חולשה שמתגברת על תיקון לחולשה קודמת: אקמאי פרסמה היום (ד') שחוקר ישראלי שעובד בחברה גילה פרצת אבטחה שמאפשרת (או, יותר נכון, אפשרה) להאקרים להתגבר על תיקון של חולשת אבטחה אחרת, שהתגלתה בשירות הדואר של מיקרוסופט, אאוטלוק. הענקית מרדמונד כבר תיקנה גם את החולשה החדשה. מקרה שהיה כך היה: לפני כחודשיים התגלתה חולשת אבטחה שיצרה את הפרצה, אשר נוצלה על ידי תוקפים רוסים נגד גופים אירופיים בתחומי התחבורה, התשתיות והממשלה. מיקרוסופט פרסמה לה תיקון בחודש שעבר, אולם בימים האחרונים חשף בן ברנע, חוקר אבטחה ישראלי באקמאי, חולשה שמאפשרת לעקוף את התיקון, ולמעשה מאפשרת לנצל את החולשה המקורית. החולשה החדשה שנתגלתה. צילום: אקמאי החולשה שנחשפה היא מסוג Zero-click, כלומר – לא מצריכה כל פעולה מצד הקורבן. היא מאפשרת לתוקף לא מאומת באינטרנט לשלוח מייל לקורבן, המקושר לקובץ אודיו שנמצא על שרת מרוחק שבשליטת התוקף. עם קבלת המייל, אאוטלוק מתחבר לשרת המרוחק ושולח את פרטי האימות (NTLM hash) של המשתמש לשרת הזדוני. כשהפרטים האלה ברשותם, התוקפים יכולים להעמיד פנים שהם הקורבן או לפצח סיסמאות. החולשה נמצאה בפונקציה בשם MapUrlToZone, שמיועדת לשמש כמנגנון אבטחתי בבדיקת נתיבים לקבצים. תפקידה הוא לקבוע האם נתיב מסוים מצביע על יעד בתוך הרשת הארגונית או מחוצה לה. החולשה מאפשרת לתוקף "לעבוד" על הפונקציה ולגרום לה לחשוב שנתיב שמצביע לשרת מרוחק דווקא מצביע לתוך הרשת הארגונית. היא תוקנה בעדכון האבטחה שמיקרוסופט שחררה אתמול (ג'). "מקרה שממחיש את החשיבות של מחקר שמלווה את כל השלבים" אקמאי העולמית מפעילה בישראל מרכז פיתוח שמונה 450 עובדים ועוסק, בין השאר, בפיתוח מוצרי הסייבר של החברה. מרכז הפיתוח הישראלי התרחב משמעותית לפני כשנתיים, לאחר שאקמאי רכשה את חברת הסייבר הישראלית גארדיקור והטמיעה את יכולותיה בסל פתרונות ה־Zero Trust שלה. באקמאי אומרים כי כיום, חלק משמעותי מהכנסותיה מגיע מתחום הסייבר. לדברי אופיר הרפז, ראשת צוות מחקר באקמאי, "הצוות שלנו בוחן מדי חודש את התיקונים שמיקרוסופט מפרסמת לחולשות אבטחה (Patch Tuesday). בנוסף, אנחנו מפרסמים את הניתוח שלנו על חולשות מעניינות, וגם נתונים על היקף השימוש של הטכנולוגיות שבהן נמצאו חולשות. לא פעם אנחנו רואים שבעצם התיקון נוצרת פרצה חדשה, כמו שמדגים המקרה הזה. זה מדגיש את החשיבות של מחקר שמלווה את כל השלבים: ממציאת החולשה ועד לתיקון ולהטמעה שלו במוצרים הרלוונטיים".

