משתמשים רבים, בפרט בארצות הברית, כועסים מהמעבר של פעילות טיקטוק במדינה לידיים של קבוצת משקיעים, בהם לארי אליסון, מייסד אורקל היהודי והפרו-ישראלי, ומצאו חלופה: רשת חברתית פרו-פלסטינית בשם Upscroll, שהולכת וצוברת פופולריות. היא הגיעה ב-Google Play למעל מיליון הורדות, ובה וב-App Store למקום הראשון בקטגוריה. כמו כן, כמה ימים לאחר התחלת הנהירה אליה, השרתים של הרשת החברתית החדשה קרסו לזמן מה עקב עומס משתמשים. Upscroll הוקמה בשנה שעברה על ידי עיסאם חיג'אזי, איש טק פלסטיני-ירדני-אוסטרלי. באתר שלה צוין כי היא נוסדה על מנת "להעצים משתמשים ברחבי העולם. זהו מקום שבו אפשר, באופן חופשי, להביע מחשבות, לחלוק רגעים וליצור קשר עם אחרים". עוד נכתב באתר כי "בנינו את Upscroll משום שאנשים מבקשים יותר שקיפות, אותנטיות ואמון בפלטפורמות שהם משתמשים בהן בכל יום". עיסאם חיג'אזי, מייסד Upscroll. צילום: לכידת מסך על פי האפליקציה, "לעתים קרובות מדי, משתמשים חשים לא בטוחים האם הקולות שלהם יישמעו, או שידוכאו בשקט. אנחנו משנים את זה, בכך שאנחנו מבטיחים שלכל פוסט יש סיכוי הוגן להיראות. על ידי כך שאנחנו שמים את המשתמש קודם לכל, אנחנו בונים פלטפורמה לאנשים שמשתמשים בה – לא לאלגוריתמים נסתרים או לאג'נדות חיצוניות". לא מוטים? ברשת החברתית החדשה מבטיחים שהם "לא מוטים". אלא שאחד השותפים שלה הוא ארגון Tech for Palestine, שמעודד חרם על ישראל ותומך בפרויקטים טכנולוגיים שקשורים לנושא. זאת, לצד מטרות כמו תמיכה בשחרור וחופש לעם הפלסטיני. פול ביגר, המייסד של Tech for Palestine, חבר בצוות המייעץ של Upscroll. Upscroll פופולרית במיוחד בקרב פרו-פלסטינים ואנטי-ישראלים, שמפרסמים לא מעט תוכן, שחלקו מביע ביקורת לגיטימית על ישראל. אלא שחלקו האחר קורא לרצח יהודים, ומפיץ קריקטורות נגד יהודים וישראל, תיאוריות אנטישמיות כמו הדגשה של "מעורבות היהודים" במסמכים החדשים בפרשת עבריין המין ג'פרי אפשטיין, וכן סרטונים של מנהיג איראן, עלי חמינאי. כמו כן, משתמשים טענו שהיהודים רצחו את ישו, ושמו של אחד המשתמשים הוא "אני שונא יהודים החזירו את היטלר". כל זאת, על אף שתנאי השימוש ברשת החברתית החדשה, על פי האתר שלה, אוסרים על פרסום תכני שנאה, אלימות וכאלה שמאדירים ארגוני טרור. קריקטורה אנטישמית ב-Upscroll. צילום: לכידת מסך דוברת מטעם Upscroll טענה כי התכנים האלה לא הורדו מאחר ש-"לא עמדנו בקצב ההצטרפות אלינו השבוע". עם זאת, לדבריה, "אנחנו מחזקים בימים אלה את מחלקת האמון והבטיחות שלנו". יש לציין שאם תגיעו לעמוד "בחר מיקום" ותחפשו את ישראל או תל אביב, תמצאו את שם המדינה/העיר ולידו הכיתוב, על כל אחת מהן, שהיא נמצאת "בשטחים הכבושים של פלסטין". מדוע חיג'אזי הקים את האפליקציה? חיג'אזי פירט בוועידת Arabcon, שהתקיימה בספטמבר בדירבורן, מישיגן, את הסיבות שהביאו אותו להקים את Upscroll: תסכול מהמשך "רצח העם" בעזה, רצון לעשות משהו נגדו והתחושה שהרשתות החברתיות האחרות מצנזרות תוכן פרו-פלסטיני. "מאז שהג'נוסייד התחיל, והוא עדיין קורה, זה שינה בי את הכול: את הפרספקטיבה שלי לחיים, לעבודה ולמה שאני מצפה לו, והרגשתי שאני מעורב (ברצח העם – י"ה) בכך שאני עובד עבור חברות הטק הגדולות האלה", אמר. הוא הוסיף כי הרשתות החברתיות מסתירות ומדכאות תוכן של משתמשים פרו-פלסטינים. "הייתי אחד