תאריך ההשקה של הטלפון המתקפל הראשון במשפחת טלפוני הפיקסל של גוגל עדיין לא ידוע. ההערכות השונות מדברות על כך שהוא אמור להגיע לשוק במאי 2023, כלומר בעוד כחצי שנה, במחיר של 1,799 דולר, אך גוגל כבר ביטלה בעבר פרויקטים ללא הודעה מוקדמת ולפעמים אפילו מסיבות לא ברורות. כך או כך, ערוץ היוטיוב FrontPageTech פרסם תמונות ראשונות של המכשיר שמכונה Pixel Fold. הן מראות את כל פרטי העיצוב שלו, מגדול ועד קטן, והעיקרי שבהם – מדובר בטלפון עם מסך חיצוני, שנפתח על הציר כלפי חוץ כדי לחשוף את המסך הפנימי הגדול הרבה יותר, בסגנון שכבר מוכר היטב בשוק הזה. מסביב למסך הפנימי הגדול יש שוליים עבים, במיוחד מעל ומתחת, וזה אולי נראה קצת מיושן, אבל אחת הסיבות לכך יכולה להיות שהמתקפל של גוגל יכלול שני רמקולים, אחד למעלה ואחד למטה, כשהמכשיר פתוח לרווחה. כמו כן, לפי אחת הגרסאות, הטלפון יציע מצלמת 9.5 מגה-פיקסל פנימית, שתהיה זמינה לשימוש עם פתיחת המסך. גם מצלמת הסלפי במסך החיצוני אמורה להיות עם חיישן בגודל 9.5 מ"מ, ומאחור אי מצלמות שדומה מאוד למה שיש בטלפוני הפיקסל הקיימים, אך מעט בולט יותר. הגב אמור להיות מיוצר משילוב של זכוכית ואלומיניום, כדי לספק מראה יוקרתי ומבריק יותר. כאמור, גוגל עצמה טרם אישרה שהיא תשיק את הטלפון.

עדכוני התוכנה המצטברים האחרונים ששחררה מיקרוסופט, כהרגלה בכל חודש, גורמים, במקרים מסוימים, לבקרי תחומים ארגוניים לחוות תקלות הקשורות לפרוטוקול קרברוס. מדובר בפרוטוקול השכיח ביותר לאימות והצפנה במערכות גדולות המבוססות על ארכיטקטורת לקוח/שרת, והוא משמש כיום כפרוטוקול האימות בברירת מחדל עבור התקנים שמחוברים למתחם הארגוני בכל הגרסאות המעודכנות של Windows. מיקרוסופט אישרה שהיא בוחנת דיווחים שלפיהם קרברוס מפסיק לתפקד ראוי במקרים שבהם מגדירים חשבונות משתמש כתומכים בהצפנת AES ב-256 ביט המשתמשת בפרוטוקול, וכן בהצפנה דומה באמצעות 128 ביט. בפועל, זה אומר שמשתמשים שמוגדרים לכניסה לתחום לא מצליחים לבצע רישום בגלל תקלת זיהוי, ששירותים המוגדרים כקבוצתיים לא מצליחים לקבל זיהוי ולכן לא מתפקדים, שתחנות עבודה מרוחקות לא מצליחות להתחבר למערכת הארגונית, שלא ניתן לפתוח תיקיות קבצים שבעיקרון אמורות להיות משותפות ומאושרות לשימוש, וכן ששירותי הדפסה מרחוק לא מתפקדים. מיקרוסופט, שכאמור אישרה שהבעיה קיימת, ציינה שהיא משפיעה כמעט על כל שוק ה-Windows – בגרסאות לקוח מ-Windows 7 SP1 ומעלה, כולל גרסאות לקוח ארגוניות, וכן ב-Windows Server 2008 SP2 ומעלה, עד וכולל Windows Server 2022 החדשה. התקלה לא אמורה להשפיע על משתמשים ביתיים, ולפי הענקית מרדמונד היא לא אמורה להשפיע גם על סביבות Azure Active Directory שאינן היברידיות. החברה מסרה שייקח כמה שבועות עד שהתקלות תיפתרנה במלואן.

