ג'יימי ספירס, אביה של הזמרת בריטני ספירס ומי ששימש האפוטרופוס שלה ב-13 השנים האחרונות, שכר חברת סייבר התקפי ישראלית, שעקבה אחרי שיחות הטלפון וההתכתבויות של הזמרת – כך פרסם הניו-יורק טיימס בסרט דוקומנטרי חדש, ששודר בסוף השבוע. הסרט שודר באתר של העיתון בלילה שבין שישי לשבת וכותרתו Controlling Britney Spears (בתרגום חופשי, לשלוט על בריטני ספירס). בסרט צוין שאביה שכר לצורך המעקב את בלאק בוקס עוד ב-2008, כשקיבל את האפוטרופסות על בתו. על פי הנטען, החברה השיגה את המידע הפרטי אודות הכוכבת באמצעות כניסה לחשבון ה-iCloud שלה. בסרט השתתף אלכס ולסוב, עובד לשעבר בבלאק בוקס. ולסוב בן ה-30 שימש כעוזר אישי בכיר למנכ"ל החברה וכסמנכ"ל תפעול והגנת סייבר בה. הוא עזב את החברה באפריל השנה. ולסוב סיפר שהוא עצמו סיפק מטעם בלאק בוקס שירותי מעקב לג'יימי ספירס במשך תשע שנים. 14 השנים הקשות של בריטני ספירס למרות הצלחתה, ספירס חוותה לפני 14 שנים תקופה קשה ביותר בחייה. בינואר 2007 נפטרה דודתה מסרטן השד. כמה ימים לאחר מכן היא נכנסה למכון גמילה מסמים. בחודש מרץ באותה השנה היא יצאה ממנו, לאחר ש-"השלימה את תוכנית הגמילה", לפי אמרגנה. באותה התקופה, ספירס הייתה במצב נפשי רעוע, נטלה סמים ואלכוהול, פיטרה את מנהליה ואת שומרי ראשה, התגרשה, אושפזה בכפייה, ביצעה עבירות תנועה, ובעיצומו של המשבר נכנסה למספרה וגילחה את כל שיערה. היא הפכה לאייטם שסוקר במגזינים ובאתרי האינטרנט החדשותיים והבידוריים ברחבי העולם. צלמי הפפראצי עקבו אחריה אז יומם ולילה, ובשלב מסוים היא יצאה ממכוניתה ותקפה אותם עם מטרייה. בספטמבר 2007 קבע בית המשפט שספירס תאבד את המשמורת על ילדיה. בעקבות ההפסד במשפט המשמורת, היא טופלה בטיפול תרופתי נגד דיכאון. בהמשך, התיר בית המשפט לספירס לבקר את ילדיה שלוש פעמים בשבוע. כך, מאז 2008 היא נתונה להשגחה צמודה. בחודשים האחרונים מתנהל בין בריטני לג'יימי ספירס קרב משפטי, שבמסגרתו נקבע באחרונה שהיא תשוחרר לעצמאות מסוימת ושהוא יחדל להיות האפוטרופוס שלה. אלא שספירס האב עדיין מחזיק בנכסיה הכספיים של בתו, שהשווי שלה עומד על כ-60 מיליון דולר. האזנה והצפנה – לשליטה של האב בכל פרט בחיי בתו לדברי העובד לשעבר, הוא התקין רכיבי האזנה בטלפון של בריטני ספירס, ולעתים הצפין את השיחות, כדי שניתן יהיה לשלוח את תוכנן לאב ולגורם נוסף. כך, האב היה יכול לשלוט בכל היבט בחיי בתו, לרבות שימוש בהונה. עוד סיפר העובד לשעבר שהוא נדרש למחוק עשרות שעות של הקלטות שנעשו באמצעות רכיב האזנה שהושתל בחדר השינה של הזמרת. אלא שלפני שהוא עשה זאת, ולסוב העתיק את ההקלטות האלה ושמר עותק מהן לעצמו. וסלוב אמר בסרט שכאשר במהלך השנים הוא ניסה להטיל ספק ולערער על ביצוע המעקבים אצל הממונים עליו, הוא נענה כי "הדבר נעשה לטובת ביטחונה האישי", וכי הרשויות ועורך דינה יודעים על המעקב עליה. ויויאן תוריין, עורכת דינו של ספירס האב, מסרה בתגובה כי "כל הפעולות נעשו במסגרת התנאים שאותם קבע בית המשפט, כאשר היו הסכמה וידיעה של בריטני ועורך דינה". עורך דין מטעם עדן ימיני, נשיא בלאק בוקס ואחד ממייסדיה, טען בסרט כי "החברה ומנהלה התנהלו תמיד במסגרת הגבולות המקצועיים, המוסריים והמשפטיים. הם גאים במיוחד בעבודה שנעשתה במשך שנים כדי לשמור על הביטחון של בריטני ספירס".

