מכשירי ה-iPhone 12 החדשים של אפל (Apple) נמכרים כמו סופגניות חמות, אבל עוד לפני שהם מספיקים "להתקרר" בידי הרוכשים המאושרים מסתבר שהם סובלים מבעיה חמורה בפונקציית הודעות ה-SMS. משתמשים רבים החלו לדווח על תקלות בפונקציית הודעות ה-SMS בקו המכשירים החדשים. הדיווחים מדברים על טווח רחב של תקלות – החל מאי יכולת לשלוח ולקבל הודעות, עבור בהודעות שחסרות בשיחות קבוצתיות ועד העדר התראות על הודעות SMS שהתקבלו. לפי הדיווחים, התקלות האלה מופיעות גם בכמה דגמים ישנים יותר. ערוץ applesupport@ בטוויטר מוצף בהודעות של משתמשים מתוסכלים, כמו: "מתי תתקנו את הבעיה ב-iPhone 12 Pro, שבגללה אני ומרבית משתמשי iPhone 12 Pro לא מקבלים טקסטים של הודעות SMS?", או: "אני זקוק לתיקון הבאג בהתראות על הודעות טקסט. אני מחמיץ הודעות טקסט חשובות מרגע שהתקנתי את iOS 14". הדיווחים מציינים, שהבעיה כבר הייתה קיימת בדגמים ישנים יותר מרגע שהופצה iOS 14, אבל רק כשהחלו להימכר המכשירים החדשים בסידרת ה-12 הפכה התופעה לנפוצה בהרבה. אפל עדיין לא התייחסה לכך, ואחד המצייצים אף כתב: "…עוד לא שמעתי מהם כלום. הטכנאים של אפל היו חשדנים מאוד שזוהי בעיה שלהם, אבל זה קורה להרבה משתמשים". צרות גם בדגם iPhone 12 Mini בתוך כך, גם רוכשי ה-iPhone 12 Mini (שהחל להימכר ביום ו' האחרון) נתקלים בבעיות, המתבטאות בחוסר תגובתיות של מסך הנעילה. המשתמשים מדווחים כי אינם יכולים, למשל,  להפעיל את המצלמה או את הפנס ממסך הנעילה, ואפילו מתקשים לפתוח את המכשיר בהחלקת האגודל עליו. מעניין שהחלקה של אצבעות אחרות פועלת… אבל למעשה זה לא יעיל במיוחד עבור משתמשים שקונים את המכשיר הקטן דווקא מפני שהם רוצים להשתמש בו ביד אחת. חלק מהמדווחים מציינים, שהתקלה נעלמת כשהמכשיר מחובר לחשמל, או כאשר אין לו כיסוי מגן. עדיין לא ברור עד כמה נפוצה התופעה, אבל הדיווחים טוענים שהיא נפוצה דיה כדי להעיד על כך שהבעיה לא נקודתית וחד פעמית. אפל עדיין לא הגיבה גם לכך.

