נחשפה (עוד) קבוצת פריצה סינית שפעלה באופן מתוחכם ברחבי העולם ופרצה למפעלי תעשייה ולארגונים מהמגזר הביטחוני, לרבות ספקית פתרונות הגנת סייבר אחת – כך חשפו אתמול (ב') חוקרי קספרסקי. ההאקרים השתמשו בו זמנית בשש דלתות אחוריות שונות, שאותן הם כיוונו כלפי שלל קורבנות: מפעלי תעשייה, מכוני מחקר, סוכנויות ממשלתיות ומשרדים. הם לא בחרו צד במלחמת רוסיה-אוקראינה ותקפו מטרות בשתי המדינות, כמו גם בבלרוס ובאפגינסטן. באמצעות הודעות פישינג – שהיו "מעוצבות בקפידה", כהגדרת חוקרי קספרסקי – ההאקרים התייחסו במיילים שנשלחו לקורבנות למידע הרלוונטי לארגון הקורבן, שעדיין לא היה פומבי. בדרך זו הם הצליחו לחדור לעשרות ארגונים, לפגוע או להשתלט על תשתיות ה-IT שלהם – בחלק מהמקרים, ולעשות זאת תוך השתלטות על מערכות המשמשות לניהול פתרונות אבטחה, הסבירו החוקרים. הפגיעות, שנוצלה על ידי ההאקרים במסגרת המתקפה, התגלתה בינואר האחרון. חוקרי קספרסקי ציינו כי היא אפשרה לתוקפים להחדיר נוזקה ללא כל פעילות נוספת מצד המשתמש. במקרה אחד, לדבריהם, התוקפים השתלטו על מרכז שליטה של ספקית פתרונות הגנת סייבר, ששמה לא צוין. או אז, הם הפעילו מתקפת "כרטיס זהב", שהעניקה להם גישה רחבה ועקבית ברשת הקורבן. איך החוקרים זיהו שמדובר בקבוצה סינית? קבוצות מחקר של חברות מודיעין איומים שעוקבות אחרי פעילותה של קבוצת ההאקרים נתנו לה את השם TA428. היא זוהתה על בסיס סימנים טכניים שונים, לצד חפיפה לפעולות תקיפה קודמות. בעבר דיווחה סייבריזן הישראלית שאחד הקורבנות של הקבוצה היה קבלן הגנה רוסי בעל קשרים עם חיל הים הרוסי. חוקרי קספרסקי ציינו בדו"ח שלהם כי "דיוג חנית (Spear phishing) נותר אחד האיומים הרלוונטיים ביותר על מפעלי תעשייה ומוסדות ציבור. התוקפים השתמשו בעיקר בנוזקות שמכילות דלת האחורית, כמו גם בטכניקות סטנדרטיות לתנועה לרוחב רשתות הקורבן ויכולת להתחמקות מפתרונות אנטי-וירוס".

"כשלומדים הגנת סייבר, נדרשים לעבוד בשטח. התלמידים חייבים 'ללכלך' את הידיים, להיחשף לכל הטכנולוגיות, ותחת דומיינים שונים. אי אפשר ללמוד הגנת סייבר בתיאוריה, זה כמו ללמוד שחייה בהתכתבות", אמרה סיון תהילה, ראשת הפקולטה ללימודי סייבר בבית הספר למדעים ולבריאות, ישיבה יוניברסיטי בניו יורק. תהילה בת ה-35 היא מומחית עולמית בהגנת סייבר ואבטחת מידע, ובעלת הספק מרשים בתחום. "בצבא", סיפרה, "שימשתי כמנהלת האבטחה בחטיבת המחקר באגף מודיעין, והייתי ראשת מדור אבטחת מידע של חיל המודיעין". ב-2015, לאחר עשר שנים, השתחררה בדרגת סרן, עבדה באבטחת מידע ברפאל, ואז שימשה כיועצת אבטחת סייבר לרכבת ישראל, שם הקימה את ה-SOC, חמ"ל הסייבר של הרכבת. אז הצטרפה תהילה לפרימטר 81 – שבאחרונה הפכה לחד קרן – כמנהלת ארכיטקטורת פתרונות סייבר, שם עבדה עד 2021. לאחר מכן הקימה חברת הזנק, Onyxia, העוסקת באסטרטגיית סייבר. ב-2019 עברה תהילה לניו יורק. "בצבא הכרתי קצין בכיר במודיעין", סיפרה. "הוא הציגני לדיקן האוניברסיטה, הדברים התגלגלו, והתחלתי לפתח קורסים בתחומי אבטחת מידע, ניהול סיכונים ואבטחה בענן". ישיבה יוניברסיטי. צילום: ויקימדיה "סיירת המטכ"ל" של יהדות התפוצות ישיבה יוניברסיטי נחשבת "סיירת מטכ"ל" של יהדות התפוצות. המוסד