האצלת סמכויות היא תכונה שכדאי שתהיה חלק מהשגרה ומהאופי של כל מנהל, על אחת כמה וכמה של כל מנהל בכיר. אולם, בפועל, מנמ"רים רבים לא אוהבים לעשות זאת, ומעדיפים לקחת על עצמם את ביצוע כל המשימות. בכך הם מפרים את הכלל שמלמדים בכל בית ספר למנהל עסקים: "אל תהיה פועל, תהיה מנהל". כשהמנמ"ר כבר מגיע להחלטה שעליו להאציל סמכויות, הוא צריך לדעת איך עושים זאת. האתר CIO התגייס לשם כך וריכז כמה טעויות נפוצות של מנמ"רים בתהליך בחירת האנשים שיעשו במקומם את העבודה. רצוי ללמוד מהן. אחת העצות היא לבחור את העובד הנכון. זו נקודה חשובה, כי אם המנמ"ר יטיל משימה על האדם הלא נכון, ודאי כאשר מדובר במשימה קריטית, התוצאות עלולות להיות מסוכנות, ובכל מקרה – האחריות תיפול עליו, כמנהל. יותר מזה, בחירת עובד או צוות לא נכון, שיעשה את הפרויקט באיכות לא משביעת רצון, הינה לפעמים גרועה יותר מאשר אי ביצועה של המשימה. כלומר, עדיף לא לבצע את המשימה בכלל מאשר לבצע אותה גרוע. מה שכתוב כאן נכון במיוחד כאשר מדובר במשימות שנועדו להכין את הארגון למתקפות סייבר. תוקפים יודעים לזהות מהר מאוד חלטורות, עבודה לא מקצועית, ומנצלים מיד את הפרצה. כדי להימנע ממצבים כאלה, עורכי CIO מייעצים להכשיר כוח אדם כזה מראש, בשיטת החניכה: לוקחים עובדים זוטרים, שיש להם פוטנציאל להתקדם, או עובדים בכירים, ומתרגלים איתם את המשימות, לצד המנמ"ר. כך לומדים מטעויות וכך יוכל המנמ"ר לדעת האם אותו אדם או צוות אכן כשירים למלא את מקומו בביצוע המשימה. עצה נוספת היא ששהסמכות צריכה להיות מואצלת על גורם הכפוף למנמ"ר ולא למנהל אחר בארגון, ולו רק מהסיבה שבכל מקרה, האחריות הסופית היא של המנהל שמטיל את הסמכות. אילו משימות להטיל על הצוותים? ישנה גם שאלה: אילו משימות להטיל על הצוותים? רצוי להימנע מדפוס פעילות של הטלת משימות שנחשבות קלות ואולי אף קצת מעליבות, בהתחשב ברמה המקצועית של העובד. זהו מתכון לחוסר מוטיבציה של העובד להתמודד עם אתגרים בזמן אמת ולמלא את המשימות שלו בצורה הטובה ביותר. עוד נקודה שחשוב לעמוד עליה היא: מה היכולת של אותו עובד או אותם צוותים שיחליף.פו את המנמ"ר ליצור קשרים ולעבוד עם אנשים אחרים בארגון? ועד כמה הוא יכול או הם יכולים לשתף פעולה איתם? אלה תכונות שמאפיינות מנהיגים, וכאשר המנמ"ר בוחר להטיל משימות שלו על אנשים אחרים, עליו לוודא שיש להם פוטנציאל מנהיגותי, כדי שלא יהרסו דברים שהוא בנה במשך שנים. בשלב הראשון, עדיף שהמנמ"ר יבצע את המשימות הקריטיות כפי שכבר נכתב כאן, האצלת סמכויות לביצוע משימות קריטיות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, ולכן, לפחות בשלב הראשון, מומלץ שהמנמ"ר יעשה אותן, בעיקר אם מדובר במשימות הגנה על המידע הארגוני. כך גם לגבי משימות קריטיות שדורשות פיקוח ובקרה – בין אם בתחום הכספי או הלוגיסטי. הדבר האחרון שמנהל צריך הוא להגיע למסקנה שהוא היחיד בארגון שיודע לעשות את כל הדברים, ושאף אחד לא יכול להחליף אותו אלמנט חשוב נוסף הוא ההסברה. הצלחת המשימות שהמנמ"ר מטיל על עובדיו תלויה בין היתר ביכולת שלו להסביר אותן, ולוודא שהעובד או הצוות שמקבל את המשימה הבין את ההסבר. אסור להתפתות, בעת לחץ, להטלת משימות על מישהו שנקרה בדרכו – זה עלול להיות מסוכן. יש לציין שבעיקר כאשר מדובר במשימה מורכבת, המנמ"ר חייב לספק לעובד או לצוות הנחיות מפורטות, להגדיר יעדים נקודתיים וברורים מאוד, ולשקף את כל המידע הרלוונטי. המנמ"ר חייב להבין שההצלחה של העובד או הצוות שיעשה את המשימה במקומו היא הצלחה שלו, ואל לו ליצור מצב שבו המצוינות שהעובד או חברי הצוות יגלה.ו לעולם תהיה פחותה משלו. בסופו של דבר, הארגון שלו נמדד כיחידה אחת, להצלחה או לכישלון, וכל השאר אלה תירוצים. טעות נפוצה בהקשר זה היא שמנהלים שחוששים שהמשימה גדולה על הצוות שלהם מטילים עליהם משימות חלקיות, וזה מתכון לתקלות. לפרויקט צריך להיות אבא אחד, אחראי אחד עם כל הסמכויות, ולא עם חצי סמכות, כי אין חצי אחריות. וכאשר המנמ"ר מאציל את הסמכות לאדם שהוא סומך עליו, הדבר האחרון שהוא צריך לעשות זה להתערב לו בעבודה. מרגע שהמנמ"ר נתן את המשימה, עליו לתת למי שהוא נתן לו או להם לבצע אותה להתמודד, לקבל החלטות ולקחת סיכונים. השורה התחתונה: המסקנה הכי פחות נכונה שצריך להגיע אליה בעקבות העצות האלה היא לא להאציל סמכויות כלל, ולמצוא 1,001 תירוצים למה לא לעשות כך. הפתרון הוא האצלת משימות בצורה חכמה ויעילה – להציב לעובד או לצוות משימה ולתת לו לעבוד. הדבר האחרון שמנהל צריך הוא להגיע למסקנה שהוא היחיד בארגון שיודע לעשות את כל הדברים, ושאף אחד לא יכול להחליף אותו.  