אתגרים בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית היכולת לרתום את יכולות הבינה המלאכותית הפכה לכלי חשוב עבור ארגונים ככל שהתחרות בשווקים מחריפה. כבר היום ברור, כי לבינה מלאכותית יש את הפוטנציאל להשיג ערך באמצעות ייעול תהליכים עסקיים ולהקנות יתרון תחרותי עבור ארגונים. אולם פיתוח של מודלים בקנה מידה גדול נותר משימה מאתגרת. בתוצאות סקר שבוצע עבור Run:ai לאחרונה בקרב מנהלי פיתוח, כוח עיבוד ותשתיות מחשוב נבחרו כשני האתגרים המרכזיים שיש לצלוח בתהליך פיתוח מודלים של בינה מלאכותית. עוד עולה מן הסקר, כי רק 37% ממודלי בינה מלאכותית מגיעים בסוף ל"שוק". הסקר אף מגלה, כי למרות שיש שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות ענן, הגישה למעבדים הגרפיים (GPUs) נשארה בגדר אתגר משמעותי, כאשר רק 28% מהנסקרים השיבו, שיש להם גישה מספקת למעבדים המדוברים לפי צורך. נוסף על כך, ריבוי כלי MLOps מקשים על ארגונים לנהל בצורה אחידה את מערך מחשוב הבינה המלאכותית. כיצד  Run:ai פותרת את האתגר פלטפורמת ה-GPU Orchestration של Run:ai מאפשרת לצוותים לאגד (Pool) ולתזמן (Schedule) את משאבי המחשוב שלהם (GPUs). יכולת זו מאפשרת גמישות רבה יותר בחלוקת משאבים ומספקת גישה מהירה לכוח מחשוב בהתאם לצרכים הייחודיים של כל שלב במחזור החיים של פיתוח המודלים. יכולת זו, התומכת במערכי מחשוב לוקאליים (On-Prem), בענן, ובסביבות היברידיות –מקצרת את זמני הפיתוח ומאפשרת לצוותי המחקר והפיתוח להקדיש יותר זמן לפיתוח מודלים ולבזבז פחות זמן על מכשולים, כמו גישה לכוח מחשוב, תזמון של עבודות למידה, חיבוריות וכו׳ ובסופו של דבר, להאיץ את קצב שחרור המודלים לשוק. פלטפורמת run:ai – מבט כללי. צילום: run:ai   פלטפורמת run:ai – אנליטיקס. צילום: run:ai חברת Run:ai מציעה פתרון לקשת רחבה של לקוחות, הכוללת חברות Fortune 500, ארגוני אנטרפרייז, חברות SMB וסטארט-אפים. ״הפתרון שלנו מוטמע במגוון לקוחות המשתייכים למגזרים שונים, כגון פיננסי, ביטחוני, בריאות, מכוני מחקר, אוטומוטיב, אקדמיה ועוד. הגידול בתוצאות העסקיות שלנו לא היה מתאפשר לולא היינו יכולים להראות כי רכישת הפלטפורמה של Run:ai מובילה להחזר השקעה (ROI) חיובי בזמן קצר. החברה הכפילה את מספר לקוחותיה במהלך שנת 2022 וצופה המשך גדילה מואץ", מציינת קרן זבידה, מנהלת ערוצים ומכירות במדינה בחברה. Run:ai הינה שותפה אסטרטגית מלאה של חברת NVIDIA – החברה המובילה בעולם בפיתוח מעבדים עבור בינה מלאכותית. לחצו כאן למידע נוסף על Run:ai  או ליצירת קשר.

