אמזון השיקה אתמול (ג') שירות הזרמת מוזיקה באיכות HD, כחלק מאגף אמזון מיוזיק שלה. אחרי שכבר לפני מספר ימים חשף ה-Music Business Worldwide כי ענקית המסחר האלקטרוני נמצאה בדיונים עם בעלי זכויות מוזיקה גדולים בנוגע להשקת פלטפורמת סטרימינג חדשה ומשופרת, כעת זה רשמי. השירות החדש - שמכונה בפשטות Amazon Music HD - מספק תכני שמע להזרמה ולהורדה, ואמזון טוענת כי יש לו כבר ספריה בת 50 מיליון שירים באיכות גבוהה (משמע ב-16 ביט ו-44.1kHz) ומיליוני שירים באיכות Ultra HD (ב-24 ביט שנעים בין 44.1kHz ל-192kHz). מלבד היותו זמין במכשירי אמזון - למשל ב-Fire TV, ברמקולי אקו ובטאבלטי Fire - ניתן להשתמש באמזון מוזיקה HD גם בשולחן העבודה, במכשירים ניידים מבוססי iOS ואנדרואיד, ובמכשירי צד שלישי אחרים. חשוב להדגיש שאמזון תעביר את המוזיקה שלה בקבצים בפורמט FLAC - קודק חופשי ופופולרי לדחיסת אודיו ללא איבוד נתונים שבשונה מקודקים מאבדי-נתונים, כמו MP3 ו-AAC, אינו מסיר כל מידע מזרם השמע ומשמעות הדבר היא איכות גבוהה ומדויקת ביותר של סאונד. "דיברנו עם אמנים רבים תוך כדי פיתוח אמזון מיוזיק HD, שהתלהבו מהפוטנציאל בעבור מעריציהם להיות מסוגלים להזרים את המוזיקה האהובה עליהם, ולשמוע אותה כפי שהיא הוקלטה במקור", הסביר סטיב בום, סגן נשיא אמזון מיוזיק, בהצהרה לתקשורת. החברה גייסה את אמן הקנטרי האמריקני גרת' ברוקס ושירו המפורסם The Thunder Rolls, כדי לפרסם את השירות, ואף העלתה לדף אמזון מיוזיק בטוויטר קטע שבו האמן מסביר כמה חשוב לשמוע את הסאונד באיכות המשתווה לזו שבה הוקלטו הטרקים המקוריים. Celebrating the launch of #AmazonMusicHD, we sat down with the legendary @garthbrooks and gave an in-depth listen to his classic track “The Thunder Rolls.” Watch now! https://t.co/o3csjqKz5C pic.twitter.com/o3xkyRQodJ — Amazon Music (@amazonmusic) 17 בספטמבר 2019 השירות של אמזון ינסה לנצח בתחרות ההזרמות המוזיקליות מתחרים חזקים כמו ספוטיפיי, טידל ואפל מיוזיק, הפועלים ברחבי העולם וגם בארץ. החברה גם דאגה שהמחירים שלה יהיו אטרקטיביים למדי, וקבעה תעריפים חודשיים של 14.99 דולר למשתמשים רגילים ו-12.99 דולר ללקוחות אמזון פריים. לשם השווה, Tidal גובה 19.99 דולר לחודש בארה"ב, ואילו Apple Music ו-Spotify Premium עולים בערך 9.99 דולר לחודש, כשיש גם גרסה חינמית הכוללת פרסומות והזרמה פחות איכותית. ה-Amazon Music HD זמין בארה"ב, בריטניה, גרמניה ויפן, כהתחלה, ומוצע לתקופת היכרות של 90 יום בחינם.  

