קצת פחות מ-11 שנים לאחר שהשיקה את משפחת מחשבי ה-NUC שלה, אינטל הודיעה כי היא מפסיקה את הייצור שלהם. כזכור, מדובר במיני מחשבים שלמים, בעיצוב מרובע בדרך כלל – להוציא דגמים ייעודיים לשוק הגיימרים שקיבלו עיצובים מעט שונים – ושהציעו ביצועים מפתיעים. ההודעה הזו מגיעה מספר חודשים לאחר שאינטל בישרה כי היא מפסיקה לייצר שרתים, ולמעשה החברה נוטשת לחלוטין את התחום הזה, אולי כעוד צעד הכרחי מבחינתה לממש את אסטרטגיית ה-IDM 2.0 – מצד אחד תכנון מעבדים, מצד שני ייצור שבבים, ומעבר לכך לא הרבה יותר. משנה את מיקוד עסקיה. אינטל. צילום: ShutterStock אינטל אולי כיוונה בהתחלה את המחשבים הזעירים הללו לשוק הביתי בעיקר. החברה הציעה מספר רמות של מעבדים בכל דור, כשהמשתמשים יכלו להחליף די בקלות את כונני האחסון, את הזיכרון וגם רכיבי תקשורת לעיתים. מחשבי ה-NUC הפכו לפופולריים למדי גם כפתרונות עסקיים, עם אפשרות להסתיר אותם מאחורי המסך, או על שולחנות עבודה צפופים, במקומות בהם לא צריך ביצועים יוצאי דופן. מחשבי ה-NUC, כרעיון, לא אמורים להיעלם מהשוק. למעשה מהר מאוד לאחר שאינטל הציגה את ה-NUC שלה לא מעט יצרניות מחשבים הציגו פתרונות דומים משלהן והן אמורות להמשיך ליהנות מפיתוח הטכנולוגיות המתאימות בידי אינטל. לקוחות שהזמינו לאחרונה מחשבי NUC מאינטל יזכו לקבל את ההזמנות שלהם והחברה התחייבה בנוסף להמשיך ולתמוך למשך זמן מה במוצרי ה-NUC שכבר נמכרו לאחרונה – אבל אין לצפות לעדכון עם מעבדי הדור הבא.

בסוף פברואר האחרון, השיקו שאול אמסטרדמסקי ומערכת ההסכת הכלכלי "חיות כיס" את תחרות רובו-שאול, שנועדה לייצר לראשונה רובוט קולי מבוסס בינה מלאכותית (AI), שמסוגל לייצר תוכן בעברית. בעולם פותחו אינספור מודלים וטכנולוגיות AI לסינתוז ושימוש בקול מלאכותי בחצי השנה האחרונה, אבל הטכנולוגיה בעברית נותרה מאחור. לשם כך, התגייסה מערכת חיות כיס והקימה אתר מיוחד ובו כ-30 שעות אודיו מתוך ההסכת שסווגו כך שמפתחים או מהנדסות שירצו להשתתף בתחרות יוכלו להוריד את הדאטה ולייצר לראשונה בישראל מערכת בינה מלאכותית של אודיו בעברית, באמצעות קולו של אמסטרדמסקי. המטרה הסופית: לייצר פרק שלם של חיות כיס בהגשת שאול הרובוט. תוצרי הפיתוח הוגשו ב-1 במאי, וכמה שבועות לאחר מכן נערך מבחן האזנה עיוור לארבעת הרובוטים שהוגשו. הרובוטים הקוליים שהוגשו נבחנו לפי פרמטרים של בהירות והבנת הטקסט, אנושיות, אותנטיות ורמת העברית והמבטא. במקום הראשון זכה מקסים מליכוב, בן ה-22, סטודנט למחשבים מחולון – שהרובוט שלו היה הכי קרוב לקולו של אמסטרדמסקי, מבחינת כל הפרמטרים הנדרשים. במקום השני זכה מקסים לבוב, חוקר בתחום דיבור ושפה טבעית ומהנדס אלגוריתמים; במקום השלישי זכה גבי חבלבסקי בן ה-21, חייל משוחרר מצור הדסה; ובמקום הרביעי זכה אייל גרוס, דוקטור לפיזיקה ואמן דיגיטלי. בסיום הפרק החגיגי, שסגר את העונה הנוכחית של ההסכת חיות כיס, וששודר אתמול (ד'), ניהל אמסטרדמסקי שיחה עם הרובוט שעתיד להחליף אותו. תוכלו להאזין לפודקאסט בשלמותו, או לדוגמאות האודיו המצורפת לכתבה.