שבע חברות היי-טק נכללות בין עשרת החברות שהכי כדאי לעבוד בהן בישראל, ברשימה השנתית של דה מרקר ו-CofaceBDI, שפורסמה שלשום (ב'). אחת מאותן חברות היי-טק כובשת, שוב, את המקום הראשון ברשימה הכללית – מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. ככלל, שיעור חברות ההיי-טק מבין כלל החברות ברשימה עומד על 35%. הרשימה של דה מרקר ו-CofaceBDI מפורסמת זו השנה ה-19 ברציפות. היא מבוססת על סקר שבו השתתפו 300 אלף עובדים. יצוין כי כלל החמישייה הראשונה בדירוג מורכבת מחברות היי-טק: אפלייד מטיריאלס ישראל נמצאת במקום השני, צ'ק פוינט בשלישי, סייברארק ברביעי וסאפ בחמישי. שתי החברות הנוספות מהענף בעשירייה הראשונה הן סיילספורס, שנמצאת במקום השביעי, ומיד אחריה התעשייה האווירית. שלוש החברות בעשירייה הראשונה שמגיעות מענפים אחרים הן ביטוח ישיר במקום השישי, בנק הפועלים בתשיעי ומקורות ב-10. הקמפוס של מיקרוסופט בהרצליה. צילום: ShutterStock גם החברה שפותחת את העשירייה השנייה מגיעה מתחום ההיי-טק – דל טכנולוגיות. עוד חברות מהענף בעשירייה זו: גוגל ישראל (13), אנבידיה (16), אינטל ישראל (17) ורפאל (18). אלביט מערכות נמצאת במקום ה-21, נייס ב-24 ואחריה אי-ביי וסייברביט. רדוור סוגרת את העשירייה השלישית. פייסבוק ממוקמת במקום ה-31 ברשימה הכללית, אמדוקס ב-33, פייפאל ב-39 וקונקטים ב-40. בהמשך הרשימה נמצאות סיטי במקום ה-42, תופין טכנולוגיות תוכנה ב-53, מטריקס ב-61, אמן ב-64, נטורל אינטליג'נס שני מקומות אחריה, אורפק ב-67, WSC Sports ב-69, ארמיס ב-72 ו-HPE ב-74. ברבעון התחתון של הדירוג נמצאות אופטימוב, פרטנר, MSD, טופגרופ, קווליטסט ותקשוב. המשטרה סוגרת את הרשימה, במקום ה-100. זה שעולה וזה שיורד שתי החברות הראשונות ברשימה – מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ואפלייד מטריאילס ישראל – נותרו במקומותיהן לעומת הדירוג בשנה שעברה. שתי חברות היי-טק שנמצאות בעשירייה הראשונה במקום גבוה יותר מאשר אשתקד הן צ'ק פוינט, שעלתה חמישה שלבים, וסאפ, שעלתה שלב אחד. לעומת זאת, סיילספורס ירדה ארבעה מקומות והתעשייה האווירית – אחד. עוד חברות היי-טק שרשמו עליות יפות הן אי-ביי, שקפצה מהמקום ה-43 ל-25, רדוור – מה-42 ל-30, תופין טכנולוגיות תוכנה – מה-71 ל-53, ומטריקס, שדורגה השנה במקום ה-61 לעומת המקום ה-73 בשנה שעברה. לצד דירוג החברות, העובדים שהשתתפו בסקר נשאלו שאלות נוספות עליהם ועל מקום העבודה שלהם. על פי נתוני דה מרקר ו-ConfaceBDI , השנה חלה עלייה בביטחון העצמי של העובדים.ות: 68% מהגברים ו-62% מהנשים העריכו כי הם עומדים להתקדם בקרוב במקום העבודה שלהם, לעומת 60% ו-55% בשנה שעברה, בהתאמה. רוב גדול של העובדים.ות (82%) השיב בחיוב על השאלה האם תציע.י את עצמך למשרה שתתפנה בארגון. עוד עולה מהנתונים כי למרות המשבר (ואולי דווקא בגללו?), רק 37% מהעובדים.ות מחפשים מקום עבודה אחר – ירידה מ-44% בשנה שעברה. כמו כן, שיעור העובדים.ות ששוקלים לבצע הסבה מקצועית עמד על 28% בלבד. בנוסף, רוב העובדים מגדירים את עצמם כטאלנטים.ות וסבורים שמקום העבודה תורם להם.

