למרות המחסור החמור בעובדים בהיי-טק, שמטריד את ראשי התעשייה, הם לא ששים לשלב מאגר נוח וזמין של כוח אדם שיכול לסגור את הפער, לפחות בחלקו: הג'וניורים. סקר של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים ודלויט מעלה שרוב המשרות הפתוחות בענף מיועדות לבעלי ניסיון של שלוש שנים ומעלה. הנתון מוכיח את מה שכמעט כל ג'וניור חווה: לחסרי ניסיון, או לבעלי ניסיון מועט, קשה להשתלב בענף. הסקר נועד למפות את צרכי תעשיית ההיי-טק בכל הנוגע להון האנושי וממצאיו נחשפו בוועידת התעשייה וההיי-טק שהסתיימה לפני ימים אחדים באילת. עולה ממנו ששלושת המקצועות שבהם מורגש המחסור הרב ביותר הם מהנדסי.ות תוכנה, מהנדסי.ות חשמל ומהנדסי.ות מכונות. עוד נתון מטריד, וידוע, שעולה מהסקר הוא שנשים מהוות כשליש בלבד מהשכירים בהיי-טק. בנוסף, ערבים וחרדים מהווים פחות מ-5% מכוח האדם העובד בענף. מכאן ששני שלישים מהשכירים בתעשיית ההיי-טק הישראלית הם גברים יהודים, אולם לא חרדים. מאמצים לצמצום המחסור לצד חשיפת ממצאי הסקר, מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, סיפר באירוע על תוכנית להכשרת 5,000 עובדים חדשים בהייטק בתוך שלוש שנים, ברובם עובדים זרים, חרדים וערבים. במסגרת ההכשרה, שתיקרא מקפצה להיי-טק, העובדים יצברו ניסיון. בין היתר, הם ישולבו ביחידות טכנולוגיות בשירות הממשלה. צעדים נוספים שבהם האיגוד שותף הם גיבוש תוכנית להרחבת המסגרות הטכנולוגיות המכשירות בצה"ל, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג, תוכנית מוכשרים מבפנים – הכשרות פנים ארגוניות, בתוך תעשיית ההיי-טק – לטובתה, ותוכנית מנהיגות עסקית וטכנולוגית בשם פרחי היי-טק. בנוסף, אמר כהן, ייעשו מאמצים להחזיר לארץ אזרחים ישראלים לעבודה בהיי-טק ולשלב עובדים פלסטינים בענף. מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים "יש ביקוש עולמי מטורף לתעשיית ההיי-טק הישראלית, אבל אנחנו מוגבלים ביכולת לענות על הביקושים בגלל קשיים באיתור ובהכשרה של כוח אדם מיומן ואיכותי נוסף, החסר בתעשייה. הדבר עלול להביא את החברות הגדולות לחיפוש ספקים ופתרונות אחרים בחו"ל על חשבון הספקים הישראליים – ואז נפסיד כולנו", הוסיף כהן. לדבריו, "אנחנו מצויים בנחיתות מול המתחרים בחו"ל בכל הקשור בהכשרת ההון האנושי הנדרש, ואין הכוונה רק למחסור הנוכחי, אלא גם לחיוניותה של תוכנית חומש לאומית למיסוד, תקצוב ויישום בתחום החינוך להיי-טק. אי אפשר להכניס אוטומציה חדשה כשאין מי שיפעיל אותה. זה פוגע בהגברת הפריון – תחום שבו ישראל נמצאת הרחק מאחור. התוכניות שלנו פותרות את הבעיות האלה". ח"כ מיכאל ביטון. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים "היי-טק זה חשוב, אבל צריך גם לשמור על התעשיה" בוועידה באילת השתתף גם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן). הוא התייחס לרצף הפרסומים באחרונה על "חגיגת ההיי-טק" ואמר: "זה נכון שאנחנו רוצים את 'חגיגת ההיי-טק', וזה הפך לחלק מהאתוס הישראלי, יחד עם הסייבר. אבל לא הכול יכול להיות הייטק ולא הכול יכול להיות סייבר – צריך גם לשמור על התעשייה שלנו". ח"כ ביטון התייחס גם לחינוך הטכנולוגי והמקצועי, ואמר כי יש להתחיל לפתוח מגמות טכנולוגיות ומקצועיות בבתי ספר עיוניים, בכדי ליצור את כוח העבודה העתידי של התעשייה. "בבית ספר עיוני בפינלנד יש חדר נגרות, CNC ורתכות. הם רואים במקצועות האלה מקצועות טובים. כך זה צריך להיות גם בישראל – יש להכניס לבתי הספר המקצועיים מגמות מקצועיות. בנוסף, צריך לבצע הכשרה במפעלים, שמתאימה לצרכי החברה, על פי הביקוש". טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם. צילום: אורן דולב, יח"צ התאחדות התעשיינים. דוברת נוספת באירוע הייתה טל אוחנה, ראשת המועצה המקומית ירוחם. לדבריה, "סגירת שלושה מפעלים בירוחם יצרה הזדמנות להביא אליה תעשיות מתקדמות וטכנולוגיות בפריון גבוה. בין השאר, הבאתי לירוחם חממה טכנולוגית שמפתחת פתרונות בתחום הקנביס הרפואי, עוגנים בתחום הרחפנים, ובקרוב ייפתח ביישוב מרכז לוגיסטי, שיעסיק מאות עובדים".