קבוצת היי-טקיסטים פתחה בפרויקט התנדבותי במסגרת Code for Israel, במטרה לסייע באבחון וריפוי מהיר של סרטן. במסגרת הפרויקט, שנקרא Pathomatic, מפותחת מערכת QC לבקרת איכות, שתאתר בעיות בסריקת דגימות של רקמות ותתריע בזמן אמת בפני צוות המעבדה על כשל בסריקה, כדי שאנשיו יוכלו לבצע באופן מיידי סריקה חוזרת, או לטפל בתקלה. הדבר עתיד לקצר את התהליך, שנמשך כיום מספר ימים, לדקות ספורות. בפרויקט נוטלים חלק שבעה מתנדבים ומתנדבות מחברות שונות בתחומי הפיתוח, הניהול ועיצוב המוצר, שרותמים את היכולות והידע שלהם למען החולים וחקר הסרטן. הפרויקט מתבצע בשיתוף פרופ' דב הרשקוביץ, מנהל המכון לפתולוגיה בבית החולים איכילוב וצוות המכון. ה-AI תזהה בעיות איתור ופענוח. ביופסיות בחולי סרטן. אילוסטרציה. צילום: BigStock אלגוריתמים בסיוע המכון הפתולוגי על פי הערכות, 5-10 אחוז מתוך סריקות הרקמות שנשלחות למעבדה חוזרות באיכות לא מספקת ומצריכות סריקה חוזרת. התהליך מגביר את העומס על המערכות בבתי החולים, מביא להאטה משמעותית של העבודה במכון לזיהוי ביופסיות ולעיכוב במתן תשובות למטופלים, וכך גם להמשך או סיום הטיפול בהם. בבית החולים איכילוב מבוצעות מדי יום כאלף סריקות, כך שמספר הסריקות החוזרות מגיע לעשרות ביום. האלגוריתם שהריצו המתנדבים כבר נבדק על סריקות, עם שיעורי הצלחה גבוהים. הפרויקט הינו חלק מיוזמת Code for Israel, במסגרתה מאות היי-טקיסטים מקדמים בהתנדבות 20 פרויקטים טכנולוגיים שונים למען החברה בישראל. הפרויקט הוקם על ידי היזמית ומשקיעת ההון סיכון יסמין לוקץ', במטרה לרתום את היכולות האנושיות המתקדמות של ההיי-טק לפיצוח אתגרים חברתיים ולהוביל מהלכים חיוביים במדינה. שותפים בו מעל 30 חברות, גופים חברתיים, עמותות וגופי ממשל, שמיישמים את הכלים הטכנולוגיים בשטח. יובל נוכריאן, שמוביל את הפרויקט ב-Code for Israel בהתנדבות מלאה: "בזמן לא ארוך, צוות קטן של אנשים מעולמות המוצר והפיתוח התנפל על הבעיה והצליח לאפיין פתרון טכנולוגי פשוט – אלגוריתם שמייעל את עבודת המכון לפתולוגיה ומעבר לכך – מסייע לחולי סרטן לקבל טיפול הולם. בנוסף, הפתרון הטכנולוגי שהצענו מהווה תשתית להוספת אלגוריתמים ויישומים נוספים בעולמות הבינה המלאכותית, שיסייעו לעבודת המכון. ברמה האישית, זו תחושת סיפוק אדירה להיות שותף לעשייה בעלת ערך משמעותי כל כך, וכן זכות גדולה להיות חלק מהארגון הזה שמשלב שני עולמות שאני אוהב – נתינה וטכנולוגיה".  פרופ' הרשקוביץ: "בקרת איכות על התהליך בפתולוגיה היא צורך אמיתי שאין עליו מענה. בעבודה עם הצוות של Code for Israel, אופיין מנגנון מתאים לפתרון הבעיה, ובתוך פרק זמן קצר של פעילות מאומצת עם צוותי הפיתוח והמתכנתים נבנה מנגנון שמתממשק למערכות בית חולים ויאפשר לצוות המעבדה לפתור את הבעיות בזמן אמת. אין לי ספק שהמערכת תהיה אופרטיבית תוך זמן קצר ושהשימוש בה ישפר את האיכות והמהירות של מתן האבחנה למטופלים".

