אחרי זמן רב שלא היו בשוק הישראלי, סונוס (Sonos) חוזרת על ידי רשת באג עם מגוון מוצרים חדשים

חברת TP-Link שחררה עדכוני אבטחה המטפלים בפרצות/פגיעויות קריטיות (Critical) שהתגלו בחלק מהדגמים של נתבי משפחת ה- Archer Routers. אנו ממליצים למשתמשים בנתבים

שבבי הסיליקון עדיין לא הולכים לשום מקום, לפחות בעשור הקרוב - אך צפו לעוד ועוד מזעורים בתהליכי הייצור מיצרנית השבבים הגדולה אשר שואפת לחזור למחזורי שדרוג דו-שנתיים 1.4 ננומטר עד סוף העשור הבא? מפת הדרכים העדכנית של אינטל

חברת התוכנה LogMeIn המחזיקה (גם) את שירות ניהול הסיסמאות הנפוץ LastPass ומוצרים נוספים כמו GoToMeeting, GoToWebinar ועוד, תימכר כפי הנראה לחברות ההשקעה

מדענים מקנדה פיתחו סוג של ניילון נצמד מיוחד הדוחה חיידקים • עשוי לשמש בבתי חולים, וגם בבית שלנו במטבח להגיינה

"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עושה עבודה טובה, אבל היא חייבת לחשב מסלול מחדש, כדי להיות רלוונטית בעידן הדיגיטלי", כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה. פרופ' זילברשץ דיברה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא השתתפה בפאנל שעסק באתגרי ההון האנושי ובתפקיד האקדמיה בהכשרת כוח אדם להיי-טק ולמשק בכלל. לדבריה, יש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מדעים, והשנה, בפעם הראשונה, הגידול הגיע לאוניברסיטאות. אלא שלהערכתה, הפוטנציאל הרבה יותר גבוה, והסיבה שאין יותר סטודנטים למדעים נובעת מהעדר משאבים ומגבלת מקום. לכן, היא ממליצה להגדיל לא רק התקצוב למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם לבחון את שכר המרצים ולעודד לימודי תארים שני ושלישי, כדי שיהיו מרצים שיוכלו להכשיר את הסטודנטים למדעים בעתיד. לדברי פרופ' זילברשץ, "שינוי המבנה של מודל ההכשרה האקדמית הוא הגדלת החלק של הלמידה הדיגיטלית, שחלקה נעשה על ידי למידה מרחוק". קמפוס מבוסס למידה דיגיטלית פרופ' זילברשץ הציגה את מודל הקמפוס החדש, שכמעט שלא דומה בכלל למבנים המוכרים כיום, שמותאמים לעידן שבו המרצה עומד בכיתה ומעבר שיעורים. "הקמפוס החדש יהיה מבוסס על למידה דיגיטלית, שבין היתר מאפשרת את הרחבת מעגל הלומדים בקורסים במוסדות האקדמיים, עם הרצאות מפי המרצים הכי בכירים באקדמיה הישראלית והבינלאומית", אמרה. "מבחינתנו במועצה להשכלה גבוהה מדובר במהפך, כי אנחנו מאשרים בפעם הראשונה לימודים דיגיטליים". עוד היא אמרה כי חלק מהשינוי בתכניות הלימודים באקדמיה, כדי לענות על המחסור בכוח אדם, הוא הרחבת מעגל הלומדים את מקצועות המדעים מפקולטות אחרות. "אנחנו קוראים לזה מיקרו תארים, שמותאמים אישית לסטודנטים ומאפשרים, למשל, למי שלומד משפטים ללמוד גם מדעי המחשב או מקצועות דומים", אמרה. דוברת נוספת בפאנל הייתה פרופ' קרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל, שדיברה על אתגרי צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה. ד"ר איתן רגב, כלכלן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לכך שהמוסדות האקדמיים לא ערוכים לקלוט את מספרם הגדל והולך של לומדי חמש היחידות במקצועות המדעים, ולכן על המדינה להשקיע משאבים כדי לאפשר זאת, ובכך גם לתת מענה למחסור החמור במהנדסים בהיי-טק.