"חברת ישראכרט הפרה את תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע)", כך קבעה הרשות להגנת הפרטיות בהודעה שהוציאה היום (ד'). זאת, לאחר שערכה תחקיר על אירוע שבו נגנב מכשיר טלפון של החברה, שהכיל מידע רגיש אודות לקוחות שלה. מעבר לקביעה הבעייתית, הרשות לא השיתה על חברת כרטיסי האשראי עונש כלשהו, דוגמת קנס כספי. ישראכרט דיווחה לרשות על אירוע אבטחת מידע, שהעלה חשד להפרות של הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). על פי דיווח זה, מכשיר טלפון נייד, ששימש את מוקד שירות הלקוחות שלה, נגנב ממשרדיה. תחקיר פנימי שביצעה חברת כרטיסי האשראי העלה שעובד בחברה לקח את מכשיר הסמארטפון בסיום יום עבודה, הוציא ממנו את כרטיס הסים, פירמט אותו, הגדיר בו את חשבון הג'י-מייל הפרטי שלו ואז התקין בו את כרטיס הסים האישי שלו. מכשיר הטלפון הנייד הכיל מאות מסמכים עם מידע שהעבירו לקוחות של ישראכרט לחברה. המידע כלל שמות, מספרי טלפון, מספרי תעודת זהות, אישורי העברות בנקאיות, הרשאות לחיוב חשבון, תעודות פטירה ומידע רגיש נוסף. "מוקד ווטסאפ" מהתחקיר של הרשות עולה שהסמארטפון המדובר שימש מעין "מוקד ווטסאפ", שאליו לקוחות היו מעבירים מסמכים וסוגי מידע שונים לחברה במסגרת פניותיהם. בעקבות התחקיר, ישראכרט הפסיקה את הנוהג של העברת מסמכים באמצעות ווטסאפ. ישראכרט "ישראכרט אפשרה גישה למכשיר, בלא שנקטה אמצעים מקובלים כדי לוודא כי הגישה למאגר המידע ולמערכות שלה נעשית רק בידי מי שניתנה לו הרשאת גישה למידע", נקבע בממצאי התחקיר. "החברה לא הקפידה שהגישה הפיזית למכשיר תהיה רק לבעלי התפקידים הרלוונטיים, לא וידאה כי כניסה למכשיר תתאפשר רק לבעלי הרשאות תקפות ולא קבעה אופן זיהוי, כגון סיסמה או טביעת אצבע". "בנוסף", קבעה הרשות, "ישראכרט לא הקפידה שרמת האבטחה של המכשיר הנייד שנגנב תהיה הולמת לסוג המידע השמור בו ולהיקפו, וזאת בשים לב לסיכוני אבטחת המידע הייחודיים למכשירים ניידים, כגון מספר רב של משתמשים". ככל הנראה, לא הייתה דליפת מידע מהרשות להגנת הפרטיות נמסר שהיא "מדגישה שעל חברות במשק שעושות שימוש במכשירים ניידים במסגרת פעילותן חלה חובה לאבטח את המידע כנדרש בהוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו. זאת, לרבות באמצעות התקנת מערכות הגנה ובקרה המותאמות לסוג המידע שבמכשיר, רגישותו ואופן השימוש בו". ברשות הדגישו שלא עלו בתחקיר סימנים לדליפה בפועל של מידע, ולא התקבלו אצלה תלונות שמעידות על דליפה שכזאת, "אך עצם החשיפה של המידע מעידה על חומרת האירוע, נוכח רגישותו הרבה". לאחר שהרשות קבעה, כאמור, כי "ישראכרט הפרה את הפרה את תקנות הגנת הפרטיות" היא הוסיפה ש-"נמצא שהחברה הפרה כמה תקנות המחייבות גם גופים שכפופים להוראות המפקח על הבנקים, כך שלא ניתן לראות בה כמי שמקיימת את התקנות". ישראכרט העבירה את ממצאי התחקיר הפנימי שערכה לידי הרשות ודיווחה על תיקון הליקויים הרלוונטיים הקשורים במכשיר הנייד. כמו כן, החברה איתרה, באמצעות מנגנוני אבטחה העומדים לרשותה ותחקור שביצעה, את העובד שגנב את המכשיר והשיבה אותו בתוך כמה ימים. מישראכרט נמסר בתגובה: "כפי שעולה מהודעת הרשות, מדובר באירוע אבטחת מידע שטופל ודווח על ידי חברת ישראכרט. האירוע עצמו התרחש לפני מעל שנה, ביוני 2020, כאשר הלקחים ממנו יושמו מיידית ובצמוד אליו. יש לציין כי פרטיותם של לקוחות החברה לא נפגעה וכי לא דלף כל מידע. אנחנו, בישראכרט, נמשיך לבדוק את עצמנו, לדווח ולתקן ליקויים בשקיפות מלאה אם עולה הצורך".