ההיי-טק הישראלי נמצא במגמת האטה מסוימת, אבל סטארט-אפ אחסון וניהול הדטה Weka רק מזנק: החברה הודיעה היום (ג') כי סיימה סבב גיוס D בסך של 135 מיליון דולר, על פי שווי של 750 מיליון – כפול מהערכת השווי שלה בסבב הגיוס הקודם, שאירע בתחילת השנה. הסבב הנוכחי הובל על ידי ג'נריישן אינווסטמנט מנג'מנט, והשתתפו בו משקיעים קיימים וחדשים, בהם HPE, קרן ההשקעות של קוואלקום, אנבידיה, ג'מיני וסלסטה קפיטל. הכפלת השווי באה על אף המצב בשווקי ההון, שמקשה על סטארט-אפים וחברות היי-טק לגייס כספים. ב-Weka אומרים כי הגיוס הנוכחי יאפשר לה את המשך ההשקעה בפיתוח פלטפורמת הדטה שלה, הרחבת הפיצ'רים והאינטגרציות שלה בענן, תמיכה ב-Use Cases חדשים והאצה של אספקת פתרונות חדשניים. בנוסף, בחברה מציינים כי הגיוס יאפשר לה להגיע לרווחיות ולהתרחב גלובלית "בצורה משמעותית", תוך הרחבה של צוותי הענן, הצלחת הלקוחות, המכירות, השיווק, התפעול ומשאבי האנוש שלה. Weka הוקמה ב-2013 על ידי לירן צביבל, המשמש כמנכ"ל החברה, מאור בן דיין ועומרי פלמון. היא מעסיקה 300 עובדים, מהם 120 בישראל. פלטפורמת הדטה שלה מיועדת לבינה מלאכותית, לימוד מכונה, מחקר בתחום מדעי החיים ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). צביבל אמר כי "יצאנו לדרך לפני תשע שנים עם חזון נועז וגישה חדשה ביסודה לניהול ואחסון דטה, שנועדה לתת מענה לדרישות העתידיות, תוך מיגור פשרות העבר. סבב הגיוס הזה מהווה אבן דרך משמעותית בהגשמת החזון הזה. ההון החדש שגויס יאפשר לנו להשקיע בפיתוח המוצר שלנו, וכן להרחיב את ההשקעה בשיווק ומכירות, לשמור על צמיחה מוגברת, ולתת לנו את הביטחון הפיננסי שאנחנו צריכים כדי להפוך לחברה רווחית ועצמאית".

חברת דן אנד ברדסטריט חשפה בפעם השמינית את דירוג חברות ההיי-טק המוצלחות ביותר. הדירוג מתבסס על מחקר נרחב, שבחן מאות חברות היי-טק וסטארט-אפים, ומורכב מארבע רשימות מרכזיות המדרגות את 50 חברות ההיי-טק הטובות ביותר, 20 הסטארט-אפים המובילים, עם מתחת ל-100 עובדים, ו-20 הסטארט-אפים המובילים. עם מעל ל-100 עובדים, ולראשונה דורגו עשר החברות המוגדרות כקנטאורים (חברות פרטיות עם הכנסות שנתיות צפויות של 100 מיליון דולר ומעלה). השנה הייתה התייחסות נרחבת בדירוג גם למשבר בתעשיית ההיי-טק, שמשפיע על רוב חברות הטכנולוגיה, וכפועל יוצא מכך מוביל לפיטורי עובדים נרחבים ואף סגירת חברות. במקרים מסוימים מדובר בחברות שהמשקיעים ביקשו מהן להתייעל, ובמקרים אחרים מדובר בתאגידים שהחליטו לסגור את הסייט המקומי. בנוסף, יש חברות שעברו למדיניות של הקפאת גיוסים, פיטורים וקיצוץ בשכר, וככל הנראה המגמה תמשיך. יחד עם זאת, חברות רבות מעידות שבזכות המשבר, הכוח חזר למעסיקים והשיח של דרישות העובדים השתנה. הכי כדאי לעבוד בה. מיקרוסופט שפתחה קמפוס חדש בהרצליה. צילום: עמית גירון איפה הכי כדאי לעבוד? בדירוג חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן לשנת 2022 מדורגות 50 חברות, המעסיקות למעלה מ-42,000 עובדים בישראל. מיקרוסופט (Microsoft) מובילה גם