מהמשתמשים האלה", ציין. "פרסמתי פוסטים על מה שקורה ברצח העם בעזה. יש לי חברים באירופה, בארצות הברית, בכל מקום, ושאלתי אותם האם הם רואים את התוכן הזה. הם שאלו: איזה תוכן?". לדברי חיג'אזי, "זה נהדר לצאת לרחובות ולהפגין, וזה נהדר להתאסף ולדבר על המצב, אבל אם לא נהיה עצמאיים מבחינה דיגיטלית, נדבר עם פלטפורמות, עם מוצרים, ואז נעזור אחד לשני להגדיל את הפלטפורמות האלה, לא נגיע רחוק". למה UpScroll הולכת וצוברת משתמשים? החשש מאותה צנזורה ברשתות החברתיות, ובמקרה הזה בטיקטוק, גבר לאחר שהבעלות על הפעילות שלה בארצות הברית עברה לידיים אמריקניות באופן סופי בשבוע שעבר. החשש הביא למאות אלפי קריאות לחרם על טיקטוק, ולמעבר של רבים ל-Upscroll. בין המשתמשים שהביעו דאגה מהמצב החדש הייתה הזמרת בילי אייליש, שציינה שהיא חוששת שטיקטוק תצנזר מעתה תוכן שמבקר את פעילות ICE – רשות ההגירה והמכס של ארצות הברית, שמדכאת הפגנות נגדה והביאה בחודש וחצי האחרונים להריגתם של שני אזרחים אמריקניים במיניאפוליס, מינסוטה. כמה משתמשים דיווחו שהצנזורה בטיקטוק ארצות הברית קורית בפועל ושהיא מורידה תכנים פרו-פלסטיניים. השיא של הקריאות היה לאחר שהחברה חסמה את חשבונה של העיתונאית הפלסטינית מעזה ביסאן עודה, שמשמשת כתבת של אל ג'זירה וזכתה בפרס האמי. עודה הייתה פופולרית במיוחד בטיקטוק, והיו לה שם יותר מ-1.4 מיליון עוקבים.

ענקית הטכנולוגיה גוגל הכריזה בסוף החודש האחרון על השקתו של Project Genie (פרויקט ג'ני) – אב-טיפוס מחקרי ניסיוני המבוסס על המודל המתקדם Genie 3, אשר זמין כעת למנויי Google AI Ultra בארה"ב. ג'ני מאפשר למשתמשים ליצור, לחקור ולעצב עולמות וירטואליים אינטראקטיביים. הכלי החדש, שפותח על ידי חטיבת דיפמיינד (Google DeepMind), מוגדר על יד יוצריו כ-"מודל עולם למטרה כללית" (General-purpose world model), והוא מסוגל לייצר סביבות פוטוריאליסטיות, הנבנות בזמן אמת בתגובה לפקודות טקסט פשוטות או לתמונות, בקצב של 20 עד 24 פריימים לשנייה וברזולוציית 720p. בניגוד לטכנולוגיות קודמות שיצרו סרטונים פסיביים או תמונות סטטיות, המערכת החדישה של גוגל מאפשרת כעת למשתמשים לשלוט בדמויות בתוך העולם שנוצר, כשהסביבה נחזית (מלשון חיזוי, בזמן הווה) ומייצרת את הפריימים הבאים על בסיס הפעולות שבוצעו, מה שמאפשר חוויה של משחק מחשב בסיסי. היכולות הללו כוללות גם אפשרויות לשינוי מזג האוויר או הוספת אובייקטים ודמויות ביצירה, וכל זאת תוך כדי תנועה, באמצעות מה שמכונה "אירועי עולם מונחי-פרומפט" (Promptable World Events). ואם לא די בכך הרי שגם שחזור של תקופות היסטוריות או יצירת תרחישי אנימציה דמיוניים – ניתנים ליצירה בקלות בזכות השימוש ב-ג'ני. Step inside Project Genie: our experimental research prototype that lets you create, edit, and explore virtual worlds. ???? pic.twitter.com/HQr1FRNlpy — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) January 29, 2026 מנכ"ל יוניטי: "התוצרים של ג'יני הסתברותיים ולא דטרמיניסטיים" אלא שלמרות היכולות המרשימות, השקת הכלי לא התקבלה רק במחיאות כפיים, אלא גם יצרה בימים האחרונים רעידת אדמה קלה בשוק המניות של תעשיית הגיימינג. משקיעים רבים הביעו חשש כי התקדמות הבינה המלאכותית תוביל לעתיד שבו משחקי וידיאו ייווצרו באופן אוטומטי על ידי