אילון מאסק – יזם ההיי-טק המפורסם בעולם – השיק באחרונה מוצר, איך לומר, שאינו בדיוק חוד החנית הטכנולוגית – בושם בשם "שיער שרוף" (Burnt Hair).  על אף שנשמע כי מדובר בבדיחה או הטרלה, לפי דיווח של רויטרס, עד עתה כבר נמכרו כ-10,000 בקבוקים של הבושם המדובר בשווי כולל של מיליון דולר. אילון מאסק – יזם ההיי-טק המפורסם בעולם – השיק באחרונה מוצר, איך לומר, שאינו בדיוק חוד החנית הטכנולוגית – בושם בשם "שיער שרוף" (Burnt Hair). על אף שנשמע כי מדובר בבדיחה או הטרלה, לפי דיווח של רויטרס, כבר כעת נמכרו 10,000 בקבוקים של הבושם המדובר בשווי כולל של מיליון דולר. Stand out in a crowd! Get noticed as you walk through the airport! — Elon Musk (@elonmusk) September 27, 2022 מאסק, האדם העשיר בתבל כיום, משמש בשלל תפקידים והוא מנכ"לן של כמה מחברות הטק המובילות בעולם כיום – טסלה, חברת המכוניות החשמליות; SpaceX, חברת החלל והלוויינים; בורינג, החופרת מנהרות תחבורת חדשניות בארה"ב; נוירלינק שמפתחת ממשק מוח-מחשב; ועוד. אבל הוא עושה הרבה יותר מכך כל העת, כשב-2018, לפרק זמן קצרצר, הוא אפילו מכר להביורים ב-500 דולר ליחידה, באקט שהכניס 10 מיליון דולר לכיסיו. אלא שמעטים ידעו זאת עד כה, אך בין התארים הרבים בהם היזם מתהדר הוא גם ציין בביוגרפיה שלו בטוויטר שהוא "מוכר בשמים". "עם שם כמו שלי, הכניסה לעסקי הניחוחות הייתה בלתי נמנעת – למה בכלל נלחמתי בזה כל כך הרבה זמן!?" שאל מאסק בצחוק את 108.7 מיליון עוקביו בפלטפורמה. הבושם, שיצא תחת שם המותג Singed, הוא מתוצרת חברת בורינג של מאסק, שהוערכה באחרונה כשווה 5.7 מיליארד דולר, אבל שכפי שציינו תחום התמחותה ממש אינו בישום אלא ברכבות-שפופרת וללואות תחבורה מגה-חדשניות. העובדה הזו הופכת את החדשות על הנינוח ה"מאסקי" לאפילו תמוהות יותר. נזכיר כי מאסק בכלל עסוק עד צוואר ברכישת הרשת החברתית המצייצת טוויטר, כשרק בשבוע שעבר הוא הסכים להמשיך את הליך קנייתה ב-44 מיליארד דולר והצליח להפסיק את ההליך המשפטי של הנרכשת נגדו בניסיון לאלץ אותו לקיים את הבטחותיו או לשלם פיצויי ביטול בגובה מיליארד דולר. עם זאת, לפי ציוציו של מאסק מדובר באמת בבושם שיגרום לכל גבר להתבלט במרחב ולמשוך תשומת לב אפילו "בשדה התעופה", או במילים אחרות – ניחוח שיער שרוף לעוף איתו. #BurntHair instructions: Prep hair, Light match, burn ???????? You will LOVE the smell ???? pic.twitter.com/xzRudNWo1v — @elonsburnthair (@elonsburnthair) October 13, 2022 project loading….#whoisElon ?#aboutElon#Elon #ElonMusk #BurntHair #BurntHairPerfume pic.twitter.com/uLbGfWgysd — Domain Master (@OfficeMetaverse) October 13, 2022 Caption from Honorable @elonmusk sir?#BurntHair pic.twitter.com/4ZzelkRVLq — Vikash Beniwal (@Vee__B) October 13, 2022 After watching this sexy video of Elon, you can see why he uses #Burnthair ???? pic.twitter.com/pgx0VL3Psg — DreaⓂ️er???? (@520AlRihla) October 9, 2022 כפי שניתן לראות במעט הדוגמאות שצירפנו, משתמשי טוויטר עסקו בשיגעון בהמצאה החדשה, שהפכה לשיחת היום בפלטפורמה, כך שכנראה כי מומלץ להתחיל להתכונן לריח החדש, שכנראה יכבוש את העולם, ממש כמו כל מוצר שמאסק הוזה ומציע להמונים.