השנה את הדירוג. במקום השני דורגה סיילספורס (Salesforce), אשר עלתה מהמקום הרביעי, ובמקום השלישי דורגה פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks), אשר עלתה מהמקום החמישי. במקום הרביעי מדורגת חברת איירון סורס (ironSource). את החמישייה הראשונה סוגרת מאנדיי (Monday) – אשר עשתה קפיצה משמעותית בדירוג ועלתה ממקום 8. החברה שצנחה באופן המשמעותי ביותר היא פייסבוק ישראל, שבדירוג הנוכחי ממוקמת במספר 19 לעומת הדירוג הקודם בו הייתה במקום השביעי. השנה נכנסו לדירוג חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן בארץ 19 חברות חדשות שלא דורגו בשנה שעברה, ביניהן למונייד (Lemonade), מוביט (Moovit), נייס (NICE), אנבידיה (Nvidia), וים (Veev) ו-אינוביד (Innovid), ומספר חברות שבשנה שעברה דורגו ברשימת הסטארט-אפים כמו אקווה סקיוריטי (Aqua Security), וינדוורד (Windward) ו-BigID. לפי המדד, אחוז חברות ההיי-טק הפועלות בענף פיתוח התוכנה הוא הגבוה ביותר מבין ענפי הפעילות, ועומד על 26%. במקום השני – ענף הסייבר, אשר עומד על 18%, ובמקום השלישי דורג ענף האינטרנט, שעומד על 12%. במקום הרביעי ענף הפינטק והגיימינג, העומדים כל אחד על 6%. אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט. צילום: ניב קנטור לראשונה – דירוג קנטאורים בדירוג הקנטאורים קטפה את המקום הראשון חברת אפספלייר (AppsFlyer), הפועלת בתחום של ניתוח ומדידת קמפיינים דיגיטליים. במקום השני דורגה פיירבלוקס (Fireblocks), הפועלת בתחום הקריפטו. במקום השלישי דורגה חברת רדיס (Redis), העוסקת בתחום תוכנת ניהול ומאגרי נתונים. במקום הרביעי דורגה האניבוק (HoneyBook) מתחום הפינטק, שמפתחת מערכת המאפשרת בין היתר שליחת הזמנות ללקוחות, שליחת הצעות מחיר, חשבוניות ועוד. את החמישייה סוגרת קייטו נטוורקס (Cato Networks), שנכנסה לדירוג בפעם הראשונה. החברה פועלת בתחום הסייבר ופיתחה רשת ארגונית מבוססת ענן המאפשרת תקשורת ארגונית מאובטחת. גם השנה, דירוג הסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם מפוצל לשני דירוגים נפרדים: דירוג הסטארט-אפים עם עד 100 עובדים, ודירוג הסטארט-אפים עם יותר מ-100 עובדים, מתוך ההבנה כי קיים הבדל מהותי הנובע בעיקר מהתקציבים שיש לחברות להשקיע בעובדיהן. בדירוג הסטארט-אפים עם למעלה מ-100 עובדים קטפה את המקום הראשון חברת סילברפורט (Silverfort), שפועלת בתחום הסייבר ופיתחה פלטפורמה המאפשרת ללקוחות להפעיל אימות וגישה מאובטחים באופן אחיד על כלל המערכות הקיימות ברשת הארגונית. רק בחודש אפריל החברה גייסה 65 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן Greenfield Partners. במקום השני דורגה ארמטיק (Ermetic), שפועלת גם היא בתחום הסייבר ופיתחה פלטפורמה לזיהוי ומניעה של איומי אבטחה בסביבות ענן. בחודש דצמבר 2021 גייס הסטארט-אפ 70 מיליון דולר בסבב B בהובלת Qumra Capital. במקום השלישי דורגה סנאפי גיפטס (Snappy Gifts), שפיתחה פלטפורמה לשליחת מתנות אונליין, ובמאי 2021 גייסה 70 מיליון דולר בסבב C