"באחרונה היה לנו תרגיל המשכיות עסקית, שנערך מדי שנה. הוא כלל שני תרחישים, ונאמר לנו לחשוב על כל תסריט נוסף. חשבנו על צונאמי, על טילים שנורים על תל אביב ועל השבתת שני האתרים - הייצור וההתאוששות מאסון. אחד מהנוכחים אמר: 'חסר תרחיש אחד - פגיעת מטאור'. הקורונה היא מטאור שפגע בכדור הארץ. לא הייתה בעולם תכנית לאירוע זה. איש לא חשב שה-IT יסדר עבודה מהבית לעובדים", כך אמר שלמה שמאי, המנמ"ר החדש של איילון חברה לביטוח. שמאי דיבר במפגש השלישי בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש, שנערך באחרונה, פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "יש לשים שני דגשים: האחד על המשך הביזנס והשני על הקמת צוות חשיבה, כדי להיערך ליום שאחרי", ציין שמאי. לדבריו, "יחידת המחשוב היא בין הגופים היחידים בכל ארגון שמסוגלים לתפקד במלחמה, כאוס ומשבר. האתגר הענק שלנו, המנמ"רים, הוא לספק המשכיות עסקית לחברה, על כלל עובדיה, תוך שימוש בחלק מהמשאבים הפרטים של העובדים, כגון רשת ביתית, שאותם אין לנו יכולת לשפר, אך גם משפחת העובד שותפה להם. לכן, עלינו להפעיל יצירתיות וחדשנות בפתרונות ובכלים שאנחנו מספקים". איך זה נעשה באיילון? "באיילון", ציין שמאי, "מצאנו פתרונות מגוונים לעובדים וחלק ניכר מאנשי החברה עובד מהבית. קידמנו ממשק אחר לגמרי ללקוחות. הפגישות אונליין תפסו תאוצה, מה שהפך את הפגישות לקצרות ויעילות יותר. זה יצר לנו דפוס עבודה שחלמנו עליו, עם צוותים קטנים ותוצרים מטורפים. בנוסף, יש פחות ביורוקרטיה, אם כי אסור לוותר על בקרות". שמאי הוסיף ש-"אחד האתגרים במצב חדש זה הוא לנהל את העובדים, ויחד עם ניהול המשימות, אנחנו כותבים את הפרוטוקול החדש, של מודל ניהול שלא הכרנו. לאחר סיום המשבר, הוא יתפשט ביתר שאת. יש בו קסם, בחיסכון בעלויות - עם התייעלות".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "הרבה מעבודת הביטוח", הסביר, "נעשית מול גופים תפעוליים, שלהם יש ממשקים עם הלקוחות – סוכנים או לקוחות סופיים. פה, הארגון מצפה שנביא פתרונות מיידיים, כי יש פחות כוח אדם. מדובר בהזדמנות בלתי רגילה לקדם תהליכי דיגיטל". כך, אמר שמאי, "הקמנו מערכת חידושי ביטוח ללקוחות, עם הצעות להם בטרם הביטוח מסתיים. היא חוסכת עבודה רבה לסוכנים, שמתקשים להגיע ללקוחות. המערכת פותחה בשישה ימים, כאשר אילולא המשבר, פיתוחה היה אורך חודשים. בנוסף, סיפקנו רציפות עסקית לעובדי מוקד השירות לקוחות, עם אבטחה באמצעות VPN". לסיכום הוא אמר כי "סיפקנו לארגון פתרונות מבוססי חדשנות ויצירתיות, שיפרנו את התפוקתיות וסייענו לעבודת העובדים מהבית. איילון רואה בנו גורם מרכזי, וכעת אנחנו עוד יותר מרכזיים". עוד השתתפו בכנס: ירון כהן, ארכיטקט ענן בנוטניקס ישראל; תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן; ליאור אביב, מנהל מכירות אזורי בפאלו אלטו; רונן בורץ, מנהל מכירות ב-IT Way; דוד שוחט, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; שרון ישראלי, מנהל מחלקת אינטגרציה בפרטנר; קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן; מירב בלאו, מנהלת תחום קשרי לקוחות ב-Coognitive; זיוה ברוידא, ראשת מינהל מחשוב באוניברסיטה הפתוחה; וכפיר חמרי, מהנדס מכירות אזורי לאבטחה במיקרו פוקוס.

