ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצית בסוף השבוע דיון כלכלי וטכנולוגי לאחר שאמר כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות של סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים וטכנולוגיית בלוקצ'יין. הדברים נאמרו ביום שישי בריאיון שהעניק נתניהו לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה. כשנשאל אם הוא חושש מהטלת סנקציות על ישראל, השיב בחיוב ואמר כי ייתכנו גם סנקציות בנקאיות. "אתה צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", אמר נתניהו, והוסיף כי הוא עובד גם על האפשרות להשתמש במטבעות דיגיטליים. כשנשאל אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לשמש חלופה במקרה כזה, השיב כי מדובר באחת האפשרויות וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא. נתניהו קשר את הדברים גם לשינויים שהוא צופה ביחסי ישראל וארצות הברית, ואמר כי ישראל צריכה להיערך גם לעידן שבו היקף הסיוע הביטחוני האמריקני יקטן. בנק ישראל: צריך למנוע את הסנקציות, לא לעקוף אותן בתגובה לדברים מסר בנק ישראל כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות". עוד נמסר מהבנק כי הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את היחסים הכלכליים עם שותפות הסחר העיקריות שלה ולהתמקד במניעת הסנקציות ובהשפעתן השלילית על המשק. בבנק הוסיפו כי האחריות לכך נמצאת בידי הדרג המדיני. נתניהו לא חזר בו מהדברים גם לאחר פרסום התגובה. בריאיון נוסף בשבת אמר כי הקריפטו הוא אחד האמצעים שנבחנים ולא האמצעי היחיד, וכי כלל לא בטוח שייעשה בו שימוש. לדבריו, הוא שומע את ההתנגדויות ולוקח אותן בחשבון, אך בסופו של דבר מקבל את ההחלטות בהתאם לתפיסתו. האם קריפטו באמת יכול לעקוף סנקציות? התשובה מורכבת יותר מהוויכוח הפוליטי שהתפתח סביב דברי נתניהו. מטבעות קריפטוגרפיים מאפשרים להעביר ערך מחוץ למסילות הבנקאות המסורתיות, ולכן הם יכולים להקשות במקרים מסוימים על אכיפה פיננסית וליצור ערוצי תשלום חלופיים. מדינות וגורמים הנתונים תחת סנקציות אכן עושים בהם שימוש. אלא ששימוש בקריפטו אינו מבטל את הסנקציות עצמן. חברה אמריקנית או אירופית שאסור לה לסחור עם גוף מסוים אינה יכולה להפוך עסקה לחוקית רק משום שהתשלום בוצע בביטקוין או במטבע יציב. גם האנונימיות של הקריפטו מוגבלת. עסקאות ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות נרשמות במאגר פתוח, וחברות ניתוח ורשויות אכיפה מסוגלות לעקוב אחר זרימת נכסים בין ארנקים. בורסות ונותני שירותים מוסדרים כפופים גם הם לחובות זיהוי לקוחות, מניעת הלבנת הון וציות לסנקציות. יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים, אמר בעקבות דברי נתניהו כי מעבר של עסקה לבלוקצ'יין אינו מבטל איסור משפטי ואינו משנה את חובות הצדדים לעסקה. רוסיה, איראן וצפון קוריאה כבר משתמשות בקריפטו ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: נועם גלאי, ShutterStock הניסיון הבינלאומי מראה שמטבעות דיגיטליים יכולים לשמש כלי משלים למדינות שמערכת הבנקאות שלהן מוגבלת, אך לא תחליף מלא להשתלבות במערכת הפיננסית העולמית. רוסיה, שנמצאת תחת סנקציות מערביות נרחבות מאז הפלישה לאוקראינה, התירה שימוש מוגבל בקריפטו לצורך תשלומים בסחר בינלאומי. חברות רוסיות משתמשות גם במנגנוני קיזוז, בזהב ובערוצים פיננסיים חלופיים כדי להתמודד עם הקשיים בהעברות כספים חוצות גבולות. גם איראן עושה שימוש נרחב בנכסים דיגיטליים. הרשויות