רוברט מולר, ראש ה-FBI, אמר פעם ש"ישנם בסך הכל שני סוגים של חברות – אלו שפרצו להן כבר, ואלו שטרם נפרצו". מחקר שנערך בשנת 2018 על ידי פונמון ויבמ העריך את שווי הנזקים הכולל שבעקבות פריצות מידע ביותר מ-3.86 מיליון דולרים. זהו גידול מדאיג של 6.4% בהשוואה לשנה שחלפה. רק בשנת 2018 לבדה נרשם אובדן של 2.7 מיליארד פרטי מידע, קרי – 88 מקרים לשנייה. בנוסף, חלה עלייה של 42% בכמות מקרי הכופר שנתגלו בין השנים 2017-2018. אולם ישנן פריצות אבטחה אשר יכולות להביא לנזק ממשי עד כדי סגירת העסק. סרי צ'אקרבאד, מנכ"ל אנטרסופט, זרוע הסייבר של טסלינק מקבוצת SQLink בישראל, מונה את חמשת המאפיינים לפגיעות הסייבר: גניבה ודליפה של מידע - פרטי לקוחות, נתוני מועסקים, סודות מסחריים וקניין רוחני – כל אלה מידעים מבוקשים על ידי עברייני סייבר. הידע הוא האוצר הגדול ביותר של העסק ומאפשר לו לפעול לאורך שנים רבות. הארכת משך הזמן שייקח למערך ההגנה לזהות את החדירה יאפשר דה פקטו לעבריינים לגזול מידע אשר יביא לנזק מתגלגל לשנים הבאות. באחרונה איבדה רשת HBO האמריקנית 1.5 טרה-בייט של מידע, שכלל פרקי תוכניות טלוויזיה, תסריטים, התכתבויות מייל של מנהלים וגם מידע אישי השייך לכמה שחקנים. כך או כך, סוגיית הזמן היא נקודה חשובה שצריך לקחת בחשבון. הנזק הכלכלי – דו"ח שפורסם על ידי פרוסט & סאליבן מעריך, שתאגיד גדול ממוצע באזור אסיה ופסיפיק סופג  הפסדים של יותר מ-30 מיליון דולר מדי שנה כתוצאה מפריצות סייבר. על פי הערכה, כ-50 מיליון פרטי מידע נחשפו והסבו נזקים כספיים ישירים, המסתכמים בשווי העולה על 350 מיליון דולרים. במקרה של אקוויפקס, תאגיד האשראי האמריקני, אשר נפל קורבן לפריצה ולדליפת פרטי הלקוחות, מאות המועסקים מיהרו למכור את מניות החברה ימים ספורים לפני שהעניין פורסם, ובכך נגרמה פגיעה כספית ממשית לתאגיד. הפן הכלכלי הוא הנושא המרכזי שעליו צריכים לשים את הדעת, ולאמוד מצד אחד את ההשקעה במערכות ההגנה, ומצד שני לאמוד את הנזקים הכלכליים לאחר הפריצה לארגון. עלויות תיקון נזקי הפריצה – גרטנר מעריכה שעד שנת 2020, 60% מתקציבי אבטחת המידע של תאגידים יוזרמו לצורכי גילוי מוקדם ותגובה הולמת. האם רק הקצאת המשאבים להתגוננות תפתור את הסוגיה? לא בטוח. מדינות רבות מחייבות את הארגונים גם לדיווח מיידי ומקיף בכל הנוגע לחשיפת מקרי הפריצה – מה שדורש מהם הקצאת משאבים נוספים. הקשחת דרישות הדיווח מעלה את חוסנה של המדינה בענף הסייבר, אך במקביל - החברות שיימנעו מהדיווח עלולות לשלם על כך ביוקר. למשל, באוסטרליה הונהג בשנה האחרונה מודל NDB (רישומי פריצת ה-Data), שעל פיו עסקים מחויבים לדווח מיד לאזרחים אם וכאשר המידע על אודותיהם