בעקבות משבר הקורונה והתרחבות העבודה מהבית, השימוש בבפלטפורמת השיתוף Teams של מיקרוסופט יותר מהכפיל את עצמו, והגיע ליותר מ-44 מיליון משתמשים מדי יום ברחבי העולם. החולשה שנמצאה חושפת ארגונים המשתמשים בכלי השיתוף לגניבת נתונים נרחבת, לחשיפה ולניצול של הרשאות משתמש ואף למתקפות כופרה ורוגלה. באמצעות שליחת קובץ תמונה, GIF או כל אימג' אחר, שהתוקף שולח בשיחת Teams, מאפשרת הפרצה לגנוב את כל הנתונים הקשורים לחשבון של המשתמש, ובאמצעותו לחדור בקלות גם לחשבונות נוספים ולקבוצות נוספות בארגון, תוך התחזות לכל משתמש שהתוקף יבחר. בנוסף, באמצעות החולשה יכול התוקף לבצע כמעט את כל הפעולות כמו המשתמש: לשלוח בשם המשתמש המותקף זימונים לעובדים אחרים ולקבל גישה לכל הזימונים שלו בלוח השנה. הגישה למשתמשים אחרים מאפשרת לתוקף להתחזות לכל משתמש אחר בחברה – מעובד IT, דרך סמנכ"ל הכספים ועד למנכ"ל - ולשלוח בשמם הודעות לעובדים אחרים. כך, הוא יכול, למשל, לבקש מהמשתמשים להוריד תוכנה זדונית, או עדכון, לבקש שיעשו איפוס סיסמה ועוד - כל אלה יאפשרו לו להרחיב את אחיזתו ברשת הארגונית גם מחוץ ל-Teams ולהגיע למידע רגיש אם ירצה. אסף הכט ועומר צרפתי, חוקרים במעבדות סייברארק, ממליצים למשתמשים לגלות ערנות כלפי תמונות GIF שנשלחות פתאום ב-Teams, כמו גם להיזהר מבקשות מוזרות ומאנשים שהמשתמש טרם דיבר איתם בארגון. בנוסף, מומלץ לא לשתף מידע סודי או רגיש ב-Teams, לרבות סיסמאות. לדברי הכט וצרפתי, "בימים של עבודה מרחוק, כשחברות מסתמכות על טכנולוגיות כמו זום, Teams ואחרות - כדי להישאר מחוברות לעובדים, לקוחות ושותפים – מועבר בפלטפורמות האלה יותר מידע מאי פעם. כך, חולשת האבטחה שנחשפה עלולה הייתה לסכן מידע רגיש, הרשאות ושיחות עסקיות". סייברארק דיווחה למיקרוסופט על החולשה שמצאה, ולאחר שיתוף פעולה עם חוקרי סייברארק, שחררה מיקרוסופט תיקון דחוף לחולשה לפני כמה ימים.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? אנו עושים כל מאמץ על מנת שיישמר תפקוד שוטף, אשר יאפשר לנו לספק את רמת השירות שאנו מחויבים לה כלפי הלקוחות והשותפים שלנו. כולנו עובדים קשה יותר בתקופה זו, כי עבודה מלאה מרחוק מאתגרת את ההרגלים שלנו ומצריכה התארגנות שונה, בעיקר כי היא נעשית מהבתים, שמתקיימת בהם במקביל שגרת החיים הפרטיים שלנו. בהיבט התשתיתי התפעולי הכרוך בעבודה מרחוק לא חווינו מגבלה טכנולוגית, מאחר שכל העובדים שלנו מצוידים במחשוב מתקדם שתומך במשימות מרחוק, כאשר גם התשתית של החברה מאפשרת זאת בקלות, כך שברמה זו התארגנו במהירות וביעילות. עם זאת, נדרשנו לתת מענה אד-הוק לזינוק בביקוש הלקוחות להקמה או לשדרוג של התשתיות והציוד הנדרשים לעבודה מרחוק. לא מעט ארגונים מובילים במשק, מקטנים ועד גדולים, נטו לדחות את המעבר לעידן הדיגיטלי בכל הקשור להיערכות לעבודה וירטואלית. כעת הגיעה שעת השין, שחייבה אותם לפעול במהירות כדי לאפשר המשכיות עסקית. לאור זאת, סיפקנו ללקוחותינו בשוק העסקי והפרטי ציוד רב, הכולל מחשבים אישיים, תחנות עגינה, מסכים, שולחנות עבודה וירטואליים ועוד. בנוסף, קודמו פרויקטים תשתיתיים שקודם לכן לא היו ראשונים בסדר העדיפויות או התעכבו מסיבות שונות, כמו, למשל, פריסה של מחשוב עתיר ביצועים ופתרונות מעבר לענן, בין אם פרטי, ציבורי או מולטי קלאוד. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? כל החברה עברה למציאות דיגיטלית-וירטואלית, שבה כל הפגישות הפנים-ארגוניות והפגישות עם לקוחות ושותפים הועברו במידת האפשר לשיחות טלפון ו-וידיאו. הקשר ברמה הזאת זורם טוב יותר ככל שהימים עוברים ונכנסים לסוג של שגרת עבודה מרחוק. היערכות מיוחדת נדרשה עבור פרויקטים תשתיתיים חיוניים באתרי לקוחות, אשר לא ניתן היה לעכב, וכן עבור הביקוש הגובר מצד לקוחות לפרוס במהירות תשתית מתאימה לעבודה מרחוק. על כן הגדרנו צוותי עבודה חיוניים מצומצמים, אשר הגיעו לאתרי החברה ולאתרי הלקוחות לפי הצורך, תוך שמירה קפדנית על בריאותם ובריאות הלקוחות. צוותי המכירות והשירותים שלנו עובדים בצורה הדוקה עם כל שרשרת האספקה כדי לתת מענה לצרכים טכנולוגיים בעלי חשיבות קריטית לעסקי הלקוחות שלנו. זה אומר גם שקיפות בתהליכי האספקה, כך שבכל רקע נתון כולם יודעים מה הסטטוס. מבחינת הקשר עם העובדים, שעובדים בצורה מבוזרת כבר תקופה ארוכה, מעבר להיבט התפעולי שמצריך יכולת טכנולוגית וניהולית גבוהה, יש היבטים אנושיים שצריך להתחשב בהם. חלק גדול מאוד מהעובדים מנסים לנהל שגרת יום עבודה באותו מרחב עם המשפחה שלהם, שדורשת אף היא תשומת לב. אנחנו מבינים שהדבר מאתגר ולא מאפשר אותו קצב עבודה שהורגלנו בו ומתחשבים בכך. בנוסף, יש לציין את הצורך לגלות רגישות לעובדים, אשר באופן טבעי חווים רמות שונות של חשש לבריאות ולרווחה הכלכלית שלהם ושל הסובבים אותם. הדבר מצריך הבנה ותמיכה של כלל המנהלים בחברה וגם בין עמיתים לעבודה. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? דל טכנולוגיות העולמית התנהלה באחריות וביעילות בנושא, והוציאה כבר בתחילת חודש מרץ הנחיות ברורות לכל סניפיה בעולם כיצד יש לשמור על המשכיות עסקית מבלי לסכן את בריאותם של העובדים, הלקוחות והשותפים של החברה. טיסות לצורכי עבודה ופגישות עבודה פיזיות הופסקו מיידית, וכך גם כנסים שתוכננו ברחבי העולם. כל סניף התבקש להתנהל גם בהתאם להנחיות המדינה שבה הוא נמצא. על כן, בתחילת המשבר הנחינו את העובדים בכללי הבטיחות וההיגיינה ודאגנו לאמצעי חיטוי זמינים. עובדים שחזרו מחו"ל , בין אם מחופשה פרטית או מנסיעות לצורכי עבודה, הונחו להישאר בבית ואף להיכנס לבידוד לפי הצורך. בהמשך, כאשר המדינה עברה למדיניות סגר, התבקשו כל עובדי המכירות, השירותים והתמיכה של החברה להימנע לחלוטין מהגעה לאתרים שלנו הפזורים ברחבי הארץ, למעט צוות מצומצם מאוד, החיוני לטיפול בתשתיות קריטיות של החברה ושל הלקוחות. נכון להיום אנו עדיין עובדים מהבית ומנהלים שגרת עבודה עד כמה שניתן במגבלות המוכרות לכולנו ויוצאים רק למשימות חיוניות, בהתאם למגבלות. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? העולם הופך לשיתופי וחכם יותר, לטובה ולרעה, כמו שראינו באיזו מהירות מתפשטת מגיפה בכל העולם. התמודדות עם כל משבר מצריכה היערכות מראש, כאשר דווקא בזמנים טובים צריך לחשוב על תרחישי משבר אפשריים, במידת הסביר, ולוודא שהארגון מוכן לקראתם ולא לדחות במחשבה שאולי לא יקרו. חשובה מאוד התקשורת הפנים-ארגונית, כך שכל העובדים בארגון יידעו מה עומד בפניהם ומה מצפים מהם לעשות בכל סיטואציה. יש כמובן צורך להנגיש להם את כל הכלים הדרושים לביצוע עבודתם ולספק תמיכה שוטפת, בכל ההיבטים, גם הרגשיים. נוכחנו לראות בצורה מובהקת, בנסיבות לא נעימות, כי ארגונים אשר עשו בזמן את השינוי והמעבר לדיגיטל הצליחו להתמודד עם המשבר שגרם וירוס הקורונה בצורה יעילה יותר ובהתאם - למזער את הנזק העסקי, כמו גם את הצורך לשחרר עובדים לחל"ת או לפטר. המגיפה הגלובלית תפסה ארגונים רבים לא מוכנים, והכאוס שנוצר אצלם תוך כדי הצורך להעביר במהירות עובדים ופעילויות למישור דיגיטלי-וירטואלי זירז את ההבנה שאין עוד פריווילגיה לדחות השקעה במעבר מתפיסות עולם האתמול לאלו של עולם המחר, אשר למעשה כבר מזמן הפך להווה שלנו. משבר הקורונה שינה ללא ספק תפיסות בקרב מנכ"לים, מנהלי כספים ומנהלי מערכות מידע, כי הוא היווה אירוע בוחן לצורך להשתחרר מהתלות בתשתיות פיזיות ולהיערך לטרנספורמציה הדיגיטלית, ובתוכה טרנספורמציית כוח העבודה, המביאה שינויים עמוקים בעולם התעסוקה. ארגון שלא עשה זאת עד היום הבין עתה, בדרך הקשה, שהוא עלול להפוך בהקדם ללא רלוונטי. מדובר לא רק בהטמעת הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא גם במתודולוגיית ניהול מתאימה.

