אחד האלמנטים שמכירים המשתמשים בווייז הוא האפשרות לבחור עבור ההכוונות בדרכים בקול נשי או בקול גברי. אז נכון שאלקסה (Alexa) של אמזון מגיעה ממקום אחר בחיים הדיגיטליים שלנו, אבל עכשיו יכולים לפחות חלק מהמשתמשים לבחור במקום אלקסה ב-זיגי (Ziggy), המסייע הווירטואלי החדש שעבר השקה רכה, ללא הכרזות והודעות לעיתונות. ויותר מכך, ההשקה הזו מלווה גם באפשרות לבחור בידוענים שיענו בקולם לבקשות של המשתמשים, והבחירה הראשונה היא הכוכבת ההוליוודית שנחשבת לאחת השחקניות הקומיות המובילות מליסה מקארתי – שהוותיקים יותר יזכרו אותה כסוקי מהסדרה בנות גילמור – וכוכב ה-NBA לשעבר, ופרשן של ESPN הידוע בפה הגדול שלו, שאקיל אוניל. במקביל לכך, המילה 'זיגי' צורפה לרשימה של המילים בהן ניתן להשתמש כדי להעיר את המערכת, יחד עם אלקסה, Echo (שם סדרת הרמקולים החכמים של החברה) ו-Computer. המשתמשים יכולים לבחור את המילה בהוראה קולית שהם נותנים לאלקסה, והבחירה בין הקולות היא על ידי המילים Old עבור אלקסה ו-New עבור זיגי. השינוי הוא ייעודי עבור כל מכשיר ומכשיר תומך אלקסה בפני עצמו. ההשקה של זיגי בינתיים היא רק בגבולות ארצות הברית, אבל ייתכן שהוא יופץ לאזורים אחרים בקרוב. אלקסה עצמה, דרך אגב, עונה לשאלה האם היא זכר או נקבה בתשובה, "אני בינה מלאכותית".

חקיקה מסתמנת יכולה להביא לכך ששימוש בארנקי קריפטו אנונימיים תוצא מחוץ לחוק באירופה. הנציבות האירופית חשפה השבוע (ג') חבילת הצעות חקיקה לחיזוק מאבק האיחוד האירופי בהלבנת הון, הונאות ומימון טרור. החבילה כוללת גם את ההצעה להקמת רשות חדשה של האיחוד לטיפול בדיוק בבעיות אלו. על פי הודעת האיחוד האירופי, חבילת הצעות החקיקה היא חלק מהמחויבות שלו להגן על אזרחי אירופה, ועל המערכת הפיננסית של האיחוד האירופי, מפני הלבנת הון ומימון טרור. המטרה היא לשפר את ה"עקיבות" (traceability) של עסקאות, כך שניתן יהיה להתחקות אחרי הפעילויות נחשודות ולסגור פרצות המשמשות עבריינים להלבנת הכנסות בלתי חוקיות, או למימון טרור באמצעות המערכת הפיננסית האלטרנטיבית. התמודדות עם אתגרים חדשים ומתעוררים הקשורים לחדשנות טכנולוגית לפי ההצהרה, הצעדים נועדו לשפר את המסגרת הקיימת באיחוד האירופי, על ידי התחשבות באתגרים חדשים ומתעוררים הקשורים לחדשנות טכנולוגית – ביניהם כמובן תחום הקריפטוגרפיה. כל זאת מכיוון ש"רק קטגוריות מסוימות של ספקי שירותי נכסי קריפטו" כפופים לתקנות הקיימות באירופה כיום. כללי AML/CFT (ר"ת Anti-Money Laundering/Combating the Financing of Terrorism) הם הכללים הנהוגים כבר כעתם נגד הלבנת הון ולמאבק במימון הטרור ואולם ההצעות החדשות כוללות בעצם "יישום מלא של כללי ה-AML/CFT של האיחוד האירופי על מגזר הקריפטו".  