חברת הטכנולוגיה Commit הודיעה באחרונה על דור חדש של המוצר האינטגרטיבי שלה, CommX, שמביא עימו בשורה: סוף סוף גם החייל בשטח, החמ"ליסט והמפקדה יוכלו לתקשר באמצעות אפליקציות חכמות, ולקבל חוויית צ'ט וזום בשדה הקרב. המוצר נפרס בענן הציבורי של AWS וצפוי להיות מותקן גם על הענן הטקטי שלה, ה-Snowball Edge, ש-Commit נבחרה להיות הראשונה שתשווק אותו בישראל. בכתבה זו תוכלו לקרוא את כל הפרטים על המוצר שצפוי לשנות את כללי המשחק בתחומי התקשורת ושיתוף הפעולה בעולמות הביטחוניים, והרבה יותר מזה. להעביר הודעות צ'ט כמו בווטסאפ למי שיצאו למשימה בשטח, לנהל פגישות כמו בזום עם כל חברי הצוות הפזורים במרחב ובמפקדה, לערוך שיחות ועידה בין משתמשים על מכשירי קשר, טאבלטים, טלפונים ניידים והמחשב המשרדי, לצרף לשיחות הללו ערוצי חוזי מבצעי ולבצע שיח על גבי תמונת הוידאו בזמן אמת – אלה רק חלק קטן מהפעולות שלצוותים טקטיים, חמ"לים, חפ"קים וארגונים שעובדים עם מערכות תקשורת טקטיות סגורות נשמעו עד לא מזמן כחלום רחוק. כעת, הן נגישות מתמיד בזכות 4.0 CommX – הדור החדש שמשיקה Commit, שפועלת מאז 2005 בין היתר בעולמות הביטחון והגנת המולדת. חיבור מרבי לשיא הטכנולוגיה "בין יתר היכולות שלו, CommX הוא מוצר שמביא למקסימום את יכולות שיתוף הפעולה והתקשורת של יחידות צבאיות, גופים ביטחוניים ואבטחתיים וארגונים גדולים – והכול תוך שהוא מעניק למשתמש חוויה דיגיטלית מתקדמת, שזהה לזו שמאפשרים יישומים דומים מהשוק הפרטי. CommX זמין גם למשתמשים ברמה הטקטית וגם למשתמשים ברמה הארגונית, ולא פחות חשוב מכך – יודע לחבר ביניהם", הסביר אנטולי קושניר, סמנכ"ל הטכנולוגיות וראש חטיבת התקשוב והענן ההיברידי ב-Commit, ואחד ממייסדיה. "CommX מאפשר לכל הדרגים המבצעיים בכל מקום ובכל מצב שבו הם נמצאים לתקשר האחד עם השני באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. מדובר בשלב הבא של הרשתות הטקטיות, שעד מהרה יעברו כולן לעבוד על פס רחב על בסיס תשתיות רדיו IP-MANET ו-5G טקטיות רחבות סרט", אמר קושניר. "לא פחות חשוב מכך, CommX מאפשר יצירת Federation (איחוד) טכנולוגי בין זרועות, חילות וארגונים שונים – יעד שרק באחרונה הוכח עד כמה הוא קריטי לצבא בזמן לחימה". "עשרות היישומים והמערכות שנכללים במוצר פותחו מראש כקלאוד נייטיב, תואמי יכולת פריסה על גבי תשתיות ענן פרטיות דוגמת K8 או Openshift, ואף נפרסו באחרונה על גבי תשתיות ענן AWS, בדרך למרקטפלייס ברובד 5, במסגרת פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. יש למוצר גם יכולות ייחודיות בחתום הסייבר – הצפנה, מידור והתאמה לאתגרי הסייבר של הגופים הביטחוניים והממשלתיים", הוא אמר כשנשאל מה מייחד את CommX, שכבר מוטמע ומיושם בעשרות ארגונים ויחידות מסווגות, ואף קיבל על כך מספר תעודות הוקרה והערכה. המוצר עושה כעת את דרכו גם לגופים שאמונים על אבטחת מתקנים אסטרטגיים, ועוד. בין יתר היישומים שכולל CommX ניתן למנות ממשק להעברת מסרים מיידיים עם חוויית משתמש דמויית ווטסאפ, שכוללת גם אפשרות ליצירת קבוצות ללא הגבלה, אינטגרציה עם מערכות אחרות, העברת קבצים (כולל סינון), הגדרת זמן קצוב למחיקת הודעות ועוד; יישום חכם לניהול שיחות וידיאו עם מגוון יכולות, כפי שמאפשרות זום ודומותיה; ואינטרקום חכם, שמאפשר שימוש בחומרה סטנדרטית ולא ייעודית, יצירת קבוצות ועוד. בדור החדש של המוצר מתווספות ליכולות אלה יכולות הקלטה, תחקור והפצה של ערוצי וידיאו ואודיו, כך שכל שיחה, שידור או ערוץ מוקלט.