התחרות העזה ומודעות השירות המוגברת של הלקוחות דורשות מאיתנו לחשב מחדש את מסלול חוויית השימוש מחדש. מי שעדיין מחפש חיזוק לקביעה הזו יכול היה למצוא אותו בכנס The Future of Communications, שערכה בחודש שעבר קבוצת אמן, נציגת טוויליו (Twilio) בישראל. יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו בקבוצת אמן. צילום: אילן בשור "גישת האומני-צ'אנל (Omnichannel), שהובילה את מרבית הארגונים למרדף אחר זמינות של 24/7 בכל ערוצי התקשורת, התגלתה לא רק כתובענית מדי, אלא גם כלא יעילה", אמר יניב כהן, מנהל פעילות טוויליו בקבוצת אמן והדובר הראשי בכנס. "הקושי לחבר את כל נקודות התקשורת למסע לקוח אחד ברור הוביל לעלייתו של האופטי-צ'אנל (Optichannel)". הפתרון הנכון, בערוץ הנכון ובזמן הנכון בניסיון להתמודד עם מערך הציפיות של הלקוחות המודרניים, שדורשים זמינות מרבית ומענה מהיר, השקיעו עד היום ארגונים בכל העולם משאבים רבים כדי ליצור שירות רב ערוצי רציף ויעיל. בפועל, האסטרטגיה הזו התקשתה לייצר את איכות התקשורת המיוחלת עם הלקוחות, משתי סיבות: עודף המידע מקשה לצפות את צרכי הלקוחות ולהעניק להם שירות אישי ומדויק מרבית הלקוחות מתנהלים בערוצים קבועים הנחת המוצא של גישת האופטי-צ'אנל היא שערוצים שונים מותאמים לסוגי אינטראקציות שונים, ולכן יש להתאים לכל צורך או דרישה את הערוץ האופטימלי. "כדי להיות במקום הנכון וברגע הנכון, כל הזמן, אנחנו צריכים לדעת היכן נמצאים הלקוחות ולספק להם את החוויה הטובה ביותר בערוצים השימושיים ביותר עבורם", ציין כהן. "למשל, להתקשר ללקוח בזמן שהוא נוהג ולשלוח לו מייל כשהוא פנוי לקרוא. או ליצור בוט, שמגיב בזמן אמת על כל פעולה שמבצע הלקוח". חברת טוויליו מובילה את מגמת האופטי-צ'אנל העולמית. פתרונות שירות הלקוחות הרב ערוציים של החברה, בשילוב עם טכנולוגיית סגמנט המתקדמת, מאפשרים לארגונים לייצר קמפיינים מותאמים אישית עבור כל לקוח, בזמן אמת. "הפלטפורמה של טוויליו משלבת מידע הקשרי, נתונים בזמן אמת, מערכות בינה מלאכותית ולימוד מכונה, וכשירותים מבוססי מיקום, כדי לסייע לארגונים לזהות את הדרישות והאתגרים של הלקוחות, ליצור התאמה לערוצי התקשורת הנכונים ולהעניק חוויה רלוונטית ומדויקת", הוסיף כהן. היכולת לתקשר עם לקוחות בערוצים המתאימים ביותר ובתזמון הנכון ביותר, תוך שיפור מתמיד של הפעילות, מעניקה לארגונים רווח כפול: רמת שביעות רצון גבוהה, שיעורי המרה משופרים והגדלת החזר ההשקעה (ה-ROI) ויתור על ערוצים לא יעילים ומעבר לכלים אוטומטיים, המאפשרים לדייק את חלוקת המשאבים ולחסוך בהוצאות. זו לא אבולוציה, זו רבולוציה במציאות שבה החשיבות של חוויית הלקוח זהה לזו של מערך השירותים והמוצרים, לא ניתן להסתפק בגישת שירות אחת לכל הלקוחות. המעבר לאופטי-צקאנל הוא מחויב המציאות, וארגונים שיתמהמהו עלולים לסבול מפגיעה ביתרון התחרותי ובמיצוב העסקי שלהם. עדות לחשיבות שרואה הקהילה העסקית הגלובלית באימוץ הגישה החדשנית ניתן למצוא בסקר שערכה RRD בקרב 300 מקבלי החלטות בתחום השיווק בארצות הברית. שניים מכל שלושה משתתפים בסקר העידו שהארגונים שלהם כבר משתמשים באסטרטגיות אופטי-צ'אנל. התוצאה היא מיקוד מירבי של מעורבות הלקוח (ה-Customer Engagement) וחיסכון של משאבים רבים, המשמשים את הארגונים הללו לאיתור ולהטמעה של פתרונות חוויית לקוח חדשים. "הלקוחות שלנו נהנים, כבר כיום, מפתרונות שמאפשרים לספק מענה מהיר ומדויק ללקוחות שלהם, מאינטגרציה מלאה בעברית בין כל הערוצים ומחיבור מלא למסע הלקוח הארגוני", סיכם כהן.