עובדי היי-טק רבים בוחרים לעבוד או להישאר בחברה מסוימת בשל האופציות שהם קיבלו. אלא שעובדים רבים לא טורחים להתעמק במסמך הארוך, בשפה האנגלית, שמפרט את האופציות שהוענקו להם. סוגיית האופציות היא נושא מורכב, שמחייב הבנה מעמיקה. אחרת, עלול להיווצר מצב שבו העובד, שמקווה להתעשר בעזרת האופציות שקיבל, לא יקבל דבר. קיימים ארבעה מונחים בסיסיים בכל הקשור לאופציות: מועד ההקצאה (Grant) – מועד הענקת הזכות החוזית. מחיר המימוש (Exercise Price) – מחיר הרכישה של המניות. מועד המימוש (Vest) – מועד שיהיה כלול בחוזה לקבלת המניות, כתוצאה מתשלום מחיר הרכישה ו/או מילוי תנאים נוספים המפורטים בתוכנית האופציות. לדוגמה, ארבעה מועדי מימוש בשנה – של רבע מהאופציות שניתנו לעובד. במועד המימוש העובד יכול לבחור בין שתי חלופות: לממש את האופציה, כשערך המניה במונחי שוק גבוה מערך המניה שנקבע למימושה, או לא לממש את האופציה ולדחות את מימושה, כשערך המניה נמוך מערך המניה שנקבע למימוש. מועד הפקיעה (Expiration Date) – המועד שעד אליו העובד יכול לממש את האופציה. לדוגמה, עד שלושה חודשים לאחר סיום עבודתו בחברה. עו"ד אורי אנגלהרד. צילום: פרטי כדוגמה לעובד שלא הצליח לממש את האופציות אביא את פסק הדין שהתקבל בבית הדין הארצי לעבודה בעניין מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גרושקה. במקרה זה, העובד הועסק בחברת הסטארט-אפ פיץ', שבה ניתנה לו התחייבות להענקת אופציות לרכישת מניות, באישור הדירקטוריון, כאשר ההחלטה תובא לידיעתו בכתב עד למועד שנקבע. אלא שההחלטה בעניין לא התקבלה, מאחר שסמוך לכך נמכרה פיץ' ושולבה במיקרוסופט ישראל. בהסכם המיזוג נקבע שהאופציות שניתנו לעובדי פיץ' יומרו לאופציות לרכישת מניות מיקרוסופט, בכפוף לכך שהעובדים ימשיכו לעבוד בחברה בהיקף מלא. מומלץ לעובדים שמקבלים אופציות להתעמק ולהבין היטב את מסמך האופציות. לאחר שיבינו את הזכויות שהם קיבלו, הם ינהגו באופן שלא יגרום להם להפסיד אותן. לאחר זמן, העובד פוטר מעבודתו לפני המועד הקבוע בהסכם למימוש האופציות של מניות מיקרוסופט. העובד דרש לאפשר לו לממש את האופציות לרכישת מניות שקיבל בפיץ'. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הסכם העבודה של העובד עם פיץ' אכן כלל הוראה בעניין הענקת אופציות לרכישת מניותיה, אלא שהוראות הסדר זה משקפות התחייבות בלבד להענקת אופציות לפי תוכנית שפרטיה אמורים להיקבע בעתיד ולבוא לידיעתו אז. ברם, תוכנית כזו לא גובשה, לא קיבלה את אישור הדירקטוריון ולא הובאה לידיעת העובד. מה גם שממילא, העובד לא קיבל אופציות כלשהן. וגם אם היה קיים הסדר בעל תוקף מחייב להענקת אופציות לעובד לרכישת מניות פיץ', בית המשפט קבע שבמיזוג של פיץ' עם מיקרוסופט הוא בוטל בהסכמת העובד תמורת קביעת הסדר חלופי לקבלת אופציות לרכישת מניות החברה הרוכשת. כמו כן, צוין בפסק הדין, מאחר שההחלטה לפטר את העובד הייתה עניינית ולא על מנת לסכל את זכותו לממש את האופציות, הרי שהוא לא זכאי לממש את האופציות לרכישת מניות מיקרוסופט. לסיכום, מומלץ לעובדים שמקבלים אופציות להתעמק ולהבין היטב את מסמך האופציות. לאחר שיבינו את הזכויות שהם קיבלו, הם ינהגו באופן שלא יגרום להם להפסיד אותן. אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי. הכותב הוא עו"ד, נוטריון ומגשר, המומחה לדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

