קבוצת האקרים איראנית תקפה חברות ישראליות רבות, כולל חברות IT, כך חושפת היום (ג') קלירסקיי (ClearSky) הישראלית. קבוצת התקיפה האיראנית החתלתולים הסיאמיים, המכונה גם Hexane/Lyceum, החלה לפעול לפני שלוש שנים. לפי חוקרי חברת הגנת הסייבר הישראלית, הקבוצה התמקדה בעבר בתקיפת חברות תשתית, נפט, גז וחברות טלקום באפריקה. ב-2019 היא החלה לפעול גם במזרח התיכון. ברבעון הראשון השנה התמקדה הקבוצה בתקיפות של חברות בתוניסיה.  במאי השנה זיהו חוקרי קלירסקיי כי קבוצת החתלתולים הסיאמיים החלה לתקוף חברות בישראל. הקבוצה הקימה תשתית התחזות לחברת מחשוב ותקשורת ישראלית, שכללה אתר מתחזה להגשת הצעות עבודה, כולל פרופילים בלינקדאין של עובדים ממחלקות משאבי האנוש של החברה. זאת, על מנת לפתות עובדי חברות IT בישראל, המעוניינים להחליף ולשדרג את מקום עבודתם – ולהדביק את המחשב, שממנו הם פונים לקבלת פרטים על הצעות העבודה המפתות. ביולי 2021 החוקרים זיהו גל נוסף של תקיפות, שהתבצע מול חברות ישראליות. ההתחזות בתקיפה הראשונה – למנהלת בתחום ה-HR ב-ChipPc, חברת טכנולוגיה ישראלית. צילום: קלירסקיי מסמכי פישינג ובהם נוזקת DanBot לפי החוקרים, "הקבוצה פועלת לקיבוע אחיזה ברשת המותקפת, לצורך השגת יכולת פעולה מתמשכת, בלא הפרעה". וקטור החדירה לחברות המותקפות הוא בעיקר באמצעות משלוח מסמכי פישינג, הטומנים בחובם נוזקה לעובדים. חברות סייבר נוספות שחקרו את פעילות הקבוצה, מצאו דמיון בין הפעילות של קבוצת החתלתולים הסיאמיים, לבין הפעילות של שתי קבוצות תקיפה איראניות – APT33 ו-APT34. לאחר קיבוע האחיזה במחשבים המותקפים, הקבוצה משתמשת בנוזקת DanBot, הפועלת להשתלטות מרחוק על המחשב המותקף באמצעות סוס טרויאני, RAT. כך יכולים ההאקרים לשלוט במחשב ולהוריד ולהעלות קבצים אל המחשב המותקף. בגל הנוסף של המתקפות, שבוצע בחודש שעבר, שדרגו ההאקרים את כלי התקיפה של הקבוצה – נוזקת Milan – לנוזקה Shark. "אנו מעריכים", כתבו חוקרי קלרסקיי בדו"ח, "כי מתקפות אלו, והמיקוד של ההאקרים בחברות IT ובחברות תקשורת, הם אמצעי של הקבוצה לביצוע קמפיין מודיעין וריגול, המבוסס על תקיפת שרשרת אספקה בישראל. המטרה של הקבוצה היא חדירה לחברות IT, אשר דרכן הן יוכלו 'לדלג' לרשתות של לקוחות אותן חברות". התחזות ל-G Software – חברת טכנולוגיה גדולה מגרמניה. צילום: קלירסקיי שלב ראשון לפני ביצוע מתקפות נזק – כופרה או הרס? בדו"ח מפרטים החוקרים את אופן הפעולה ושלבי ביצוע התקיפה של החתלתולים הסיאמיים. כך, בשלב הראשון, הוקמה התשתית לביצוע ההונאה של מחפשי העבודה, עם איתור ובחירת החברה הישראלית שתשמש לפיתוי עובדי מחשוב לקבלת הצעות עבודה. אז אותר עובד מאגף משאבי אנוש, אליו ניתן להתחזות בחברה זו, ולאחר מכן הוקם אתר פישינג המתחזה לחברה. לאחר מכן הותאמו קבצי פיתיון, התואמים לחברה אליה מתחזים ואז הוקם פרופיל זדוני ברשת לינקדאין, המתחזה לגורם ממחלקת ה-HR. בשלב השני ההאקרים איתרו יעדים פוטנציאליים למתקפה – עובדים שרצו לשדרג, או להחליף את מקום עבודתם. אלה קיבלו הודעה על "הצעת עבודה מפתה", עם הפנייה של הקורבן לאתר החברה המתחזה, בו מוצעת משרת החלומות. המותקף מצא באתר המתחזה פרטים על משרות בישראל, צרפת ובריטניה. כאשר הוא ניגש לקבלת פרטי המשרה, הוצגו לו קישורים לשני קבצי פיתיון. לאחר שהקורבן הוריד את אחד מקבצי הפיתיון השונים, המחשב או השרת אליהם הורדו הקבצים הודבק בנוזקה, המהווה דלת כניסה אחורית למחשב. לינקים פתייניים שהלחיצה עליהם מייצרת דלת אחורית במחשב המודבק. צילום: קלירסקיי החוקרים ציינו כי "קמפיינים מסוג זה מבוצעים על ידי קבוצות תקיפה שונות, דוגמת קמפיין 'משרת החלומות', אותו חשפנו בקיץ שעבר, שבוצע על ידי קבוצת לזרוס (Lazarus) מצפון קוריאה, וקמפיין של קבוצת התקיפה האיראנית OilRig (או APT34), שנערך ברבעון הראשון השנה במזרח התיכון". חוקרי קלירסקיי סיכמו בציינם כי "ייתכן שאיסוף מודיעין הוא שלב ראשון לפני ביצוע מתקפות נזק – כופרה או הרס. התקיפות של קבוצת החתלתולים הסיאמיים מהוות וקטור משמעותי לביצוע תקיפות סייבר איראניות מול חברות בישראל בחודשים האחרונים".

חילן טק ממשיכה לצמוח, עם ביצועים חזקים למחצית הראשונה של השנה ולרבעון השני. במהלך ששת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-5.0%, ל-752.42 מיליון שקל, שמשקפים עלייה של 35.67 מיליון. ההכנסות גדלו יותר – ב-48.85 מיליון, ל-851.28 מיליון – עלייה של 6.08%. הרווח התפעולי החצי שנתי גדל ב-15.38%, ל-98.86 מיליון, ואילו הרווח הנקי גדל ב-9.06%, ל-70.63 מיליון שקל. במהלך הרבעון השני, ההוצאות הכלליות גדלו ב-8.55%, ל-378.29 מיליון – עלייה של 29.8 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-37.38 מיליון, ל-427.1 מיליון – עלייה של כ-9.59% לעומת כ-389.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חילו טק התאוששות מהשפעות משבר הקורונה עיקר השיפור מיוחס לגידול אורגני בפעילות העסקית וגידול של שלושה ימי עבודה נטו, בין היתר בעקבות התאוששות הפעילות העסקית במשק ממשבר הקורונה, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות בכ-851.3 מיליון שקל – עלייה של כ-6.1% לעומת הכנסות של כ-802.4 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. ההוצאות הגולמיות הרבעוניות גדלו ב-8.62%, ל-329.43 מיליון. הרווח הגולמי גדל ב-12.99%, ל-97.67 מיליון ש' – רווח גולמי שולי של 22.87%, לעומת 22.18% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-8.08%, ל-48.86 מיליון ש'. הרווח התפעולי גדל ל-48.81 מיליון – עלייה של כ-18.37%, לעומת 41.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מגידול ברווח הגולמי בקיזוז גידול בהוצאות הנהלה וכלליות. ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-66.9 מיליון ש'ל (המהווה כ-15.7% מסך ההכנסות), לעומת כ-61.0 מיליון ש' ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של כ-9.6%. השיפור נובע מגידול ברווח התפעולי בקיזוז קיטון בהוצאת פחת והפחתות. במהלך הרבעון לך גידול של 167.8% בהוצאות המימון, ל-2.46 מיליון ש', חבות המס גדלה ב-28.16%, ל-38.34 מיליון שקל. הרווח הנקי הכללי ברבעון השני הסתכם ב-35.3 מיליון שקל, לעומת כ-31.7 מיליון ש' ברבעון המקביל אשתקד – עלייה של כ-11.4%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות גדל ב-16.85%, ל-35.2 מיליון. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם, נכון ליום ה-30 ביוני 2021, בכ-536.1 מיליון ש', לעומת כ-503.0 מיליון ש' ליום 31 בדצמבר 2020 – עלייה של 6.58%. הגידול בהון המיוחס לבעלי מניות החברה נובע מרווחי החברה בתקופה, בקיזוז דיבידנד ששולם ועסקאות עם זכויות שאינן מקנות שליטה, בעקבות רכישת מניות יתרת המניות בחילן פנסיה בתחילת השנה. תזרים המזומנים לחברה, שנבע מפעילות שוטפת לתקופה שהסתיימה ב-30 ביוני 2021, הסתכם בכ-100.5 מיליון ש', לעומת תזרים מזומנים שנבע מפעילות שוטפת בסך כ-95.8 מיליון ש' בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 4.91%. הגידול בעיקרו נובע מהגידול ברווח הנקי. "הצלחנו להשיג צמיחה בכל הפרמטרים" אבי באום, יו"ר קבוצת חילן: "תוצאות הפעילות ברבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2021 משקפות את עוצמתה וחוסנה של החברה, אשר ממשיכה לצמוח אורגנית. אנו עדים להתאוששות בשיעורי האבטלה, אך בדומה למגוון רחב של חברות במשק, אנחנו חווים תקופה מאתגרת בכל הקשור ליכולת לשמר ולגייס עובדים במגזר הטכנולוגיה, הנמצא בתנופה גלובלית. למרות זאת, הצלחנו להשיג צמיחה בכל הפרמטרים, ואנו מקווים שכך יהיה לגבי השנה כולה. אנו ממשיכים לפעול ולהשקיע בפיתוח הפעילות העסקית, על מנת לייצר מנועי צמיחה אורגניים נוספים לצד בחינת הזדמנויות רכישה חדשות, לטובת המשך הצמיחה בשנים הבאות". 

ג'ף בזוס כבר לא: לפי דירוג המיליארדרים בעולם של מגזין פורבס לשנת 2021, את המקום הראשון, שמחזיק מעמד כבר כמה שבועות, קטף איש העסקים הצרפתי ברנאר ארנו, לא איש היי-טק, מנכ"ל תאגיד LVMH השולט על 70 מותגים, בהם לואי ויטון, ספורה וטיפאני. הונו מוערך היום ב-197.4 מיליארד דולר. ארנו עקף את בזוס,  מייסד אמזון וחברת החלל בלו אוריג'ין ובעליו של הוושינגטון פוסט, לאחר שמניות אמזון צנחו בתחילת החודש בשל החמצה של תחזיות האנליסטים ותחזיות רווח והכנסות מאכזבות לרבעון הנוכחי, והונו פחת ב-13.9 מיליארד דולר. הונו מוערך היום ב-190.9 מיליארד דולר. לפי פורבס, בשנת 2021 תפחה רשימת המיליארדרים העולמית ב-660 מיליארדרים (2,755 בסך הכל) לעומת השנה שעברה, כשמתוכם 493 נכנסו לראשונה לרשימה, מהם 210 מסין והונג קונג. 250 שמות שיצאו מהרשימה בעבר – הצליחו לחזור אליה, ולא פחות מ-86% מהמיליארדרים הפכו השנה עשירים עוד יותר ממה שהיו בשנה שעברה. הונם המוערך של כל המיליארדרים בעת פרסום הדירוג עמד על יותר מ-13 טריליון דולר – לעומת 8 טריליון בשנה שעברה. עוד עולה מן הרשימה, שרוב