כתב: שלומי אנג'י, ה-CTO של נוקיה ישראל. העיר החכמה היא אחד הנושאים המדוברים כיום בעולם הטכנולוגיה, מתוך הבנה שהן משרתות את התושבים ומסייעות לעירייה לקבל החלטות ולהתוות מדיניות בצורה קלה ויעילה יותר, על בסיס נתונים. אחד האלמנטים המרכזיים, שבלעדיו עיר לא יכולה להיות חכמה באמת, הוא הווידיאו. מאמר זה כולל סקירה קצרה בנושא. נפתח בשתי נקודות למחשבה: לתשומת לב מתכנני הערים החכמות - אתם חייבים מצלמות וידיאו בפריסה צפופה ואיכותית לשליטה ובקרה, להגברת הבטיחות והבטחון, לניטור ולהכוונה - הן נייחות והן ניידות. הן יכולות לשמש לא רק נגד ונדליזם: קחו, למשל, מצלמה שמזהה ומתריעה על סכנת תאונה בזמן אמת. כאן עולות השאלות: איך מעבירים את הווידיאו באיכות גבוהה מהמצלמות לחדרי הבקרה? וכיצד מקבלים החלטות מהירות ו/או בצורה אוטומטית? לתשומת לב המשקיעים בתשתיות 5G - לפי גרטנר, בשלוש השנים הקרובות מצלמות הווידיאו לניטור ומעקב יהוו פלח שוק ה-5G IoT העיקרי. לכן, מתכנני ערים חכמות מעדיפים לחבר את המצלמות באמצעות הדור החמישי. אלא שכיום זה לא המצב: המצלמות מחוברות בכבלים – דבר מסורבל ויקר, ב-Wi-Fi, שהינו חיבור לא אמין, או בגלים מילימטריים, שמצריכים התקנה יקרה והם רגישים לגשם. מנגד, ה-5G תומך במצלמות ברזולוציה גבוהה (HD, 4K ו-8K) בסביבות עירוניות צפופות, מבטיח יציבות ואיכות, ניידות, שידור בזמן אמת וזמן תגובה קצרצר - וזאת באמצעות "פרוסות רשת". על כך ראו בהמשך. עיר חכמה ובטוחה צריכה מצלמות 4K/8K עד 2050, כ-70% מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים. עיור מהיר זה מציב אתגרים משמעותיים בנוגע לבטיחות וניידות האזרחים, כמו גם חינוך, בריאות ומערכות אחרות. בעיר חכמה, הווידיאו מקבל תעדוף, כיוון שמצלמה הינה "חיישן רב תכליתי" ומזהה מפגעים תחבורתיים, לכלוך, ספסל שבור, פשע, סטטיסטיקות תחבורה ועוד. למשל, בבירת וייטנאם, האנוי, ניתוח הווידיאו משמש לניטור תחבורה ולניתוח תנועת ההמון במצבים שונים. בלוס אנג'לס הוא משמש לזיהוי אוטומטי של שריפות בשלב מוקדם ובבלגיה - לניטור אירועים פליליים במתחמי מנוחה שממוקמים לצד כבישים מהירים. ניתוח אוטומטי ומהיר במינימום התראות שווא דורש וידיאו איכותי בדמות מצלמות 4K ו-8K רבות המחוברות לבקרה העירונית. איך מחברים אותן ביעילות? עליית המצלמות האלחוטיות כאמור, חיבור מצלמות לכבלי תקשורת הוא יקר ומסורבל, ולכן נשאף לעבור בהדרגה למצלמות אלחוטיות. זה נכון למצלמות הנייחות וזה נכון גם למצלמות החדשות: מצלמות גוף, מצלמות רכב ומצלמות רחפנים, שמחייבות חיבור אלחוטי. האם יש תשתית אלחוטית שיכולה להתחייב על פס רחב, זמן תגובה קצר, אמינות ורציפות ללא ניתוקים? בוודאי! זהו ה-5G, שמספק ביצועים דמויי סיב אופטי עם אמינות וניידות ועם עלויות נמוכות בהרבה מאשר כבלים פיזיים. אלגברה של רוחב פס אם נחבר מצלמות אבטחה לרשת הסלולר הציבורית, נעמיס עליה ונשבש את השירות לציבור הרחב. לדוגמה, 10 מצלמות 4K, 15fps, H264 ידרשו קצב העלאה של 90.4 מגה-ביט לשנייה. מדובר בעומס גבוה, שיפריע למשתמשי הסלולר הרגילים. הדור החמישי מתוכנן לקצב גבוה וליותר משתמשים בו זמנית, ולכן יתמודד טוב יותר עם המצלמות שלנו. [caption id="attachment_295121" align="alignnone" width="600"] אילוסטרציה: BigStock[/caption] פרוסות רשת 5G אך לא די בכך. חישבו, למשל, על הביקוש לסלולר במוקד התקהלות כגון הופעה או הפגנה: נדרש לתת תיעדוף לווידיאו של המצלמות ולהפרידו מהגלישה הסלולרית של הציבור. לשם כך אנחנו נזקקים ל-Network Slicing - "פרוסות רשת": רשת פיזית אחת, המחולקת לרשתות לוגיות נפרדות. ב-"פרוסות הרשת", כל משאבי הרשת הסלולרית, מקצה לקצה - מהאנטנה, דרך התמסורת ועד לליבה, מחולקים לוגית בין קבוצות משתמשים עם דרישות שונות. כל פרוסה מתנהגת כרשת נפרדת. המצלמות תחוברנה לפרוסה בעלת רמת תיעדוף וטיב שירות גבוהים יותר משאר הציבור. מערכת ניהול ייעודית ברשת דואגת לחלוקת המשאבים בהתאם לדרישות המשתמשים ובהתאם, להתחייבות שניתנה למשתמשים ב-"פרוסה". סוגיית החדירה לפרטיות אין מישהו שלהוט להיות נתון במעקב תמידי. אך אפילו גדולי המתנגדים למצלמות וידיאו בציבור יסכימו שהן מרתיעות פושעים ו/או מאפשרות הקטנת הנזק העתידי באמצעות איתור הפושע. נשאלת