ת ומותחקר.ת תחת מערכת אחת – ולא כמו שקורה כיום, באמצעות אינטגרציות מורכבות של מוצרים שונים. יותקן על Snowball במקביל להשקת הדור החדש של CommX, נבחרה Commit להיות החברה הראשונה וכרגע היחידה בישראל שתציע ללקוחותיה הקיימים והעתידיים את מכשיר Snowball של AWS: מעין "ענן נייד" או "ענן טקטי" שמותקן על גבי קופסה פיזית עם מחשוב ואחסון מובנה, שניתנת לנשיאה. המכשיר יכול לשמש כענן מקומי למכשירי קצה במקומות נעדרי חיבור נוח לאינטרנט, ולהתחבר לענן AWS עם חיבורו לרשת. CommX צפוי להיות מותקן על מכשירי ה-Snowball Commit, כפתרון משלים שמספק שירותי שיתוף פעולה ניידים. מגוון כלים נוספים דור 4.0 של CommX כולל ארבע תת משפחות של מוצרים. CommX Connect – אוסף מוצרים ליחידות קצה מבוססות אנדרואיד ו-Windows, שמנגיש יכולות אודיו, וידיאו, צ'ט ו-PTT, ושילוב עם מוצרי שו"ב לניהול דיגיטלי של יחידות ביטחון או יחידות צבאיות. CommX Expand – אוסף פתרונות ארגוניים שמתחברים למערכת Cisco Unified Communication – מה שמרחיב משמעותית את האפשרויות של המערכת, שנמצאת בשימוש מרבית הארגונים והגופים הביטחוניים. זה כולל שיחה ממתינה, חיוג חוזר אוטומטי, מענה אוטומטי, ניהול שיחות ועידה ועוד מעל 15 פיצ'רים טכנולוגיים מתקדמים שונים. СommX Contact – הפתרון מאפשר למשתמשים את כל מה שהם צריכים על מנת לנהל מוקד שירות או קמפיין מוצלח, באמצעות כלים כמו ניהול שיחות חכם, CallBack והנפקת דו"חות מהירה. CommX Discover – הפתרון כולל כלים מתקדמים לתחקור אודיו, וידיאו ודאטה, לרבות הקלטה, תחקור והפצה של ערוצים, תמונות מסכים, ניהול מטריצות וידיאו עוד. עם שיתוף פעולה עם מנועי ה-AI של החברות המובילות, הפתרון מאפשר להפעיל על התוכן אנלטיקות ויכולות עיבוד שפה טבעית (NLP), כדי לאפשר ליחידות טקטיות ולגורמים מבצעיים לתחקר את עצמם בזמן אמת, וכן לצורך עריכת סימולציות, הכשרות ואימונים יעילים. אבן דרך משמעותית עבור Commit Commit היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בישראל. היא מעניקה פתרונות מ-א' ועד ת' ללקוחות מוסדיים, גופי ביטחון, סטארט-אפים, גופים פיננסיים ועוד. השקת הדור החדש של CommX מהווה אבן דרך משמעותית עבור החברה, שמנהלת מעל 1,000 פרויקטים בשנה ומונה קרוב ל-650 עובדים – בין היתר בעולמות הבינה המלאכותית, הענןף הדאטה, התקשורת והסייבר. כ-200 מעובדי החברה מחזיקים במומחיות ובהסמכה מ-AWS, גוגל קלאוד ומיקרוסופט (Azure). ההשקה מסמנת את התרחבות החברה מעבר לעולמות הפתרונות והשירותים, גם לתחום המוצרים. CommX הוא מוצר אחד מני רבים שהחברה פיתחה ומפתחת. כיאה לחברה ש-"רצה על כל המגרש" הטכנולוגי כבר שנים רבות, Commit מקפידה על פיתוח מוצרים אינטגרטיביים ומודולריים, שמתאימים לשימוש למילוי צרכים רבים.