המיליארדרים – 724, הם אמריקנים, ואחריהם באים אלה מסין והונג קונג – 698. ובחזרה לרשימה: המיליארדר השלישי בעושרו נכון להיום הוא אילון מאסק, עם הון של 179.9 מיליארד דולר. עוד הסתבר לאחרונה, שמאסק, הבעלים והמייסד של טסלה וספייס X, הוא גם המנכ"ל עם השכר הגבוה ביותר בעולם, שהחברה שילמה לו 6.7 מיליארד דולר בשנת 2020. במקומות הרביעי והחמישי, בפער ממש קטן במונחי מיליארדים, מצויים מארק צוקרברג, מייסד ובעלים של פייסבוק, שרכשה גם את אינסטגרם ו-ווטסאפ  (131.8 מיליארד דולר) וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט ובעלים יחד עם גרושתו, מלינדה גייטס, של קרן הנדבנות הפרטית הגדולה בעולם (131.1 מיליארד דולר), בהתאמה. אחריהם: לארי פייג', מייסד-שותף של גוגל, לארי אליסון, מייסד-שותף של אורקל, סרג'ייי ברין, מייסד-שותף של גוגל, וורן באפט, איש עסקים, הידוע כ"מלך ההשקעות", הבעלים של ברקשייר האת'וויי, שבבעלותה 70 חברות.  סוגרת את העשירייה המכובדת פרנסואה בנקור מאיירס, יורשת לוריאל, שהיא האישה העשירה בתבל, עם הון מוערך של 92.5 מיליארד דולר. נתון בולט ברשימה הוא, שמתוך 10 הדירוגים הראשונים – 7 מיליארדים הם אנשי היי-טק וטכנולוגיה, וגם המקום ה-11 מאויש באיש טכנולוגיה – סטיב באלמר, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט. ואיפה הישראלים? לפי פורבס, יש בישראל 26 מיליארדרים (בדולרים, כמובן). העשיר ביותר ביניהם הוא איש העסקים אייל עופר, הממוקם במקום ה-193, עם 11.7 מיליארד דולר. אנשי היי-טק והטכנולוגיה ברשימת הישראלים: איש העסקים שאול שני (מקום 817), גיל שוויד, מייסד-שותף של צ'ק פוינט (מקום 1014), מריוס נאכט, מייסד שותף של צ'ק פוינט ואיי-מון (מקום 2025), שי בנון, מייסד שותף ומנכ"ל אלסטיק (מקום 2105), אמנון שעשוע, מייסד-שותף ומנכ"ל מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל, ומייסד-שותף ומנכ"ל משותף של אורקם (מקום 2200), זיו אבירם, מייסד-שותף ומנכ"ל מובילאיי, ומייסד-שותף ומנכ"ל משותף של אורקם (מקום 2230), מוריס קאן, מייסד-שותף של אמדוקס (מקום 2663). סוגר את רשימת הישראלים הוא אדם נוימן, שייסד את ווי-וורק, שגם הועזב ממנה בצלילים צורמים ועם ערימת מזומנים (מקום 2685).

מערכת סיוע הנהיגה של ענקית כלי הרכב החשמליים המאוד מצליחה, טסלה, מכונה בשם "טייס אוטומטי". היא מציעה אפשרות להגדיר נהיגה אוטונומית, בזמן שהנהג עדיין ישוב מאחורי ההגה ושולט ומפקח על המצב. ואולם כעת החברה – שנמצאת בבעלות אילון מאסק, ושהוא גם מנכ"לה – נכנסה לצרות. הרשויות בארה"ב החליטו לערוך חקירה סביב ביצועי הטייס האוטומטי, אחרי מספר תאונות דרכים שבהן היו מעורבות מכוניות טסלה. 11 תאונות דרכים שהתרחשו בין ינואר 2018 ליולי 2021, ושכללו 17 פצועים והרוג אחד, גרמו כעת לסוכנות הלאומית לבטיחות בדרכים של ארה"ב, NHTSA, להודיע אתמול (ב') כי פתחה בחקירת תוכנת ה"טייס האוטומטי" שטסלה מציעה במכוניות החשמליות שלה. מה שאפיין את כל