נפרץ, ואם הם לא עושות זאת – גובה הקנס עלול להגיע עד ל-2.1 מיליון דולרים. ירידה בתפוקה - הדיפת מתקפת סייבר המוכוונת כנגד המידע התפעולי של החברה מצריכה הסבת משאבים מהליכי ייצור יומיומיים והפנייתם לסגירת הפרצה. הדבר פוגע לא רק בפריון השוטף, אלא גם בתחומי הפיתוח והמחקר, ומעכב את הצמיחה בחודשים. דו"ח של פרוסט & סאליבן מציין, שאחד מתוך שישה משיבים דיווח, שחברתו נאלצה לדחות את תהליכי מהפכת הדיגיטל מחשש למתקפות סייבר. כאשר סוני הותקפה ב-2011, נחשפו נתונים אישיים וחומר בנקאי של 77 מיליון לקוחות. כתוצאה מכך, נמנעה סוני מלבצע כל פעולה במשך חודש שלם, עד שהמצב התייצב. אובדן אמון הציבור - מוניטין הם אבן יסוד בפיתוח עסקי, ובהתאם - מתקפת סייבר עלולה לערער את אמון הלקוחות וביטחונם, גם בטווח המידי וגם לאורך תקופה ארוכה. נתון רלוונטי נוסף שיילקח בחשבון הוא ירידה מצטברת באמון המשקיעים בחברה, אשר פעם אחרי פעם מתגלה כקורבן של התקפות סייבר. כך קרה, כאשר האקרים חדרו למערכת ההזמנות של רשת מריוט בשנת 2018 והדליפו מידע אישי של יותר מ-500 מיליון לקוחות הרשת. המקרה "זכה" בתואר הפריצה הגדולה ביותר בתולדות תעשיית האירוח, וגרר פגיעה משמעותית בנאמנות הלקוחות למותג. המאפיינים הללו מחדדים את הצורך בהעלאת אבטחת מידע לראש סדר העדיפות הארגוני. תחום זה חייב להיות  חלק אינהרנטי מהארגון כבר בשלבי פיתוח המוצר ולהיות שזור בשגרת העבודה היומיומית.   הכותב הוא מנכ"ל אנטרסופט, זרוע הסייבר של טסלינק מקבוצת SQLink בישראל

מתקפות הסייבר והניסיונות לגנוב מידע לא פוסחים על הרשויות המקומיות, שמהוות בין צמתי המידע הרגישים במדינה, שכן המאגרים שלהן כוללים פרטים אישיים של כל אחד ואחת מאתנו. מעבר לזה, הרשויות מפעילות תשתיות קריטיות, שכל פגיעה בהן יכולה לשתק את אורח החיים הסדיר ברשות שבה היא נמצאת ובמקומות נוספים במדינה. אולם, בניגוד למגזר הממשלתי - שם יש תשתית, כוח אדם ומשאבים להגנה מפני סייבר, הרי שהמצב ברשויות המקומיות רחוק מאוד מכך. מרביתן לא ערוכות להתקפות סייבר, מה שאומר שהמאגרים שלהן חשופים לפריצות. דברים אלה עלו בכנס המנמ"רים בשלטון המקומי, שנערך באחרונה באילת. שאלת היערכות הרשויות הללו לסייבר הייתה בין הנושאים המרכזיים שנידונו בו. היטיב לתאר את המצב ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה, שהוביל שולחן עגול שעסק בסייבר. ברשויות רבות אין בכלל מנהלי אבטחת מידע בתום סיעור מוחות ודיון של שעתיים, סיכם ריבו את המסקנות: "הדבר המרכזי שעלה בדיונים הוא שהמנמ"רים ברשויות חסרי משאבים וכוח אדם מתאימים לטפל בהגנת הסייבר. האבסורד הכי זועק לשמיים הוא שבמרבית הרשויות כלל לא קיים תקן