אז מה מתחדש בחזית אילון מאסק–טוויטר? כידוע, החודש נדהם העולם לגלות שמאסק – יזם הטק הדומיננטי והאיש העשיר בעולם – שלח מכתב לחברה שעומדת מאחורי הרשת החברתית המצייצת, ובישר לה כי בכוונתו לחזור להצעתו המקורית וכן לרכוש אותה בתמורה ל-54.20 דולר למנייה, בסכום מצטבר של 44 מיליארד דולר. הבשורה המרעישה הגיעה ב-6 באוקטובר, אבל לעת עתה לא גרמה להכרזה על ביטול משפט טוויטר-מאסק, שעתיד להתחיל ממש כעת ולעסוק בביטול העסקה מטעם מאסק, שהיה תקף ל-יולי האחרון. כחלק ממשפט זה, שעתיד להיפתח ב-17 באוקטובר, אמור להתייצב על דוכן העדים פייטר (מאג') זאטקו – מומחה אבטחה שהועסק בטוויטר בעבר. כזכור, זאטקו סיים את תפקידו בשורות הרשת החברתית המצייצת כעבור שנתיים בלבד מתחילת כהונתו כראש תחום האבטחה שלה, וזאת על אף התשבוחות הרבות שקיבל כשמונה לתפקיד על ידי מנכ"ל החברה לשעבר ג'ק דורסי. אחרי שעזב, הוא חשף שחיתויות מתוך טוויטר בפנייה לקונגרס האמריקני, ואף התייצב בהמשך מול המחוקקים כדי לספר להם את שגילה בעת שירותו בחברה. החדשות האחרונות הן שעורכי דינו של מאסק טענו בהגשה אחרונה לבית המשפט כי זאטקו אולץ להשמיד ראיות שצבר, ולכן שרף 10 מחברות בכתב יד ומחק 100 קבצי מחשב בהוראת מנהלי טוויטר, וכן שבמסמכים אלו שהושמדו נמצאו הערות על פגישותיו של זאטקו עם בכירי החברה. נזכיר כי בחודשים האחרונים למדנו שכחלק מקשריו של זאטקו עם טוויטר, דווקא אחרי שכבר עזב אותה, הוא קיבל מהחברה חבילת "פיצויים" משמעותית ביותר. טוויטר הסבירה כי זאטקו פוטר בשל "מנהיגות לא יעילה וביצועים גרועים" ואמרה שהתלונה שלו למחוקקים האמריקנים מלאה בחוסר עקביות, אי דיוקים ו"חוסר הקשר". אולם על אף כל אלו, החברה הגיעה עם זאטקו ל"הסדר" ושילמה לו 7.8 מיליון דולר ביוני – וזאת אחרי שפוטר בינואר. מיליוני הדולרים שולמו רשמית כדי "לפצותו על אובדן שכר", אולם לפי החשד מדובר, לכאורה, בהסדר ששימש כ"דמי שתיקה", ושאמור היה למנוע מ-זאטקו לחשוף את סודות החברה בציבור. הטענות לאילוץ להשמיד עדויות הוגשו מטעם ההגנה של מאסק לבית המשפט בדלאוור ב-3 באוקטובר, לפני שהמולטי-מיליארדר הודיע שחזר בו מהביטול. ואולם, אם אכן הדבר היווה חלק מההסדר של זאטקו מול טוויטר – הסברה שהחברה בעצם קנתה את שתיקתו בכסף, לכאורה, עלולה להגלות כנכונה. העיד בסנאט. חושף השחיתויות מטוויטר, פייטר (מאדג') זאטקו. עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. צילום: ויקיפדיה מה כללו החשיפות של זאטקו? ב-23 באוגוסט 2022 פורסם תוכן התלונה שעניינה חשיפת שחיתויות, שהגיש זאטקו לקונגרס. התלונה טענה כי טוויטר ביצעה הפרות מרובות של תקנות ניירות הערך של ארצות הברית, של חוק ועדת הסחר הפדרלית, ה-FTC, משנת 1914, ושל צו הסכמה בר-אכיפה משנת 2011, שהושג עם ה-FTC לאחר מספר בעיות שצצו בין השנים 2007 ל-2010. זאטקו גם האשים את טוויטר ב"ליקויים קיצוניים וחריפים" בטיפולה במידע המשתמש ובבוטי ספאם – אותו עניין שבו התמקד מאסק בטענותיו נגד החברה. בנוסף, זאטקו הצביע בזמנו על כמה וכמה בכירים בטוויטר, כולל המנכ"ל, פרג אגרוואל, וחברי דירקטוריון מסוימים, על כך שפיזרו הצהרות כוזבות או מטעות לגבי פרטיות, אבטחה ומיתון וניטור תוכן בפלטפורמה, תוך הפרת כללי החשיפה של ה-SEC. לטענת זאטקו, טוויטר גם ערכה מצג-שווא למאסק במהלך הצעת הרכישה שלו, וגרמה לו להסכים לקנות אותה בסכום העתק 44 מיליארד דולר, בתוך עיוות נתוני המשתמשים האותנטיים בפלטפורמה. "הניסיון של טוויטר לקנות את שתיקתו של מר זטקו נכשל, אבל טוויטר השיגה את מטרתה המשנית להבטיח שהראיות המאששות של מר זטקו לעולם לא יתגלו", נכתב הגשת הטענות האחרונה, כך לפי בלומברג. אלא שהטענות הללו של עורכי הדין מטעם מאסק