התאונות המדוברות הוא שאלו כללו התנגשות אחורית ברכבי חירום. אילון מאסק עם רכב של טסלה. צילום ארכיון: מאוריציוס פסק, מתוך ויקיפדיה לא מזהות רכבי חירום עם סירנות? הרשויות האמריקניות כבר העמידו את מנגנון הטייס האוטומטי לחקירה בשנת 2016, אחרי שנהג טסלה דגם S נהרג כשמכוניתו פגעה בקרון נגרר של טרקטור בפלורידה. אז התגלה שהמנגנון לא היה אשם באירוע, ואולם כעת עולים שוב חוששות מכשל בתוכנה, שגורם לה שלא לזהות נכון ניידות משטרה, אמבולנסים או רכבי כבאות שנמצאים על הכבישים ושהסירנות שלהם מופעלות. ברור שאם אכן יתגלה שזה המצב, מדובר בבעיה גדולה. כי מעבר לפגיעה בנהגים, בהולכי רגל או בגורמים אחרים שהיו בסביבה, הפגיעה ברכבי חירום גורמת לסכנות גדולות עוד יותר, בדמות עיכובים בביצוע משימותיהם הקריטיות, או חלילה נזקים לחולים או פצועים שכבר נמצאים בדרכם לבית החולים. החקירה עוסקת ספציפית ברכבי טסלה שנמכרו בארה"ב מאז הושקה מערכת הסיוע לנהג בשנת 2014 – ומשמעות הדבר היא ש-745,000 כלי רכב של טסלה מדגמי Y, X, S ו-3 עלולים לסבול מהכשל. אובדן שווי שוק של מיליארדי דולרים משקיעי טסלה הגיבו בדאגה גדולה לבשורה, ומניותיה נפלו בעד חמישה אחוזים אתמול עם פתיחת הבורסה. במקרה של טסלה, שהגדילה בשנים האחרונות את מניין משקיעיה ואת עלות מניותיה באופן מסחרר ממש, מדובר על אובדן שווי שוק של מיליארדי דולרים. היזם הכל כך מפורסם העומד מאחורי טסלה, מאסק, הנוהג לצייץ בטוויטר חדשות לבקרים אודות כל עניין ועניין הקשורים בתחומי עיסוקיו, עדיין לא התייחס כלל לחקירה המאוד בעייתית בעבורו. ואולם רק באחרונה מאסק התפאר בכך שבמצב "נהיגה עצמית מלאה", FSD (ר"ת Full Self-Driving) – שדרוג של מערכת הטייס האוטומטי לכדי מה שמשתמע משמו – שטסלה תציע בעתיד תמורת דמי מנוי חודשיים, יהיה בקרוב מוכן ומזומן לשימוש לכל. נהג משתמש בטסלה שלו במצב טייס אוטומטי. צילום: BigStock כרגע המנגנון החדש והחדשני יותר, בגרסת הבטא שלו, נבחן בפיילוט בו מעורבות כמה אלפי טסלות בלבד. תוצאות חקירת ביצועי הטייס האוטומטי שנפתחת כעת יכולות להשפיע לכאן או לכאן על שחרור ה-FSD. בנוסף עתידות מסקנות חקירתה של ה-NHTSA להיות אקוטיות גם בכל הקשור במשקיעי ומניות החברה, משום שחלק מהסיבה לבאז סביב טסלה ולהשקעה המוגברת בה נעוץ בתקוות הגדולות שיש לרבים סביב מנגנון הנהיגה האוטונומי המלא, שכאמור אמור להיות מוכן לפעולה לכל בעלי הרכבים ממש בקרוב. יצוין כי מאסק מדבר על שחרורו הקרב ובא של המנגנון כבר מזה כשנה, ובאוגוסט הקודם סיפר לעוקביו על "זינוק קוונטי" שיגיע בקרוב בתחום הנהיגה האוטונומית ובזכות טסלה. לדבריו אז, הוא כבר יכול לנסוע בטסלה שלו הפועלת במצב האוטונומי המלא (כשהוא ישוב מאחורי ההגה, אך לא מעורב בנהיגה), והיא מסיעה אותו בכוחות עצמה מביתו אל משרדי החברה. ואולם אמצעי הזהירות שבהם נוקטת טסלה נגד שימוש לרעה במערכת הטייס האוטומטי זכו לביקורת רבה לאורך הזמן. החברה מדגישה גם בנוגע לטייס האוטומטי וביתר