לפי דיווחים מסוף השבוע, אפל צפויה לדחות את השקת מעבד המחשבים מהדור הבא שלה, M2. למרות הציפיות הרבות, היא תכריז על המעבד בסוף השנה הנוכחית או ממש עם תחילת השנה הבאה, ולפי הערכות במערך שרשרת ההפצה שלה, הוא יגיע לשוק לא לפני המחצית השנייה של 2022. זאת, לעומת ההערכות הקודמות, שדיברו על כך ששני מחשבים ראשונים עם המעבד החדש יושקו כבר בסוף השנה הנוכחית. זה אומר ש-M1X, העדכון של מעבד ה-M1 הסנסציוני, יהיה המעבד שאפל תכלול בדור הבא של המחשבים שלה, כולל Mac Mini, MacBook Air ו-MacBook Pro. לפי ההערכות, אלה יושקו במחצית השנה הראשונה של 2022 – גם אם לא כולם ביחד. M1X הוא מעבד M1 שליבותיו עברו מיטוב כך שהן יוכלו להפיק מעצמן מהירות רבה יותר, ומכך גם ביצועים כלליים טובים יותר, בלי השפעה ממשית על צריכת הכוח של המעבד. אפל משתמשת לעתים גם עבור הטלפונים שלה בשיטה הזו – דור חדש, שיפור ביצועים, דור חדש, וגם חברות אחרות בתחומי המעבדים והסלולר עושות זאת. כך קרה עם קוואלקום, שהשיקה את ה-Snapdragon 888, ביצעה בו שיפור ביצועים ולאחר מכן השיקה את הדור הבא שלו – ה-+Snapdragon 888. M2 אמור להיות מיוצר בארכיטקטורה דומה לזו של A15 Bionic – המעבד שאמור להניע את הדור הבא של מכשירי ה-iPhone. לפי ההערכות, ייתכן מאוד שהוא יהיה בעל ספירת ליבות נמוכה מזו של ה-M1X, אך סך הביצועים יהיה גבוה יותר בהפרש משמעותי. כמו כן, אפל אמורה להמשיך לייצר אותו במפעלי TSMC, בליתוגרפיה משופרת של 5 ננו-מטר.

הכוונה לחוקק חוק שיאפשר למשטרה ולמערכת הביטחון שימוש במצלמת לזיהוי פנים במרחב הציבורי מעוררת התנגדות בקרב ארגונים אזרחיים רבים. לדבריהם, מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות ובחרויות של האזרחים, וניתן לממש את כוונות החוק – לסייע למלחמה בפשע – בדרכים אחרות. על פי תזכיר החוק, שפורסם באחרונה לעיון הציבור, למשטרה תהיה גישה למידע שיעלה במצלמות הפזורות במרחבים העירוניים, והיא תוכל לעשות בו שימוש ללא צו של בית משפט. המטרה היא לאפשר למשטרה לזהות את האנשים שהיא מחפשת ולהשוות אותם לנתוני המאגר המשטרתי. הצעת החוק מדגישה כי מדובר רק בחקירות פשע. כמו כן, נכתב בתזכיר שהמידע ייאגר במערכת צילום חסויה וייעשה בו שימוש רק במקרים של הצלת חיי אדם או הגנה עליהם. "קבלת מידע על האזרח ללא פיקוח וללא ידיעתו" עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר לאנשים ומחשבים כי "תזכיר החוק המוצע הוא ניסיון להלבנה של כלים קיימים בידי המשטרה שפוגעים בזכות לפרטיות, ומראה שוב מדוע לא צריך לתת למשטרה להחזיק עוד ועוד מאגרי מידע". "הצעת החוק הזו מאפשרת למשטרה לקבל