הגיעו בעיתוי משונה – שבוע לאחר שהשופטת בית המשפט צ'אנסרי של דלאוור, קתלין סנט ג'וד מקורמיק, אישרה השהייה זמנית לתביעה של טוויטר, ואילצה את מאסק לאשר שבכוונתו לממש את הצעתו המקורית מאפריל לרכוש את החברה ב-44 מיליארד דולר. בעלי מניות טוויטר: מאסק עשה מניפולציה בכוונה להשפיע על מחיר המניות במקביל לטלטלות אלו נודע כי תביעה ייצוגית הוגשה נגד מאסק באחרונה מטעם בעלי המניות שלה, או נכון יותר בשם כל האנשים שמכרו את המניות הרגילות ואת ניירות הערך של טוויטר בכל עת בין ה-13 במאי ל-4 באוקטובר השנה. התביעה, שכותרתה 'פמפנה נגד אילון מאסק', הוגשה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז הצפוני של קליפורניה. בתביעה נטען כי מאסק הפר את סעיף 10(ב') של חוק בורסת ניירות ערך משנת 1934 בכך שפרסם הצהרות כוזבות על רכישתו של טוויטר, לרבות טענות שקריות שטוויטר הפרה את תנאי הסכם המיזוג. בין היתר, התלונה טוענת כי ב-13 במאי 2022 מאסק פרסם ציוצים מטעים בטענה שהמיזוג "הושהה באופן זמני". ב-17 במאי מאסק פרסם ציוץ נוסף שקבע שהמיזוג "לא יכול להתקדם" עד שטוויטר תראה לו הוכחה למספר "החשבונות המזויפים" בפלטפורמה שלה. לאחר מכן, בין ה-8 ביולי ל-9 בספטמבר האחרון, מאסק פרסם שלוש הודעות נפרדות המתיימרות לעצור את המיזוג. בתלונה נטען כי בהצהרות אלו גרס מאסק, באופן כוזב, כי טוויטר הפרה את תנאי הסכם המיזוג, בכך שבין היתר לא מסרה לו את הנתונים שדרש אודות היקף הספאם והבוטים בפלטפורמה. התלונה טוענת כי הצהרותיו של מאסק היו שקריות ומטעות, ושאלו פוזרו בניסיון לצאת מהעסקה, לעכב את המיזוג מתוך ניסיון לקבל מחיר טוב יותר, או בתקווה שמחיר מניית טסלה יעלה לפני שמאסק יאלץ למכור את מניותיו כדי לממן את המיזוג. אחרי שמאסק הודיע, פחות משבועיים לפני שהיה אמור לעמוד לדין, כי ברצונו להמשיך ברכישת טוויטר כפי שהבטיח – ההודעה זעזעה את שוק המניות וגרמה למחיר מניית טוויטר לעלות ב-22% ביום אחד. עם זאת, כפי שנטען בתלונה, בעלי מניות בטוויטר מכרו את מניותיהם בהתבסס על הצהרות שווא של מאסק, ולכן נפגעו ממכירה במחירים שעברו מניפולציה בשל התנהגותו של מאסק.

באחרונה שוחחתי עם כמה מחבריי העוסקים בייעוץ תקשורתי ובניהול משברים ותהיתי, "אילו כישורים נדרשים להפוך ליועץ תקשורת?" מסך הכל התגובות למדתי, שבניגוד למדינות אחרות, בישראל אין מודעות לצורך בהשכלה רלוונטית למקצוע, וידע עם ניסיון מעשי, כאשר ישנם תנאי סף לקבלת הרישיון. לדוגמה, בארה"ב רק אלה המחזיקים בתעודת עיתונאי יכולים לעסוק במקצוע, וגם זאת לאחר תקופת לימודים, התמחות, השתלמויות, וכיוצא באלה. בישראל, כאמור, התפקיד של יועץ תקשורתי לא דורש כל הסמכה מיוחדת, ואין פיקוח רשמי בדומה למקצועת אחרים. דווקא בגלל עובדה זו, להלן כמה תובנות שלדעתי רצוי שכל אחד שעוסק בתחום, או רוצה לעסוק, יקרא אותם. מי שרוצה לעסוק בייעוץ תקשורתי צריך ללמוד את הארגון שאותו הוא מתעתד לייצג. עליו להפנים, שהייעוץ עלול להשפיע על עתיד הארגון לטוב או לרע, ויכולות להיות לו גם השלכות משפטיות. ראוי לזכור, שיועץ תקשורת, בהינתן הכלים הנכונים, יוכל לקדם קשרים עסקיים – לעומת התנהלות לא נכונה ומוטעית מול התקשורת, שעשויה להוביל לפגיעה בלקוח. אין זה סוד שבעידן הנוכחי מתגבשת לה מדי יום התובנה, כי התקשורת טומנת בחובה כוח רב, והיכולת לבנות תדמית נכונה לאדם או לארגון חשובה לא פחות כדי לקדם תכלית של איש ציבור ו/או עסק ו/או חברה. על יועץ התקשורת מוטלת מלאכת החשיבה, ועליו לעשות ככל שלאל ידו כדי להימנע ממשבר ולצפות את האתגר הבא. לי אישית, כעורך דין, חסרה חקיקה שתקפיד על כללי אתיקה לגבי מקצוע זה, שהולך ונעשה משמעותי מיום ליום. לטעמי, קיימת החובה להתקין קודקס