השאלה: האם יש דרך להקליט רק אירועים חריגים ולמחוק את השאר? התשובה טמונה בניתוח הווידיאו בקצה: בחינה (אוטומטית) שלו במקום קרוב ככל האפשר למצלמות עצמן וקבלת החלטות מהירה במקום. לדוגמה, מצלמות נגד גניבה בחנות המטשטשות פרטי זיהוי של הקונים אך מזהות ומקליטות אירועים חריגים בזמן אמת. מה חלקו של ה-5G? קל יחסית לנתח וידיאו בשטח סגור, אך מורכב לעשות זאת בעיר מרובת מצלמות. האפשרויות הן רכישת מצלמות יקרות עם יכולת אנליטיקה מובנית או ניתוב כל מאות ואלפי המצלמות לניתוח והחלטות בבקרה העירונית - במחיר (יקר) של ערוצי תקשורת רחבי פס במיוחד. ה-5G נותן מענה אלגנטי יותר, בתומכו במערכי ענן מבוזרים ובמחשוב קצה. תעבורת הסלולר הכללית תנוהל כרגיל ברשת הציבורית ואילו אות הווידיאו מהמצלמות ינותב ברשת הסלולרית לשרתים ברחבי העיר (ענן מבוזר), עם יכולת ניתוח וקבלת החלטות מקומית. כך השגנו גם אבטחת מידע (הווידיאו נשאר בעיר), גם חסכון בקווי תמסורת וגם שרידות גבוהה יותר. קישורים לקריאה נוספת: Get ready for 5G city Video analytics need to know basis

"אני לא מפחד מהשתלטות מאיימת של הרובוטים על העולם. יש המון סרטי מדע בדיוני שמראים שהרובוטים עושים 'דברים רעים', אבל אני חושב שהם הולכים להיות מאוד ידידותיים ושימושיים עבורנו", כך אמר מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו. דל השיב למאות שאלות שהופנו אליו מילדים של עובדים בחברה מרחבי העולם, כחלק מיום "הבא את הילדים לעבודה", שהתקיים ביום ה' האחרון. אחרי הקראת הספר הדברים הנהדרים שתוכלו להיות - מה ש-דל אמר שהיה "החלק הכי טוב ביום שלי", הילדים שאלו אותו שאלות בסשן שהועבר באופן וירטואלי. אחת השאלות שהופנו אליו הייתה: "האם אתה מאמין שרובוטים ישתלטו על העולם, באופן שלילי?" "אני לא חושש מאפוקליפסת רובוטים", אמר דל. "יחד עם זאת, עלולים להיות אנשים שיתכנתו רובוטים כך שיעשו דברים רעים, אבל אני מאמין שרוב האנשים לא הולכים לעשות את זה". Best part of the day so far has been #TakeYourChildToWork online version! Had so much fun reading a story and answering questions from all of the @DellTech kids! ???? pic.twitter.com/Iu4TuTObc8 — Michael Dell (@MichaelDell) April 23, 2020 דל לילדים: "תלמדו מדעים ומתמטיקה" בין היתר, דל הציע לילדים באילו נושאים בבית הספר עליהם להתמקד. "עצתי היא", אמר, "ללמוד מדעים ומתמטיקה. כמובן שכולם יכולים לעשות מה שמתאים להם, אבל אני מרגיש שהעולם נשען יותר ויותר על טכנולוגיה. אני חושב שרובוטים, בינה מלאכותית ומוליכים למחצה יהוו חלק מרכזי בעולם העתידי. לא שאתם חייבים ללכת לכיוונים האלה, כמובן, אבל הבנת הנושאים הללו תעזור לכם משמעותית בעתיד". באחרונה קיצץ דל ממשכורתו, לאור מגפת הקורונה העולמית, והקרן שעל שמו ועל שם אשתו, סוזן, תרמה 100 מיליון דולר ליוזמות ופרויקטים הקשורים למאבק בנגיף. כ-80 מיליון מהם הופנו לקהילות, בדגש על תמיכה במערכות הבריאות והחינוך, לצד ייצוב עסקים קטנים, עמותות ללא כוונת רווח וארגונים חברתיים. 20 מיליון נוספים הופנו למציאת טיפול בנגיף עצמו ולמיגורו בהקדם האפשרי. התאגיד תרם מיליונים על מנת להילחם במגפת הקורונה תוך הכפלת הסיוע שלו לשותפים וללקוחות שלו. דל עצמה תרמה שלושה מיליון דולר, במימון ובטכנולוגיה, לארגונים ב-"קו החזית" המתמודדים עם הקורונה, ובמקביל מימנה רכישה ומשלוח של מסיכות כירורגיות, ביגוד מגן ותשתיות IT לבתי חולים בסין, לרבות עבור מרכז בקרת ומניעת המחלות של סין, בהיקף של מיליון דולר. על מנת לעזור ללקוחותיה ושותפיה העסקים, דל טכנולוגיות מספקת תשלומים חד פעמיים, במזומן, עבור יוזמות פיתוח מימוני שיווקיים, וכן הדרכות ופריסות שירותים בלא תשלום של מערכות IT ופתרונות הגנת נתונים עד לסוף מאי. בנוסף, הזרוע הפיננסית של החברה הכריזה על תוכנית תשלומים גמישה, על מנת לעזור לעסקים לשמר את תזרים המזומנים ולשמור על יציבות העסק. התוכנית כוללת, בין היתר, שיעורי ריבית ב-0% לכל פתרונות השרתים, האחסון, והרשתות – בלא תשלום מראש. בנוסף, דחיית תשלומים עד 180 יום על כל התשתיות והשירותים של מרכזי הנתונים. "גודל הבעיה הוא מרתיע, וחשוב לנו מאוד שהעזרה שלנו תגיע לכמה שיותר אנשים ומשפחות", ציין דל בפוסט שפרסם.

