אפל, לפחות בינתיים, עומדת על רגליה האחוריות כדי לבטל את החקיקה האירופית שקובעת שכל יצרני הטלפונים חייבים לצייד את הטלפונים באופן תקני בחיבור USB-C, לצורך טעינה ולצורך התממשקות. אפל הגישה ערעור נגד ההחלטה הזו לבית הדין האירופי, בטענה שהדבר ייפגע בתעשייה. אבל סטודנט בשם קן פילונאל, הלומד הנדסת רובוטיקה, החליט שהוא לא רוצה לחכות עד שהסגה תגיע אל סופה. ברשות עצמו, ועם אמצעים טכנולוגיים בסיסיים, הוא הצליח להחליף את חיבור ה-Lightning בטלפון האישי שלו – מסוג iPhone X – בחיבור USB-C תקני. מחבר ומטען בשיטת USB-C. צילום: BigStock פילונאל נזקק למספר חודשים כדי להגדיר את המחבר, ואז כדי להקטין אותו ואת ההלחמות הנדרשות, כך שיתאים באופן טבעי לגוף של ה-iPhone X בהיבט של העיצוב, אבל יותר מכך, שהוא גם יספק את העבודה כמו שצריך. הוא אף פרסם סרטון קצר, בו הוא מראה בקצרה את העבודה שעשה, וכן את התפקוד המלא של ה-iPhone X עם המחבר החדש, בעת התקנה ובעת חיבור למחשב וכדומה. הוא גם הציע התחייבות לפיה יעלה סרטון שמציג את העבודה במלואה. כך או כך, הוא עשה את העבודה לבדו, מבלי כל עזרה מצידה של אפל, שלא בטוח שתאהב את מה שעשה.

אפל החלה מזהירה יותר ויותר בתקיפות מפני סיכוני האבטחה, לכאורה, הגלומים בפתיחת ה-iPhone מתוצרתה להתקנת יישומים שמקורם בחנויות אפליקציות של ספקים אחרים, ולא בלעדית מה-App Store שלה. ההתרעות של הענקית מקופרטינו מגיעות לנוכח רפורמה שעתידה לחול באיחוד האירופי, שתאלץ אותה לשינוי המדובר. מרגרט וסטגר, הממונה על ההגבלים העסקיים באירופה. צילום: וויקיפדיה הענקית מקופרטינו פרסמה אתמול (ד') ניתוח ארוך בן 30 עמודים, על האיומים של מה שמכונה side-loading, או בתרגום חופשי – הורדות מהצד. לפי טענות אפל, אם תתממש הרפורמה, משתמשים ייחשפו לאפליקציות מסוכנות יותר, ואפל תוכל להגן עליהם פחות טוב. הרקע למאמציה של אפל הוא שהאיחוד האירופי מתכנן להחיל רפורמות בשוק הדיגיטלי, במטרה לייצר תחרות רבה יותר לפלטפורמות הדיגיטליות, נושא שמקדמת ביתר שאת הנציבה של האיחוד, מרגרט וסטגר. חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) – שהאיחוד האירופי החל לפתח בשלהיי 2020 ושכבר נמצא בשלבים מתקדמים לקראת מימושו – מתכנן לקבוע פתיחת פלטפורמות עבור ספקים מתחרים, על מנת לחזק את התחרות ומתייחס לא רק לאפל אלא לכלל השוק, במטרה להפחית את "רודנותן" של ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, בעיקר אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק בתחומים רבים – כולל בפרסום, עליו למשל חולשות בעוצמה שתי האחרונות. החנות שבלעדיה לא נכנסים מפתחים ל-iPhone בלעדיות חונקת? App Store. צילום: BigStock בכל הקשור באפל, המצב כיום, והיה כזה מאז ומתמיד, הוא שמשתמשים יכולים להתקין אפליקציות ב-iPhone שלהם רק מהפלטפורמה הפנימית של הקבוצה, שכולנו מכירים בשם App Store – חנות היישומים של אפל. ענקית הטכנולוגיה האמריקנית לא מחבבת, בלשון המעטה, את המהלך המתגעש עליה באיחוד, ומנסה בכל כוחה למנוע אותו. אלא שלפי רויטרס, אפל בצרות משום שגוף המכונה הקואליציה להגינות האפליקציות (Coalition for App Fairness), בו שותפים ספוטיפיי, מאץ' גרופ, וכמובן יצרנית פורטנייט אפיק גיימז – כולן יריבות של אפל שנאבקות בה על מה שהן מתייחסות אליו כאל מונופול ההורדות שאפל מנהלת – דחתה את הטענות הללו. הקואליציה אמרה כי אמצעי אבטחה מובנים, כגון נתונים מוצפנים ותוכנות אנטי-וירוס, מספקים אבטחה למכשירים, ודווקא לא חנות האפליקציות של היריבה העצמתית. כזכור, המאבקים בין אפל לאחרונות הגיעו לבתי משפט ברחבי העולם. במיוחד זכה לעניין הציבור מאבקה של אפיק גיימז מול אפל. אפיק זכתה במשפט המתוקשר חודש שעבר, אך בחרה לערער על הפסיקה. המלחמות בבתי המשפט הציפו בין השאר את עניין העמלות הכבדות שאפל גובה – בין 15 ל-30 אחוזים מהעלות – על הורדות ורכישות בתוך היישומים. לטענת החברות הנאבקות בהגמוניה של אפל, זו מצליחה בהתנהגותה רק מפני שהיא יכולה, ומשום שהיא מחזיקה את השוק בשליטתה המלאה. אפל מצידה ציינה שוב בניתוח החדש שלה מאתמול, שכל האפליקציות והעדכונים בפלטפורמה שלה נבדקים על ידי תוכנות ומבקרים אנושיים, במטרה לסנן אפליקציות זדוניות. בנוסף היא עדכנה כי מפתחים צריכים לעמוד בהנחיותה בנושא הגנת נתונים. ואולם, לדבריה, עם מה שנקרא הורדות מהצד – השיטה שמקדם האיחוד ושתאפשר ליישומים ל-iPhone להגיע ממקורות אחרים מלבד מהחנות הרשמית של אפל – אמצעי בטיחות אלה יעלמו, והדבר יותיר את המשתמשים לבדם מול סכנות ואיומי סייבר רבים, כך לפחות מזהירה אפל.

פריוריטי הישראלית מבצעת עוד רכישה של חברה מקומית והודיעה היום (ה') כי היא קונה את עובדיםנט, שמציעה מערכת לניהול נוכחות עובדים ובקרה תקציבית, ב-40 מיליון שקלים. המערכת של עובדיםנט, AttenIX-TS, נמצאת בשימושם של מאות ארגונים במשק הישראלי, בהם דלק, סונול, יינות ביתן, טלדור והפעילות המקומית של מק'דונלדס ואיקאה. מדובר במערכת ענן שמאפשרת גם לארגוני ענק שמעסיקים אלפים רבים של עובדים פתרונות בתחומי ניהול הנוכחות, בקרת העובדים ומעקב אחר פרויקטים והסכמי עבודה – מה שלדבריה מאפשר תכנון אפקטיבי, חיסכון וייעול תהליכים לרוחב הארגון. המערכת, מתממשקת עם תוכנות השכר בארגון ומערכות מידע פנימיות נוספות – דבר שלפי החברה מסייע לייעל את פעילותם של ארגונים. Attenix-TS מיועדת בין היתר לארגונים