משתמשים במשקפי הבינה המלאכותית של מטא באירופה עשויים לשתף, מבלי לדעת, סרטונים אינטימיים ומידע פיננסי רגיש עם בודקים אנושיים מחוץ לאיחוד האירופי – כך עולה מתחקיר שפרסם בשבוע שעבר העיתון השוודי Svenska Dagbladet. לפי הדיווח, עובדים בקניה העוסקים בבדיקות ובתיוגים עבור מערכות AI סיפרו, כי נחשפו לתכנים הכוללים אנשים עירומים, שימוש בשירותים ופעילות מינית, לצד מספרי כרטיסי אשראי ומידע אישי רגיש נוסף. משקפי ריי-באן החכמים של מטא ודגמים נוספים בעלי יכולות AI מאפשרים למשתמשים להקליט את מה שהם רואים או לקבל תשובות לשאלות באמצעות עוזר מבוסס Meta AI, אולם כדי להשתמש ביכולות ה-AI נדרשים המשתמשים לאשר את תנאי השימוש של החברה, המתירים סקירה אנושית של התוכן שנאסף. הסיבה לכך נעוצה בצורך לאמן מודלי שפה גדולים (LLMs), שלעתים דורשים תיוג אנושי של נתונים חזותיים כדי לשפר את הבנת מערכת ה-AI ולבנות את מודלי האימון. על פי התחקיר, חלק מהנתונים מועברים למרכזים דוגמת ניירובי, קניה, שם הם נבדקים על ידי עובדים בשכר נמוך יחסית. עורך דין להגנת פרטיות שצוטט בכתבה ציין, כי פרקטיקות אלה כפופות לכללי ה-GDPR (ר"ת General Data Protection Regulation) באירופה, המחייבים שקיפות מלאה לגבי אופן עיבוד המידע האישי. כתבי Svenska Dagbladet הוסיפו, כי נדרשו למאמץ מיוחד כדי לאתר את מדיניות הפרטיות של מטא עבור מוצרי המחשוב הלביש שלה. במדיניות מצוין, כי נתונים רגישים עשויים להיבחן בידי בני אדם או מערכות אוטומטיות, וכי האחריות להימנע משיתוף מידע רגיש מוטלת על המשתמשים. מטא סירבה להתייחס ישירות לטענות, ומסרה רק, כי "כאשר נעשה שימוש ב-AI 'חיה', אנו מעבדים את המדיה בהתאם לתנאי השירות ומדיניות הפרטיות של Meta AI".

"לתקשוב יש חלק לא מבוטל בהצלחה של הצבא במבצע הנוכחי. הצלחנו להגיע למצב שבו היכולות שלנו בעולמות הקינטי והקיברנטי גדולות יותר מאלה של איראן. אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל מכונן מרחב דיגיטלי מלא, עם רשתות, מערכות ופלטפורמות, עם יכולות AI, הגנת סייבר ואבטחת מידע, ופעילות בספקטרום. כל עבודת התקשוב היא שמאפשרת את הפעילות של הצבא", כך אמרה אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת, לשעבר מפקדת בית התוכנה שחר שבאגף התקשוב. כספי-שבת השתתפה בוובינר מיוחד שנערך היום (ד'), ביוזמת אנשים ומחשבים, בנושא "היערכות לרציפות תפקודית בזמן מלחמה". פתחה את הוובינר נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בתפקידה האחרון בצה"ל שימשה כספי-שבת, במשך ארבע שנים, כמפקדת יחידת שחר באגף התקשוב. היחידה אחראית לפיתוח שירותי תוכנה ארגוניים ופיתוח מערכות ליבה, דיגיטל ונתונים, לכלל צה"ל. כספי-שבת, כיום סמנכ"לית חטיבת הדיגיטל, הפיתוח והדאטה בנס, ציינה כי בימים אלה היא עושה מילואים באגף. לדבריה, "התקשוב מקבל משנה תוקף בארגון כצה"ל: המלחמות הולכות ונהיות יותר ויותר דיגיטליות ולכן, כלל המערכות צריכות לדעת לפעול בשגרה וגם בחירום, עם מעבר חלק בין המצבים, כאשר הכול נדרש לעבוד 100% מהזמן. זה נכון באזרחות ונכון כפליים בצבא". כמה מאתגרי אגף התקשוב – במלחמה ובכלל כספי-שבת סקרה בקצרה חלק מהאתגרים שאגף התקשוב מתמודד איתם בימים אלה: "האתגר הראשון הוא בפעילות האגף לכינון מרחב הדיגיטל, הספקטרום וההגנה בסייבר. המושג הראשון נוגע לבנייה של כלל המרחבים הדיגיטליים שצה"ל 'עובד' בהם – בים, ביבשה ובאוויר. זה נכון גם לכלל פלטפורמות התקשורת, בקרקע ובענן. מרחב הדיגיטל ייחודי בצבא: הוא גוף 'מאפשר', משימותיו רבות ועליו לדאוג, למשל, לשינוע מידע עד לקצה. זהו אתגר מורכב". אתגר נוסף, ציינה המפקדת לשעבר של שחר, הוא "הצורך לפעול בהיקף תעבורה משתנה עם מענה לשיאים, 'פיקים', תוך שינוע תעבורה, לרבות חוזי, וקבלת נתונים מרכיבים שונים, כגון כטב"מים".