אילון מאסק, מנכ"ל חברת טסלה, המתמחה בייצור מכוניות חשמליות, אמר באמצע אוגוסט 2020, בשיחת רווחים של החברה, כי מנגנון הנהיגה העצמית המלאה, המכונה FSD (ר"ת Full Self-Driving), של טסלה עומד להציג "זינוק קוונטי" ושיפור דרמטי, ולהיכלל בצי רכבי החברה בתוך "שישה עד עשרה השבועות הקרובים". אלא שהדבר לא בדיוק קרה בחודשים שחלפו מאז, ורק לפני כחודש החלה החברה בפיילוט לגרסת בטא של המנגנון המצופה-במיוחד הזה, שאותו בוחנים כיום כמה אלפים בודדים של בעלי טסלות בארה"ב. במהלך שיחת הרווחים של טסלה באוגוסט 2020, סיפר מאסק למשקיעים שהוא נוסע מביתו לעבודה כמעט ללא התערבות בנהיגה. הוא ציין: "אז בדקתי באופן אישי את ה-alpha build של תוכנת הנהיגה העצמית המלאה כשאני נוהג במכונית שלי, וזה באמת נראה לי טוב יותר ממה שאנשים מבינים. זה כאילו מדהים. זה כמעט מגיע לנקודה שבה אני יכול להגיע מהבית שלי לעבודה ללא התערבויות, למרות שבדקתי קונסטרוקציות ומצבים שונים מאוד. לכן אני בטוח מאוד בכך שהפונקציונליות המלאה לנהיגה עצמית תושלם בסוף השנה הזו, מכיוון שאני ממש נוהג בזה". ואולם כעת, בחלוף שנה בדיוק, מסתבר שמאסק לא הטעה את עוקביו בטוויטר ואת העולם כולו רק בנוגע למועד הגעת ה-FSD ללקוחות המצפים, אלא שהוא גם שיבח את המנגנון בטרם-עת וכיום יש לו דיעה אחרת לגמרי עליו, בגרסתו הנוכחית. FSD Beta 9.2 is actually not great imo, but Autopilot/AI team is rallying to improve as fast as possible. We’re trying to have a single stack for both highway & city streets, but it requires massive NN retraining. — Elon Musk (@elonmusk) August 23, 2021 מאסק עדכן ביום ב' בציוץ בטוויטר כי יצרנית הרכב החשמלי שהוא ייסד ועומד בראשה עובדת על שיפור העדכון המיוחל לתוכנת הנהיגה העצמית שלה, FSD, "מהר ככל האפשר". היזם המולטי-מיליארדר צייץ שגרסת הבטא לנהיגה העצמית המלאה, 9.2 מספרה, היא "למעשה לא מעולה (לדעתי), אבל צוות הטייס האוטומטי/AI מתגייס להשתפר כמה שיותר מהר". היזם הדומיננטי והשנוי במחלוקת הוסיף וציין: "אנחנו מנסים לאגד יחד (את המנגנון – ג"פ) הן לכבישים המהירים והן לרחובות העירוניים, אך זה דורש הכשרה מחדש מסיבית ב-NN (רשת עצבית)". נהג משתמש בטסלה שלו במצב טייס אוטומטי. צילום: BigStock במאי האחרון נחשף כי חברי צוות הטייס האוטומטי בטסלה, ככל הנראה, ניסו במהלך חודשים להמעיט בציפיות להתקדמות המערכת הכל כך מצופה. הם נהגו כך לפחות בחדרי חדרים ומול הרשויות, כפי שניתן היה ללמוד ממסמכים של רשות הרכב הקליפורנית, DMV, שפורסמו על ידי קבוצת שקיפות משפטית העונה לשם PlainSite. "הציוץ של אילון אינו תואם את המציאות הטכנית", נכתב בתצהיר, שסיכם שיחת ועידה בין נציגי טסלה ל-DMV. "טסלה נמצאת כרגע ברמה 2", צוטט עוד קטע מהשיחה, שהתקיימה ב-9 במרץ השנה, ושנכח בה מנהל תוכנת הטייס האוטומטי של החברה, סי.ג'יי מור. טכנולוגיית רמה 2 מתייחסת למערכת נהיגה אוטומטית למחצה, הדורשת פיקוח על ידי נהג אנושי. נהיגה אוטונומית מלאה, ללא נהג או פיקוח כלל, מוגדרת כ-רמה 5. הדברים העידו כבר אז על סתירה בין דברי החברה והצוות הייעודי שלה להצהרות הפומביות של מאסק. המסמך הכיל עוד מני פרטים, כמו למשל האמירה: "טסלה לא יכולה לומר אם קצב השיפור מספיק בכדי להגיע לרמה 5 בסוף השנה הקלנדרית", שנכתבה בסיכום מטעם ה-DMV. מנגנון הטייס האוטומטי ייחקר בגלל תאונות נזכיר כי שינוי הגישה הזה מגיע