בהובלת קרן GGV Capital. במקום הרביעי דורגה פנטרה (Pentera), שפיתחה מערכת המדמה תקיפות סייבר על חברות ומבצעת בדיקת חדירות אוטומטית, במטרה להעריך את מידת החסינות של הארגון מפניהן. החברה גייסה בינואר האחרון 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר, בהובלת קרן K1 Investment Management. את החמישייה הראשונה סוגרת חברת WSC Sports, שפיתחה פלטפורמת שידורי ספורט קצרים וגייסה בפברואר האחרון 100 מיליון דולר בסבב C בהובלת ICP (ר"ת ION Crossover Partners). בדירוג הסטארט-אפים עם מתחת ל-100 עובדים קטפה את המקום הראשון גם השנה חברת אקו (Eko), שמפתחת ומשווקת טכנולוגיות וידיאו אינטראקטיבי. במקום השני דורגה דארו (Darrow), שפיתחה מערכת בינה מלאכותית אשר מנטרת עבירות באינטרנט שהן בעלות משמעות ציבורית בתחום הצרכנות, הפרטיות והסביבה. במקום השלישי דורגה חברת S.T Swimm, שפיתחה כלי המסייע למפתחים להבין את משמעות הקוד שהם עובדים עליו באמצעות תיעוד אוטומטי של תהליך יצירתו. במקום הרביעי דורגה אלאוס (Eleos), המסייעת למטפלים נפשיים לנתח ולהסיק תובנות ומסקנות מהטיפול. את החמישייה הראשונה סוגרת סיינריו (Cynerio), אשר עוסקת בניהול ואבטחה של מכשור רפואי ומכשירי IoT בבתי חולים. בדירוג הסטארט-אפים, ענף הסייבר תופס נתח גדול יותר (28%), לעומת חברות ההיי-טק (18%). מאידך, ענף פיתוח התוכנה תופס נתח גדול יותר בדירוג החברות, עם 26% לעומת 20% בדירוג הסטארט-אפים. נתונים מעניינים נוספים מצאו כי: מניתוח שאלוני המועסקים בחברות ההיי-טק עולה ש-32% מהנשים סבורות שהשכר שלהן נמוך ביחס לשוק, בעוד רק 26% גברים סבורים שהשכר שלהם נמוך ביחס לשוק. בנוסף, שלושת הפרמטרים החשובים ביותר לעובדים הם: תנאי שכר (כולל קבלת מניות/אופציות), פיתוח מקצועי ואיזון בית עבודה. מתודולוגיית הדירוג הדירוג מתבסס, כאמור, על מחקר מקיף במסגרתו פנתה דן אנד ברדסטריט למאות מנהלות ומנהלי HR ומיתוג מעסיק בענף ההייטק, ובחן מגוון פרמטרים, ביניהם יכולת העובד להשפיע, הסביבה הטכנולוגית, פיתוח קריירה ושימור עובדים, חווית סביבת העבודה, תנאי השכר, ומדיניות הגיוון וההכלה בחברה. במקביל, נשלחו שאלונים גם לעובדים עצמם ונבדקה שביעות רצונם במגוון פרמטרים: תנאי העסקה, אתגר מקצועי, יכולת השפעה, איזון בית-עבודה ועוד. כמו כן, נשאלו העובדים והמנהלים בחברות מיהן, לתפישתם, חברות ההיי-טק שהכי טוב לעבוד בהן. אפרת שגב, סמנכ"לית דטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "אנו שמחים לפרסם את דירוג חברות ההיי-טק והסטארט-אפים שהכי טוב לעבוד בהם זו הפעם השמינית, ולראשונה לחשוף את דירוג הקנטאורים המובילים בישראל. אנו עדים בתקופה האחרונה למשבר בתעשיית ההיי-טק, שמשפיע על רוב החברות וגורר אחריו פיטורים נרחבים, הקפאת גיוסים, קיצוצים בשכר ואף סגירת חברות – כל אלו משתקפים בדירוג בצורה מובהקת. ראינו כי היום עלה הצורך אצל העובדים לעבוד בצורה היברידית, וכי חשוב להם יותר ויותר האיזון בין זמן הבית לזמן בעבודה, דבר שמגביר את התחרות על העובדים בשוק".