גוידו ואן רוסום, מי שעומד מאחורי שפת התכנות הפופולרית פיית'ון, מצטרף לחטיבת המפתחים של מיקרוסופט, שם הוא ימשיך לפתח את השפה. בציוץ שפרסם בסוף השבוע בחשבון הטוויטר שלו ואן רוסום כתב כי הוא מצטרף לענקית מרדמונד פשוט כי משעמם לו. המפתח ההולנדי החל בעבודתו על מה שלימים יהפוך לשפת הפיית'ון לפני יותר מ-30 שנה – בסוף שנות ה-80'. הוא המשיך בפיתוח לאורך עבודתו בכמה גופים וחברות, בהם משרד התיקנון והטכנולוגיה של ארצות הברית, גוגל, שבה עבד שבע שנים, ודרופבוקס, שממנה הוא פרש לפני קצת יותר משנה, אחרי שש שנים וחצי של עבודה. בציוץ כתב ואן רוסום: "החליטה שהפרישה משעממת והצטרפתי למחלקת הפיתוח של מיקרוסופט. לעשות מה? (יש) יותר מדי אופציות מכדי למנות אותן! אבל בטוח שזה יעשה את השימוש בפיית'ון לטוב יותר. יש כאן הרבה קוד פתוח". מיקרוסופט: מגישה שלילית – לחברה בולטת בעולם הקוד הפתוח במשך השנים הפכה פיית'ון לאחת משפות הפיתוח הפופולריות ביותר ולסטנדרט הלכה למעשה למפתחי בינה מלאכותית. למיקרוסופט יש היסטוריה מסוימת עם שפת הפיית'ון. זאת, מאחר שבניגוד לשליליות שהיא הפגינה כלפי קוד פתוח בעבר, לאחר כניסתו של סאטיה נאדלה לתפקידו כמנכ"ל החברה היא שינתה את הגישה שלה ומאמצת את האופן סורס בברכה. מיקרוסופט אף רכשה את פלטפורמת הפיתוח בקוד פתוח גיטהאב. בשנים האחרונות, מיקרוסופט תרמה לא מעט לבסיסי הקוד של פיית'ון, והיא אף מציעה למפתחי השפה תוספים במסגרת ה-Visual Studio Code editor שלה. בגרסה האחרונה, שנקראת פיילאנס (Pylance), היא מספקת בדיקת (טעויות) הדפסה וניתוח קוד במהירות גבוהה ביותר עבור בסיסי קוד של פיית'ון, כמו גם תמיכה בכלי פיתוח ייעודיים לשפה זו. למיקרוסופט יש גם פרויקט "פיית'וני" בשם פליירייט (Playwright), שמאפשר למפתחים דרך מהירה ונוחה לבדיקת אפליקציות ווב. במיקרוסופט אמרו לאתר טק קראנץ' שהם שמחים לקבל את ואן רוסום לעבודה אצלם, ו-"מחויבים לתרום ל… ולגדול עם קהילת הפיית'ון".

רשות המיסים היא הגוף שאחראי על גביית המיסים במדינת ישראל ושע"מ היא יחידת המחשוב שלה. בשע"מ מועסקים 600 עובדים ופעילותה מסייעת לרשות לגבות 300 מיליארד שקלים בשנה. "אנחנו גוף שהמחזור שלו גדול יותר מזה של אינטל העולמית", אמרה ליאורה בן אפרים, מנכ"לית שע"מ, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. בן אפרים התראיינה להסכת לקאת כנס התקשוב הממשלתי eGov של אנשים ומחשבים, שיתקיים מחרתיים (ג'). היא סיפרה כיצד נערכה שע"מ למעבר החד של הרשות לעבודה מהבית עם פרוץ הקורונה. לדבריה, היכולת של שע"מ אפשרה לרשות להמשיך לתפקד ולשחק תפקיד מרכזי במשבר. הדבר התאפשר בזכות היערכות נכונה עוד לפני הקורונה, שבאה לידי ביטוי בהשקעות נרחבות בדיגיטל ובמערכות מחשוב. "זו הייתה האסטרטגיה שמנכ"ל הרשות, ערן יעקב, היתווה עם כניסתו לתפקיד, ואין ספק שזה הקל עלינו מאוד להיערך למציאות החדשה". היא פירטה באומרה כי "ראשית, היה צורך בהיערכות פנימית למעבר לעבודה מהבית. אנחנו גוף ממשלתי, שהעבודה בו מבוצעת פיזית, במשרדים, ולא מהבית. העובדים שלנו מגיעים מכל מגוון האוכלוסייה, כולל לא מעט נשים חרדיות, שאין