מחשבים, מה שייתר את הצורך במפתחים אנושיים. על פי דיווחים שונים בתקשורת, כתוצאה מההשקה של ג'ני מבית גוגל, מניית יוניטי טכנולוגיות (Unity Technologies) – המפתחת מנוע פופולרי ליצירת משחקים – צנחה בחדות בשיעור שהגיע בשיאו ל-35%, ולצידה נרשמו ירידות גם במניות של חברות ענק כמו CD Projekt, רובלוקס (Roblox) ואף בשיווי ניירות הערך של טייק-טו אינטראקטיב (Take-Two Interactive). לפי חלק מהאנליסטים, התגובות החריפות בשוק ההון משקפות את הפחד המיידי מכך שהטכנולוגיה של גוגל עתידה לפגוע במודלים העסקיים המסורתיים של החברות הללו. Folks. Can I explain something about world models? Seems like today might be a good day for that. Advances in large-scale “world models” — whether developed by partners like Google or others — materially expand the frontier of interactive content creation. These models can… — Matthew Bromberg (@MBromberg) January 30, 2026 בניסיון להרגיע את הרוחות פרסם מת'יו ברומברג, מנכ"ל יוניטי (Unity) – שפיתחה מנוע משחק חוצה-פלטפורמות – פרסם הודעה ובה טען כי ההתפתחויות האחרונות מבית גוגל דווקא חיוביות לתעשייה. לדבריו, "מודלים אלו יכולים לייצר חוויות אינטראקטיביות באיכות גבוהה משפה טבעית… אך כיום הם מוגבלים בעיקר לעריכה באמצעות פרומפטים, מה שמגביל את רמת הדטרמיניזם והדיוק הנדרשת למכניקת משחק ברמת ייצור". לדבריו, התוצרים של כלים כמו ג'יני הם "הסתברותיים ולא דטרמיניסטיים", ולכן אינם מתאימים בפני עצמם להחליף משחקים הדורשים חוויית שחקן עקבית, אלא ישמשו פשוט כ-"מאיץ עוצמתי", שיזין את המנועים הקיימים של יוניטי ולא יחליף אותם. חלק מהאנליסטים בשוק ההון הצטרפו להערכה זו, כאשר דילן בקר מוויליאם בלייר צוטט בבלומברג באומרו כי החששות "מוגזמים". עמיתו רוברט קולברית' מ-Evercore ISI הוסיף כי תגובת השוק מתעלמת מהחשיבות של יצירתיות ואפקטים רשתיים במשחקי עולם פתוח. Playing around with Google's Genie3. My daughter had this idea of creating a hamster sim. The result is mind blowing. I've been working with 3d software since the mid 90s (before becoming a character designer). It is unbelievable what is possible now. pic.twitter.com/IbP4kha1dP — Michael Kutsche (@michaelkutsche) January 31, 2026 ומה עם זכויות היוצרים?  מעבר להיבט הכלכלי, Project Genie מעלה סוגיות מורכבות של זכויות יוצרים. משתמשים ראשונים בכלי כבר הצליחו לייצר עולמות המזכירים באופן חשוד כותרים מובילים כמו "האגדה של זלדה" של נינטנדו (Nintendo) או אלדן רינג (Elden Ring), תוך שימוש בדמויות מוגנות, מה שעלול לגרור מאבקים משפטיים אם המערכת תאפשר יצירה המונית של חיקויים ללא פיקוח. גוגל מצידה מדגישה כי מדובר במחקר ניסיוני, וכי למערכת יש מגבלות, כמו חוסר יכולת לדמות מיקומים אמיתיים בדיוק מושלם, או שליטה מוגבלת בדמויות. החברה הצהירה כי היא מחויבת לפיתוח אחראי ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי הבטיחות שלה, במטרה לצמצם השפעות לא רצויות. בדיווחים השונים צוין גם כי בינתיים, הטכנולוגיה מציעה פוטנציאל לא רק לגיימינג אלא גם לאימון סוכני בינה מלאכותית (כמו מודל SIMA) בתוך סביבות וירטואליות בטוחות, מה שעשוי לקדם את חזון הבינה המלאכותית הכללית (AGI).