מורכבים, הזקוקים למערכת חכמה לניהול הנוכחות בארגון. פריוריטי עתידה לשווק אותה בישראל ובחו"ל. הרכישה הנוכחית באה לאחר שבפברואר האחרון רכשה פריוריטי את חברת התוכנה הישראלית אידאה תמורת מעל 100 מיליון שקלים. אידאה מפתחת פתרון קמעונאי לרשתות, שכולל אי-קומרס, ניהול עמדות המכירה (POS), ניהול סניפים ורשתות, ניהול מועדוני לקוחות ותוכניות נאמנות, ניהול מלאי ומחסנים, הפצה, כספים ועוד. לפני כשנה מכרה קרן ההשקעות פורטיסימו מחצית מפריוריטי לקרן אחרת – TA האמריקנית – תמורת כ-125 מיליון דולר. "יש לאפשר לכל ארגון לשלוט על פעילותו מכל מקום" שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר כי "רכישת פעילותה של עובדיםנט נועדה להרחיב את היצע הפתרונות ללקוחות שלנו שזקוקים לתמיכה במבנה ארגוני מורכב ומבוזר גיאוגרפית ותעסוקתית. אנחנו מאמינים שיש לאפשר לכל ארגון, בין אם ענק או קטן, לשלוט על הפעילות העסקית והמערכתית-ארגונית מכל מקום. הפתרון של עובדיםנט הוא מוצר משלים ורכישתה היא עוד צעד בהתפתחותה של פריוריטי ובצמיחתה בשנים הקרובות". לדברי איריס אליעזר, מנכ"לית עובדיםנט, "הרכישה פותחת בפנינו קהל לקוחות חדש, ומבטיחה הרחבת פעילות משמעותית והאצת צמיחה של שתי החברות – תוך שמירה על איכות הפתרון והשירות ללקוחותינו הקיימים".

השבוע פורסם בעיתון הבריטי גרדיאן מכתב שעליו חתומים כ-400 עובדים מגוגל ומאמזון, שקוראים לחברות שבהן הם מועסקים לבטל את ההתקשרות שלהן עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הנימוק של חותמי העצומה, שלא היה להם האומץ לחשוף את שמם, הוא שהקמת אזורי הענן והדטה הסנטרים של החברות עבור הממשלה תביא לכך שהטכנולוגיה שלהן תגיע לידי "הצבא הישראלי" (זה המונח שבו הם השתמשו במכתב) ותעמיק את הפגיעה בפלסטינים ברצועת עזה. אין זו הפעם הראשונה שבה עובדים מחברות רב לאומיות גדולות שמשקיעות ופועלות בישראל מפרסמים עצומות על רקע פוליטי – שמונעות כנראה על ידי ארגונים עוינים כמו ה-BDS. הפעם הקודמת הייתה בחודש מאי האחרון, כאשר מאות עובדים יהודים בגוגל פרסמו עצומה שקראה לחברה לתמוך בפלסטינים בעקבות מבצע שומר החומות. העובדים קראו לה להחרים את ישראל ולא לשתף פעולה עם הממשלה. טקטיקה של אין תגובה בשני מקרים אלה ובמקרים אחרים לא נשמעה כל תגובה רשמית מישראל – לא בפעם הקודמת, שאז עמד בראשותה בנימין נתניהו, ולא בפעם הנוכחית, תחת נפתלי בנט. אלה שמובילים את פרויקט נימבוס במשרד האוצר וברשות התקשוב אומרים שאין סיבה להגיב, כדי לא לייצר שיח, שבמקרה הנוכחי מדובר בעובדים אנונימיים ושגוגל ואמזון הבהירו לנציגי הממשלה שהחברות מחויבות לחוזים שהן חתמו עליהם, ושלעובדים שכתבו את המכתב