משרד התקשורת פרסם היום (ה') שימוע, שבו הוא מבקש לקבוע קריטריונים לאפיון רשת כבעלת קיבולת גבוהה מאוד, אולטרה רחבת פס. בכך מבקש המשרד לקבוע יעד לאיכות התשתית הנייחת ברשתות המתקדמות שייפרסו בארץ. בהמשך לקול קורא שפרסם משרד התקשורת וגיבוש המדיניות לעניין חובות הפריסה של חברות התקשורת ברשתות אולטרה רחבות פס, מבקש המשרד להגדיר מה הן רשתות אולטרה רחבות פס, כשהחובות לעניין פריסת הרשתות תיקבע במסגרת מתווה הסיבים. היעד של המשרד הוא פריסת רשתות רחבות פס המבוססות על תשתית סיבים עד לפתח יחידת הדיור (FTTH), או באמצעות רשת קווית, העומדת בקריטריונים שהוגדרו בשימוע לרשת בעלת קיבולת גבוהה מאוד. בראייה צופה פני עתיד, הקמתן של רשתות המבוססות במלואן על סיבים אופטיים מבטיחה את היכולת להמשיך ולשדרג את רשתות התקשורת, בהתאם להתפתחות הטכנולוגית וצורכי משקי הבית. מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, אמר, כי "היום אנו מביאים בשורה לשוק התקשורת ולצרכנים בהצבת סטנדרט לתקשורת ביתית מתקדמת. לצרכן הישראלי מגיעה חוויית משתמש באיכות גבוהה כמקובל במדינות המתקדמות בעולם. פריסת הסיבים תאפשר לתושבי ישראל להנות מפירות הטכנולוגיות המתקדמת בענף התקשורת, והדבר יהווה מנוע צמיחה לכלכלה, יגשר על מרחקים בין הגבולות והפריפריה למרכז. שימוע זה הינו התקדמות נוספת אל יעדים אלו".

אסף ויסברג, מייסד ומנכ"ל חברת אינטרוסייט, התמנה היום לקדנציה שנייה כחבר דירקטוריון במטה ISACA העולמי. כישראלי הראשון המכהן בתפקיד דירקטור בגוף העולמי, מביא אתו ויסברג שילוב ייחודי של ידע מקצועי עשיר בתחום ניהול סיכוני סייבר, לצד ניסיון רב שנים כנשיא וכחבר הנהלת הסניף הישראלי של ISACA. לדברי ויסברג: "נפלה בחלקי הזכות לרתום את הידע והניסיון המקצועי שלי, וכן ניסיון של 14 שנים כמתנדב בהנהלת ISACA ישראל, להשפיע על אסטרטגיית ISACA העולמי לשנים הקרובות ולסייע בקידום תחום הגנת הסייבר במישור הבינלאומי". ויסברג ציין עוד כי "במהלך השנים כמנכ״ל חברת introSight הובלתי פרויקטים מגוונים בארגונים גדולים, לרבות בכתיבת מסמכי מתודולוגיה עבור מערך הסייבר הלאומי, ביצוע סקרי סיכוני סייבר והובלת משרדי ממשלה לעמידה בתקן אבטחת מידע ISO27001, וצברתי ידע וניסיון רב. המינוי כדירקטור מאפשר לי לתרום מניסיוני, הן להתנהלות הפנימית של ISACA – כיו"ר ועדת ניהול סיכונים וטכנולוגיה של הדירקטוריון - והן להכוונת הארגון לקראת אתגריו העתידיים". ISACA הינו מלכ"ר מקצועי בינלאומי, הפועל משיקגו, ארה"ב, ומשרת כ-145,000 חברות וחברים ב-223 סניפים ברחבי העולם. כגוף מקצועי בלתי תלוי, מספק ISACA מעטפת מקצועית מלאה, לרבות מתודולוגיה וחומרים מקצועיים, וכן הסמכות בינלאומיות בתחומי הגנת הסייבר, אבטחת מידע, ניהול סיכוני מערכות מידע וביקורת מערכות מידע. לאחרונה, השיקה ISACA הסמכה חדשה לתחום הגנת הפרטיות CDPSE (ר"ת Certified Data Privacy Solutions Engineer), המעוררת עניין רב בקרב הקהילה המקצועית העולמית. ISACA ישראל הוקם לפני 41 שנה, והוא משרת את קהילת אנשי המקצוע המקומית, תוך שמירה על קשרים הדוקים עם המטה העולמי.