קבוצת ההאקרים הדוב המהודר, המזוהה עם רוסיה, ניצלה פגיעות שנחשפה באחרונה בתוכנת אופיס של מיקרוסופט כדי לבצע מתקפות סייבר נגד ארגונים אוקראינים ומהאיחוד האירופי. צוות התגובה לאיומים והחירום בסייבר של אוקראינה, CERT-UA, פרסם היום (ב') אזהרה בנושא. האזהרה משייכת את התקיפה לקבוצת APT28, היא קבוצת הדוב המהודר (Fancy Bear). מערך הסייבר האוקראיני דיווח ב-29 בינואר על קובץ וורד בשם Consultation_Topics_Ukraine Final.doc. הקובץ הכיל ניצול של CVE-2026-21509 – פגיעות בדרגת חומרה גבוהה של 7.8. זו השפיעה על כמה גרסאות של מיקרוסופט אופיס: 2016 ו-2019, כמו גם LTSC 2021, LTSC 2024 ו-Microsoft 365 Apps for Enterprise. ניצול החולשה על ידי התוקפים מאפשר להם לעקוף אמצעי הגנה במיקרוסופט 365 ובאופיס. מה עושים? מיקרוסופט דיווחה על החולשה ב-26 בינואר. הענקית מרדמונד אישרה בהודעת האבטחה שלה כי זיהתה ראיות לניצול החולשה בפועל על ידי האקרים. היא קראה לארגונים שמריצים את Microsoft Office 2016 ו-2019 לוודא שהעדכון הותקן – כדי להיות מוגנים. לקוחות שמריצים את Office 2021 ואילך יהיו מוגנים אוטומטית, אך יידרשו להפעיל מחדש את בקשות אופיס שלהם, כדי שהעדכון ייכנס לתוקף. "היקף המתקפות צפוי לגדול" גוף הגנת הסייבר האוקראיני ציין כי "לאור העיכוב הצפוי, או חוסר היכולת של המשתמשים לעדכן את מיקרוסופט אופיס או ליישם אמצעי אבטחה מומלצים, היקף מתקפות הסייבר המנצלות את הפגיעות הזו צפוי לגדול". חוקרי מערך הסייבר של הממשלה בקייב הצליחו לאתר את השרת שהחולשה ניצלה ואת הקורבנות של קבוצת דוב מהודר, שהיו קשורים להתייעצויות של ועדת הנציגים הקבועים (COREPER) של האיחוד האירופי בנוגע למצב באוקראינה. איך ההאקרים פעלו? המטא-דאטה הצביעה על כך שהקובץ נוצר בבוקר ה-27 בינואר, יום לאחר גילוי הפגיעות על ידי מיקרוסופט. באותו היום, CERT-UA דיווח שקיבל עדכונים משותפים על מייל, שלכאורה הגיע ממרכז ההידרו-מטאורולוגיה האוקראיני (UkrHMC), שכולל קובץ נוסף בשם BULLETEN_H.doc. המייל שכלל את קובץ זה נשלח ליותר מ-60 כתובות, שרובן שייכות לגופי ממשלה מרכזיים באוקראינה. ניתוח נוסף של CERT-UA גילה שפתיחת המסמך באמצעות מיקרוסופט אופיס הפעילה חיבור רשת למשאב חיצוני, דרך פרוטוקול WebDAV, ולאחריו הורדה של קובץ שהתחזה לקיצור דרך (LNK), אשר הכיל נוזקה שנועדה להורדה ולתקיפה. בסופה של שרשרת פעולות התקיפה, ההאקרים קיבלו את התוצאה שביקשו: הזרקת הנוזקה באמצעות טכניקה שנקראת "חטיפת COM – מודל אובייקט רכיב". אז מופעלת מסגרת Covenant על המערכת שנפגעה. Covenant היא מסגרת פיקוד ושליטה (C2) מבוססת NET., שמיועדת לתרגילי סייבר התקפיים ותרגילים של "צוות אדום". CERT-UA הדגיש כי "כיוון ש-Covenant נסמכת על שירות האחסון הענן הלגיטימי Filen לתשתית הפיקוד והבקרה, ארגונים הסבורים שהם עלולים להיות יעד למתקפה של דוב מהודר צריכים לחסום או לעקוב מקרוב אחר אינטראקציות רשת הקשורות לשירות זה". בסוף ינואר 2026 זוהו שלושה מסמכים נוספים עם אותו ניצול, שכוונו לארגונים במדינות האיחוד האירופי. גוף הגנת הסייבר האוקראיני קרא ליישם את אמצעי העדכון שפורטו בייעוץ של מיקרוסופט, במיוחד בנוגע להגדרות רישום של Windows. מתקפות קודמות של קבוצת דוב מהודר בנובמבר האחרון חוקרי גוגל גילו זן חדש של נוזקות, שמופעלות על ידי בינה מלאכותית. הנוזקות הללו משתמשות במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי ליצור באופן דינמי סקריפטים זדוניים ולהתחמק מזיהוי. החוקרים מצאו שקבוצת דב מהודר הרוסית ניצלה את החולשות הללו והשתמשה ב-PromptSteal למתקפה באוקראינה. במאי אשתקד חשפו חוקרי ESET את מבצע RoundPress – מתקפת סייבר שבוצעה על ידי קבוצת דוב מהודר, הפעם תחת שם אחר שלה, Sednit. ההאקרים גנבו נתונים סודיים, בעיקר מגופים ממשלתיים וחברות ביטחוניות במזרח אירופה, לצד גופי ממשל באפריקה, אירופה ודרום אמריקה. הביון האמריקני ציין את קבוצת דוב מהודר כאחת האחראיות לפריצה לוועדה הדמוקרטית הלאומית (DNC), לפני הבחירות בארצות הברית ב-2016. הקבוצה עומדת גם מאחורי הפריצה לרשת הטלוויזיה הצרפתית TV5Monde, דליפת המיילים של הסוכנות העולמית למלחמה בסמים, ה-WADA, ומתקפות סייבר רבות אחרות.

כתב: טל דגן, מייסד משותף ומנכ"ל קלאודי. בכל שבוע אנחנו, בקלאודי (Cloudi), פוגשים חברת טכנולוגיה ישראלית נוספת שמגיעה עם אותה בעיה: התשתית שאנשיה בנו במהירות בשלבים המוקדמים הפכה למכשול לצמיחה. העלויות מתנפחות, הפריסות לוקחות שבועות והצוות התפעולי נמצא במצב כיבוי שריפות מתמיד. הטעות הכי נפוצה: "נפתור את זה כשנצמח" חברת פינטק שעבדנו איתה התחילה עם […]

"ייסוף השקל פוגע אנושות בתעשייה ובהיי-טק. הימנעות מצעדי חירום עלולה להוביל לגל פיטורים, לפגיעה משמעותית בפריפריה ולהידרדרות המשק למיתון עמוק", כך ציינו היום (ב') נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי, ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות, אלון בן צור. השניים קראו לממשלה לנקוט בצעדי חירום ופנו במכתב ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מיליבצקי, בדרישה לכנס את הוועדה לדיון דחוף במצב. בפנייתם ציינו השניים כי ירידת שער הדולר לשפל של 3.09 שקלים, וייסוף של השקל בשיעור של 6.7% בחודשיים האחרונים ושל כ-15% בשנה האחרונים יוצרים מצב כלכלי בלתי נסבל, שמוביל להפסדים תפעוליים מיידיים עבור מפעלים ויצואנים. זאת, לצד עלייה חדה ומתמשכת בעלויות הייצור השקליות, ובהן שכר, חשמל, ארנונה ושכירות. אברהם נובוגרוצקי, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: פוטו יהודה אולפני צילום נובוגרוצקי ובן צור הזהירו כי המשך ייסוף השקל אל מול הדולר יביא לירידה של 31.1 מיליארד שקלים בייצוא, שתגרור עימה ירידה של 16.5 מיליארד שקלים בתוצר. "יש לכנס בדחיפות את ועדת הכספים בקריאה לממשלה לגבש תוכנית חירום לאומית. מדובר בפגיעה מעמיקה ביכולת התחרות של הייצוא הישראלי, התעשייה המקומית ומרכזי הפיתוח של ההיי-טק", הוסיפו. החמרת מצב – גם בגלל המכס של טראמפ לטענת השניים, ההחמרה במצב נובעת גם מהטלת מכס של 15% על ידי ארצות הברית על חלק מהמוצרים הישראליים – מהלך שפוגע אסטרטגית בכושר התחרות של חברות ישראליות בשווקי היעד המרכזיים שלהן. לדבריהם, "ללא התערבות ממשלתית מהירה במודל של 'חיסון טכנולוגי' ורשת ביטחון תזרימית, אנחנו עלולים לראות סגירה מסיבית של קווי ייצור והעתקת פעילות לחו"ל. בכלל זה, חברות זרות שיש להן מרכזי פיתוח בישראל יצמצמו פעילות בארץ ויעבירו ידע לחו"ל. המשמעות של זה הינה פיטורי עובדים ופגיעה אנושה בפריפריה". אלון בן צור, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור נובוגרוצקי ובן צור אף ציינו גורם נוסף שלדבריהם מקטין את הכדאיות הכלכלית של חברות זרות להחזיק מרכזי פיתוח בישראל: התחזקות השקל גורמת להתייקרות