להן חיבור לאינטרנט, והיינו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים". אבל לדבריה, האתגר המרכזי היה עם המנהלים – "איך הם עובדים מרחוק וכיצד לומדים למדוד עובדים לפי תפוקות, כשהם מפוזרים במקומות שונים". "בחדשות מדברים רק על התקלות שלא היו" האתגר השני היה מתן היכולת לרשות לתת מענקים לעסקים ולעצמאיים, על רקע משבר הקורונה. הפעילות של רשות המיסים בהקשר זה "זכתה" לביקורת, כאשר בשעות שלאחר העלאת האתר לשליחת בקשות למתן פיצויים בפעם הראשונה, הוא לא עבד. כמו כן, היו תלונות של עצמאיים על אי הפשטות בהפעלת המערכת – תלונות שזכו לביקורת גם מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי בן אפרים, "העובדים פה עבדו מסביב לשעון, חדורי מטרה. בהתחלה הם נתנו מענה מיידי למענק הראשון, אבל מהר מאוד הבנו שזו ריצה למרחקים ארוכים והיינו צריכים להתארגן". לדבריה, הביקורת והלחץ הציבורי שהיו בימים הראשונים בעקבות ההכרזה על האפשרות לקבל מענקים דרך אתר הרשות "לא היו מוצדקים. בשום שלב האתר לא קרס. עשינו פעולות לוויסות הכניסות, שהיו בהיקפים עצומים, כ-20 אלף בו זמנית". מה המצב באתר כיום, יותר משמונה חודשים מפרוץ הקורונה בישראל? לדברי בן אפרים, "האזרחים שזכאים לכך קיבלו מענקים בסך 18 מיליארד שקלים. אין המתנה וזמן קבלת המענק מרגע שהוא מאושר עומד על 72 שעות. אבל בחדשות לא תשמע על כך, מדברים רק על התקלות שלא היו". במקום זאת, ציינה, "אנחנו מקבלים בכל יום מכתבי תודה מאזרחים שמשבחים את התגובה ועל כך שקיבלו את הכסף". בן אפרים תיארה את מגוון השירותים הדיגיטליים שהרשות מספקת אונליין, בהם כאלה שניתנו עוד לפני הקורונה ושירותים נוספים הפכו לדיגיטליים מאחר שאין קבלת קהל. "בין היתר", ציינה, "אנחנו מאפשרים כיום הגשת דו"ח שנתי בצורה מקוונת. זה היה קיים באופן חלקי קודם, אבל היה צריך להגיע פיזית לאישור סופי. זה כבר לא המצב". פרויקט נוסף שעליו היא מספרת הוא התחלת פעילות של מוקד שירות טלפוני, שבו המענה לאזרח לוקח לכל היותר בין שתיים לשלוש דקות. בהמשך מתכוונים ברשות המיסים להרחיב את אפשרויות המענה של המוקד לערוצים נוספים. "זהו חלק מהאסטרטגיה של המנכ"ל ושלנו, שלפיה האזרח הוא במוקד ואנחנו צריכים לספק לו את כל השירותים בצורה נגישה", אמרה בן אפרים.

היזם המיליארדר אילון מאסק, שייסד ועומד בראש חברות מובילות כמו SpaceX, טסלה (Tesla) ונוירלינק (Neuralink), הודה בסוף השבוע (ש') שהוא ככל הנראה חולה בקורונה. "אני מקבל תוצאות שונות בתכלית ממעבדות שונות, אך ככל הנראה יש לי מקרה בינוני של COVID", צייץ המיליארדר בן ה-49 בתשובה לשאלה האם הוא נדבק בנגיף. "הסימפטומים שלי הם של הצטננות קלה, וזה לא מפתיע, מכיוון שנגיף הקורונה הוא סוג של הצטננות", הבהיר מאסק את עמדתו, שמזכירה גישות של מכחישי מגיפה, ביניהם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שאף הוא נדבק והחלים מקורונה. u got covid or nah — eruj (@erujabidi) November 14, 2020 הסיפור התחיל כמה ימים קודם להודעה ולהודאה של שבת, כשמאסק – חובב הפרובוקציות, שידוע בפעילות טוויטר (Twitter) מעוררת השערוריות