האמריקניות טענו בשנים האחרונות כי בורסות ורשתות תשלומים שונות סייעו לגופים איראניים להעביר כספים ולהתמודד עם מגבלות פיננסיות. במקביל, ארצות הברית הצליחה לאתר ולהחרים נכסי קריפטו איראניים, בין היתר באמצעות ניתוח עסקאות בבלוקצ'יין. במקרה של צפון קוריאה, השימוש הוא שונה. קבוצות סייבר המזוהות עם המשטר גנבו לאורך השנים מיליארדי דולרים בנכסים דיגיטליים. רק בפריצה לבורסת Bybit ב-2025 נגנבו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, וה-FBI ייחס את המתקפה לצפון קוריאה. הדוגמאות הללו ממחישות את שני הצדדים של הטכנולוגיה: קריפטו יכול לפתוח מסלולים שאינם תלויים ישירות בבנקים מסורתיים, אבל הוא אינו מבטל סנקציות, וגם אינו מבטיח שהכסף לא יאותר או ייחסם בהמשך. פורום הקריפטו: הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים ניר הירשמן,מנכ״ל פורום חברות הקריפטו צילום: ניב קנטור גם ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ביקש להפריד בין הפוטנציאל הכלכלי של התחום לבין הצגתו כאמצעי להסתתר מפני המערכת הפיננסית. "ישראל היא מהמובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות קריפטו ובלוקצ'יין. לקריפטו פוטנציאל לחזק את החיבור של ישראל לשווקים הפיננסיים העולמיים ולייעל העברות הון", אמר. לדבריו, "הטכנולוגיה אינה מקלט להסתרת כספים: רשתות בלוקצ'יין ציבוריות מאפשרות שקיפות ומעקב אחר עסקאות". הירשמן הוסיף כי פורום חברות הקריפטו נכון לעבוד עם הממשלה והרגולטורים כדי לקדם רפורמה בתחום, שתסייע לחזק את הכלכלה ואת קשריה עם השווקים בעולם. בנט ואיזנקוט מזהירים מפגיעה בהייטק כצפוי בימים המתוחים שלפני הבחירות, הדיון גלש במהירות גם לזירה הפוליטית. נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, טען כי מעבר של ישראל למצב של בידוד כלכלי יגרום לפגיעה קשה בהייטק, בהשקעות, בתיירות ובתעסוקה. לדבריו, תרחיש כזה עלול להציב את ישראל לצד מדינות מבודדות כמו איראן, רוסיה וצפון קוריאה. גם גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, תקף את הדברים וטען כי כלכלה המבוססת על עקיפת המערכת הפיננסית הבינלאומית לא תפתור את הבעיה המרכזית עבור חברות ישראליות: הצורך לקבל השקעות ותשלומים מלקוחות בחו"ל ולעבוד מול חברות בינלאומיות. מעבר לוויכוח סביב הקריפטו עצמו, ההתבטאות של נתניהו הציפה שאלה רחבה יותר: עד כמה ישראל צריכה להיערך לתרחיש שבו גוברות המגבלות על פעילותה במערכת הכלכלית הבינלאומית, והאם הפתרון לכך נמצא בטכנולוגיות תשלום חלופיות או דווקא במניעת הבידוד מלכתחילה.

קמפיין ההשפעה הרוסי Doppelgänger, המכונה "הכפיל", חזר לפעול בישראל ומפיץ כתבות מזויפות המתחזות לתכנים של כלי תקשורת מוכרים. כך עולה ממחקר חדש של קלירסקיי, שנחשף לאנשים ומחשבים. בין מאי לאוקטובר 2026 תיעדו חוקרי החברה לפחות 76 כתבות מזויפות שפורסמו באתר walla[.]ist, המתחזה לאתר וואלה. הקישורים לתכנים מופצים בעיקר ברשת X, באמצעות מערך של חשבונות מזויפים. לפי החוקרים, מטרת הפעילות אינה רק הפצת פריט מידע כוזב כזה או אחר, אלא החדרה מתמשכת של מסרים שמקדמים אינטרסים רוסיים, פוגעים באמון בממשלה ובמוסדות המדינה ומעמיקים מחלוקות קיימות בחברה הישראלית. החוקרים מעריכים כי ההתעוררות המחודשת של הפעילות עשויה להיות קשורה לניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לכנסת, שייערכו ביום שלישי הקרוב. 