חברת פלאנק (Plank), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית עבור חברות ביטוח, הודיעה על השלמת סבב גיוס הון שני של 16 מיליון דולר, בהובלת קרן ההשקעות החדשה של Team8. בסבב לקחו חלק משקיעים חדשים, בהם HDI Group ואחת מחברות הביטוח הגדולות בארה״ב, Nationwide, לצד המשקיעים הקיימים – ויולה פינטק (Viola Fintech), ארבור ונצ'רס (Arbor ventures) ואייט רואדס (Eight roads). עד היום גייסה החברה 28 מיליון דולר. הכסף ישמש להמשך המחקר והפיתוח ולהעמקת ערוצי השיווק בארה"ב. פלאנק מסייעת לחברות ביטוח מסחרי לבצע תהליכי חיתום בצורה מדויקת ועל בסיס מידע בזמן אמת עבור מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. באמצעות טכנולוגיה מבוססת AI, החברה מבצעת איסוף של מידע פומבי על עסקים, אשר ממנו היא שואבת תובנות המסייעות לחברות הביטוח להעריך בצורה מדויקת יותר את רמת הסיכון, להפחית עלויות ובסופו של יום – לשפר תוצאות עסקיות. כבר היום עובדת פלאנק עם עשרות חברות ביטוח מובילות בצפון אמריקה, בהן: Chubb, Great American Insurance Group, AIG ועוד. הגיוס יאפשר לחברה להמשיך ולהאיץ את הגידול בשוק האמריקני ולהרחיב את פעילותה לאזורים נוספים מחוץ לארה"ב, הראשון שבו יהיה בגרמניה כבר בשנת 2021. אלעד צור, מנכ״ל ושותף מייסד של חברת פלאנק, אמר, כי ״זיהוי מדויק של גורמי הסיכון הם בליבה של עולם הביטוח. בתקופות של חוסר ודאות ושינויים מהירים וקיצוניים כמו התקופה הנוכחית, נגישות למידע מדויק ובזמן אמת חשובה מאי פעם. אנחנו מעריכים מאוד את ההזדמנות לעבוד עם הלקוחות שלנו על שילוב למידת מכונה פורצת דרך בעסקים שלהם. פלאנק תמשיך להוות גורם מאיץ בטרנספורמציה הדיגיטלית של חברות הביטוח, ולאפשר להן לייעל את עבודתן על מנת שיוכלו להציע ללקוחותיהן שירות מהיר, זול ויעיל יותר ועל ידי כך להגיע לתוצאות עסקיות טובות יותר".

חברת הסטארט-אפ הישראלית אינפינידום (infiniDome), הפועלת בתחום אבטחת GPS, הודיעה על סגירת סבב גיוס סיד בסך 1.6 מיליון דולר, ופתיחת סבב קדם סדרה A. המשקיעים שהשתתפו בסבב הסיד כוללים את באונדרי הולדינגס (Boundary Holding) מהודו ולוקסמבורג, נקסט גיר ונצ'רס (Next Gear Ventures) מישראל ואסטון פרטנרס (Aston Partners) מניו יורק. כספי הגיוס ישמשו את החברה להגדלת המכירות והשיווק ולתכנון המוצר הבא. החזון העסקי של אינפינידום הוא להגן על רכב ללא נהג מחובר ומצויד בבינה מלאכותית. החברה מספקת פתרונות סייבר קדמיים, שמגינים על תקשורת אלחוטית מהתקפות שיבוש והתחזות. המוצרים של אינפינידום מגינים מפני התקפות על מערכות מבוססות GPS, שחיוניות לרכב אוטונומי, לרחפנים, לציי רכב מחוברים ולתשתיות קריטיות. לאחרונה הכריזה החברה על OtoSphere - הפתרון הראשון בעולם לגילוי ומניעה של התקפות סייבר על GPS, שמותאם לרכב מסחרי וצרכני. פתרון זה  אידיאלי להעברת מזומנים, להובלת מטענים יקרים וליישומים של רכב אוטונומי שתלויים ב-GPS למיקום, תזמון וניטור. הפתרון מגן על יישומי ההעברה האלה שמנוטרלים על ידי משבשי GPS זולים שקונים אותם באינטרנט. "הסגירה של סבב מימון הסיד הזה חשובה להמשך החדירה של אינפינידום לשוקי ה-UAV/UAS, ציי רכב ותשתיות קריטיות", אמר עומר שרר, מנכ"ל אינפינידום. "מכרנו כבר יחידות מרובות בעשרים מדינות, ואנו מתכוונים להגדיל מאוד את בסיס הלקוחות, המפיצים והשותפים האסטרטגיים הכלל עולמי שלנו. כספי הסיד ישמשו להגדלת המכירות והשיווק שלנו ולתכנון המוצר הבא שלנו", הוסיף שרר.