מגפת הקורונה הביאה את הממשלה להחליט על מגבלות, שמונעות מהמשפחות השכולות ומהציבור הרחב להגיע לקברי הנופלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לכן, החליטו במשרד הביטחון ובצה"ל לצאת ב-"מבצע" להגברת הדלקת נרות הזיכרון הווירטואליים באתר יזכור, שפתוח לכל אורך השנה. במסגרת פקודה שהוציא חיל החינוך, בצה"ל יעודדו את החיילים להדליק נרות זיכרון וירטואליים לזכר הנופלים, כאשר כל חייל יקבל את סיפורו של אחד החללים ולאחר שילמד אותו, יתבקש להדליק נר לזכרו באתר. לפני ימים אחדים הדליקו כלל מפקדי החילות והחטיבות בצה"ל נר זיכרון וירטואלי לזכרם של כל הנופלים. יזכור הוא אתר ההנצחה של משרד הביטחון, שכולל אפשרות לחפש את שמות הנופלים ולקרוא מידע על כל אחד מהם - את תאריך ומקום נפילתו, כמו גם את סיפור חייו. בנוסף, כל אחד יכול להדליק באתר נר וירטואלי לזכרו של אותו חלל, או נר לזכרם של כלל חללי מערכות ישראל. לפי נתונים מהבוקר (ג'), עד כה הודלקו קרוב ל-475 אלף נרות לזכרם של 23.816 החללים.

"חברות היי-טק מדווחות לנו, כי לא חזרו לעבודה מלאה והן ממשיכות את העבודה מרחוק עקב ריבוי ההנחיות ואי בהירות בנושא התאמתן לפעילות ההיי-טק", כך אמרה מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. קינן השתתפה אתמול ברב שיח שיזמה מערכת אנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות בנושא השפעת הקורונה על ההיי-טק, וכיצד יוצאים מהמשבר. היא הסבירה, כי אחד החסמים הוא ההנחיה, שבמקומות עבודה שבהם עובדים בשיטת האופן ספייס, העובדים צריכים לעבוד כל היום עם מסיכות. "לא הגיוני שעובדים בהיי-טק, ששוהים במקומות העבודה שעות רבות כל יום, יעבדו עם מסיכות ועם מחיצות בין העובדים", אמרה קינן. היא ציינה, כי ההתאחדות פועלת בנושא מול משרד הבריאות והממשלה כדי למצוא פתרון הולם, שיאפשר לעובדים לחזור לעבוד במשרדים. כרגע, היא ציינה, הם ממשיכים לעבוד מהבית. בנוסף, ציינה קינן את הפעילות של ההתאחדות במהלך המשבר להגדלת תקציב המימון של הממשלה, את קידום ההחרגה הענפית של ההיי-טק ופעילות להגדלת תקציבים ממשרד האוצר ורשות החדשנות. לגבי השפעת הקורונה על ענפי טכנולוגיה שונים אמרה קינן, כי "אני מאמינה שיתפתחו פתרונות לגישור על המרחק הפיזי שמקשה על עבודה בצוותים כמו העברת/למידת מידע מרחוק, חיזוק תרבות ארגונית לעובדים מרחוק, השמה וראיונות מרחוק", אמרה, והוסיפה, כי "במפעלים נראה האצה לכניסה לתחום התעשייה 4.0 ויותר פתרונות IoT, רובוטיקה ובניינים חכמים". קינן ציינה, כי מסקר שנערך בקרב 200 חברות בתחום האלקטרוניקה והתוכנה, עולה, כי מסתמנת ירידה ריאלית של 40% בפעילות, שנובעת, בין היתר, מירידה משמעותית בהיקף ההזמנות, שגורר ירידה בהיקף הפדיון החודשי. קינן ציינה, כי חברות