והעצומה אין כל קשר למכרז. דרושה תגובה, כדי שלא "יתקדרו העננים" מעל מכרז הענן הממשלתי. עיבוד מחשב: BigStock במשרד האוצר מציינים, בתשובתה לשאילתה שהוגשה לדוברות היום (ה'), שמתן תגובה בנושא זה אינו דבר שקשור לאוצר ושאם הממשלה תחליט להגיב – היא תודיע על כך. אפשר להבין את הטקטיקה הזאת של אין תגובה, שנועדה לא להצית אש ולא לגרום למכתבים, עצומות ופעולות אחרות נוספות. אגב, המתחרות של גוגל ואמזון ניצלו את העצומה שפורסמה בחודש מאי והעלו את הטיעון בבית המשפט, בנימוק שהעובדה שעובדים בחברות רב לאומיות שפועלות בישראל מסיתים נגדה צריכה להדליק נורה אדומה. בינתיים, כאמור, בישראל סבורים שכל הסימנים מראים שלגוגל ולאמזון אין כל כוונה לסגת מהמכרז. למה העובדים וראשי השלוחות של החברות בישראל ממלאים פיהם מים? יש כאן כמה שאלות משמעותיות שצריכות להישאל: מדוע עובדי גוגל ואמזון בישראל שותקים? האם חופש הדיבור שקיים במטות העולמיים לא חל על העובדים בארץ? אם עובדים בחו"ל של שתי החברות הללו יכולים להתבטא נגד ישראל, למה העובדים הישראליים לא מנצלים את זכותם כדי לתמוך בה? מדוע לא ראינו, לא בפעם הקודמת ולא הפעם, ולו רמז להתארגנות של עובדים מהסניפים המקומיים של שני תאגידי הענק, שישיבו לקולגות שלהם? עוד יותר תמוה הוא מדוע ראשי השלוחות הישראליות ממלאים את פיהם מים, ולמה הם רמזו לעובדים לא להגיב ולא לדבר עם עיתונאים על הנושא. הבעיה היא לא עצומה אחת או שתיים, אלא מדובר כאן בעניין עקרוני. ישראל הרשמית מעדיפה לשתוק ולהמשיך הלאה, בהנחה שזה משהו חד פעמי, וסיבותיה עמה, אבל יש בארץ מספיק גורמים שיכולים להסביר למנהלי גוגל ואמזון שאנחנו אמנם סומכים עליהם, אבל לא נוכל להמשיך להבליג על עצומות ומכתבים נוספים. להבהיר להם שמדובר בחלק בלתי נפרד מקמפיינים שיטתיים שמנוהלים נגד ישראל. והרי לא סביר להניח שגוגל ואמזון ירצו שהשמות שלהן יקושר ל-BDS. אמנם, הזירה המדינית מעולם לא פינקה אותנו, אבל עד לא מזמן הייתה מעין הסכמה שבשתיקה שקיימת הפרדה בין ישראל המדינית-פוליטית לבין ישראל שממותגת כמעצמת היי-טק וטכנולוגיה שרבים בעולם משחרים לפתחה. גם במדינות ערב כמו החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות הערביות. העצומות והמכתבים כגון אלה של עובדי גוגל ואמזון עלולים להרוס את ההפרדה הזו, ופגיעה שכזו בתדמית של ישראל עלולה להיות משמעותית ובעלת פוטנציאל פגיעה כלכלי רב. השורה התחתונה: עובדי גוגל, אמזון וכל החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל – מותר לכם ואולי אף חובתכם לבקש מהקולגות שלכם מעבר לים שאת הדעות הפוליטית שלהם ישאירו בבית, ויתעסקו במה שהם יודעים לעשות הכי טוב – טכנולוגיה.