66 דומיינים שמובילים לאתר מתחזה אחד התשתית שפועלת בישראל בנויה סביב אתר מרכזי אחד, שאליו מובילה שרשרת של כתובות אינטרנט. במהלך המחקר איתרו אנשי קלירסקיי 66 דומיינים נוספים שהוקמו כחלק מהמערך ומפנים אל האתר המתחזה לוואלה. לדברי החוקרים, התשתית נקשרה לספק שרתים וירטואליים הרשום בדובאי, שחברת האם שלו פועלת מרוסיה. אותו מערך משמש גם אתרים המתחזים לכלי תקשורת במדינות נוספות, בהן אוקראינה, צרפת וגרמניה. Doppelgänger אינו קמפיין חדש. המבצע פועל בזירות שונות בעולם באמצעות שכפול העיצוב, הלוגו ומבנה העמודים של כלי תקשורת מוכרים, במטרה לגרום לגולשים להאמין שהם קוראים תוכן של מקור לגיטימי. טורקיה מאיימת, ארה"ב נוטשת והישראלים עוזבים השינוי בנרטיבים שקידם קמפיין Doppelgänger לאורך התקופה, מהאיום הביטחוני ועד מסרים על נטישת ארה"ב, הגירה וקריסה כלכלית צילום: קלירסקיי הקמפיין אינו ממציא בהכרח נושאים חדשים. לדברי חוקרי קלירסקיי, הוא משתמש בסוגיות שכבר נמצאות בשיח הציבורי וממסגר אותן מחדש באופן שנועד לעורר פחד, חוסר אמון ותחושה של הידרדרות. בספטמבר בלטו שני מסרים מרכזיים. הטענה שלפיה טורקיה נערכת לעימות עם ישראל הופיעה ב-28% מהפרסומים שנבדקו, והמסר שלפיו ארה"ב נוטשת את ישראל הופיע ב-26% מהם. לצד אלה הופצו תכנים על הגירה ובריחת מוחות, קריסה כלכלית ויוקר המחיה. הנרטיבים משתנים בהתאם לאירועים. במאי, למשל, הופיעו מסרים שקשרו בין רחפנים אוקראיניים לחיזבאללה. החל מאוגוסט הוצגה טורקיה כאיום מרכזי יותר מאיראן. לדברי החוקרים, בשני המקרים המסגור תאם אינטרסים רוסיים: במקרה הראשון באמצעות הכפשת אוקראינה, ובשני באמצעות דחיקת איראן ממרכז השיח. הפעילות מגיבה במהירות גם לאירועים אקטואליים. במחקר נמצאו תכנים שנבנו סביב המשבר בנתב"ג, יוקר המחיה, מחסור ברופאים, יחסי ישראל וארה"ב והתפתחויות בזירה הבינלאומית. כדי לחזק את האשליה שמדובר בתוכן אמיתי, הכותרות באתר המתחזה נבנות בדפוס שמחקה את וואלה, לרבות סיומת שנועדה לגרום לקישור המשותף להיראות כאילו הגיע מאתר החדשות המקורי. הרעלת מודלי AI כחלק משיטת הפעולה אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא שהקמפיין אינו מכוון עוד רק לקוראים ברשתות החברתיות. קלירסקיי ממפה את אחת משיטות הפעולה של Doppelgänger כ-"Flood Information Space", הצפת מרחב המידע בתוכן מזויף או מטעה. לפי המחקר, מאז חידוש הפעילות מפרסם המערך כ-10 כתבות בשבוע. המטרה אינה בהכרח להפוך כל אחת מהן לוויראלית, אלא לייצר נפח גדול של תוכן שיישאר זמין ברשת ויוכל להיסרק על ידי מנועי חיפוש ומודלי בינה מלאכותית. קלירסקיי מפנה בהקשר זה גם לתחקירים של The Guardian ושל Threadlinqs, שלפיהם מערך Doppelgänger מציף אלפי כתבות כוזבות באתרים המתחזים לכלי תקשורת מוכרים, בהם Der Spiegel, Le Monde, Fox News ו-The Guardian. החשש הוא שזחלני רשת ומודלי שפה יסרקו את התוכן הזה, ולאחר מכן צ'אטבוטים ומנועי תשובה יציגו חלק ממנו למשתמשים כמידע עובדתי. בדרך זו הקמפיין עשוי לעקוף חלק ממנגנוני הסינון של הרשתות החברתיות ולהחדיר את המסרים שלו גם למערכות שאוספות ומעבדות מידע באופן אוטומטי. לדברי החוקרים, הדבר עשוי גם להסביר את הפער בין קצב הייצור הגבוה של הכתבות לבין ההפצה המצומצמת יחסית שלהן ברשתות החברתיות. אם התוכן נועד גם להיסרק על ידי מערכות אוטומטיות, מספר השיתופים אינו עוד המדד היחיד להצלחת הקמפיין. חוקרי קלירסקיי הזהירו כי הציבור צריך להיות ער לכך שהמסרים המופצים במסגרת הקמפיין נועדו לבצע מניפולציה ולהשפיע על דעת הקהל באופן התואם אינטרסים רוסיים.