יותר מ-150 נערות התארחו בקמפוס מיקרוסופט בהרצליה לכבוד אירוע השיא המשותף של החברה עם עמותת QueenB, עמותה חינוכית-טכנולוגית לקידום נשים ונערות בתחומי ההיי-טק ומדעי המחשב. במסגרת האירוע פגשו הנערות את מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, והציגו לעובדי ועובדות החברה פרויקטים שעליהם עבדו לאורך השנה. האירוע הוא חלק משיתוף הפעולה המתמשך של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח עם עמותת QueenB, אשר כולל הענקה של עשרות מלגות לסטודנטיות למדעי המחשב, תוכניות מנטורינג בהנחיית מהנדסות החברה וקיום סדנאות מעשיות במגוון תחומים.

האם אילון מאסק, הבעלים של טוויטר ומנכ"ל חברות כמו טסלה ו-SpaceX, יקיים בקרוב קרב בכלוב מול אחד ממתחריו הטכנולוגיים המובילים, מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא? השמועות על קרב כלוב (Cage Match) – אירוע בו מתאבקים נלחמים במקום סגור – רשמי הצפוי בין מאסק ל-צוקרברג החלו לאחר שמאסק צייץ שהוא "יהיה מוכן לקרב כלוב, אם הוא יהיה מוכן לכך, LOL". צוקרברג פרסם את הציוץ המסוים בסטורי שלו באינסטגרם עם הכיתוב "שלח לי את המיקום". I’m up for a cage match if he is lol — Elon Musk (@elonmusk) June 21, 2023 הכוונה של שני המולטי-מיליארדרים להיאבק זה בזה פיזית מגיעה על רקע מידע שהודלף שבמטא עובדים על מה שהם מכנים לעת עתה בתוך החברה P92 או ברצלונה – אבטיפוס של פלטפורמת מיקרו-בלוגינג דמוית טוויטר משלהם. האינפורמציה על תוכניתה של מטא, שעליה דיווחה TechCrunch, פורסמה לראשונה בחודש מאי על ידי ליה הברמן אשר מוכרת בזכות ICYMI – הניוזלטר הטכנולוגי שלה. הברמן שיתפה שקופית שיווקית של מטא שדלפה, וציינה שהאפליקציה דמוית טוויטר של אינסטגרם תושק עד סוף יוני. בעקבות הפרסום הזה, מאסק צייץ כי הוא בטוח ש"כדור הארץ לא יכול לחכות להיות תחת שליטתו הבלעדית של 'צוק', ללא אפשרויות אחרות". תגובה זו הובילה לשרשורים נרחבים, ובמקרה מסוים משתמש טוויטר ציין בפני מאסק שעליו להיזהר, משום ששמע ש"מארק לומד ג'יו-ג'יטסו עכשיו". כפי שמתאים למאסק – הפרובוקטור המטריל המצליח בתבל , שהוא גם האדם העשיר בעולם – הוא לא יכול היה להתאפק והתגייס מיד ליוזמה, כשכאמור בישר על מוכנותו לקרב בכלוב עם המתחרה שלו, צוקרברג. אלא שהעניין לא עצר שם, ובאופן פחות צפוי ויותר מפתיע, צוקרברג הגיב למאסק ונענה לאתגר. האיש העומד מאחורי תאגיד מטא – שהוא הבעלים של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, אוקולוס ועוד חברות ושירותים – עשה זאת כשהוא מספק תשובה למאסק, אבל ברור שלא בטוויטר, אלא בטריטוריה שלו – באינסטגרם, משם קרא לעבר מאסק "שלח לי את המיקום". צוקרברג התגאה בהתמחות בג'יו-ג'יטסו ברזילאי אפשר שמאסק בן ה-51 לא ידע במה הוא מסתבך כשיזם קרב מגע מול צוקרברג בן ה-39. צוקרברג אולי נראה למאסק צנום וחלש, אבל מסתבר שלמייסד ולמנכ"ל של מטא-פייסבוק יש תשוקה עכשווית לאמנויות לחימה, במיוחד לג'יו-ג'יטסו ברזילאי. מאידך, מאסק גבוה מצוקרברג בכמה סנטימטרים, אבל כישורי הלחימה שלו, אם בכלל קיימים כאלו, אינם מוכרים לתקשורת העולמית, והוא העיד על עצמו בעבר ש"אני כמעט אף פעם לא מתאמן". היזם היהודי, שהחל את דרכו בגיל צעיר יחסית ושחווה הצלחות רבות, תמיד הדגיש גם את המחויבות שלו לצמיחה אישית. בעבר נהג לאמץ מדי תחילת שנה שאיפה בולטת ולקדם אותה. במאי האחרון נודע כי העיסוקים הפרטיים הללו של "צוקי" התרחבו אל תחום אומנויות הלחימה, ובמיוחד לג'יו-ג'יטסו הברזילאי. צוק אפילו השתתף באחרונה בתחרות בתחום, והשיג בה הצלחה מרשימה, אותה שיתף עם עוקביו בפייסבוק ובאינסטגרם. באירוע קטף היזם הטכנולוגי מדליות זהב וכסף, וכתב בגאווה בפוסטים שהעלה לאינסטגרם ולפייסבוק: "התחריתי בטורניר הג'יו ג'יטסו הראשון שלי וזכיתי בכמה מדליות עבור נבחרת הגרילה ג'יו ג'יטסו (Guerrilla Jiu Jitsu)". בנוסף, צוקרברג השאפתן גם השלים לאחרונה אתגר ספורט תובעני שנקרא "אתגר מרף" (The Murph Challenge), הכולל ריצה של קילומטר וחצי, ביצוע 100 כפיפות בטן, אחר כך 200 שכיבות סמיכה, ואז 300 סקוואטים ולבסוף עוד ריצה של קילומטר וחצי. צוקרברג עשה זאת ב-40 דקות בלבד!   View this post on Instagram   A post shared by Mark Zuckerberg (@zuck) אם נחזור לקרב מול מאסק – חילופי הדברים בין שני בכירי הטק האמריקנים נמשכו, ומאסק הציע מקום בשם Vegas Octagon כלוקיישן לקרב המתוכנן. כדי לחמם עוד יותר את הדברים, או אולי לצננם, מאסק הוסיף בהומור עצמי כי יש לו "מהלך נהדר שאני קורא לו walrus (סוס ים – ג"פ), שבו אני פשוט שוכב על היריב שלי ולא עושה כלום". I have this great move that I call “The Walrus”, where I just lie on top of my opponent & do nothing — Elon Musk (@elonmusk) June 22, 2023 בהמשך העלה עמוד בשם 'אילון מאסק (פרודיה)' תמונה של המולטי-מיליארדר שצלמי פפראצי לכדו כשהיה בחופשה, ובה הוא לא נראה באופן מחמיא במיוחד. הדף ההומוריסטי צייץ בצמוד אליה כי הצילום הוא מה"יום השני של האימון לקרב מול צוק: אלוהים, אני אוהב סופגניות וויסקי". Day 2 of Training for the Zuck fight: God, I LOVE donuts and whiskey. pic.twitter.com/Ff56LmvCXb — Elon Musk (Parody) (@ElonMuskAOC) June 24, 2023 נכון לעכשיו, צוקרברג לא חזר להתבטא בעניין. אולי מוטב כך עבור סוס הים מאסק.