חברת הסייבר סיי (CYE) הודיעה היום על מינויים של בכירים להנהלת החברה כחלק מהרחבת פעילותה והשקת חטיבת סייבר אופרטיבי. המנהלים הבכירים שקודמו ושהצטרפו לסיי הינם מומחי אבטחה וביטחון לאומי, בוגרי תפקידים בכירים בארגונים ציבוריים, פרטיים וגופי ממשל. סיי פועלת בתחום ניהול פתרונות אבטחה לארגונים. החברה מביאה תפיסה חדשנית של ניהול סיכונים על בסיס מידע מודיעיני. החברה, שצמחה ביותר מ-400% בשנה החולפת מעסיקה 120 עובדים. החברה השיקה בימים אלה חטיבת סייבר אופרטיבי ופועלת להעמקת היכולות המודיעיניות ברמה מעצמתית. במסגרת זו, מקימה החברה יחידות גלובליות של היערכות והתמודדות עם אירועי סייבר בזמן אמת, advanced incident response, לצד העמקה של שירותים מבוססי מודיעין ברמה מדינתית, שיאפשרו לחזות את הצעדים של האויב לפתח יכולות היערכות ברמה גבוהה. מרכז הסייבר האופרטיבי מתמחה  בביצוע פעילות פרואקטיבית לזיהוי וסיכול פעילויות של גורמי תקיפה מדינתיים ומעצמתיים, הפועלים למול לקוחות החברה. ד"ר נמרוד פרטוש מונה לסמנכ"ל מדע הנתונים בחברה. פרטוש משלב ניסיון של שנים במחקר AI ולמידה עמוקה בתחום אבטחת המידע. הרקע שלו כולל ניסיון מעשי משירותו ביחידה מובילה בתחום אבטחת המידע של צה"ל וניסיון יזמי בפיתוח פתרונות מבוססי למידת מכונה שהפיקו תובנות רבות באבטחת מידע. במסגרת תפקידו יפיק פרטוש תובנות חדשניות עבור לקוחות החברה ויעניק יכולות מובילות לחוקריה. מיכאל  גנדלמן מונה לסמנכ"ל פיתוח. גנדלמן הוא בעל ניסיון של יותר מ-14 שנים בבניית צוותי פיתוח. לפני הצטרפותו  לסיי בנה והוביל קבוצות של ביג דטה ואבטחת סייבר בלייבפרסון, בקוגנייט וביחידת מו"פ מובילה בצה"ל. שמעון רווח מונה לסמנכ״ל מכירות. רווח הוא בעל ניסיון של 20 שנה במכירות בתחום הסייבר בשוק הבינלאומי. שימש בתפקידי מפתח בחברות טכנולוגיה מובילות רבות, כגון איסיאיי טלקום, קומטאץ' ואימפרבה. במסגרת תפקידו יתמקד רווח בהרחבת ארגון המכירות הגלובלי ובבניית ערוצי שותפים, אשר מהווים חלק אסטרטגי  מהמודל העסקי של החברה. הצטרף לסיי גם שמוליק יחזקאל, שיכהן כראש חטיבת הסייבר האופרטיבי. יחזקאל הינו אלוף משנה בצה"ל, מפקד חטיבה במילואים, בעל ניסיון טכנו-מבצעי של  26 שנים בצה״ל ובכוחות הביטחון. יחזקאל הוא מהנדס תוכנה, התמחה בהובלת מבצעי הגנה בסייבר והיה  בין המקימים ומנהלה הראשון של חטיבת הסייבר האופרטיבית של מערכת הביטחון. בשנים האחרונות היה חבר בכיר בפורום המוביל את "המערכה להגנה בסייבר" של מדינת ישראל.