מידע הכולל זיהוי פנים של כל תושבי ישראל – ללא הגבלה, ללא כל פיקוח וללא יכולת של האזרח להתנגד לאיסוף", התריע עו"ד קלינגר . לדבריו, מהתזכיר עולה השאלה מדוע יש צורך במערכת, שכן אין בו נתונים לגבי הצורך הממשי והיקף העבירות שהשימוש במאגר יכול למנוע. "יותר מזה, המערכות ישמשו לגילוי וחקירה של כמעט כל העבירות, אפילו עבירות זניחות. היה צפוי שמערכת כה פלשנית תשמש לעבירות חמורות בלבד", אמר. קלינגר ציין כי "במהלך השנים הצטבר מידע רב על ניצול לרעה של מערכות מידע על ידי שוטרים, ונדמה שהצעת החוק עולה עכשיו כי ברור למשטרה שבית המשפט העליון יקבע שהיא לא תוכל לקבל מידע מהמאגר הביומטרי. לכן היא מנסה ליצור מאגר ביומטרי נוסף". עוד הוא ציין כי "מפליא שמוגשת הצעת חוק כזו כעת, בה בשעה שידוע שלמשטרה יש מאגר ביומטרי, שמחזיק במידע על חשודים ועבריינים. כעת מבקשים להפוך את כולנו לעבריינים". עו"ד חיים רביה, ממייסדי עמותת פרטיות ישראל. צילום: תומר יעקובסון עו"ד חיים רביה, ממייסדי עמותת פרטיות ישראל, מצטרף לביקורת על החוק. הוא אמר כי "שוב נאסף מידע אינטימי על בני אדם נורמטיביים – הפעם דרך מערכי מצלמות מתוחכמים, והמשטרה מבקשת לשמור אותו לזמן לא מוגדר, להפיץ אותו גם לצה״ל ולשב״כ ולעשות את כל זה בלי צו בית משפט". לדבריו, "זיהוי פנים ומערכי תקשורת בזמן אמת מציבים איום ממשי על החרויות של אזרחי המדינה".

איראן הותקפה בסייבר פעמיים בסוף השבוע. אתמול (ש') אירעה המתקפה השנייה, וכתוצאה ממנה האתרים של משרד התחבורה והמשרד לעניינים עירוניים – קרסו. לפי הטלוויזיה האיראנית, מחשבי המשרד נפרצו ולאחריו, פורטל משרד התחבורה, כמו גם אתרים נוספים הקשורים אליו – הושבתו. לא נמסרה זהות התוקפים. ביום ו' דווח על "כאוס חסר תקדים" בתחנות הרכבת ברחבי הרפובליקה האיסלאמית, בשל מתקפת סייבר על מערך המחשוב של חברת הרכבות הממשלתית. על פי אחד הדיווחים, מערכת המעקב אחר נסיעות הרכבות הופלה. בתחילה דווח על ביטולים, או איחורים של מאות נסיעות, אולם מאוחר יותר פורסמה הכחשה על כך, ונמסר כי ההאקרים הם שפרסמו בלוחות המודעות בתחנות הרכבת הודעות כזב על האיחורים והביטולים של הקווים. דיווח אחר גרס כי ההאקרים פרסמו על אותם לוחות מודעות את מספר הטלפון של עלי חמינאי, המנהיג העליון, כמספר הטלפון בו יימסר מידע על השינויים בתנועת הרכבות. שתי המתקפות, נמסר, נמצאות תחת חקירה. כלי התקשורת באיראן לא התייחסו לזהות ההאקרים ולא ציינו האם היו אלו מתקפות כופרה.  לפני ימים אחדים, ב-23 ביוני, הממשל האמריקני חסם את הגישה לעשרות אתרים המקושרים לאיראן, שלפי פקידים בכירים, היו אחראים להפצת פייק ניוז.