התחרות בין שירותי הזרמת הווידאו השונים התחזקה מאוד בשנתיים האחרונות. כמו בכל תחרות יש שירותים שמצליחים יותר, ויש כאלה שפחות, ויש כאלה שאף הרבה פחות. ההצלחה היא כמובן כסף בכיס, שאפשר להשקיע בתכנים יקרים יותר ולמשוך שחקנים מובילים עם המחאות שמנות יותר, וחוזר חלילה. אפל, לפי דיווח חדש, נמצאת בצד של החברות הפחות מצליחות. למעשה, ההערכה היא שנכון ל-1 ביולי היו לשירות שלה, TV Plus, בסך הכל 20 מיליון מנויים בארצות הברית וקנדה ששם עיקר הפעילות שלה. אולי זה נשמע מספר גדול, אבל רק עד שמניחים לידו את המספרים של נטפליקס, שסיימה את הרבעון השני של 2021 עם יותר מ-209 מיליון מנויים. מספר המנויים לא הגיע ישירות מאפל עצמה, ששומרת אותו קרוב לחזה מאז הושק השירות בנובמבר 2019. הוא הגיע מהאיגוד הבינלאומי של עובדי הבמה התיאטרלית. אפל פנתה אליו והציגה את המספר הזה כהוכחה שהיא יכולה לשלם לאנשי האיגוד בשיעורים נמוכים יותר מאשר מתחרותיה, או לפחות חלק מהמתחרות שלה. כך או כך, לא צריך לדאוג לאפל, שממשיכה לרשום רווחים נקיים יפים מאוד. ביולי היא ציינה רוח נקי של 21.7 מיליארד דולר מהכנסות שעומדות על 81.43 מיליארד דולר.

האם מכשירי ה-iPhone של אפל יוכלו לאבחן מצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה והידרדרות קוגניטיבית? לפי דיווח שפורסם בוול סטריט ג'ורנל, בענקית הטק עובדים כעת מחקרים שיסייעו לאבחן התנהגויות הקשורות עם המצבים הנפשיים שלעיל באמצעות ניתוח נתונים, כמו תנועה, תבניות שינה ושיטת הקלדה. נתונים נוספים עשויים לכלול ניתוח של הבעות פנים, קצב נשימה וקצב הלב. לפי הדיווח, כל העיבוד יהיה בתוך המכשיר והנתונים לא יועברו לשרתים של אפל. אפל משתתפת בכמה פרויקטי מחקר שעשויים להוביל לפיתוח האפשרויות האלה ב-iPhone. אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס תקיים השנה יחד עם אפל מחקר על מצבי דחק, חרדה ודיכאון באמצעות ה-Apple Watch ונתונים מ-iPhone עם 3,000 מתנדבים, שהמחקר יעקוב אחר נתוניהם. שלב הפיילוט של המחקר כבר התקיים ב-2020, ונאספו נתונים מ-150 משתתפים. לפי הפרסום, החוקרים ישוו נתונים שנאספים מחיישני ה-iPhone והשעון עם שאלונים שהמשתתפים ימלאו על תחושותיהם. בנוסף, יימדדו רמות הורמוני הדחק של המשתתפים, כמו קורטיזול. אפל ואוניברסיטת קליפורניה הודיעו על כוונתן לקיים את המחקר בן שלוש השנים ב-2020. פרויקט מחקר נוסף יכול גם הוא לתרום לפרויקט שלעיל. אפל יחד עם חברת התרופות ביוג'ן הודיעו בינואר שהן עובדות על מחקר בן שנתיים שבודק גורמים קוגניטיביים ועשוי לאתר לקויות קלות שעלולות להחמיר ולהתפתח למחלת האלצהיימר. התוכנית היא לעקוב אחר 20 אלף משתתפים, שבערך למחצית מהם יש סיכון ללקות בהידרדרות קוגניטיבית. אם הנתונים מהמחקרים יתאימו לסימפטומים של דיכאון או חרדה, אפל תשתמש בהם כדי ליצור תכונה שמזהירה את המשתמשים כשהיא מזהה סימנים למצבים נפשיים בעייתיים ולהציע להם לפנות לטיפול, מה שעשוי להוות סיוע חשוב, שכן אבחון מוקדם יכול לשפר את איכות החיים לטווח הארוך. יצוין, כי אפל ושותפות המחקר שלה מצויות עדיין בשלבים מוקדמים, כך שלא הגיוני לצפות לכך בטווח הקרוב מאוד, ויחלפו כמה שנים, אם בכלל, עד שהתכונה הזאת לזיהוי מצבים נפשיים תוטמע ב-iPhone. ואולם לאור העובדה שאפל מגבירה את המיקוד בנושא הבריאות בשנים האחרונות, יש אולי סיכוי שהמחקרים האלה יובילו למוצרים.

