הגרסה החדשה של אפליקציית משרד הבריאות - המגן 2.0, שאמורה להיות חלופה לאיכונים השנויים במחלוקת של השב"כ, מוכנה לשימוש, אחרי שהושלמו הבדיקות הדרושות - כך מסרה היום (ה') עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועצת המשפטית של המשרד, בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה, בראשות ח"כ צבי האוזר (כחול לבן), שבה היום לדון בחוק המסמיך את השב"כ לעקוב אחר מיקומם של האזרחים שנחשפו לחולי קורונה, על מנת לעצור את שרשראות ההדבקה בנגיף. זאת, לקראת ההצבעה הצפויה על החלק שפוצל מהחוק, שמאשר את איכוני השב"כ, בקריאות שנייה ושלישית. לדברי עו"ד אגמון, "הושלם פיתוח האפליקציה ויש שיקולים שונים לגבי מועד ההשקה, אך המלצת המשרד לוועדת השרים, שתכונס ביום שני הקרוב, היא להשיק את היישומון בהקדם, ולהמשיך לפתח פתרונות משלימים נוספים". [caption id="attachment_317980" align="alignnone" width="600"] יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת[/caption] חברי הוועדה, הח"כים אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד), אמרו כי על הוועדה למקד את דיוניה ולהבהיר לממשלה שאיכוני השב"כ צריכים להיות החלופה האחרונה בשרשרת. לדבריהם, אם אפליקציית המגן 2.0 עונה על הצרכים, בה צריכים להשתמש ובאיכונים של השב"כ - רק כשאין ברירה. "אסור לטעת את התחושה כאילו האפליקציה האזרחית היא משנית", אמרה ח"כ ברביבאי, שעוד בעבר הביעה הסתייגות מוחלטת מעצם השימוש בשב"כ לצרכים אלה. היא תלתה את הצורך לחדול מאיכוני השב"כ בין היתר בכך ש-"מוסכם כמעט על כולם שאין כיום מערכת נתונים אחת שיודעת לתת נתונים על אנשים שנחשפים לחולי קורונה, והנתונים שמועברים לשב"כ אינם מבסיס נתונים אחד". [caption id="attachment_319449" align="alignnone" width="600"] ח"כ אורנה ברביבאי. צילום: יש עתיד[/caption] אפליקציית המגן 2.0 תהיה מבוססת על נתוני בלוטות' והאזרחים יוכלו לבחור, במידה שיתגלה שהם זוהו כחולי קורונה, האם נתונים אלה יועברו לכל מי ששהה בסביבתם. ההבדל הוא שבאיכוני השב"כ אין אפשרות בחירה והמעקב הוא אוטומטי. בהקשר זה אמר ח"כ האוזר כי "אחת המטרות של הדיון היא למצוא את האיזון בין הצורך לפגוע בפרטיות שקיים באפליקציה האזרחית אל מול הפגיעה שקיימת באיכוני השב"כ, ולהגיע למסקנה מה הדבר הנכון, בהינתן העובדה שאנחנו נמצאים בשעת חירום". מה באשר לאלה שאין להם סמארטפון? סבטה מורגן מאגף המחשוב של משרד הבריאות השיבה לשאלת ח"כ האוזר לגבי החלופות שהמשרד בודק לגבי אלה שאין להם טלפונים חכמים והם חסרי נגישות לאמצעים דיגיטליים. היא אמרה כי "נבדקו כ-15 חלופות, אולם האחריות לקבלת החלטה בנושא זה היא של המשרד לענייני מודיעין". נציג המשרד, רונן הרלינג, ציין כי "אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של גיבוש החלופות. אנחנו מרוצים מהביצועים של המגן 2.0 והיא בהחלט יכולה להיות חלופה מובילה". עו"ד עלי קלדרון, נציג הרשות להגנת הפרטיות, חזר על עמדת הרשות שלפיה יש להעדיף את האפליקציה האזרחית על פני איכוני השב"כ, אולם ציין כי ההצלחה של המגן 2.0, או כל יישומון אזרחי שיוחלט להשתמש בו, תלויה במידה רבה באמון הציבור ובשכנועו שהכלי לא מפר באופן גס את הפרטיות. "התנאי לכך הוא שקיפות", אמר. "אני מבין שהממשלה נערכת למסע הסברה רחב היקף עם מסרים ברורים לגבי חשיבות האפליקציה והשימוש בה, כולל קמפיינים למגזרים ייעודיים". בהמשך היום הוועדה תשמע הסתייגויות נוספות של חברי הכנסת, אולם ח"כ האוזר הבהיר שלא תהיה היום הצבעה.