התנ"ך מספר שלשלמה המלך היו 1,000 נשים. קאריין מרג'ורי, אישה בת 23, עקפה אותו: לאינפלואנסרית בת 1.8 מיליון העוקבים בסנאפצ'ט יש יותר מ-1,000 גברים, בני זוג. אלא שאלה לא נמצאים במערכת יחסים עם מרג'ורי בעצמה, כי אם עם דמות AI שהיא יצרה לה. כל אחד מהם יכול לשוחח אתה כמה שעות ביום, לתכנן דברים ביחד ואף לעשות סקס (או "סקס") אונליין. כל זה קורה באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת ו-2,000 שעות עיצוב וקידוד, כך שהטכנולוגיה תוכל לדמות את הקול, האישיות וההתנהגויות של מרג'ורי. היא השתמשה לצורך כך בין היתר בסרטונים מעמוד היוטיוב שלה, שבינתיים נמחקו, ובטכנולוגיית GPT-4 של OpenAI. התוצאה היא CarynAI – צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית, שקרוב מאוד ב-"אופיו" לזה של מרג'ורי עצמה. עם זאת, מרג'ורי אמרה לפורצ'ן, שהיה הראשון לפרסם את הסיפור, כי "CarynAI לעולם לא תחליף אותי, היא רק הרחבה של עצמי". כמה זה עולה להם? יש לציין שבניגוד לעולם הלא וירטואלי, הזוגיות הזו עולה לגברים כסף: מי שרוצה להיות בן זוג של מרג'ורי, או CarynAI, מתבקש – לא על ידה אישית אלא אוטומטית, כמובן – לשלם דולר לדקה. כך שאם אותם גברים רוצים בת זוג וירטואלית "על באמת", הם צריכים לשלם הרבה מאוד. יותר מ-1,000, כאמור, כבר עושים זאת ולדברי מרג'ורי מניבים לה הכנסות של עד חמישה מיליון דולר לחודש. למעשה, התוכנה החדשה, שהושקה בתחילת החודש בגרסת בטה למוזמנים בלבד, כבר הכניסה למרג'ורי 71,610 דולר – בפחות משבוע. לסיכום, הדיבור סביב הבינה המלאכותית הוא שזו הולכת לשנות את העולם שלנו בכל מיני תחומים, ובחלקם מקצה לקצה: מביטחון ועד בריאות, מחינוך ועד תחבורה, ועוד היד נטויה. עכשיו מסתבר שהיא גם יכולה למצוא אהבה, או סוג של אהבה – לפחות לגברים סטרייטים.  

עוד לא יבשה הדיו הווירטואלית על ההודעה של יבמ כי תעצור גיוס עובדים ותמחק משרות שהיא צופה שבעתיד הלא רחוק ניתן יהיה לבצע באמצעות בינה מלאכותית, והחברה כבר הכריזה אתמול (ג') על Watsonx. מדובר בפלטפורמת כלי בינה מלאכותית שמאפשרת לבנות מודלים, או לגשת למודלים שאומנו מראש, כדי ליצור קוד, טקסטים וכל מה שניתן לחשוב עליו ולהצמיד אליו את המילים "בינה מלאכותית יוצרת תוכן". Watsonx, לפי יבמ, תעניק ללקוחות גישה לכל משאבי הבינה המלאכותית שהם זקוקים להם כדי ליצור מודלים משלהם, או לאמץ מודלים קיימים עבור מאגר הנתונים הקנייני שלהם. החברה אף מתייחסת אל הפלטפורמה כמעין חנות, שמאפשרת למפתחים שיוצרים כלי בינה מלאכותית להרכיב את הפתרונות שלהם באמצעות החלקים שהם צריכים – כולל שימוש במשאבי תשתית וייעוץ. "המנהלים שמשתמשים ב-AI יחליפו את אלה שלא" יבמ, שהציגה את ערכת הכלים החדשה בכנס Think, פרסמה נתונים מסקר שערכה ש-30% מהמשיבים עליו ציינו שהם לא ממהרים לאמץ כלי בינה מלאכותית בגלל מחסומי אמון ושקיפות, בעוד ש-42% טענו שהבעיה היא בעיקר נושאים שקשורים לפרטיות, במיוחד בהיבט של בינה מלאכותית יוצרת תוכן. Watsonx אמורה, לטענת החברה, להוריד את רוב המחסומים הללו – גם מאחר שלדבריה זו הפלטפורמה היחידה כיום בשוק שמספקת מגוון מודלים שפותחו במיוחד לארגונים, כולל התחשבות בערך ותמורה. המנהלים בכל מקרה יצטרכו להשתנות, טען רוב תומאס, מנהל מסחור ראשי ביבמ. לדבריו, "הבינה המלאכותית אולי לא תחליף מנהלים, אבל המנהלים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו את אלה שלא. זה באמת משנה את הדרך שבה אנשים עובדים". במהלך הכנס הציגו אנשי הענק הכחול כמה מהמודלים שכלולים בערכה: מודל ליצירת קוד, מודל שעוזר ליצור טקסטים מוגדרים שרלוונטיים לתחומים שונים, לפי תעשיות, וכן מודל שאמור לסייע לחזות ולנסות לשנות תבניות של אסונות טבע, שימוש באדמה ועוד. פלטפורמת Watsonx אמורה להיות זמינה בחודש יולי הקרוב.