צוות חשיבה מארגון מחקרי המדיניות CSET (ר"ת Center for Security and Emerging Technology) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארה"ב טוען בדו"ח חדש שפרסם, כי סין שואפת להיות המקור הראשון לבינה כללית מלאכותית בעולם. לפי הדו"ח, חוקרים סינים פרסמו יותר מ-850 מאמרים הנוגעים לבינה כללית מלאכותית (AGI – Artificial General Intelligence) בין 2018 ל-2022, המצביעים על המאמצים של בייג'ין ליצור מכונת חשיבה פעילה ואמיתית – שתכלול קרוב לוודאי מחקרים על ממשקי מוח/מחשב, ובמילים אחרות – מכונות שחושבות כמו בני אדם ויכולות לתקשר עם מוח אנושי. כותבי הדו"ח טוענים, כי המאמץ של בייג'ינג "מאתגר את הנורמות העולמיות המתעוררות", ומדגיש את הצורך בתוכנית ניטור רצינית שתשמש בסיס להסדרה של המחקר כדי למנוע שימוש לרעה בעתיד. הדו"ח מבוסס על בחינת מאמרים מדעיים הנוגעים לתריסר טכנולוגיות רלוונטיות, שכ-500 מהם עוסקים בנושאים כמו "יישומי בינה מלאכותית שגרתית" ו"טכנולוגיות מתקדמות עבור AGI" – והחשש הוא שסין מרחיקה לכת מעבר לבינה מלאכותית כללית ומנסה לפתח טכנולוגיות כמו אינטראקציה בין אדם למכונה, שמאפשרת לשלוט במחשבים ובמכונות באמצעות המוח האנושי. לדברי החוקרים, ייתכן כי "הטענות של סין כי היא פועלת לכיוון פיתוח בינה כללית מלאכותית הן אמיתיות ויש להתייחס אליהן ברצינות". הטענות הסיניות באו לידי ביטוי לראשונה ב-2017, כאשר סין פרסמה מסמך שכותרתו "תוכנית פיתוח הבינה המלאכותית של הדור החדש" שאחד מיעדיה הוא "לבנות יתרון מוביל ראשון של סין בפיתוח בינה מלאכותית". הדו"ח של CSET מצביע על כך, שהתוכנית מתקדמת יפה, מציין את האוניברסיטאות שתרמו את התרומות הגדולות ביותר למאמץ ה-AGI, ומציין שחמישה מהמקורות הפוריים ביותר של מחקרי AGI הם מוסדות הממוקמים בעיר בייג'ינג, מה שעשוי להמחיש את מעורבות הממשלה הסינית בנושא, אבל ייתכן שהמחקרים מתקיימים גם במקומות אחרים, שאחד מהם הוא ווהאן (העיר שבה החלה התפרצות מגיפת הקורונה). הדו"ח מציין, שחלק ממחקרי ה-AGI של סין מערבים חוקרים מחו"ל, אך "הנתונים מראים שחלק הארי שלהם נמצא במוסדות סיניים". נראה כי המחברים מודאגים מכך שקשה לשאר העולם להבין את ההישגים של סין – או היעדרם – כי ייתכן שממשלת סין עשויה להסתיר את המחקרים הפחות מוצלחים שלה, וכותבים, כי "הסתרת מחקר מדעי, למשל על ידי הגבלת גישה לכתבי עת אקדמיים, עלולה להוביל להנחות שווא, המתגלגלות למעגל קסמים של אמצעים ואמצעי נגד" ולהשפיע על התחרות עם המערב בנושא. כדי להדגים את הבעיות הקשורות למצב זה, המחברים מתייחסים לתופעת "פער הטילים" – האמונה המוטעית בשנות ה-60 כי טכנולוגיית הטילים של ברית המועצות עלתה במידה ניכרת על זו של ארצות הברית, מה שהוביל לתגובות מדיניות לא מושכלות ולא מבוקרות במערב. הדו"ח מסתיים בקריאה לקובעי המדיניות בארה"ב השוקלים את אמצעי ההגנה של AGI להכיר בכך שמתחרים מבינים את המשמעות האסטרטגית של הטכנולוגיה ושל פיתוחה, והניסיונות להעריך את יכולותיהם עלולים לגרום להסתרת מאמציהם. בנוסף, הם ממליצים לא להגביל באופן חד צדדי את המחקר במערב, אלא לאפשר גמישות בכללים האתיים המשפטיים והחברתיים. "למרות שמרוץ חסר מעצורים לצמרת הוא מסוכן", כותבים החוקרים, "גם הגבלות חד-צדדיות על פיתוח AGI, או הסכמים מבוססי אמון שאינם ניתנים לאימות ועמידה חד-צדדית בפרוטוקולי ELSI/ELSA (אתיקה, השלכות/היבטים משפטיים וחברתיים) – מסוכנים גם כן".