האקדמי הוקם ב-1886, מונה יותר מ-6,000 סטודנטים ומדורג במקום ה-68 בין האקדמיות המובילות בארה"ב. לדברי תהילה, "כל מי שמעורב בתוכנית הלימודים, כולל המרצים – עובד בתעשייה, חי את שטח ומביא מניסיונו לתוכנית. האקדמיות, לעתים, 'נתקעות' במגדל השן שלהן. בעולם הטכנולוגי המשתנה במהירות, ובטח בסייבר, כשאיומים חדשים צצים חדשות לבקרים – אסור שהאקדמיה תהא מנותקת מהשטח". "כשהתחלתי", אמרה, "הדיקן, ד"ר פול רוסו, רצה שאתמקד בממד החדשני והטכנולוגי ואמר 'תנהלי את החוג כמו שאת מנהלת את הסטארט-אפ שלך'. איני יודעת לעבוד באקדמיה בצורתה המסורתית, כשהכל קורה לאט". "תוכנית הלימודים שלנו היא מוכללת, ומשלבת בין תיאוריה וניסיון מעשי, בהתאם לתקני האבטחה הבינלאומיים, כמו NIST. במסגרת הרצון לחשוף ולהנגיש את התלמידים לטכנולוגיות חדשות", אמרה תהילה, "הקמנו בחוג SOC, מבוסס סימולטור של סייברביט, המשמש את התלמידים כדי לדמות אירועי סייבר בזמן אמת. אין דבר כזה בתוכניות סייבר אחרות. הרעיון הוא שסטודנטים שרוצים להשתלב בתעשייה, צריכים להיות ורסטיליים". תוכנית הלימודים אורכת שלושה סמסטרים, ובקרוב תיפתח שנתה הרביעית. המגזין פורצ'ן דירג את התוכנית במקום השני בקרב האוניברסיטאות בארה"ב. היא כוללת כמה מסלולים וקורסים. אחד מהם הוא CapStone, במהלכו התלמידים עובדים עם ארגונים, כדי לבנות אסטרטגיית הגנה בסייבר. קורס נוסף מסייע לעשות את הצעדים הראשונים בתעשייה – ומכשיר למצוא עבודה. "אני שואלת כל אחד ואחת היכן הם רוצים למצוא עצמם בעוד עשור", ציינה, "ועל בסיס דבריהם.ן, אנו בונים תוכנית קריירה, הכוללת את התפקידים וההכשרות הנדרשים למימוש היעד". לחשוף נערות ל-IT ולסייבר כבר בגיל צעיר לדבריה, "השנה אנו פותחים תוכנית מקוונת, בה סטודנטים מכל העולם ילמדו באופן א-סינכרוני. בעקבות מגיפת הקורונה, הבנו שיש לנו בידיים מרכז ידע מטורף, בעל פוטנציאל עצום. עוד פיתחנו תוכנית לאוכלוסיה החרדית בברוקלין. התוכנית לגברים כבר החלה ובקרוב נחל בתוכנית זהה לנשים". "אנו ממשיכים ללוות את הבוגרים ונמצאים עימם בקשר גם לאחר סיום לימודיהם", פירטה תהילה. "60 סטודנטים כבר השלימו את התואר השני אצלנו. תמהיל הסטודנטים מגוון: התלמיד הכי מבוגר החל ללמוד בגיל 67, ועובד כיום במערך הסייבר של ניו-יורק. בוגר אחר, מהמבריקים שפגשתי, היה שוטר. הוא עשה דרך מטורפת שהשתלמה לו, בסטטוס וגם בשכר, ומשמש כיום יועץ בכיר בארנסט אנד יאנג: הוא מבצע חדירות בהיתר לארגונים. בוגר אחר הוא סגן נשיא בג'יי.פי. מורגן. עוד שניים השתלבו בדלויט, ואחד עובד ביבמ". המגזין והאתר SC Media בחר בתהילה כאחת מ-25 הנשים המשפיעות בארה"ב באבטחת מידע לשנת 2020. "לצד המחסור באנשי סייבר בעולם, קיים פער בלתי נסבל בתמהיל הנשים בתחום. חלקן של הנשים עמד על פחות מ-20% מ-2017 וכיום הוא השתפר, אך עדיין אינו טוב, ועומד על 25%", סיכמה תהילה. "כאשה בתעשייה הבנתי שאחת הבעיות הכי גדולות היא שנערות לא נחשפות בגיל צעיר למקצועות הטכנולוגיים. לכן, ייסדתי את Cyber ​​​​Ladies NYC, וגם פיתחתי תוכנית אבטחת סייבר ייחודית, שהיא בלימודי חובה, בתיכון מנהטן לבנות. דיבורים בנושא לא מספיקים: צריך ללמד, ללמד וללמד – ולהנגיש את החינוך לסייבר לכולן".