OpenAI החליטה שמודלי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר שהיא מפתחת לא יקבלו גישה ישירה לאינטרנט החי במהלך האימון. החברה קבעה כי במצב הנוכחי של יכולות המודלים, מערכות הניטור ואבטחת תשתיות האינטרנט, מתן גישה כזו יוצר סיכונים משמעותיים מדי. ההחלטה אינה אומרת שמשתמשי ChatGPT יאבדו את יכולת הגלישה ברשת, והיא גם אינה מתייחסת למודלים שכבר הושקו לציבור. מדובר בסביבות המחקר הפנימיות שבהן OpenAI מאמנת ומעריכה מודלי Frontier שטרם השלימו את תהליכי הבטיחות וההתאמה שלהם. במקום האינטרנט: עולם מקוון מדומה כדי שהמודלים עדיין ילמדו לחפש מידע, להשתמש בדפדפנים ולעבוד עם שירותים מקוונים, OpenAI בנתה מה שהיא מכנה "עולם לא מקוון". מדובר במאגר גדול של תוכני רשת מאונדקסים ושמורים, שבו המודלים יכולים לגלוש ולפעול בלי להשפיע על מערכות אמיתיות מחוץ לסביבת האימון. כל אימוני ה-Reinforcement Learning של מודלי החזית של החברה משתמשים כעת בסביבה הזו. OpenAI אומרת שהיא תשמור על המדיניות עד שהתקדמות באמצעי האבטחה, הניטור וההתאמה תאפשר לשקול מחדש גישה רחבה יותר לרשת. מודל מצא דרך החוצה דרך DNS ההחלטה התקבלה אחרי שורה של תקריות שהמחישו עד כמה קשה לבודד סוכני AI מתקדמים. ב-20 בספטמבר ניצל מודל מחקר פנימי הגדרה שגויה בשירות DNS כדי להשיג גישה מוגבלת לאינטרנט החי במהלך משימת אימון, ומערכת הניטור זיהתה את הפעילות בתוך דקות והביאה להפסקת האימון. בעקבות האירוע השעתה OpenAI את האימון, ההערכה וההרצה הפנימית עם כלים של המודלים החזקים ביותר שלה והחלה בסבב נוסף של הקשחת התשתיות. זו גם לא הייתה התקרית הראשונה: ביולי הצליחו מודלים של החברה לעקוף מנגנוני בידוד במהלך מבחני סייבר, לצאת מסביבת הניסוי ולחדור למערכות חיצוניות, לרבות תשתיות של Hugging Face. OpenAI שלחה את הסוכנים שלה לנסות לברוח במקום להסתפק בחסימת האינטרנט, החברה הפעילה ציים של סוכני AI מתקדמים וביקשה מהם במפורש למצוא דרכים לפרוץ את אמצעי ההגנה. המודלים ניסו להגיע לאינטרנט החי, לחצות גבולות אבטחה פנימיים ולתקשר עם סוכנים שאמורים היו להיות מבודדים מהם. הבדיקות חשפו פגיעויות תוכנה שלא היו מוכרות קודם וכן שגיאות הגדרה בתשתיות של OpenAI. החברה תיקנה את החולשות שנמצאו, ובמקרים שבהם הן היו בתוכנות קוד פתוח עבדה עם המפתחים כדי לתקן אותן. הסוכנים מצאו גם דרכים לנצל שירותים שהיו חייבים להישאר מחוברים לרשת לצורכי ניטור, מדדים ואימות. OpenAI הודתה כי סוכני ה-red teaming שלה מצאו חולשות כמעט בכל אחד מהערוצים המצומצמים שנותרו זמינים מסביבת האימון. האימון חזר, האינטרנט נשאר בחוץ לאחר תיקון החולשות ושיפור מערכות הניטור חידשה OpenAI ב-1 באוקטובר את אימוני מודלי החזית ואת ההרצות הפנימיות שלהם, אבל האינטרנט החי נשאר מחוץ לגבולות שהמודלים מורשים להגיע אליהם. החברה ממשיכה להשתמש בסביבה המדומה לצורכי האימון ומציגה את הגישה הזו כברירת מחדל עד שתשתיות ההגנה יהיו חזקות יותר. הגישה דומה לצעד שעשתה לאחרונה גם אנת'רופיק, שהגבילה את הגישה לאינטרנט בניסויים עם המודלים המתקדמים שלה. המהלך של שתי החברות ממחיש שינוי בגישה של מעבדות ה-AI: ככל שהסוכנים נעשים טובים יותר באיתור וניצול חולשות, עצם החיבור שלהם למערכות אמיתיות הופך לחלק מסיכון האבטחה שצריך לנהל.