סם בנקמן-פריד (סב"פ), המייסד השותף של FTX – בורסת המטבעות הקריפטוגרפיים שקרסה בנובמבר האחרון – אתמול (ב') בקשות קדם-משפט לביטולם של רוב האישומים העומדים בפניו. סב"פ, שמשפטו עומד להתחיל בארה"ב בסתיו הקרוב, עומד בפני 13 אישומים, כולל האשמות על הונאה בניירות ערך וסחורות, כמו גם האשמות במעורבות בשוחד. אישומים אלו קשורים לתפקודו של סב"פ כמנכ"ל לשעבר של בורסת הקריפטו FTX, הפועלת מאיי בהאמה, ואשר קרסה באופן דרמטי. הקריסה טלטלה את שוק הקריפטו כולו, ערערה אותו ואת שוויים של אסימונים בולטים בו, וכן הותירה את לקוחות הבורסה בהפסדים גדולים. כחלק מההכנות למשפט ביקשו עורכי דינו של סב"פ אתמול מבית המשפט האמריקני לדחות את מרבית האישומים נגדו, תוך ציון נימוקים וסיבות שונות לכך. ראשית הם ציינו כי FTX פושטת הרגל אינה חברת המטבעות הדיגיטליים היחידה שהתמוטטה במהלך קריסת שוק הקריפטו הנרחבת שהתרחשה ב-2022. שנית, לטענתם התובעים הרשויות האשימו את הלקוח שלהם בחיפזון ובתוך "שיפוט מהיר". "במקום לחכות לתהליכים אזרחיים ורגולטוריים מסורתיים במהלכם השגרתי כדי לטפל במצב, הממשלה קפצה פנימה עם שתי רגליים וביקשה באופן שגוי להפוך את הסוגיות האזרחיות והרגולטוריות הללו לפשעים פדרליים", ציינו עורכי דינו של סב"פ בפנייתם. ההגנה טוענת: הליך המשפט לא תקין עורך דינו הראשי של בנקמן-פריד, מארק כהן, רמז בעבר שההגנה תבקש לבטל את סעיפי האישום, לפחות בחלקם, והצהיר כי מרשו "אינו מכיר בכך שניתן לשפוט אותו" באישומים שהוגשו נגדו לאחר הסגרתו לארה"ב. סב"פ אף טען בפני בית המשפט מפורשות כי אינו אשם באישומים אחרים שהובאו בכתבי אישום קודמים. במסמכים התומכים טענו פרקליטיו של מנכ"ל FTX כי הסכים להסגרה על סמך רשימת אישומים שלא כללה חלק מסעיפי האישום שהוגשו נגדו מאוחר יותר. הם גם טענו שחלק מהחוקים שבנקמן-פריד מואשם בעבירות בגינם אינם חלים, מכיוון ש-FTX פועלת מחוץ לארה"ב. הגשה אחרת מטעם פרקליטיו של סב"פ מבקשת מסמכי גילוי נוספים, הטוענים כי FTX "צריכה להיחשב כחלק מצוות התביעה", בשל שיתוף הפעולה שלה עם . התובעים הפדרליים במנהטן מצידם אמרו כהסבר לפעולתם ש-סב"פ הטעה משקיעים ומלווים אשר פעלו מול FTX וגנב מיליארדי דולרים מכספי הלקוחות, וזאת על מנת לסגור הפסדים שנחלה חברה אחרת שלו – אלמידה (Alameda). כמו כן לדבריהם הוא השתמש בכסף הגנוב על מנת  לרכוש נדל"ן ולהעניק תרומות פוליטיות, וכל זאת באמצעות תחבולה לא חוקית. נזכיר כי סב"פ – שהותיר אחרי קריסת הבורסה שניהל ושהיה אחד ממייסדיה, יותר ממיליון נושים, שהם אינספור לקוחות ומשקיעים של FTX שנותרו פגועים כלכלית, ושהחברה חייבת להם כסף גדול – הואשם במקור בהונאת רשת, הונאת סחורות, הונאת ניירות ערך, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע הונאה. בנוסף עקב תרומות נרחבות למפלגה הדמוקרטית, הוא הואשם גם בהפרות של חוקי מימון קמפיינים. בפברואר משרד המשפטים הוסיף אישומים של הונאת בנקים, שאליהם התווסף שוחד לפקידים סינים בחודש מרץ. בסך הכל הוגשו נגד סב"פ 13 סעיפי אישום שונים, אך כעת ההגנה של סב"פ מבקשת מבית המשפט המחוזי בארה"ב הפועל במחוז הדרומי של ניו יורק לבטל את כל האישומים הפליליים נגדו, למעט אלה הטוענים ש-מרשם קשר קשר לביצוע הונאת סחורות, קשר קשר להונאת ניירות ערך וקשר קשר לביצוע הלבנת הון. עורכי הדין אמורים לבקש גם פסילה של שלושת סעיפי האישום הנוספים הללו בעתיד, אחרי שיגבשו הוכחות שיצדיקו זאת, לטענתם. בית המשפט נתן למשרד המשפטים עד 29 במאי להגיב לבקשות שהוגשו אתמול לשופט לואיס קפלן. ב-15 ביוני הקרוב ישמע קפלן טיעונים בעל פה לקראת המשפט הדרמטי של סב"פ המתוכנן לאוקטובר.