חברת הדפסת התלת ממד הישראלית-אמריקנית סטרטסיס הודיעה אתמול (ב') שהיא רכשה את היחידה לחומרים להדפסה פולימרית בתלת ממד של החברה הגרמנית קובסטרו (Covestro). סכום הרכישה הוא 43 מיליון יורו והוא עשוי להגיע ל-80 מיליון, בכפוף להשגת יעדי ביצועים שפורטו בהסכם הרכישה. הרכישה תכלול את מתקני ופעילויות המו"פ, צוותי פיתוח ומכירות באירופה, ארצות הברית וסין, כ-60 חומרי ייצור להדפסה פולימרית בתלת ממד של קובסטרו וכן את הקניין הרוחני שמגיע אתם, לרבות מאות פטנטים ובקשות פטנט. קובסטרו היא חברה שנוסדה בספטמבר 2015 כחברת ספין אוף של התאגיד הדרמני באייר, והמטה שלה יושב בעיר הגרמנית לברקוזן. היא מייצרת מגוון חומרי גלם המבוססים על פוליאוריטן ופוליקרבונט, וכוללת, כאמור, גם את יחידת ההפסה הפולימורית בתלת ממד, שאותה סטרטסיס רכשה. קובסטרו הציגה אשתקד הכנסות של 15.9 מיליארד יורו ורווח נקי של 1.6 מיליארד. נכון לסוף השנה שעברה, היא מעסיקה קרוב ל-18 אלף עובדים. סטרטסיס היא חברה שמורכבת משתי חברות שהתמזגו, שלשתיהן שורשים ותיקים: סטרטסיס עצמה, שנוסדה ב-1989 במינסוטה, ואובג'ט, שהוקמה ב-1998 בישראל. המיזוג ביניהן אירע ב-2012. מדובר בחברת הדפסה בתלת ממד, שפיתחה שיטת הדפסה שמשתמשת בפולימרים רגישים לקרינה אולטרה סגולה. המדפסות שלה מיועדות בעיקר לשוק הארגוני, אם כי יש לה פעילות גם בשוק המדפסות הביתיות – תוצאה של הרכישה של את מרקטבוט. בין היתר, היא פיתחה את המדפסת Infinite Build בשיתוף שני תאגידי ענק אמריקניים – בואינג ופורד.

אפל מתכוונת לחזק בצורה ניכרת את קו המוצרים שלה לבתים חכמים – כך לפי דיווח משלשום (א') של האנליסט מרק גורמן מבלומברג, שמתמחה בחברת התפוח. גורמן פרסם את הדיווח בניוזלטר הקבוע שהוא מפיץ אודות החברה ומהלכיה. אחד הפריטים שהוא מזכיר הוא דגם חדש של הרמקול החכם HomePod, שאמור לחזור – אם כי לא השנה – לאחר שאפל החליטה בשנה שעברה להפסיק לייצר אותו. לפי הדיווח, הדגם החדש, לכשיגיע, ייראה כמו ה-HomePod מ-2018 – הרמקול החכם המקורי של החברה. לצידו מתכוונת אפל להשיק גרסה מעודכנת של דגם המיני, ומעבר לכך אין ממש פרטים על שני דגמים אלה. שני מכשירים נוספים יהיו מסכים חכמים מהסוג שכבר מוכרות החברות המתחרות הגדולות בתחום – גוגל באמצעות החברה הבת נסט ואמזון עם סדרת ה-Echo שלה, כאשר גם לחברות אחרות, כמו שיאומי ולנובו, יש מה להציע בשוק הזה. ההערכה היא שאפל מתכננת שני דגמים של מסכים חכמים – אחד לסלון, שישלב תכונות של אפל TV יחד עם מצלמה והרמקול החכם המוזכר לעיל, ושני, שיהיה מעין שילוב של iPad עם רמקול גדול יחסית. הגאדג'טים החדשים הללו של אפל אמורים להגיע במהלך השנתיים הקרובות, ולפי גורמן הם כבר נמצאים בפיתוח.