סמסונג השיקה היום (ד') שורה של מכשירים חכמים, ובמרכזם שני מכשירי הדור החמישי של המתקפלים שלה – ה-Galaxy Z Flip5 וה-Galaxy Z Fold5. כמו כן, היא השיקה טאבלט חדש – Galaxy Tab S9, ושני שעונים חכמים – Galaxy Watch 6 ו-Galaxy Watch 6 Classic. החברה שמה דגש במתקפלים החדשים על עיצוב "אלגנטי וקומפקטי", כלשונה, וגם על מה שהיא מגדירה "חוויית הקיפול". המצלמה של המכשירים החדשים היא בעלת יכולות מתקדמות כמו FlexCam, שמאפשרות צילום מזוויות "יצירתיות", כהגדרת סמסונג. המסך הראשי של ה-Flip5 הוא מסך Dynamic Amoled בגודל של 6.7 אינץ', באיכות +FHD ועם קצב ריענון של 120 הרץ. הרזולוציה היא 2,640 על 1,080. המכשיר כולל גם מסך משני בגודל של 3.4 אינץ', בתצוגת Super AMMOLED וברזולוציה של 748 על 720. המכשיר מבוסס על אנדרואיד 13 והמשקל שלו הוא 187 גרם. המצלמה היא מצלמת 12 מגה-פיקסל, אולטרה רחבה, והמעבד – Snapdragon 8 של קוואלקום מהדור השמיני. ה-Flip5 מגיע בשני נפחי אחסון: זיכרון 8 ג'יגה-בייט עם אחסון פנימי של 512 ג'יגה-בייט, וזיכרון 8 ג'יגה-בייט עם אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט. המכשיר כולל גם סוללה כפולה, בנפח של 3,700 מילי-אמפר. סמסונג מבטיחה טעינה חוטית של 50% בחצי שעה בלבד. ה-Flip5 מגיע בצבעים מנטה, גרפיט, קרם ולבנדר, ולרוכשים באתר הרשמי של החברה – גם באפור, כחול, ירוק או צהוב. ה-Fold5 כולל מסך ראשי בתצוגת Dynamic AMOLED 2X, בגודל של 7.6 אינץ' ובאיכות +QXGA. הרזולוציה שלו היא 2,176 על 1,812 פיקסלים והוא מגיע עם קצב ריענון אדפטיבי של 120 הרץ. המסך החיצוני של המכשיר הוא בגודל 6.2 אינץ', באיכות +HD. גם הוא מגיע עם תצוגת Dynamic AMOLED 2X וקצב ריענון אדפטיבי של 120 הרץ. ה-Fold5 מגיע עם זיכרון 12 ג'יגה-בייט, כאשר בדגם אחד הוא עם אחסון פנימי של 512 ג'יגה-בייט ובדגם השני – עם אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט. מדובר במכשיר כבד מעט יותר מה-Flip5 – משקלו הוא 253 גרם. יש לו מצלמת סלפי חיצונית של 10 מגה-פיקסל, מצלמה מתחת לתצוגה של 4 מגה-פיקסל, ומצלמה אחורית כפולה ואולטרה רחבה של 12 מגה-פיקסל. עוד הוא מגיע עם סוללה כפולה בנפח של 4,400 מילי-אמפר. גם כאן, החברה מבטיחה טעינה של 50% בתוך חצי שעה. ה-Fold5 מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד 13. צבעי המכשיר הם כחול קרח, שחור פנטום וקרח, והקונים באתר הרשמי של סמסונג יכולים לבחור גם אפור או כחול. המחירים המומלצים של ה-Flip5 נעים בין 3,999 ל-4,499 שקלים ושל ה-Fold5 – בין 6,799 ל-7,249 שקלים. טאבלטים סדרת הטאבלטים החדשה של סמסונג, Galaxy Tab S9, כוללת שלושה מכשירים – S9+, S9 ו-S9 Ultra. שלושתם