הוועדה הסבירה כי נכון להיום, רק קטגוריות מסוימות של ספקי שירותי קריפטו כלולות בתחום כללי ה-AML/CFT של האיחוד, ושההצעות מרחיבות את הכללים לכל המגזר ו"המחייבות את כל נותני השירות לבצע בדיקת נאותות ללקוחותיהם". הנציבות האירופית תיארה זאת במילים: "התיקונים יבטיחו עקיבות מלאה של העברות נכסי קריפטו, כמו ביטקוין, ויאפשרו מניעה וגילוי השימוש האפשרי בהם בהלבנת הון או במימון טרור". האיחוד האירופי הארנקים יאסרו רק אם החקיקה תאושר בנוגע לאיסור השימוש בארנקים וירטואליים אנונימיים שאינם משויכים ספציפית למשתמש מסוים, בהודעת הנציבות נאמר עם יישום הכללים החדשים של האיחוד האירופי על מגזר הקריפטו: "ארנקי נכסי קריפטו אנונימיים יהיו אסורים". הנציבות ציינה כי "חשבונות בנק אנונימיים כבר אסורים על פי כללי ה-AML/CFT של האיחוד האירופי", בהתייחסה למצב הקיים. ואולם יש לזכור כי החוקים החדשים עדיין לא נקבעו ועברו, והשינוי המתוכנן, כמובן, תלוי בכך. חבילת החקיקה תידון כעת בפרלמנט ובמועצה האירופית ורק אז עשויה להיות מוחלת באירופה. בליבת חבילת החקיקה המוצעת ניצב גם היעד להקמת "הרשות נגד הלבנת הון (AMLA) ברמת האיחוד האירופי". זו תהיה "הרשות המרכזית המתאמת רשויות לאומיות כדי להבטיח שהמגזר הפרטי מיישם נכון ועקבי את כללי האיחוד האירופי", צוין בהודעה. "רשות ה-AMLA העתידית אמורה להיות פעילה בשנת 2024, ותתחיל במלאכת הפיקוח הישיר שלה מעט מאוחר יותר, לאחר שההנחיה תועבר והמסגרת הרגולטורית החדשה תתחיל", סיכמה הנציבות האירופית. יצוין כי המהלך החקיקתי המתגבש מגיע זמן קצר לאחר שמשטרת בריטניה הודיעה על תפיסת מטבעות קריפטו בשווי של כ-408 מיליון דולר, במסגרת חקירת הלבנת הון מתמשכת. לפי התקשורת העולמית, מבצעים דומים מתנהלים ככל הנראה גם באיחוד האירופי ובאזורים אחרים.

טיילור ברנדס, שפיתחה פלטפורמה שמאפשרת לפרילנסרים ועסקים קטנים להשיק את העסק שלהם ולהפעיל את מערך המיתוג והשיווק שלו באמצעות בינה מלאכותית, הודיעה היום (ה') כי היא השלימה סבב גיוס C בהיקף של 50 מיליון דולר. את הסבב הובילה גו דדי, שפועלת בעולמות הבניית והאחסון של אתרי אינטרנט. על פי ההודעה, מדובר בהשקעה הראשונה אי פעם שגו דדי מבצעת בישראל, ובהשקעה הגדולה ביותר שלה בחברה פרטית. בסבב השתתפה גם קרן OurCrowd, לצד המשקיעים הקיימים – קרן הצמיחה של פיטנגו, קרן דיסרפטיב של טל ברנוח, המשקיע הסדרתי ריצ'רד רוזנבלט ואחרים. מאז הקמתה ב-2015, טיילור ברנדס גייסה סכום כולל של 70 מיליון דולר. את החברה הקימו יהלי סער, המשמש כמנכ"ל, תום להט ונדב שץ, ומשרדיה ממוקמים בתל אביב ובניו-יורק. ההשקעה הנוכחית תשמש את טיילור ברנדס להרחבת פעילותה באמצעות ייעול ושיפור הפלטפורמה שפיתחה, והגדלת סל השירותים שהיא מציעה, וכן עבור גיוס של כ-100 עובדים חדשים בשנה הקרובה. פלטפורמת התוכנה כשירות (SaaS) של