דורקום, שותפת זהב של ארובה מבית HPE, הודיעה על הגדלת נפח הפעילות שלה בתחום תשתיות התקשורת ב-2022 – מגמה שלדבריה צפויה להימשך גם לתוך 2023. במהלך השנה האחרונה הטמיעה דורקום בהצלחה את פתרונות הדור הבא של ארובה, לרבות פלטפורמת הענן הייחודית שלה, שמעניקה כלים וארכיטקטורה אחת לשליטה אבסולוטית ברשת ובכל מכשירי הקצה, ובכלל זה מערכות מסוג IoT. לדברי החברה, הפלטפורמה מעניקה "חבילה אחת מבית אחד" לכל צרכי הלקוח, לרבות חיבוריות, אלחוט, אבטחת מידע, מיקרוסגמנטציה ברשת, כלים אוטומטיים ואנליטיקות מתקדמות. עמרי שעיבי, מנהל שותפים בארובה, אמר כי "הקשר עם דורקום תואם את התרבות העסקית שלנו, כחברה אמריקנית בעלת מסורת של חדשנות, שעובדת עם הארגונים המובילים בישראל ובחו"ל. מדובר ביותר מחצי מיליון לקוחות, ביניהן ענקיות הטק, הפנטגון, חברות עסקיות גלובליות ומקומיות מכל הסקטורים, שמזוהות גם עם השוק הישראלי, והמגזרים הממשלתי והציבורי. בהקשר זה חשוב לציין שארובה היא כבר שנים רבות זכיינית של החשב הכללי במשרד האוצר". להשיג אוטומציה מלאה ו-Self healing של הרשת בשנים האחרונות, ה-IoT הפך מבחירה להכרח. בנוסף, משטח התקיפה התרחב, וכמות ומגוון נקודות הקצה שמנהלי התשתיות צריכים להגן עליהן ברשת ממשיכים ועולים. מכאן שהשיח המקצועי והדרישות בתחום התשתיות הן להרבה מעבר לחיבוריות טובה. לדברי אוהד פייביש, מנהל תחום תקשורת בדורקום, "אנחנו מיישמים אצל עשרות לקוחות את סביבת התקשורת המתקדמת ביותר בשוק, שמספקת ארובה. סביבה זו מתבטאת בעבודה גם בתווך האלחוטי, חוויית משתמש אופטימלית, הגדרת הרשאות (Policy) מותאמות אישית לפי כל ארגון וארגון , ואפילו Self healing של המערכת, שמספקת המלצות ועדכונים עצמאיים. אנחנו יודעים לבצע אנליזה לתעבורה, לנטר את חוויית הרשת ברמת המשתמש ולעשות את ההתאמות בכל נקודת קצה". אוהד פייביש, מנהל תחום תקשורת בדורקום. צילום: יח"צ באחרונה השיקה ארובה את ESP (ר"ת Aruba Edge Service Platform) – פלטפורמת השירותים בענן של החברה, המבוססת על AIOps ראשונים מסוגם, בשילוב שירותי רשת ואבטחת מידע. המשמעות היא שבפעם הראשונה, ניתן להשתמש ב-AIOps לא רק לפתרון בעיות ברשת, אלא גם לאופטימיזציה של ביצועים ובקרות אבטחה קריטיות. רובי כהן, מנהל תחום הפריסייל בארובה, ציין כי "עם הפתרון החדש, הלקוחות שלנו יכולים להפחית במידה ניכרת את הזמן המושקע במשימות ידניות, כגון פתרון בעיות רשת, כיוונון ביצועים, ניהול ואכיפה של אבטחת מידע לכל אורך הרשת. היכולות החדשות מעניקות לצוותי ה-IT, הסובלים מעומס עבודה גבוה מבעבר, חיסכון בזמן ובמשאבים, שעה שהם מתמודדים עם גידול מואץ בהיקף ובמורכבות הרשת". כאחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם, ארובה ממנפת את היכולות שלה ומנהלת דטה בייס שמכיל מידע על מאות אלפי סוגי מכשירים ועל מיליוני משתמשים, שמחוברים לרשת בכל העולם בכל זמן נתון. לדברי שעיבי, "בזכות רשת המידע העצומה שלנו אנחנו יודעים ויכולים לזהות אנומליות עוד לפני שהן מתבטאות בשטח, ולמנף את המידע הזה לטובת הלקוחות שלנו בכל מקום בעולם. בנוסף, ארובה מאפשרת ללקוחות ליצור 'משתמש וירטואלי' ברשת שלהם, שפעיל 24 שעות ביממה, ומעניק ניטור רשת ונראות מקסימלית לכל המכשירים הקיימים ברשת שלו. Mobility First הוא הקו שמנחה אותנו בשנים האחרונות, והוא מייצג הרבה מעבר לחיבור רשת יציב וחזק. אנחנו ממוצבים בגרטנר כשחקן מוביל בשוק 16 שנים ברציפות, וגאים להיות מסוגלים להביא חידושים ורלוונטיות טכנולוגית לאורך כל התקופה ולשמר מעמד זה גם כיום". ללקוחות פשוט כיף לקום בבוקר לעבודה עם דורקום "שנת השיא שלנו ב-2022 הינה תוצאה של הבשלה בריאה של עבודה יסודית, משמעותית ויום יומית עם ארובה והלקוחות שלנו בשנים האחרונות", ציין פייביש. "זה נכון", אמר שעיבי. "הלקוחות פשוט מצביעים ברגליים. זה קורה עם דורקום בישראל, אבל גם בכל העולם, והשנה במיוחד. אני שמח על העבודה המשותפת עם דורקום בכל הרמות – העסקית, האישית והמקצועית". "מדובר בעשרות פרויקטים, מחברות אנטרפרייז ועד ל-SMB, במגוון תחומים, כמו משרדי ממשלה, ריטייל, ביטחון, היי-טק ובריאות", הוסיף פייביש . לדבריו, "השקעה בלקוחות ובעובדים באותן הרצינות והאהבה היא אחד הגורמים שאפשרו לנו לבצע את הקפיצה והרחבת הפעילות השנה. הלקוחות מרגישים את המוטיבציה והרצון הטוב לעשות עבודה איכותית ולהיות חלק מהצוות של דורקום". לאתר דורקום לחצו כאן.