כוללים מסך Dynamic AMOLED 2X ומעבד Snapdragon 8 מהדור השני. גדלי המסכים עומדים על 11 אינץ' ל-S9, על 12.4 אינץ' ל-+S9 ועל 14.6 אינץ' ל-S9 Ultra. שלושתם מגיעים עם קצב רענון של 120 הרץ. המשקלים שלהם עומדים על 498, 581 ו-732 גרם, בהתאמה. ה-SP מציע זיכרון של 8 ג'יגה-בייט עם נפח אחסון פנימי של 128 ג'יגה-בייט, 12 ג'יגה-בייט עם נפח אחסון פנימי של 256 ג'יגה-בייט ודגם microSD עם זיכרון של עד 1 טרה-בייט. דגמי ה-+S9 מגיעים עם 12 ג'יגה-בייט ו-256 או 512 ג'יגה-בייט נפח אחסון פנימי, וגם כאן – דגם microSD עם זיכרון של עד 1 טרה-בייט. ה-Ultra S9 מגיע עם נפחי אחסון דומים. ה-Tab S9 של סמסונג. צילום: יח"צ הסוללה נעה עומדת על 8,400 מילי-אמפר ל-S9, על 10,090 מילי-אמפר לדגם הפלוס ועל 11,200 מילי-אמפר לדגם ה-Ultra. שלושת המכשירים כוללים אימות ביומטרי באמצעות טביעות אצבע במסך. המחירים: 3,349 שקלים או 3,949 שקלים ל-S9, ה-+S9 עולה 4,149 שקלים או 4,799 שקלים, וה-Ultra עולה 4,999 שקלים או 5,599 שקלים. שעונים סדרת מכשירים נוספת שהענקית הדרום קוראנית השיקה היום היא של שעונים חכמים. הסדרה כוללת, כאמור, שני שעונים – Samsung Galaxy Watch 6 ו-Galaxy Watch 6 Classic. סמסונג שמה כאן דגש על בריאות המשתמשים – ולא רק כשהם ערים: השעונים החדשים מאפשרים להבין את דפוסי השינה האישיים, ולסייע להם לבנות הרגלים חיוביים וסביבת שינה ידידותית. הם מודדים את משך השינה, המחזור שלה וזמן הערות במהלך הלילה. כמו כן, כמקובל בשעונים חכמים, ה-Watch 6 והדגם הקלאסי שלו כוללים תכונת כושר. מדובר בתכונה המותאמת אישית למשתמש, ומציגה תמונת מלאה של מצב הגוף והכושר שלו. היא מאפשרת לו לבנות מסלולי אימון, מציעה טיפים תזונתיים ומאפשרת למדוד את זמן הריצה, שריפת השומן ומשתנים נוספים. המכשירים החדשים אף כוללים, כמתבקש, מדדים רפואיים: לצד ניטור לחץ הדם והאק"ג, קיימת תכונה חדשה של התראות על קצב לב לא סדיר, שמרמז על פרפור פרוזדורים – גם בזמן שינה. ה-Watch 6 של סמסונג. צילום: יח"צ סמסונג הגדילה את המסך בשני השעונים החדשים ב-20% והם מגיעים עם בהירות של 2,000 ניטים. המסך של ה-Watch 6 הוא בגודל 1.3 אינץ' לדגם ה-40 מ"מ ו-1.5 אינץ' לדגם ה-44 מ"מ. גדלי המסכים ב-Classic זהים, אם כי כאן מוצעים דגם של 43 מ"מ ואחד נוסף של 47 מ"מ. המעבד בשני המכשירים הוא Exynos W930, הזיכרון – 2 ג'יגה-בייט, עם אחסון של 16 ג'יגה-בייט, והסוללה היא 300 מילי-אמפר לדגמים הקטנים יותר ו-44 מ"מ לגדולים יותר. זמן השימוש שסמסונג מכריזה עליו הוא עד 30 שעות כשהתצוגה תמיד פועלת, וכשהיא תמיד כבויה – עד 40 שעות. מערכת ההפעלה היא Wear OS 4. מחירי המכשירים נעים בין 1,149 שקלים ל-1,849 שקלים.