אם חשבנו שהסתיימה הדרמה המקדימה סביב אחת מעסקאות הטכנולוגיה הגדולות בהיסטוריה – כדאי שנחשוב שנית. ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, הגישה אתמול (ה') ערעור לבית המשפט התשיעי לערעורים של ארה"ב בעניין החלטת השופטת הפדרלית של בית המשפט המחוזי הפדרלי בקליפורניה, ג'קלין סקוט קורלי, שקבעה השבוע כי מיקרוסופט יכולה להמשיך בעסקת 68.7 המיליארדים לרכישת ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד (Activision Blizzard). מוקדם יותר השבוע, כפי שדיווחנו אתמול השופטת סירבה לקבל צו מניעה זמני שהוציאה ה-FTC לענקית הטכנולוגיה ביוני ובכך אישרה את המשך הליך המיזוג, אלא שה-FTC מערערת על קביעתה זו וטוענת כעת כי החלטתה של קורלי הייתה "פגומה" ומתעקשת כי העסקה המתגבשת "תפחית משמעותית את התחרות" בתעשיית משחקי הווידיאו העולמית. התהליך המשפטי סביב הערעור החדש צפוי להימשך מספר חודשים עד להכרעה. כזכור, ה-FTC תבעה לחסום את העסקה, בטענה שמיזוג של החברה שעומדת מאחורי קונסולת ה-Xbox עם מפתחת כותרי הגיימינג המאוד פופולריים תפגע בתחרות הגזרת הגיימינג הלוהטת. תבוטל או תצא לפועל בסופו של יום? עסקת אקטיוויז'ן-מיקרוסופט. אילוסטרציה. צילום: מיקרוסופט אלא שהשופטת קורלי פסלה את הבקשה הזו של הרגולטור וציינה בפסיקתה כי: "רכישת אקטיוויז'ן בידי מיקרוסופט תוארה כגדולה בתולדות הטכנולוגיה. זה ראוי לבדיקה. הבדיקה הזו השתלמה: מיקרוסופט התחייבה בכתב, בפומבי ובבית המשפט לשמור את Call of Duty בפלייסטיישן למשך 10 שנים בשוויון עם Xbox. היא עשתה הסכם עם נינטנדו להביא את Call of Duty ל-Switch. והיא חתמה על מספר הסכמים להביא לראשונה את התוכן של אקטיוויז'ן למספר שירותי משחקי ענן. אחריותו של בית משפט זה במקרה המסוים צרה. יש להחליט אם, על אף הנסיבות הנוכחיות הללו, יש לעצור את המיזוג – אולי אפילו להפסיק – עד לפתרון הפעולה המנהלית של ה-FTC. מהסיבות שהוסברו, בית המשפט מוצא שה-FTC לא הראתה סבירות שיגבה את טענתה כי המיזוג האנכי המסוים הזה בענף ספציפי זה עלול להפחית באופן משמעותי את התחרות. להיפך, העדויות הרשומות מצביעות על גישה רבה יותר של צרכנים ל-Call of Duty ולתכנים אחרים של אקטיוויז'ן. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית". מיקרוסופט – שמוקדם יותר השבוע ולנוכח פסיקת השופטת קורלי אמרה שתוציא את העסקה לפועל בתוך חודשים – הגיבה ואמרה כי היא "מאוכזבת" מהחלטת ה-FTC לערער, והוסיפה ובישרה כי היא "תתנגד למאמצים נוספים לעכב את היכולת להתקדם במהלך".

"השינוי הכי משמעותי שאני רואה גם בשוק עם הפריצה של הבינה המלאכותית היוצרת הוא שאם אנשים לפני כמה חודשים היו שואלים את עצמם מה גוגל תגיד על זה, עכשיו הם אומרים מה הבינה המלאכותית תכתוב לנו. וזה כל כך קל, וגם עובד טוב בדרך כלל, כך שזה כמעט ברור מאליו. זה שינה את כל מה שידענו לפני. אנחנו צריכים לבחור את התשתית הנכונה, ויש אכן הרבה דילמות, יש לבדוק את הכיסוי של היבטים משפטיים רבים – כמו השינוי של כל מה שאנחנו יודעים על קניין רוחני, מה שאומר שחשוב להתייעץ עם היועצים המשפטיים בנושאים הללו, וגם חייבים שמערך הנתונים יהיה שלכם, אבל אין ספק שאנחנו כבר בתנועה עמוקה מהבינה המלאכותית המסורתית ליוצרת", אמרה ורה שולמן, מנכ"לית פרופיסי לאבס בכנס Future of AI 2023, שנערך לאחרונה בגני התערוכה בתל אביב בהפקת Lynx מבית אנשים ומחשבים. שולמן הייתה אחת מהמשתתפים בפאנל, בהנחיית העיתונאי אליוט גוטקין, שבו דנו המומחים שעלו על הבמה בדרכים שבהן בינה מלאכותית יוצרת יכולה להניע קדימה את העסקים ואת הפרודוקטיביות, תוך ייעול תהליכים ותוך התייחסות לשאלות הרבות שמקיפות את התחום. היא סיכמה את דבריה