לפני ימים אחדים נחנך בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב אולם הרצאות על שמו של דני גולדשטיין ז"ל. גולדשטיין היה מוסמך הפקולטה ואף החל בה את לימודי הדוקטורט, אך עזב לטובת הקמת פורמולה שירותי תוכנה, שהוקמה ב-1981. ארבע שנים לאחר מכן, אחרי שאחיו של דני, גדי גולדשטיין, הצטרף, הוקמה פורמולה מערכות. הטקס נערך בנוכחות בני משפחה, חברים ושותפים לדרך של גולדשטיין. פתח אותו פרופ' משה צבירן, עד לא מכבר דיקאן הפקולטה, והרוח החיה מאחורי פרויקט הנצחה זה. הוא סיפר על תקופת לימודיהם המשותפת בפקולטה, ציין אנקדוטות מתקופת הלימודים והעלה על נס את הידידות שהתפתחה ביניהם, לאורך יותר משלושה עשורים. פרופ' משה צבירן פותח את האירוע. צילום: דיוויד אסיא גדי גולדשטיין – כאמור, אחיו של דני – דיבר בשם המשפחה. הוא אמר כי "דני אהב ללמוד, אהב להסביר, אהב להתעמק ואהב את תפקיד המנטור". "בעולם מקביל, שבו לא היינו רעבים בילדותנו, ייתכן ואפילו סביר שהוא היה בוחר בקריירה באקדמיה", ציין, "אך החיים ניתבו אותו לכיוון אחר". "הודבק לדני הכינוי 'פיננסייר'", אמר אחיו. "אבל הוא לא היה פיננסייר. הוא היה כל כך מוכשר, ורסטילי ואינטליגנטי, ולכן היטיב להבין גם בפיננסים. דני במהותו היה מהנדס, למען הדיוק מהנדס חברות. יש האומרים מהנדס חברה. ואת החברה הזו, פורמולה, הוא בנה כל כך טוב, עד שאנשים שהתחילו איתנו בדירת שלושה חדרים ברחוב יהודה הלוי בתל אביב לפני ארבעה עשורים יוצאים בימים אלה לפנסיה מאותה החברה". שלט ההנצחה של דני גולדשטיין ז"ל באולם על שמו בפקולטה לניהול על שם קולר באונברסיטת תל אביב. צילום: דיוויד אסיא "אדם שנון, אינטליגנטי ושכל מילה שלו חצובה בסלע" אחריו נשא דברים מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שהיה בן טיפוחיו של גולדשטיין. או, כפי שהוא ציין, "מי שנתן לי את ההזדמנות של חיי כשמינה אותי למנכ"ל פורמולה שירותי תוכנה לפני 23 שנים". "מנהל הוא אדם מאוד בודד, בטח מנהל צעיר שמייסד את פורמולה, יו"ר איגוד החברות הציבוריות, ה-ווינר ששמו דני. והוא קנה אותי", אמר גוטמן. "זכיתי לעבוד עם אדם שכל מילה שלו חצובה בסלע, אדם שלא צריך מולו הסכם כתוב, שזכיתי ממנו לגיבוי שאין שני לו, אדם משכמו ומעלה". הוא הוסיף כי "אמרתי שמנהל הוא אדם מאוד בודד, אבל ליד דני מעולם לא חשתי את הבדידות הזו, בזכותו". מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: עידן גרוס גוטמן המטיר שבחים נוספים על גולדשטיין: "דני היה שנון, אנליטי, חכם בצורה בלתי רגילה, במובן העמוק. הוא תמיד ראה כמה מהלכים קדימה והתעצבן שרק הוא רואה את זה. בדרך כלל הוא צדק. דני היה בעל חוש הומור ציני נדיר, אשף פיננסי ואיש תוכנה מעולה. הוא היה חסר סבלנות בצורה קיצונית, במיוחד לאנשים טיפשים, שאותם הוא לא סבל – והוא לא טרח להסתיר זאת. לדני היה לב של ג'נטלמן, שממנו נבעו החמלה והנאמנות המוחלטת שלו לאנשים שעבדו לצידו". "לאחר שמכר את מניותיו בפורמולה", הוסיף, "המשכנו להיפגש באופן תכוף. התלמיד והמורה. התייעצתי איתו בהתלבטויות עסקיות, מקצועיות ואישיות. ידעתי שאזכה לאוזן קשבת בכל עת, שאזכה בעצה טובה וחכמה ממישהו שרוצה בטובתי. אהבתי אותו מאוד, ואני חושב שגם הוא אהב אותי". לסיכום אמר גוטמן כי "תמיד אזכור את דני המענטש, המנטור שלי, זה שלפני 23 שנים הפקיד בידיי את פורמולה שירותי תוכנה ונתן לי את ההזדמנות של חיי. אמרתי לו את זה עוד בחייו. האולם הזה הוא עבורי הזדמנות צנועה לבטא, גם לאחר לכתו, את התודה העצומה שיש לי אליו. יהי זכרו ברוך". בין הנוכחים הנוספים באירוע ניתן למנות את שי בייליס, גיל אגמון, עמי אראל, חלי בן נון, יקי דוניץ ודיוויד אסיא, מי שצילם חלק מהתמונות המופיעות בכתבה זו וממקימי מג'יק – חברת התוכנה הישראלית הראשונה שהונפקה בבורסה בניו יורק, בתחילת שנות ה-80'. מג'יק נרכשה על ידי פורמולה ב-1998, כחלק ממשוב מחשבים.