מטא (Meta) והאיש שעומד בראשה, מארק צוקרברג, הציגו היום פידים (Feeds) חדשים לרשת החברתית החדשה שלהם ת'רדס (Threads). החידוש שהושק בפלטפורמה – שגם היא חדשה ולמעשה בת 20 יום בלבד – מספק דרכים מרועננות לארגן את הפיד של המשתמש בהתאם להעדפות התצוגה שלו. במסגרת העדכון, החברה מציגה את פיד 'במעקב' (Following), שיאפשר לכל אחד לצפות בפוסטים מכל החשבונות אחריהם הוא עוקב, מאורגנים לפי סדר כרונולוגי; וכן את פיד 'עבורך' (For You), שיציג תוכן מחשבונות מומלצים, לצד תוכן שהתפרסם בחשבונות שאנשים בחרו לעקוב אחריהם. "בקשו ותיענו". מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, מעדכן בת'רדס על עדכון ת'רדס לעדכון (פיד) בפלטפורמה. צילום: לכידת מסך מ-ת'רדס כזכור, מטא ואינסטגרם שבבעלותה השיקו מוקדם יותר החודש את – פלטפומה משובטת שמתחרה ישירות ב-X של אילון מאסק (שהייתה טוויטר אך שינתה את שמה ומיתוגה השבוע). כעת מטא טוענת שהיא מספקת מענה למשוב שקיבלה ממשתמשים, על ידי הצגת התכונות החדשות לאפליקציה, מענה שעליו בישר צוקרברג בעצמו לעולם. העדכון החדש מאפשר למשתמשים לצפות בפוסטים רק מהאנשים שהם עוקבים אחריהם, כאמור, ולארגן את אופן הצגת כדי לגשת ללשונית 'במעקב' הייעודית, המשתמשים יצטרכו להקיש על סמל כפתור הבית בסרגל הכלים התחתון, או להקיש על הלוגו של ת'רדס בחלק העליון של הפיד. לאחר שיעשו זאת, יופיעו בחלק העליון של האפליקציה שתי כרטיסיות נפרדות – 'בשבילך' ו'במעקב' – מתוכן יוכלו המשתמשים לבחור את אופי הצגת תגובות שונות שעלו עקב החידוש טוענות שאפשר שבמהלך שלה מטא מעוניינת לעודד את רוב המשתמשים להשתמש בציר הזמן האלגוריתמי 'בשבילך' החושף אותם בפני יוצרים זרים, כדי לחזק משתמשים אחרים ולהציג יותר מהם בפני חבריהם לשירות. בנוסף צוין כי על אף שהתהליך עצמו, שמצריך בחירה בכל כניסה לפלטפורמה, קצת לא נוח, הוא מציע פתרון שמשתמשים רבים ביקשו. "רק תבקשו – ותענו", כתב המנכ"ל מארק צוקרברג בפוסט בת'רדס, שפורסם אתמול והוקדש לחידוש. ממטא נמסר שהיא תמשיך לקבל משוב מהקהילה, ולעמול על כלים חדשים שישפרו את החוויה של האנשים בת'רדס. העדכונים יושקו בהדרגה ברחבי העולם, לרבות בישראל, אך לעת עתה לא הגיעו לגרסת האנדרואיד הישראלית שעידכנו היום ובדקנו.

"יש כיום הייפ גדול סביב הבינה המלאכותית היוצרת, דוגמת ה-ChatGPT. בעקבות זאת, ארגונים רוצים להכניס את הבינה המלאכותית לליבת העסקים שלהם, תוך התאמות למידע הייחודי שיש ברשותם. מדובר בתהליך מורכב, שדורש משאבי מחשוב, הבאה וטיוב של נתונים, לצד מומחיות טכנולוגית. אנחנו מסייעים לארגונים לעשות זאת, כי הנושא מצוי בראש סדר העדיפויות של לקוחות מכל המגזרים", כך אמר אופיר זמיר, דירקטור הנדסת מערכות ו-AI באנבידיה ישראל. זמיר דיבר בכנס טכנולוגי למגזר הביטחוני שערכו החברות דל טכנולוגיות, אנבידיה ו-VMware. הכנס, שנשא את הכותרת AI, HPC and Tanzu (בינה מלאכותית, מחשוב עתיר ביצועים ו-Tanzu), התקיים היום (ד') במלון ריץ בהרצליה, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות עשרות נציגי לקוחות של שלוש החברות. לדברי זמיר, "אנבידיה ערכה בחודש מרץ את הכנס השנתי שלה, שבו מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, הציג שורת חידושים. לחלק מאותם חידושים אחראי באופן ישיר מרכז הפיתוח, המשמעותי מאוד, של אנבידיה בישראל, שהוקם על בסיס רכישת הענק של מלאנוקס ומעסיק יותר מ-3,000 עובדים. בין השאר, הוצגה בכנס יכולת עבור תשתיות בינה מלאכותית, כדי להתמודד עם הדרישות ההולכות וגדלות לעוצמה ומהירות בחישובים. כך, אנחנו הופכים את האימון של ה-AI לשירות אונליין לפי שימוש. שירות זה פועל בסביבה