החברה מספקת לפרילנסרים ולבעלי עסקים קטנים שירותי מיתוג, עיצוב ושיווק. באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, הפלטפורמה מאפשרת ללקוחותיה לעשות זאת בתהליך שאורך דקות בודדות בלבד, ולהבטיח ניהול של כל מערך המיתוג והפרסום הנדרש להם באופן אוטומטי. למעשה, החברה מציעה פתרון להשקת עסק וניהולו במקום אחד, ושירותיה כוללים בין היתר התאמת לוגו ללקוח, בניית אתר מותאם, שידוך דומיין, יצירת תוכן ונוכחות ברשתות החברתיות וסיוע בהדפסת מוצרים ממותגים. בגלל הקורונה: עלייה בכמות הבקשות להקמת עסקים חדשים את דרכה החלה טיילור ברנדס בפיתוח כלי אוטומטי לעיצוב לוגואים. בעקבות מגפת הקורונה, שהביאה לעלייה של 27% ב-2020 בכמות הבקשות להקמת עסקים חדשים (כנראה בגלל גל הפיטורים והחל"תים – והצורך להתפרנס), ולאור צמיחת ענף העסקים הקטנים והפרילנסרים, היא הרחיבה את סוגי השירותים שהיא מציעה. בחברה אומרים כי מצטרפים לשורותיה מעל 700 אלף לקוחות חדשים בכל חודש. דוגמה למיתוג באמצעות טיילור ברנדס. צילום: יח"צ "המטרה שלנו הייתה להפוך את תהליך ההקמה והשיווק של עסק לקל, מהיר ופשוט", אמר סער. "הפלטפורמה שפיתחנו פותרת קשיים רבים המאפיינים הקמה ושיווק של עסק חדש, ומפשטת עבור בעלי העסקים תהליכים רבים ומורכבים המחייבים הבנה וידע בעולמות הללו. אנחנו מקלים על עסקים חדשים להגשים את יעדם, וחוסכים להם משאבים וזמן יקרים הדרושים להם לתפעול וניהול השוטף העסק". אנדרו מורביצר, סגן נשיא לפיתוח תאגידי בגו דדי, ציין כי "בחרנו להשקיע בטיילור ברנדס ובצוות שמוביל את החברה מתוך אמונה ביעילות הפלטפורמה שהם מציעים עבור יזמים מתחילים שרוצים להקים עסק חדש".

לפי יומיים שחררה אפל את עדכון הגרסה עבור מערכת ההפעלה הטלפונית שלה, iOS 14.7. עכשיו מגיע תור העדכון המקביל למערכת ההפעלה לטאבלטים, iPadOS 14.7, שמציע כמה תיקונים וכמה שיפורים באופן דומה למדי למה שהציע העדכון עבור iOS. בין השיפורים ניתן למצוא את האפשרות לבחור האם להציג בספריית הפודקאסטים באפליקציה את כל האלו שזמינים לבחירה, או רק את אלה ששחררו שירותים שעוקבים אחריהם, כברירת מחדל. אפשרות חדשה אחרת קשורה לאפליקציה Home, שמאפשרת לנהל שעוני עצר עבור התקני HomePod תומכים. השיפור השלישי אינו משמעותי לשוק הישראלי, ומתייחס לחיבור מסגרות האשראי המשפחתיות של Apple Card לאחת גדולה, תחת אחד המשתמשים. בין התיקונים שמציע העדכון אפשר למצוא הוספה של האפשרות לשתף רשימות שירים עם אחרים ב-Apple Music, מניעת עצירות בלתי צפויות בעת השמעת מוזיקה בזמן הפעלת יכולות ה-Dolby Atmos של המכשיר, מניעת תצוגה של מידע לא נכון בעת כתיבת מידע שגוי בדואר אלקטרוני, עבור משתמשים בכתב ברייל, וכן קפיצות במוזיקה בעת שמשתמשים במתאם לאוזניות מ-USB Type-C לחיבור 3.5 מ"מ.