לצורך הסדרת העיסוק במקצוע המרתק. יש להסדיר את עבודתם של יועצי התקשורת, בינם לבין יועצי תקשורת אחרים ובינם לבין הלקוחות והציבור בכלל, בדיוק כפי שעושים כללי לשכת עורכי הדין על פי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. כללי האתיקה יסייעו ביצירת מסגרת פורמלית להגדרת התפקיד, וכן לאבחנה ברורה בין האסור לבין המותר. יתר על כן, עד היום לא קיים כל מסמך בעל תוקף משפטי, המקנה לעוסקים במלאכה זכויות וחובות. באמצעות רגולציה נכונה, העיסוק במקצוע יהיה מוגן מפני אנשים שעלולים לפגוע בתדמית העוסקים בו ותהיה ודאות לגבי כנות המניעים שלהם לעסוק במקצוע דנן (ולא אך ורק לשם כבוד או כסף). יועץ התקשורת הוא איש סודו של הלקוח, ולעיתים קרובות, למעשה כמעט תמיד, נרקמת מערכת יחסים רגישה, המבוססת על אמון מוחלט. במסגרת היחסים, יועץ התקשורת אוחז במידע רב שבו משתף הלקוח, ולכן עליו להבטיח חיסיון מידע מלא וכן להימנע מניגוד עניינים וכן חובות נוספות. בנוסף, ככל שיועץ התקשורת יזדקק לחוות דעה בקשר לסוגיה מסוימת בעלת השלכות על כלל הציבור, הוא ייתן לכך משקל. ולפיכך, הענקת רישיון ליועצי תקשורת תייקר את חשיבות המקצוע ותהווה תמריץ חיובי לשמירה על הגינות מקצועית ואף ממלכתיות במלאכה חשובה זו.   הכותב הוא יועץ במשרד הרווחה בתחום יחסי העבודה, מרצה וחבר בוועדה ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין,

מנגו (Mango Markets) – בורסה למטבעות דיגיטליים שעובדת דרך פלטפורמת הבלוקצ'יין Solana – נשדדה ונגנבו ממנה 117 מיליון דולרים. הבורסה מציעה לסוחרים לרכוש באופן מהיר וזול מטבעות דיגיטליים באופן חופשי. לפי ציוץ של הקורבן בטוויטר, הפריצה בוצעה באמצעות מניפולצית מחירים עם אסימון (Token) מקורי של הפלטפורמה. We are currently investigating an incident where a hacker was able to drain funds from Mango via an oracle price manipulation. We are taking steps to have third parties freeze funds in flight. 1/ — Mango (@mangomarkets) October 11, 2022 איך השוד בוצע בפועל? בשלב הראשון, התוקף (או התוקפים) השתלט על חשבון שבו היו כ-5 מיליון דולרים דיגיטליים (USDC) בבורסת הקריפטו. לאחר מכן, התוקף ביצע הזמנה של 483 מיליון יחידות של מטבע קריפטו מסוג מנגו בספר ההזמנות של הפלטפורמה. כעבור דקות ספורות, התוקף כבר השתמש בחשבון נוסף, ככל הנראה מדובר גם בחשבון אמיתי שהוא פרץ אליו. הוא הציע לרכוש בעזרתו את 483 מיליון היחידות במחיר של 0.03 דולר ליחידה, משמע – רכישה בסך של כ-14.5 מיליון דולר. אז התוקף הצליח "לשחק" במחיר היחידות והעלה אותן למחיר של 0.91 דולר ליחידה. בסופו של דבר, הוא העלה את השווי של 483 מיליון היחידות שהוא "רכש" למחיר של 439.5 מיליון דולר. על בסיס השווי הזה, הפורץ לקח מ-מנגו הלוואה בסך של 116 מיליון דולר והשאיר את הקופה של הפלטפורמה במצב של יתרה שלילית של 116.7 מיליון – כאשר בפועל לא היה בידו שום סכום העולה על 5 מיליון דולר. בסיום הפריצה, התוקף העלה "סקר" בחשבון הטוויטר שלו, בו הוא שאל את חכמת ההמונים האם יהיה נכון להשאיר לתוקף (משמע – לעצמו) את הכסף כ-באג באונטי (bug bounty) – והוא השתמש בחשבונות פיקטיביים שהשתלט עליהם ללחוץ על "כן" מספר רב של פעמים – כדי להראות שתומכים בו. מומחים ציינו כי הארנק הדיגיטלי של התוקף ידוע ולא בטוח שהוא יוכל להשתמש בו בעתיד. זאת בהתאם להחלטת פרויקט הקריפטו אם לפנות לרשויות החוק בנוגע לאירוע הפריצה. בסופו של דבר, כמה שעות לאחר הפריצה, התוקף הציב למנגו אולטימטום והשתמש במניפולציה בדמות 'באג באונטי' שהמציא, בה הוא דורש להשאיר אצלו חלק מהכסף שלקח ולהחזיר את השאר – רק כדי שפרויקט הקריפטו יכסה את החובות של המשקיעים שנוצרו עקב הפריצה שביצע. משה לוי, מנהל אבטחת מידע בסייברינט. צילום: מקסים דינשיין נדרשות פעולה ורגולציה לפרויקטי הקריפטו לדברי משה לוי, מנהל אבטחת מידע בסייברינט – העוסקת בזיהוי פשעי ופושעי סייבר – "מדובר במתקפה השנייה בתוך שבוע, בה נגנב סכום שעולה על כ-100 מיליון דולר. המתקפות האחרונות שאנו רואים על פרויקטי קריפטו למיניהם אינן מתקפות זהות. ככל הנראה, התוקפים מבצעים מגוון מתקפות ומנצלים מספר רחב של חולשות כדי לעקוף את ההגנות שכבר קיימות". לוי סיים באומרו כי "להערכתי, הגישה החדשה של פרויקטי הקריפטו, שמציעים תגמול כספי על גילוי הפירצה, המכונה 'באג באונטי', משתכללת מפעם לפעם ורק מחמירה. כרגע נראה שיש עוד הרבה מה לתקן, ולא מעט שכר לימוד לשלם, כדי שפרויקט קריפטו יהיו בטוחים ומאובטחים יותר. בנוסף, יש להחיל רגולציה מחמירה על פרויקטי קריפטו שונים עד שניתן יהיה לטפל באירועים מסוג זה".

שנת 2025 צפויה להיות שנה שבה יהיה גל צונאמי חדש, חזק, של נתונים, שיאתגרו באופן ממשי את המנמ"רים, שיצטרכו לתת לכך מענה הולם. כך עולה מכמה תחזיות והערכות של אנליטסים ומנמ"רים, ששרטטו את מפת ה-IT לשנים הבאות. מגמות נוספות שמופיעות בתחזיות: התגברות ממשית של הענן, שירכז אליו כל פלטפורמה אפשרית, שימוש מוגבר ומושכל של המנמ"ר בבינה מלאכותית, כלי מודיעין חכמים כדי לשרת את המטרות העסקיות של הארגון שבו הם עובדים. האנליסטים סבורים, שהאתגר בתכנון כמה שנים קדימה אינו פשוט, במיוחד לאור לקחי הקורונה, שהפתיעה את כולם ושינתה את כל התוכניות של הארגונים שהיו מוכנות לשנת 2019. אבל הצורך בתכנון לטווח ארוך הוא בלתי נמנע, ועושים זאת על ידי שימוש במידע ותובנות זמינים היום, שיוכלו להביא את הארגון מוכן ככל האפשר לשנת 2025 , תוך שימוש מושכל בניהול סיכונים מתבקש. אז מה צפוי לנו עד 2025? האנליסטים צופים שתימשך ההתבגרות הטכנולוגית של הארגונים, מגמה שכבר החלה בשנה זו. באופן טבעי, טכנולוגיות חדשניות שהחלו כעת יהפכו למיינסטרים עד 2025. כלומר לא צפויות מהפכות בתחום של חדשנות עם דברים שלא ראינו, אלא אבולוציה של דברים שכבר קורים היום, מה שמחייב את המנמ"רים לעקוב ולוודא שאכן הם יתממשו. אחת המגמות, על פי כל המחקרים של גרטנר ואחרים, היא נושא הענן. האנליסטים משוכנעים שתחום זה חייב להופיע במפת הדרכים של הארגונים לשלוש השנים הבאות, עם דגש מוגבר של אימוץ ענן ציבורי. הענן, על פי תחזיות של חברות המחקר, יהיה הפתרון האולטמטיבי, שבו כל פלטפורמות הנתונים שלנו, שירותים, סייבר וכלי הפיתוח יהיו בסביבת הענן. כך סבור, למשל, בארי ברונסמן מנהל מרכז המצוינות בגוף היעוץ של KPMG, המטפל גם בתחום ה-IT במשרד. על בסיס הנחת יסוד זו, אם הענן אכן יהיה הפלטפורמה האולטימטיבית, אז נובע מכך שגם מגמות טכנולוגיות אחרות שקשורות בכך יצטרפו בשנת 2025 – כגון מציאות מדומה, מטאוורס, שאמנם כעת בחיתוליה, אבל המנמ"רים סבורים שהיא תהיה זמינה בעוד שלוש שנים. מגמות נוספות: שיעורי הצמיחה של מכשירים מחוברים יימשכו במהלך שלוש השנים הבאות, ובכלל זה גידול משמעותי של האינטרנט של הדברים IOT , כפי שצופה קרייג רייט, שותף בכיר בחברת הייעוץ ווטס מונרו. לדבריו, אם התחזיות כיום מדברות על מיליארדי מכשירים, בשנים הבאות, כולל 2025, מדברים על טריליוני מכשירים. המשמעות היא, שמנמ"רים יהיו חייבים לתכנן מהלכים שיתמכו בניטור ואבטחת תשתיות נקודות הקצה. כתוצאה מכך, מנהלי מערכות מידע מתכננים את מה שהם יצטרכו כדי לתמוך, לנטר ולאבטח את תשתית הנקודות האלו, תוך התייחסות לנושאים כמו ביומטריה, שינוי סיסמאות אצל משתמשים, התקני מחשוב קצה, כלי מודיעין חכמים ואוטומציה מוגברת לניתוח הנתונים. ומעבר להשקעות בטכנולוגיות, האנליסטים