חדה של עלויות השכר בארץ במונחים דולריים. "ללא מענה", הזהירו, "אנחנו צפויים לראות האצה בהעברת מרכזי ידע ופעילות לחו"ל, בריחת מוחות, פגיעה אנושה במיתוגה של ישראל כאומת הסטארט-אפ ואובדן הכנסות עתידיות אדירות ממסים". בפנייתם מדגישים השניים כי התעשייה היא מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת ישראל וכי הימנעות של הממשלה מצעדי חירום עלולה להוביל למיתון עמוק. השניים הביעו נכונות להציג בפני הוועדה את הנתונים המלאים ואת ההמלצות המקצועיות לבלימת המשבר. "המשך הירידה יביא לאסון לייצוא ההיי-טק" מנכ"ל איגוד ההיי-טק, אבי טראוב, אמר היום בראיון לאנשים ומחשבים כי "הירידה בשער הדולר לעומת השקל היא פגיעה קשה לייצוא כולו, ולייצוא ההיי-טק בפרט. המשכה יביא לאסון לייצוא ההיי-טק, להרס שלו, כי הענף לא יוכל לעמוד בכך. המשך הירידה בשער הדולר ייקר את התוצרת המקומית, שלא תוכל להתחרות במה שקורה בשווקי העולם. זאת, מאחר שהוא יביא להתייקרות של כל התשומות: שכר עבודה, ארנונה, מים, חשמל וכדומה". אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: יח"צ גם הוא קרא להתערבות דחופה של הממשלה: "הדרך היחידה למנוע את שחיקת הייצוא ושחיקת ממדי הרווח שלו היא על ידי הקטנת ההוצאות השקליות. כאן יש לממשלה משקל גדול והמעורבות שלה היא המפתח להצלחה. במידה שנקטין את ההוצאות השקליות, כמו שכר עבודה, ארנונה, מים ועלויות מימון, נוכל להקטין את השפעת הירידה בשער הדולר עליהן, ובכך למתן את השפעתה על המחיר הדולרי של יצוא ההיי-טק ולהחזיר את הרווחיות".

"משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל, שלפיו החל מהיום (ב', 2.2.2026), תלמידי בתי הספר היסודיים לא יורשו להשתמש בטלפונים ניידים בשטח בית הספר, לרבות בהפסקות. השימוש יתאפשר רק בשיעורים יייעודיים לצורכי למידה. המהלך נועד לתת מענה לתופעת ההתמכרות למסכים בקרב ילדים ובני נוער, לסייע להם לפתח מיומנויות חברתיות ומניעת פגיעה בלימודים. בחטיבת הביניים תימשך המדיניות של שימוש בטלפונים ניידים לפי שיקול הנהלת בית הספר. "במציאות הנוכחית, המשימה החינוכית מדגישה את אחריותנו לפתח בקרב התלמידים כשירות טכנולוגית, לרבות כשירות בשימוש בכלי בינה מלאכותית, ולהיעזר בכלים הדיגיטליים בתהליכי החינוך, ההוראה והלמידה, ככל שהיא מקדמת ומטפחת את יכולות התלמידים, את השכלתם ואת האוריינות הדיגיטלית שלהם. עם זאת, עלינו לפעול בכל דרך כדי לוודא שתלמידינו נחשפים לעולם הדיגיטלי והטכנולוגי באופן בטוח, הדרגתי ומותאם גיל, תוך ליווי והכוונה, בחשיפה מבוקרת", כותב מאיר שמעוני בהסברי חוזר המנכ"ל. ישראל מצטרפת בכך לשורה של מדינות שאוסרות כליל שימוש בניידים הן ביסודיים והן בתיכון. בין המדינות צרפת – החל משנת 2018, הולנד – איסור שימוש בבתי ספר יסודיים ועל תיכוניים, נו זילנד, ומדינות נוספות שאוסרות באופן חלקי. בתל אביב החל השנה פיילוט למניעת שימוש בטלפונים ניידים בתיכונים וחטיבות הביניים. על פי ההנחיה, התלמידים ישאירו את הניידים בתיקים ואסור להם להשתמש בהם לאורך כל היום. יש בתי ספר שאוספים את הניידים בתחילת היום במקום שמור, אולם חוזר המנכ"ל מתיר להשאיר את הטלפונים בתיקים סגורים. כל גורמי המקצוע וגם ההורים תומכים במהלך זה, אולם השאלה היא עד כמה יצליחו מנהלי בתי הספר לאכוף את הנהלים החדשים, כאשר צריך לקחת בחשבון שילדים בבתי ספר יסודיים, בכיתות הנמוכות לא מגיעים עם טלפונים לבית הספר.