למנהל אבטחת מידע, ולכן אין בהן תפקיד כזה". הוא ציין כי "החוליה החלשה היא חוסר המודעות של ראשי הערים והמנכ"לים לנושא, וחוסר המודעות לאחריות האישית שלהם". המשתתפים בדיון גיבשו שורת המלצות לשיפור המצב וקראו ליישם אותן מהר ככל האפשר. בין היתר, קראו המנמ"רים למרכז השלטון המקומי להעלות לדיון את נושא הסייבר בכנסים שבהם משתתפים בכירים ברשויות המקומיות, מתפקידים שונים, כדי שיהיו מודעים לחשיבות ולסכנות. ריבו קרא לאגף הסייבר במשרד הפנים ולרשות להגנת הפרטיות לממן כנסים כאלה כחלק מפעילותם השוטפת. [caption id="attachment_232723" align="alignnone" width="600"] ירון ריבו, מנמ"ר עיריית נתניה. צילום: ניב קנטור[/caption] המלצות נוספות שגיבש הצוות בראשות ריבו הן השתת חובה להתייחס לאבטחת מידע בכל מכרז וקול קורא של הרשות המקומית; לאפשר למנמ"רים שערוכים לכך להשתמש במכרזי החשכ"ל (החשב הכללי במשרד האוצר); להקים SIEM-SOC - צוות תגובה ראשוני לאירוע סייבר ברשויות המקומיות, שיהיה זמין 24/7, כשירות מרכזי שהעיריות ישתמשו בו; ולהקים צוות מאשכולות אזוריים לסיוע במקרה של מתקפה על אחד החברים. כמו כן, חברי הפאנל ציינו כי אחד מאתגרי הסייבר ברשויות הוא העדר נהלי משמעת ברורים, ובעיקר העדר הגדרות מדויקות מי אחראי למה. חוק הסייבר - עוד חוק שמעוכב בגלל הפגרה הארוכה של הכנסת בהמשך הכנס הוצגו בפני המנמ"רים פתרונות שונים שמערך הסייבר הלאומי וגופים ממשלתיים נוספים מפעילים או מתכננים לטובת הרשויות המקומיות. רפאל רחמימוב, מנהל אגף הסייבר במשרד הפנים, הציג את תכניות האגף ואת החסמים, שמונעים פעילות נרחבת יותר. האגף הוקם ב-2017 כיחידה מגזרית, שאחראית על כלל היבטי הגנת הסייבר במרחב האזרחי, בגופים שתחת משרד הפנים - החל מגיבוש מדיניות ובניין כוח טכנולוגי ועד להגנה מבצעית. רחמימוב אמר כי העובדה שחוק הסייבר לא אושר בכנסת, בגלל הפגרה הממושכת, מקשה על האגף לסייע למנמ"רים ואינה מאפשרת אכיפה חזקה יותר על הרשויות. בהמשך הוא פירט שורה של פעולות שנעשו עד כה ברשויות, בהם כנסים ותרגולים שונים, וכן את התכניות לעתיד, שמטרתן להכניס את המגזר המוניציפלי למסגרת סדורה של טיפול והיערכות נכונה לסייבר. בעקבות דבריו של רחמימוב התפתח דיון סוער בקרב המנמ"רים, שחזרו וטענו כי יש פער אדיר בין התכניות היפות של המשרד בכל מה שקשור להגנה על מערכות המחשוב של הרשויות לבין מה שקורה בשטח. התחושה הייתה שמדובר בבעיה עמוקה, שקשורה למקבלי החלטות בדרגים ממשלתיים גבוהים יותר, שלא מעמידים את נושא הסייבר ברשויות במקום נכון בסדרי העדיפויות שלהם. המנמ"רים ונציגי גופי הסייבר הממשלתיים סיכמו להמשיך ולהיפגש, ולשתף פעולה כדי לשפר את המצב.