ההתפתחויות המהירות בתחום הבינה המלאכותית משפיעות גם על שוק ההון, והמניות של חברות ה-AI הן כיום בין המבוקשות בוול סטריט. מחקר שפרסמה אוניברסיטת פלורידה מדגים זאת מצוין: הוא מצא שהשקעה של דולר אחד במניה של חברה שקשורה בטרנד החדש של ה-GPT הייתה שווה, לאחר תקופה קצרה, 5.5 דולר. לצד החגיגה הזאת, ובעצם בגללה, עולות שאלות, ספק אזהרות, שאולי מדובר בתחילתה של בועה, במשהו שמזכיר את משבר הדוט.קום, שבו חברות צמחו הרבה מעבר לשווין האמיתי – והתפוצצו וקרסו במהרה. כמובן שלאיש אין תשובה חד משמעית לכך, אבל התבוננות בשוק המניות בוול סטריט מלמד שהבינה המלאכותית היא אירוע מעניין, שראוי לבחון אותו לא רק מהזווית הטכנולוגית, שמציתה את דמיונם של מיליוני אנשים, אם לא מאות מיליוני, אלא גם מזו הפיננסית. הנה שתי דוגמאות: השער של מניית ענקית השבבים אנבידיה, שנכנסה חזק לעולמות הבינה המלאכותית בכלל, וזו היוצרת (Generative AI) בפרט, כמעט ושולש מאז תחילת השנה, וקרנות שמשקיעות בבינה מלאכותית ושנסחרות בבורסה הגדילו את תזרימי ההשקעות שלהן ב-30%. רבותיי, ההיסטוריה תחזור? עם כל הכבוד לחגיגת ה-AI, אנליסטים לא מעטים מציינים שצריך ללמוד מההיסטוריה, וזו מראה לנו שסופן של השקעות מוגזמות בשיגעונות טכנולוגיים פופולריים, שפורצים אל העולם בחוזקה, להתפוצץ ולהתפוגג לפחות באותה עוצמה. הדוגמה הכי מוכרת היא התפוצצות בועת הדוט.קום בסוף שנות ה-90' ובראשית שנות ה-2000, שכבר הוזכרה כאן. התפוצצות הבועה הזאת אמנם לא הורידה כהוא זה מהעוצמה של האינטרנט, שממשיך להיות לו מקום דומיננטי מאוד בחיינו, אבל היא כאבה מאוד לכיסים של המשקיעים בחברות ה-ווב. ענקית השירותים הפיננסיים הצרפתית סוסייטה ג'נרל, אחת הגדולות בתחומה באירופה, צופה שגורל מניות הבינה המלאכותית עלול להיות דומה למה שקרה במשבר הדוט.קום. האנליסטים של החברה מנמקים את התחזיות הקודרות שלהם בכמה סיבות: ראשית, הם ממליצים לשים לב לגל הרגולציה על הבינה המלאכותית. זו נמצאת על סדר היום של ממשלות ופרלמנטים רבים ברחבי העולם, כולל בישראל. בין היתר נשקלות אפשרויות להגדרת כללים שמסדירים את ה-AI, כדי למנוע פגיעה בבני אדם. היבט אחר הוא ההשפעה של הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה והחשש שהיא תגרום להיעלמותן של משרות רבות. על פי גולדמן זאקס, כשני שלישים מהמקצועות בארצות הברית יהיו חשופים לאוטומציה בהשראת הבינה המלאכותית, ובין רבע למחצית מהעובדים בהם עלולים להיות מוחלפים במכונות. דו"ח אחר של גולדמן זאקס קבע כי בין התחומים שעלולים להיות מושפעים ביותר מהבינה המלאכותית, בהקשר של העובדים בהם, אלה התוכנה לארגונים, שירותי הבריאות והשירותים הפיננסיים. "שיטפון של בינה מלאכותית" האנליסטים של סוסייטה ג'נרל מזהירים בנוסף מפני "שיטפון של בינה מלאכותית". הכוונה היא לחברות שמפרסמות שהן נמצאות עמוק בתחום הבינה המלאכותית, כשבפועל אין להן כל קשר אליו. החברות האלה רואות זאת כדרך לגרוף רווחים על גבי טרנד פופולרי, אלא שבמקרה של ה-AI, קשה לזייף לאורך זמן. סימנים ראשונים למגמה מסוכנת זו כבר נראים בהתנהגות של מניות מסוימות בנאסד"ק, אומרים המומחים. עם כל הכבוד לחגיגת ה-AI, אנליסטים לא מעטים מציינים שצריך ללמוד מההיסטוריה, והיא מראה לנו שסופן של השקעות מוגזמות בשיגעונות טכנולוגיים פופולריים, שפורצים אל העולם בחוזקה, להתפוצץ ולהתפוגג לפחות באותה עוצמה. יש לציין שהאנליסטים לא מסתפקים