על רקע צרימות קשות בתפקוד המנגנון שכבר קיים בטסלה כיום, זה שמאפשר "טייס אוטומטי" – משמע שמסיע את המכונית אך כשהנהג פעיל ומפקח על הנסיעה, או לפחות נדרש לעשות זאת על ידי החברה בהנחיותיה. מוקדם יותר החודש נודע כי 11 תאונות דרכים – שהתרחשו בין ינואר 2018 ליולי 2021 ושכללו 17 פצועים והרוג אחד – גרמו לסוכנות הלאומית לבטיחות בדרכים של ארה"ב, NHTSA, להודיע כי פתחה בחקירת תוכנת ה"טייס האוטומטי" שטסלה מציעה במכוניותה. מה שאפיין את כל התאונות המדוברות הוא שאלו כללו התנגשות אחורית ברכבי חירום, דבר שהעלה חששות כבדים שהמנגנון פשוט "מפספס" דברים כמו אורות סירנה מהבהבים. שני סנאטורים אמריקנים קראו גם לוועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, לחקור את טסלה, ואמרו כי הטעתה את הצרכנים ושאפשר שהיא מסכנת את הציבור על ידי שיווק מערכות האוטומציה שלה, הטייס האוטומטי הקיים והמערכת העתידית שאמורה לספק נהיגה עצמית מלאה. נראה שמאסק משתדל להפגין עכשיו כנות מוחלטת בנוגע לטכנולוגיות שטסלה מפתחת ואמונה עליהן. כנות מסוג זה מטעם מנכ"ל בעמדתו של מאסק היא הוכחה, לכאורה, שניתן לסמוך על חברה בהובלתו. אבל ה"כנות" של מאסק משנה פניה כל העת, וכבר לא ממש משכנעת רבים, מה גם שכל זה היה יכול להיות משעשע, אלמלא היו חייהם של רבים מונחים על הכף.

בריטניה מתעקשת לשים מקלות בגלגלי עסקת הענק של אנבידיה לרכישת ARM מסופטבנק תמורת 40 מיליארד דולר. בסבב החדש בסאגה, אחרי שבממשל כבר התחילו להתייחס לרכישה כאל איום ביטחוני על בריטניה, הגיעה בסוף השבוע ההודעה הרשמית של הרשות לתחרות ולשווקים הבריטית אחרי הבדיקה שביצעה, ולטענתה יש צורך בבדיקה מקיפה נוספת לפני אישור העסקה, אם בכלל. הרשות מביעה את חששה מפני פגיעה ישירה במתחרים עקב השלמת העסקה. למרות שאנבידיה הכריזה מהרגע הראשון שבו הודיעה על העסקה שהיא תשאיר על כנו את מודל הרישוי הפתוח הנוכחי של ARM, כך שכל חברה שתרצה בכך תוכל לרכוש כל קניין רוחני ש-ARM מפתחת, הרגולטור הבריטי מביע חשש שאנבידיה כן תגביל את הגישה למתחרים שלה. "בסופו של דבר, הרשות מודאגת מכך, שאובדן התחרות עלול לחנוק חדשנות בכמה שווקים, כולל מרכזי נתונים, משחקים, האינטרנט של הדברים ורכבים אוטונומיים. הדבר עלול לגרום למוצרים יקרים יותר או באיכות נמוכה יותר לעסקים ולצרכנים", נכתב בדו"ח, שבו הוסבר שזו אחת הסיבות הראשיות להוראה שלה לבצע את השלב השני של החקירה. ההודעה הזו של הראשות לתחרות ושווקים הבריטית מגיעה על רקע גל נוסף של תגובות בשוק נגד העסקה. אחת מהן הייתה של מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, שאמר, כי "אנו ממשיכים להיות מודאגים מרכישת ARM ביד אנבידיה. אם יהיו גישות אחרות אפשריות, בהחלט היינו מעוניינים להבין אותן", כשהתייחס לאפשרות שסופטבנק תחליט בסופו של דבר לסגת מהעסקה ולהנפיק את ARM, כך שאינטל תוכל לרכוש חלק מהמניות שלה. עם זאת, באנבידיה לא מתכוונים לוותר על העסקה נכון לעכשיו. מעבר לכך שהחברה חוזרת ומבטיחה שתשמור על מודל הפתיחות ברישוי הטכנולוגיות של ARM, אנשיה מפגינים כלפי חוץ הערכה שמדובר רק בעניין של זמן.  "הדיונים שלנו עם הרגולטורים נמשכים יותר זמן ממה שחשבנו בתחילה, אז זה דוחף אחורה את לוח הזמנים. זה לא רגולטור מסוים אחד, אבל אנחנו בטוחים בעסקה. אנו בטוחים שהרגולטורים צריכים להכיר ביתרונות הרכישה", אמר המנכ"ל ג'נסן הואנג בראיון לפייננשל טיימס בסוף השבוע.