אינוביד הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לפרסום בווידיאו על בסיס יכולות ניתוח ופרסונליזציה, הודיעה היום (ד') על רכישתה של הרולנס, חברת תוכנה בינלאומית בתחום הפרסום, עם התמחות בטכנולוגיית אופטימיזציה יצירתית לפרסומות. סכום העסקה לא נמסר לפרסום, אולם ההערכות הן כי הוא עומד על 30 מיליון דולר, וישולם במזומן ובמניות. באינוביד אומרים שהעסקה תאפשר את העמקת סל השירותים שהיא מציעה, שיפור תהליכי הפרסונליזציה ויכולות מדידה מתקדמות לכל סוגי המסכים. הפלטפורמה שהרולנס פיתחה מתמקדת בהעברת תוכן מבוסס דטה, פרסונלי ודינמי לפרסומות (Dynamic Creative Optimization). החברה, שבין לקוחותיה נמצאים תאגידים גדולים - בינלאומיים ומקומיים - שפועלים בדרום אמריקה, כמו קוקה קולה, רנו ורשת הקניות מרקאדו ליברה, מספקת מספר אפשרויות שימוש בטכנולוגיה שלה - החל משימוש עצמי ועד לשירות מלא מצד החברה. הרולנס, שמקורה באמריקה הלטינית ושמשרדיה הראשיים נמצאים בארגנטינה, מונה כ-40 עובדים, שיצטרפו כולם לשורות אינוביד. הנרכשת תמשיך להפעיל את המשרד בבואנוס איירס כמשרד ראשי באזור, לצד הנציגויות שלה בקולומביה ובמקסיקו. מייסדי הרולנס - אלן קרפובסקי, המנכ״ל, ושני המייסדים הנוספים, חוסה גלינדו וכריסטיאן פריירה - יצטרפו גם הם לאינוביד. קרפובסקי, שנבחר לרשימת ה-30 מתחת ל-30 של פורבס, אמר כי "אינוביד היא הראשונה שסיפקה פרסום חכם מבוסס דטה לטלוויזיה ופרסום בטכנולוגיות OTT. הצטרפותנו לצוות של אינוביד תאפשר לנו להביא את המומחיות שלנו בתחום התצוגה ללקוחות הגלובליים שלהם". צביקה נטר, מנכ"ל ומייסד שותף של אינוביד, אמר כי "הצורך למנף מידע כדי לחבר בין ערוצי המדיה והפרסום השונים עלה מלקוחות רבים וגדולים שלנו, רבים מהם מהמפרסמים הגדולים בעולם. אנחנו מספקים לחברות מענה לצורך לחיבור בין כלי המדיה השונים. עם הטלוויזיה במרכז, מותגים יכולים כעת לחבר בינה לבין רשתות חברתיות ומסכי הסמארטפונים, כדי לשפר את מעורבות הלקוחות ואת התוצאות העסקיות". לדבריו, "העומק שאנחנו מציעים בטלוויזיה והרוחב שנוכל להציע כעת באמצעות הפתרון העל ערוצי, שבו כל המערכות מורגשות ונראות אותו הדבר, מאפשר לנו להעניק סל שירותים רחב".

פייסבוק פרסמה אתמול (ג') אמנה של מועצה מפקחת ייחודית, שהיא מקימה בכדי לבחון את החלטותיה בנושאי תוכן, או נכון יותר - בנוגע לתכנים שנויים במחלוקת. המועצה תעסוק ככל הנראה בעיקר בתכנים טעונים מבחינה פוליטית וחברתית, ובהבלטה בעניין 'דיבור שנאה' (hate speech) והפצתו על פלטפורמת הליבה שלה. המועצה המוקמת תהיה רב-לאומית ותכלול בסופו של דבר 40 חברים, שיחליטו יחד לגבי כמה עשרות סוגיות תוכן סבוכות בשנה, כך אמרו בכירי החברה לכתבים בשיחת ועידה. היא תחל את פעולתה הלכה למעשה ברגע שימונו לה 11 חברים, ובתחילה אמורה להיות מעורבת רק מקרים שיזמה פייסבוק. המועצה תתחיל לשמוע ערעורים שיזמו משתמשים, מהמחצית הראשונה של 2020, לפי דברים שמסרה החברה. מקרים שבהם תעסוק מועצת התוכן בעדיפות גבוהה יהיו כאלו שמעורבים בהם תכנים "המאיימים על קולו, ביטחונו, פרטיותו, כבודו או