באזהרות ולא רק מקלקלים את מסיבת ה-AI, אלא גם מציעים פתרונות איך להשקיע בתחום ולא להתרסק. גם כאן חל הכלל הידוע בשוק ההון: לא לשים את הביצים בסל אחד. מומלץ למי שמשקיע בבינה מלאכותית, או רוצה להשקיע בתחום, לפזר את ההשקעות שלו בכמה חברות שיש להן קשר כזה, כאשר לא כולן צריכות להיות חברות שמפתחות פתרונות. כך, למשל, אם משקיעים מזהים שחברה מסחרית גדולה, למשל חברת תעופה או חברת שירותים, שמשתמשת בבינה מלאכותית ומצליחה לייצר יתרון בולט בשוק בשל כך, יש מקום שהם יבדקו את המניות של החברה הזאת ויחליטו האם לרכוש מהן. הזהירות שיש לנקוט כלפי מניות הבינה המלאכותית קשורה גם למצב הכלכלי. האינפלציה והעלאות הריבית בעקבותיה משפיעות גם על מניות ה-AI, ועלולות להביא להאטת פעילות והשקעות גם בתחום זה. נכון שיש התחלה של התאוששות מהמשבר, אבל עדיין מוקדם להכריז על סיומו. יש גם צד אופטימי, בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים (אלה מהם שמועילים לעולם) בתחום הבינה המלאכותית: גולדמן זאקס פרסמה לא מכבר תחזית שלפיה הבינה המלאכותית תביא לגידול של 7% בתוצר העולמי בעשור הקרוב ולצמיחה של 1.5% בפריון העבודה. השורה התחתונה: מהפכת הבינה המלאכותית לא ניתנת לעצירה וככל שהזמן יחלוף, היא תמצא ביטוי ביותר ויותר תחומים. האם החברות שמפתחות את הפתרונות להייפ החדש הזה והמשקיעים בהן ימשיכו לגרוף רווחים? או שאולי אנחנו בתחילתה של בועה, שעתידה להתפוצץ במוקדם או במאוחר – וזה יהיה כואב מאוד? היזמים והמשקיעים צריכים לתת את הדעת על השאלות האלה, דווקא בגלל אווירת המסיבה סביב ה-AI . ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה במקרים כאלה, וכדאי להיות זהירים.

נושא הקיימות, ESG, הוא אחד הנושאים שמקבלים כיום עדיפות בהשקעות ובקידום חברות הזנק, המספקות פתרונות בתחום. על סמך זה, ויזה זיהתה תחום חדש בתחום הפינטק, שעוסק בפינטק אקלימי, ומפרסמת קריאה לחברות סטארט-אפ בתחום זה לשתף פעולה, על מנת לסייע לה לפרוץ לשוק העולמי. ויזה מיפתה את השוק וזיהתה כמה סוגים של חברות פינטק הפועלות בתחום האקלימי: הסוג הראשון הוא חברות שיעזרו לצרכנים להבין את ההשפעה שלהם לא רק על ידי הפחתת הצריכה, אלא גם בשינוי התנהגות שיקל על עומסי פליטה פחמנית. לדוגמה, חברה המאפשרת לאנשים שהתקינו נקודות טעינה בבתיהם להפיק רווחים מההשקעה על ידי כך שישמשו בעלי רכבים נוספים בשעות שעמדה זו אינה פעילה. תחום אחר, שמעניין את ויזה, הוא עולם השירותים הפיננסיים. זאת באמצעות השקעות ESG, המוודאות שתיק ההשקעות כולל גם השקעות בתחום הקיימות וגם סביב אלמנט קיזוז הפליטות של גזי החממה. סוג נוסף הוא חברות שנכנסות לתחום הפחמן וכיצד הן סוחרות בתחום המתפתח של זיכויי פחמן. בעולם יש גם חברות שמפתחות פתרונות כדי לסייע לחברות אחרות, שמנהלות פרויקטים כדי לממש את המדיניות העולמית לצמצום פליטת גזי חממה. "יש כאן הזדמנות לחברות לסייע להסרת חלק מהחסמים, כדי לקדם את נושא האקלים", אומר גרי לסקי, מנכל ויזה ישראל. "לדוגמה, דרך עולם התשלומים אפשר להגיע לקנה מידה גדול של השפעה בת-קיימא, בין אם באמצעות תיאוריית הדחיפה ובין אם באמצעות תוכניות נאמנות והטבות, כדי להתקדם עם הצרכנים לעבר השינוי", הוא אומר. ויזה גם הודיעה, כי יצרה מרחב דיגיטלי חדש למסחר וכלכלה מעגלית כדי לעזור לאנשים ועסקים ללמוד עוד ולחנך אחרים כיצד לאמץ את הטרנד החדש, ושם חברות סטארט-אפ יוכלו לבוא לידי ביטוי.