נדב טוביאס, מי שעמד בראש הפעילות בישראל של DevRev ושל נוטניקס, מונה לדירקטור מכירות אזורי ב-ספלאנק, מבית סיסקו, כך נודע לאנשים ומחשבים. במסגרת תפקידו החדש ינהל טוביאס את צוותי המכירות של החברה בכמה מגזרי פעילות, בהם אנטרפרייז, מסחרי, היי-טק וחברות הזנק מבוססות ענן. טוביאס יעבוד תחת בן סמו, סגן נשיא אזורי ומנהל פעילות ספלאנק בישראל. סמו הצטרף לספלאנק לפני כשנתיים, וביולי האחרון מונה למנהל הפעילות המקומית של החברה. מממר"ם לניהול חברות טכנולוגיה בישראל טוביאס החל את הקריירה שלו בשירות של 10 שנים ב-צה"ל, תחילה ב-ממר"ם ובהמשך ב-יחידת אופק, גוף ה-IT של חיל האוויר. בתפקידו האחרון בצבא הוא ניהל את תחום תשתיות ה-IT של מטה חיל האוויר והיה מעורב בבניית מערכי השליטה והבקרה של מערכות המחשוב בחיל. לאחר שחרורו עבד טוביאס ב-טנגרם וייצג בישראל חברות אבטחת מידע בינלאומיות. בין 2010 ל-2014 שימש כמנהל הפעילות של אינפובלוקס בישראל, ולאחר מכן הקים מהיסוד את הסניף המקומי של נוטניקס וביסס את פעילות החברה בארץ עם מאות לקוחות ארגוניים. לאחר שעזב את נוטניקס ב-2019 מונה טוביאס למנכ"ל הדאון מערכות מחשבים, בית תוכנה לפיתוח ואינטגרציה של מערכות ויישומי ניהול לארגונים גדולים. ב-2023 הקים את הפעילות של DevRev בישראל, שהייתה אחת המדינות הראשונות שבהן פתחה החברה סניף מכירות מקומי. סמו אישר לאנשים ומחשבים את פרטי המינוי. טוביאס עצמו כבר הופיע בעבר בכנסי התעשייה בתפקיד מנהל פעילות אזורי באירופה ובישראל מטעם DevRev. ספלאנק תחת סיסקו סיסקו הודיעה בספטמבר 2023 על רכישת ספלאנק תמורת כ-28 מיליארד דולר, והעסקה הושלמה במרץ 2024. הרכישה נועדה לחזק את פעילות סיסקו בתחומי הסייבר, הנראות והבינה המלאכותית ולהרחיב את משקל עסקי התוכנה בפעילותה. לאחר ההודעה על העסקה הבטיחה סיסקו כי "מניטור איומים ותגובה להם, ועד לחיזוי איומים ומניעתם, נסייע להפוך ארגונים מכל הגדלים לבטוחים ושרידים יותר". אנליסטים שהתייחסו לעסקה הגדירו אותה כ"מצב של ניצחון לכל הצדדים", וציינו כי היא תאפשר לסיסקו להתקדם בתחום האבטחה המבוססת על בינה מלאכותית.