שוויונו של מישהו אחר" ומשפיעים על מספר גדול של אנשים, כך פורט בפוסט שפורסם בבלוג של פייסבוק. Today we are sharing the charter and selection process for the Oversight Board, an independent group that will make final content decisions for Facebook https://t.co/FwKU2sdd1D — Facebook (@facebook) 17 בספטמבר 2019 צוקרברג - רצה עזרה מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, למעשה הודיע לראשונה על התכניות להשקת מועצת תוכן עצמאית בשנה שעברה, לאחר שפייסבוק עמדה בבחינה אינטנסיבית, עקב כשלים בהגנה על פרטיות המשתמשים ובגין חוסר יכולתה להסיר במהירות וביעילות פייק ניוז ומידע מוליך שולל, דיבור שנאה וקמפיינים שלהם השפעה "ממאירה" על הפלטפורמה ועל משתמשיה. "פייסבוק לא צריכה לקבל בעצמה כל כך הרבה החלטות חשובות בנוגע לביטוי חופשי ולבטיחות", כתב אז צוקרברג. ביום ג' פרסם המנכ"ל מכתב פתוח ובו ציין כי הגוף החדש נועד להעניק למשתמשים ביטחון שקיים תהליך שכל מהותו להגן על זכות הביטוי החופשי שלהם.  מועצת התוכן תהיה כאמור עצמאית ומוסמכת לקבל החלטות מחייבות בשאלה אם פוסטים או מודעות מפרים את תקני החברה. כל החלטה שהיא תכריע בעניינה תחשב כ"קו מנחה" של פייסבוק. בנוסף המועצה תוכל להפוך החלטות של בכירים בנוגע לשיקולי תוכן ברשת החברתית הדומיננטית, אפילו כאלו שקיבל צוקרברג עצמו. [caption id="attachment_230947" align="alignnone" width="600"] הנושא החם ביותר - שליטה על תכני שנאה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] דרך להשתיק מבקרים או צורך אמיתי לפיקוח חיצוני? מבקריה הרבים של פייסבוק עוסקים רבות בעניין איכות ניהול התוכן שלה, ואף אופן החלתו - כמו למשל במקרה הרציחות במסגדים בקנדה, שהתרחשו במרץ האחרון, אז אפשרה החברה לתיעוד המחריד בלייב שעשה הרוצח למסעו השנאה שלו להיות מופץ בה ולהפוך לוויראלי. המבקרים כמו גם מחוקקים של מדינות הם שקראו להקמת מועצה לפיקוח על תוכן, לרגולציה נוקשה יותר או אפילו לפירוקה. החברה עומדת כיום בפני חקירות שונות, שחלק מעניינן הוא הפרת אמון המשתמשים. אחת מהחקירות, שאותה השיקה נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC כבר הסתיימה והנציבות אישרה באמצע יולי קנס בסדר גודל של כחמישה מיליארד דולר שהיא משיתה על פייסבוק, ושהוא תוצר של "פשרה" מול הענקית ממאנלו פארק וכענישה על אופן הטיפול של החברה בנתוני המשתמשים בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, שנחשפה, ובענק, לציבור בשלהי 2017. הסכום שנקבע כקנס הוא הגדול ביותר שהטילה ה-FTC אי פעם, והגיע לאחר יותר משנה של בדיקה מעמיקה. כעת, עם סיום חקירה זו והסדרתה, פייסבוק שרויה בעוד בדיקות, הפעם בעיקר בעניין כוחה הרב והחשש שהיא מפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, גם בקונגרס וגם מטעם קבוצה של תובעים כלליים ממדינות ארה"ב. לא ברור אם הבחירה להקים את מועצת התוכן העצמאית היא תוצר של לחץ ציבורי ורגולטורי, או צורך אותנטי של פייסבוק בסיוע חיצוני בשיקולי התוכן הכה מורכבים שמולם היא ניצבת חדשות לבקרים.  