תצורה שגויה בכלי Power Apps של מיקרוסופט הביאה לחשיפתם של 38 מיליון רשומות.  חוקרי חברת אבטחת המידע אפגארד מצאו כי השגיאה בתצורה הביאה לכך שבפלטפורמה של הענקית מרדמונד הוגדרו מאגרי מידע כ"זמינים ונגישים לציבור". החוקרים הודיעו ל-47 ארגונים – גופי ממשל וארגונים – כי הנתונים שלהם חשופים. חלק מהמידע הגלוי כלל "מידע אישי המשמש לאיתור ומעקב אחר מגעים של אנשים (חולים, או בריאים, או מאומתים) עם נגיף הקורונה ועם נשאים שלו, תיעוד מפגשים לפני חיסון, מספרי ביטוח לאומי של מועמדים לעבודה, תעודות זהות ומיליוני שמות וכתובות דוא"ל". Power Apps של מיקרוסופט היא פלטפורמת נתונים מרכזית, וכן חבילת כלים ושירותים, המאפשרות בניית יישומים המתממשקים לכל בסיסי הנתונים ושירותי הענן השונים. החבילה מאפשרת למכן תהליכים ארגוניים בצורה מהירה ב-Azure וב-365. חבילת הכלים והשירותים מספקת סביבת פיתוח מהירה לארגונים, לטובת בנייה של יישומים מותאמים אישית לצרכי הארגון. פורטלי Power Apps הם דרך ליצור אתרים ציבוריים, המעניקים למשתמשים פנימיים וחיצוניים גישה לנתונים. בין הגופים שחשופים להדלפות הנתונים, נמנים ארגוני ממשל מקומיים בארה"ב כמו אינדיאנה, מרילנד והעיר ניו יורק. זאת, לצד חברות פרטיות כמו אמריקן איירליינס, JB Hunt וכן גם מיקרוסופט עצמה. "למרות שאנו מבינים (ומסכימים עם) עמדת מיקרוסופט שהנושא כאן אינו מהווה פגיעות של תוכנה, הרי שמדובר בבעיית פלטפורמה הדורשת שינויים בקוד של המוצר. לכן, הבעיה שחשפנו כלולה תחת הכותרת של נקודות תורפה, וככזו עליה להיות מטופלת, כדי שלא לאפשר לבעיה להימשך ולחשוף את משתמשי הקצה לסיכון אבטחה ולחשיפת נתונים", אמרו החוקרים. מיקרוסופט הודיעה לאפגארד כי הבעיה טופלה החוקרים הסבירו כי הבעיה טמונה בממשקי ה-API של OData (ר"ת Open Data Protocol), המאחזרים נתונים מרשימות Power Apps, אשר אלה, בתורם, שולפים נתונים מהטבלאות ומגבילים את הרשאות הגישה לנתונים. כך, הסבירו "לא מעט פעמים לא מוגדרות תצורות והזנת OData מופעלת, ואז משתמשים אנונימיים יכולים לגשת לנתונים של הרשימות באופן חופשי. מספר החשבונות שחושפים נתונים רגישים משקף את הסיכון הכרוך בתכונה זו, ואת הסבירות לקביעת תצורה שגויה של הרשאות, שעד כה לא הוערכה במלואה". מומחי אבטחה הוסיפו כי "החששות גדלים, בהינתן שסקירות אבטחה שונות, אותן ערכו כמה מהגופים המושפעים מהבעיה – לא תפסו את ההגדרות השגויות הללו". חוקרי אפגארד זיהו בראשונה את הבעיה ב-24 במאי וערכו ניתוח, כדי לקבוע עד כמה היא חמורה. לאחר מכן הם הגישו לענקית מרדמונד דו"ח פגיעות ב-24 ביוני. בסוף אותו חודש חוקרי מיקרוסופט הודיעו לעמיתיהם מ-אפגארד כי הבעיה טופלה. מיקרוסופט הודיעה ללקוחות הממשלתיים בענן שלה על בעיה זו, וגם שחררה כלי לבדיקת פורטלי Power Apps. החברה גם הודיעה כי היא מתכננת שינויים במוצר, כך שההרשאות ייאכפו כברירת מחדל.

מיקרוסופט, בהמשך השנה, מתכוונת לאפשר את שירות המשחקים בענן שלה גם עבור קונסולות ה-Xbox שלה. הוספת היכולת להתחבר ל-Xbox Cloud Gaming תאפשר לשחקנים הקונסולות החדשות של החברה, Xbox Series X|S, וכן של הקונוסולה הקודמת Xbox One, לשחק במשחקים באופן מקוון, מבלי שהם יצטרכו להתקין אותם בקונסולה טרם ההרצה הראשונה. נכון להיום השירות זמין רק עבור הטלפונים המתקדמים ולמחשב האישי, וזה אחד הנתיבים אליו יעברו הגיימרים עם הזמן – רכישת מנוי חודשי למשחקים שיהיו זמינים כל הזמן בענן, לגישה בכל עת, בלי צורך ברכישה נפרדת והתקנה של כל משחק שנמצא במסגרת המנוי. נכון להיום מציעה מיקרוסופט את Xbox Cloud Gaming תמורת 15 דולר בחודש, והשירות מכיל 100 משחקים. משחקים בענן לקונסולות המשחקים של מיקרוסופט. צילום אילוסטרציה: מיקרוסופט למעשה, כל החברות הגדולות כבר משקיעות בכיוון הזה, כולל גוגל ושירות ה-Stadia שלה, ובמיקרוסופט מעניקים לו חשיבות רבה. מעבר להתאמה כעת לקונסולות, לפי הדיווחים היא תמשיך בעתיד גם בהתאמה של השירות לטלוויזיות, בעבודה מול שותפות בתחום. כדי לקדם את עצמה החלה מיקרוסופט לפתח גם תכנים בלעדיים לשירות, במטרה להוסיף לו עוד גורם משיכה, בדיוק כמו שעושה היריבה שלה סוני עם שירות הענן שלה PlayStation Plus.