הנציבות האירופית הטילה קנס על פולקסווגן וב.מ.וו בסכום של 502 מיליון יורו (כמעט 600 מיליון דולר) ו-373 מיליון אירו (כ-450 מיליון דולר) בהתאמה, בגין שיתוף פעולה בין השתיים לריסון השימוש בטכנולוגיית ניקוי לפליטות סולר. פולקסווגן וב.מ.וו נקנסות על שיתוף פעולה עם דיימלר AG (שבבעלותה מרצדס) שנוצר במטרה שלא לצמצם את הפליטות כפי שהיו מסוגלות לעשות. החברות הוגדרו על ידי התביעה כמי שיצרו "קרטל פליטות מזהמות". המקרה מהווה תקדים באיחוד האירופי, ולמרות שמדובר בענישה שהיא תוצר של הסכם בין יצרניות הרכב לנציבות, החברות הביעו חשש מפני השלכותיו. הקנס מגיע אחרי שיחות "ברמה גבוהה" שערכו פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס בענייני הכשלה מכוונת של שימוש בטכנולוגיות מפחיתות פליטות, אלא שמרצדס היא שהתריעה על המהלך בפני האיחוד האירופי, ולכן לא תספוג את הענישה גם כן. המגעים בין ענקיות הרכב עסקו בקביעת סטנדרטים לטכנולוגיית תוספי AdBlue, במטרה למנוע מהחברות להתחרות זו בזו בנושא זה. AdBlue הוא תוסף אוריאה הנדרש לשם פעילות נקייה יותר של מנועי משאיות ואוטובוסים, ולשמירה על תקני איכות הסביבה (Euro5 ו-EEV). מיכלי AdBlue מותקנים על רכבי דיזל, במטרה לנקות את תחמוצת החנקן מגזי הפליטה שלהם. לטענת הנציבות, בין השנים 2006-2014, יצרניות הרכב הסכימו להגביל את גודל מיכלי ה-AdBlue ברכביהם. זה הפך את השימוש בתוסף האוריאה ליעיל פחות, ובסופו של דבר הוביל את רכבי הדיזל של החברות לזהם יותר ממה שהיו מזהמים לו הטכנולוגיה הייתה מיושמת כהלכה. "מעולם לא היה לנו קרטל שמטרתו הגבלת השימוש בטכנולוגיה חדישה" מרגרט וסטגר, הממונה על ההגבלים העסקיים באירופה. צילום: וויקיפדיה "זאת הפעם הראשונה שזה קורה", הסבירה מרגרט וסטגר, נציבת התחרות האירופית, לרויטרס. "מעולם לא היה לנו קרטל שמטרתו הגבלת השימוש בטכנולוגיה חדישה". הנציבה המשיכה ואמרה כי "במשך למעלה מחמש שנים יצרניות הרכב נמנעו בכוונה מהתחרות על ניקיון טוב יותר מהנדרש בתקני הפליטה של ​​האיחוד האירופי, והן עשו זאת למרות שהטכנולוגיה הרלוונטית הייתה זמינה". גם ב.מ.וו וגם פולקסווגן הסכימו לשלם את הקנסות, שהגיעו, כאמור, אחרי סיכום מול הנציבות, אך החברות חלקו על ההאשמה שבבסיס המקרה. ב.מ.וו אמרה כי "לדיונים לא הייתה כל השפעה כלשהי על החלטות המוצרים של החברה", והוסיפה ש-"הם בבירור לא נשמרו בסתר", כך דיווח הפייננשל טיימס. פולקסווגן הגיבה ואמרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי הנציבות "נכנסת לשטח שיפוטי חדש, מכיוון שהיא מתייחסת לראשונה לשיתוף פעולה טכני כהפרת הגבלים עסקיים". מהחברה נמסר גם כי היא שוקלת ערעור, אותו היא עתידה להגיש עד אמצע ספטמבר.