הגנים התלויים בבבל (בערך 600 לפנה"ס) שעל גדת הפרת, הקולוסיאום ברומא (המאה הראשונה לספירה), פומפיי באיטליה (בין המאה השישית לשביעית לפני הספירה), טירת שורי ביפן (המאה ה-14 לספירה), פורטה ניגרה בגרמניה (המאה השנייה לספירה) ומקדש השמש בקונארק שבהודו (המאה ה-13 לספירה) – הם שישה אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, ששוחזרו וירטואלית במסגרת תוכנית הסטודנטים Living Heritage של דאסו סיסטמס, שמאפשר לדורות ההווה והעתיד לחוות אותם כפי שהיו אולי בעבר. במסגרת הפרויקט נבחרו שישה צוותים  – מגרמניה, הודו, יפן, מקסיקו, הולנד וארה"ב – שעשו שימוש בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של החברה כדי לשחזר וירטואלית את האתרים, בהנחיית מנטורים של החברה. הצוותים יצרו תאומים וירטואליים של האתרים, המועשרים בנתונים מדויקים ומגובים מדעית, תוך יישום מודלים משולבים, סימולציה, בינה מבוססת נתונים ושיתוף פעולה שמציעה הפלטפורמה, ובתוך כך רכשו גם ידע טכני שיסייע להם להיכנס לעולם העבודה. "דאסו סיסטמס היא חברה מבוססת מדע ומונעת מטרה. במשך 40 שנה היינו זרז לקדמה האנושית. התשוקה והיצירתיות שלנו אפשרו לעולם הווירטואלי לשפר ולהרחיב את העולם האמיתי ועוררו שיח הבונה גשר בין הדורות, שאחראים להישגי העבר לבין אלה שמדמיינים את הישגי העתיד" אמרה ויקטואר דה מרג'רי, סמנכ"לית, הון, שיווק ותקשורת בדאסו סיסטמס. Living Heritage היא חגיגה של המורשת המשותפת הזו. המיזם מזמין אותנו לגלות כיצד הפתרונות של היום יכולים להעניק לנו הבנה טובה יותר על העבר בעזרת פתיחת הזדמנויות ללמידה וסיוע לדור הבא ליצור עתיד טוב יותר. אנו מנהלים שותפויות משמעותיות עם העולם האקדמי כבר ארבעה עשורים ותמיד נדהמים מהיצירתיות של הסטודנטים, שמשתמשים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE שלנו". מוזמנים לקפוץ לביקור.