צעד לקראת הכרה במטבעות וירטואליים ברוסיה או עוד צעד במאבק בינה לבין ארצות הברית? נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמר היום (ה') כי למטבעות הקריפטו "יש ערך". הוא ציין בראיון לרשת NBC שיש להם "זכות להתקיים ולהוות אמצעי תשלום". רוסיה עדיין לא מכירה במטבעות וירטואליים ולא ניתן לשלם באמצעותם במדינה. בנוסף, הבנק המרכזי של רוסיה הזהיר כמה פעמים בעבר מפני מסחר במטבעות קריפטו, עקב התנודתיות שלהם. עם זאת, סוכנות הידיעות אינטרפקס ציטטה את סגן שר האוצר הרוסי, אלכסיי מוייסב, שאמר שהקרמלין לא מתכנן לאסור את המסחר במטבעות וירטואליים כמו שעושה סין. ראש ממשלת רוסיה, אלכסנדר נובאק, אמר לפני כמה חודשים שייתכן שרוסיה תצמצם את השימוש בדולרים לתשלום עבור נפט – מוצר הייצוא העיקרי שלה – אם ארצות הברית לא תפחית את הסנקציות שהיא מטילה עליה. בשבוע האנרגיה, שנערך השבוע במוסקבה, פוטין אמנם אמר שהמטבעות הווירטואליים לא יכולים להחליף את הדולר בשוק זה, אבל ציין ש-"מוקדם מדי לדבר על זה". עם זאת, הוא הביע הסתייגות משימוש שכזה, עקב הצריכה המסיבית של אנרגיה שגורמים המטבעות הווירטואליים. רוסיה מחפשת אמצעי תשלום אלטרנטיביים לדולר מאז שארצות הברית התחילה להטיל עליה סנקציות ב-2014 – ועדיין לא מצאה כזה. האם בעתיד המטבעות הווירטואליים יתפסו ברוסיה את מקומם של השטרות הירוקים כאמצעי תשלום על נפט ואנרגיות אחרות? לא ברור.

באחרונה פורסם, כי הוגשה תלונה כנגד פייסבוק בשל אפליה על רקע גיל בקמפיינים ממומנים לגיוס עובדים. על פי הפרסום, קמפיינים כאלה מאפשרים הגדרת גיל קהל היעד, כך שאנשים רבים בני 40+ לא נחשפים כלל למודעות הדרושים ברשת. התופעה המוכרת של גילנות הועצמה במהלך משבר הקורונה, כשמאות אלפים איבדו את מקום עבודתם. מבין המובטלים, רבים הם בני 40+. גילנות תעסוקתית מתבטאת בתהליכי הגיוס, אבל גם בשלב הפיטורין. סקר של מעסיקים (המצוטט במחקר של מיטל קגן מאונ' ת"א) מראה, שכ-80% מהמעסיקים מעדיפים עובדים צעירים מתחת לגיל 35, ומקרב מעסיקים אלה, 49% אמרו שהם מעדיפים צעירים כי הם זולים יותר, ו-38% ציינו שעובדים צעירים מעניקים למקום העבודה אווירה צעירה ודינאמית יותר. הזמן של כולנו קצוב הנתונים האלה מפתיעים בכמה רבדים. הראשון הוא, שגילנות היא סוג דינאמי של אפליה. שלא כמו אפליה על רקע צבע, מגדר, דת וכדומה, שמתייחסת לשייכות קבועה לקבוצת אוכלוסייה, האפליה על רקע גיל בסופו של דבר תגיע לכל אחד ואחת מאיתנו, שהרי כולנו מתבגרים. גם אם העולם, ושוק ההיי-טק, שייך לצעירים ולצעירות, אף אחד לא נשאר צעיר לנצח. רובד שני הוא עסקי ואסטרטגי. כשמוותרים מראש על מועמדים "מבוגרים", מאבדים "פול" משמעותי של מועמדים ומועמדות שמביאים.