אתמול (ד') נכנס לתוקפו "התו השמח", שהוא תו ירוק רך, עם שם אופטימי יותר ומבאס פחות. התו הזה רלוונטי לאירועים שמשתתפים בהם מעל 100 איש. במסגרתו, למשל, אורחים שמגיעים לאירוע ואינם מחוסנים צריכים לעבור בדיקת קורונה עד 72 שעות קודם לכן. כשהמערך הרלוונטי יהיה מוכן, הם יוכלו לעשות זאת במקום האירוע. היום (ה') החליט קבינט הקורונה שהתו הירוק המלא יחזור לחיינו ביום ה' בשבוע הבא. ההכנות להחזרת התו הירוק / שמח וכן ההיערכות לקראת חידוש מבצע החיסונים החלו באגף המחשוב של משרד הבריאות כבר לפני כמה חודשים. על אף שלא היה ידוע אז על המוטציה ההודית, הנחת העבודה של המשרד הייתה שעלולות להיות מוטציות שונות למגיפה – מה שהצריך היערכות גם מצד אגף המחשוב. לדברי מנמ"רית משרד הבריאות, רונה קייזר, אחד האתגרים שעמדו בפני אנשי המשרד בחודשים האחרונים בכל הקשור לתו הירוק היה ליצור תהליך שבו המערכת הרלוונטית תוכל לשדר למערכות האחרות, כדי לעדכן שאדם מסוים עבר בדיקה ויש לו תו. מדובר בתהליך שצריך להתבצע במהירות, שכן בלעדיו אין לתו כל תוקף. קייזר אמרה שבמסגרת ההיערכות לאותן מערכות שיאפשרו בדיקות מהירות נוצר ממשק APO בין משרד הבריאות לכל החברות הרלוונטיות, כדי שהן יוכלו לבצע את התהליך מול המבקשים להוציא תו ירוק ולדווח על התוצאות למשרד. המשרד נדרש לבצע שיפור נוסף לקראת שילוב בני נוער מגיל 12 באוכלוסיית המחוסנים. השיפור שהוא שאדם אחד יוכל להחזיק ביותר מתעודה אחת, ושתעודה אחת יכולה להיות ברשותו של יותר מאדם אחד, כל עוד מדובר בהורים ובילדים שלהם שנמצאים בגילאים האלה ולא בהכרח מחזיקים טלפונים ניידים. כך, כאשר הם יגיעו למקום שבו יש צורך להציג את התעודה, האימא או האבא יוכלו לעשות זאת. במקביל, אם לילד יש טלפון, הוא יוכל לקבל את התעודה באפליקציה של התו הירוק, כמו כולם. שיפורים נוספים עוד שיפורים נערכו בתעודות המחוסנים שיוצאים לחו"ל – וזאת בתיאום עם המדינות שמוכנות להכיר בתעודות אלה. כדי להשיג את המטרה הזאת היה צורך בתהליך מתמשך, שבנוסף לפיתוח הטכנולוגי הורכב משיחות וקשר עם אותן מדינות. מאחר שתוקפן של חלק גדול מהתעודות שהונפקו בתחילת השנה עומד לפוג עד סוגה, וגם לקראת האפשרות של מתן חיסון נוסף לאוכלוסיות כאלה ואחרות, נערכו באגף המחשוב גם בתחום התשתיות, כדי לעמוד בעומסים של הורדת התעודות החדשות. קייזר אמרה שבשיא מבצע החיסונים, הונפקו 200 אלף תעודות ביום, ושהגישה אל התו הירוק מתבצעת במגוון ערוצים, כולל דרך האזור האישי באתר של ממשל זמין. לסיום היא ציינה ש-"כעת אנחנו ערוכים לשלב הבא, מחזקים את הענן, ערכנו בדיקות ואני צופה שהתהליכים יהיו סדירים"

בקרוב (כנראה באמצע חודש אוקטובר, בהתחשב בעיתוי ההשקות הקודמות) צפויה גוגל להציג את הדגם המעודכן של מכשירי Pixel שלה, וחרושת השמועות וההדלפות פורחת ומציפה את הרשת. מכשירי ה- Pixel של גוגל נושאים את מערכת ההפעלה אנדרואיד במצב "נקי", בלי ממשק ש"מולבש" עליה. לא תמיד הם מצטיינים בתכונות החדשניות ביותר, ובעיקר חסר להם ה"ברק" של מכשירי דגל יוקרתיים, אבל דווקא האנדרואיד ה"נקייה" היא התכונה שבגללה זוכה המכשיר לנאמנים אדוקים. הדיווחים על הדגם הבא מציינים, כי על אף שהמועד הצפוי הוא, כאמור, אמצע אוקטובר, כשבדרך כלל הם זמינים לרכישה כשבוע או שבועיים לאחר ההכרזה, ואולם המחסור העולמי בשבבים, יחד עם חוסר הוודאות הנוכחי בשל התפרצות זן הדלתא של הקורונה, עלול לשבש את התוכניות של גוגל, וייתכן שההכרזה תידחה לנובמבר או אפילו למועד מאוחר יותר. ההדלפות לגבי העיצוב טוענות, כי המכשיר הבא של גוגל יזכה לשינויי עיצוב משמעותיים, בהם שילוב מצלמת הסלפי בגומה קטנה במרכז בראש המסך, מסגרת דקה יותר, טביעת אצבע משולבת במסך ומסך