התעלומה מדוע יבגני פריגוז'ין, מנהיג ארגון שכירי החרב כוח וגנר ועד עתה מבעלי הברית המרכזיים של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, נסוג מהמרד שאותו ארגן נגד הצבא ולמעשה גם השלטון של רוסיה טרם נפתרה. אלא שבכל הקשור לשליטה בפלטפורמות המדיה החברתית, אנשיו של פריגוז'ין ניהלן קמפיין תודעה בסייבר ובשדה זה, מנהיג כוח וגנר ניצח. אחת מקבוצות הסייבר שהן לכאורה "אקטיביסטיות", ובפועל פועלות תחת הנחיות ובגיבוי הקרמלין, היא קילנט (Killnet). זוהי קבוצת האקרים פרו-רוסית, הידועה במתקפות DoS (מניעת שירות) ו-DDoS (מניעת שירות מבוזרות) נגד מוסדות ממשלתיים וחברות פרטיות בכמה מדינות, שאותן היא הפעילה סמוך לפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. חוקרי אבטחת מידע מעריכים שהקבוצה הוקמה בסביבות מרץ 2022. באפריל באותה השנה, ברית המודיעין Five Eyes פרסמה אזהרה מפני מתקפות סייבר על תשתיות קריטיות שנעשות על ידי קבוצות רוסיות, לרבות קילנט. אלא שמתברר שבסוף השבוע, קילנט וקבוצות נוספות של האקטיביסטים תומכי רוסיה צידדו בפריגוז'ין, בכוח וגנר שלו, ובמרד שערכו נגד השלטון והצבא הרוסיים. יצוין כי פריגוז'ין ציין כבעלי התפקידים שהמהלך מכוון נגדם את רמטכ"ל צבא רוסיה, ולרי גרסימוב, ובמיוחד את יריבו משכבר הימים – שר ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו, אך לא את פוטין עצמו. לדברי בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, "אף שההודעות של הקבוצות הללו לא הכילו ביקורת שלילית כלפי פוטין ומשטרו, ניתן היה להבין כי חבריהן קיצוניים בעמדותיהם ולגמרי לא אוהבים את השלטון הנוכחי". על פי דולב, "חלק אחר מהקבוצות, שפועלות בחסות או בתמיכת מוסקבה, נמצאו בהתלבטות: הן לא יכולות היו להחליט באיזה צד הן נמצאות ולא אמרו מה יעשו". "ברור לחלוטין שהבוטים של כוח וגנר עבדו קשה ברשתות החברתיות, על מנת לספק לו תמיכה. מתקפת ההשפעה שהם ערכו נחלה הצלחה למול מערך הסייבר של השלטון הרוסי", ציין. עוד מתקפת סייבר רוסית הרסנית נגד ארצות הברית הניו יורק טיימס דיווח בסוף השבוע כי גורמי מודיעין בארצות הברית עדכנו ביום ד' האחרון את בכירי הצבא והממשל במדינה שפריגוז'ין מתכנן פעולה צבאית נגד בכירי מערכת הביטחון הרוסית. ארצות הברית, כך לפי הדיווח, הייתה מודעת לאירועים המתפתחים – כמו שידעה על כוונת הפלישה הרוסית לאוקראינה. אולם, הפעם האמריקנים לא פרסמו את כוונות פריגוז'ין, מחשש שפוטין יאשים אותם בעידוד הפיכה נגדו. לא ברור האם האמריקנים ידעו שלצד המרד הפיזי, כוח וגנר מתכוון לפתוח גם במתקפת סייבר. כך או כך, כמה שעות בטרם החל המרד של אנשיו של פריגוז'ין, כמה סוכנויות פדרליות בארצות הברית דיווחו כי הותקפו במתקפת סייבר רוסית מסיבית. בין גורמי הממשל שנפלו קורבן לנחת זרועם של הרוסים נמצא משרד האנרגיה, שמנהל את התשתית הגרעינית של ארצות הברית וקובע את מדיניות הגרעין שלה. המתקפה החדשה, ציינו מומחים, "הייתה הרסנית, כיוון שמיליוני אמריקנים ואינספור עסקים, ארגונים, בתי ספר ואוניברסיטאות נפגעו ממתקפת כופרה". אחד המומחים ציין כי "מה שעוד יותר מפחיד הוא כוונותיו של נשיא