המעבר לעבודה מהבית ביחד עם התחזקות הצורך בערוצים דיגיטליים, האיצו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, שהחלו עוד לפני כן. תעשיות הפיננסים, הבריאות, התשתיות, ועוד תעשיות מובילות, עוברות כולן לנהל את התהליכים העסקיים ואת התקשורת מול הלקוחות באפיקים דיגיטליים. אולם, שינוי כל-כך מהותי דורש הרבה מאוד אנשי פיתוח ו-IT, שלחברות רבות קשה מאוד לגייס ולשמר. המחסור בכישרון (טאלנט) פיתוח מקומי הוביל חברות שונות לנסות למצוא פתרונות שונים. ביניהם, מיקור חוץ לעובדי פיתוח במדינות אחרות כמו פורטוגל או הודו, התבססות על מוצרי קוד פתוח (אופן סורס) או השהייה של תוכניות הטרנספורמציה, עד שיצליחו לגייס עובדים. אולם, אף אחד מהפתרונות הללו לא נותן מענה מיידי ויעיל לצורך לפתח מגוון גדול של אפליקציות, שיאפשרו לאנשי החברה לעבוד בצורה אג'ילית, סקיילבילית ויעילה. כלומר, למרות העלייה בדרישות – הפיתוח לא מצליחים להשיג את הקצב והדרישה לפתח יותר, בצורה מהירה טובה וזולה יותר. כאן נכנס לתמונה ה-Low-Code – פלטפורמת פיתוח שמאפשרת להרחיב את מנעד האנשים שמפתחים אפליקציות, ובזמן קצר יותר. זאת, כיוון שפלטפורמות Low-Code מנגישות פיתוח אפליקציות לכל אחד. הן מאפשרות לפתח דרך ממשק פיתוח ויזואלי, במקום בשורות קוד. דרך הממשק, משתמשים מרכיבים ומסדרים את חלקי האפליקציה שהם רוצים לבנות, ויכולים מיד להפעיל אותה! שיטת ה-Low-Code כל-כך מבטיחה, שלפי גרטנר 70% מהאפליקציות החדשות שיפותחו בארגוני אנטרפרייז יהיו מ-Low-Code, בהשוואה ל-25% ב-2020. פיתוח מהיר, איכותי ויעיל ב- 300% כפי שניתן להבין, פלטפורמות Low-Code מאיצות בצורה משמעותית את תהליכי הפיתוח, וכתוצאה מכך את תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגונים. משתמשים וארגונים יכולים לקבל מענה פיתוחי מהיר ומותאם לצרכים שלהם. בזכות ה-Low-Code, ובאמצעות פיתוח משולב של המשתמשים העסקיים ואנשי ה-IT, הם יכולים לקבל במהירות אפליקציות שמייעלות ומשפרות את העבודה שלהם ושל הלקוחות. "ארגוני אנטרפרייז שמשתמשים ב-Low-Code יכולים להאיץ את תהליכי הפיתוח בסדרי גודל שבין 300% ל-700%", אמר צבי גלי, מנהל פעילות OutSystems באמן דיגיטל, נציגת החברה בישראל. בסביבה תחרותית שדורשת חשיבה חדשנית ומהירה בכל עת, מדובר בגורם שיכול להכריע לגבי הצלחה של חברה". בנוסף, פיתוח ב-Low-Code מבטיח שהמשתמשים העסקיים תמיד יקבלו מענה מדויק לצרכים שלהם, שכן הם בונים את המוצר ביחד עם אנשי ה-IT. נגמרו הימים שבהם היה צריך להסביר את הצורך העסקי לאנשי המוצר והפיתוח, שבתורם פירשו את הנאמר לפי הבנתם ולא