גוגל השיקה את גרסת הבטה של מערכת ההפעלה החדשה אנדרואיד 11 והודיעה, כי "ביטלה את אירוע ההשקה הווירטואלי שתוכנן, כדי לאפשר לאנשים להתמקד בדיונים הנוגעים לצדק גזעי בארצות הברית". הלו"ז המסורתי לשחרור גרסת הבטה הוא בדרך כלל בכנס המפתחים של החברה, המתקיים בחודש מאי, אך בשל אירועי הקורונה, החלה תכנית הבטה רק כעת. אז מה חדש? מערכת ההפעלה אנדרואיד 11 שהענקית ממאונטיין וויו מציגה מציעה שלושה נושאים עיקריים שבוצעו בהם שיפורים: אנשים, שליטה ופרטיות. גוגל מגדירה את הגרסה החדשה כמערכת "שתהיה יותר ממוקדת-אנשים ומביעה", באמצעות "חשיבה מחודשת על הדרך שבה אנו מדברים עם הטלפון שלנו". לפיכך אנדרואיד 11 תציע מספר תכונות חדשות שמקלות על אנשים למצוא התרעות על הודעות נכנסות. הגרסה העדכנית גם נותנת למשתמשים את היכולת לפתוח במהירות שיחה דיגיטלית, על ידי לחיצה על "בועה" צפה המזהה את האדם שנמצא בצד השני של ההודעה. ה"בועות" החדשות של גוגל יהיו דומות למדי למה שפייסבוק משתמשת בו באפליקציית המסנג'ר שלה כבר מזמן. הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה מתיימרת גם, כאמור, לעשות עבודה טובה יותר בשמירה על פרטיותם של אנשים, דבר שגוגל מואשמת לעתים קרובות בהזנחתו, או אף בהפרתו במכוון, משום שהיא אוספת מידע למכירת מודעות. באנדרואיד 11 המשתמשים יישאלו אם הם מעוניינים להעניק לאפליקציה גישה למיקום שלהם פעם אחת בלבד, ואז המערכת לא תאפשר גישה עד שהמשתמש יאשר זאת שוב. אנדרואיד 11 גם תזהה אוטומטית מתי לא נעשה שימוש באפליקציה במשך זמן רב, ותכבה את ההרשאות הקודמות שהמשתמשים אולי שכחו שהעניקו לה בעבר. [caption id="attachment_203697" align="alignnone" width="600"] אנדרואיד 11 בדרך אל כולנו[/caption] עוד חידוש, על פי גוגל, הוא הפיכת התקשורת בין מכשירים מחוברים לפשוטה בהרבה. החידושים יאפשרו למשתמשים לגשת במהירות ולשלוט במכשירים החכמים שלהם במקום אחד על ידי לחיצה ארוכה על לחצן ההפעלה. ניתן לבצע התאמת הטמפרטורה, הדלקת האורות או ביטול נעילת דלת הכניסה באמצעות לחיצה מיידית, מבלי כל צורך לפתוח מספר אפליקציות. פקדי המכשירים החכמים של המשתמש יופיעו לצד דברים אחרים שלהם הוא עשוי להזדקק באופן מהיר, כמו אמצעי התשלום שלו, או כרטיס העלייה למטוס שלו (עניין שנקווה שיהיה רלוונטי שוב בעתיד הלא רחוק). גוגל מציינת כי "אנו רוצים לחשוב על זה כ'כיס' לארנק הדיגיטלי שלכם, למפתחות ועוד". עוד הרחיבה גוגל שהיא מציגה גם בקרי מדיה חדשים באנדרואיד 11, שעתידים להקל עליכם להעביר את המכשיר לתוכן האודיו או הווידיאו שלכם. בעלי מכשירי ה-Pixel מוזמנים להיות נסיינים של התוכנה אם התלהבתם כדאי שתזכרו כי גרסת בטה היא לרוב משהו שמשמש יצרני אפליקציות, והם הנייסינים הראשונים שלה, המאפשרים לגוגל להמשיך לעבוד על הבאגים בתוכנה לפני שמערכת ההפעלה מוצעת בחינם לבעלי סמארטפונים הפועלים באנדרואיד. מאידך, יצרני סמארטפונים וחברות תקשורת לניידים לא תמיד דוחפים במהירות את הגרסה הבאה של תוכנת אנדרואיד למשתמשים, ונוטים להשאיר מכשירים רבים פועלים בגרסאות ישנות יותר של התוכנה לזמן רב. הגרסאות החדשות של אנדרואיד מוצעות לרוב במהירות לבעלי מכשירי ה-Pixel של גוגל עצמה, אך אלה מהווים חלק קטן מאוד משני מיליארד המכשירים הסלולריים הפועלים בגרסאות שונות של אנדרואיד כיום. אם אתם בעלי מכשירי Pixel אתם יכולים להצטרף לתכנית הבטה של גוגל, להוריד את הגרסה, כאן, ולהפוך לנסיינים שלה, על אף הסיכון הגלום בכך שאינה שלמה או מושלמת עדיין. בהכנת הכתבה השתתפה נחמה אלמוג