כשווטסאפ החלה לאפשר לחבר מחשבים לחשבון העיקרי, ולהשתמש בהם גם כשאין טלפון בסביבה, עלתה השאלה מתי אפשר יהיה גם לחבר טלפונים וטאבלטים נוספים. עכשיו אפשר לספר שאולי עוד לא ברור מתי זה יקרה בפועל, אבל התכונה הזו נבדקת בפועל. לפי דיווחים, הבטא המעודכנת של האפליקציה, בגרסת האנדרואיד שלה, מכילה מצב עבודה חדש שאפשר לתרגמו כ-'מצב בן לוויה'. במצב זה המשתמשים יכולים לחבר את החשבון הראשי שלהם עם עד ארבעה טלפונים/טאבלטים בו זמנית. כל אחד מארבעת ההתקנים יקבל גישה לכל הנתונים והמידע שמגיעים אל המכשיר הראשי או נשלחים ממנו, בדיוק כמו במקרה של האפליקציה בגרסתה הממוחשבת. כמו תכונות אחרות שמציעה ווטסאפ, יש להיכנס לתפריט ההגדרות ולהפעיל את המצב הזה באופן ידני, ובכל מקרה יכולת הבטא הזו זמינה בינתיים רק לכמות מצומצמת של בוחנים.

טאואר סמיקונדקטור, שנרכשה בתחילת השנה על ידי אינטל, פרסמה את התוצאות העסקיות לשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ולרבעון השלישי, עם גידול דו ספרתי בהכנסות בשתי התקופות, גידול תלת-ספרתי ברווח הנקי בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה ודו-ספרתי ברבעון השני. במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה ההוצאות הכלליות גדלו ב-7.72% ל-1.06 מיליארד דולר, עלייה של 78.04 מיליון. הרווח עלה יותר, ב-178.33 מיליון דולר ל-1.27 מיליארד דולר. הרווח התפעולי גדל ב-92.45% ל-212.94 מיליון דולר, הרווח הנקי הכללי גדל ב-76.24% ל-180.63 מיליון, והרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה גדל ב-84.43% ל-181.25 מיליון. גם במהלך הרבעון התוצאות היו טובות. ההוצאות הכלליות גדלו ב- 1.56% ל-347.88 מיליון דולר, עלייה של 5.34 מיליון, וגידול של 10.44% בהכנסות ל-427.09 מיליון דולר ועלייה ברבעון זה, ההוצאות הגולמיות גדלו ב-0.4% בלבד ל-302.58 מיליון דולר, והרווח הגולמי גדל ב-45.84% ל-124.51 מיליון. החברה הציגה גידול ברווח הגולמי הנייד של 29.15% לעומת 22.08% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות גדלו ב-5.56% ל-45.3 מיליון דולר, והרווח התפעולי זינק ב-79.35%. הוצאות המימון גדלו ב-344.55% – יותר מפי שלושה, ל-9.35 מיליון דולר, וחבות המס גדלה ב-292% ל-3.18 מיליון. הרווח הנקי הכללי גדל ב-65.19% ל-66.68 מיליון דולר, אך הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה זינק ב-176.9% ל-69.14 מיליון, עם רווח נקי למניה מדוללת של 0.62 דולר, עלייה של 172.22%.