המרוץ הבלתי פוסק של החדשנות הטכנולוגית והמציאות המשתנה בקצב מטורף מאתגרים בימים אלה יותר מתמיד את מקבלי ההחלטות בארגונים, שלא מעט פעמים שוברים את הראש אילו מגמות תאפיינה את העולמות הארגוני והתעשייתי בשנים הקרובות. חברת המחקר מק'ינזי פרסמה באחרונה דו"ח מקיף שבו היא מיפתה את המגמות הצפויות בתחומים טכנולוגיים שונים. דו"ח המחקר נכתב בהתבסס על שיחות עם מומחים, אנשי טכנולוגיה ולקוחות. עורכי המחקר ציינו שהטכנולוגיות שהם מיפו אינן בהכרח אלה המגניבות ביותר, אבל הן אלה שצפויות למשוך הכי הרבה תקציבים והשקעות מצד יזמים ולהשפיע על תהליכים שונים. יש לציין שחלק מאותן מגמות כבר החלו לתפוס לא מעט תאוצה – שתאיץ עוד בשנים הקרובות. IoT, מחשוב קוונטי, קלינטק ועוד המגמה הראשונה שמק'ינזי זיהתה היא האינטרנט של הדברים, לרבות תחומים משיקים כמו הדפסה תלת ממדית, לימוד מכונה ומערכות שיגבירו את האוטומציה בתהליכים שונים בתעשייה המסורתית. התחזית של חברת המחקר היא שבתוך כמה שנים יהיו 50 מיליארד מכשירים מחוברים ועד 2030, חלק ניכר מאוד מהתעשיות יעברו לתהליכים אוטומטיים. המסקנה היא שעל המפתחים והיזמים לשים לב לעולם הזה, או לתת לו עוד תשומת לב, אם הם כבר החלו לעשות זאת. ממצאי המחקר יכולים להיחשב כקריאת השכמה לאלה שתהליכי הייצור במפעלים שהם מנהלים עדיין לא ממוחשבים ואוטומטיים. שנייה ברשימת המגמות היא כזו שמשלבת בין ה-IoT לרשתות סלולריות בפס רחב מהדור החמישי. זאתף כדי לאפשר קישוריות מהירה יותר למרחקים ארוכים יותר, עם קצב מהיר יותר של הורדות. זה יאפשר לארגונים לבצע תהליכי מחשוב ו-IT פנים ארגוניים במהירות רבה יותר, כגון שדרוגים, עדכונים והגדלת היכולת האפקטיבית לאלה שעובדים מהבית. מגמה נוספת היא המחשוב הקוונטי – נושא שדובר עליו לא מעט בשנה האחרונה. זה מתקשר לתחזיות לפיתוח הדור הבא של השבבים, על מנת להוריד את החסמים בתחום ולתת מענה למחסור הגדול שקיים בשוק זה. הטרנד הזה יסייע גם במציאת תשובות לבעיות שהעסיקו את המדע והחברה במשך שנים רבות, ובפיתוח יכולות חסרות תקדים לעסקים. כמו כן, באמצעות המחשוב הקוונטי יקוצר זמן הפיתוח של תרופות, יואצו הייצור וההתפשטות של הרכבים האוטונומיים, עם בינה מלאכותית קוונטית, ויהיו עוד יכולות אבטחת סייבר. כל זאת תוך הפחתת עלויות החומרה ב-IT, זירוז למידת מכונה וחיפוש יעיל יותר של מערכות נתונים לא מובנות. תחום אחר שהמחקר של מק'ינזי מצביע עליו הוא הדור הבא של התכנות, שנקרא תכנות 2.0. הכוונה היא להאצת והגדלת המעבר לפיתוח מערכות מבוססות לימוד מכונה ובינה מלאכותית. המערכות החדשות בעולם התוכנה גם יאפשרו לארגונים גמישות בשינוי קודים, כדי להניע אוטומציה של משימות בצורה קלה יותר. עולם הקלינטק יתפוס גם הוא מקום מרכזי בשנים הבאות. זאת, לאור הצורך בייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהמאבק במשבר האקלים. הדרישה למערכות להפצת אנרגיה זו תגדל בשנים הקרובות, ככל שכדור הארץ הולך ומתחמם. איפה הממשלה? מאחורי כל אחד מהטרנדים הללו מסתתר עולם שלם של תתי תחומים, וענפים ומגזרים שונים יושפעו מהם. חלק מזה כבר קורה, למשל בתחומי הבריאות (במידה רבה ב-"זכות" הקורונה), התחבורה, התעשייה, הממשלה והערים החכמות. כדי שהמגמות הללו יבואו טוב יותר לידי ביטוי בשטח, ממשלות ורשויות נוספות צריכות להעמיד תשתיות פיזיות ו-וירטואליות לטובת התעשייה. למשל, הדור החמישי, שמדברים עליו הרבה אבל לפחוות בישראל מתמהמה במשהו. כדי להבין היכן להשקיע, אנשי הממשלה והרשויות צריכים להבין למה כדאי להשקיע בתחום טכנולוגי זה או אחר, ומה היתרונות שלו. לשם כך רצוי לעקוב אחרי מחקרים כמו זה של מק'ינזי ולא מעט מאמרים שמתפרסמים באמצעי המדיה השונים. מה שבטוח הוא שלא צריך להשאיר את זה רק לאנשי הטכנולוגיה.