"הטכנולוגיה היא כלי מעצים עבור המורים והתלמידים, כל עוד שומרים על ערכי האתיקה האנושית. הדגש כאן הוא לא רק על מה עושים, אלא גם על איך עושים", כך אמר שר החינוך, יואב קיש, בפתיחת הכנס הבינלאומי לחינוך, שהחל היום (ב') בירושלים ועומד בסימן הבינה המלאכותית ויישומה במערכת. בכנס משתתפים נציגים מ-25 מדינות, בהם שרי חינוך, בכירים בממשלות, חוקרים, אנשי חינוך טכנולוגי ותלמידים. השר קיש אמר כי "האירוע הוא חלק מרצוננו להפוך בחמש השנים הקרובות למובילים בחינוך למדעים ולבינה מלאכותית". שר החינוך, יואב קיש, ובכירים מחו"ל בכנס היום (ב'). צילום: דוברות משרד החינוך בדבריו הכריז קיש על תחילת פיילוט של תוכנית 720 ללמידה דיגיטלית מותאמת אישית, המבוססת על פלטפורמה טכנולוגית שפותחה במיוחד וכוללת בינה מלאכותית. הפיילוט, שייערך ב-28 בתי ספר, מנוהל על ידי מינהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך ומופעל בשיתוף חברות טכנולוגיה מובילות, בהן גוגל, מיקרוסופט ואמזון. לדברי קיש, "שאיפה למצוינות תמיד הייתה יעד במערכת החינוך, אך לרוב היא יושמה באופן נקודתי. מטרת התוכנית החדשה היא לממש מצוינות בו זמנית בבתי ספר רבים". הוא ציין כי העבודה על המערכת הייתה בשיתוף המורים עוד משלב ההכנה לפיתוחה. איך זה יעבוד? לצורך התוכנית פותחה פלטפורמה אחת, משותפת לתלמידים ולמורים, שתאפשר לתלמידים לבחור כיצד ללמוד: עם מורה בכיתה, באמצעות כלי בינה מלאכותית, פודקאסטים ובאמצעים נוספים. כל תלמיד יוכל גם לאפיין את תחומי העניין והעדפות הלמידה שלו. "אנחנו עוברים ממיקוד בתוכן למיקוד בתלמיד עצמו", הדגיש קיש. פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל חינוך ומיומנויות בארגון ה-OCED. צילום: דוברות משרד החינוך דובר נוסף בכנס היה פרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל חינוך ומיומנויות בארגון ה-OCED. פרופ' שלייכר אמר שהבינה המלאכותית היא קודם כלי שמעצב רעיונות, אבל יש לה יתרונות וחסרונות. הוא הוסיף שבמערכת החינוך יש צורך להטמיע כלי AI ייעודיים, שמשלבים גם את המורים. "שילוב זה טומן בחובו יתרונות, אבל גם סכנות", ציין. "ה-GPT יכול לצמצם פערים, אבל מהצד השני הוא יכול גם להגדיל אותם, אם לא משתמשים בו נכון". לדבריו, "אם לא נתאים את כלי הבינה המלאכותית למטרות הייעודיות של החינוך, נהפוך לעבדים של הטכנולוגיה. היא תגרום לנו לחשיבה ניטרלית לכאורה, אבל כולנו אנשים לא ניטרליים". הוא ציין כי כלי הבינה המלאכותית נועדו בראש וראשונה למורים. "מורה שלומד על AI ומשתמש בו מגביר את היכולת הפדגוגית שלו. ברור שאין תחליף למורה האנושי, אין מיקור-חוץ ליחסי מורה-תלמיד", אמר פרופ' שלייכר. שלושה ימים של חינוך וטכנולוגיה דוברים נוספים בחלק הראשון של היום היו פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל וראש מרכז המחקר של החברה בישראל, ד"ר מייקל ג' גיבור, קצין חדשנות AI במיקרוסופט, ופרופ' סוזן צ'ו מהמכון הלאומי לחינוך של סינגפור. כמו כן דיברה מירב