ות ניסיון חיים משמעותי וניסיון מקצועי נרחב, המהווים יתרון בתפקידים רבים. אם לוקחים בחשבון את האתגר של חברות היי-טק לגייס כיום, שמתבטא אפילו בקמפיינים פרסומיים יקרים, כולל שלטי חוצות ופרסומות בפריים טיים, פסילה מראש של מועמדים על רקע גיל מהווה בזבוז משאבים ניכר. על אף התפיסה הרווחת שטכנולוגיה, תהליכים וכלים מתחדשים כל הזמן, ולכאורה ניסיון של אנשים מבוגרים עלול להיתפס כלא רלוונטי, אצלנו ב-ויסיטה (vcita), שהיא חברת היי-טק, מבינים היטב את שלל היתרונות הטמונים באנשים בגילאים מתקדמים. הגילאים של עובדי החברה מגוונים, וישנם עובדים בגיל מתקדם בכל התפקידים, שכבות הוותק ודרגות הניהול. במשרד הישראלי שלנו, קרוב ל30% מהעובדים הם מעל לגיל 40. נקודה נוספת נוגעת לתפיסה העקרונית, שלפיה מגוון של עובדים בכל ההיבטים, לרבות מגדר, נטייה מינית, תפיסות דתיות וכדומה, יוצר תמהיל איכותי שתורם לד.נ.א. של החברה. השאיפה היא למצוא עובדים.ות בעלי.ות התאמה לתרבות הארגונית במובן של יכולות תקשורת מעולות, מוטיבציה גבוהה, חתירה למצוינות וכמובן התאמה לתפקיד בהיבט של ניסיון רלוונטי ו/או פוטנציאל משמעותי. כחלק מתפיסה זו, גייסנו מועמדים.ות בגיל "מתקדם" שהגיעו לתפקידים אלה כקריירה שניה שלהם, והיינו פתוחים לאפשר להם להשתלב במשרות ג'וניור אף על פי שהנטייה הרווחת במשק היא לגייס צעירים.ות לתפקידים אלה. ויש גם היבט מגדרי. בחברה שלנו אנחנו רואים שבקבוצת הגיל של בין 30 ל-40 יש יותר עובדים גברים מנשים (בערך 25% יותר), אולם מעל גיל 40 יש 50%/50%. יכולות להיות מגוון סיבות לפער בגילאי 30-40 (למשל, התמקדות של נשים במשפחה בשנים אלה, מחסור כללי בענף ההיי-טק בנשים במקצועות טכנולוגיה וכו'). על כן, מספר העובדות בגילאי 40 ומעלה מאזן את המספרים ומסייע לקדם שוויון מגדרי בארגון. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אוסר על אפליית עובדים.ות ומועמדים.ות לעבודה לפי שלל גורמים, בהם גיל. חשוב לעודד גיוון תעסוקתי גם על רקע גיל, לא רק כי צריך, אלא גם כי כדאי. בשוק תעסוקה, שבו בני 40+ הם הקשישים החדשים, הזמן של כולנו קצוב.

ספקים בשרשרת הייצור של אפל מכחישים את הדיווחים על כך שאפל תצמצם את ייצור דגמי ה-iPhone 13 ב-10 מיליון מכשירים עד סוף השנה בשל התמשכות משבר השבבים. אתמול דווח באתרי טכנולוגיה רבים, כי אפל הודיעה לספקיה על הפחתת כמויות הייצור של דגמי ה-iPhone 13 בשל המחסור העולמי בשבבים – ידיעה שגרמה לירידה בשער המניה של אפל ואף עוררה דאגה בקרב האנליסטים בנוגע לביצועי המכשירים החדשים וליכולתה של אפל לעמוד בביקושים. בעקבות הפרסומים, מכחישים הספקים בשרשרת הייצור של אפל את הדיווחים האלה, ולפי הידיעות אף עומדים לפרסם מודעת עמוד בתשלום המצהירה, כי "ספקי רכיבים עבור מכשירי אפל החדשים טוענים כי עד כה אין הפחתה בהזמנות של אפל להמשך השנה". גם אם הדיווחים על צמצום הייצור אינם מדויקים, לפחות לפי הספקים, עדיין בולטת העובדה שאספקת דגמי ה-Pro וה-Pro Max למי שמזמינים אותם מתוארכת לעוד כמה שבועות ואף חודש. גם מכשירי ה-Apple Watch החדשים מסידרה 7, שיוצאים למדפים ביום ו' הקרוב, חווים עיכובים, כשחלקם אף מתוארכים לאספקה בתחילת דצמבר.