רוסיה, פוטין. הוא העביר הודעה לאנשי ביידן שלפיה יש למוסקבה את היכולת לבצע מתקפת סייבר הרבה יותר משתקת על ארצות הברית, ולהביא למצב של 'ארמגדון' בסייבר". רבקה קופלר, מומחית ליחסים בין מעצמתיים, שמתמקדת בפוטין, כמו גם בדוקטרינה ובאסטרטגיה הרוסיות, אמרה לפוקס ניוז כי "להערכתי, יש לרוסיה את היכולת והרצון לפתוח במתקפת סייבר קטסטרופלית, בנסיבות מסוימות. הרף לקבלת החלטה כזו הוא גבוה ביותר. אבל בהתחשב בכך שמוסקבה ו-וושינגטון נמצאות במלחמת 'פרוקסי', שהולכת ומתגברת, ייתכן מאוד שפוטין שוקל זאת". היא הוסיפה כי "המודיעין הרוסי שוכר באופן שגרתי פושעי סייבר לביצוע פעולות סייבר בעלות פרופיל גבוה, במיוחד כאלה שמכוונות ליעדים בעלי ערך גבוה בארצות הברית. הוא עושה זאת על מנת שיוכל להמשיך ולפעול במרכב 'ההכחשה הסבירה' (כלומר: שהפעולות האלה ישויכו להאקרים עלומים ולא למוסקבה – י"ה). על פי דוקטרינת לוחמת הסייבר הרוסית, נשיא רוסיה הוא זה שמאשר את המתקפה, לא משנה זהותו של מי שלוחץ על ההדק הקיברנטי".

מיקרוסופט הכריזה על עדכונים משמעותיים עבור Azure Quantum, מערכת ההפעלה שהיא מציעה לשוק המחשוב הקוונטי, כשהמטרה המוצהרת של החברה היא להאיץ באופן משמעותי את המחקר המדעי. העדכון המשמעותי ביותר שכלול בסבב העדכונים הנוכחי מכונה Azure Quantum Elements, ועליו מספרת החברה, שמטרתו לסייע לדחוס 250 שנות מחקר כימיה לתקופה של 25 השנה הבאות. בלשון העם, מדובר במעטפת כלים שאמורה להשפיע באופן משמעותי על ההוצאות ועל הזמן של המחקר והפיתוח כדי לגרום למוצרים חדשים להגיע הרבה יותר מהר לשוק. עוד היבט של האצה הוא האפשרות להאיץ את ההדמיות הכימיות עד פי 500,000, "וזה כמו לדחוס שנה שלמה לתוך דקה אחת", טוענת מיקרוסופט. בנוסף, ערכת הכלים הזאת אמורה להרחיב את מרחב הגילוי של חומרים חדשים, עם פוטנציאל להרחיב את אפשרויות הגילוי מאלפי מועמדים עד לכמות של מיליוני מועמדים, אם לא עשרות מיליונים. ואי אפשר, כמובן, בלי בינה מלאכותית, ומיקרוסופט מביאה את Copilot גם ל-Azure Quantum, כדי לעזור למדענים להשתמש בשפה טבעית כדי לתאר ולקדם מודלים כימיים מורכבים ולטפל בבעיות בחומרים שנעשים בהם ניסויים או מקדמים אותם לכדי מוצרים – ולעשות את זה תוך היעזרות במערכות מחשוב הענן של מיקרוסופט. "בדיוק כפי ש-Copilot במוצרים אחרים של מיקרוסופט משנה את פיתוח התוכנה, הפרודוקטיביות והחיפוש, השאיפה שלנו היא ש-Copilot ב-Azure Quantum תשנה ותאיץ את הגילוי המדעי – בין אם מדובר ביצירת מוצרים בטוחים שהינם יותר בני-קיימא, בין כדי להאיץ גילוי תרופות ובין לפתור את האתגרים הדחופים ביותר", מסרה מיקרוסופט. החברה גם הציגה סוג של מפת דרכים לגבי העתיד של מערכות המחשוב הקוונטי, כשהטענה היא, שחומרה קוונטית תשויך לאחת משלוש רמות של יישום: רמה בסיסית, שהן מערכות קוונטיות שרצות על קיוביט פיזי רועש, שכוללות גם את כל מחשבי ה-NISQ הנוכחיים; רמת התאוששות מהירה, שהן מערכות קוונטום שפועלות כבר בקיוביט לוגיים אמינים; ורמת קנה המידה גדול, שיהיו מחשבי על קוונטיים, שהמטרה שלהם תהיה לפתור בעיות משמעויות במיוחד, שגם מחשבי העל החזקים ביותר כיום לא יכולים לפתור.