צופים, שתפקידו של המנמ"ר כמנהל אינטרגציה ראשי רק יילך ויתעצם. כל המנמ"ר יצטרך ללמוד כיצד לייצר סינתזה בין מגוון טכנולוגיות, על מנת לשרת את מטרות הארגון, לספק חוויית שירות טובה לעובדים, לשותפים וללקוחות. על פי גרטנר, תפקידו של המנמ"ר יהיה לסייע בצורה יותר בולטת לארגון ולמקסם את הערך העסקי מהנתונים, על ידי חיפוש אחר מודלים עסקיים חדשים, שיאפשרו לארגון להגיע ללקוחות חדשים, אומר טיילר מגרטנר, שמציין, כי "מנהלי מערכות מידע לא יהיו הבעלים של החזונות הדרושים, אבל יהיו להם הזדמנויות להיות מובילים בפיתוח החזונות הטרנספורמטיביים האלה". המגמות שצפויות מאתגרות את המנמ"ר בכל מה שקשור לאיתור הכישורים שנדרשים מעובדי ה-IT העתידיים. כאן מומלץ למנמ"רים לחשוב מחוץ לקופסה, ולתת את הדעת בנושאים כמו אינטליגנציה רגשית אצל העובד העתידי, חיפוש אחר מיומנויות של ממשל תאגידי בכל מה שקשור לאיכות הסביבה, כדור הארץ וכדומה (ESG). יש, כמובן, טרנדים שלא ישתנו, כמו, למשל, חובת המנמ"ר בהכרת הארגון והמטרות העסקיות שלו. הגידול ברמת הקריטיות של תפקיד המנמ"ר צפוי לגרום לכך, שעל המנמ"ר יוטלו תפקידים בכירים נוספים בארגון, והמנמ"ר והצוות הטכנולוגי שלו יצטרכו ללמוד כיצד להשתמש ביעילות בכישרון הטכנולוגי שלו ושל עובדיו כדי לעמוד בציפיות של הארגון. אין ספק שמדובר באתגרים לא פשוטים. "תפקידו של המנמ"ר אינו רק לתכנן לטווח הקרוב. אנחנו מסתכלים כל הזמן קדימה, כדי לוודא שאנו מוכנים להמשך", אומר לסיום טוד קאסידי, סגן מנהל ומנמ"ר בבנק קפיטול וואן.

שם ותפקיד:  מור קניגסבוך, מנהלת מוצר בנוקלאיי (Nucleai).  ותק בתפקיד: כמעט שנה.  השכלה/שירות צבאי: שירתי ביחידה 9900, ראשית כמפעילת לוויין, לאחר מכן כקצינה מבצעית ביחידה, ולאחריו תפקיד נוסף בקבע בפרויקט פיתוח מערכות תחנת קרקע לווייניות. לאחר השירות עשיתי תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני ודוקטורט בנוירו-אימונולוגיה במכון ויצמן, שבמהלכם התמקדתי בחקר מחלת האלצהיימר.   תפקידים קודמים: בנוסף לשירות צבאי בקבע ולדוקטורט, במהלך התואר הראשון עבדתי כסטודנטית בחברת סטארט-אפ טכנולוגי-מדעי בשם ספייספארמה.  משפחה: גרה בתל אביב עם בן זוגי דור.  מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? מגיל צעיר נמשכתי לטכנולוגיה. אהבתי להיחשף לטכנולוגיות חדשות ולהתנסות בהן. הניסיון המקצועי הראשון שלי היה בצבא, בתפקיד שהמקבילה האזרחית שלו היא ניהול מוצר. גיליתי שאני אוהבת לעבוד עם צוותים טכנולוגיים, לשלב את נקודות המבט של המפתחים והמשתמשים, ולהשתתף באפיון ובנייה של מערכות מורכבות. גם במהלך לימודיי האקדמיים תמיד נטיתי לעשייה שמשלבת טכנולוגיות חדשניות, וכך לקראת סיום הדוקטורט כבר היה ברור לי שהעשייה שמעניינת אותי היא שילוב של טכנולוגיה ומדע. לכן התפקיד בנוקלאיי, שמביאה טכנולוגיות פורצות דרך לעולם המחקר ואבחון הסרטן הרגיש לי כמו התאמה מושלמת עבורי, ולשמחתי גם עבורם.       האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי, העובדות הן שעדיין לא רואים מספיק נשים בעמדות ניהול בכירות, ושקיימים פערי שכר בין נשים וגברים באותו תפקיד. אני חושבת שנשים נוטות להערכת חסר של עצמן, גם מבחינת יכולות והתאמה לתפקידים וגם מבחינת דרישות שכר. אני שואלת את עצמי האם הפערים הללו נובעים בעיקר מכך שאנחנו פחות טובות בלדרוש את מה שמגיע לנו, ומרגישות שאנחנו צריכות להתנצל על הדרישות שלנו, או שהטיות, בין אם מודעות ובין אם לא, עדיין משחקות תפקיד משמעותי ביחס לנשים בתעשייה. יש חשיבות אדירה למסרים שילדות ונערות מקבלות מגיל צעיר, שמשפיעים על תחושת המסוגלות שלהן ועל האפשרות להיחשף ולהביע עניין גם בתחומי מדע וטכנולוגיה. היום אני חושבת שיש יותר מודעות לכך, ולכן כולי תקווה שהשאלה הזאת תהפוך בשנים הקרובות ללא רלוונטית.   