תמיד פיתחו מוצר סופי שהיה מותאם לצורך המקורי. להאצת טרנספורמציה דיגיטלית. פלטפורמות Low-Code. צילום: BigStock שלישית, פלטפורמות Low-Code איכותיות מרחיבות את מנעד האפשרויות העסקיות של הארגון. לצד הפיתוחים החדשים, פלטפורמות מסוימות  מציעות מרקט-פלייס שמאפשר למשתמשים ליהנות מהאפליקציות שפיתחו משתמשים אחרים. כדי לוודא שהפיתוחים איכותיים וטובים, הפלטפורמות עושות בדיקת איכות להבטחת יעילות, סקלביליות ואבטחת מידע באמצעות AI, לפני החיבור של האפליקציה לקוד של החברה. Low-Code – משחרר את אנשי הפיתוח וה-IT לעסוק במטלות אחרות לבסוף, פלטפורמת Low-Code משחררות את אנשי הפיתוח וה-IT לעסוק בעבודה מורכבת ואיכותית יותר. במקום להתעסק בתחזוקה שוטפת, עדכון גרסאות או פיתוח, שהוא יחסית פשוט, הם יכולים להשקיע את כישרונם במוצרים מהליבה העסקית של החברה. מדובר ביתרון שגם משפר את שביעות הרצון של העובדים וגם חוסך כוח אדם לארגון. כמובן חשוב לבחור את הפלטפורמה המתאימה מבחינת כמות המשתמשים, יכולות הגידול ויכולת שילוב עם מערכות ארגוניות, או פיתוח שנעשה בצורה מסורתית בארגון. כמו כן, מומלץ לבחור פלטפורמה שלא תהיו תלוים בה, ואם יהיה צורך ניתן יהיה לייצא את הקוד ולהשתמש בו ללא תלות בפלטפורמה. "פיתוח Low-Code מאפשר לארגוני אנטרפרייז להיות חדשניים ולפתוח אפשרויות עסקיות חדשות עם עובדים ולקוחות. ארגונים שידעו איך למצות את מה שפלטפרומות Low-Code מציעות, יוכלו לקבוע איך העתיד שלהן ייראה, ולעצב מחדש את המציאות העסקית שלהן, בתנאים שלהן", סיכם צבי גלי.

הביטקוין צונח בחודשיים וחצי האחרונים, ועומד כיום על מחצית משערו בנובמבר: שער הביטקוין נכון לשעת פרסום שורות אלה הוא 35,686 דולר ליחידה, בעוד שב-10 בנובמבר הוא הגיע לשיא של 65,935 דולר. ולא רק הביטקוין: האת'ריום, המטבע השני בערכו, ירד מאז אותו התאריך בשיעור דומה. אלא שמאז תחילת השנה שעברה הוא הכפיל את ערכו ועומד כעת על 2,491 דולר ליחידה. לעומת זאת, שערו של הביטקוין היום גדול בכ-10% בלבד לעומת הנתון ב-22 בינואר אשתקד. יש לציין שהביטקוין ממשיך להיות המטבע הגדול ביותר גם בשווי השוק – ובענק: שווי השוק שלו עומד על 677.7 מיליארד דולר וזה של האת'ריום – על מעט פחות מ-300 מיליארד. המשקיעים עצבניים הסיבה לירידות החדות מאז נובמבר היא עצבנות המשקיעים, שחוששים לפגיעה בפעילות המטבעות הקריפטוגרפיים מאז שהבנק המרכזי של ארצות הברית הודיע שהוא שוקל להטיל רגולציה כבדה יותר על התחום. זאת ועוד, מדינות שונות בוחנות אמצעים לאסור על השימוש במטבעות הקריפטו. ברוסיה, נגיד הבנק המרכזי רוצה לאסור את השימוש בהם מאחר שלדעתו, המטבעות הווירטואליים אלה מסכנים את היציבות המוניטרית של המדינה. רוסיה היא אחת המדינות שבה יש את שיעורי השימוש הגדולים ביותר במטבעות קריפטו ובתחומה מבוצעות עבודות הכרייה הגדולות ביותר בעולם של מטבעות אלה. בנוסף, לפני שבוע הודיעה ממשלת הודו על כוונתה לחוקק חוק שיגביל את הפעילות במטבעות קריפטו במדינה ויפקח עליה.