שלו – צייץ בנוגע לקורונה שלו וכתב: "משהו מזויף ביותר קורה, שתי בדיקות חזרו שליליות, שתיים חזרו חיוביות. אותה מכונה, אותה בדיקה, אותה אחות". מאוחר יותר הוא התלונן לאחר שכלי תקשורת דיווחו שהוא חיובי לנגיף. Something extremely bogus is going on. Was tested for covid four times today. Two tests came back negative, two came back positive. Same machine, same test, same nurse. Rapid antigen test from BD. — Elon Musk (@elonmusk) November 13, 2020 הייחס לקורונה מקומם. מפגין נגד מאסק ומדיניות הגנת העבודים הרופפת מפני קורונה, בשערי מפעל טסלה. צילום: BigStock מאסק עדכן בטוויטר ביום ו' שנמצא חיובי לנגיף קורונה, ואז שלילי פעמיים, ואז שוב חיובי. אמש הוא ציין שלנוכח הסימפטומים הקלים, הוא כנראה בכל זאת חולה, במחלה שאליה התייחס, כאמור, כאל קלילה, ולא כפי שנהוג לרוב להתייחס להידבקות בקורונה. וכדי להדגיש את חוסר אמונו במנגנון הבדיקות, המשיך וכתב בציוץ בהקשר לתוצאות הלא עקביות: "אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל אחד". כדי להסביר את התוצאות הסותרות אמר מאסק שהבדיקות הראשונות שלו היו בדיקות מהירות, והוא ממתין כעת לתוצאות בדיקות המעבדה. הבדיקות המהירות שקבלת התוצאות שלהן אורכת רק רבע שעה נחשבות רגישות פחות מבדיקות המעבדה, שדורשות זמן רב יותר לעיבוד. אלא שלמרות זאת הוא נשמע כעוס על ההכרזה שאכן חלה וצייץ: "אז 'אילון מאסק יצא שלילי לקוביד' היא כותרת נכונה לא פחות". עיתוי בעייתי ערב שיגור לא פלא שמאסק לא שבע רצון מהמצב שאליו נקלע. הסיטואציה עלולה לחבל ביכולתו להיות נוכח במרכז החלל קנדי של נאס"א (NASA), כשהתוצאות הללו נוחתות עליו ערב המראת הצוות השני אל החלל. במסיבת עיתונאים אמר מנהל נאס"א, ג'ים בריידנשטיין, כי הוא מצפה ש-SpaceX "תעשה כל מעקב מגע אחר שראוי לעשות", בתוך שהדגיש כי מדיניות נאס"א היא שכל מי שנבדק ונמצא חיובי לקורונה חייב להיכנס מיד לבידוד. במאי האחרון נכח מאסק, מן הסתם, בתוך מרכז בקרת השיגור כשהמריאה טיסת האסטרונאוטים הראשונה של SpaceX לחלל. וכעת, בעוד פחות משבוע, במוצ"ש הבא, אמורים ארבעה אסטרונאוטים – שלושה אמריקנים ויפני אחד – להיות משוגרים לתחנת החלל הבינלאומית. בנאס"א הבהירו כי האסטרונאוטים מבודדים במשך שבועות רבים לפני המראה, כך שהסיכוי שנדבקו בגלל "הבוס" שלהם קלוש. מאידך, מסוכנות החלל הבהירו כי כל זהירות נדרשת תנקט. "נאס"א ו-SpaceX הולכים לעבוד על זה ביחד ולהגיע למסקנה הנכונה", הבטיח בריידנשטיין לתקשורת. הולכים לעבוד על זה ביחד ולהגיע למסקנה הנכונה", אילון מאסק ואנשי נאס"א. צילום: וויקיפדיה מספר מקרי המוות מקורונה בארה"ב הגיע ל-245,600, כך על פי לוח המחוונים של הקורונה שמעדכנת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins University). מצב התחלואה במדינה נמצא בנסיקה, כשכ-160,000 מקרים חדשים דווחו ברחביה במהלך 24 השעות האחרונות, יותר מ-11 מיליון אמריקנים נדבקו במחלה עד כה, וכמעט 70,000 איש מאושפזים כעת בגללה. לפיכך, נאחל למאסק החלמה מהירה וקלה ולחללית של SpaceX המראה מוצלחת ובטוחה.    