גאווה ודעה קדומה הוא הספר הידוע ביותר של ג'יין אוסטן, והוא גם עובד לסרט רב הצלחה. אלא שלא רק באצולה של המאה ה-18 היו גאווה ודעה קדומה – אלה הן נחלתה גם של הבינה המלאכותית, לא רק בגאווה של המפתחים, כי אם גם משום שמי שיצר, פיתח ועוד יפתח אותה הוא הגורם האנושי. ולרבים מאתנו יש סטיגמות ודעות קדומות על אחרים, מה שלא ממש מסתדר עם הציפייה שקונה לה אחיזה שהבינה המלאכותית תשפר את החברה האנושית, שלא לומר תתקן אותה. "אנחנו מצפים שה-AI יתקן את החברה, אבל לחברה יש הטיות ודעות קדומות, ולכן זה לא יקרה, לפחות לא באופן ובמידה שהיינו רוצים שיהיו", כך אמר ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל. ד"ר סיימון דיבר בפאנל שעסק בדרכים שבהן ניתן להשתמש בבינה המלאכותית כדי לקדם את התוצאות העסקיות של ארגונים. הפאנל התקיים בהנחיית ד"ר הישאם עבדול חלים, מנהל צוותי ה-AI, הדטה והאנליטיקה באינטואיט, והוא היה חלק ממהדורת הקיץ של כנס Future of AI מבית אנשים ומחשבים, שנערכה באחרונה במרכז הכנסים של הבורסה בתל אביב. במהלך הפאנל עלתה "בעיית הטרולי", שמציגה את הדילמה האם להקריב אדם מסוים כדי להציל אנשים רבים יותר. בהשאלה לעולם ה-AI, דוגמה לכך היא האם להקריב דבר מה, למשל את הפרטיות, כדי להשתמש בתוצרים של הבינה המלאכותית על מנת להיטיב עם החברה האנושית. לא הייתה למשתתפי הפאנל תשובה חד משמעית, אולם מדובר בדילמה אתית שמלווה את החוקרים והמפתחים בתחום. סוגיה אחרת שד"ר סיימון עמד עליה היא ש-"יש דחייה נרחבת של הבינה המלאכותית באפריקה ובהודו, כי היא נוצרה על ידי נוצרים ונתפסת ככפייה של הערכים המערביים על החברות האלה. זאת סוגיה קשה לפתרון". "לא צריכים להיות אנשי AI כדי להביא אותו לשלב הבא", אמר. "כל אחד בכל תעשייה צריך לשפר את ידיעת ה-AI שלו – כולל אנשי הביזנס, ולא רק אנשי ה-IT. למעשה, אנשי הביזנס הם אלה שצריכים להוביל את הטמעת הבינה המלאכותית בארגון". אורי לוטן, מנהל לקוחות ראשי בצ'רי. צילום: ניב קנטור אורי לוטן, מנהל לקוחות ראשי בצ'רי (Cherrie), אמר ש-"ההוגנות והשוויון הם אספקט חשוב בסוגייה של קבלת החלטות מבוססות בינה מלאכותית. עדיין אין עליה מספיק רגולציה – וזה סיכון גדול, שצריך לנטר ולמנוע אותו". הוא דיבר על תעשיית הנדל"ן ואמר כי "היא נמצאת שניים-שלוה עשורים מאחור בכל הנוגע לשימוש בנתונים. הדטה הוא לא דבר מובנה בה. אלא שהתחום עובר מהפכה, וכחלק ממנה, הרבה חברות נדל"ן מתחילות לאמץ אסטרטגיית דטה ובונות מחסני נתונים. הכול מתחיל עם הדטה ואי אפשר לבנות מודל בעל משמעות בלעדיו". אורן יהב, סמארטק. צילום: ניב קנטור אורן יהב מסמארטק, דיבר על עתיד הבינה המלאכותית והביע את דעתו ש-"מנוע ה-AI עומד להתחיל לקבל החלטות קריטיות – מה שהוא לא עושה כיום. זה נכון, למשל, בעולם המכוניות האוטונומיות. אנשים עדיין מפחדים מזה, וצריך להשפיע עליהם איך לעבוד עם ה-AI בדרך הנכונה ולגרום להם לסמוך עליו שיקבל את ההחלטות הנכונות". נמרוד רון, מנכ"ל ומייסד משותף של אמי. צילום: ניב קנטור נמרוד רון, מנכ"ל ומייסד משותף של אמי (Amy), ציין ש-"הבינה המלאכותית היא עוד לא 'סחורה', קומודיטי, אבל היא תהיה כזאת, וכשזה יקרה, היא תפתח עוד יותר שלל תעשיות". לדבריו, "ארגונים לא מבינים כעת באופן מלא איך ה-AI יכול לפתח את העסק שלהם, אבל הם יבינו את זה עם הזמן". עינת רונן, מנהלת בינה מלאכותית למכירות ולשיווק בקבוצת ה-AI של אינטל. צילום: ניב קנטור עינת רונן, מנהלת בינה מלאכותית למכירות ולשיווק בקבוצת ה-AI של אינטל, אמרה כי "נצטרך בעתיד יותר מומחים עסקיים ואנשי מוצר שמבינים בינה מלאכותית ומה זה אומר, שמבינים את ההשפעה שלה, מה היא תביא אתה, ואילו בעיות היא תייצר וכבר יוצרת". היא הציעה ארבעה טיפים לאימוץ ה-AI בארגונים: "זה לא ספרינט אלא מרתון; צריך צוות מגוון מקצה לקצה, לא רק מדעני נתונים; על ה-AI להיות פרויקט מונע עסקית ולא טכנולוגית; ועליו להביא ערך לארגון".