הצמיחה בכלכלת המידע והצורך לשדרג משמעותית את אבטחת המידע הביאו לישראל בשנים האחרונות שחקניות בינלאומיות בעולמות הטכנולוגיה ושירותי אבטחת הענן, ובכך, באופן טבעי, עלה הביקוש בקרב חברות וארגונים ישראליים לאחסון שרתים במקומות בטוחים יותר. התהליך המרכזי בתחום זה הוא הקמתן של חוות שרתים המאכלסות את המידע של חברות וארגונים רבים בקומפלקס אחד מאובטח ומוגן. זאת, בשונה מהעבר, כששרתי החברה או הארגון מוקמו באחד החדרים בקומת המשרדים. חוות שרתים נבדלות זו מזו בשטחן, בהספק החשמלי וברמת הגיבוי והשרידות שהן מספקות (TIER), שנמדדת בזמינות (Uptime) שעליה מתחייב בעל האתר ללקוחותיו. מאפיין נוסף וחשוב הוא הגיבוי ורמת האבטחה, כאשר הסטנדרט האופטימלי הוא מיקומו של חדר המחשב מתחת לקרקע, במבנה ממוגן, שבו חדרי החשמל והמערכות האלקטרומכניות ממוקמות מחוץ לחדר, עם הפרדת שטחי אש מלאה. גם להתפשטות מגפת הקורונה הייתה תרומה בגידול הביקוש לחוות שרתים. זאת, בעקבות השינויים המבניים והתפיסתיים בעולם העבודה. המגפה חשפה את החשיבות של היערכות לעבודה ממושכת מחוץ למשרד, רחוק מחדר השרתים של החברה, ללא נוכחות פיזית (במידה ששרת החברה "נופל") – דבר שמשפיע על איכות ויכולת העבודה מרחוק. חדרי תקשורת ושרתים עצמאיים של חברות מוזנים בדרך כלל מלוח חשמל קומתי בודד וממערכות Single line פשוטות ולא אמינות, שנוטות לחוסר יציבות. במקרים שכאלה, עם "נפילת" המערכות יש צורך להזעיק טכנאי יחד עם נציג החברה כדי לאתר ולתקן את התקלה – דבר שכרוך בזמן לא מבוטל, חשיפה לאיבוד מידע וביטול היכולת לעבודה מרחוק. לכל אלה מתווספים הפסדים כספיים, כמו גם פגיעה בזמינות ללקוחות ובתדמית החברה. חוות השרתים של אינפיניטי Infinity Data Center בימים אלה מסתיים השלב האחרון של הקמת Infinity Data Center בפרויקט אינפיניטי פארק רעננה, שממוקם בצומת רעננה-כפר סבא דרום. את הדטה סנטר מקימות החברות ריט 1 ו-ס.ע.ן זהב, בהשקעה של יותר מ-110 מיליון שקלים. זהו פארק התעסוקה הראשון בארץ שצפוי לשלב אולם שרתים כחלק אינטגרלי מהפרויקט. יזמיות הפרויקט יציעו שירותי שמירה, אבטחה פיזית ואבטחת מידע לחברות ולארגונים שיאכלסו את הפארק ואת האתר עצמו, כמו גם לחברות מחוץ לקמפוס. חוות השרתים Infinity Data Center כוללת שטח בנוי של כ-1,000 מ"ר ברוטו ותכיל מקום אחסון רב בסטנדרט גיבוי של בין Tier 3 ל-Tier 4. האתר הינו בעל יכולת שרידות פיזית גבוהה ובנוי כמעין "בונקר" מתחת לפני הקרקע, עם מעטפת בטון ודלתות פלדה ברמת שרידות גבוהה ביותר. דגש מיוחד ניתן לנושא איכות התשתית והמערך החשמלי והמכני, שתוכנן ונבנה ביתירות מלאה בגיבוי כפול (2n). הוא כולל, בין היתר, צנרת מים שבנויה באופן טבעתי, עם ברזי תפעול לפני ולאחר כל יחידת מיזוג אוויר – מה שמאפשר הזרמת מים מכל כיוון כדי לבודד כל חלק של הצנרת הראשית ללא השבתה. במילים אחרות, אין Single Point Of failure. כלומר, אין מקום לטעויות – לא ברמת המערכות ולא ברמת קווי ההולכה. החדר צויד