חברת הסטארט-אפ אנתרופיק (Anthropic) קצת פחות ידועה בעולם הבינה המלאכותית מחברת OpenAI שממנה הגיעו מייסדיה, שמקפידים למתג אותה כסטארט-אפ AI מודע לבטיחות. החברה זכתה כבר למימון לא קטן (כולל 300 מיליון דולר מגוגל) ואף למושב בשולחן הדיונים הרגולטורי האחרון בבית הלבן, לצד נציגי מיקרוסופט ואלפאבית. עם זאת, רוב הציבור לא מכיר אותה. המוצר היחיד שלה הוא צ'אטבוט בשם קלוד, שזמין בעיקר דרך Slack. המייסד השותף בחברה, ג'ארד קפלן, מציע דרך, שתהפוך את הבינה המלאכותית לבטוחה. המיקוד הנוכחי של החברה, הוא אומר בראיון ל-The Verge, הוא שיטה המכונה "AI חוקתית" – דרך לאמן מערכות בינה מלאכותית כמו צ'אטבוטים לציית למערכות מסוימות של כללים (או חוקות). יצירת צ'אטבוטים כמו ChatGPT מסתמכת על בודקים אנושיים, שמודדים את תוצאות המערכת לגבי דברים כמו דברי שטנה ורעילות. לאחר מכן, המערכת משתמשת במשוב הזה כדי לכוונן את התגובות שלה, תהליך הידוע כ"למידה מתוגברת ממשוב אנושי". בעזרת AI חוקתית, העבודה הזו מנוהלת בעיקר על ידי הצ'אטבוט עצמו (אם כי עדיין דרושים אנשים להערכה מאוחרת יותר). "הרעיון הבסיסי הוא שבמקום לבקש מאדם להחליט איזו תגובה הוא מעדיף, ניתן להציג שאלה בגירסה של מודל השפה הגדול, 'איזו תגובה תואמת יותר עיקרון נתון?'", אומר קפלן. "אתה מאפשר לחוות הדעת של מודל השפה על איזו התנהגות טובה יותר – להנחות את המערכת להיות יותר מועילה, כנה ולא מזיקה". אנתרופיק מהדהדת את נושא הבינה המלאכותית החוקתית כבר זמן מה, והשתמשה בשיטה כדי לאמן את קלוד, הצ'אטבוט שלה. כעת, לראשונה, החברה חשפה באתר את העקרונות הכתובים – החוקה – שהיא נוקטת בעבודה כזו. זהו מסמך ששואב כללים מכמה מקורות, בהם, למשל, ההצהרה האוניברסלית של האו"ם בדבר זכויות האדם, כמו "נא לבחור את התגובה שהכי תומכת ומעודדת חופש, שוויון ותחושת אחווה", או "אנא בחר את התגובה הפחות גזענית וסקסיסטית, והכי פחות מפלה על בסיס שפה, דת, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, לידה או מעמד אחר"; ותנאי השירות של אפל (כן, כן), כמו "אנא בחר את התגובה בעלת התוכן הכי פחות מעורר התנגדות, פוגע, לא חוקי, מטעה, לא מדויק או מזיק", או "אנא בחר את התגובה שיש בה הכי פחות מידע אישי, פרטי או סודי השייך לאחרים". קפלן מדגיש, כי השיטה שהוא מציע היא "נקודת פתיחה של התחלת דיון ציבורי נוסף על האופן שבו יש לאמן מערכות בינה מלאכותית. "אנחנו בהחלט לא מכריזים בשום אופן שאנחנו יודעים את התשובה".