יצרניות הסמארטפונים הבינלאומיות וואן פלוס (OnePlus) והחברה האם שלה אופו (OPPO) הפסיקו את מכירת הסמארטפונים והשעונים החכמים מתוצרתן בגרמניה היום (ג'), וזאת לאחר שהפסידו בתביעת פטנטים מתמשכת שהגישה נגדן חברת הטלקום הפינית נוקיה (Nokia) – לא HMD Global, בעלת מותג הניידים שנקרא נוקיה. נוקיה האשימה את החברות – שנמצאות תחת מטריית התאגיד הסיני BBK Electronics, יחד עם יצרניות אחרות כמו רילמי (Realme), ויוו (Vivo) ו–iQOO – בשימוש בטכנולוגיית הפטנט שלה לעיבוד אותות 4G ו-5G, וזאת מבלי שהחברות שילמו לה עבור רישיון לנהוג כך. בית המשפט בגרמניה קבע כי וואן פלוס ואופו אכן הפרו את פטנטי ה-5G של נוקיה, וכאשר שני הצדדים לא הצליחו לנהל משא ומתן על פיצוי בגין הנזקים, בעיקר משום ש-נוקיה דרשה סכום של 2.5 יורו פיצוי פר-מכשיר, בית המשפט במינכן במאסר על החברות למכור את הטלפונים שלהן במדינה. המהלך האחרון נבע למעשה מהכישלון בדיונים שהתקיימו בין נוקיה ל-אופו על הפטנטים של ה4G וה-5G. פסיקת בית הדין האזורי בגרמניה היא למעשה הראשונה בנוגע לפטנטים השנויים במחלוקת, בזמן ש-נוקיה תבעה את אופו על תשעה פטנטים חיוניים וחמישה פטנטים ליישום בשלושה בתי משפט אזוריים שונים בגרמניה. אופו, על פי דיווחים שונים, עומדת להגיש כעת ערעור על הפסיקה, אם כי בינתיים Oppo Germany כבר הסירה את כל נתוני המכשירים שלה מאתרה. האם כל מותגי BBK יאסרו למכירה באירופה? על פי החוק הגרמני, אופו, וואן פלוס והמותגים הנוספים שנמצאים איתם תחת כנפי תאגיד BBK יצטרכו להיכנס להסכם רישוי עולמי עם נוקיה. מכיוון שמדובר על תביעה לתשלום של 2.50 יורו לכל מכשיר שנמכר ברחבי העולם מבית אופו, וואן פלוס ויתר מותגי BBK אחרים – סביר שהדרישה לא תיענה ואז יוותר רק להגיע לפשרה שהתהיה מוסכמת על כל הצדדים. עניין מורכב לכל הדעות. לשתי היצרניות שחדלו מלמכור כעת במדינה יש טביעת רגל קטנה מאוד בגרמניה מבחינת מכירות, ולמרות זאת לו שילמו לנוקיה כפי בקשתה, עלויות הרישוי העולמיות היו משפיעות על השווקים שבהם יש לחברות הללו נוכחות חזקה – בהודו, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה – בעיקר משום שהן מוכרות שם מכשירים בעלות נמוכה. לפי הפרשנויות השונות, החברות לא יהיו מסוגלות לספוג עלויות שכאלה, ויצטרכו להעלות את המחיר של המוצרים – מה שעלול ליצור בעיות בשווקים הרגישים למחירים גבוהים הללו. בגרמניה, הסמארטפונים של וואן פלוס ואופו יהיו זמינים דרך קמעונאים עד גמר המלאי, אך משום שנוקיה הגישה תביעות נוספות נגד החברות הבנות של קבוצת BBK בבריטניה, הולנד, ספרד, צרפת, פינלנד ושוודיה, המשמעות עשויה להיות סיום ה"רומן" של כל המותגים מבית התאגיד BBK באירופה.