אחד המענים לאתגרים האלה "הוא בבנייה של מערכות לשיתופי פעולה, למשל למניעת מצב של ירי כוחותינו על כוחותינו (ירי דו"צ). האגף פועל באופן קרוב עם גופים נוספים, מחוץ לצבא. אחת השותפויות המאתגרות היא בעבודה מול צבא ארצות הברית. מזה שנים, אגף התקשוב וגופים מקבילים לו בצבא האמריקני עורכים תרגילים ואימונים משותפים", אמרה. "החוזקה של ישראל היא לא רק ביכולת ההתקפית, אלא גם בשמירה על שגרה, בבניית מערך התראות וביצירת קשר עם אזרחים. אנחנו פועלים פנימה, בתוך הצבא, וגם מול גופים מחוצה לו. המשימה הנדרשת מאיתנו היא להמשיך לתפקד, עם מענה לוגיסטי ויכולת להאיץ את היקף הפעילות פי שניים ואף פי שלושה, כפי שהיה במלחמה בעזה", הוסיפה כספי-שבת. היא ציינה כי "יכולות ההגנה בסייבר שנבנו באגף התקשוב מאפשרות לצבא את חופש הפעולה הנדרש לו. מנגד, חייבים להקפיד שהאויב לא ישבש את פעילות צה"ל". "המשימה של אגף התקשוב: להיות מוכן וזמין תמיד" אל"מ (מיל') כספי-שבת אמרה כי "גם תוך כדי המלחמה, ישנן היערכויות להסתעפויות – כלומר לשינוי משימות, או הרחבה שלהן, או לשינוי בשדה הקרב, שדורש שינוי במענה. למשל, עם הצטרפות החיזבאללה למלחמה. פעלנו להקמת שותפויות עם מדינות אחרות, ועשינו זאת עוד בטרם המלחמה". לסיכום היא ציינה ש-"המשימה של אגף התקשוב היא להיות מוכן וזמין תמיד. אנחנו מתאמנים ובונים את עצמנו ככה. המלחמה הנוכחית הוכיחה שכאשר בונים בצורה נכונה וטובה את כלל המרכיבים – זה עובד. נכון, משימת האגף איננה 'סקסית' תמיד – אבל הוא נדרש למצב שבו כלל הכוחות והמפקדים יוכלו להתחבר ולתקשר. מפקדי צה"ל לא תמיד פנויים מחשבתית ותקציבית לכך, כי התשתיות נדמות להיות 'אפורות'. המלחמה הוכיחה שאגף התקשוב הוא הבסיס של הכול, וצה"ל לא יכול בלעדיו".

על רקע הצורך בהנגשת מידע עדכני לציבור בעקבות מבצע "שאגת הארי", מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומערך ההסברה הלאומי מחזירים לשימוש את מפת השירותים החיוניים. המפה מאפשרת לציבור לאתר בקלות ובמהירות מגוון רחב של שירותים חיוניים בסביבתם, בהם מרכולים, מרפאות, טיפות חלב, בנקים, סניפי דואר ומקלטים. ניתן לאתר את כל השירותים בלחיצת כפתור באמצעות הזנת כתובת או בשימוש במיקום המשתמש, וכך לקבל תוצאות רלוונטיות ומיידיות בסביבתו הקרובה. המפה הוקמה ביוזמת ובליווי רשות החירום הלאומית ומערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, ומתוחזקת על ידי מערך הדיגיטל הלאומי. המפה מכילה מידע מתעדכן ואינטראקטיבי מטעם משרד הבריאות, משרד הכלכלה, בנק ישראל, משרד התקשורת והמרכז למיפוי ישראל. נציין, כי בנוסף למפת השירותים החיוניים, עומד לרשות הציבור פורטל ממשלתי בחירום. המרכז במקום אחד מידע רשמי, הנחיות לציבור, שירותים ממשלתיים ומדריכים למיצוי זכויות בעת חירום. הפורטל מתעדכן באופן שוטף ומאפשר גישה מהירה למידע מהימן מכל מכשיר ומכל מקום. לכניסה למפת השירותים החיוניים בישראל הקישו כאן.  