חברת פרולוג'יק (Prologic) הודיעה על מינויה של לירון פרבר לתפקיד מהנדסת פריסייל של פתרונות SolarWinds ו-Ivanti. במסגרת תפקידה תנהל פרבר את הקשר ברמה הטכנית בין הלקוחות בישראל עם היצרניות, המיוצגות בישראל בלעדית על ידי פרולוג'יק; תלווה מקצועית את תהליכי קדם-הרכישה ולאורך שלבי הטמעת הפתרונות; ותשמש מקור ידע טכני לרשת השותפים והאינטגרטורים המשווקים את הפתרונות. פרבר הינה בעלת ניסיון של כ-15 שנים בניהול והקמה של מערכי IT. בתפקידה הקודם היא שימשה כמנהלת מערך השו"ב ברשות שדות התעופה, ובנוסף הקימה וניהלה את מערך ה-NOC בארגון. קודם לכן שימשה פרבר כמהנדסת שו"ב באגף מערכות מידע בסלקום. את שירותה הצבאי ביצעה פרבר באגף הטכני של יחידת 8200 בחיל המודיעין בתפקיד מומחית שליטה ובקרה. לפרבר תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה.

וואן סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם תוצאות עסקיות טובות, ואפילו טובות מאוד: עליות דו ספרתיות בהכנסות וברווח הנקי כאחד – כך עולה מהדו"חות שהחברה פרסמה היום (א'). לפני כמה ימים הודיעה וואן כי היא רוכשת את טלדור תמורת רבע מיליארד שקלים, אולם, מן הסתם, תוצאות הרכישה עדיין לא ניכרות בדו"חות הכספיים. החברה השיגה את הנתונים החיוביים על אף המשבר החריף בעקבות נגיף הקורונה, שפוגע בסקטור העסקי, שאליו היא מכוונת ולו היא מוכרת את הפתרונות שלה. למרות המשבר, וואן סיימה את הרבעון עם עלייה של 81.5 מיליון שקלים, או 21.6%, ל-458.8 מיליון בהכנסות, לצד גידול מתון יותר מספרית בהוצאות – של 76.1 מיליון שקלים, או 22%, ל-422.6 מיליון. עובדה זו תרמה לעלייה של 18% ברווח הנקי הרבעוני ל-25.6 מיליון שקלים. בסיכום שלושת חודשי הרבעון, ההוצאות הגולמיות של וואן זינקו ב-24.4% ל-381.7 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-9.2% ל-77 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 16.8%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות רשמו עלייה של 2.9% ל-40.9 מיליון שקלים והרווח צמח ב-17.4% ל-36.1 מיליון. לצד דו"חות הרבעון וואן פרסמה את הנתונים לתשעת החודשים הראשונים של השנה. בתקופה זו, ההוצאות שלה גדלו ב-8.5% ל-1.2 מיליארד שקלים, ההכנסות עלו ב-9% ל-1.3 מיליארד, הרווח התפעולי האמיר ב-16.7% ל-98 מיליון והרווח הנקי רשם עלייה של 4.9% וסיים את הרבעון כשהוא עומד על 67 מיליון. במקביל לפרסום הדו"חות הכספיים אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בסך של כ-15.8 מיליון שקלים בגין רווחי הרבעון השלישי. "צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים המרכזיים" עדי אייל, מנכ"ל וואן, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "החברה מסכמת את הרבעון עם צמיחה דו ספרתית בהכנסות וברווחים, לרבות צמיחה בכל הפרמטרים התפעוליים המרכזיים. גם במהלך רבעון זה זכינו במספר פרויקטי יישום ופיתוח ארוכי טווח עבור לקוחות מובילים במשק, בהם אורמת, קבוצת חמת, תדהר, פמי פרמיום והמכון הוולקני. במקביל, אנחנו ממשיכים לפתח את מנועי הצמיחה העתידיים של החברה, ובמסגרת זו הקמנו באחרונה חטיבת רובוטיקה, שתפעל לפיתוח והפצת פתרונות מבוססי רובוטים לשוק הישראלי". אייל התייחס גם לרכישת טלדור על ידי וואן ואמר כי העסקה "טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי לשתי החברות".