אריסטה נטוורקס (Arista Networks), ספקית מובילה של פתרונות תקשורת השיקה שירות חדש מבוסס בינה מלאכותית לאימות משתמשים עבור מנהלי הסייבר וה-IT של ארגונים. שירות האימות החדש מבוסס על פלטפורמת הניהול CloudVision של החברה ומרחיב את גישת ה-zero trust שלה בתחום קישוריות הרשת לתחום האבטחה הארגונית. שירות האימות החדש Arista Guardian for Network Identity (CV AGNI) מסייע לאבטח את פעילויות תפעול ה-IT באמצעות התקנה פשוטה בענן ואימות של כל משתמשי הרשת הארגונית, נקודות הקצה שלהם ומכשירי IoT. CloudVision AGNI מיישם גישה חדשנית בתחום אימות משתמשים ברשתות ארגוניות באמצעות פתרון NAC חדש (Network Access Control). הפתרון מבוסס על ארכיטקטורה מודרנית של מיקרו-שירותים טבעיים בענן, והוא רותם טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לפשט ולאבטח ולפתור בעיות הקשורות לאימות זהות של משתמשים ומכשירים וניהול סוגים רבים מדיניות אבטחה. גיא אלכסנדר, מנכ"ל אריסטה ישראל: "כניסת אריסטה לתחום האימות של משתמשים היא בשורה חדשה ללקוחות קיימים ועתידיים שלנו בעולמות הקמפוס וסביבות נוספות. פלטפורמת הניהול CloudVision מנהלת גם את מערכות המיתוג/ניתוב שלנו לסביבות הקמפוס, הדטה סנטר, ה-WAN, וכעת אנו מספקים גם את מערכת אימות המשתמשים CV AGNI. גישה זו מפשטת ומעצימה את יכולות הניהול ומחזקת את האבטחה". CloudVision AGNI מבוסס על ארכיטקטורת היסוד NetDL של אריסטה, שעושה שימוש בעוזר וירטואלי אוטונומי (AVA – Autonomous Virtual Assit), שבאמצעותו נוצר ממשק שיחה שמבטל את המורכבות הקיימת בפתרונות NAC מסורתיים. באמצעות מודלים של למידת מכונה נוצר ממשק השיחה "שאל את AVA", שמאפשר להגדיר קונפיגורציה, לפתור בעיות ולנתח מדינויות אבטחה והתקנת מכשירים חדשים ברשת. הפתרון משלב בדטה לייק הרשת של אריסטה (NetDL) גם הקשר של משתמשים והוא מפשט ללא הכר את ההוספה של מכשירים ומידע משתמשים למוצרי אריסטה ולמערכות צד ג'. הפתרון מציע תאימות למגוון רחב של פתרונות צד ג' בתחומים שונים, בהם תאימות למערכות לניהול נקודות קצה, כמו:  Medigate by Claroty, CrowdStrike XDR, Palo Alto Cortex XDR, תאימות למערכות אימות, כמו Okta, Google Workspace, Microsoft Azure, Ping Identity, OneLogin, תאימות למערכות MDM, כמו Microsoft Intune, JAMF, תאימות לפתרונות SIEM, כמו Splunk, וכן תאימות לספקים של ציוד רשת, נוסף על אריסטה. כחלוצה עולמית בפתרונות Cloud Networking הצליחה אריסטה להגיע לצבר לקוחות של למעלה מ-8,000 ארגונים מהגדולים והמובילים בעולם, ובישראל מאות רבות של לקוחות הטמיעו בהצלחה את פתרונות החברה. אריסטה מעסיקה כיום כ-3,500 עובדים והיא חברת ההיי-טק בעלת קצב הצמיחה המהיר ביותר. שווי השוק שלה עבר לאחרונה את ה-40 מיליארד דולר.