האם נתקלת אישית באפליה בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי הרבה לא. בכל מסגרת שבה הייתי התמזל מזלי להיות מוקפת באנשים שהעריכו את האופי, הידע והכישורים שלי בצורה אובייקטיבית, וגם זכיתי לראות נשים חזקות בעמדות מפתח שהיוו עבורי השראה. אני חושבת שהרבה קשור להערכה העצמית שלנו – מעולם לא תפסתי את עצמי כפחותה מעצם היותי אישה. אני בטוחה שלחינוך שקיבלתי בבית הייתה תרומה משמעותית לכך – תמיד עודדו את השאיפות שלי למצוינות ולא קיבלתי מסרים שגרמו לי לחשוב שכאישה עליי לצפות או לשאוף לפחות.   נוקלאיי היא דוגמה לחברה שחורתת על דגלה עקרונות של שוויון, גיוון והכלה, וזה מתבטא בכך ש50% מהחברה הן נשים, ויש יחס שווה של גברים ונשים כמעט בכל התפקידים בחברה, כולל בתפקידים הטכנולוגיים. זאת מתוך הבנה, שאיזון ושוויון הופכים את החברה לטובה יותר, מסייעים לה להגיע ליעדים שלה ואף להגשים את החזון שלה – להציל חיי אדם. אני מקווה שיותר ויותר חברות יבינו את היתרונות שבכך ויאמצו גישה דומה, כדי שבעוד כמה שנים זה יהיה המצב הנפוץ והשגרתי, ולא להיפך.   

נתח השוק של הדפוס הדיגיטלי, הכולל אוטומציה של תהליכי הפקה, חוזר לצמוח לראשונה מאז הקורונה, והוא גדל ב-26 אחוזים, לעומת 17 אחוזים שהיוו את קצב הגידול ב-2019, ערב הקורונה. מסקנות אלו עולות מדו"ח מגמות של תחום הדפוס בעולם, ובכלל זה הדפוס הדיגיטלי, שפרסם גוף המחקר והייעוץ של תערוכת הדפוס הבינלאומית דרופה (drupa‎‏). התערוכה תתקיים בשנת 2024 במרכז הירידים דיסלדורף בגרמניה. מנתוני המחקר, שכלל מאות אנשי מקצוע בענף ואנליסטים, עולה כי נמשכת הירידה בהדפסות מסחריות בשיטת האופסט הקונבנציונלית, לעומת גידול מתמשך בהדפסת אריזות. משבר הקורונה, שגרם לעצירה מוחלטת של הדפסות במרבית המגזרים הכלכליים, הביא לכך שמנהלי בתי דפוס רבים בעולם, כולל בישראל, הסבו את הציוד שלהם להדפסת אריזות, תחום שנחשב לאחד הצומחים ביותר כיום והוא רווי בחדשנות וטכנולוגיות דיגיטליות. בין היתר דיווחו בעלי העסקים על עלייה בשימוש בגיליונות טונר דיגיטליים, מכונות הזרקת דיו דיגיטליות ועוד. תחום נוסף שמהווה מוקד להשקעות בציוד חדש הוא ציוד הגימור, שהופך להיות דיגיטלי יותר ויותר, כך על פי הדו"ח. בסך הכל, עורכי הדו"ח מביעים אופטימיות לגבי התאוששות הענף, לעומת מצבו ערב הקורונה. הם טוענים כי שווקים כמו הוצאה לאור, צפויים להתאושש בקצב מהיר כבר ב-2023. See through the counterfeits & track the journey of each product via #smartpackaging! @digimarc & @EVRYTHNG’s new technologies will boost your brand integrity & thereby will speed up the #digitaltransformation. Read on in our #drupa blog article: https://t.co/gIhIgiTwaD. pic.twitter.com/OphlPpHcdF — drupa (@drupa) October 11, 2022 סבינה גלדמן, מנהלת הדפוס הטכנולוגי במרכז הירידים דיסלדורף, אמרה כי "בתי דפוס וספקים מבינים שעליהם להשקיע בחדשנות כדי להיות מוכנים לעתיד, ויש לכך השלכות כבר ממגמות צפויות ב-2023". בעלי בתי הדפוס גם הם אופטימיים מבחינה כלכלית – 18 אחוז מהם תיארו את מצבם כטוב יותר לעומת 2019, וגם הספקים חוזרים לצחוק בדרך על הבנק, עם דיווח על גידול נטו של 23 אחוזים בהכנסותיהם. בכל הפרמטרים ציינו משתתפי הסקר כי הדיגיטל והחדשנות הם המנוע שמסייע להתאוששותם. כמו ענפים גלובליים אחרים, גם ענף הדפוס מושפע מהמצב הכלכלי באירופה והמלחמה בין רוסיה ואוקראינה – שם בעלי בתי הדפוס והספקים פחות אופטימיים – אבל בשווקי אסיה ודרום מרכז אמריקה מצפים להתאוששות כבר בשנה הבאה ובהמשך הדרך.