מרובת עננים, שמנוהלת על ידי אנבידיה, בשילוב עם ספקיות ענן. כך אנחנו מעניקים יכולת פיתוח בינה מלאכותית לכל חברה בעולם, עם יכולות מחשוב עוצמתיות, שלא כל אחת מהן יכולה להקים ולתפעל בעצמה. ארגונים נמצאים במרוץ לבנייה של מוצרים ומודלים עסקיים משבשי שוק, ואנחנו נותנים להם גישה ישירה למחשוב על דרך הענן, ובקנה מידה רחב וגלובלי". Nvidia AI Foundation, NeMo Guardrails ו- NeMo Service "באחרונה הכרזנו על Nvidia AI Foundation", ציין. "זהו אוסף של כלי בינה מלאכותית יוצרת, המבוססים על מודלי שפה גדולים. מדובר בשלושה שירותי ענן בתחומי שפה, תמונות ופיתוח תרופות, שכוללים מודלים גדולים מאומנים מראש, שמספקים את הבסיס לחברות לבנות יישומי בינה מלאכותית משלהם". לדבריו, "בתוך אוסף זה, השקנו את פלטפורמת NeMo Guardrails. זו מאפשרת להגביר את האמינות של האיסוף והטיפול בנתונים, בכך שהיא מאפשרת לחברות ולארגונים לפתח, לאמן, לכוון ולהשיק צ'טבוטים שמבוססים על המידע הקנייני שלהם עצמם, ולהשיב בנושאים מוגדרים, בתוך גבולות מוצבים היטב". זמיר הסביר כי "השימוש בפלטפורמת NeMo Guardrails מסייע להגביל את פעילות הצ'טבוטים: למנוע סטייה לנושאים לא רצויים; לוודא שהמידע מדויק ומתאים לנושא השיחה ולמה שקורה בארגון; להבטיח שההפניה לחיפוש החומר שעליו מבוססת התשובה מתבצעת רק למאגרי ידע אמינים; ולהשתמש במסננים של שפה לא רצויה. אנחנו מציעים את כל הקוד, בליווי דוגמאות ותיעוד, כך שכל מפתח יוכל להשתמש בפלטפורמה ללא צורך במומחיות". "NeMo Service", ציין, "הוא שירות ענן לאימון, התאמה והרצת מודלי שפה גדולים (Large Language Models), מבוססי טקסט. המודל מותאם לגישה למידע קנייני של ארגונים בזמן אמת, ולא רק מהאינטרנט, על מנת להימנע מיצירת נתונים לא מעודכנים ולא מדויקים. הוא תומך בכ-100 שפות, כולל בעברית. כך, שיתוף הפעולה שלנו עם דל ו-VMware מאפשר לצוותי ה-IT לספק תשתיות AI מתקדמות, על בסיס כלים סטנדרטיים ומוכרים". לסיכום אמר זמיר ש-"יש לבינה המלאכותית היוצרת פוטנציאל שימוש רב בקרב ארגוני אנטרפרייז, ואנחנו מעניקים לחברות פלטפורמה שמאפשרת להן לשלב אותה באפליקציות שלהם. אנחנו מספקים שכבות עיבוד ותקשורת מהירות, שמשודכות לשכבת תוכנה. כך מתקבלת תשתית AI מלאה, בצורה אינטגרטיבית – משלב הכנת המידע, עבור באימון המודל ועד לפריסה בייצור. אנבידיה מסייעת לארגון להכין את הנתונים הפזורים אצלו וברשת, לטובת עיבוד מהיר שלהם וקבלת תובנות מושכלות".

"הדו"ח של מודי'ס צריך להדאיג אותנו. המשק הישראלי מאוד חשוב, וכשיש המלצות שליליות עליו – זה לא טוב ועלול להשפיע על כולנו", כך אמר היום (ד') גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט. שויד התייחס במסיבת העיתונאים הרבעונית של החברה לדו"ח של חברת הדירוג, שאותו היא הוציאה אתמול, ושלפיו החקיקה המשפטית של הממשלה תוביל להשלכות שליליות על הכלכלה הישראלית. החברה ציינה בדו"ח כי האזהרות שהיא פרסמה בעבר מפני השלכות החקיקה מתחילות להשתמש, והזהירה את המשקיעים – שרבים מהם משקיעים בהיי-טק – מפני השקעות במדינה. עוד נכתב בדו"ח של מודי'ס שישראל מתחילה להתנתק מהמגמות העולמיות בתחומים טכנולוגיים מסוימים. לפי שויד, תחום הסייבר הוא ממש לא אחד מהם. "ישראל ממשיכה להיות מובילה בסייבר, היא מרכז הסייבר השני בגודלו בעולם אחרי ארצות הברית, עם כמה עשרות אחוזים מהשוק העולמי – דבר שאין לו אח ורע בכל תעשייה אחרת", אמר. "בחצי השנה האחרונה בהחלט יש ירידה בהשקעות בישראל יותר מאשר בעולם, והמדינה צריכה לאפשר סביבה שבה אנחנו, חברות ההיי-טק, נוכל לדאוג לעצמנו", הוסיף מנכ"ל צ'ק פוינט. בתשובה לשאלה האם, לו היה סטארט-אפ צעיר, הוא היה פותח כיום חברה בישראל, הוא השיב: "לא יודע". שויד סירב להביע את דעתו על המצב ועל החקיקה עצמה, במסגרת המדיניות ארוכת השנים של צ'ק פוינט שלא להתערב בנושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת. מה שכן, הוא אמר כי "האירועים האחרונים קשים לכולנו. אנחנו רואים את הקרע בחברה הישראלית – במקומות העבודה, במשפחות ובין חברים – וזה כואב לכולנו. אני עושה כדי שהקרע הזה לא יהיה בצ'ק פוינט. זה לא קל אבל זה מצליח, כי אנחנו משאירים את הפוליטיקה מחוץ לדלת". זינוק של 125% במספר מתקפות הכופרה לדברי שויד, הוא לא רואה עלייה במספר מתקפות הסייבר על ישראל בגלל המשבר במדינה. באשר לזהות התוקפים, "ההאקרים מגיעים בעיקר מגופי פשיעה שמנסים לסחוט כסף, אבל יש גם גורמים מדינתיים, ובמרכזם איראן. אנחנו במלחמת סייבר יומיומית עם גורמים איראניים, שחלקם תוקפים את ישראל על רקע אידיאולוגי וחלקם האחר משלבים פשעי סייבר, ובעיקר מתקפות כופרה". ככלל, צ'ק פוינט מצביעה על זינוק של 125% במספר מתקפות הכופרה על ישראל בתקופה האחרונה. על פי החברה, אחד מכל 18 ארגונים כבר הותקף בסייבר, והקורבנות העיקריים שנמצאים על הכוונת של ההאקרים הם גופי ממשלה, מחקר וחינוך, צבא ותעשייה. בהתאם לכך, אחד הגופים שהותקפו ברבעון האחרון היה הטכניון. שויד ציין כי "אנחנו מונעים בכל שבוע 1,300 מתקפות לארגון". מנכ"ל צ'ק פוינט התייחס גם לבינה המלאכותית ואמר כי "היא עלולה להוביל לגידול במספר מתקפות הסייבר ומהווה אתגר גדול עבורנו". 30 שנה של אבטחת מידע צ'ק פוינט, שציינה במסיבת העיתונאים 30 שנים להיווסדה, סיימה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם עליות הן בהכנסות והן ברווחים. ההכנסות של ענקית הסייבר הישראלית גדלו ברבעון ב-3% לעומת הרבעון השני של 2022 ועמדו על 589 מיליון דולר. בולטת במיוחד עלייה של 14% בסעיף ה-Subscriptions, שההכנסות ממנו עמדו על 239 מיליון דולר. הכנסות החברה מרישיונות וממוצרים גדלו ב-12% ועמדו על 117 מיליון. הרווח הרבעוני רשם עלייה של 14% ועמד על 202 מיליון דולר. צ'ק פוינט רשמה עליות בולטות גם ברווח הנקי למניה: לפי חישוב GAAP הוא צמח ב-25% ל-1.7 דולר ושלא לפי חישוב זה – ב-22% לשני דולר. הרווח התפעולי לפי GAAP הגיע ל-221 מיליון דולר. צ'ק פוינט יכולה לרשום "וי" גם על התוצאות המחצית הראשונה כולה: ההכנסות גדלו במהלכה ביותר מ-3.5% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח רשם עלייה גדולה יותר – של כ-12% – ועמד על 386 מיליון. הרווח למניה רשם עלייה בולטת – של כמעט 18% – ל-3.23 דולר. שויד אמר כי "צ'ק פוינט הציגה ברבעון השני רווחיות איתנה. אנחנו מציגים הצלחה מתמשכת במימוש אסטרטגיית פלטפורמת האבטחה שלנו, כאשר ההכנסות של פתרון ה-Infinity שלנו מהוות יותר מ-10% מכלל ההכנסות". הוא נימק את הגידול בהכנסות בכך ש-"הלקוחות שלנו דחו חלק מהפעילות שלהם לריענון מוצרי האבטחה", וביצעו אותה ברבעון המדווח. "כשאנחנו צועדים קדימה", הוסיף, "העדיפות שלנו ממשיכה להיות הנעה של הצמיחה בהכנסות על ידי גישה של מניעה תחילה, שמתמקדת במוצרים שעובדים יחדיו באופן מתוזמר, נגד רוב האיומים המתוחכמים".