ואמרה, כי "אסור לנו לשכוח, כי אנחנו, כאנשים, יש לנו מחויבות להתמודד עם התוכנה כדי להבטיח שלא יהיו תרחישים מוגזמים בעתיד". שיווק – אחד התחומים הראשונים לאימוץ בינה מלאכותית יוצרת תומר צוקרמן, סגן נשיא לשיווק ב-D-ID, סיפר כי זהו תהליך שבו כל יום לומדים משהו חדש. יש אינספור תרחישים. לדוגמה, יש אנשים שלא יכולים לדבר ואפשר ליצור להם אווטאר שיתקשר עבורם עם העולם. יש הרבה מאוד דברים שיכולים לעשות טוב לטובת העתיד. לגבי ההיבט העסקי, השיווק הוא אחד הדברים הראשונים שאני ממליץ לאמץ בהם את הבינה המלאכותית היוצרת. השימוש בו בתחומים של מוזיקה, סאונד, תצוגה גרפית יכול לחסוך הוצאות, יכול לעזור להגיע מהר יותר לשוק, וגם בקלות לעשות את זה בכמה שפות שונות. אנחנו רואים יותר ויותר ארגוני B2B שמאמצים את הבינה המלאכותית", הוא אמר. תומר צוקרמן, סגן נשיא לשיווק ב-D-ID. צילום: תומר פולטין שינוי בשוק עבודה בן ג'ייקובס, מייסד שותף ומנכ"ל גינזי, אמר, כי הדבר שמרתק אותו הוא לא המוצרים ששופרו, אלא מה שחדש. "המוצרים שמומצאים מחדש, מאפס, ללמוד מה באמת הלקוח רוצה ואז לתכנן מחדש את כל ההיבט של הגישה ללקוחות וההתייחסות לצרכים שלהם. אני חושב שהבינה המלאכותית שמתכננים באמצעותה פתרונות חדשים זה הדבר הכי מעניין". כמו רבים אחרים הוא מבין שתהיה לכך השפעה על שוק העבודה, ועל כך שארגונים יצטרכו להיבנות מחדש. "אנחנו נראה שינוי בשוק העבודה ללא ספק, כולל שינוי בסוגי העבודה. מה שאנחנו רואים זה התפתחות של שאלות ופתרונות בהתאם לדרך שבה אנחנו רוצים לנהל את החוויות ואת השיחות עם העובדים ועם הלקוחות, ויהיו גם שינויים במה שאנחנו מגדירים כהצלחת לקוחות". בן ג'ייקובס, מייסד שותף ומנכ"ל גינזי. צילום: תומר פולטין מיכאל מנדלבאום, ארכיטקט פתרונות, בינה מלאכותית ונתונים ביבמ, הוסיף: "לפי חלק מחוזי העתידות, זה יחליף את כולנו, אבל עדיין צריך מישהו באמצע, מכיוון שלפעמים תשובות הבינה המלאכותית הזויות, ובדרך כלל עדיין צריך מישהו שייקח ויהפוך את החומר למשהו אמין, אולי בצורת תמיכה, אבל עדיין צריך את האנשים שיקבלו את ההחלטה הסופית. אין לי ספק שאנשים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו את אלה שלא. מעבר לכך, זה עדיין לא אמין מספיק, אבל זה יגיע לשם, ובכל זאת אני חושב שעדיין תמיד מישהו יצטרך להיות באמצע". מיכאל מנדלבאום, ארכיטקט פתרונות, בינה מלאכותית ונתונים ביבמ. צילום: תומר פולטין לפתח אוריינטציה דיגיטלית עדן ביבאס, CBDO באקסליום ישראל, אמר, שקודם כל נקודת הפתיחה עכשיו צריכה להיות שבינה מלאכותית היא כאן כדי להישאר, ושהיא מתקדמת בקצב מהיר. "מה זה יגרום לכוח העבודה האנושי? זו שאלה פילוסופית, לדעתי, כי לא ממש ברור. כפי שצוין, יש תחזיות שלאורך השנים הקרובות ייעלמו 95% מהעבודות הנוכחיות. זה אומר שאנשים צריכים לשאול את עצמם מה הם היכולות שהם צריכים לפתח כדי למצוא מקום בעולם החדש, ומבחינתי הדבר הראשון זה דמיון. זה גם אומר שכל אחד צריך מהרגע להתחיל לפתח אוריינטציה דיגיטלית, ללמוד איך עושים את הדברים עם הכלים שכבר קיימים עכשיו". הוא סיפר כי סיקרן אותו לדעת כמה גדול הפער בין מה שאומרים למציאות, ולטענתו זה כבר ממש לא הייפ. "שאלתי אנשים עד כמה הם משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת תוכן. כמה באמת משתמשים וכמה רק מדברים על זה. אז 80% מהאנשים באמת מנסים לעבוד ועובדים באופן קבוע עם הכלים הללו. נסו את זה באמת, ותנו לדמיון להדריך אתכם. לא תאמינו כמה רחוק זה יכול לקחת אתכם", הוא סיכם. עדן ביבאס, CBDO באקסליום ישראל. צילום: תומר פולטין