ואובזר במערכות הטובות ביותר של החברות המובילות בעולם, וכולל הסכמי שירות, אחריות ואחזקה (SLA) שנחתמו מראש. צוות ניהול החדר מורכב ממומחים ותיקים, בעל ניסיון בינלאומי של מעל 20 שנים בתכנון, ביצוע ותפעול הקמת חדרי מחשב בהספקים שונים בארץ ובחו"ל, ללקוחות ולגופים גדולים. נטלי מרשל, נציגת הבעלים בפרויקט אינפיניטי פארק רעננה, ציינה כי "חוות שרתים במיקור-חוץ מגדילה את אבטחת המידע, השרידות של אמצעי הגיבוי ופעילותם השוטפת של השרתים, ומקטינה את הסיכוי לאבד, חלילה, מידע. כאן מדובר בגיבוי משולש, בלתי תלוי האחד בשני, ואף יותר מכך. היתרונות בהוצאת ארונות השרתים מקומת המשרד ובהעברתם לחוות השרתים במיקום בטוח הם בכך שהחברה מרוויחה עוד שטח משרד ויכולה להיות רגועה ובטוחה לגבי הנגישות למידע שלה בכל רגע נתון, אפילו כשהעבודה צריכה להתבצע מרחוק, כפי שחווינו בתקופת הקורונה". פרויקט אינפיניטי פארק רעננה יכלול 150 אלף מ"ר בשלושה מבנים, בהם המגדל הגבוה ביותר באזור השרון ולצידו קמפוס אמדוקס לשעבר, שעתיד לעבור שיפוץ מסיבי ולהפוך לבניין מודרני, כולל פטיו ענק של Co-working, לרווחת עובדי המתחם. המסחר ישתרע על שטח של 10,000 מ"ר, המיועדים גם לבילוי, כולל חדר כושר ומלון עסקים. כמו כן, יוקם במסגרת הפרויקט פארק אורבני בשטח של שישה דונם, שנושק לתחנת הרכבת וכולל פינות ישיבה, פבליוני מסחר ושטחים ירוקים. הפרויקט יעמוד בתקן האמריקני לבנייה ירוקה, LEED – מה שאומר שהוא יענה לקריטריונים ולסטנדרטים גבוהים ביותר לאחריות סביבתית, ויכלול שימוש במשאבים בצורה יעילה וטבעית במקום העבודה. לאתר Infinity Data Center לחצו כאן.

ביום ו' האחרון אישרה יבמ (IBM) רשמית שהיא מוכרת חלקים מיחידת ווטסון בריאות (Watson Health) שלה לחברת ההשקעות העולמית פרנסיסקו פרטנרס (Francisco Partners). המהלך לא בא בהפתעה, שכן כבר לפני כשנה דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי חטיבת הבריאות של ווטסון אמנם מבוקשת ומניבה הכנסות נאות, שהוערכו בכמיליארד דולר, אך אינה מצליחה לייצר רווחיות משתלמת. תנאי העסקה, הצפויה להיסגר ברבעון השני של השנה, טרם נחשפו, ואולם ההערכות מדברות על מכירה ביותר ממיליארד דולר, וככל הנראה – בהפסד, כך לפי דיווח של בלומברג. היחידה תמשיך כחברה עצמאית, וצוות ההנהלה הנוכחי יישאר בתפקידים דומים. "יבמ הוציאה כמה מיליארדי דולרים על רכישות כדי לבנות את ווטסון. המנהל הבכיר לשעבר של יבמ, ג'ון קלי, הציג פעם את היוזמה כצעד של 'הימור על כל הקופה'. זה לא עמד בהייפ. ווטסון בריאות נאבקה על נתח שוק בארה"ב ומחוצה לה, וכרגע היא אינה רווחית", כך ציין הוול סטריט ג'ורנל כבר בפברואר 2021. ממשיכה עם עסקי ווטסון האחרים והמצליחים. יבמ. צילום: ויקימדיה היחידה לא הוכיחה עצמה כספית יחידת ווטסון בריאות הושקה על ידי יבמ בשנת 2015, במטרה ליישם את טכנולוגיית הבינה המלאכותית החלוצית של החברה – ה-Watson AI – במטרה לאפשר טיפול רפואי מותאם אישית. לאורך שנות קיומה