חג האהבה? ההאקרים לא ממש אוהבים אותנו: מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות הוציאו היום (ד') אזהרה לציבור שלפיה האקרים עלולים לשבש לישראלים את תוכניות חג האהבה המקומי. שני הגופים פרסמו היום פנייה אל האזרחים, לבעלי אתרים ולחברות המאחסנות אתרים, בחשש שהאקרים ינצלו את יום האהבה העברי לביצוע מגוון מתקפות סייבר. המתקפות בתקופה זו מתאפיינות בריבוי אתרים ומסרונים מתחזים, התחזויות רומנטיות וסחיטה, שיבוש אתרים בתחום ההכרויות, דלף מידע רגיש ומתקפות תודעה, העושות שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית ליצירת מצג שווא במטרה להפחיד. מערך הסייבר הלאומי שלח מכתב אזהרה חמור לבעלי אתרים ובעלי חברות אחסון אתרים עם הנחיות לנקיטת צעדים להגנה על האתרים ועל המידע האישי של הלקוחות. האקרים נוטים לנצל ימי אזכור מיוחדים לביצוע מתקפות סייבר. כך, לקראת יום האהבה הבינלאומי (Valentine's Day) המצוין בעולם בפברואר, חלה מדי שנה עלייה במספר אתרי האינטרנט המתחזים לאתרי קניות, בניסיונות דיוג, בגניבת פרטים פיננסיים ואישיים, בשיבוש אתרי הכרויות והפחדה, ואף מתקפות כופרה שעושות שימוש בקבצים או בקישורים מזיקים המכילים שם הקשור ליום זה. בארה"ב למשל, ניצלה קבוצת הפשיעה GandCrab את הוולנטיין להפצת קובץ בשם "מכתב אהבה", המכיל כופרה מזיקה. שיטה נוספת שנצפתה היא של שליחת הודעות לפרופילים ברשתות בנוסח "ראיתי את הפרופיל שלך ואני מתעניין בך", בצירוף קובץ תמונות אישיות, שלמעשה הכיל תוכנה מזיקה. לפי מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות – לפיכך, הצפי הוא כי האקרים ינסו לנצל את ט"ו באב כדי לבצע מתקפות דומות בישראל. המערך והרשות ממליצים לאזרחים לנקוט בצעדי זהירות וכן פנו באופן אקטיבי לכל חברות האחסון של אתרים בהתרעה לחזק הגנות ולשמור על פרטי הלקוחות. כמו כן פועל המערך כדי לצמצם את תופעת מסרוני הדיוג, שינסו לנצל יום זה ולהתריע לחברות ספציפיות על פגיעויות פתוחות במערכות. מייצרים פעילות ערב שמלבה פשיעת סייבר. ימי אהבה. צילום: ShutterStock המלצות המערך והרשות לאזרחים בדיקה וזיהוי אתרים מתחזים – מומלץ לוודא שמדובר באתר אמין ומוכר, ובכלל זה לבחון סקירות אודות האתר, את הדף ברשתות החברתיות, האם יש כתובת ומספר טלפון לפנייה, וכן לשים לב שכתובת האתר בדפדפן מתחילה עם https, לצד סמליל של מנעול סגור, ושהיא ללא שגיאות כתיב. מבצעים מפתים מדי צריכים להדליק נורת אזהרה. שימו לב – באחרונה נפוצה באתרים אלו תופעה של גניבת מידע ושימוש בו לצורך התחזות.  ניסיונות דיוג – מומלץ לשים לב להודעות חשודות המנצלות את יום האהבה לדליית פרטים אישיים או להפצת תוכנה מזיקה. עדיף לגלוש לאתר דרך חיפוש בלתי תלוי, ולא לפתוח קישורים או צרופות. הכנת המכשירים לרכישה מקוונת – מומלץ לוודא שמערכת ההפעלה, האפליקציות והדפדפן מעודכנים לגרסה האחרונה, ולוודא שמותקנות תוכנות אנטי וירוס ותוכנת חומת אש מוכרות ואמינות. הוספת אימות נוסף לסיסמה – בהרשמה לאתר או באפליקציות, מומלץ להגדיר אימות נוסף, כגון קוד שנשלח במסרון. צמצום מסירת פרטים אישיים – מומלץ להמעיט במסירת פרטים אישיים ותמונות חושפניות באפליקציות השונות, כגון אתרי הכרויות, כמו גם לקחת בחשבון את האפשרות שייתכן שהפרטים ייחשפו ולעולם, לא להשתמש בדוא"ל של מקום העבודה. שמירה על כרטיס אשראי – יש לוודא שיש לאתר תקן PCI DSS – תקן של חברות האשראי אשר מופיע לרוב בעת הכנסת פרטי התשלום. מומלץ לעקוב אחר חיובים, להוסיף אימות של קוד בעת רכישה באשראי או להשתמש בפלטפורמות תשלום דיגיטליות או בכרטיס נטען.  ערנות לניסיונות הפחדה ושיבוש אתרים – במקרה של כניסה לאתר שהוחלף בו התוכן לתוכן מאיים או מזויף, יש להימנע מללחוץ על קישורים בו, ולסגור את הדפדפן. כמו כן, יש להימנע מהורדת קבצים מאתרים. בנוסף, היו ערניים לניסיונות הפחדה ברשתות החברתיות, ואל תצטרפו לקבוצות שלא ברור מי עומד מאחוריהן. זהירות מנסיונות סחיטה מינית – ככלל, רצוי לא לשתף באף פלטפורמה מקוונת תמונות בעלות אופי מיני של עצמכם או של אחרים. אם אתם מקבלים הודעה מהאקר הטוען שיש בידיו תמונות שלכם בעלות אופי מיני – דווחו למשטרה.