"ישנן יותר מ-200 הגדרות למינוח 'עיר חכמה'. ערים חכמות הן אלו שהטמיעו טכנולוגיות ICT, על מנת שניתן יהיה לתכנן ולנהל אותן יעיל וטוב יותר. אני מעדיפה את ההגדרות בהן התושב.ת הוא.יא במרכז. לפני שלוש שנים מגיפת הקורונה 'עזרה' לתחום, כי נסגרו השירותים העירוניים שסופקו פרונטלית. כך, הדיגיטל, שעד אז היה 'נחמד שיהיה' – הפך לכורח המציאות. עדיין ישנם כמה חסמים לקידום הערים החכמות, ביניהם – ביורוקרטיה ורגולציות. קל יותר לבנות כיכר עירונית, או להכניס פסל בגינה ציבורית – מאשר להטמיע מערכת CRM ברשות המקומית. לכן, נדרש להזיז – ערים או הרים – כדי לתת מענה ממשלתי לשלטון המקומי", כך אמרה ד"ר שרון אפריל. לד"ר אפריל יש שם תפקיד קליט וקצר: מנהלת הצוות הבין-משרדי לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי, במשרד הפנים – מטעם מערך הדיגיטל הלאומי. היא דיברה בכנס בנושא ערים חכמות, SMART CITIES 3.0, שהפיקה אנשים ומחשבים והתקיים אתמול (ד') באולם אירועים לאגו בראשון לציון. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. ברשויות המקומיות: מעט מנמ"רים.יות בשכר נמוך יחסית "עם העלייה בחשיבות הדיגיטל", אמרה ד"ר אפריל, "גדלה ההבנה של חשיבות העמקת הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בהביטי IT. הממשלה הבינה במהלך הקורונה, כי הרשויות המקומיות יכולות לסייע לה לנהל את האירוע". היא ציינה כי "לצד הרגולציות, ישנם חסמים נוספים לקידום הקשר בין השניים: חסם אחד הוא ההון אנושי. שכרו של מנמ"ר נגזר מהשכר של מנכ"ל הרשות המקומית, וזה נגזר מהגודל שלה. כך יוצא כי שכרם.ן של מנמ"רים.יות רבים הוא נמוך משמעותית מהמקובל. היבט נוסף הוא מיעוט אנשי IT ברשויות המקומיות: יש רק כ-80 מנמ"רים מתוך 259 רשויות מקומיות, משמע שברובן אין מנהלי IT. חסם נוסף קשור למצבן של הרשויות. רובן רשויות קטנות, עם תקציב מועט או גירעון בתקציב. ברבות מהן יש בין עשרים ל-200 מערכות IT ורובן מתפקדות כ'איים בודדים' – אינן 'מדברות' זו עם זו, או אינן מתקשרות עם מערכות ה-IT הממשלתיות". "ה-ICT בשלטון המקומי סובל מתופעת 'היעדר מבוגר אחראי' לתחום", ציינה ד"ר אפריל. "ישנן החלטות ממשלה רבות לתחום, יש קהילה של מנמ"רים ברשויות המקומיות, יש הכשרת מנכ"לים, יש האצה של הדיגיטל. לצערי, במבט אחורה, בבחינה של 'כמה הזזנו את המחט? באיזו מידה שיפרנו? מי התקדם בדיגיטל?' – נמצא כי רשויות מקומיות רבות נותרו מאחור". עשייה במטרה לשפר שירות לתושבים, על בסיס דיגיטל "אנו בוחנים כיווני עשייה שונים", סיפרה ד"ר אפריל. "יש הבנה לגבי הצורך לעשות. הרשויות המקומיות נחלקות לשלוש רמות בשלות טכנולוגית: מעט מהן בעלות רמת בשלות גבוהה, חלקן בעלות רמת בשלות בינונית, שצריכות הכוונה וייעוץ, ויש רשויות מקומיות בעלות רמת בשלות דיגיטלית נמוכה, והן נדרשות לסיוע. אנו מבינים שצריך לפתח כמה סוגי מענה בשלוש רמות – מה נדרש מהרשות, מהממשלה ומה באמצע, בין העיר והממשל. אנחנו מבינים שיש לתקצב את התחום, אבל יש לחשוב גם אחרת על מודלים. יש להעניק הכשרות, נדרש להעשיר את ההון האנושי בכישורים ויכולות. מדובר במעין תצריף (פאזל), שיש לשפר ולתכלל, כדי שכולם ישתתפו במשחק וכך תיווצר קפיצת המדרגה הנדרשת. יש לטייב את הרגולציות ולשנות חוקים שהותקנו לפני יותר משלושה עשורים – ואינם מותאמים לעידן הדיגיטל. בנוסף, עלינו להביט באופן רוחבי". ד"ר אפריל סיכמה באומרה כי "הגדרנו מטרות לתחום: לשפר ולהרחיב את השירותים המוניציפליים המוענקים לעסקים ולתושבים; להפוך את הרשות ליעילה וחוסכת; להשקיע בתחום ההון האנושי. להסיר חסמים ולתקן רגולציות, וכן לייצר ממשקים בין השלטון המקומי והממשלתי. נתווה כיוונים על מנת לקדם ולהתקדם. זו תקופה קריטית וייחודית, בשל היכולת לעשות את השינוי הנדרש – כדי ליצור עתיד שיאופיין בשיפור השירות לתושבים על בסיס דיגיטל".