מדווחות על שיבושים באספקת חומרי גלם, שמשפיעים על היכולת של המפעלים לעבוד, וכתוצאה מכך היצרנים נאלצים לפנות לספקים מתחרים, דבר שגורר עליית מחירים. קינן מעריכה שעיקר ההשפעה של הקורונה יבוא לידי ביטוי בשני הרבעונים הבאים, מאחר שהשווקים הבינלאומיים עדיין לא פועלים באופן מלא. עיקר הפגיעה בשווקים היא בארה"ב ובאירופה, שם גם המשקיעים ספגו מכה קשה בבורסה, וסביר להניח שהם יעדיפו להגן על ההשקעות שקרובות לביתם. קינן קראה לממשלה ממשלה להגדיל את התמריצים הממשלתיים בחברות היי-טק, מכיוון שעד היום חלקה של הממשלה בהשקעות בהיי-טק קטן יחסית למדינות אחרות בעולם, ורובן מוזרמים לרשות החדשנות. בנוסף, קינן ציינה, כי בעוד שתקציבי הרשות מיועדים לחברות הזנק ולתחומים של מדעי חיים, החברות השלמות היצרניות נופלות בין הכיסאות. "החלטת המדינה להשקיע תקציבים גדולים בחברות רב לאומיות ובעידוד סטארט-אפים היא חשובה להעברת חמצן להיי-טק אך משאירה את החברות השלמות בישראל ללא תקציבים למטרות פיתוח פעילות מו"פ ושיווק", אמרה קינן, והוסיפה: "חברות אלו הן עמוד השדרה של התעשייה בישראל, והשפעתן על התעשייה הישראלית היא קריטית". לגבי בעיית המחסור בכוח אדם אמרה קינן כי היא מאמינה שרבים מהמפוטרים מחברות היי-טק שעסקו בפיתוח ימצאו דרכם לחברות אחרות שמגייסות.  יש לסייע לחברות במימון תקציבי שיווק ופיתוח עסקי "ההיי-יטק היה בין הראשונים שנחשפו למגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות, כי זה התחיל בסין, ואז הבנו שזה הולך להתפשט", אמר אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, שהשתתף ברב שיח. "כפי שנאמר, בשלבים הראשונים ההיי-טק המשיך לעבוד וגם הייצור לא נפגע, כי שרשרת האספקה המשיכה לזרום" אמר ברוך, והוסיף, כי "לגבי העתיד, צריך לזכור שהברומטר הקובע הוא הראייה הגלובלית. כלומר ההשפעה של השווקים הבינלאומיים על הפעילות של החברות". [caption id="attachment_268687" align="alignnone" width="600"] אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא. צילום: יח"צ[/caption] ברוך ציין, כי בעוד הממשלה עושה פעולות שונות לסייע לחברות צמיחה וחברות הזנק צעירות, אין לה מסלולי מימון עבור חברות שעובדות, שעיקר ההוצאה שלהן היא על פיתוח עסקי ושיווק. "לשם הממשלה צריכה גם להזרים כספים", הוא אמר.  "זה לא הערוץ של רשות החדשנות. 50% מהייצוא שלנו מגיע מעולמות הטכנולוגיה, שהשווקים שלהם בחו"ל. החברות האלו זקוקות לסיוע כדי להמשיך את הסחר הבינלאומי". גם יו"ר מכון הייצוא סבור, כי יש במשבר הזה הרבה מאוד הזדמנויות לחברות ישראליות, "כאלו שמפתחות פתרונות בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, סיייבר וכל תעשייה שיש בה חדשנות, אפילו תעשיית המזון", אמר ברוך.    