זירת הבינה המלאכותית רשמה באחרונה הסלמה משמעותית בקרב על המשתמשים – חברת אנת'רופיק (Anthropic) החליטה "לרכב" על את החלטתה הלא ממש פולולרית של יריבתה הגדולה ביותר, OpenAI, מהעת האחרונה, להציג פרסומות למנויים החינמיים, במהלך שנועד בבירור על מנת למשוך משתמשי ChatGPT אליה. היריבה של OpenAI הודיעה על תכונה שעשויה לסקרן רבים, שמצטרפת להיצע היכולות של קלוד (Claude) בגרסתו החינמית. Memory is now available on the free plan. We've also made it easier to import saved memories into Claude. You can export them whenever you want. pic.twitter.com/6994lxNjo2 — Claude (@claudeai) March 2, 2026 מה הוסיפה אנת'רופיק  לקלוד ובחינם? המהלך המרכזי של אנת'רופיק בניסיון לפתות משתמשי מתחרות הוא הוספת תכונת "זיכרון" וכלי ייעודי לייבוא היסטוריה, שיכללו מעכשיו בגרסה החינמית של קלוד. פיצ'ר זה מאפשר לאנשים להעתיק בקלות את ההעדפות, ההקשרים והמידע האישי שלהם משירותים כמו ChatGPT או ג'מיני (Gemini) של גוגל היישר אל תוך המערכת של קלוד, כך שהם נמנעים מ"תסמונת הדף החלק" ולא צריכים לאמן את הבוט מאפס. כפי שצוין באתר ZDNET, על פי אנת'רופיק, התכונה פועלת כך שקלוד "יסכם אוטומטית את השיחות שלכם וייצור סינתזה של תובנות מפתח על פני היסטוריית הצ'אט שלכם". מדובר בנתונים שיתעדכנו מדי יום ויספקו רקע רציף לכל שיחה עתידית עם קלוד. כדי לבצע את הייבוא בפועל, התהליך מתוכנן להיות קצר וענייני: על המשתמש להיכנס לתפריט ההגדרות בקלוד, להפעיל את אפשרות הזיכרון תחת סעיף היכולות או הפרטיות, וללחוץ על כפתור תחילת הייבוא. בשלב זה קלוד ייצר עבורו הנחיה מובנית ומוכנה מראש שאותה יש להעתיק ולהדביק בבוט המתחרה.  הצ'טבוט האחר יארוז את כל המידע וההקשרים לתוך בלוק קוד או קובץ טקסט, ואת התשובה הזו יש פשוט להעתיק ולהדביק בחזרה אל תוך תיבת הייבוא בקלוד לאישור סופי ולשמירה.  המהלך הזה, לצד פתיחת אפשרויות חינמיות נוספות שניצלו את חולשת המתחרים, כבר מוכיח את עצמו בשטח; גם ב-Lifehacker וגם ב-MacRumors דווח כי קלוד טיפס למקום הראשון ברשימת האפליקציות החינמיות ב-App Store של אפל והדיח את ChatGPT ממקומו הרגיל. Claude is #1 in the App Store today — I want to say a huge thank you to all of our new (and existing!) users for the support. We’re working hard for you, please share your thoughts and feedback along the way. pic.twitter.com/xbCLxqR0Yi — Mike Krieger (@mikeyk) February 28, 2026 אנת'רופיק – כן או לא שותפה של הממשל? במקביל לניצחונות המסחריים, אנת'רופיק מוצאת את עצמה בעין הסערה הגיאופוליטית. כפי שדיווחנו, החברה נכנסה לאחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני וספגה הגדרת סיכון בשרשרת האספקה, וזאת בשל סירובה לדרישת הפנטגון לאפשר שימוש במודלים שלה עבור מערכות נשק בלתי מאוישות או מעקב המוני. בעוד שהמתחרה הגדולה, OpenAI, מיהרה לתפוס את מקומה ולשתף פעולה עם מחלקת ההגנה האמריקנית, מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, בחר להביע עמדה נחרצת והביע דאגה עמוקה מפני שימוש חופשי ובלתי מוגבל בבינה מלאכותית על ידי ממשלות. ואולם, בהתייחס לפרשת המלחמה באיראן, מסתמן כי התמונה בשטח מורכבת הרבה יותר. רגע אחרי שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז על החרם על מוצרי ה-AI של אנת'רופיק, התברר שהכוחות האמריקניים משתמשים בקלוד לצורך המלחמה באיראן. על פי דיווחים, מודל הבינה המלאכותית של החברה הוטמע בצבא ארצות הברית הרבה לפני תחילת המלחמה, והפיקוד האמריקני משתמש בו "כדי לבצע הערכה של מודיעין, על מנת לבחור מטרות וגם לצורך ביצוע הדמיות קרב לפני שהביצוע יוצא לדרך". למעשה, ההתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל החלה ביום שלאחר ההכרזה על החרם נגד החברה – מה שמצביע על כך שלא ממש קל להחליף כלי AI בכלים אחרים במהירות, לאחר שהם כבר הוטמעו באופן כבד במערכות.