שאת בנוגע למנגנון ה-FSD, כי על הנהגים חלה חובה לשבת בכיסא הנהג ולהיות עם העיניים על הכביש בכל העת, גם כשהמכונית עושה את תפקידה לבד. אך בפועל באינטרנט מסתובבים סרטונים שמראים כיצד נהגים עוזבים את מושביהם בפקקי תנועה, למשל. לכן, בין היתר, נדרש מטסלה להשתמש במצלמה בתוך הרכב, כדי לעקוב אחר תשומת הלב של הנהגים. המבקרים גם טוענים כי אפילו השם "טייס אוטומטי" מהווה הטעיה, שממש מזמינה שימוש רשלני מצד הנהגים. ואם מדברים על השם, מאחר שטסלה בחרה לכנות את השלב הבא של מנגנון הנהיגה שלה FSD, שמשמעו 'נהיגה עצמית מלאה', על אף שמבחינת רגולציה המנגנון שיאפשר לכלי הרכב לנסוע בכוחות עצמם לבד טרם זכה לאישור או להסדרה – שוב מדובר בעצם אולי בהטעיה, כשבפועל זו בעצם מערכת סיוע לנהג ותו לא.

קבוצת וואן טכנולוגיות פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2021, עם עליות חדות בהכנסות ורווחים בשתי התקופות. זהו הרבעון הראשון שבו החברה מפרסמת תוצאות מאוחדות, אחר רכישת טלדור. במחצית הראשונה של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-62.11%, ל-1.26 מיליארד שקל – המשקפים עלייה של 484.26 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-517.58 מיליון, ל-1.36 מיליארד – עלייה של 61.5%. הרווח התפעולי גדל ב-53.9%, ל-95.17 מיליון ש', והרווח הנקי גדל ב-62.6%, ל-67.3 מיליון ש'. במהלך הרבעון ההוצאות הכלליות גדלו ב-72.88%, ל-654.92 מיליון שקל, שמשקפים עלייה של 276.16 מיליון שקל. ההכנסות גדלו יותר, ב-292.66 מיליון, ל-701.98 מיליון – עלייה של 71.2%. מתוך הכנסות אלו, 194 מיליון ש' מיוחסים לטלדור, ואילו היתרה לגידול האורגני של החברה. ההכנסות הרבעוניות ללא השפעת רכישת טלדור, צמחו בכ-24%, לכ-508 מיליון שקל. במהלך הרבעון ההוצאות הגולמיות גדלו ב-74.6%, ל-595.62 מיליון. הרווח הגולמי ברבעון השני עלה בכ-54.6%, לכ-106.36 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר הצמיחה האמורה בהיקפי הפעילות של החברה. וואן טכנולוגיות "צמיחה גבוהה במיוחד, של 71% בהכנסות, בהשפעת רכישת טלדור" הרווח הגולמי השולי ברבעון המדווח עמד על 15.15%, לעומת 16.8% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-57.32%, ל-59.35 מיליון ש'. הרווח התפעולי עלה ב-51.4%, ל-47.01 מיליון. הוצאות המימון הרבעוניות גדלו ב-22.91%, ל-5.2 מיליון. חבות המס גדלה ב-52.33%, ל-9.76 מיליון ש'. הרווח הנקי גדל ב-54.9%, ל-32.12 מיליון. הרווח המיוחס לבעלי מניות החברה גדל ב-60.32%, ל-30.3 מיליון. הגידול ברווחיות נובע בעיקר מהגידול בהיקפי הפעילות של החברה. ה-EBITDA ברבעון השני של השנה עלה בכ-64%, לכ-75 מיליון שקל. לחברה קופת מזומנים, ושווי המזומנים הוא בה הוא בסך של כ-246 מיליון שקל. כמו כן החוב הפיננסי ברוטו, בסך של כ-369 מיליון שקל. בהתאם לכך, לחברה חוב פיננסי נטו בסך של כ-123 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה עלה ב-4.52%, לכ-532 