צ'ק פוינט (Check Point) חשפה בעיית אבטחה שאפשרה להתחזות לחברות מובילות בזום (Zoom). חוקרי ענקית האבטחה הישראלית איתרו מנגנון פגיע במערכת זימון הפגישות, שאפשר לגורמים חיצוניים לבצע מניפולציות בלינקים לפגישות' ובכך להתחזות לחברות שונות המשתמשות בזום. החוקרים איתרו בעיית אבטחה שאפשרה לזייף לינקים ייעודיים של חברות וארגונים המשתמשים בזום (Vanity URLs)' ובכך לייצר זימונים לפגישות ושיחות תוך התחזות לאותן חברות. לינק לגיטימי של זום המשתמש בשם החברה, יכול לשמש האקרים לקמפיינים של דיוג (פישינג) במטרה להטעות, או להשיג מידע אישי באמצעות הפלטפורמה. [caption id="attachment_317646" align="alignnone" width="600"] פלטפורמה חיונית מאז הקורונה. זום. צילום: BigStock[/caption] כזכור, השימוש העולמי בזום צבר תאוצה משמעותית בתקופת הקורונה, עם עלייה מ-10 מיליון משתמשים ביום בדצמבר 2019 ליותר מ-300 מיליון משתמשים היום. הפופולריות הזו שמה את זום במוקד תשומת הלב של האקרים, שרצו לנצל אותה כדי לאתר ולפגוע בקורבנות שונים, וכן הפכה את החברה לאחד מהנושאים המרכזיים באתרים זדוניים שנועדו לחקות את הפלטפורמה או להתקשר בה. לאחר שבינואר השנה איתרו חוקרי צ'ק פוינט חולשה בזום, שאפשרה לגורמים שונים להצטרף לפגישות שלא הוזמנו אליהן, המשיכו צוותים משותפים של שתי החברות לאתר פרצות וחולשות בפלטפורמה, ואיתרו את בעיית האבטחה האמורה. המנגנון הפגיע שאותר, מאפשר להאקרים להשתמש באפשרות שקיימת בזום לייצר לינקים עם זיהוי ארגוני.  כלומר, במקום שהלינק לשיחה יהיה #########https://zoom.us/j/, הוא יהפוך ל-##########https://.zoom.us/j/. חברות וארגונים רבים עושים שימוש ביכולת זו בכדי לייצר את הפגישות והשיחות שלהם בפלטפורמה. היכולת של כל גורם לייצר זימונים לפגישות עם לינקים מזוהים, מאפשרת לייצר לינק מזוהה, המכיל שם של ארגון או חברה, ואפילו להציג את הלוגו של החברה בעת לחיצה על הלינק. לגורם שמקבל את הזימון והלינק אין כל דרך לדעת שהוא אינו אמיתי. [caption id="attachment_317737" align="alignleft" width="300"] חושפת הבעיה. צ'ק פוינט[/caption] במקביל, בעיית האבטחה מאפשרת לגורמים חיצוניים להיכנס לאתרים רשמיים שחברות הקימו במסגרת זום. חברות רבות הקימו לעצמן אתרים ממותגים דרכם הם מנהלים את שיחות הוועידה (עמוד נחיתה), ובאמצעות הבעיה האקרים יכלו לזמן פגישות מאתרים אלו. גם כאן, הקורבן לא יכול היה לדעת שמדובר בזיוף. שימוש בכל אחת מהאופציות הללו היה מאפשר להאקרים להתחזות לאותן חברות, או לנציגיהן, דרך זום, ובכך להטעות או לפגוע בקורבנות. זום תיקנה את בעיית האבטחה באמצעות יצירת הגנות נוספות על מערכת זימון הפגישות של חברות, ומשתמשי הפלטפורמה אינם צריכים לחשוש ממנה בשלב זה. עדי איקן, ראש מחלקת מחקר ופיתוח הגנות בצ'ק פוינט, שעמד בראש הצוות שפעל עם זום לאיתור ותיקון הבעיה, אמר כי "מרגע שזום הפכה לאחד מערוצי התקשורת המובילים של עסקים, ממשלות וצרכנים, החשיבות של מניעת ניצול שלה על ידי גורמים זדוניים הופכת למשמעותית מאי פעם. העבודה המשותפת של הצוותים של זום ושלנו מאפשרת לייצר חווית תקשורת בטוחה יותר, ובכך ליהנות מכל מה שיש לפלטפורמה להציע". מזום נמסר כי "החברה הוסיפה לפלטפורמה מספר אמצעי הגנה נוספים להגנה על המשתמשים. זום מעודדת את משתמשיה לבחון לעומק את פרטיה של כל פגישה בה הם מתכננים להשתתף - לפני ההצטרפות - ולהצטרף רק לפגישות שהוצעו להם על ידי אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם. אנו בזום מעריכים את תשומת הלב של צ'ק פוינט שדיווחה לנו על הנושא. אם אתם  חושבים שמצאתם בעיית אבטחה במוצרי זום, שלחו דו"ח מפורט ל-security@zoom.us ונשמח להתייחס.