מגיפת הקורונה, והאתגרים העסקיים המורכבים שה יא הביאה בעקבותיה, גרמו לעסקים להאיץ את המעבר שלהם לענן. חברות, שלפני המשבר עדיין שקלו את האופציות העומדות לרשותן, או הפעילו מודלים היברידיים, העבירו יותר נכסים לענן בחודשים האחרונים, על מנת לעמוד בשינויים התכופים בשוק, למנף יכולות של גמישות וגידול מיידי, ולאפשר מסחר, שירות ועבודה מרחוק. "פעילות הענן שלנו שילשה את עצמה השנה בעקבות המשבר", אומר עידן פיינגולד, מנכ"ל חברת Comm-IT. "המעבר לענן הפך למהלך אסטרטגי. הוא מבטיח לעסקים המשכיות עסקית, מתן שירותים מתקדמים ללקוחות, שיתוף פעולה מצוין בין צוותי עבודה, וכמובן – גישה קלה למידע. אנחנו צופים שהמגמה הזאת תימשך גם לאחר תום משבר הקורונה". חברת Comm-IT מספקת שירותי מולטי-קלאוד לארגונים בכל סדרי הגודל בארץ ובעולם. בשנה האחרונה זכתה החברה במספר שיא של סטטוסים (הסמכות מתקדמות) של שותפות עם AWS, וממש לאחרונה זכתה בפרס ה-Rising Star היוקרתי ברשת השותפים של AWS בישראל לשנת 2020. ליאור ביאליק, סמנכ"ל פעילות הענן בחברת Comm-IT. צילום: ניב קנטור בשיחה עם פיינגולד וליאור ביאליק, סמנכ"ל פעילות הענן בחברת Comm-IT, הם מספרים על המגמות החזקות בשוק, הפעילות העסקית של החברה בתחום הענן, הפתרונות שהיא מציעה והשותפות שלה לאורך כל הדרך של המסע לענן. איזה סוגי פרויקטים בענן היו בולטים במיוחד בשנה האחרונה? ביאליק: "מצד אחד, פונות אלינו חברות סטארט-אפ, הזקוקות לגמישות וזריזות בפיתוח ובהשקת מוצרים חדשים. אנחנו יודעים להפוך את החלום שלהן למציאות, החל משלב האפיון והפיתוח דרך השקת המוצר בשוק, וכלה במתן שירות שוטף פוסט פרודקשן. מצד שני, פונים אלינו מחברות היי-טק מבוססות וארגוני אנטרפרייז ותיקים, בהם גופים מעולמות הרפואה והבריאות, הבנקאות והפיננסים ועוד, המעבירים את שירותיהם ממערכות Legacy למערכות מבוססות מודל SaaS, ואנו מלווים אותם במסע אל המודרניזציה, תוך עמידה בדרישות אבטחת המידע המחמירות ביותר". איזה יתרון Comm-IT מביאה לפרויקטי הענן? פיינגולד: "עם יותר מ-400 מומחים המועסקים בחברה, אנחנו מציעים ידע וניסיון עמוקים בכל עולמות התוכן הדרושים לביצוע פרויקטי ענן מקצה לקצה, בהם פיתוח תוכנה, SaaS, IoT, Data, סייבר אמבדד ועוד. את עולמות התוכן הללו אנחנו מתכננים, מפתחים ומממשים עבור הלקוח בפלטפורמות הענן המובילות לפי ה-best practices העדכניים ביותר". ביאליק: "ההסמכות שקיבלנו מ-AWS הן הבטחה לכך שהלקוחות שלנו מקבלים פתרונות המבוססים על הסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום. לדוגמה, הסמכת ה-MSP (ר"ת Managed Service Provider) היא אחת ההסמכות המאתגרות ביותר בעולמות התמיכה, ורק חברות בודדות שבאמת מסוגלות לספק את שירותי הדור הבא של ה-MSP אכן מקבלות אותה. זכינו בהסמכה זאת בזכות שירות ה-Cloud Pro'Active שבנינו, הכולל יותר מ-150 מומחים שפועלים סביב השעון, 24/7, ומספקים את מעגל התמיכה המקיף ביותר