על רקע המלחמה, איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים פנה היום (ד') למפעלים שיש בהם טכנולוגיות OT (רשתות תפעוליות) עם אזהרה חמורה ממערך הסייבר הלאומי להישמר מפני מתקפות. באזהרת פורום הסייבר של האיגוד נכתב כי "אנחנו מבקשים להפנות את תשומת הלב להתרעה דחופה וחמורה, שנוגעת לאבטחת הרשתות התפעוליות במפעלים. מהות הסיכון: נמצא כי בקרים תעשייתיים (PLC) החשופים לגישה ישירה מרשת האינטרנט מהווים יעד מרכזי לתקיפות סייבר. חשיפה זו מסכנת באופן ישיר את פעילותו התקינה של הבקר ואת מערכת הבקרה כולה (ICS), ואף עלולה לשמש כגשר לחדירה לרשתות הארגוניות של המפעל". מה לעשות? הפנייה כוללת פעולות שהמפעלים יכולים, ואף צריכים, לבצע באופן מיידי. "לאור רגישות הנושא והפוטנציאל לשיבוש ממשי בייצור", נכתב, "אנחנו קוראים לבצע את הפעולות הבאות: מיפוי חשיפה – יש לוודא באופן דחוף כי הבקרים ושאר רכיבי הציוד ברשת התפעולית אינם נגישים ישירות מרשת האינטרנט הציבורית. ניתוק גישה ישירה – ככל שזוהתה חשיפה, יש לחסום את הגישה הישירה לאלתר. גישה מרחוק מאובטחת – במידה שנדרשת גישה מרחוק לצורכי תחזוקה, יש לבצעה אך ורק דרך פתרונות גישה מאובטחים, כגון VPN ייעודי, הלבנה או פתרונות גישה מאובטחת ל-OT – ולא בחיבור ישיר". באיגוד ממליצים להעביר את ההנחיה למנהלי התפעול, המנמ"רים ומנהלי אבטחת המידע בארגונים. מחקרים עדכניים, וכאלה שבוצעו בשנים האחרונות, העלו את החשש מפני מתקפות סייבר על מערכות טכנולוגיות תעשייתיות לשליטה. כך, למשל, מחקר של סיידום (Cydome), שפורסם אתמול (ג'), מצביע על כך שאשתקד חל זינוק של 150% במתקפות הכופרה על מערכות OT (כולל מערכות ימיות) ב-2025. מחקר אחר, של חברת ניהול משטחי התקיפות סנסיס (Censys), שנערך בסוף 2024, מצא מעל 145 אלף מערכות כאלה, שחשופות לרשת האינטרנט, ולפיכך גם למתקפות סייבר, ב-175 מדינות.