באחרונה פורסם ברחבי האינטרנט פודקאסט חדש שהסעיר רבים ובו מראיין האדם שנחשב לפודקאסטר המצליח בעולם כיום, ג'ו רוגן, את חלוץ הטכנולוגיה המיתולוגי סטיב ג'ובס. אבל איך זה אפשרי? האם מדובר פשוט בתכנית ממש ממש ישנה, או שמא הצליח רוגן להחזיר את מי שהביא אלינו את אפל מכשיריה אל החיים? ובכן, התשובה הפשוטה – בינה מלאכותית. התשובה המורכבת יותר היא שאתר בשם http://podcast.ai השתמש ב-AI כדי ליצור ראיון מדהים בין רוגן וג'ובס, שבמהלכו משוחחים השניים, או יותר נכון הדמויות שקיבלו את קולותיהם בעזרת יכולות הדיפ פייק הקוליות של הטכנולוגיה, ועוסקים בחילופי דברים מציאותיים באופן מפתיע. הלמידה העמוקה הצליחה להשתמש בדטה שצברה ושניתחה על השניים לא רק לשם שיבוט קולם, אלא גם כדי לשים "בפיהם" תכנים שרלוונטיים עבורם ועבור חייהם. וזה נשמע מרשים חד ומטריד מאידך. ה"ראיון" המדהים פורסם כאמור על ידי הפרויקט podcast.ai, שמבטיח לייצר פרק פודקאסט חדש מדי שבוע, בתוך שימוש נטו ביכולות ה-AI. קטע האודיו, שיצרה ה-AI ושנמשך 20 דקות ובוצע בנוסח The Joe Rogan Experience – תכנית הראיונות של רוגן שמככבת בספוטיפיי – נוצר למעשה כדי לקדם כלי ליצירת קולות אולטרה-ריאליסטיים מבוססי בינה מלאכותית, השייך לחברת Play.ht. לא קיבלנו בינתיים פרטים רבים על האופן שבו הפודקאסט המרתק נברא, אך המפתחים שלו הזכירו את השימוש בתמלילים שנוצרו עם "מודלים של שפה מכווננת". "הפרק של סטיב ג'ובס התבסס על הביוגרפיה שלו ועל כל ההקלטות שלו שיכולנו למצוא באינטרנט, כדי שה-AI יוכל להחזיר אותו לחיים במדויק", הסבירו המפתחים לתקשורת. We started a podcast! but it is not like any other podcast. it is fully generated by AI using our Speech Model for voice cloning and the content itself uses GPT3, here is the first episode, enjoy :) https://t.co/7c05zJ9AxU — Play.ht (@play_ht) October 5, 2022 מטעם Podcast.ai נמסר כי בפרויקט מעוניינים בהצעות לדמויות אחרות, חיות או מתות, שגולשים ירצו לשמוע שיחות איתן, וכן בפרויקט ביקשו הצעות לנושאים שמרתקים את המאזינים כיום. לפני שאתם מנסים להציע להם דמות, קחו בחשבון שהיא כנראה צריכה להיות ציבורית, כמו ג'ובס המנוח או כמו למשל פוליטיקאי מפורסם או מישהו שמרבה או הרבה להתבטא ושקולו הוקלט רבות, וזאת משום שה-AI תתקשה להתאמן אם תבקשו ממנה ראיון למשל עם קרוב מת שלכם, שקולו לא הוקלט פעמים רבות. אריק איינשטיין מראיין את אורי זוהר, למשל, או להיפך, יכול להיות רעיון לא רע בכלל.