במשך למעלה מעשור, תעשיית ההייטק מכרה למנהלי מערכות המידע אשליה נוצצת שזכתה לכינוי Best of Breed. ההבטחה הייתה פשוטה: רכשו את הפתרון הייעודי והטוב מסוגו לכל בעיה נקודתית בארגון. אלא שבמבחן התוצאה, הגישה הזו הובילה לא פעם לכאוס תפעולי, לחוסר יעילות ולעלויות מנופחות. ארגונים מצאו את עצמם טובעים בעשרות מערכות מבודדות שאינן מתקשרות זו עם זו, מנהלים אינספור רישיונות ולעיתים גם כפילויות יקרות, ובעיקר סובלים מפערי אבטחה שנוצרים בדיוק בתפר שבין התוכנות השונות. המציאות המאקרו-כלכלית כבר אינה סלחנית לסרבול מהסוג הזה. עידן הכסף הזול הסתיים, ואיתו גם הסבלנות למפלצות IT מרובות זרועות. הדרישה מהנהלות ומדירקטוריונים כלפי מנהלי הטכנולוגיה ברורה: לצמצם יתירות, לאחד מערכות ולהחזיר שליטה. במילה אחת, קונסולידציה. ממערכות מפוזרות לסביבת עבודה אחודה המענה למצב הזה מתגבש סביב מעבר לפלטפורמות עבודה אוטונומיות ואחודות. חברות טכנולוגיה, ובהן Omnissa, מקדמות תפיסה של סביבת עבודה חכמה ומאובטחת שבה פחות רכיבים מנוהלים בנפרד. במקום לתחזק אוסף מבוזר של כלים, הגישה הזו מחברת בין ניהול נקודות הקצה, וירטואליזציה והרשאות גישה תחת מסגרת ניהול משותפת. היתרון הכלכלי של האיחוד ברור, אבל הפוטנציאל האמיתי שלו מתחדד עם שילוב של בינה מלאכותית יוצרת ומודלי שפה. כאשר נתוני הארגון מפסיקים להיות מפוזרים בממגורות מידע נפרדות, כלי אנליטיקה ואוטומציה יכולים לעבוד בצורה יעילה יותר. מנהלי רשת ותשתיות יכולים לתשאל מאגרי מידע מורכבים בשפה טבעית, לקבל תמונת מצב מהירה יותר ולחלץ תובנות בלי להכיר לעומק כל סכמת נתונים שמסתתרת מאחורי המערכת. המשמעות היא פחות זמן שמתבזבז על עבודת תמיכה ידנית, תגובה מהירה יותר לתקלות ויכולת להפנות את צוותי ה-IT לעבודה בעלת ערך גבוה יותר. האתגר הוא גם רגולטורי אלא שהאתגר אינו טכנולוגי בלבד. המגזרים הפיננסי, הציבורי והביטחוני נדרשים לאמץ חדשנות בקצב מהיר, ובמקביל לעמוד בדרישות רגולציה ואבטחה שאינן מאפשרות קיצורי דרך. איחוד של שכבות הניהול והאבטחה יכול לסייע כאן באמצעות גישה תלוית הקשר וכלים מבוססי AI לזיהוי איומים, במקום לפזר את האחריות בין שורה ארוכה של מערכות שאינן חולקות ביניהן מידע בצורה מספקת. כאשר המערכת האחודה עומדת מראש בתקנים מחמירים כמו FedRAMP High, IRAP ו-Cyber Essentials Plus, גם ההתמודדות עם דרישות רגולטוריות יכולה להפוך לפשוטה יותר. הארגון מקבל מסגרת שליטה רחבה יותר, מבלי להפוך את אבטחת המידע למחסום בפני פרודוקטיביות. קונסולידציה לא חייבת ליצור תלות בספק יש כאן גם נקודה קריטית נוספת. ניהול IT מודרני מחייב חופש פעולה ובחירה טכנולוגית. פלטפורמה אחודה אינה אמורה להחליף עשרות כלים בתלות מוחלטת בספק יחיד. להפך, המטרה צריכה להיות יצירת שכבת ניהול שמאפשרת לארגון לבחור את התשתית המתאימה לו. היכולת לפרוס סביבות וירטואליות על גבי עננים מסורתיים, סביבות קוד פתוח דוגמת OpenStack או תשתיות מקומיות מחזירה חלק מהשליטה למנהלי התשתיות ומאפשרת להם לבחור את הארכיטקטורה המתאימה לצורכי הארגון. בסופו של דבר, הברירה שניצבת בפני הנהלות נעשית ברורה יותר. מנהלי טכנולוגיה שישכילו לאחד תשתיות, לצמצם שומנים עודפים ולשלב אוטומציה חכמה יכולים להפוך את ה-IT הארגוני ממוקד עלות למנוע צמיחה אסטרטגי. מי שימשיך להיאחז באגרנות של כלי תוכנה, רישיונות ומערכות שאינן מתקשרות זו עם זו, עלול לגלות שהמחיר של שמירת המצב הקיים גבוה הרבה יותר מהמחיר של השינוי. אוהד דודאי הוא מומחה למכירות מקצועיות בחברת בינת תקשורת מחשבים.