מעוגל, והשינוי הבולט ביותר – מערך צילום משופר, שימוקם בחלק בולט בגב המכשיר לכל רוחבו. המסך צפוי להיות AMOLED בגודל 6.4 אינץ' בדגם הרגיל, ו-6.67 אינץ' בדגם ה-XL (או Pro) – אם יוכרז – בשנה שעברה לא זכה ה-Pixel 5 לדגם XL. ההנחה הרווחת היא שגוגל תמשיך במסורת שהחלה ב-2019 עם דגם ה-3a, של מכשירי ביניים, ותשיק השנה את דגם 5a. מצמת הסלפי, כאמור, תהיה משולבת בגומה במרכז החלק העליון של המסך, ומערך הצילום האחורי יכלול שתי עדשות בדגם הרגיל ושלוש עדשות בדגם ה-XL. שני הדגמים יכללו מצלמה עם זווית רחבה של 50 מגה-פיקסל, ועדשה אולטרה-רחבה של 12 מגה-פיקסל, ותוספת של עדשת טלה-פוטו בת 48 מגה-פיקסל בדגם הגדול. באחד הדיווחים נטען, כי המצלמה תתמוך בזום 5x, ובדיווח נוסף סופר גם על שיפור ביציבות. בנוסף, השיפורים שגוגל הכריזה עליהם בתוכנה לגבי צילום כללי ממוטב ומדויק יותר של צבעי עור שונים מרמזים על שדרוג באלגוריתם איזון-לבן-אוטומטי במכשיר. עוד לפי הדיווחים – סורק טביעת אצבע משולב במסך, שיחליף את החיישן במכשיר הקודם, טעינה אלחוטית וזוג רמקולי סטריאו. מכל הדיווחים, האחרון החביב והמעניין ביותר הוא על מעבד ה-Whitechapel שמתוכנן על ידי גוגל עצמה ועשוי להחליף את המעבד של קוואלקום. לפי כמה אתרים, ה-Whitechapel יהיה פרי שיתוף פעולה בין גוגל לסמסונג, ועשוי להיות דומה ביכולותיו למעבד ה-Exynos של סמסונג.

עד 2010 הייתה יפן הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אולימפיאדת טוקיו שהתקיימה ב-1964 נחשבת כנקודת מפנה, שסימנה את מיצובה של המדינה כמעצמה עולמית הנשענת על חידושים טכנולוגיים. מי שהיה כאן בשנות ה-80' וה-90' יכול היה לשים לב לבולטות של החברות היפניות בשלל תחומים: מכוניות (בפרט אחרי הסרת החרם הערבי), טלוויזיות, מוצרים למטבח ועוד. שארפ, למשל, התגאתה בזה שהמוצר שלה "יותר יפני מיפני", מכוניות הסובארו צצו בכבישי ישראל כפטריות אחרי הגשם והחלו לצוץ בבתים רבים מוצרים של סוני. ואלה רק דוגמאות. עם זאת, בשלושת העשורים האחרונים, כלכלת יפן מתמודדת עם שיעורי צמיחה נמוכים, וב-2010 סין עקפה אותה ככלכלה העולמית השנייה בגודלה (ארצות הברית היא הראשונה). על מנת להחזיר את הכלכלה למסלול הנכון, החלה ממשלת יפן ליישם תוכנית כלכלית מקיפה, שכוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: הרחבה מוניטרית, הרחבה פיסקלית ורפורמות מבניות. עד כה, רשמה התוכנית הצלחה חלקית – פיחות המטבע המקומי סייע ליצוא ויפן נפתחה לתיירות נכנסת, שזינקה משישה מיליון מבקרים ב-2011 לשיא של כ-32 מיליון ב-2019. עם זאת, משבר הקורונה הציב בפני הממשלה בטוקיו אתגרים חדשים ופגע, כמו בכל העולם, בתיירות הנכנסת ובפעילות הכלכלית של המשק. החל ממרץ 2020, יפן סגורה לתיירות ולאנשי עסקים – בגלל הקורונה. מצב התחלואה והתמותה ביחס לאוכלוסייה אמנם נמוך ביחס לעולם, אך קצב ההתחסנות איטי במיוחד. ב-2020 נרשמה צמיחה שלילית של 4.8%, למרות מנועי הצמיחה והתקציבים שהושקעו במטרה להתמודד עם המשבר. אלא שעכשיו, לקראת היציאה מהקורונה – בתקווה שתהיה בקרוב, יש לכלכלה היפנית הזדמנות לצמוח, וליזמים הישראליים לקחת חלק בכך וליהנות מפירותיה. מחר (ו') ייפתחו בטוקיו המשחקים האולימפיים, שבניגוד לאולימפיאדה הקודמת מלפני כמה עשורים, הפכו לנטל כלכלי יותר מאשר לנכס – בגלל הקורונה והמגבלות הקשות. כך או כך, האולימפיאדה מהווה הזדמנות מצוינת לשוחח עם דניאל קולבר, הנספח המסחרי של ישראל בטוקיו – עליה, על האתגרים שיש בה – ולא אלה הספורטיביים – ועל ההזדמנויות שפתוחות בפני ההיי-טק הישראלי בארץ השמש העולה. דניאל קולבר, הנספח המסחרי של ישראל בטוקיו. צילום: יוסי זמיר בגלל הקורונה, האולימפיאדה מתקיימת