חברת יבמ פרסמה באחרונה מודעת דרושים בחיפוש אחר מועמד "עם ניסיון של מעל 12 שנה במינהל ובניהול של קוברנטס (Kubernetes)". נשמע לגיטימי, לא? אלא שתחום הקוברנטס החל את דרכו לפני שש שנים בלבד. טוויטרים רבים החלו לצייץ אודות המודעה, שפורסמה באתר הדרושים אינטלי ג'ובס (Intelli jobs), ושעדיין מופיעה בו כלשונה. המצייצים בטוויטר (Twitter) דיווחו בתדהמה על הקריאה של יבמ לגיוס בעלי "מינימום" תריסר שנות ניסיון בקוברנטס, כולל חוויה "מעשית" בהגדרת פלטפורמות קוברנטס, פריסת שירותי מיקרוסופט ויישומי אינטרנט אחרים, וניהול סודות מאובטחים, יחד עם ניהול מחזורי החיים של קונטיינרים (container orchestration). IBM job ad requires candidates to have 12+ years of Kubernetes experience The problem is that the Kubernetes project was started in 2014 and is only 6 years oldhttps://t.co/UUlhG7c3Nk pic.twitter.com/8x4cJOFUPg — Catalin Cimpanu (@campuscodi) July 13, 2020 בין המצייצים היה גם קאטלין סימפאנו, כתב אבטחת הסייבר ב-ZDNet למעשה יבמ דורשת במודעה מועמד שברזומה שלו יש לפחות שש שנות ניסיון שצבר בשנים שקדמו לפרסום הראשון על הפרויקט, שהושק ב-7 ביוני 2014, לפחות למיטב ידיעתנו. את משתמשי טוויטר הדבר הדהים למדי, שהרי לא מדובר בחברה קקיונית שבה איזה פקיד או פקידה אקראיים ניסחו מודעה על-הדרך. אמנם בחשבון הטוויטר 'מודעות דרושים ממש גרועות' (Really Bad Job Ads) ניתן להתרשם ולגלות שיבמ לא לבד - שגיאות הקלדה או שגיאות תחביריות מוזרות במודעות דרושים הן עניין שבשגרה. ובכל זאת, מחברת היי-טק ענקית ומובילה לא מצפים לכזו רשלנות בהבנת והכרת הטכנולוגיה החדשה, שלניהול בתחומה החברה מחפשת מועמדים ראויים.

בכירים מהחברות מטריקס, גסטטנרטק וקרן ההשקעות סקיי התכנסו השבוע לשיחת זום חגיגית לציון  הרכישה הראשונה של מטריקס בימי הקורונה. באירוע נכחו האנשים אשר הובילו את המהלך ולקחו חלק ברקימת העסקה. [caption id="attachment_319467" align="alignnone" width="600"] מימין: אליעזר אורן - נשיא ויו"ר מטריקס, ברוריה גרוס פרושנסקי – מחלקה משפטית מטריקס, משה אטיאס – סמנכ"ל כספים ו-CFO מטריקס, רון הוכמן - שותף בקרן סקיי, ליאת טננהולץ M&A VP  מטריקס, צביקה יוכמן – שותף בקרן סקיי, שרון קליין מנבר – עו"ד (משרד משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות') מטעם גסטטנרטק, גלי קטן - חשבת, מטריקס, שרון קארו - כלכלנית ראשית, מטריקס, אתי קורן  וגל ישראל - עו"ד (משרד קורן גרודברג ושות') מטעם מטריקס, ניר דגן - שותף בקרן סקיי, יפעת גבעול - יועצת משפטית ומזכירת חברה מטריקס, מוטי גוטמן - מנכ"ל מטריקס, אמיר ארבן - שותף בקרן סקיי, אלדד בראדון - חברת אורדד (אימפרוב), שמעון מרקוביץ, יו"ר גסטטנרטק ושותף בחברה, שרגא הפטלר - סמנכ"ל כספים, גסטטנרטק, ושותף בחברה, עומר שליט – מנכ"ל גסטטנרטק, אבישג אלבז הרוש – סמנכ"לית משאבי אנוש, מטריקס. צילום: רון הוכמן, סקיי[/caption] במהלך השיחה גילו המשתתפים כי ישנה סיבה לא שגרתית נוספת לכבודה אפשר להרים כוסית לחיים, כאשר יו"ר ונשיא החברה, אליעזר לייזי אורן, הסב את תשומת לבם לכך שמדובר בהישג לרכוש חברה שבשמה לא נכללות אותיות אהו"י – מצרך יקר בשפה העברית. אגב הרמת כוסית, בהתחשב במציאות החדשה לא נמזג משקה אלכוהולי חגיגי אחיד לכולם, אלא כל משתתף הביא עמו לשיחה את המשקה הביתי איתו בחר להרים לחיים.