היחידה התמזגה עם מספר רכישות של יבמ בתחום הבריאות, כולל מפתחת תוכנות ההדמיה ו-PACS Merge Healthcare, חברת בריאות הציבור Phytel, ספקית מודיעין הבריאות מבוססת הענן Explorys ו-Truven Health Analytics. כעת, לפי הדיווחים, המכירה לקרן ההשקעות הפרטית פרנסיסקו פרטנרס מגיעה אחרי שמנכ"ל יבמ, ארווינד קרישנה, ביקש לשפר את תמהיל ההכנסות של החברה, תוך נטישת עסקים מסוימים שלעתים קרובות לא מילאו את הפוטנציאל שלהם כשהיו תחת יבמ. במסגרת ההסכם הסופי שהוכרז ב-21 בינואר, פרנסיסקו פרטנרס תרכוש את מערכי הנתונים והמוצרים של ווטסון בריאות – כגון תוכנת ההדמיה לאבחון, תוכנת הניתוח Health Insights, מסדי נתונים של מחקר MarketScan, מערכות ניהול נתונים לפיתוח קליני עבור ארגוני מחקר חוזים וחברות מכשור רפואי ותוכנית חברתית של היחידה, כן את תוכנת הניהול עבור הסוכנויות הממשלתיות ותוכנת תמיכה בהחלטות קלינית של Micromedx – כך על פי IBM ופרנסיסקו פרטנרס. טום רוזמיליה, סגן נשיא בכיר ב-IBM Software, אמר כי המכירה המתוכננת תאפשר ל-IBM להיות ממוקדת עוד יותר באסטרטגיית הענן ההיברידי וה-AI מבוסס הפלטפורמה שלה. "IBM נותרה מחויבת לווטסון, עסק הבינה המלאכותית הרחב יותר שלנו, וללקוחות ולשותפים שאנו תומכים בהם בתחום ה-IT בתחום הבריאות", אמר רוזמיליה בהצהרה. "באמצעות עסקה זו, פרנסיסקו פרטנרס רוכשת נכסי נתונים וניתוח שיהנו מההשקעה והמומחיות המשופרת של פורטפוליו הממוקד בתעשיית הבריאות". הרכישה היא ההשקעה האחרונה של פרנסיסקו פרטנרס בחברות טכנולוגיות בריאות. ההשקעות הקודמות שלה בתחום כללו חברות כמו Availity, eSolutions, Capsule, GoodRx, Landmark, QGenda, Trellis ו-Zocdoc.

אינטל הודיעה בסוף השבוע על תוכניתה להקים מתחם ענק לייצור שבבים באוהיו, שיכלול שמונה מפעלים ויהיה הגדול במפעלי אינטל בעולם, בהשקעת עתק שעשויה להגיע ל-100 מיליארד דולר. ענקית הטכנולוגיה הודיעה על השקעה ראשונית של 20 מיליארד דולר, הגדולה ביותר בהיסטוריה של אוהיו, בבניית שני מפעלים חדשניים, זאת במטרה להאיץ את כושר הייצור כדי לענות על הדרישה העולמית הגוברת למוליכים למחצה ולהפחית את התלות האמריקנית באסיה. המפעלים שיוקמו ייצרו 3,000 משרות באינטל ועוד אלפי משרות תומכות, ותכנון הקמתם יתחיל מיד, כשהבנייה צפויה להתחיל ב-2022, והיצור צפוי להתחיל בשנת 2025. "ההודעה שלנו מסמנת עוד צעד חשוב שאינטל עושה כדי לשקם את הובלת ארצות הברית בייצור מוליכים למחצה", אמר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. "הפעולות של אינטל יסייעו לבנות שרשרת אספקה יציבה ולהבטיח גישה אמינה למוליכים למחצה מתקדמים לקרת השנים הבאות". עוד הדגיש גלסינגר את החשיבות של החזרת יכולות ייצור מתקדמות לארצות הברית, כדי לחזק את התעשייה העולמית. "המפעלים האלה", ציין גלסינגר, "ייצרו מרכז חדש לייצור שבבים מתקדם בארצות הברית, שיתמוך בערוצי הייצור הישירים הביתיים ויחזק את ההובלה של אוהיו במחקר ובטכנולוגיה מתקדמת".