כתבו: לירון טבק וארקדי קריסטל. על חשיבות מערכת CRM בארגונים, כפלטפורמה ארגונית מקיפה המקדמת תהליכים עסקיים ומגדילה יעילות ורווחים, אין צורך להרחיב במילים. בשנים האחרונות שודרגו מערכות ה-CRM בחברות בכל המגזרים, ותודות לכך שופרו באופן משמעותי ביצועי הארגון, תוך הצגת גמישות והתאמה לתהליכים עסקיים, לצד אוטומציה של תהליכים (שיווק, מכירות, שירות לקוחות וכדומה). אולם, מה קורה בתקופות משבר, כגון קורונה, מבצע צבאי או אירוע משבש אחר? נזקי הקורונה נאמדים בטריליוני דולרים. תעשיות ושירותים רבים נחסמו והיו משותקים תקופה ארוכה ועובדים לא מועטים נמצאים בבידוד. מצב זה יוצר חשש כבד בקרב מעסיקים. אבל לא רק בקורונה עסקינן – רק לפני שלושה חודשים ישראל מצאה את עצמה בהסלמה ביטחונית וכל מי שנמצא בקו באר שבע-נתניה התבקש לעבוד מהבית. המבצע רק הסתיים ובימים האחרונים כבר מדברים על הסלמה חדשה הממשמשת ובאה עם החמאס. מבצע שומר החומות, על אף שהיה קצר, הוכיח לארגונים עד כמה הם פגיעים והציף את הצורך לתת מענה ללקוחות, ללא תלות במיקום העובד, נותן השירות. בהתאם לכך, האתגר הוא כיצד מסבים שירות לקוחות שמבוסס על התשתית הקיימת בארגון לפתרון שאליו כל נציג יוכל להתחבר ולתת באמצעותו שירות מכל מקום ובכל זמן, באופן שבו יישמר הקשר השוטף בין הארגון ללקוחותיו. אין ספק שמשברים כאלה גורמים להאצת הדיגיטציה בארגונים, שנדרשים לפתרונות מהירים. לירון טבק, מנהלת חטיבת סיילספורס ואוטומציה במלם תים. צילום: ענבל מרמרי ובכן, הענן הוא שעושה את ההבדל בין עסק מתפקד לעסק מושבת. לראייה, בתקופת הקורונה, עבור כל חברה או ארגון שהייתה ברשותם מערכת סיילספורס (Salesforce), המעבר לעבודה מרחוק היה שקוף לגמרי. המערכת המשיכה להיות זמינה ונגישה לכל העובדים, שהוסיפו לעבוד כרגיל ובאופן בטוח, ואף חוו עלייה בהיקפי המכירות. זה שידר מסר של "עסקים כרגיל" – מסר קריטי לשימור וחיזוק תחושת האמינות והביטחון בקרב הלקוחות. סיילספורס בשירות מדינת ישראל בזמן משבר בשנה וחצי האחרונות התברר כי מערכת סיילספורס, המאופיינת בגמישות והתאמה מהירה לצרכי הלקוח, מהווה גורם משמעותי ביותר גם עבור ארגונים לאומיים שמסייעים לאוכלוסיות מוחלשות, שממילא היו הנפגעות הראשונות מהמשבר. פרויקטים רבים וקריטיים, שהתבצעו בזמן שיא של ימים עד שבועות בודדים, נתנו מענה מהיר ומיידי לאלה שנזקקו לסיוע יותר מכל ובלמו כאוס גדול, שעלול היה להתרחש אלמלא הפתרונות המהירים והיעילים. בין הפרויקטים שבוצעו: עזרה לקשישים בסגר – המשרד לשוויון חברתי נדרש להפעיל עמותות שעוזרות לקשישים בסגר, באופן דחוף ומיידי. מלם מערכות הקימה בתוך שלושה ימים מערכת סיילספורס שתומכת במוקד 8840*, שענתה על הצורך הדחוף במתן סיוע חיוני לאוכלוסייה המבוגרת, דוגמת קניית מזון ותרופות. המוקד איפשר לקשיש.ה לפתוח קריאה, שהופנתה במקביל לכל הארגונים שיכולים לתת לו.