כתב: אבי שליסמן, מייסד ומנכ"ל MoovingOn המעבר לענן הוא כבר מזמן לא "חדשנות", אלא מציאות. חלק מהארגונים כבר עברו או נמצאים בתהליך מעבר לענן, וחלקם עדיין על הגדר – קרי, מבינים שהם צריכים לבצע את המהלך, אבל עדיין לא התחילו לעשות אותו. כך או כך, כמעט כולם מתמודדים עם אותה הדילמה: איך שומרים על שליטה כשהתשתית כבר לא יושבת בחוות שרתים בבעלותך, אלא מפוזרת על פני אין סוף שירותים, אזורים וספקים? בהרבה מקרים, המעבר לעולם הענני נעשה בליווי אינטגרטור חיצוני שמקים, מתחזק ומנהל אותו. זה נוח, יעיל ולעתים גם חוסך משאבים פנימיים. אבל אז מגיע הרגע שבו משהו משתבש, ומתברר שהבעיה היא לא רק התקלה עצמה, אלא גם חוסר היכולת שלכם, כאנשי טכנולוגיה בארגונים, לראות אותה בעיניים שלכם. אתם לא באמת יודעים איפה היא התחילה, מה היקפה, מה ההשפעה העסקית שלה והאם ניתן היה למנוע אותה מראש. אתם תלויים במידע שלא תמיד נמצא אצלכם, כי לרוב הוא אצל מי שבחרתם שיפעיל, ימדוד וידווח לכם. כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית במקום זה מתגלה אחת מנקודות העיוורון המסוכנות ביותר בעולמות הענן: כשאין מדידה עצמאית – אין שקיפות אמיתית. כל החלטה נובעת מדיווח חיצוני, ולא מתמונה מלאה. התוצאה היא ניהול תגובתי במקום ניהול מבוקר, תגובה לאירועים במקום מניעה שלהם. זה בדיוק ההיפך ממה שארגונים שואפים אליו כשהם יוצאים לטרנספורמציה דיגיטלית. צילום מסך מהמערכת של MoovingOn טרנספורמציה דיגיטלית איננה רק מעבר טכנולוגי – היא שינוי תפיסתי. כך, למשל, בעוד שפעם, "זמינות" נמדדה באחוזי ה-Uptime, כיום היא נמדדת ביכולת לבצע שינוי בלי לפגוע בשירות. פעם "אמינות" הייתה פונקציה של תשתית חזקה ואילו בימינו היא פונקציה של נראות (Visibility), של ניהול ידע ושל תהליכים עקביים. ארגון בוגר לא שואל רק האם השירות למעלה? אלא גם: האם אנחנו מבינים מה משפיע עליו? ואיך למנוע את התקלה הבאה? כשהכול זז בקצב גבוה – מערכות, צוותים, קוד ותהליכים עסקיים – גם המדדים משתנים. SLA ו-SLO כבר אינם רק מספרים בדו"ח חודשי, הם הופכים למדדים דינמיים, שנבחנים בזמן אמת ובהקשר עסקי. שירות יכול להיות "זמין" טכנית, אך לא לשרת את היעד העסקי שלו. בלי תמונה הוליסטית, שמחברת בין תשתית, אפליקציה, הרשאות, עלויות ותלות בין רכיבים – אי אפשר באמת לנהל אמינות. שליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות ארגונים שנמצאים בתהליכי טרנספורמציה מגלים ששליטה בענן לא בהכרח שווה שליטה בשירות. שירות פועל על שכבות מתחלפות, שלעתים נמצאות באחריות צוותים שונים ואף ספקים שונים. כאן משתנה תפקידם של צוותי ה-CloudOps – ממי שמטפלים באירועים לכאלה שמנהלים אמינות באופן יזום. הם לא רק פותרים תקלות מהר, אלא גם מזהים מגמות, מצמצמים "רעש לבן" של התראות והופכים ידע תפעולי לנכס ארגוני מצטבר. האתגר החדש הוא לייצר שכבת ניהול הוליסטית, שמספקת מדידה עקבית, נתונים היסטוריים, ניתוח מגמות ויכולת פעולה. מקום אחד שבו ההתראות נאספות, האירועים מנותחים בהקשר עסקי ותהליכי פתרון הבעיות הופכים לחלק מובנה מהמערכת, ואינם פעולה נקודתית. שכבה כזו מאפשרת להפחית את מספר האירועים מלכתחילה ומהצד השני, כשקורה אירוע, לפתור אותו כמה שיותר מהר. הענן – השתקפות של התרבות התפעולית בסופו של דבר, הענן הוא לא "מקום" שבו נמצאים השרתים – הוא השתקפות של התרבות התפעולית שלכם. אם הארגון פועל בלי נתונים, בלי הקשר ובלי אחריות פנימית ברורה – גם הענן יתנהל כך. אבל, אם בונים מנגנונים של מדידה, ניתוח, אוטומציה ולמידה מתמשכת, השקיפות הופכת לכלי ניהולי-אסטרטגי, ולא רק טכנולוגי. בעולם שבו שירותים מתעדכנים בכל רגע, המדד האמיתי לארגון בוגר הוא לא כמה מהר הוא מכבה שריפה, אלא כמה מוקדם הוא מזהה עשן. ה-NOC של MoovingOn. צילום: יח"צ כאן נכנסת לתמונה MoovingON. החברה פועלת בעולמות ה-CloudOps וה-Managed Services, ומפתחת את פלטפורמת moovingon.ai – שכבת CloudOps Control Tower המאפשרת לארגונים לייצר נראות תפעולית עצמאית, למדוד אמינות באופן עקבי ולחבר בין ביצועים טכנולוגיים להשפעה עסקית. הפלטפורמה מרכזת נתונים והתראות ממערכות שונות, מספקת דשבורדים ו-KPIs תפעוליים, ומאפשרת תהליכי פתרון בעיות ואוטומציה כחלק אינטגרלי מהניהול השוטף. ארגונים יכולים להשתמש במערכת כמוצר עצמאי, או לשלב אותה עם שירותי NOC ו-CloudOps מנוהלים – כדי להחזיר לעצמם שליטה אמיתית על הסביבה שמריצה את העסק.