אלעד שמיר, מנכ"ל ומייסד KIC – מרכז חדשנות כנרת כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "בשנה החולפת, ההיי-טק הישראלי הפך את הלימון ללימונדה: החברות זיהו את הצורך האדיר בעולמות הדיגיטליים בעקבות משבר הקורונה ויצרו כלים רלוונטיים לעולם שהשתנה בקצב מסחרר. ראינו יכולות אופרטיביות יוצאת דופן של החברות, שהצליחו לעמוד בביקושים ואף יצרו פתרונות מהירים למשק הגלובלי חרף אי הוודאות ומשבר הקורונה. במקביל, כמות ההשקעות והכסף הנזיל שנכנס להיי-טק הישראלי בתשפ"א הייתה פנומנלית והיא מאפשרת צמיחה מהירה, אך יש בצד זה גם ציפיות גבוהות מאוד. כך או כך, החברות והיזמים שמיטיבים לעשות אדפטציה למציאות משתנה הם בעיניי הסמל ליצירתיות ולמיומנויות הנדרשות לנו". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "תשקיע באנשים, תהיה שם עבורם, בעיקר כשקשה. חברו שהחליטו להתעקש לשמר את כוח האדם, לא לצמצם ולא לקצץ, אלא להיפך, לטפח ולחזק את הטאלנטים – הרוויחו בתקופת הקורונה. תרמו לכך פיתוח קשרים בתוך החברה ובין האנשים, אפשור של מקום משמעותי ליצירת חברות והיכרות למרות המרחק, כמו גם של מרחב פעולה בטוח, מכיל ופתוח. המהלך הזה יוצר מומנטום משמעותי ותחושת לכידות ומשמעות, שמזניקים חברות קדימה. התפיסה הניהולית הגורסת ש-'זה הכול בזכות האנשים בארגון' מוכיחה את עצמה מאז פרוץ הקורונה ביתר שאת. טיפוח נכון של ההון האנושי בארגון מייצר מחויבות, מעורבות ואקלים ארגוני בריא, ונותן דרור ליצירתיות ולחדשנות, שמתבטאות גם בשורת הרווח של החברה". אלעד שמיר, מנכ"ל ומייסד KIC – מרכז חדשנות כנרת. צילום: Visual Storyteller אילו מגמות אתה צופה לשנה הקרובה? "תחומי האגרוטק והפוד-טק יצמחו מאוד בתשפ"ב, ונהיה עדים לתחילתה של מהפכה, לא פחות, בעולמות החקלאות, המזון והקיימות. החקלאות העולמית תעבור שדרוג אדיר – הן בשיטות הגידול והן באופן הצריכה ובשרשראות הערך. נהיה עדים לדיגיטציה ואוטומציה מסיביות בעולם זה, לחקלאות מדייקת ויעילה יותר, ולשינוי של השוק הצרכני, בעיקר בעולם המערבי, לאור משבר שינוי האקלים". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "עידו סוסן, מייסד דרייבנטס, שהפכה השנה ליוניקורן, אחרי גיוס סיד של 120 מיליון דולר. החברה, שפועלת בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן, היא הוכחה ניצחת לכך שיש הון אנושי מדהים בפריפריה הצפונית של מדינת ישראל, שצריך בית ומעטפת מתאימה, שיאפשרו לו לצמוח בצפון. זאת דוגמה טובה להון האנושי המופלא שגדל בצפון ומסוגל לייצר יש מאין בצניעות, בשום שכל ועם חשיבה פורצת דרך. הטכנולוגיה של דרייבנטס צפויה לשנות פרדיגמות בתחום התקשורת ולהפוך את החומרה של אתמול לפתרון מבוסס תוכנה, שאתו השמיים הם הגבול". חנן שניידר, מנכ"ל מילניום פוד-טק כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "זו הייתה השנה שבה תעשיית הפוד-טק עלתה לסדר היום בישראל ובחו"ל, הן עקב גיוסי הון והן מבחינת בשלות החברות. ראינו יותר ויותר חברות מגיעות לשלבי הפיילוט והמוצר, והחלו להיסגר יותר שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים. כמו כן, אנחנו רואים כניסה מסיבית של גופים מחו"ל בתחום, שמחפשים הזדמנויות השקעה בישראל. החברות הגדולות בעולם מסתכלות על ישראל כהאב של פוד-טק, מקדישות כאן משאבים ומגייסות אנשים". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה החולפת? "שמשקיעים שמייצרים ערך לחברות הם המשקיעים שחברות בתחום הפוד-טק רוצות". חנן שניידר, מנכ"ל מילניום פוד-טק. צילום: שלומי הראל אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "בכדי שישראל תקבל את הגושפנקא להיותה מרכז פוד-טק בינלאומי, אנחנו צריכים לראות אירוע משמעותי של אקזיט – קרי, מכירה של חברה ישראלית לאחת מהחברות הגדולות, או הנפקה בשווי משמעותי באחד משווקי ההון המובילים בעולם. ישראל בדרך הנכונה לכך. אנחנו מתחילים לראות השקעות ראשוניות של חברות גדולות ושיתופי פעולה משמעותיים, וכמו בעולמות הטכנולוגיה האחרים, אנחנו נמצאים בתחילתו של הגל, שככל שהוא יתקדם נראה הבשלה של חברות משמעותיות לשווקים הבינלאומיים, ובסופו של דבר אקזיטים בהיקפים גדולים. בשורה התחתונה, הזרים ימשיכו להגיע לארץ – בין באמצעות אנשים משלהם ובין דרך שיתופי פעולה. אני מאמין שיותר השקעות ילכו לתחום של עולם ירוק יותר ובריא יותר". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "מי שהמציא את הנפקות ה-SPAC. התופעה הזו הביאה להרבה הנפקות והזניקה את התעשייה לגבהים חדשים". ד"ר ראובן שנפס, סמנכ"ל האנליטיקה של ארניקס כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "תשפ"א הייתה שנה מדהימה להיי-טק הישראלי בכל קנה מידה, עם מספר רב של חברות שקיבלו 'בוסטר' חזק מאוד מצד השוק והמשקיעים. מגפת הקורונה גרמה להאצת התהליכים הדיגיטליים ושינתה את דפוסי המחשבה של הצרכנים והחברות שמשרתות אותם. גם הלקוחות השמרניים ביותר נאלצו ללמוד להשתמש בערוצים הדיגיטליים ונחשפו ליתרונות הגלומים בכך. כמו כן, ענפים מסורתיים ושמרניים הפנימו את הצורך בשימוש בשירותי ענן ובמעבר לטכנולוגיות מתקדמות ועדכניות, המבוססות על בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בד בבד עם השימוש המוגבר בטכנולוגיות אלה גוברת הקריאה מצד גורמים שונים לעשות זאת באופן מושכל ואחראי – מה שנקרא Responsible AI". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "שלא לעולם חוסן. כשהכול נראה ורוד וחשבנו שהקורונה מאחורינו, הגיע זן חדש של הנגיף ולימד אותנו שיעור בצניעות. זה משליך גם על המציאות הכמעט דמיונית שאנחנו חווים בעולם ההיי-טק. המסקנה היא שאף פעם אין לנוח על זרי הדפנה, צריך להיות מוכנים לתרחישים שונים ולתכנן קדימה. זה דורש גמישות מחשבתית לצד המשך עבודה שוטפת, ייצור חדשנות, פיתוח מוצר טוב והמשך השקעה בלקוחות הקיימים. יש רבים שחושבים שאנחנו נמצאים בפתחה של בועה. ימים יגידו אם אכן זה המצב. בשלב זה, חברות ההיי-טק צריכות לנצל את הזמנים הטובים כדי להמשיך להתחזק, להשקיע בהון האנושי ולהיות ערוכות ומוכנות ליום שאחרי". ד"ר ראובן שנפס, סמנכ"ל האנליטיקה של ארניקס. צילום: דיוויד גראב אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "אני צופה האצה בתהליכי הדיגיטציה והפרסונליזציה. מטבע הדברים, אני בוחר להתמקד בדברים שקרובים אליי – עולמות הביג דטה ולמידת המכונה בחברות הביטוח והבנקים. בעולם הביטוח אנחנו רואים תמורות בכל מה שנוגע לעולם הטלמטיקה והחיבוריות, וזה בא לידי ביטוי בפרט ברכבים המקושרים. הקורונה העלתה את המודעות של לקוחות חברת הביטוח לפתרונות ביטוח מבוססי שימוש והתנהגות. אחת מחברות הביטוח הגדולות בארצות הברית, Nationwide, צופה שבתוך כמה שנים, כ-70% מפוליסות הרכב המופקות יהיו מבוססות שימוש ו/או התנהגות. הדבר מחייב את חברות הביטוח להיערך בהתאם, ומדגיש את החשיבות של הצורך במודלים אנליטיים ולמידת מכונה מתקדמים כבסיס לניתוח כמויות המידע האדירות שנאספות ליצירת פוליסות פרסונליות ומבוססות שימוש". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "התרשמתי מהדרך שגונג עשתה בשנה האחרונה ומהחזון שעמית בן דב, המנכ"ל שלה, משדר. הוא לא מתרכז בהערכות השווי המדהימות שהחברה קיבלה באחרונה אלא בהמשך הצמיחה, שיפור המוצר שלה ושלקוחותיה יהיו מרוצים". צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "ההיי-טק הישראלי מתבגר ומגיע לשיאים מכל זווית בחינה אפשרית. החברות והמנהלים הופכים בוגרים ומבוססים יותר, המשקיעים הופכים מקצועיים ומנוסים יותר, יש פחות סבילות לכמות 'רעש נסבל' למשל מחברות ללא בידול, ללא היתכנות טכנולוגית או מודל עסקי ברור, ויש עלייה בגיל הממוצע של עובדי ההיי-טק וירידה בכמות הסטארט-אפים. לצד התבגרות מבורכת זאת, שמביאה יתרונות כלכליים עצומים לישראל והייתה אחד הגורמים שסייעו בצליחת המשבר הכלכלי ברמת המדינה, נדלקו השנה כמה נורות אזהרה שכל גוף מתבגר להיות מודע ולהיערך אליהן". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "תשפ"א הדגישה את מרכזיותו וחשיבותו של ההיי-טק בישראל. תרחיש של מדינת ישראל ללא היי-טק לחלוטין משול להיפרדות המדינה מכמעט חצי מהייצוא התעשייתי שלה, מרבע מההכנסות שלה ממס הכנסה, מכוח קנייה עצום וממעגלי תעסוקה נרחבים התלויים בתעשייה זאת. ההיי-טק הפך בשנה החולפת למרכיב חשוב בביטחון הכלכלי של המדינה ובהתאם צריכים מקבלי ההחלטות לוודא שהמדינה מגינה על 'משאב טבע' זה. זאת, למשל, באמצעות פיזור סיכון על ידי גיוון תחומי פעילות ההיי-טק ומיצוי שלו, לדוגמה על ידי שילוב גורמים נרחבים ככל הניתן בכלל מעגלי התעסוקה המרכיבים את ההיי-טק הישראלי". צחי שנרך, סגן מנהל רשות החדשנות וראש מערך הטכנולוגיות וענפי השוק ברשות. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "המודעות הגוברת לנושאי האקלים והבריאות והרצון, בעיקר של צעירים אך לא רק, להצליח כלכלית אבל לעשות זאת תוך תרומה לסביבה ולקהילה יביאו, להערכתי, להקמת חברות חדשות בתחומים אלה ולכניסה של חברות קיימות אליהם. מגמה זאת תתחזק לאור פעולתן של ממשלות, כולל ממשלת ישראל, שיכווינו ויגדילו השקעות ודרישה לפתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים והבריאות. הדבר יחייב פעילות מולטי-דיסציפלינארית באופייה, שבה ישתלבו תחומי היי-טק קלאסיים כמו תוכנה ואלקטרוניקה עם תחומים נוספים, דוגמת חומרים, ביולוגיה וכימיה". מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי? "בחרתי כאיש השנה את אלברט בורלא. נכון שהוא לא ישראלי ולא שייך להיי-טק הישראלי, אבל אני רואה בו ריכוז של שני וקטורים שאפיינו את ההיי-טק הישראלי בתשפ"א ויתעצמו בתשפ"ב: חיבור בין מדע וטכנולוגיה, פעילות עסקית ו-'עשיית טוב' – בשנה החולפת ראינו הוכחה ניצחת ומתוקשרת שניתן להשפיע על מהלכים, כמעט ברמה של תופעות טבע, באמצעות מדענים וטכנולוגיה חדשנית, להשפיע באמצעותם, לטובה, על המין האנושי כולו, ועל הדרך גם להרוויח. חיבור בין עולמות הביולוגיה הקלאסית ועולמות הנדסה שונים – חיסון ה-mRNA הוא עוד הוכחה עוצמתית לחוזק בשילוב דיסציפלינות מדעיות שונות, שפועלות יחדיו לפתרון בעיות סבוכות. ולבסוף, הקשר של בורלא לישראל ולישראלים כמו גם הכרתו בהיותה של ישראל ייחודית ובעלת DNA של חדשנות, הביאו להישגים מרשימים בהתמודדות עם משבר הקורונה בישראל". אמיר שרי, מנהל חטיבת פינטק ודיגיטל במטריקס כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "השנה האחרונה אופיינה במהפכות ובצמיחה מואצת של נושאים שעד אליה לקח להם שנים להתפתח. מדובר בתוצר הלוואי של מגבלות הקורונה. אפרט שלושה מהם: עבודה היברידית – עד הקורונה היא הייתה נחלתם של ארגונים בודדים, במיוחד בישראל, ובמהלכה היא הפכה לנחלת הכלל. העבודה ההיברידית מהווה בסיס לעבודה עתידית, כזו שעובדים חדשים דורשים וידרשו כתנאי יסוד. ארגונים גדולים מסורתיים, שלא חלמו על עבודה היברידית, נאלצו להיכנע לתכתיבים. מדובר במהפכה – הן הארגונים והן העובדים למדו את היתרונות (והחסרונות) של העבודה ההיברידית, והיא כאן כדי להישאר. ארגון שלא יעבוד ב-80% מהפעילות שלו בצורה היברידית, ככל הנראה לא ישרוד. טרנספורמציה דיגיטלית – ארגונים רבים הקפיצו את ההשקעה שלהם בטרנספורמציה דיגיטלית בעשרות עד מאות אחוזים. מארגונים רבים שהיו בתהליכים ראשוניים של טרנספורמציה דיגיטלית ועד לארגונים שהיו בשלב מתקדם שלה, כולם תעדפו אותה במקום גבוה יותר ותקצבו השקעות בהתאם. מעבר לענן – ארגונים שהיססו או עשו צעדים ראשונים בלבד הבינו בתשפ"א שהעתיד בענן והתחילו להיערך בהתאם. גם ארגונים שמתעכבים בנושא מבינים שספקי התוכנה יובילו אותם לשם, בין אם הם ירצו ובין אם לאו". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "אנחנו נבחנים בעתות מצוקה ולחץ, עם תרחישים לא צפויים, ומי ששורד הוא החברות שהשכילו לייצר חוסן לאורך השנים, שהיו קשובות לעובדים שלהן ודאגו לפרנסתם ולבריאותם, חברות שהתארגנו והסתגלו במהירות למצב החדש, עם יכולת לתת שירות מהיר ומקצועי ללקוחות, ומענה לאתגרים החדשים". אמיר שרי, מנהל חטיבת פינטק ודיגיטל במטריקס. צילום: עידן גרוס אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "המשך המהפכה של מעבר לענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית והמודרניזציה של מערכות שלא מתאימות לקצב השינויים הנדרש בעולם העסקי החדש. כמו כן, הרחבה של מתן פתרונות דיגיטליים פנים ארגוניים. המהפכה ההיברידית מחייבת מתן מענה דיגיטלי גם לעובדי הארגון, ואנחנו רואים התחזקות של רלוונטיים, ובפרט של פלטפורמות Low Code ו-No Code ייעודיות למתן מענה מהיר לבניית אפליקציות מסוג זה. מגמה זו צפויה להמשיך". מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי? "המנמ"רים של ארגוני הבריאות, שעברו מהפכה בתחום השירות הדיגיטלי בן לילה, עבור לקוחות שהתבססו בצורה משמעותית על השירותים הדיגיטליים בזמן המגפה". אורי תדמור, נשיא KLA ישראל כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה? "אחרי יותר משנה וחצי של קורונה, העולם נחשף בהרחבה לתעשיית המוליכים למחצה. אם במשך 20 שנה ויותר שאני עובד בתחום רבים לא ידעו במה מדובר, כיום רבים יודעים לדבר על צ'יפים, ובעיקר על המחסור בצ'יפים. כל מוצרי האלקטרוניקה מתבססים על צ'יפים – ממכונות כביסה ומקררים, עבור ברכבים, תקשורת מרחוק ו-G5, ועד לשלל פתרונות למגפה, כמו ציוד רפואי או תמיכה בעבודה מרחוק. התעשייה שבה KLA פועלת הפכה למאפשרת (Enabler) הגדולה של התקופה, בזמן שהעולם מחכה לצ'יפים". איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה? "שצריך לחשוב לטווח הארוך, בפרט בתעשייה כמו המוליכים למחצה, שתקופת הקורונה טלטלה אותה באופן חיובי. נדרש לתכנן חמש ו-10 שנים קדימה, ולבדוק כיצד צריך להיערך לשינויים ולצמיחה משמעותית". אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. צילום: יח"צ אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה? "הביקושים בתעשיית המוליכים למחצה ימשיכו לגדול, מספר קווי הייצור יגדל, ויהיה מעבר גורף לדורות מתקדמים של המוצרים והמכונות בתעשייה. מספיק לעקוב אחרי ההשקעות של הממשל האמריקני החדש בתעשייה זו על מנת להבין לאן היא הולכת בשנה הקרובה. בארצות הברית הבינו שיש לצ'יפים חשיבות גבוהה בדומה לנפט או למים, וההבנה הזאת מחלחלת גם בישראל". מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי? "עובד.ת ההייטק הישראלי. עובדי ההיי-טק הישראליים עברו מאז פרוץ הקורונה שינויים חדים בצורת העבודה, עברו לעבוד מרחוק והסתגלו לכך במהירות רבה. הממשלה והציבור מבינים שעובדי ההיי-טק נושאים על גבם חלק גדול מהכלכלה הישראלית". ריכז: יניב הלפרין. לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן. לחלק ג' לחצו כאן. לחלק ד' לחצו כאן. לחלק ה' לחצו כאן. לחלק ו' לחצו כאן. לחלק ז' לחצו כאן. לחלק ח' לחצו כאן. לחלק ט' לחצו כאן. לחלק י' לחצו כאן. לחלק י"א לחצו כאן. לחלק י"ב לחצו כאן.