בימים אלה השלימה אוניברסיטת אריאל הליך הסמכה לשני תקני ISO - האחד ISO 27000 והשני ISO 27799 - תקנים אשר מסדירים את כלל היבטי אבטחת המידע בארגון. ההליך כולו לווה על ידי חברת סיטאדל, שסייעה לאוניברסיטה לתכנן ולהוציא לפועל בקרות והליכים המורכבים ממגוון רב של נושאים המסדירים סטנדרט איכות על מגוון נושאים בארגון.  תקן 27799 הינו תקן המסדיר הליכי אבטחה ופרטיות בתהליכים רפואיים, והוא בוצע כחלק מהכנת האוניברסיטה לקבלת היתר לבית ספר לרפואה. בכך הפכה אוניברסיטת אריאל לגוף האקדמי הראשון בישראל המוסמך לתקנים יוקרתיים אלה.  ישי לבקוביץ, מנהל מערכות המידע של האוניברסיטה, מסר: "בחרנו לעבור הליך הסמכה מקיף כחלק ממדיניות הארגון לעבוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר המקובלים בעולם, האוניברסיטה סיימה הסמכה ל-5 תקני ISO בעולמות השונים, ולמעשה הפכה למוסד המוגדר 'יהלום' (5 הסמכות), כך שתקני אבטחת המידע הם נדבך נוסף בהליך הכולל. הבחירה בחברת סיטאדל כגוף המקצועי והמוביל בנושא אבטחת מידע בישראל הייתה ברורה והתבררה כאיכותית ועל כך תודתי להם". מוטי קארו, מנכ"ל Citadel מסר: "מתוך עשרות גופים אותם ליווינו להסמכה לתקן, מצאנו באוניברסיטת אריאל גוף שרתום להליך מרמת ההנהלה ועד אחרון העובדים. הסמכה לתקן זה מסייעת רבות לניהול אבטחה תקין בארגון ושומרת על סטנדרט גבוה לאורך שנים. התקן הינו כלי ניהולי ראשון במעלה המסייע לארגון לנהל הליכי בקרה שוטפים ואנו רואים יותר ויותר ארגונים מאמצים אותו כסטנדרט". יורם שי, מנכ"ל האוניברסיטה: "כחלק מחזונה של האוניברסיטה להוות מוסד אקדמי מוביל אנו משקיעים מאמץ להוביל גם בתחום אבטחת המידע. אנו עוברים תהליכי שיפור והסדרה של אבטחה, ובעיקר אבטחת מידע בתחום הרפואה, ההולך ומתפתח באוניברסיטה בשנים האחרונות ודורש כלים מותאמים להגנה על מידע רפואי. אני בטוח שבעזרת המשך השת"פ עם חברת סיטאדל נמשיך להוביל בנושא זה גם בשנים הקרובות".

לפני ימים אחדים נערך אירוע "Get smart with your DATA" שערכה ליבי טכנולוגיות מקבוצת טלדור, בשיתוף ארו ישראל ויבמ, שלקחו בו חלק עשרות נציגים ובכירים בארגונים הגדולים בארץ, בהם: בנק דיסקונט, בנק הפועלים, קופת חולים כללית, מגדל, סלקום, מנורה מבטחים, רכבת ישראל, כלל ביטוח ועוד. האירוע נערך בגלריית האירועים ארקו בתל אביב, וכלל ארוחת שף מיוחדת והרצאות של בכירים מיבמ הישראלית והעולמית, ושל בכירי קבוצת טלדור. את הארוע פתח נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור, שהדגיש את ההזדמנויות העומדות בפני כל ארגון בשימוש בבינה מלאכותית בכלים טכנולוגיים זמינים ליישום. [caption id="attachment_299664" align="alignnone" width="595"] נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות, טלדור. צילום: יח"צ[/caption] סטיבן גרין, מנהל מכירות יבמ באירופה, סיפר בהרצאתו כי ניתן לראות מגמה ברורה, של חברות וארגונים שמתחילים להבין לעומק את מגוון האפשרויות הקיימות בהטמעת מערכות של בינה מלאכותית. גרין קרא לתחום ה-AI "החשמל החדש" מבחינת גודל הערך שהוא נותן. עוד הוסיף, כי "בעזרת השימוש בווטסון ניתן כיום לייצר בינה מלאכותית בכל פינה בארגון". [caption id="attachment_299661" align="alignnone" width="602"] סטיבן גרין, מנהל מכירות יבמ באירופה. צילום: יח"צ[/caption] הרצאה מרתקת נוספת הועברה על ידי פיטר ד'הייר, Analytics Saas Technical Lead  ב-Data & AI של יבמ אירופה. ד'הייר העמיק בהרצאה והדגים את יכולות ה-AI של מערכת Cognos החדשה והמפתיעה, אשר עולה על יכולות מתחרותיה בשוק ומסוגלת למצוא הקשרים בין כמות גדולה של נתונים. הוא הדגים את היכולת של המערכת להצביע על עובדים בסיכון לעזיבה, וסיפר כי ללא המערכת – לא אפשר היה לצפות ולאבחן בעיות מתחת לפני השטח בארגון. קארין פייק, מדענית נתונים ועסקי BI ביבמ אירופה התארחה באירוע גם היא, וסיפרה, כי "יבמ משקיעה אנרגיה רבה בעולם הבינה המלאכותית, זאת מתוך צורך אמיתי שהגיע מהשטח ומהבנה של הערך המוסף הנובע מטכנולוגיה זו ללקוחות ולמשתמשי הקצה". צור חזן, מנהל מכירות תחום תוכנה ביבמ הציג תרחישי שימוש מעניינים שהושמו בישראל במגזרים שונים, כגון פיננסי ובריאות ובתחומים מעניינים כגון HR, ייצור ועוד. חתם את האירוע יוסי כהן, CTO של חברת 3Base מקבוצת טלדור, ודיבר על הצמיחה האדירה בעולם הדטה, על האתגרים ועל הפתרונות.

באחרונה, קצת לפני הבחירות, אירחתי במאורת הנמר את מיטל ואסף הדר, מנהלים שותפים במרקטינג סולושנס. השניים סיפרו לי על המומחיות שלהם ושל החברה שבראה הם עומדים בשיפור ביצועים בחברות ובארגונים בתחומי השיווק, המכירות והשירות, באמצעות תהליכים ופיתוח המשאב האנושי, במטרה להגדיל תפוקות ותוצאות: כמות המכירות, מספר הלקוחות, ההתמקצעות והגדלת התפוקה של העובדים. "החזון שלנו הוא מי שאנחנו - להעניק כיום לכל חברה בשוק התחרותי והדינמי את הכלים, הידע והניסיון הרב שצברנו לשפר ולהשתפר כל הזמן", ציינו. "אנחנו עושים את זה יותר מעשור עם יותר מ-250 לקוחות, וממשיכים לרוץ קדימה". כיצד הם עושים זאת? לכך הם ענו: "אנחנו מחפשים ומוצאים את החסר, החלש והמעכב, נוברים וחוקרים, נוגעים בפרטים הקטנים, מתלכלכים ומביאים תוצאות. ראשית, אנחנו מאבחנים, ממפים ומנתחים את הקיים בהסתכלות אובייקטיבית בלתי תלויה, בבחינת אורח לרגע רואה כל פגע. לאחר מכן, אנחנו מייצרים שורת המלצות, בונים תכנית עבודה סדורה עם לוח זמנים ומשימות מוגדרות, מלווים תוך יישום והטמעת התכנית בשיתוף הלקוח לאורך זמן תוך, וכן מספקים ניהול, בקרה, מדידה ותחזוקה שוטפת. והכי חשוב - עושים זאת בחיוך, במקצועיות בלתי מתפשרת ובאהבה גדולה, שהרי ככלות הכל, ההצלחה של כל לקוח היא ההצלחה שלנו".