פרצת אבטחה חמורה בטוויטר אפשרה אתמול להאקרים להשתלט על חשבונות של דמויות ציבוריות ועסקיות בולטות, בהן ג'ו ביידן, ברק אובאמה, אלון מאסק, ביל גייטס, ג'ף בזוס ואפל. החברה נתנה לך אישור אתמול בערב, יותר משש שעות לאחר שהחלה הפריצה לחשבונות, וייחסה אותה ל"תקיפת הנדסה חברתית מתואמת" על עובדים בחברה, שאפשרה לתוקפים גישה "למערכות ולכלים פנימיים". טוויטר ציינה, כי היא "בודקת איזו פעילות זדונית הפעילו התוקפים או מידע שהם השיגו גישה אליו", נוסף על הניצול של חשבונות לא בטוחים כדי לפרסם ציוצים. החשבונות הלא בטוחים הנוספים שנפרצו כוללים גם את זה של קניה ווסט, מייקל בלומברג, אובר וכמה ארגונים של  מטבעות קריפטוגרפיים. התקיפה נמשכה כמה שעות, ובזמן שחסמה אותה – נקטה טוויטר פעולה קיצונית ועצרה את כל החשבונות המאומתים מכל אפשרות לפרסם ציוצים. עוד הודיעה טוויטר, כי שחזרה את רוב החשבונות כבר אתמול בערב, אבל הזהירה, כי "ייתכן שתיאלץ לנקוט פעולות נוספות". בנוסף, החברה נעלה את כל החשבונות הלא בטוחים ו"נקטה צעדים להגביל את הגישה למערכות ולכלים פנימיים", תוך שהיא ממשיכה בחקירה. החשבונות הלא בטוחים, הכוללים עשרות מיליוני עוקבים, שלחו סדרה של ציוצים שמציעים הונאת ביטקוין קלאסית "מפתה": מי שיעביר מטבע קריפטו לארנק ביטקוין ספציפי – יקבל בתמורה סכום כפול. הודעות ההונאה כללו כתובת של ארנק ביטקוין, שיתרותיו טיפסו במהירות לסכום של 100 אלף דולר ככל שההונאה התפשטה והלכה. ההודעות האלה נמחקו ונשלחו שוב ושוב במהלך השעות של התקיפה מאותם חשבונות. [caption id="attachment_319403" align="alignnone" width="600"] הציוץ המתחזה בחשבונו של ג'ו ביידן. צילום מסך: נחמה אלמוג[/caption] הסיבות והמקור של התקיפה עדיין לא התבררו, אבל היקפה היה אדיר, לאור היותה של טוויטר רשת עולמית שעושים בה שימוש רשמי מיליוני אנשים, בהם מנהיגי העולם, ממשלות, ידוענים, חברות וארגונים - לא רק בזמנים רגילים אלא גם בעיתות חירום. טוויטר פרסמה הודעה רשמית ראשונה 90 דקות לאחר שהחלו הודעות ההונאה מחשבונו של אלון מאסק וביל גייטס. "אנו מודעים לאירוע האבטחה שמשפיע על חשבונות טוויטר" צייצה החברה. "אנו חוקרים ונוקטים צעדים כדי לתקן אותה. נעדכן את כולם בקרוב". בהמשך החברה גם הזהירה שכמה משתמשים לא יוכלו לפרסם ציוצים או לשנות סיסמאות בזמן שעבדה על הטיפול בבעיה. משתמשים מאומתים, שחשבונותיהם מסומנים בכחול, נחסמו גם הם למשך שעה. "זהו יום קשה בשבילנו בטוויטר", צייץ ג'ק דורסי, מנכ"ל החברה. "אנו מאבחנים את הבעיה ונשתף בכל מה שנוכל כאשר נבין טוב יותר מה קרה בדיוק". אין זו הפעם הראשונה של פריצה לחשבונות טוויטר. רק ב-2019 נפרץ אפילו חשבונו של דורסי. ואולם העובדה שטוויטר ציינה כי נפרצו מערכותיה הפנימיות באמצעות חשבונות של עובדי החברה, מעידה כי הפרצה הייתה חמורה מאוד. לפי הערכות של מומחי אבטחה, הסבירות לתקיפה כמו זו גוברת כאשר אנשים עובדים מרחוק, ואז קל יותר לתוקפים להוליך שולל מישהו באמצעות אימייל ולהשיג גישה לחשבונו.

השבוע (ד') הודיע בית המשפט העליון של איראן כי הוא נותן אור ירוק לביצוע הוצאה להורג של אקטיביסטים. הבשורה המחרידה הייתה גם יריית הפתיחה לקמפיין לחץ אדיר, שהחל להיות מופץ במדיה החברתית, ושמאחוריו מיליוני איראנים אשר גינו את ההחלטה, אבל לא רק הם. רבבות אנשים מכל רחבי העולם התקוממו כנגד המהלך האיראני. למגנים נחרצות הצטרף גם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. על פי ה-BBC, ההאשטאג שמלווה את המחאה כנגד הכוונה להוציא להורג פעילים חברתיים - שנכתב בפרסית ושמשמעותו 'אל תוציאו להורג' - פורסם ברשתות החברתיות השונות כבר לפחות 7.5 מיליון פעמים. למרות הסכנה במחאה כנגד המשטר האיראני ומערכת המשפט של איראן, לפי אל-מוניטור, גם מספר מפורסמים איראניים, בהם השחקנית מחנאז אפשר, מגן נבחרת הכדורגל, חוסיין מהיני, והזמר מוחסן שאוושי, הצטרפו לקמפיין הציבורי. בהאשטאג החופף באנגלית - StopExecutionsInIran# - נעשה שימוש לפחות חצי מיליון פעמים בטוויטר (Twitter). פוליטיקאים מערביים, כולל, כאמור, נשיא ארה"ב, ושר החוץ של דנמרק, ג'פה קופוד, הזהירו גם הם את איראן מפני הוצאתם להורג של הפעילים הצעירים. IRANIAN LEADERS , STOP EXECUTIONS. #StopExecutionsInIran #اعدام_نکنید pic.twitter.com/KlsSRuA5ry — Reza (@Rezagrad) July 16, 2020 טראמפ צייץ אתמול (ד'): "שלושה אנשים נידונו למוות באיראן בגין השתתפותם בהפגנות. ההוצאה להורג צפויה מיידית. הוצאתם להורג של שלושת האנשים האלה משדרת לעולם מסר איום נורא, ואסור לעשותה! StopExutionsInIran#". Three individuals were sentenced to death in Iran for participating in protests. The execution is expected momentarily. Executing these three people sends a terrible signal to the world and should not be done! #StopExecutionsInIran — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) July 15, 2020 אמנסטי אינטרנשיונל תקף גם הוא את פסק הדין, וצייץ כי עלי חמינאי, המנהיג העליון באיראן, חייב לבטל את ההוצאה להורג באופן מיידי. ארגון זכויות האדם אף טוען וכי הגברים "היו נתונים לעינויים באמצעות מכות, שוקים חשמליים ותלייה במהופך". Iran’s @khamenei_ir must quash the death sentences of protesters—Amirhossein Moradi, Saeed Tamjidi & Mohammad Rajabi—immediately! Their trial was unfair & they said they were subjected to torture through beatings, electric shocks and being hung upside down. #اعدام_نکنید — Amnesty International (@amnesty) July 14, 2020 "איבה נגד אלוהים" שלושת הנידונים למוות הם עמיר חוסין מוראדי, עובד בן 26 של קמעונאית סלולרית, סעיד תמג'ידי, סטודנט בן 28, ומוחמד רג'בי, גם הוא בן 26. הם נעצרו באשמת "איבה נגד אלוהים", שהתבטאה במעשי הצתה