כמעט שנה עברה מאז שאילון מאסק הודיע שמודול הנהיגה העצמאית של המכוניות מבית טסלה נמצא במרחק של שבועות בודדים בלבד. אלא שרק עכשיו השיקה החברה את עדכון התוכנה שמאפשר בדיקות בגרסת בטה של הנהיגה העצמאית המלאה של המכונית. העדכון, Full Self-Driving Beta v9, משתמש בגרסה חדשה של Tesla Vision, שהיא מערכת ראייה מונחית מחשב, שמתבססת על תמונה אופטית מקיפה של הרכב מבלי להשתמש בחיישן המכ"ם שלו – אחד הרכיבים החשובים בגרסאות הקודמות של רכבי טסלה. בדגמים המתאימים, לרוב S ו-X, הכניסה למצב נהיגה עצמאית מלאה תשנה לחלוטין את התצוגה של לוח המכשירים של הרכב. מצב זה יציע תמונה ויזואלית מעודכנת ומפורטת של סביבת הרכב עם נתוני מהירות שיוצגו בתחתית התצוגה במקום השעונים הרגילים. בדגמי 3 ו-Y השינוי יהיה פחות דרסטי – עם התמקדות בנתונים החשובים שיוצגו במרכז הלוח. טסלה לא סיפקה יותר מדי פרטים טכניים על הדרך שבה המערכת החדשה עובדת, אבל ההודעה לעיתונות שלה כן מספרת מה יוכלו נהגי רכבי החברה לעשות עם Full Self-Driving Beta v9. "מודול הנהיגה העצמית המלאה נמצא בגרסת בטה מוגבלת, ויש להשתמש בה בזהירות רבה. יש להשאיר את הידיים על ההגה ולהקדיש תשומת לב נוספת לנעשה בכביש. אל תהפכו לשאננים. כאשר הנהיגה העצמית המלאה תופעל, הרכב יבצע שינויי נתיב כדי לרדת מהכביש המהיר, יבחר הסתעפויות כדי לעקוב אחר מסלול הניווט שלכם, ייסע מסביב לכלי רכב וחפצים אחרים, ויבצע פניות ימינה ושמאלה. השתמשו בגרסת הבטה המוגבלת רק אם אתם יכולים להעניק תשומת לב מתמדת לכביש, ותהיו מוכנים לפעול באופן מיידי, במיוחד סביב פינות 'עיוורות', חציית צמתים ובמעברים צרים", מסרה החברה. בינתיים, העדכון הותקן רק ברכבים של המשתתפים בתוכנית הגישה המוקדמת של החברה, שכוללת כ-2,000 נהגים, רובם עובדי טסלה עצמה. אלה כבר הספיקו לשחרר סדרה של סרטוני וידיאו שבהם הם משתמשים בגרסת הבטה החדשה.

חברים בתעשייה שאלו אותי איך יכול להיות שאינטל ופייסבוק לא קיבלו בטור שלי נבחרות ביורו? התשובה היא פשוטה: שמרתי את שתי חברות הענק הללו לטור של היום (א'), שמסקר את הגמר של טורניר אחר מיבשת אחרת – הקופה אמריקה. טורניר הקופה אמריקה אולי רחוק יותר מאתנו, וכפי שהפתגם המפורסם אומר, רחוק מהעין – רחוב מהלב, אבל גם הוא מרתק ומציג רמה לא פחותה של כדורגל – וטכנולוגיה. לגמר הטורניר, שנערך בסוף השבוע, עלו שתי הנבחרות האגדות של היבשת, ושתי חברות שהן לא פחות אגדות, לטוב ולרע – ארגנטינה-אינטל וברזיל-פייסבוק. עוד לפני שאגיע למשחק, העובדה שאנחנו, בישראל, מתעסקים בחודש האחרון ביורו וכמעט שלא בקופה אמריקה (פרט ל-"משוגעים" לכדורגל) מזכירה לי שגם אנשי מערכות המידע נוטים לעתים להישאר באזור הנוחות שלהם, מתמקדים בעולמם הצר ומחפשים את הפתרונות רק מתחת לפנס – ולא מחוץ לקופסה. כמובן שלא מדובר בכל אנשי ה-IT ולא כל הזמן. כך או כך, הצפייה של הארגונים מהם היא להביא חדשנות ופתרונות ייחודיים ולמרות זאת, רוב