המלחמה באוקראינה טרם הוכרעה, אבל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ממשיך בפועלו בסייבר, עם לא מעט הצלחות התקפיות. האחרונה שבהן היא קמפיין סייבר של שירות מודיעין החוץ של רוסיה (SVR), שנועד לתקוף משלחות דיפלומטיות באוקראינה. חוקרי Unit 42, יחידת המחקר של פאלו אלטו, עלו על הקמפיין וכינו את הקבוצה התוקפת, APT29, בשם Cloaked Ursa. לפי החוקרים, קבוצת Cloaked Ursa מנצלת לטובתה צורך שיש לכל דיפלומט זר (וכמובן שלא רק) – שיהיה לו אוטו. כדי לפגוע בדיפלומטים זרים בקייב, בירת אוקראינה, הקבוצה השתמשה בעלון לגיטימי למכירת רכב ב.מ.וו., ערכה את המחיר שהוצג בו כך שייראה זול יותר והוסיפה קישורים זדוניים. כאשר המשתמש לוחץ על קישור כדי לצפות בתמונות נוספות של הרכב המוצע למכירה, הוא מופנה לאתר לגיטימי, שעליו השתלטה קבוצת Cloaked Ursa, ואז מתחילות לרדת למכשיר שלו רוגלות ונוזקות. Unit 42 זיהתה לפחות 22 מטרות שאליהן כוונה פעילות זו של קבוצת Cloaked Ursa, מתוך יותר מ-80 משלחות דיפלומטיות שנמצאות בקייב, והחוקרים ציינו שסביר שמספר המטרות גדול יותר. "זהו ממצא חריג", ציינו, "כי תקיפות מסוג זה בדרך כלל נעשות בהיקף קטן וחשאי יותר". הגישה – דרך שרת דואר שנפגע, או פעולה מודיעינית אחרת באחד המקרים שהתגלו, באפריל השנה, דיפלומט ממשרד החוץ הפולני שלח מייל לשגרירויות, שבו פרסם למכירה מכונית מסוג ב.מ.וו. בקייב, במייל שאליו התלווה קובץ בשם "BMW 5 למכירה בקייב – 2023.docx". יחידה 42 קבעה ש-Cloaked Ursa ניגשה לפרסומת דרך שרת דואר שנפגע, או פעולה מודיעינית אחרת. ב-4 במאי, הם שלחו גרסאות מתוקנות של העלון לשגרירויות אחרות. העלונים המזויפים הללו השתמשו במסמכי וורד עם אותו שם, אך כללו קישור לאתר לגיטימי ש-Cloaked Ursa שיתפה בו. האתר הוריד מטען של נוזקות שהוסווה לתמונות שהיו למעשה קבצי .ink שמבצעים פעילות התקפית בסייבר. חוקרי Unit 42 פרסמו מחקר נוסף – אודות קמפיין בסייבר שנועד לתקוף את משרד החוץ הטורקי בזמן רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה מוקדם יותר השנה. במקרה זה, פיתוי המייל במתקפת הפישינג היה באמצעות מסמך, לכאורה, של הנחיית משרד החוץ הטורקי לגבי סיוע במהלך רעידת האדמה. לפי החוקרים, ההאקרים הרוסים – מאותה קבוצת תקיפה – סברו ששימוש במסמך יבטיח התעניינות מרובה של היעדים שלהם, כי הנמענים הללו ירגישו מחויבות פטריוטית לתמוך במדינתם ובקורבנותיה. בנוסף, לאור האופי המתוזמן והחשוב של הפיתוי, הוא הועבר כמעט בוודאות על ידי עובדים מודאגים לאחרים במשרד החוץ הטורקי, ומחוצה לו. ד"ר אניל ולורי, סמנכ"ל בפאלו אלטו, אמר כי "פעילויות אלה הן עדות לכך שקבוצות זדוניות יחפשו להפיק תועלת מאירועים פוליטיים שליליים ואסונות טבע, תוך ניצול הרצון הטבעי של אנשים לעזור. על ידי מיקוד באנשים שכאלה, תוקפים בחסות מדינה מקבלים גישה לנתונים רגישים וקריטיים. אבטחת נקודות קצה חזקה היא חיונית, כיוון שאיומים אלה מוצאים את דרכם לרשת הקורבן באמצעות התקנים לא מאובטחים של משתמשי קצה. ארגונים חייבים לאמץ גישת אפס אמון (Zero Trust), שיוצרת שכבות מרובות של אבטחה, כדי להאט את פעילות התוקפים ולהפחית את סיכויי ההצלחה שלהם".