יו"ר אינטל, פרנק יארי, יפרוש מתפקידו בעוד כחודשיים, מיד לאחר פגישת בעלי המניות השנתית, שתיערך ב-13 במאי – כך הודיעה החברה אמש (ג'). במקומו ימונה לתפקיד ד"ר קרייג בראט, כיו"ר עצמאי. יארי יפרוש לא רק מתפקיד היו"ר, אלא גם מהדירקטוריון באופן כללי. זאת לאחר יותר מ-16 שנים שבהן הוא משמש כחבר במועצת המנהלים של אינטל. יארי מונה לתפקידו הנוכחי, כיו"ר, ב-2023. בארט הוא אמנם חדש בדירקטוריון אינטל – הוא הצטרף אליו רק לפני ארבעה חודשים, אבל הוא מכיר את החברה היטב, לאחר ששימש בה כסמנכ"ל בכיר לעסקי האת'רנט, הפונוטיקס והרישות. הוא הצטרף לחברה לאחר שזו רכשה את ברפוט נטוורקס, שהוא היה המנכ"ל שלה. ככלל, בארט מגיע לתפקיד יו"ר אינטל עם ניסיון ניהולי של מעל שלושה עשורים בענף הטכנולוגיה בכלל, ובתעשיית המוליכים למחצה בפרט. פרט לאינטל עצמה, הוא שימש בתפקידים בכירים בקוואלקום ובגוגל. בארט אף היה מנכ"ל את'רוס קומיוניקיישן – חברה שמפתחת פתרונות מוליכים למחצה אלחוטיים. החברה ביצעה הנפקה ולאחר מכן נרכשה על ידי קוואלקום, שם היא פעלה כקוואלקום את'רוס, ובארט שימש כנשיא הגוף החדש. היו"ר שסייע "להמציא מחדש" את אינטל אינטל נמצאת כיום באחת התקופות המאתגרות בתולדותיה, כשהיא נאבקת לשמור על רלוונטיות בשוק שמשתנה במהירות לכיוון בינה מלאכותית. החברה פיטרה במהלך 2025 כ-15% מכוח האדם שלה – כ-24 אלף עובדים. כמו כן, היא ביצעה אשתקד חילופי מנכ"לים: ליפ בו-טאן נכנס לתפקיד במרץ 2025, לאחר שפט גלסינגר פרש ממנו בסוף 2024. יארי אמר כי "המצאה מחדש של אינטל היא משימה שדורשת משמעת, מאמץ רב שנתי להפעיל מחדש את המצוינות התפעוליות, לחזק את הבסיס הכלכלי ולהקים מחדש את מנוע החדשנות שהגדיר את החברה שלנו במשך תקופה ארוכה. אני מודה על כך שהייתי חלק מעבודת הבורד, במיוחד ב-18 החודשים האחרונים, שהיוו צעד קריטי במסע הזה". לדברי טאן, "יארי גילה מחויבות לאינטל והפגין מנהיגות כיו"ר באחת התקופות המאתגרות בתולדות החברה. הוא ניהל את המאמץ להביא אותי לאינטל כמנכ"ל, ועודד את הדירקטוריון לפקח עם משמעת רבה יותר על פעילותה ולמשול עליה בצורה חזקה יותר. התמיכה שלו ושל הבורד העצימה אותי ואפשרה לי לבצע פעולות החלטיות כדי לחזק את הבסיס הכלכלי של החברה, לקדם את מפת הדרכים שלה ולמצב אותה לתחרותיות ארוכת טווח. המנהיגות שלו עזרה להוביל את אינטל בתקופה של מעבר, לקראת השלב הבא במחזור החיים שלה". יארי הוסיף ש-"מינויו של טאן כמנכ"ל היה ויהיה קריטי להצלחת החברה. מועצת המנהלים עבדה איתו משהוחלט על מינויו, תוך התמקדות בסדר העדיפויות, ההתמקדות מחדש וההבהרה של האסטרטגיה של אינטל, כמו גם את היותה חברה שמתמקדת בהנדסה ובלקוח". "מומחיות עמוקה בתחום המוליכים למחצה" טאן אמר על בארט כי הוא "מביא מומחיות