ה מענה. העברת מלגות לסטודנטים – המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף מלם מערכות, בנה תהליך דיגיטלי להגשת מועמדות למלגות סטודנטים במערכת סיילספורס. הבקשות הועברו לאישור התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. ארקדי קריסטל, מנהל דליברי סיילספורס במלם תים. צילום עצמי סיוע לעובדים זרים ופליטים לקבל את כספם – עמותת CIMI, מטעם רשות ההגירה והאוכלוסין ומשרד הפנים, נדרשה לסייע לעובדים זרים ופליטים לקבל את כספם. בעקבות הסגר וסגירת עסקים רבים, אוכלוסייה גדולה מקרב העובדים הזרים נותרה ללא מקור פרנסה, ונדרשה מערכת שתסייע לעמותה לחלק את התקציב שהוקצה ממשרד האוצר. צוות מלם מערכות יישם מערכת סיילספורס לבדיקת זכאות והעברת כספים לזכאים בפריסה ארצית. סיוע בשכר דירה לצעירים ומתן מענקים לחיילים בודדים משוחררים – במסגרת תוכנית לאומית של משרד הרווחה וג'וינט אשלים, מלם מערכות יישמה פתרון שמאפשר לחלק בקלות ובמהירות מענקים לסיוע בשכר דירה לצעירים ולחיילים בודדים משוחררים, שנפגעו בתקופת הקורונה. הגברת העלייה – ארגון נפש בנפש מסייע בליווי תהליך העלייה לארץ של עולים מצפון אמריקה ובריטניה. מלם מערכות יישמה מערכת סיילספורס שתומכת באופן דיגיטלי בכל תהליך הקליטה בישראל: הגשת הבקשה, הזמנת כרטיסים וטיסות, מסמכים ו-ויזות. מדובר בפרויקט מורכב, שנחיצותו גברה עם התגברות העלייה בתקופת הקורונה. המסקנה: דווקא בעת הזו ארגונים נדרשים למצוא דרכים חדשניות ודיגיטליות לשמור על פעילותם השוטפת, באמצעות העבודה בענן, וכן להכניס שינויים מהירים, המותאמים לצרכים המשתנים, על מנת לשמור על המשכיות עסקית. הפתרונות החדשניים מאפשרים להישאר בקשר עם הלקוח ולתת לו מענה יעיל ואיכותי. בזכות המהפכה הטכנולוגית בכלל ובתחום ה-CRM בפרט, זה לגמרי אפשרי. טבק היא מנהלת חטיבת סיילספורס ואוטומציה, וקריסטל הוא מנהל דליברי סיילספורס – שניהם בקבוצת מלם תים.

כתבה: מילנה רבקה בודאגוב. אתמול (ג') כתבתי כאן על נבחרת הטאף מאדר, שמשתתפת בכל שנה במרוץ הנושא שם זה, ועושה זאת למען הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם מעמותת גדולים מהחיים. בחלק הקודם ציינתי שהשנה נבצר מאתנו לטוס למרוץ הטאף מאדר, שנערך בכל שנה במקום אחר בבריטניה – עקב הקורונה, שפגעה בה קשה יחסית. אלא שזה לא הרתיע אותנו, ובחרנו, בכירים בחברות היי-טק ישראליות, להצטרף למרוץ אחר – ה-Spartan Beast. במקום לטוס לממלכה המאוחדת, טסנו לאלפים הצרפתיים. סיפרתי על שלל אתגרים שעברנו – מטיפוסים לא קלים בכלל ועד למכשולים בסגנון נינג'ה ישראל. הכול עם הרבה כיף ולמען מטרה טובה. אלא שעוד לא סיפרתי לכם על השיא, ובזה עוסק המאמר הנוכחי. כמה שעות לתוך מסלול ה-Spartan Beast הגענו לדבר האמיתי. ידענו שזה החלק הקשה של המסלול, אבל מה שחווינו בסופו של דבר היה ה-ר-ב-ה מעבר לכל מה שתיארנו לעצמנו שיכול להיות. זה היה ממש מפרך. התחלנו לטפס אל עבר הפסגה, כשזווית השיפוע מתקרבת ל-90 מעלות ודופק הלב מתקרב לעוד-שנייה-נשמע-פה-פיצוץ. בדרך למעלה ראינו, ככל שיכולנו לתת תשומת לב לכך, את מדרונות הגלישה האדומים והשחורים של עיירת הסקי מורזין, שבה התקיים האתגר, ואת הרכבל עם האנשים השפויים שירדו באמצעותו מההר שעליו אנחנו טיפסנו. מספרים שהקושי במעלה אותו הר, מעבר לזה הפיזי, הוא בעיקר מנטלי. הטיפוס הבהיר לנו מעל לכל ספק את משמעות הדברים. כאן, עלייה אחת נגמרת ומיד עלייה שנייה מתחילה. אם חשבת שהגעת לסוף – תשכח.