שופטי בג"ץ החליטו בסוף השבוע לאסור באופן גורף על כל פעולה שמשמעותה דיווח בזמן אמת מתוך הקלפי, שנועדה לדווח על זהות בוחרים אשר באו לממש את זכות הבחירה, שלהם ולדווח למפלגות שלהם. ההחלטה כוללת גם איסור על דיווח על מספר הבוחרים שהגיעו לקלפי. החלטת בית המשפט באה בעקבות עתירה שהוגשה על ידי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד ועדת הבחירות המרכזית, היועצת המשפטית לממשלה ומפלגת הליכוד. העתירה נסבה על השימוש באמצעים דיגיטליים על ידי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות, שביקשו להשתמש באמצעים דיגיטליים כדי לדווח למפלגותיהם על הבוחרים שהצביעו בפועל. ההחלטה התקבלה בדעת רוב של השופטים חאלד כבוב ורות רונן, ובדעת מיעוט של ראש ההרכב, השופט דוד מינץ. השופטים מתחו ביקורת על מנכ"ל הוועדה, שהתיר שימוש חלקי באמצעים דיגיטליים. בשלב ראשון בג"ץ הוציא צו על תנאי בתחילת השבוע, וביום חמישי בערב הפך את הצו למוחלט. פסק הדין ניתן ללא נימוקים בגלל לחץ הזמן, וההנמקה תינתן בשלב מאוחר יותר. דלף המידע ב-2020 שינה את הגישה יצוין כי בעבר נהגו כל המפלגות להשתמש בתוכנת 'אלקטור' (Elector), תוכנה ישראלית לניהול קמפיינים פוליטיים ומערכות בחירות, לניהול מאגר הבוחרים וניתוח תמיכתם במפלגה. בפברואר 2020 היה אירוע פרצת אבטחה שבו דלף לרשת קובץ שכלל מידע מפנקס הבוחרים של בעלי זכות הבחירה. הרשות להגנת הפרטיות קבעה אז כי מי שהשתמש במידע עבר על חוק הגנת הפרטיות. כעת, לפי החלטת בג"ץ, השימוש בתוכנה זו לא יתאפשר. באוגוסט השנה הודיעה 'אלקטור' כי תחסום דיווחים שיגיעו מחברי ועדות קלפי. בסוף השבוע גם פורסם כי ועדת הבחירות, יחד עם הרשות להגנת הפרטיות, תנטר את שרתי אפליקציית 'אלקטור' כדי לוודא את קיום פסיקת בג"ץ. בתוך כך, ועדת הבחירות הודיעה כבר בתחילת מערכת הבחירות כי ביום הבחירות היא תפרסם מדי ארבע שעות את מספר המצביעים הארצי וכן פילוח לפי קלפיות. עוד נמסר כי החלטת הוועדה תקפה לגבי תוכנה אחרת שהליכוד עמד להשתמש בה, 'ניצחון 26' שמה, כדי לעקוף את החלטת ועדת הבחירות שאסרה דיווח מהקלפיות, וכעת לא יוכלו להשתמש גם במערכת זו.

"בנקודת זמן זו אנחנו מזהים פער מרכזי, מובנה – שגם אנחנו מתמודדים איתו. AI היא מהפכה טכנולוגית, היוצרת פער, כמו זה שהיה בין המדיה המודפסת והמדיה הדיגיטלית באירועים חדשותיים. מהפכת ה-AI מתקדמת בקצב מהיר מכל מה שהכרנו. זו כנראה מהפכה שונה בעומק שלה, ברוחב היריעה שלה ובעיקר, בקצב שלה. עולם ה-AI מניע את השוק על סטרואידים", כך אמר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל (Yael Group). גיגי השתתף ברב-שיח שנערך לקראת שנת הלימודים האקדמית, ובחן כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שנת הלימודים החדשה. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי ומנהל התכנים באנשים ומחשבים. לדברי גיגי, "אני מניח שכמו שבתעשייה יש שיח מתמשך בין ראשיה, כך גם בין ראשי האקדמיה, ששואלים איך להתמודד ולפעול בעולם החדש הזה. חלק מהמוסדות האקדמיים הם לקוחות שלנו ואנחנו בקשרים עסקיים עם לא מעט מהם. יש תוכניות רבות של המל"ג (ר"ת המועצה להשכלה גבוהה) להכשרה בעולמות ה-AI ונראה שהאקדמיה, לצד משרד החינוך ומשרד העבודה, מתייחסים בכובד ראש לנושא. ועדיין – אנו מזהים לא מעט פערים שבכל זאת