עמוקה בתחום המוליכים למחצה ורקורד נרחב של מנהיגות טכנולוגית ותפעולית, בחברות מורכבות ומונעות על ידי הנדסה. הניסיון שלו יהיה מרכזי לתמיכה בהנהלה ולמתן ערך יציב וארוך טווח לבעלי המניות". בארט עצמו ציין ש-"החברה נקטה בצעדים משמעותיים לחיזוק מעמדה הפיננסי ולקידום מפת הדרכים שלה – הטכנולוגית והמוצרית. אוביל את ההתמקדות של מועצת המנהלים בהוצאה קפדנית לפועל של התוכניות ושל מפת הדרכים של אינטל, בהשקעה בייצור ובמו"פ המתרחבים בארצות הברית ובהבטחה שאינטל ממוצבת היטב כדי להתחרות ולנצח בשנים הבאות".

המלחמה במזרח התיכון, שכוללת תקיפות פיזיות וסייבריות כאחד, מעמידה את האזור "על סף קריסה" – לא פחות ולא יותר. את האמירה הזאת סיפקו הלילה (ד') חוקרי סייבל, שהינה חברת מודיעין איומים בסייבר. החוקרים ציינו כי "המזרח התיכון מתמודד עם מלחמה היברידית חסרת תקדים. איראן, ארצות הברית וישראל מתנגשות ביניהן במתקפות סייבר, תקיפות טילים וקמפיינים האקטיביסטיים. הנוף הגיאו-פוליטי של המזרח התיכון נכנס לאחד מהשלבים הסוערים ביותר שלו בעשורים האחרונים. מתחים שהתבשלו במשך שנים התפרצו לסכסוך כולל. מפגש של קיפאון דיפלומטי, מהלכים צבאיים והכנות סייבר חשאיות סללו את הדרך למה שהחל כעימות מקומי והתפתח לקמפיין רחב היקף ורב תחומי". ההבדל בין המלחמה הזו לאחרות – פעילות הסייבר המיידית בפוסט בבלוג של סייבל נכתב כי המהלך הפותח של המלחמה (הכוונה היא למתקפה הגדולה של ישראל על איראן, כולל חיסול המנהיג העליון שלה, עלי חמינאי, שבעצמו לווה בפעילות סייבר – י"ה) "לא הייתה רק מתקפה צבאית קונבנציונלית. זו הייתה מתקפה היברידית מסונכרנת, שבה פעולות סייבר שולבו כתחום שווה עם תקיפות קינטיות, מסרים פסיכולוגיים ולוחמת מידע". החוקרים ציינו כי מאז תחילת המלחמה, "מכות קינטיות (מתקפות פיזיות – י"ה) והפרעות דיגיטליות התמזגו, וחשפו את החוזקות והפגיעויות של השחקנים באזור". עוד הם כתבו כי "מה שהבדיל את פתיחת המערכה בשבת ממתקפות אוויריות מסורתיות היה מרכיב הסייבר המיידי שלה. בפעם הראשונה בהיקף שכזה תוכנן שיבוש רשת שיתרחש במקביל להשפעה קינטית. קישוריות האינטרנט באיראן קרסה ומתקפות סייבר שיתקו את התקשורת הממלכתית, את שירותי הדיגיטל הממשלתיים והתקשורת הצבאית. שירותים מקומיים פופולריים, כולל אפליקציות ניידות, נפרצו כדי לזרוע בלבול ולגרור עריקות". פעילות הסייבר של איראן חוקרי סייבל ציינו כי "קבוצת הפריצה מים עכורים, MuddyWater, שמזוהה זה זמן רב עם קמפייני סייבר שקשורים לאיראן, נותרה חלק קריטי בנוף האיומים. זאת, לצד קבוצות APT (איום מתמשך מתקדם) נוספות: חתלתול מקסים (Charming Kitten, שידועה גם בכינוי APT42), נסיך פרס (Prince of Persia/Infy), וכן UNC6446 ו-CRESCENTHARVEST. כל אלה פעלו עוד