י מזה! הדרך שמתפתלת מאחור מעודדת את מי שצלח.ה אותה רק עד שמגיעה העלייה הבאה, וזאת שאחריה – עד לפסגה בגובה 1,950 מטרים. ואיזו פסגה: היא משקיפה על היופי הפסטורלי שעל האלפים הצרפתיים ומסביבם, ואולי שיא השיאים – אפשר לראות ממנה את ההר המפורסם והיפהפה מון בלאן. אלא ששם לא נגמרו האתגרים: כעת עמד בפנינו מכשול טיפוס על רשת חבלים. עלינו עליו, עצרנו במרכזו והנפנו בגאווה דגל כחול לבן. נבחרת הטאף מאדר למען גדולים מהחיים כבשה את הפסגה. עוד פסגה. לאחר הטיפוס המפרך – דגל ישראל מונף בפסגה. צילום: עידית ג'וס משם התחלנו לרדת – לא ברכבל, כמו החברים שסיפרתי עליהם קודם לכן, אלא בירידה תלולה ומסובכת, שלא הייתה פשוטה יותר מהעלייה. שרירי הארבע ראשי שלנו עבדו קשה מאוד. בסיום הירידה המתין לנו אגם עם מי שלגים. לא היה לנו זמן ליהנות מיופיו הפסטורלי, ו-ודאי שלא להשתכשך בו בכיף – משימתנו הייתה לשחות לצד השני של הנהר שחוצה את האגם הזה עם בול עץ ולהחזיר אותו לאחר מכן בסחיבה חזרה לנקודת ההתחלה. רונן אלבוים בצליחת האגם. צילום: ספורטוגרף בהמשך, כאשר על פי חישובינו נותרו לנו כשלושה ק"מ לסיום, היינו המומים לראות שלט שמודיע שנותרו לנו הרבה יותר – 10 ק"מ. לרצים 10 ק"מ – או שבעה, ההפרש בין מה שחשבנו שנשאר לנו לבין המציאות – זה נראה די קל, אבל זה לא קל בכלל אחרי המון מכשולים והרבה זיעה. בירור קצר עם המרשל בפרק זה של המסלול העלה שההפקה שומרת לעצמה את הזכות להאריך אותו – מעין מכשול נוסף, פיזי ומנטלי, ככה על הדרך. ואם כבר במנטליות עסקינן, אז בנקודה הזאת, גם רוחם של הרצים המקצועיים מעט נשברה. כאן נכנסה הרוח הקבוצתית, שלא אפשרה לאף אחד לוותר וגרמה לכולם להמשיך בדרך המכשולים. נשארו שמונה קילומטרים לעיירה כשאחד מחברי הנבחרת נפצע במהלך מכשול שמפמפם את אמות הידיים. החובשת שלנו קיבעה את הפציעה וחברי נבחרת אחרים אותו לאורך המשך המסלול, עד למפגש עם הפרמדיקים. אחרי שראינו מכשול נינג'ה נוסף, כמה מאתנו היו שבורים עד כדי כך שהם העדיפו לא לעבור אותו ולספוג עונש. אורן בסון מדלג מעל מכשול האש בדרך לקו הסיום. צילום: גילי חנוך עברו כבר שמונה שעות וחצי, והיינו עייפים מאוד ורק רצינו להגיע לקו הסיום. והנה, הוא הופיע מולנו, קרוב מתמיד. מה שהפריד בינינו לבינו הוא חומה נוספת – הפעם חומת אש, שתפקידה להעמיד את הפחד במבחן. גם היא לא עצרה אותנו. קפצנו מעליה ועברנו את קו הסיום, סחוטים מעייפות ומהאנרגיה הרבה שהוצאנו, אך מאושרים עד הגג. או עד הפסגה, שממנה ירדנו זה מכבר. חברי נבחרת הטאף מאדר בסיום עם המדליות. צילום: גילי חנוך לסיכום, היציאה למסע הזה הייתה רצופה מכשולים, שנבעו מנסיבות שקבעה מציאות הקורונה. מציאות שביטלה את היציאה שלנו לתחרות הטאף מאדר, ושבה ביטולים של טיסות הגדירו את מסלול הנסיעה בכל יום מחדש. הסתכלנו על המציאות בעיניים פקוחות והודענו לה שהיא לא תוכל לנו: למרות המכשולים, נצא גם נצא למסלול עם מכשולים אחרים, למען הילדים חולי הסרטן ובני משפחותיהם מעמותת גדולים מהחיים. וכך היה – ובגדול. להתראות בשנה הבאה. הכותבת הינה חברת נבחרת הטאף מאדר למען עמותת גדולים מהחיים.