רובם של הפתרונות שהם מביאים מגיעים מארצות הברית, מקסימום מאירופה. אלא שהחדשנות נמצאת לעתים גם באזורים אחרים, כולל כאן, אצלנו, כחול לבן. השחקן שרצה להתמקד בתמונות ניצחון אישיות באינסטגרם בחזרה לכדורגל: גמר הקופה אמריקה היה אמנם משעמם (ודי ברוטלי), אבל הוא סיים טורניר די מלהיב. לברזיל-פייסבוק יש הרבה מאוד חברים והיא צוברת הרבה מאוד לייקים מכל העולם, אבל מהצד השני, בראשה עומד מארק צוקרברג, שמעורר התנגדות רחבה מאוד בגלל ההתנהגות שלו ושל החברה. זה בדיוק כמו אחד השחקנים הברזילאים הכי בולטים, ניימאר, שמעורר כעס לצד התלהבות. ההתלהבות ממנו נובעת מהכישרון והיכולות שלו לייצר מהלכים מפתיעים ומרגשים, והכעס – מכך שכמות ההצגות שהוא עושה על המגרש (נפילה אחר נפילה) וההתנהגות שלו מחוץ למשחק לא מכבדות את המקצוע. כשלא משחקים קבוצתי, זה מה שקורה. ניימאר. צילום: BigStock היינו רוצים לראות באינסטגרם, ששייכת לפייסבוק, הרבה תמונות ניצחון של ניימאר – וגם הוא רצה את זה. אלא שהוא לא השיג במהלך הקריירה שלו (לפחות לא עד כה) אליפות עולם ולא קופה אמריקה, ואת אליפות הצ'מפיונס ליג הוא לקח עם מסי. ברזיל, האלופה של טורניר הקופה אמריקה הקודם (ללא ניימאר), הייתה קבוצה של אגדות, כמו קבוצות הווטסאפ – שגם היא שייכת לפייסבוק, עם טאלנטים שדיברו האחד עם השני בתקשורת שמסייעת לקחת טורנירים. אבל כאשר כל שחקן מקים לעצמו קבוצת ווטסאפ משלו ומנסה לייצר תמונת ניצחון אישית באינסטגרם, התוצאה היא מפח נפש והפסד, כמו שהברזילאים-פייסבוקים נחלו בסוף השבוע. ארגנטינה-אינטל היא מועמדת נצחית לאליפות. מאז שתם עידן פלה הברזילאי, לאורך השנים הייתה ארגנטינה זו שתמיד שיחק בשורותיה הכוכב הגדול ביותר בעולם – בין אם מרדונה או מסי, ותמיד עם מחשבי ה-Intel Inside. אלא שההיסטוריה של העת האחרונה מוכיחה שאין נבחרת שתוכל להיות מנצחת אם היא מתבססת על כוכב על אחד. בהתאם, אינטל הבינה שהיא לא יכולה להתבסס רק על אסטרטגיה של צ'יפים למחשוב הקצה, ונכנסה בשנים האחרונות לתחום התחבורה החכמה, עם הרכישות של מובילאיי ומוביט – שתיהן ישראליות. הקופה אמריקה – של מסי (כאן במדי ברצלונה) ושל חבריו לנבחרת ארגנטינה. צילום: BigStock בחלק מהאליפויות, ארגנטינה ניסתה להתבסס על הגנה חזקה, כמו שאינטל ניסתה להיכנס לתחום הסייבר עם רכישת מק'אפי, אבל רק או כמעט רק הגנה זאת לא ארגנטינה, וכמו שאינטל מכרה את מק'אפי ומתמקדת בתחום הבינה המלאכותית (היא רכשה לשם כך עוד חברה ישראלית – הבאנה לאבס), כך ארגנטינה הבינה שהיא צריך לבסס את ההצלחה על קבוצת שחקנים חכמים, בהם אנחל דה מריה, שמייצר קישור חכם והוא בעל בינת משחק (לא מלאכותית) חכמה מאוד, וכמובן מסי. מסי וכאמור, גם ניימאר, קיוו בגמר הקופה אמריקה הנוכחי לקחת בפעם הראשונה טורניר גדול. בפועל, המשחק היה ברוטלי, עם תשעה (!) כרטיסים צהובים ומעט מדי בעיטות למסגרת – שתיים מכל צד. ברזיל-פייסבוק הצליחה לשלוט בכדור 59% מהזמן, אבל