בתקופה זו של הקורונה, מערכת הבריאות צריכה הן להגן על הצוותים הרפואיים והן לתת טיפול מיטבי לחולים, ברמת הרפואה והציוד. האתגר כיצד עושים את שניהם ביחד ועל הצד הטוב ביותר בלט בתחילת המשבר. הפתרון שאומץ היה ניטור מרחוק, המאפשר לא רק לראות את החולה, אלא ממש לטפל בו, מעמדות שו"ב חיצוניות, שחצצו בין הצוותים לבין המטופלים. חברה שסייעה לשלושה בתי חולים בארץ לבצע את פעולות השו"ב והניטור מרחוק הללו היא י.א. מיטווך ובניו - חברה ותיקה, שפועלת מ-1933, ומייצגת בארץ בין היתר את NCR וטרה דטה. לפני עשור הקימה י.א. מיטווך את החטיבה לציוד מחשוב. מנהל החטיבה, אמנון אבי-גיא, השתתף בכנס בריאות דיגיטלית אחרי הקורונה של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה באופן וירטואלי בהשתתפות מאות צופים, והירצו בו מנהלי טכנולוגיות מהמגזר הרפואי, נציגי סטארט-אפים, מנהלי חברות שמספקות פתרונות למגזר ונציגי ממשלה. "לקראת הקורונה, החברה התבקשה לתת מענה לצורך מידי שעלה מצד מערכת הבריאות: פתרון למערכות שליטה ובקרה, כדי להגן על הצוותים הרפואיים מפני הנגיף", אמר אבי-גיא. "כל החברה התגייסה במהירות כדי לתת מענה, כאשר היה ברור שאנחנו צריכים פתרון גמיש, ממש מהקופסה, קל ליישום - ובמהירות". "הפתרון שסיפקנו למערכת הבריאות היה אפליקציית ענן ייעודית לתחום הבריאות של ויד-יו, שבה ניתן לראות הן את חדר המטופלים והן את עמדות הטיפול, הבקרה והשליטה של הרופאים", ציין.  לדבריו, הפתרון לא דרש התקנת תשתיות, מאחר שהוקמה רשת אלחוטית ייעודית לפתרון זה. "בצד של עמדות הבקרה ניתנה לצוות הרפואי שליטה מלאה במצלמות שעוקבות אחר המטופלים, כאשר המצלמות משולבות עם מיקרופון רגיש מאוד. זאת, מאחר שלקחנו מראש בחשבון שיהיו מטופלים שלא יוכלו להגיע לאמצעי התקשורת ו/או לתפעל אותם", המשיך אבי-גיא. הוא הוסיף שהמענה מצד המטופלים לקריאה או שיחה של הצוות הרפואי שמתקבלת באמצעות מערכת זו הוא אוטומטי. אבי-גיא ביקש להדגיש שהפעלת המצלמות אמנם מאפשרת לצפות בחולים 24 שעות, אבל ניתנה מחשבה לשמירה על פרטיותם, בניגוד למצלמות במחלקות אחרות בבתי חולים, שעוקבות אחרי החולים כל הזמן. המענה לכך היה התראה: "בכל פעם שצוות רפואי רצה לראות את החולה, החולה קיבל התראה של 15 שניות, כדי לתת לו הזמן להתארגן", אמר אבי-גיא. לטפל בחולה בלילה, מהבית נקודה מעניינת אחרת היא שהפתרון מאפשר לשלב מערכות מצד שלישי. "זה איפשר לרופאים לשבת בביתם, למשל בלילה, להיכנס וירטואלית לחדר החולה, לראות את כל המדדים, לשוחח עם הרופא שנמצא ליד מיטת החולה ולתת ייעוץ אונליין", אמר אבי-גיא. המערכת פועלת כיום ב-200 חדרי מטופלים בשלושה בתי חולים, כאשר זמן ההטמעה הממוצע למחלקה הוא 32 שעות. "אנחנו ערוכים לתת את הפתרון לבתי חולים נוספים", אמר לסיום.

קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתי ישראל-ארצות הברית, פרסמה קול קורא לתמיכה במיזמי מו"פ משותפים של חברות משתי המדינות בתחומי ביטחון המולדת. הקרן תיתן לכל מיזם שייבחר מימון של עד למחצית מעלות הפרויקט או עד למיליון דולר. מדובר בחלק מתכנית Bird HLS של המינהל הטכנולוגי במשרד האמריקני לביטחון המולדת ושל המשרד לביטחון פנים הישראלי. מטרת התכנית היא לקדם ולהשקיע בפרויקטים טכנולוגיים משותפים לשתי המדינות, על פי הצרכים שהן הגדירו ביחד. הקול הקורא פונה לחברות ומוסדות מחקר בישראל ובארצות הברית להגיש פרויקטים שעוסקים במו"פ של טכנולוגיות בעלות "פוטנציאל מסחרי משמעותי" בתחומים הבאים: יכולות אכיפת חוק ולוחמת סייבר, אבטחת תשתיות קריטיות ומתקני ציבור, ערים בטוחות ומאובטחות, הגנת גבולות, כולל ביטחון ימי, כלי טיס בלתי מאוישים, טכנולוגיות בשימוש מגיבים ראשונים, כדוגמת מערכות שליטה ובקרה, ניתוח וידיאו, תקשורת, וציוד מגן ואישי. ניתן להגיש מועמדות לתמיכה בפרויקטים עד ל-31 באוגוסט. יצוין שקרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקניות מתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח של מוצר משותף. בנוסף למימון, הקרן מסייעת באיתור וחיבור בין שותפים משתי המדינות. היא פועלת יותר מארבעה עשורים והשקיעה עד כה מעל ל-350 מיליון דולר בפרויקטים שהניבו מכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר. ד"ר איתן יודילביץ', מנכ"ל הקרן, אמר כי "זוהי השנה החמישית שבה מתקיימת התכנית, ובמסגרת מפותחים טכנולוגיות ופתרונות שנותנים מענה לצרכים חיוניים עבור שתי המדינות".

"ארגונים ספגו מספיק נזקים כתוצאה מעצירת הפעילות במשק. אין שום סיבה שהנזק הזה יגדל כתוצאה מאי ציות לרגולציה החדשה", כך אמר מאיר בן-צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות. בראיון לאנשים ומחשבים אמר בן-צור, כי "אחד הלקחים ממשבר הקורונה הוא הצורך של ארגונים להיות דינמיים ולהגיב במהירות לתנאי אי ודאות, המשתנים ברמה כמעט יומיומית. כך היה במעבר החד והמהיר משגרה לחירום, וכך גם כיום, כאשר הארגונים עוברים לשגרת קורונה, ובהתאם - גם הצורך להתמודד עם התפרצות מהירה של גל שני של תחלואה. אנחנו רואים שארגונים שאימצו כלים טכנולוגיים כדי להתמודד עם המציאות הזאת מצליחים לצלוח את התקופה המתעתעת הזאת בצורה אפקטיבית ויעילה יותר". לדברי בן-צור, "החזרה לפעילות בצל הקורונה מלווה ברגולציה חדשה - 'התו הסגול'. מדובר באוסף של תקנות וצווים לשעת חירום, שמטרתם למנוע התפשטות מחודשת של הנגיף ולשמור על בריאות הציבור. תקנות אלו כוללות הוראות להתנהגות במרחב הציבורי, ובין השאר - גם במשרדים ובמקומות העבודה. הן מטילות אחריות אישית על ההנהלה לקיום הכללים. בין השאר, מדובר על מדידת חום לנכנסים למקום העבודה, או ניהול רישום – עדיף שיהיה ממוחשב – של מספר הלקוחות והספקים השוהים במקום העבודה, מספר התשאולים ומדידות החום שבוצעו לנכנסים למקום העבודה ומספר האנשים שלא הותרה כניסתם. בנוסף, במקום עבודה שהייתה בו הדבקה בקורונה, הרשויות יכולות להורות על סגירתו, כולו או חלקו, עד לסיום חקירה אפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות". "המשמעות", ציין בן-צור, "היא שהארגון צריך לייצר כמה סוגי הגנה: הראשון - הגנה מפני הדבקת עובדים במקום העבודה, זו חובה מוסרית של כל מעסיק; השני - הגנה מפני השבתה נוספת ולא נחוצה של הארגון כתוצאה מהדבקה. השבתה כזו עלולה לגרום נזק משמעותי לארגון, בטח במציאות כלכלית ועסקית מורכבת; והשלישי - יצירת הגנה להנהלת הארגון בכל הקשור לדרישות הרגולציה". "מבחינה טכנולוגית", הסביר, "מדובר בהקשחה של מערכות בקרת הכניסה. לדוגמה, כחלק אינטגרלי מהפעילות שלהם, ארגונים ביטחוניים וצבאות מורגלים לערוך סינון קפדני בכניסות למתקנים שלהם. המגזר האזרחי פחות מתורגל בכך, והוא יידרש לבצע את ההתאמות הנדרשות". הקשחה של מערכת בקרת הכניסה "זיהינו את האתגרים הללו", ציין בן-צור, "ובנינו מערך של פתרונות ייעודיים להתמודדות ארגונים עם שגרת הקורונה. הוא כולל כמה חלקים, המקשיחים את מערכת בקרת הכניסה לארגון ומתממשקים אליה. הראשון הוא הצבה של מצלמה תרמית מדויקת לניטור חום הגוף של הנכנסים לארגון. האינטגרציה והממשק שפותחו בין המצלמה למערכת בקרת הכניסה מאפשרים למערכת בקרת הכניסה למנוע כניסתם של חולים פוטנציאליים לארגון". פתרון נוסף, אמר, "רלוונטי מאוד לארגונים גדולים או מבוזרים. הוא כולל התקנה של תוכנת עזר למערכת בקרת הכניסה, המאפשרת למנהל התפעול, או לקב"ט הארגון, להזין את פרטי העובדים הנכנסים לבידוד ולחסום אוטומטית את כרטיס העובד למשך כל תקופת הבידוד, ולכל סניפי הארגון. היה והכרטיס עבר בתקופת הבידוד באחד ממתקני הארגון - נוצרת התראה מיידית אצל מנהל התפעול או הקב"ט. בסיום הבידוד ההרשאות מוחזרות לעובד באופן אוטומטי." עוד אמצעי הגנה, אמר בן-צור, "כוללים תוכנת עזר למערכת בקרת הכניסה, החוסמת את כניסת העובד לארגון אם הוא לא חתם על הצהרת בריאות. מרכיב נוסף כולל תוספת פונקציה לביצוע דו"ח נוכחות, שיציג מי נמצא בארגון בזמן אמת, או בדיעבד. זה מקל את החקירה האפידמיולוגית אם תתבצע הדבקה בארגון, וכך ניתן לספק חיווי מדויק של מי שהה במשרדי הארגון ביום ובשעה שבה נכח עובד החשוד כנגוע בנגיף". בן-צור סיכם באומרו, כי "ארגונים ספגו נזקים משמעותיים במהלך החודשים האחרונים כתוצאה מהסגר ועצירת הפעילות של המשק. אין כל סיבה, או צורך, שהנזק הזה יגדל עוד יותר כתוצאה מאי ציות לרגולציה החדשה, או בשל חוסר הפנמה שאנו מצויים במציאות חדשה. כפי שאנו מכירים מהעבר, גם כאן הטכנולוגיה יכולה לבוא לעזרת הארגונים ולסייע להם לציית לדרישות הרגולציה, ובמקביל - לשמור על בריאות עובדיהם".