ללא קהל. אילו אתגרים טכנולוגיים המצב הזה יוצר למארגנים? "מעבר לנושא של אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים, קיום המשחקים ללא קהל צפוי לפגוע גם בשידורים שמועברים לצופים ברחבי העולם. חלק מהותי מהשידורים מתמקד באווירה באצטדיונים וסביבם, בקהל, בקולות, בצבעים, בדגלים וכדומה. יש אתגר גדול למי שעוסק בשידור המשחקים, כולל המארגנים ורשתות השידור, שכן החשש הוא שאחוזי הצפייה ירדו וההכנסות בהתאם. עם זאת, בשנה וחצי האחרונה הצטבר ניסיון בתחום הזה, כך שהמארגנים ינסו להנגיש לצופים את האווירה לצופים באמצעים אחרים". לאור העובדה שהמשחקים יתקיימו ללא קהל, האם לסוגיית הסייבר יהיה משקל כלשהו באולימפיאדה? "אבטחת סייבר היא תמיד אתגר שהולך וגובר, ולתעשייה הישראלית יש הרבה מה להציע בתחום זה. ביפן הולכת ומתחזקת ההבנה שיש צורך במוכנות והערכות בכל הקשור לאבטחת סייבר והיקף העסקים בתחום זה פורח בשנים האחרונות". האם יפן יכולה לשמש מקור להון להיי-טק הישראלי? "ההשקעות היפניות בהיי-טק ישראלי הולכות וגדלות בשנים האחרונות. לפי דו"ח שפורסם באחרונה על ידי בית ההשקעות הראל הרץ, מעל 11% מההשקעות הזרות בהיי-טק ישראלי מגיעות מחברות יפניות – עלייה של 20% לעומת 2019. חברות יפניות מתעניינות במה שקורה בישראל ומחפשות באופן אקטיבי השקעות ושותפויות אסטרטגיות". האם חברות היי-טק ישראליות יכולות להנפיק בטוקיו? "הן יכולות, כמו חברות זרות באופן כללי, אבל זה לא מאוד נפוץ". אפשר לחבר טוב יותר בין ההיי-טק הישראלי והיפני. מקור: BigStock כיצד היית מגדיר את הסחר בין שתי המדינות? "יפן מדורגת במקום העשירי מבין יעדי היצוא של טובין מישראל. ב-2020 נרשמה עליה של 11% ביצוא הטובין מישראל ליפן, למרות הקורונה. כאשר כוללים יצוא של שירותים עסקיים, ישראל מייצאת 1.1 מיליארד דולר ליפן ומייבאת ממנה 2.2 מיליארד דולר (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והערכות של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה – גב"ז)". מה אנחנו מייצאים ליפן ומה אנחנו מייבאים משם? "היצוא הישראלי ליפן די מגוון, והענפים המובילים הם מכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי, מכשירים וכלים אופטיים, מכשירים רפואיים, מוצרים כימיים ותכשירי מזון מעובדים. היבוא מיפן לישראל פחות מגוון ומורכב ברובו ממכונות ומכשירים מכניים, ציוד חשמלי ומוצרי תחבורה". מה הפוטנציאל העתידי של הסחר בין שתי המדינות, כולל להיי-טק? "בהתחשב בעובדה שיפן היא הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, יחסי הסחר בין המדינות רחוקים מלממש את הפוטנציאל הגלום בהם. זאת, במיוחד לאור העובדה שמדובר בשתי כלכלות משלימות, כאשר כל צד מתאפיין בחוזקות שונות. בנוסף, ישראל סבורה שכינון הסכם אזור סחר חופשי בין המדינות יכול לגרום לעליית מדרגה משמעותית בסחר הבילטראלי, כולל בתחום ההיי-טק. הנושא נמצא בדיונים בינינו לבינם". ועד אז – כיצד אתם ממשיכים לקדם יצוא ושיתופי פעולה עסקיים בין המדינות? "הנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בטוקיו פועלת בכל עת – גם וביתר שאת במהלך המגיפה הגלובלית הפוקדת אותנו – על מנת לחבר בין חברות ישראליות לבין מפיצים, סוכנים, משווקים ולקוחות עסקיים ביפן. אנחנו מזהים הזדמנויות עסקיות הרלוונטיות לחברות הישראליות ומנגישים אותן ומאתרים הזדמנויות עסקיות עבור חברות יפניות בישראל. הכול במטרה לחזק את הכלכלה הישראלית, להגדיל ולגוון את תמהיל היצוא ולעודד צמיחה כלכלית במשק. חברות ישראליות שמעוניינות למשוך השקעות זרות מיפן או לאתר שותפים עסקיים בשוק היפני מוזמנות ליצור אתנו קשר, וביחד נוכל לבחון את הכלים והדרכים לסייע לחברה הפונה".