בארץ. הסמכת ה-AWS SaaS Competency מבדלת אותנו כשותפה היחידה בארץ המחזיקה במומחיות עמוקה זו הן בקטגוריית Build והן בקטגוריית ה-Design. המשמעות שלה היא היכולת לתכנן ולפתח מוצר SaaS מקצה לקצה. לכך מתווספת הסמכת ה-Data & Analytics אשר מביאה לידי ביטוי עומק וניסיון מקצועי של מעל 60 מומחי Data בחברה, זהו מספר חסר תקדים של מומחים המועסקים בתחום תחת קורת גג אחת והוא מאפשר לנו לתת את השירות המקצועי והמעמיק ביותר". פיינגולד: "חשוב לציין בנוסף שפרויקטים המתנהלים אצלנו מאפשרים התאמה ושינוי של תמהיל המומחים ומספרם לפי דרישות הפרויקט בכל נקודת זמן, על פי מודל העבודה הגמיש והייחודי שלנו, ה-Flexible R&D. המודל חוסך ללקוח תשלום על מומחים שהוא אינו זקוק להם בנקודות זמן מסוימות בפרויקט, עובדה אשר מתורגמת לחסכון כספי ניכר בתקציב הפרויקט. בנוסף, העובדה שהלקוח אינו צריך לנהל מספר ספקים שונים מעולמות תוכן שונים, משמעותה קיצור משמעותי של לוחות הזמנים של הפרויקט". באיזה תחומים לדעתכם תהיה עלייה בפעילות בשנה הקרובה? פיינגולד: "תחום ה-IoT נמצא בצמיחה חזקה. היכולת לגשת למדדים מרחוק ולהגיב בזמן אמת הפכה חשובה במיוחד, הן בתעשייה, בתהליכי ייצור ושילוח, והן בתחום הבריאות, בכל הקשור למעקב אחר מטופלים. אנחנו מתמחים בתחום קרוב לעשור ומטפלים בכל ההיבטים, החל מהיבטי סייבר ועד לאיסוף הדטה, אנליטיקס, הנגשת המידע, BI ועוד". מה המטרה שלכם לשנה הקרובה? פיינגולד: "אנו נמשיך בשיפור מתמיד והרחבת השירותים ללקוחותינו וכמו כן את ההתרחבות שלנו בשווקים בינלאומיים, עם דגש על השוק האמריקני. נמשיך במאמצים שלנו לזכות בהסמכות נוספות בתחומי IoT, סייבר ועוד".

לאחרונה הודיע משרד האוצר האמריקני ​​על נקיטת סנקציות נגד המכון המרכזי למחקר מדעי לכימיה ומכניקה (TsNIIKhM) של מרכז המחקר הממלכתי הרוסי (FGUP), שזוהה על ידי הממשל האמריקני כאחראי על מתקפת הסייבר כנגד מערכות בטיחות של מפעלים פטרוכימיים במזרח התיכון ב-2017 וב-2019. מתקפות אלו, שכונו בשם טריטון וטריסיס (TRITON/TRISIS), תכנתו מחדש את מערכות הבטיחות במפעלים על מנת לגרום לאירועי סייבר במפעלים פטרוכימיים. "אירוע סייבר" נשמע מושג ערטילאי, אך האמת היא, שחבלה במערכות בטיחות משמעותה פגיעה מכוונת בחיי אדם. למרבה המזל, נראה כי אף אחת מהמתקפות לא גרמה לנפגעים. ב-2017 התוקפים עשו טעויות, שגרמו למתקן להיסגר, והחבלה נחשפה. לגבי המתקפה ב-2019, הפרטים טרם פורסמו. מתקפות הטריטון מופעלות בגישה מרחוק, כאשר התוקפים בדרך כלל מקבלים דריסת רגל ברשת הארגונית על ידי גניבת סיסמאות באמצעות "פישינג" או שליחת קבצים זדוניים בדוא"ל, והתקנת סוס טרויאני לגישה מרחוק (Remote Access Trojan – RAT). הם משתמשים ב-RAT כדי לשתול RAT נוספים במקומות אחרים בארגון, מאתרים סיסמאות ומידע על חשבונות, ואז משתמשים במידע זה בשנית כדי להרחיב את טווח ההגעה למחשבים אחרים, ובסופו של דבר להגיע דרך חומות האש לרשתות