אפל הודיעה למפתחי האפליקציות כי הם חייבים לאפשר בהן תמיכה בקצב רענון של 120 הרץ שאפל שילבה בדגמי ה-Pro של ה-iPhone 13. בנוסף התגלה באג שמגביל את מהירות תצוגת האנימציות באפליקציות מסוימות, והחברה הודיעה כי העדכון הבא של מערכת ההפעלה iOS 15 תכלול תיקון שלו. ה-iPad Pro לא נזקק לעדכון כדי לנצל את יכולות מסך ה-120 הרץ שלו, אולי בשל הסוללה הגדולה יותר שלו. בסמארטפונים עלולה להיווצר בעיה של חיי סוללה בשל קצב רענון גבוה, שהוא תכונה זוללת סוללה. כמו בגירסאות ישנות יותר של ה-iPhone לקח זמן עד שהמפתחים עדכנו את האפליקציות כך שיתאימו לשדרוגים בטכנולוגיות המסך וינצלו את מלוא הפוטנציאל שלהן, גם במכשיר החדש, בעל פאנל המסך של 120 הרץ, כאמור, ימתינו המשתמשים עוד זמן עד שייהנו מן השדרוג בכל השימושים שלו.

עולם הקריפטו סוער בימים האחרונים, לאחר שהשלטון הסיני הודיע שלשום (ו') כי המסחר והשימוש במטבעות הווירטואליים אינם חוקיים במדינה. הדבר השפיע במיוחד על המטבע המרכזי בשוק זה – הביטקוין – שרשם מיד לאחר היוודע ההחלטה הסינית ירידה של קרוב ל-10%. אלא שלאחר מכן הוא תיקן את עצמו, ככל הנראה עקב ההודעה שטוויטר שחררה יום קודם לכן, שלפיה היא תאפשר למשתמשים לתת טיפים ליוצרי תוכן באמצעות ביטקוין. השער של מטבע הקריפטו המרכזי הגיע בבוקר יום ו' האחרון (שעון מזרח ארצות הברית) ליותר מ-45 אלף דולר ליחידה, אולם לאחר ההודעה מבייג'ינג צנח לקצת מעל 41 אלף. אחר כך, ככל הנראה בהשפעת ההודעה של טוויטר, הוא עלה ל-43 אלף. נכון לכתיבת שורות אלה עומד שערו על 41,420 דולר. השלטון הסיני החליט לאסור את הפעילויות במטבעות קריפטו עקב "הסיכונים שב-'התלהבות' (הייפ) בטרנזקציות המבוצעות באמצעות מטבעות וירטואליים" – כך נכתב בהודעה שפורסמה באתר של הבנק המרכזי של סין. על פי ההודעה, השימוש אסור במטבעות כגון ביטקוין או את'ריום – שהונפקו על ידי רשויות לא-מוניטריות (הכוונה היא בעיקר לבנקים המרכזיים של המדינות השונות), שמשתמשים בטכנולוגיות כגון הצפנה ו/או בחשבונות מבוזרים. "ההחלטה הסינית – ירייה עצמית ברגל" שי דתיקה, מייסד ומנכ"ל חברת המסחר בקריפטו INX, הדגיש את העובדה שבעוד שהסינים הוציאו את המטבעות הווירטואליים אל מחוץ לחוק, מדינות אחרות החליטו להתיר את השימוש בו. "הבנק המרכזי בסין מכריז שהפעילות בתחום המטבעות לא חוקית ולעומת זאת, הבנק הפדרלי של ארצות הברית מאפשר מסחר במטבעות קריפטו, בקנדה התחום כולו נכנס תחת הגדרה של ניירות ערך ומחייב רישוי תחת החוקים הרלוונטיים, ומדינות בדרום אמריקה הופכות את הביטקוין להליך חוקי", אמר. דוגמה לכך היא אל סלבדור, שהכריזה על הביטקוין כמטבע הרשמי שלה. דתיקה הוסיף כי "המטבעות הווירטואליים, ובראשם הביטקוין, הם נכס לגיטימי בסל ההשקעות של משקיעים פרטיים, חברות ציבוריות וקרנות חסכון לסוגיהן. הם כאן כדי להישאר". אבי סלמה, מנכ"ל הנציגות הישראלית של הבנק השווייצרי היפו-סוויס, כינה את ההחלטה הסינית "ירייה עצמית ברגל". "אל מול זאת", ציין, "הבנת השוק על ידי גורמים מובילים, בהם מוסדיים וחברות ענק, יכולים להכתיר את הביטקוין כזהב החדש". החלטת טוויטר – לא מפתיעה טוויטר החלה לאפשר למשתמשים לתת טיפים ליוצרי תוכן שהם אוהבים בחודש מאי האחרון, במסגרת ניסוי. ביום ה' האחרון החברה הודיעה שהיא מרחיבה את האפשרות הזאת לכלל יותר מ-300 מיליון המשתמשים שלה בעולם – בשלב הראשון לאלה שיש להם מכשירי iOS, ובשבועות הקרובים גם למשתמשי אנדרואיד. הצעד של טוויטר לא מפתיע, מאחר שמנכ"ל החברה, ג'ק דורסי, הוא תומך נלהב בביטקוין. בעוד שעד כה, הרשת המצייצת אפשרה לשלם ליוצרי התוכן באמצעות הארנקים של Square, שדורסי הוא הבעלים שלה, ו-PayPal (שבעצמה הודיעה באחרונה שהיא תאפשר תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים), החברה צפויה לצרף לאפשרויות התשלום את ארנק הביטקוין של סטרייק. כמו כן, יוצרי התוכן יוכלו לצרף את כתובות הביטקוין שלהם ולקבל תשלומים גם באופן זה.