ו-ונדליזם במהלך גל ההפגנות שזעזע את המדינה בנובמבר 2019, ושפרץ בעקבות עלייה פתאומית במחירי הדלק. "אני הבא, אתה הבא, אנחנו הבאים בתור, עשו משהו", צייצו רבבות איראנים נחרדים. הציוץ "חיי האיראנים חשובים גם כן", שבא בפרפרזה על מחאת השחורים בארה"ב וביתר העולם, נפוץ גם הוא במסגרת הקמפיין. "מעולם לא ראיתי משהו בסדר גודל כזה", אמר חוקר הדיגיטל אמין סבת'י האיראני, שחי בבריטניה. "זה אחד הרגעים הנדירים בסביבת הרשת הפרסית שלי, לראות אנשים באינסטגרם וטוויטר מתחברים ומדברים על עניין אחד, בעיקר כשמדובר על נושא פוליטי". דובר משרד המשפטים, גולהם איסמעילי, בישר על ההחלטה במסיבת עיתונאים ודחה את הביקורת שנכללה בשאלות, בתוך שהוא מצדיק את עונש המוות, ואומר כי מדובר בדמויות מובילות מהמחאה החברתית, שהציתו מספר מבנים ומתקני תובלה. לדבריו, הם גם תיעדו את מעשיהם בטלפונים שלהם, מה שמפליל אותם בוודאות. הדובר לא עדכן מתי צפויה ההוצאה להורג להתרחש, אבל ההחלטה היא סופית אחרי אישור עונש המוות על ידי בית המשפט העליון. רק חמינאי יכול להפוך אותה בשלב הזה, ולפיכך הלחץ החברתי אולי בכל זאת עשוי לעזור.    

נתוני האבטלה מאמירים, אך בשבועות האחרונים עשרות עובדים חדשים נכנסו בין כותלי משכן הכנסת. עשרות חברי כנסת ושרים פקדו את משרדיהם החדשים במשכן, ובפעם הראשונה החלו לעסוק בעבודה עם פרלמנטרית. אין עוררין – עבודה רבה ואתגרים מגוונים עומדים לפתחם – שכן תחומים רבים בישראל ובעיקר ענפי הכלכלה משוועים לעזרה. בדומה לאזורים רבים בעולם, גם אזורנו דורש שיפור והתאמות למציאות חדשה ומשתנה. יותר מתמיד, זו שעתם של הגורמים במגזר הציבורי לשפר, לתקן, לייעל ולהיות יצירתיים, מחויבים ופרו-אקטיביים. לצד ההתרגשות האישית שהם כנראה חוו בציון נקודת דרך משמעותית בקריירה (מעצם כניסתם לעבודה במשכן), הכניסה לעבודתם החדשה לוותה בטרוניות רבות. טענות נשמעו על כך שהקמת הממשלה הנוכחית התאפשרה בעיקר הודות לחלוקת תיקים בזבזנית והקמת משרדים פרסונליים. כלומר צירוף כוח אדם לתפקידים שלאו דווקא נדרשים בעת הנוכחית. עם זאת, לצד התיקים ה"מומצאים" יש גם תיקים מהותיים, שעל ניהולם הופקדו דה פקטו אישים חדשים, שהגיעו מחוץ למערכת הפוליטית. אחד המסקרנים שבהם הוא תיק המדע והטכנולוגיה, שמאגד בתוכו את אחד המנופים האסטרטגיים והכלכליים של המדינה (ההיי-טק). עיניים רבות נשואות לח"כ יזהר שי, שהופקד על המדע והטכנולוגיה. מעניין היה לקרוא את מרבית הציבור אולי לא מכיר אותו, אך חשוב לציין, כי השר הנכנס מגיע עם מטען מקצועי קודם. הוא נמנה עם קבוצת בעלי תפקידים שמגיעים מהפרקטיקה היישומית (מה"שטח"). מבחינת הציבור אלו הן חדשות טובות – משום שבזירה הטכנולוגית לא הוצנח נושא תפקיד טבולה ראסה. הוא בעל רקע קודם כיזם היי-טק, משקיע הון סיכון ואיש טכנולוגיה – מה שתיאורטית מקנה לו יתרון בתפקיד החדש. אבל עם כל הכבוד לניסיון שנצבר טרם כניסתו לפוליטיקה, חשוב להבין נקודה נוספת בעניינו - הוא מבין את רזי התקשורת. השר החדש עמל בשנים האחרונות על בניית המותג האישי שלו. טרם הפיכתו לפוליטיקאי הוא צבר רקורד עשיר לא רק כמשקיע וכיזם, אלא גם כאיש תקשורת. טרם כניסתו לפוליטיקה הוא כתב מאמרים בעיתונות הכלכלית (במשך יותר מעשור) והגיש תוכנית רדיו פופולרית שבועית, "היי-טק בפקקים", העוסקת ביזמות וחדשנות. במסגרות הללו הוא לא רק נתן במה להיי-טק, נפגש באופן עקבי עם התעשייה והביע את דעתו המקצועית - אלא גם השכיל לבנות את עצמו כמותג אישי, המביע את דעתו על ענייני דיומא. אין להסתכל על זה רק כפעולת הפקת תוכן של אדם ש"רק" כותב טור או משדר ברדיו - אלא הרבה מעבר לכך. זוהי התנהגות של אדם שמבין את המנגנון התקשורתי, משתמש בו לעיצוב המוניטין שלו ומנצלו לקידום רעיונותיו. עצם הגעתו לפוליטיקה על טיקט "איש ההיי-טק" מוכיחה שהוא הצליח. אי אפשר בלי שיווק צריך לזכור, כי לעניין הזה יש שתי אסכולות מרכזיות: יש את אלה שדוגלים בצנעה ויש את אלה שמאמינים שההצגה בפרהסיה טובה היא. אלה גם מכירים את הפלטפורמות להעברת מסרים ומנצלים אותם לצרכיהם. על פי פעילותו של שר בטרם כניסתו לפוליטיקה, ניכר כי הוא נמנה בעיקר עם חברי האסכולה השנייה. עשייתו המקצועית ניחנת בתכונת הפומביות. בעמל רב הוא הנכיח את עצמו כאישיות דומיננטית בתחומי הטכנולוגיה והיזמות. למען האמת, פעולות של קידום נתקלות לפעמים במצקצקים ובלגלגנים, ויש כאלה שמגנים שיווק או קידום אישי או אחר. אבל בעידן של ימינו כמעט אי אפשר בלי השיווק. כמעט בכל תחום, פעולות התקשורת השיווקית מממשות מטרות ורעיונות – באמצעות הזנת תכנים והעברת מסרים בערוצים מגוונים. בעצם שימושו בתקשורת המסורתית בגלגול הקודם, השר למעשה השתמש בטקטיקות למיתוג. נציין, שמיתוג אישי הוא תת-תחום בעולמות התקשורת השיווקית. עקרונות שמופעלים שם הם תוצר של ידע תיאורטי ויישומי, שנצבר במשך שנים באקדמיה ובתעשייה. כעת, יעשה טוב השר החדש אם ינצל את היכרותו וניסיונו בפרקטיקה הקידומית-תקשורתית לטובת הנגשת רעיון ההיי-טק והבאתו לציבורים חדשים ונוספים במדינה. עוד קודם לכן עליו לשנות פאזה. עד כה, עיקר פנייתו נעשתה פנימה לתוך התעשייה הטכנולוגית – אך כעת עליו לפעול החוצה לציבור. נכון וראוי לתמוך בסקטור ההיי-טק, בחברות, בארגונים, בעובדים ובמנהלים. אך עוד יותר נכון יהיה לגשר על הפער בין הסקטור הזה לסקטורים אחרים. השר הרי הבטיח "להפוך את אומת הסטארט-אפ לנחלתם של כלל אזרחי מדינת ישראל" - (גם) באמצעות התקשורת הוא יוכל לממש את זה.   הכותב הוא מרצה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר ודוקטורנט בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.  