לפני ה-28 בפברואר (יום פרוץ המלחמה – י"ה) וביצעו מתקפות פישינג, ניצול שרתים ציבוריים וגניבת מידע, שכוונו לרשתות ישראליות, אמריקניות ואזוריות". "ביום א' איראן נקמה, גם בסייבר, עם גל של האקטיביזם (פעילות של האקרים אקטיביסטים – י"ה). תגובת טהרן לא הייתה סמלית ופגעה, בין השאר, בדאטה סנטר של AWS באיחוד האמירויות. חלה התרחבות דרמטית של פעילות ההאקטיביזם ברחבי האזור. יותר מ-70 קבוצות – שחצו 'ספקטרום' אידיאולוגי ואף שילבו מניעים פרו-איראניים ופרו-רוסיים – הפעילו פעולות במקביל: מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), השחתות אתרים וגניבת אישורים דרך פורטלים ממשלתיים לאומיים ומערכות תשתית מרכזיות בטורקיה, פולין ומדינות המפרץ. אחד הממצאים הטכניים החשובים ביותר שלשום היה הניסיון לפגוע בישראלים דרך יישום זדוני המתחזה לאפליקציית צבע אדום. כמו כן, פושעי סייבר אופורטוניסטים ניצלו את הכאוס באמצעות קמפיינים של הנדסה חברתית באיחוד האמירויות". החוקרים המשיכו וכתבו כי "בימים ב' ו-ג' השבוע הושמד מטה של משמרות המהפכה בטהרן. כמו כן, ישראל תקפה את רשות השידור האיראנית – מה שהגביל עוד יותר את יכולתה לנהל מידע פנימי ופעולות סייבר. השבתת האינטרנט הממושכת בודדה רשתות איראניות, ואפשרה לקמפיינים חיצוניים לפעול בהפרעות מוגבלות". כמה חזיתות דיגיטליות אנשי סייבל הוסיפו ש-"כמה חזיתות דיגיטליות צצו בתקופה זו: האקטיביסטים ומבצעי תעמולה; סיוע אופורטוניסטי מצד האקרים פרו-רוסיים, שהעבירו את הפעולות הקשורות לאוקראינה לפעולות אנטי-ישראליות; ואופורטוניזם בפשעי סייבר – שילוב בין האקטיביזם לכופרות, לדוגמה קבוצות כמו INC Ransomware, שפגעו בגופים תעשייתיים ושילבו טקטיקות סחיטה עם מסרים אידיאולוגיים". "במלחמה עד כה, רוב פעילות הסייבר הייתה מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS), איסוף מידע משידורי מצלמות אבטחה חשופות ופעולות מידע – ולא פריצות הרסניות למערכות בקרה תעשייתיות", הוסיפו. לסיכום כתבו חוקרי סייבל כי "הסייבר הוא תחום שווה במלחמה זו. פעולות סייבר תוכננו ובוצעו בתיאום מלא עם תקיפות קינטיות – מה שמראה שהמלחמה המודרנית לא מפרידה בין הזירות הדיגיטליות לפיזיות. ההאקטיביזם הועצם, וסביבת ההאקטיביסטים הפכה למכפיל כוח של פעולות פסיכולוגיות ומשבשות. כמו כן, ראינו ניצול אופורטוניסטי בהנדסה חברתית ובקמפיינים של כופרות. הדינמיקות הללו מאותתות למגנים באזור: ממערכי סייבר ממשלתיים ועד לארגונים רב לאומיים – כולם חייבים לשמור על ערנות מוגברת במרחב הסייבר. אנשי אבטחה חייבים להיות מוכנים להתנהגות משתנה של איומים, שמשלבת מניעים פוליטיים עם פשעי סייבר אופורטוניסטיים. זו המציאות שמגדירה את שדה הקרב של המאה ה-21 – במזרח התיכון ומעבר לו".