התעשייתיות. לאחר שמתחברים לעומק מערכות הבקרה, הם יכולים לתכנת את בקרי מערכות הבטיחות מחדש, ולחבל במערכות הבטיחות והבקרה של מפעלים אלה. החדשות הרעות הן, שטכניקות התקיפה האלה אינן ייחודיות לטריטון. התוקפים העומדים מאחורי תוכנות כופר ממוקדות משתמשים בסוס טרויאני לגישה מרחוק כדי לחפור עמוק ברשת במטרה לשתול את תוכנות הכופר שלהם בכל הרשתות, שלדעתם הן החשובות ביותר בתוך ארגון/מפעל יעד ספציפי. כיצד להגן על אתרי ומפעלי תעשייה? חשוב להבין, שהאתרים הפטרוכימיים שעליהם מתוכננות המתקפות הללו הם בוודאי לא יעדים "קלים". מפעלים פטרוכימיים גדולים זוכים להגנת סייבר מאסיבית ומשמעותית, הכוללת חומות אש, הצפנה, מערכות נגד תוכנות זדוניות, איתור פריצות, ניטור אבטחה והגנות תוכנה אחרות. אך למרות הכל, התקפות ממוקדות כמו טריטון ותוכנות כופר ממוקדות מביסות באופן שגרתי את הגנות התוכנה הללו. מתברר, שאלה הן שכבות אבטחה ותוכנות ניטור, שאין בהן די כדי להגן על יעדים חשובים מפני התקפות מודרניות. דווקא בישראל הבינו את הסכנות במתקפות מסוג זה, ובתחילת 2020 פרסמו תקנות חדשות להגנת סייבר למתקנים המטפלים בכימיקלים ובחומרים מסוכנים אחרים. האיום הנרחב של מתקפות ממוקדות הנשלטות מרחוק הוא אחת הסיבות המשמעותיות לתקנות החדשות. בין השאר, הכללים החדשים דורשים הגנה באמצעות שערים חד-כיווניים (Unidirectional Gateways) על רשתות של מערכת בקרה חשובות – הגנה, החסינה בפני מתקפות המתבססות על גישה מרחוק. שערים חד-כיווניים אלו הם החיבור היחיד בין רשתות הבקרה התעשייתיות לכל רשת חיצונית. חומרת השער מסוגלת פיזית לשלוח מידע ונתונים בכיוון אחד בלבד – מהרשת התעשייתית החוצה, לרשת ארגונית או לרשת חיצונית אחרת. חומרת השער אינה מסוגלת פיזית לשלוח פקודות להתקפה מרחוק, סיסמאות, כרטיסים או מידע התקפי אחר בחזרה לרשתות תעשייתיות מוגנות. ישראל נמצאת בחוד החנית של הגנה על תשתיות קריטיות, בין השאר בעקבות דרישותיה הברורות והעקביות לשימוש במוצרים מסוג זה, אבל לפני שנטפח לעצמנו על השכם, כדאי לזכור, שמדובר אך ורק בתעשיית החומרים המסוכנים; מה לגבי תעשיות אחרות? תעשיות, שעל פניו נראות תמימות ולא מסוכנות, אבל בידיהם של תוקפי סייבר מסוימים הן עלולות להפוך לאיום ממשי. מפעלי ייצור של מזון ותרופות, למשל, זקוקים בדחיפות לתקנות סייבר חדשות ומחייבות מצד המדינה. גם אצלם נדרשת הגנה מניעתית מהסוג שנקבעה עבור המפעלים הפטרוכימיים. לסיכום, כאשר הממשל האמריקאי יוצא בהצהרה רשמית כנגד מכון מחקר רוסי ואף מאשים אותם בפומבי בתקיפות הסייבר שהוזכרו לעיל, הרי שאנו עדים כאן להחרפה נוספת בין שתי המדינות, ובין שני הממשלים. בפועל, על האזרחים האמריקנים נאסר כעת ליצור קשרים או להיות מעורבים בשום צורה במכון המחקר הרוסי. בנוסף, בממשל האמריקאי מאיימים שכל אדם אחר, אף שאינו אזרח אמריקני, עלול להיות גם הוא חשוף לסנקציות.   הכותב הוא מנכ"ל ומייסד שותף, Waterfall Security Solutions.