אלוט (Allot) הוקמה ב-1996 ויש לה אלפי לקוחות אנטרפרייז ברחבי העולם, ביניהם משרדי ממשלה, גופי אכיפת חוק, בנקים גדולים, גופים מוסדיים וחברות מסחריות, כמו גם ספקיות שירות גדולות. החברה מרחיבה את פעילותה בשוק הישראלי באמצעות קו מוצרי ה-DPI (ר"ת Deep packet inspection) אותו היא מפתחת מזה שני עשורים, שמספק ניתוח ובקרה בזמן אמת של רשתות ה-IT בארגונים. את קו מוצרי ה-DPI משלימים פתרונות מובילים וחדשניים, בפלטפורמה מרכזית, בתחומי הסייבר וה-BI. קו המוצרים של אלוט מבטיח לארגונים זמינות 24/7 של רשת ה-IT שלהם והשירותים הדיגיטליים שהם מספקים. זאת, באמצעות ניטור, בקרה ואכיפה של כלל ביצועי הרשת, באופן מרכזי וידידותי. הפתרון המצוי על ליבת הרשת הארגונית מנטר אותה בזמן אמת ומזהה יותר מ-4,000 חתימות של אפליקציות ארגוניות - כולל אפליקציות ענן ויישומים ייעודיים לארגון. הוא מאפשר שליטה ובקרה בכל רמות התעבורה, הכוללות את ה-LAN וה-WAN, ומתמחה בניהול ארכיטקטורת ה-IT של הארגון בצורה מהירה ופשוטה. לפתרון של אלוט יכולות סייבר מתקדמות: הפתרון מזהה אנומליות ובוטים בתוך הרשת ומדווח עליהם בזמן אמת . זאב הופמן, מנהל מכירות אלוט למגזר האנטרפרייז בישראל, ציין כי "אלוט התאימה את מחירי המוצרים הללו לשוק האנטרפרייז, ודבר זה מאפשר לנו להגיע למספר רב יותר של לקוחות עם מגוון רחב יותר של פתרונות". "ברמות הטכנית והביצועית", אמר, "הפתרון שלנו מייצר מפת ניטור בזמן אמת של כלל התעבורה של הארגון, ממקום מרכזי, ומקנה כלים פרו-אקטיביים המאפשרים זיהוי תקלות ברמת סניף הקצה, עד הדטה סנטר, תוך שליטה מלאה על התעבורה - מרמת האפליקציה עד לרמת משתמש הקצה". "יתרון נוסף של המערכת הוא שהיא מפיקה דו"חות ייעודיים לבקרה על איכות הרשת, כגון: אחוז הנפל בתעבורה, מהירות הגלישה, מהירות הורדת התוכן ושימוש באפליקציות שמסכנות את זמינות הרשת ואיכות השירות, וכן כמות השגיאות לכל אפליקציה או לכלל התעבורה". "כמו כן", ציין, "המערכת מזהה בזמן אמת אנומליות של התנהגות ומדווחת עליהן מיידית למערכות האבטחה השונות - דבר שמביא תפקוד מיטבי, למתן שירות איכותי יותר למשתמשים וליכולת אבחון תקלות בצורה מהירה". "ההטמעה של הפתרון מבוצעת במרכז הרשת הארגונית, ללא שינוי בטופולוגיית הרשת או התקנת רכיבים על גבי תחנות העבודה. הפתרון פשוט לתפעול, קל ללימוד ומאפשר הגדרה וניהול הרשת בצורה עצמאית וקלה", הסביר הופמן. הוא ציין כי "כחברה ישראלית, המטה, הפיתוח והייצור של אלוט תקשורת נמצאים בארץ. לצד ארבעה מוקדי תמיכה טכנית המפוזרים בעולם, סך העובדים בחברה הוא 560 - דבר שמקנה יתרון ללקוחות הישראליים בכל נושא השירות המהיר והמקצועי". [caption id="attachment_319441" align="alignnone" width="600"] Exclusive Networks IL[/caption] "התרשמתי מאוד מהמחויבות של אלוט" אדר מרוז, מנהל המכירות של Exclusive Networks IL, המפיצה של אלוט בישראל, ציין כי "ההכנסות משוק האנטרפרייז הישראלי כמעט שהכפילו את עצמן, ואנחנו מדברים רק על החצי הראשון שלה. אנחנו רואים ביקוש רב בשוק הישראלי לפתרון של אלוט, מאחר שעוד ועוד ארגונים מחפשים פתרון פשוט ויעיל לניהול ואיתור תקלות פרו-אקטיבי, שיאפשר להם לראות ולהגיב טוב יותר לתקלות תקשורת שמביאות לירידה בביצועים ולאירועי סייבר בזמן אמת". "בפגישות מרובות אצל לקוחות יחד עם צוות אלוט התרשמתי מאוד מהמחויבות של החברה לפתרון ניהול התעבורה ולפיתוח טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר עבור הלקוחות", הוסיף מרוז. "לפתרון של אלוט יש ביקוש רב, במיוחד בימים אלה. הוא מאפשר לחברות וארגונים לעבור לעבודה מרחוק, תוך שמירה על זמינות משאבי הרשת עבור העובדים ועל איכות גבוהה של השירות הדיגיטלי המסופק ללקוחות הארגון", ציין. ליצירת קשר ומידע נוסף לחצו כאן.