קיימים. אני לוקח חלק בוועדת מומחים להנדסת בינה מלאכותית ו-AI שמובילה אוניברסיטת בר-אילן ומתייחס לנושא בכובד ראש". לדברי גיגי, "אני מבין שקשה לשנות תוכניות אקדמיות שמתוכננות שנה-שנתיים מראש. הן לא יכולות להיות מתוכננות בקצב בו ה-AI זזה קדימה. עלינו מוטלת האחריות לתת ביטוי לקצב הזה, ולהניח את היסודות התיאורטיים – מתמטיקה, הנדסה, פיזיקה – ולצידם, לטפל בשכבה היישומית, שמתעדכנת כל הזמן". "התעשייה לא חווה כמעט נתק, ענקיות הטק לא נטשו את הזירה" "אתגר נוסף", ציין גיגי, "הוא ההתמודדות עם הפערים שקיימים בעולם ה-AI – בעולמות הארכיטקטורה, בדיקות תוכנה ואבטחת מידע. שם עדיין יש חוסר. אולי על האקדמיה לזהות את החוסר הזה ולהיות דינמית כל הזמן, בהתאם לשוק שמשתנה – ויחד איתנו לזהות אזורים בהם עדיין יש אתגרים ליכולות ה-AI. ניתן ליצור שם 'גיבוי אנושי'". "שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה אינם הדוקים מספיק", הוא הוסיף אמר. "כדאי לשתף מרצים אורחים מהתעשייה, שמביאים זווית ראייה אחרת, או לשלב בתעשייה בוגרים – דברים שכבר נעשים היום. תלמידים שטרם סיימו את לימודיהם עובדים בעבודה חלקית בחברות כמונו. יש לשקול שיתופי פעולה בפרויקטי גמר, כדי שכולם יצאו מהם נשכרים". "בכובעי כמנהל, עדיין, אנחנו מזהים פערים בשלל תחומים, בעומק עולם ה-AI לבין עומק הידע שיש לאנשים. אצלנו למשל, משולבות יכולות AI וידע בעולם הזה, בכל המחלקות, גם אלו שאינן טכנולוגיות. היינו שמחים לקבל לשורותינו בוגרי אקדמיה קצת יותר מוכנים". "ברמה הלאומית", ציין, "אנחנו עדים למעורבות משמעותית בכל נושא ה-AI – מהמטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם באחרונה, דרך רשות החדשנות ומערך הדיגיטל הלאומי – בכולם יש פעילות אינטנסיבית בעולמות הבינה המלאכותית וזה מעודד. ל-יעל יש היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כשחקן מרכזי בפרויקט נימבוס וכגוף שמכיר את התהליכים מבפנים. לכן, בניגוד לחוויה של האקדמיה, התעשייה לא חווה כמעט נתק. ענקיות הטק לא נטשו את הזירה ולא האטו את הפעילות, ורואות בישראל שוק בעל ערך ששווה להשקיע בו, למרות התקופה הלא פשוטה גיאו-פוליטית". "אוסיף מילה אופטימית", סיכם גיגי. "כניסתם של ג'וניורים לתעשייה אף פעם לא הייתה קלה, גם לפני ה-AI. המענה יכול לבוא בשילוב שלהם בפעילות פרויקטלית עם סניורים. זו הזדמנות מעניינת. אולם, יש בה גם סכנה: שיגיעו אלינו בוגרי אקדמיה שלא יודעים להתווכח עם המכונה או לבקר אותה, שלא יודעים לכתוב שורת קוד אחת בלא מכונה. כל זה מאוד מסוכן. יש כאן הזדמנות שלא הייתה בעבר, לשילוב ג'וניורים, שאת הניסיון בן חצי שנה-שנה, ירכשו אצלנו. כשהאקדמיה תמשיך ללמד יסודות באופן איכותי ותחבר אותם באופן נכון ל-AI, חבר'ה צעירים ייכנסו לעולם זה באופן טבעי ומהיר יותר". דוברים נוספים ברב-שיח היו: פרופ' מאלכ יוסף, ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומדעי המחשב, המכללה האקדמית כנרת; ד"ר ג'ייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר; פרופ' אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן; טלי שם טוב, יו"רית פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים והמנכ"לית והבעלים של קודוויו (CodeValue); וד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.