זרביב, מנהלת מינהל החדשנות והטכנולוגיה במשרד החינוך, שהציגה בהרחבה את פרטי תוכנית 720. בחלק השני של היום הרצה פרופ' דן אריאלי על הבנת הדינמיקה ההתנהגותית של תלמידים. הכנס נמשך שלושה ימים. בין הדוברים בהמשך יהיו מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, וד"ר גלן בצלאל, סגן מנהל אקדמי של City of London School. לצד הכנס מתקיים יריד בהשתתפות כ-230 מציגים מישראל ומחו"ל, שמציגים פתרונות ללמידה מותאמת אישית. בסך הכול, הכנס מהווה הצגת תכלית מרשימה לישראל, שמבקשת להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית בחינוך. השתתפותם של אורחים רבים מחו"ל, שהגיעו לארץ בימים מתוחים אלה, התקבלה בהערכה רבה מצד שר החינוך ומארגני הכנס. בתדרוך עיתונאים אמר השר קיש כי מהפכת הבינה המלאכותית תסייע לשפר את המדדים שלנו במבחני פיזה ובדירוג העולמי של ה-OCED. "זה קצת באיחור, אבל אנחנו מאמינים שנצליח", ציין.  

מערכת הביטחון השיקה היום (ב') תחרות נושאת פרסים עם חידה בסייבר, שמטרתה היא איתור אנשים שמתמחים בתחום ולא יודעים זאת. את התחרות השיקו חטיבת ההגנה בסייבר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל, בשיתוף מפא"ת שבמשרד הביטחון, ושמה הוא "Cloud Escape; אפיקומן הסייבר". מאגף התקשוב נמסר כי "בעידן שבו עננים מאפיינים את המרחב הדיגיטלי המודרני נוצר מרחב הגנה חדש ומשמעותי בתחום הסייבר. אגף התקשוב משיק את התחרות על מנת לפתח כישרונות בתחום ולהעשיר את תפיסת ההגנה בממד הקיברנטי". התחרות תבחן פוטנציאל לגיוס מועמדים מצטיינים, ויחולקו במסגרתה פרסים כספיים: למנצח.ת יוענק פרס בשווי 15 אלף דולר, הזוכה במקום השני ת.יקבל 10,000 דולר והמדורג שלישי ת.ילך לביתו עם 7,000 דולר. פרס נוסף, בסך של 3,000 דולר, יוענק לפתרון שחבר השופטים יכיר בו כ-"יצירתי ומעניין ביותר". למי מועדת התחרות? ההשתתפות בתחרות מיועדת לבעלי ניסיון רלוונטי בתחומי הענן, התשתיות, ה-Devops, הסייבר ואבטחת המידע. הנרשמים שהשתתפותם תאושר יקבלו ב-1 במרץ במייל שלהם את הקישור לתחרות עצמה. יצוין שהתחרות פתוחה רק לגולשים בישראל. מצה"ל נמסר כי "בשנים האחרונות ממד הסייבר היה לזירת לחימה מתקדמת ומשמעותית. אגף התקשוב, באמצעות חטיבת ההגנה בסייבר, פועל על מנת לנטרל איומים במרחב הדיגיטלי ולסכל את האיום הבא – במטרה לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל". לדברי סא"ל ע', מוביל התחרות מטעם החטיבה, "בעידן הענן, שדה הקרב הדיגיטלי השתנה: הגבולות מטושטשים, הקצב מהיר והאיום מתפתח כל הזמן. כדי לנצח אנחנו צריכים מצוינות מקצועית וחשיבה יצירתית. אלה בדיוק התכונות שהתחרות נועדה לאתר ולטפח". המתעניינים מוזמנים לפנות בכל שאלה למייל זה. יצוין כי אגף התקשוב ומפא"ת לא לבד: מאז מחצית העשור הקודם, ומדי יום עצמאות, זרוע הסייבר המבצעית של המוסד מפרסמת אתגר סייבר, עם כמה חידות שונות. לאחר פתרונן ניתן להגיש קורות חיים. זאת, לטובת גיוס מומחים למערך הסייבר ולמערך הטכנולוגי בארגון הביון.