פורצ'ן כינס ביום ה' האחרון כ-100 מנכ"לים באמצעות זום, למפגש ראשון לשנת 2022. במהלך הדיונים, המשתתפים התמקדו בזיהוי אתגרים והזדמנויות מובילות, איתם יתמודדו עסקים בכלל בשנה הקרובה. האתגר המדובר ביותר אולי היה הקרב על טאלנטים בתעשיית הטכנולוגיה, אולם על כל הנושאים שהועלו במפגש ניצחה השפעה אחת מכרעת – השפעת הקורונה בכלל, וגל האומיקרון בפרט, על עסקים ובני אדם בכל העולם. כך למשל עלה בהרחבה העיסוק בעבודה מרחוק, מהבתים, שהקורונה אילצה עסקים רבים לעבור אליו. במהלך המפגש התייחס גם מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, לנושא, ואמר כי הוא מאמין שאנשים יחזרו למשרדים, אבל שעבודה מרחוק תמשיך להיות חלק מחיינו בעתיד הנראה לעין. ג'סי ציין בדבריו את העיכובים האחרונים בחזרה למשרדים ולמטות החברות – חזרה שכבר תוכננה והייתה אמורה להתרחש בקרוב בחברות כמו גוגל, אפל, מטא, אמזון ודומותיהן. הוא ציין כי השיבושים בתוכניות אלו, שנגרמו כתוצאה מהעלייה המתמשכת בתפוצת האומיקרון, מצביעים על מצב חדש יחסית, אך כזה שהוא כאן בעצם כדי להישאר. "אני חושב שאנשים יחזרו (לעבוד מהמשרד – ג"פ) במספרים גדולים יותר מבעבר, אבל אני סבור שזה לא יראה כמו בעבר יותר", אמר ג'סי בדיון. מתכנונים איטיים למעבר מהיר אליו. הענן. אילוסטרציה. צילום: BigStock עלייה כפויה – וחיובית – בהגירה לענן המגזין פורצ'ן דיווח על האירוע ודברי ג'סי, וציין כי מנכ"ל אמזון נגע בדבריו בצמיחה של טכנולוגיות חדשות בשנה האחרונה, במיוחד בזו של תוכנות מבוססות ענן, שהפכה את אפשרויות העבודה מרחוק לחסכוניות וגמישות יותר. המנכ"ל של ענקית הקמעונאות אונליין מאמין שהמעבר הזה לעבודה מקוונת היה חייב להתרחש במוקדם או במאוחר, והמגיפה רק "האיצה את מעבר האנשים לענן בכמה שנים". עוד התנבא ג'סי כי השנה "יהיו פונקציות מסוימות, וצוותים מסוימים שעובדים בעיקר מרחוק, ואחרים שיהיו צריכים לעבוד יחד ולעבוד במשרד". ג'סי טען שכולם הושפעו באופן דרמטי מהקורונה, אך סיפר כי אמזון ועסקי הקמענאות שלה הושפעו במיוחד, לדבריו פשוט משום שהכל נסגר. עסקים אלו של הענקית מסיאטל גדלו פי שתיים או שלושה בתוך 18 חודשים בלבד. "ממש בין לילה", כך אמר ג'סי. הוא הרחיב ותיאר שינויים מהותיים שהחברה ביצעה במרכזי ההגשמה שלה, הן כדי לספק את הביקושים העצומים והמפתיעים שבהם נתקלה לפתע והן כדי לשמור על בטיחות הציבור והעובדים. ג'סי אמר שארגוני אנטרפרייז תמיד חיפשו את החידוש הבא, אבל נאלצו להשתנות ולהרחיב את יכולותיהן עקב הקורונה בבת אחת, ולכן עברו מלדבר ולתכנן מעבר גדול לענן ליישום מיידי של המהלך, פשוט כדי לעמוד בתנאים החדשים המגיפה הכתיבה. מה שדי ברור מדבריו של מנכ"ל אמזון הוא שהוא אינו מתייחס למצב החדש כאל תכתיב שלילי, ואפשר להבין מדוע, בהתחשב בצמיחה האדירה בשנתיים האחרונות של החברה שאותה הוא מנהל מאז שהחליף את המייסד והמנכ"ל היוצא, ג'ף בזוס.