"ארגונים נמצאים כיום בהתמודדות למול שלל אתגרים, ולא רק טכנולוגיים. אחד מהם הוא הצורך להשתפר בפיתוח תוכנה, על מנת לענות במהירות לדרישות העסקיות המשתנות, להגיע מהר יותר לשוק (TTM) עם מוצרים ושירותים, ולספק חוויה טובה יותר ללקוחות. כדי שזה יקרה, המפתחים לא צריכים לבזבז את זמנם על תצורות (קונפיגורציה) של סביבות, אינטגרציות עם מערכות והתאמה לתשתיות. אנו מסייעים למפתחים להאיץ את הליכי הפיתוח על גבי קוברנטיס, ולעשות זאת באופן מאובטח", כך אמר יניב נורמן, מהנדס מערכות אזורי בכיר ב-VMware. נורמן דיבר היום (ד') בכנס טכנולוגי למגזר הביטחוני שערכו החברות דל (Dell), אנבידיה (NVIDIA) ו-VMware. הכנס, שנשא את הכותרת AI, HPC and Tanzu, נערך בהפקת אנשים ומחשבים, במלון ריץ בהרצליה, בהשתתפות עשרות מלקוחות שלוש החברות. סביבת הענן – תורמת לייעול עבודת המפתחים  "סביבת הענן", הסביר נורמן לקהל, "מציעה אפשרויות רבות, שיכולות להשפיע על יעילות עבודת המפתחים. מפתחים צריכים להתמקד בכתיבת קוד וביצירת חוויות משתמש מתאימים. אלא שחלק ניכר מזמנם מוקדש לבנייה והרצה של יישומים חדשים, כך שיוכלו להשתלב עם יישומים קיימים ושירותים תומכים, וכל זאת באופן מאובטח. ארגונים אימצו בשנים האחרונות את הקוברנטיס תוך כדי כך שהם עדיין מתרגלים לסביבות הענן השונות ולומדים אותן. כך, עליהם גם לבחור את הסביבה המתאימה להם לפיתוח". "המטרה", ציין, "היא לסייע למפתחים בתהליכי הפיתוח, תוך שילוב עולמות התוכן החדשים של מודלים של בינה מלאכותית (AI) ולימוד מכונה (ML). זאת, בלא להתחיל את הפיתוח מההתחלה, כך שניתן יהיה לשחרר את המוצר ללקוחות מהר יותר, ולאחר מכן – לשחרר גרסאות מהר יותר. את כל זאת אנו מאפשרים בסביבות מרובות עננים". לדבריו, "יש לנו פתרון קוברנטיס, אשר מאפשר בנייה ותפעול של יישומים מודרניים בכל היקף ובכל ענן. הפתרון תוכנן על מנת לסייע לארגונים לבנות ולספק פלטפורמה אחידה, שהיא חוצת עננים ומאובטחת, כך שהיא מסוגלת לענות על דרישות השוק והלקוחות". פלטפורמת הפיתוח VMware Tanzu Application Platform "VMware Tanzu Application Platform", אמר נורמן, "היא פלטפורמת פיתוח אפליקציות עם מערך עשיר של כלים למפתחים. היא מציעה למפתחים נתיב ברור וקל, על מנת שהם יוכלו לבנות ולפרוס תוכנה במהירות ובאופן מאובטח – בכל ענן ציבורי, ובכל אשכול קוברנטיס". "הפלטפורמה", ציין, "מספקת חווית פיתוח טובה לארגונים הבונים ופורשים יישומים בענן בקוברנטיס, ומאפשרת להם לבדוק יישומים במהירות – בלא קשר להיכרות שלהם עם קוברנטיס. היא מסייעת לצוותי פיתוח היישומים לקצר את משך הליכי הפיתוח, על ידי אוטומציה, בהתממשקות ישירה לעמדות הפיתוח, תוך הגדרה ברורה של הצוותים השונים העובדים יחדיו – ובשיתוף פעולה". "אנו מסייעים להאיץ את הליכי הפיתוח לאפליקציות מודרניות, על גבי תשתיות קוברנטיס מודרניות בסביבות מרובות עננים", סיכם נורמן. "כך, עשינו זאת, בין השאר, בחברת הובלה ימית. סייענו להם באימוץ מתודולוגיה שמשנה את חוקי המשחק בפיתוח פתרונות המניבים ערך עסקי מיידי, תוך שימוש ב-Tanzu, המאפשר פיתוח מהיר של מוצרים. אפשרנו להם לייצר סביבה אג'ילית ולצמצם באופן משמעותי את איכות התוצר וזמן התגובה ללקוחות. נמשיך לעזור למפתחים בארגונים לפעול מהר ויעיל יותר".

ערב יציאתה לפגרה, ועל רקע הדיווחים והדו"חות על ההשלכות של התוכנית המשפטית של הממשלה על ענף ההיי-טק, אישרה אתמול (ג') הכנסת סופית את החוק לעידוד תעשיות עתירות ידע, המוכר יותר בשם חוק האנג'לים. החוק מעניק הטבות למשקיעים בחברות היי-טק ישראליות, וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג איתן, ובלבד שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. הטבות מס דומות כבר היו בעבר, אולם הן פקעו בסוף 2019, ומאז נעשו ניסיונות לחוקק את החוק מחדש, שלא צלחו – עד אתמול. החוק מאריך את ההטבות הללו עד 2026. בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי "ענף ההיי־טק הישראלי שמר בשנים האחרונות, ועד לפני כמה חודשים, על נתוני פעילות טובים יחסית – הן ברמת ההשקעות והן ברמת השכר, למרות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף הנתונים המעודדים, התחרות בין מדינות על מיקום פעילותן של פירמות, בעיקר בתחום הטכנולוגיה, ועל מיקום רישום הכנסותיהן מצריכה הקצאת משאבים לשימור ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות". "החוק מבשר על תחילת מפנה בהיי-טק הישראלי" שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "אישור החוק הוא בשורה חשובה להיי-טק הישראלי, שמצוי בהאטה מאז מחצית 2022". הוא אמר כי "מטרת החוק היא להסיר חסמים ולעודד הקמה וצמיחה של חברות היי-טק ישראליות. החוק מבשר על תחילת מפנה בהיי-טק הישראלי". נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. צילום: פלי הנמר נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הגדיר את חוק האנג'לים "צעד חשוב במיוחד, שיעזור לתעשיית ההיי-טק לצמוח, באמצעות שורה של תמריצים כלכליים שיעודדו השקעות בתעשייה עתירת הידע בישראל". ד"ר תומר אמר כי "אנחנו קוראים להמשך עידוד ההשקעה בישראל, ולעודד סקייל-אפ של חברות בארץ".