מיליון שקל, בהשוואה לכ-509 מיליון שקל בסוף שנת 2020, ומהווה כ-28.6% מסך המאזן. הגידול בהון העצמי נבע בעיקר מהעלייה האמורה ברווח הנקי, בקיזוז חלקי עם חלוקת דיבידנד בסך של כ-47 מיליון שקל, ששולם מתחילת השנה. עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מציגים היום צמיחה גבוהה במיוחד, של 71% בהכנסות, בהשפעת רכישת חברת טלדור. זהו רבעון המשקף קצב הכנסות של כ-2.8 מיליארד שקל בשנה, ומציב אותנו כחברה השנייה בגודלה בתחום ה-IT בישראל. גם בנטרול רכישת טלדור, אנו מסכמים את הרבעון עם צמיחה של 24% בהכנסות, המבטאת את הגידול בפעילות בכל המגזרים העסקיים שלנו. לצד זאת, רשמנו גם עלייה של כ-60% ברווחי לבעלי המניות, שבראייה רחבה משקפת את פירות המהלכים התפעוליים והעסקיים בהם נקטנו בשנים האחרונות, ואנו פועלים כדי שמגמה זו תימשך גם בשנים הבאות. בימים אלה, אנו מתמקדים בהמשך התהליך של הטמעת חברת טלדור ועובדיה בקבוצה, וזאת כדי למקסם את הסינרגיה בין עסקי טלדור לבין הפעילויות השונות של וואן. במקביל, אנו ממשיכים לבחון רכישות ומיזוגים, במטרה להעמיק ולהרחיב את סל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו".

חברת EdgeConneX האמריקנית, חלוצה גלובלית בתחום הפתרונות לדטה סנטרים מקומיים (Hyperlocal), הודיעה אתמול (ב') כי הגיעה להסכם לרכישת חברת גלובל דטה סנטר מהרצליה פיתוח, המפעילה דטה סנטרים בישראל. כשתושלם העסקה, הרכישה תוסיף שני מתקנים לפלטפורמת הדטה סנטרים הגלובלית של EdgeConneX – שני המתקנים החדשניים, המאובטחים והתת-קרקעיים של גלובל דטה סנטר: בהרצליה פיתוח ובפתח תקווה. גלובל דטה סנטר הוקמה ב-2013 על ידי משה לסמן, בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה. לסמן כיהן בעבר כמנהל חטיבת ה-Outsourcing ביבמ ישראל וכמנהל HP Global Services בישראל. הדטה סנטרים בהרצליה פיתוח ובפתח תקווה עומדים בתקן הגלובלי Tier 3 Uptime, שאומץ על ידי הדטה סנטרים המתקדמים בעולם. האקזיט: "אחרי שבע שנים של צמיחה מואצת" EdgeConneX, המגובה פיננסית על ידי EQT Infrastructure – אחת מהקרנות הגדולות בעולם בתחום התשתיות – מוסיפה לגלובל דטה סנטר משאבים פיננסיים ומקצועיים משמעותיים, וניסיון עשיר בתשתיות דיגיטליות. תמיכה וגיבוי אלה יאיצו את הצמיחה של גלובל דטה סנטר, יחזקו את יכולתה להשקיע בהגדלת קיבולת בישראל – והם מבשרים פרק חדש ומלהיב בצמיחת החברה. "גלובל דטה סנטר מצטרפת ל-EdgeConneX אחרי שבע שנים של צמיחה מואצת", מסר משה לסמן, מנכ"ל ומייסד גלובל דטה סנטר. "ל-EdgeConneX ניסיון של למעלה מעשור בבניית פלטפורמה גלובלית לדטה סנטרים, הכוללת למעלה מ-50 דטה סנטרים ביותר מ-40 שווקים בעולם. המתקנים מתפרסים על פני כל קשת הפתרונות, החל מדטה סנטרים מקומיים (Hyperlocal) ועד דטה סנטרים התומכים בהיקפי ענק (Hyperscale). יחד עם EdgeConneX נוכל לשרת באופן מיטבי את צרכי תשתית הדטה סנטר בישראל, ואת הדרישות של הלקוחות בכל מקום בעולם".