עוד יום, עוד חשיפה על פעילות NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית: מכשירי הטלפון של הנסיכה (שייח'ה) לאטיפה, בתו של שליט דובאי, והנסיכה (הירדנית) חיה בינת אל חוסיין, אשתו לשעבר, נמצאו ברשימות של טלפונים שהיוו, לכאורה, יעדים לתקיפה על ידי רוגלת פגסוס – כך פרסם אמש (ד') הגרדיאן. כאן עולה השאלה האם היה לתוכנה קשר לחטיפתה של הנסיכה לאטיפה. באמצע פברואר שידר ה-BBC סרטון שצילמה בחשאי הנסיכה לאטיפה, שבו היא נשמעה אומרת שהיא מוחזקת כבת ערובה וחוששת לחייה. גם הנסיכה חיה אמרה שהיא חוששת לחייה, לאחר שברחה מדובאי ב-2019. בדיווח של הגרדיאן צוין ש-NSO שללה בשנה שעברה את הרישיון של דובאי להשתמש ברוגלת פגסוס, בשל פגיעה אפשרית בזכויות אדם. לפי העיתון, חברת הסייבר ההתקפי חקרה טענות שלפיהן מוחמד בן רשיד אל-מכתום, שליט דובאי, ניצל את הרוגלה כדי לעקוב אחרי בנות ובני משפחתו. עוד דווח כי הנסיכה לאטיפה הייתה תחת מעקב של פגסוס, וייתכן שהרוגלה הייתה חלק ממערך הסיוע בלכידתה. כן דווח כי החשד הוא שעל אף שלאטיפה, שבינתיים הוחזרה לדובאי, ושותפיה לבריחה החליפו את מכשירי הטלפון שלהם – זה לא עזר להם, כי גם אלה שנמצאו עמה בקשר טלפוני היו תחת מעקב של פגסוס. הגרדיאן, כמו גם הוושינגטון פוסט, שהיו שותפים לתחקיר הבינלאומי רחב ההיקף נגד NSO, סייגו את הדיווח וציינו שלא ניתן לקבוע לחלוטין שלאטיפה וחבריה היו תחת מעקב, כי הטלפונים שלהן לא עברו בדיקה במעבדה לזיהוי פלילי. חברת הסייבר ההתקפי הישראלית סופגת ביקורות חריפות מרחבי העולם, בעקבות תחקיר עיתונאי רחב היקף שלפיו התוכנה שלה, פגסוס, משמשת למעקב אחרי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. לפי התחקיר הבינלאומי, שמשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם, פגסוס שימשה לפריצה לטלפונים חכמים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. השבוע אף פורסם כי בין המדינאים שנכללים ברשימת היעדים לריגול נמצאים נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. את התחקיר הבינלאומי הוביל אמנסטי אינטרנשיונל, בשיתוף ארגון פורבידן סטוריז, והיו שותפים לו יותר מ-80 עיתונאים מ-10 מדינות. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר וטענה שהוא מלא בנתונים לא נכונים. בין היתר, נטען, לא מדובר ב-50 אלף מכשירי טלפון חכם, והמאגר שממנו נשאבו הנתונים שבתחקיר הוא חופשי ופתוח.