משבר הקורונה תפס את ענף ההיי-טק במצב טוב יחסית בהשוואה לענפים אחרים במשק, שעוד לפני הקורונה סבלו ממשברים. שנת 2019 הייתה שנת שיא בגיוסים, קופות המזומנים של קרנות ההון היו מלאות, והאקזיטים נמשכו ממש עד לרגע האחרון, ואפילו בימים הראשונים של הקורונה. בתחילת המשבר נדמה היה, כי ההשפעה על הענף לא תהיה משמעותית, מאחר שעובדים רבים נשלחו לעבוד מהבית, דבר שהם עשו גם לפני הקורונה. אלא שככל שחלפו הימים, ודווקא בשלב שבו מתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, קורה כמעט דבר הפוך בענפי הטכנולוגיה: דיווחים על גלי פיטורים שהולכים ומתגברים ועובדים שיצאו לחל"ת והמעסיקים לא ממהרים להחזיר אותם לעבודה. מצד שני, דו"ח רשות החדשנות האחרון מדווח על מחסור מתמשך של 18 אלף עובדים בענף. הסיבות לכך קשורות לעובדה, שענף ההיי-טק מתמודד מצד אחד עם הבעיות ועם מה שקורה בכלכלה בישראל, ומושפע כמובן ממה שקורה בענפים אחרים, אבל מצד שני הוא גם תלוי, במידה רבה, בשווקים בחו"ל, בעיקר בארה"ב ובאירופה. שם המצב כידוע קשה, גם אם חלק מהמדינות מדברות על חזרה לשגרה, אולי מהירה יותר מאשר אצלנו, אבל המשקיעים והלקוחות לא ממהרים לבוא. כל אלו מתנקזים, כמובן, לכך, שהנהלות של חברות מתכנסות ומצמצמות הוצאות, משחררות עובדים, ובמקביל מחפשות שווקים חדשים. ח"כ יזהר שי מכחול לבן, בעברו יזם היי-טק, אמר ברב שיח שהתקיים בחסות אנשים ומחשבים, כי בקרב החברות ובקרב החברות העוסקות במימון והשקעות, יש מושג חדש: "אסטרטגיית קורונה", שמבוססת על תכנון לטווח של שנתיים, שבהן הנחת היסוד היא שהקורונה תלווה אותנו עד למציאת חיסון או פתרון, ולכן הם מנתבים את התוכניות לצמצום כוח אדם. אלא שבמהלך הרב שיח הקפידו כל הדוברים לאזן בין התחזיות הקודרות לטווח הקרוב לבין האופטימיות והביטחון שענפי הטכנולוגיה יצליחו לצאת מהמשבר ולחזור לצמיחה. זאת מפי שכפי שציינו, המחסור בכוח אדם בסקטורים שונים עדיין קיים, במיוחד בתפקידי פיתוח בכירים. ולכן ייתכן שצריך לשנות את הסמנטיקה בשיח על כוח האדם ולדבר על ניוד עובדים. כלומר עובדים שנפלטו מחברות היי-טק, בתפקידים שונים עם ניסיון, יוכלו למצוא עבודה חלופית בחברות אחרות שמגייסות. ואכן, על פי מקורות של חברות השמה, גם בזמן הקורונה נמשכו תהליכי גיוס לא מעטים. יכול להיות שתהליכי הגיוס יהיו ארוכים יותר, השכר יהיה מתון יותר, אבל אלו הם דברים שאף פעם לא יכולים להזיק. מהעבר השני, יש כיום כמיליון דורשי עבודה. עבודה נכונה של רשויות ממשלתיות, חברות היי-טק וחברות השמה יכולה בהחלט להסב חלק מהם לאותם מקצועות שחסרים בענף. ברב שיח עלתה נקודה נוספת בהקשר ההון האנושי: הזדמנות טובה יותר לבוגרי מדעי מחשב, שעברו קורסי הכשרה וצברו ניסיון להתקבל כג'וניורים בחברות היי-טק. מתי צוויג, מנהלת הון אנושי במיזם סקיל אין שנולד בסטארט-אפ ניישן, דיווחה על נכונות גדולה יותר של מעסיקים לקלוט עובדים ממגזרים שעד היום לא נקלטו כל כך: חרדים וחרדיות וערבים. על הממשלה להזרים כספים רבים זו תקופה לא טובה לחברות צעירות, שטרם הספיקו לעשות סבבי גיוס משמעותיים. היעדר היכולת לנסוע לחו"ל ולפגוש משקיעים לא מקלה את מצבם. וכאן צריכה בדיוק הממשלה להיכנס. על כך כל הדוברים היו תמימי דעים. במצבי משבר, כאשר המשקיעים החיצוניים באופן טבעי לא ממהרים לשחרר כסף וקרנות הון דורשות תוכניות קפדניות הרבה יותר, על הממשלה להזרים כספים רבים לתחומים שאין בהם השקעות, או לחברות צעירות שללא חמצן ממשלתי ייעלמו. נעשו כמה צעדים חשובים בנושא. מתוך 80 מיליארד השקלים שהממשלה הקציבה לסיוע למשק, יש סכומים שמוקצהים לענף, כאשר ההיי-טק הוא הענף היחיד שמוקצים לו כספים. זה אומר שיש קשב בממשלה, אבל למרבה הצער הייצוג הקבוע של ההיי-טק ליד מקבלי ההחלטות מעולם לא היה בולט, והגוף היחיד שנאבק למען הענף הוא התאחדות התעשיינים. איפה התקווה? בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, שהוכיחה את עצמה בטיפול בחולי הקורונה, הטלה-רפואה, האנליטיקה שהפכה להיות כלי מרכזי במירוץ המטורף אחר הניסיון ללמוד את הנגיף האלים הזה. ויש עוד תחומים. הסיכוי שענף ההיי-טק יתאושש הוא ביכולת לזהות תחומים אלו, לתת להם את התמריצים הנדרשים ולאפשר להם לנצל שווקים גדולים שייפתחו בעולם, בכל המדינות. השורה התחתונה: ערב יום העצמאות 72, ענף ההיי-טק ממשיך להיות הקטר של המשק, כדברי ח"כ יזהר שי, שהשתתף בפאנל. אבל זה קטר שדורש סיוע בתדלוק ממשלתי ציבורי, שיאפשר לו להמשיך לנוע על המסילה, שתוביל את כל הכלכלה הישראלית, כי כפי שאמר הח"כ, פשוט אין לנו משהו אחר ואין לנו ברירה. חג עצמאות שמח ושנדע ימים טובים יותר.