השם המלא של האוזניות החדשות שלוג'יטק הכריזה עליהן לאחרונה הוא G435 Lightspeed Wireless. מה שאפשר ללמוד מהשם הזה הוא שקודם כל מדובר באוזניות אלחוטיות. דבר שני שהן מציעות זמן שיהוי טוב במיוחד, כך שהשמע עובר חלק ומיידית. מהמראה שלהן כבר אפשר להבין שהן אוזניות עם כריות מלאות, שעוטפות את האוזן, מה שמחבר אותן יותר לשימוש ביתי – למרות שאני מכיר לא מעט אנשים שמעדיפים אוזניות מהסוג הזה על פני אוזניות נטולות חוטים שחודרות לאוזן, גם בזמן פעילות גופנית. מה שאי אפשר ללמוד מהראייה הראשונית הוא מה שמספרת החברה על G435, וזה שלמרות שהן מתאימות ונחמדות למוזיקה, היא מכוונת אותן לשוק המשחקים, וכמעט בכל פלטפורמה אפשרית: לקונסולות ה-PlayStation 4/5 ולמחשב האישי עם שימוש בדונגל ייעודי, או לטלפונים/טאבלטים באמצעות שימוש בבלוטות'. האוזניות צבעוניות למדי, ודי ייחודיות בעיצוב המלבני יחסית שלהן, לעומת רוב השוק, שבו מעדיפים כריות עגולות כמעט סימטריות. הן שוקלות 165 גרם, והן נוחות להתאמה של כל משתמש לפנים שלו. הדרייברים בפנים הוא בגודל 40 מ"מ ומספקים עוצמה גבוהה יחסית, ואין מיקרופון חיצוני – אבל יש שניים פנימיים שאמורים לסייע בהפחתת רעשים סביבתיים. האוזניות אמורות להיות זמינות החל מסוף השבוע הנוכחי במחיר של 369 שקל.

הייצוא של ההיי-טק הישראלי רשם במחצית הראשונה של השנה עלייה חדה – כך עולה מנתונים שפרסם היום (א') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. הנתונים מראים שייצוא ההיי-טק היה גבוה עד כדי כך שבפעם הראשונה, סעיף השירותים עקף את סעיף הסחורות. ככלל, הייצוא הישראלי זינק במחצית הראשונה של השנה ב-67.6 מיליון שקלים, שהם 24% יותר מהעלייה במחצית הראשונה של 2020. יצוא השירותים עמד בתקופה זו על קרוב ל-34 מיליארד שקלים וזה של הסחורות – על כ-33.6 מיליארד. הגידול בגזרת השירותים עמד על 29%, והובילו אותו עליות של 48% בייצוא שירותי התוכנה והמחשוב ובשירותי המו"פ המדעי, וזינוק של 77% במכירות הסטארט-אפים, שמוגדרות כייצוא שירותים. העלייה הכללית בייצוא מרשימה ומתפרסת על פני כל המחצית הראשונה. ברבעון הראשון של 2021 נרשמה צמיחה נאה של כ-11%, וברבעון השני הנתון עמד על שיעור חסר תקדים של כ-38%. על אף שהרבעון השני אשתקד סימן את שיא המשבר הכלכלי שהביאה מגפת הקורונה, מדובר בצמיחה מרשימה מאוד נוכח העובדה שסקטור יצוא שירותי התיירות טרם חזר לשגרה, נוכח ההגבלות על כניסת תיירים לישראל. מקור: מינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה בעקבות התוצאות החיוביות, ובהנחה שהמגמה הנוכחית תימשך, מעריכים במינהל סחר חוץ שהייצוא השנתי יסתכם ב-2021 ב-135 מיליארד דולר – כ-15 מיליארד דולר מעל ליעד המקורי. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, אמרה כי "מדובר בהישג משמעותי לתעשייה הישראלית, לסקטור העסקי, למגזר ההיי-טק וליזמים הטכנולוגיים בישראל, שמוכיחים פעם אחר פעם שאין דבר העומד בפני הנחישות שלהם לפרוץ ולנצח. המשך הגידול בייצוא השירותים, במיוחד בתחומי התוכנה והמו"פ, מחייב טיפול במחסור בכוח האדם בהיי-טק, בדגש על אוכלוסיות הנעדרות כיום מהענף".