קבוצת מלם תים פרסמה את תוצאותיה העסקיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. עם גידול דו ספרתי בהכנסות ודו ספרתי ברווח הנקי , בשני התקופות. במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-7.39%, ל-1.07 מיליארד שקל – עלייה של 73.6 מיליון ש'. ההכנסות גדלו יותר, ב-80.28 מיליון, ל-1.14 מיליארד שקל – עלייה של 7.6%. הגידול בהכנסות יחסית לגידול הקטן יותר בהוצאות הכלליות השפיע לטובה על הרווחיות. הרווח התפעולי גדל ב-12.4% והנקי גדל ב-54.5%, ל-43.88 מיליון. בנטרול הוצאות אחרות, בכלל זה פסק בוררות שהסתכם בכ-8 מיליון – הרווח הנקי גדל ב-20.5% בלבד.  במהלך הרבעון השני ההוצאות הכלליות גדלו ב-6.72%, ל-535.43 מיליון שקל – עלייה של 33.72 מיליון. ההכנסות גדלו יותר, ב-38.17 מיליון, ל-565.04 מיליון שקל – עלייה של 7.2%. מתוך סכום כללי זה, הכנסות מגזר התשתיות (חומרה) ירדו בכ-2%, ל-267 מיליון. הירידה נבעה בעיקר כתוצאה מהירידה בשער החליפין הממוצע של הדולר. השפעות ניכרות לגידול האורגני בפעילות ולהכנסות מרכישות חברות הכנסות מגזר תוכנה ופרויקטים גדלו בכ-14%, ל-132.9 מיליון שקל, כשהגידול נבע בעיקר מגידול אורגני בפעילות המגזר, מגידול במכירות מוצרי תוכנה ומהכנסות מרכישות חברות ופעילויות. מנגד מגזר זה הושפע מהיעדר תקציב מדינה (הן בדחייה במימוש פרויקטים והן בדחיית פרסום מכרזים חדשים). ההכנסות ממגזר מיקור חוץ גדלו בכ-32%, ל-111.5 מיליון ש', והדבר נבע בעיקר מאיחוד הכנסות מרכישת חברת אדיוסיסטמס שהתבצעה במהלך שנת 2020, ומגידול אורגני בפעילות, זאת למרות העובדה כי מגזר זה הושפע מנגד מהיעדר תקציב מדינה. הכנסות מגזר שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח גדלו בכ-2.5%, ל-53.4 מיליון ש'. הגידול בתקופה המדווחת נובע בעיקר מגידול אורגני בפעילות ומרכישות חברות ופעילויות. במהלך הרבעון השני, ההוצאות הגולמיות גדלו ב-6.29%, ל-492.53 מיליון ש'. הרווח הגולמי גדל ב-14.2%, ל-72.51 מיליון – רווח גולמי שולי של 12.83%, לעומת 12.05% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-11.99%, ל-42.91 מיליון. הרווח התפעולי גדל ב-17.7%, ל-29.6 מיליון שקל. ה-EBITDA ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-55.9 מיליון ש', לעומת 51.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-8%. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בפעילות (כ-56% מהגידול) ומרכישת חברות ופעילויות (כ-44% מהגידול). הרווח הנקי ברבעון השני לשנת 2021 הסתכם בכ-18.7 מיליון שקל, לעומת 16 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-17%. החברה חילקה דיבידנד בסך של שקל למניה, אשר הסתכם לסך כולל של כ-21.9 מיליון שקל, ושולם ב-8 ביוני 2021. שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים: "על אף היעדר תקציב מדינה וירידה בשער החליפין הממוצע של הדולר, קבוצת מלם תים מציגה צמיחה בכל המדדים – בהכנסות, ברווח התפעולי, ב-EBITDA וברווח הנקי – הן ברבעון והן במחצית. גידול זה הוא כתוצאה מצמיחה אורגנית ומרכישות שביצעה החברה במהלך התקופה. לצד הצמיחה האורגנית, נמשיך לבצע רכישות סינרגטיות נוספות."