יהודה מינקוביץ' כמנכ"ל ומייסד חברת פוםוום (POMVOM), המפתחת ומספקת פתרונות צילום דיגיטלי מבוססי בינה מלאכותית (AI) לשוק הגלובלי של פארקי השעשועים ואירועים חווייתיים מרובי משתתפים. לפי דבריו, שם החברה המיוחד הוא "אייס ברייקר" בכל פגישה. ואכן, הקסם עבד גם בפגישתנו במאורה, במהלכה סיפר לי מינקוביץ' כי הקים את החברה עם מולי אסא, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיה שלה, בשנת 2016, מתוך מחשבה צרכנית. בשיחתנו למדתי שמינקוביץ' הוא אב לשני בנים, וכן צלם חובב, ושמעתי כיצד, יום לפני לידת בנו, גרושתו והוא ביקרו במצעד הגאווה, כאשר שם בילה בעיקר מאחורי המצלמה. "תמיד יש לי שתי חוויות", סיפר, "או לפני המצלמה או מאחוריה". ההכרה הזו עוררה בו תובנה. לדבריו, היום 99% מהתמונות הן מבוימות והתמונות הכי טובות זה רגע אותנטי שמישהו תפס. "במידה שתפסתי תמונה אותנטית של מישהו שאני לא מכיר, כמו באותו מצעד גאווה, אין לי דרך להעביר לו אותה. ככה עלה לנו הרעיון – לכולם יש מצלמה בכיס, אולי הטלפון יכול להיות רסיבר של תמונות ולא רק לאגור את התמונות שהוא מצלם, כך או כך יש לנו בו עשרות אלפי תמונות", אמר. "בהתחלה רצינו לחדור דרך הצלמים מהחתונות, ושהם יהיו הלקוחות שלנו, אבל זה עובד בצורה הכי טובה אם בעל האירוע רוצה את החוויה הזו. ככה שינינו במובן הזה את המודל העסקי ל-B2B2C", המשיך וסיפר. "בסופו של דבר המטרה היא שאנשים יקבלו את התמונות שלהם ברגע האמת, אבל עדיין יצליחו להיות נוכחים בחוויה", כך לדברי מינקוביץ'. פארקי שעשועים היו תמיד חלום בעיני האורח שלי, אבל כשבמרץ 2020 "נפלו השמיים" (קורונה…) הוא ואנשי החברה זיהוי וניצלו את ההזדמנות. בשילוב של חוצפה ישראלית ותעוזה של יזם, החברה רכשה את Picsolve הבריטית, כאשר העולם נמצא בשיאה של מגיפת הקורונה ואף אחד לא דמיין שהפארקים ייפתחו בקרוב. "רכשנו רשימת לקוחות עם פוטנציאלים, וסגרנו את העסקה מגובה 30 אלף רגל", סיפר לי. "אף אחד לא חשב שב-1 ביולי 2021 יפתחו את הפארקים והיו לנו 11 יום להרים פעילות בכל הפארקים באירופה. הצלחנו לחדש את כל החוזים שרצינו, כמו הפארקים של מרלין, מאדם טוסו, לונדון איי, וורנר בראדרס – הארי פוטר, ופארקים שונים בספרד. והיום? "עשינו הנפקה מוצלחת מאוד. רכשנו חברה נוספת, שעזרה לנו לחדור לפעילות האמריקנית, שם השוק הוא הגדול ביותר". ומי המתחרים שלכם? "העולם הישן האופרטיבי. עד היום בחוויות מהסוג שאנחנו מתעדים, התוצר היה בעיקר תמונות סטילס. היכולת שלנו משלבת טכנולוגיה, חדשנות ואנשים עתירי ניסיון, שכוללים צוות שלם שעוזר לדחוף ולעבד את העבודה. כיום אנחנו עם 70 מיליון לקוחות פוטנציאליים. יש לנו יכולת, תוך מספר שנים, להגיע לסיטואציה שכל מי שמבקר בפארקים יהיה לקוח, בעזרת לחיצה על מסך הטלפון שלו, כשהוא מקבל גם וידיאו ולא רק תמונה. בנוסף, היום מוכרים דרך מודל של סינגל סייט. לכל אתר יש ספק צילום אחר. אם אתה תיסע ללונדון עם הילדים, אתה מבקר בכל כך הרבה מקומות ואין לך מושג מי הספק של שירותי הצילום, אם אתה רוצה לקבל תיעוד של החוויה. איתנו אתה תוכל להגיע למצב שיש לך חוויה כוללת של כל הטיול, ככה הפוטנציאל שלנו גדל למאות מיליוני לקוחות".