לארגנטינה-אינטל הספיקה "עקיצה" אחת לניצחון. המשחק הסתיים הלכה למעשה בדקה ה-22, עם מהלך AI אמיתי, שבו דה-פול בעט מ-40 מטרים כדור שהגיע לדה-מריה, שהקפיץ מעל לשוער הברזילאי והקפיץ את כל ארגנטינה לאוויר, עם זכייה ראשונה של הנבחרת בקופה אמריקה בעידן מסי. ברזיל-פייסבוק ניסתה לתת את כל מה שיש לה, אבל עם לייקים, מצבי הבקעה של כמעט שערים וגול שנפסל כי הובקע מנבדל לא הולכים למכולת ובטח שלא לוקחים אליפות. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור אז זהו, ה-"קוף" ירד מהגב של מסי בן ה-34 והוא זכה בטורניר גדול. עכשיו הוא עבר לראש של ניימאר, שחובת ההוכחה עליו. נחכה לראות האם מסי יחזור בגדול במונדיאל הבא עלינו לטובה בשנה הבאה (אלא אם לקורונה יהיו תכנונים אחרים), או שניימאר יצליח סוף סוף לעשות משהו עם ברזיל. עכשיו הפנים לגמר היורו הערב, שם נראה האם הניצחון יהיה של הפסטה האיטלקית או של הפיש אנד צ'יפס האנגלי. הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.

רד-האט הודיעה באחרונה כי מינתה את גיל באומל למנהל פיתוח עסקי ללקוחות ISV (ר"ת Independent Software Vendor) לאזור ישראל, יוון וקפריסין. בתפקידו הקודם, באומל שימש במשך חמש שנים כמנהל פעילות קווסט בישראל. קודם לכן, הוא היה מנהל תחום EUC אזורי ב-VMware ושימש במגוון תפקידים בסיסקו. באומל הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מבית הספר לעסקים זיקלין בניו-יורק.

ביום ה' האחרון התכנסו בכירי תעשיית הסייבר הישראלי בחצר ביתה של מיי ברוקס-קמפלר, מנכ"לית הלנה, בכדי לחגוג את השקת ספרה "בטוחים אונליין – המדריך המלא להגנה עצמית ברשת". חגיגת השקת הספר שיצא סוף 2020 נדחתה בשל מגיפת הקורונה, אולם בערב זה התכנסו כולם לאירוע של מודעות, סייבר ויצירתיות. הספר "בטוחים אונליין" שכתבה מיי ברוקס-קמפלר בין המגיעים לחגוג: ניר אמקייס ותומר סלטו מחברת One1Security; תום מלכה מחברת Security Joes; אסף שמואלי, המשבריסט; יובל סורקיס מחברת eToro; עו"ד אדמית איבגי,  מנכ"לית Ai-law&tech; צח הורוביץ, CISO חברת VPG; איילת קמינץ ממכללת הדסה בירושלים ורבים נוספים. מימין: מיי ברוקס-קמפלר, מנכ"לית הלנה; עו"ד אדמית איבגי, מנכ"לית Ai-law&tech. צילום: באירוע סיפרה ברוקס-קמפלר על המניעים לכתיבת הספר. בין היתר היא אמרה: "לאורך השנים חברים רבים שלי התחילו לשאול איך להגן על הילדים שלהם ברשת, איך להגן על העסק הביתי וכדומה, ולא היו לי תשובות. אני הייתי רגילה לייעץ לארגוני ענק. אז התחלתי ללמוד את הדברים כדי לעזור להם, וככל שהתעמקתי בדברים כך הבנתי שהידע הזה חסר. זה מה שהוביל אותי להקמת קהילת בטוחים אונליין Think Safe Cyber בפייסבוק, וכמובן לכתיבת הספר הזה". הקהילה, שהקימה ברוקס-קמפלר לפני שנה וחצי, מונה כיום למעלה מ-12,000 חברים, אשר מקבלים בה טיפים וכלים להתנהלות בטוחה ברשת. רבים מחברי הקהילה הגיעו גם הם לאירוע, לצד אנשי תעשייה, חברים ובני משפחה.