לאחר מחקר של שנה, שבמהלכו נבדקו תוצאות של 7,392 ביקורות על מוצרים בגוגל, ב-Bing וב-DuckDuckGo, מצאה קבוצה של ארבעה חוקרים גרמנים, שתוצאות החיפוש בגוגל נעשות גרועות יותר ויותר ככל שהאינטרנט מוצף בתוכני זבל מחוות של קידום אתרים ומקישורי אתרים של שותפים. לדברי החוקרים, מאוניברסיטאות לייפציג ובאוהאוס ומהמרכז לניתוח נתונים מדרגיים ובינה מלאכותית, זוהי הסקירה השיטתית הראשונה בשאלת ההרעה באיכות התוצאות של מנועי החיפוש, שבהלכה נבדקו אינספור קישורים בשנה האחרונה, והביאו את הצוות למסקנה שכל מי שמתלונן על האיכות הפוחתת של תוצאות גוגל צודק, וכי נראה שהדברים רק הולכים להחמיר עוד יותר עם הופעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית. "אנו יכולים להסיק שדפים בדירוג גבוה יותר זכו בממוצע ליותר טיפול של אופטימיזציה (SEO – Search engine optimization), מרוויחים יותר בעקבות שיווק שותפים, והם מראים סימנים של איכות טקסט נמוכה יותר", כתבו החוקרים. הם גילו גם, שבעוד חלק קטן מהביקורות על מוצרים משתמשות בשיווק שותפים, רוב התוצאות של מנועי החיפוש אכן משתמשות בטקטיקה, שרק מוסיפה לבעיה של איכות דף התוצאות של מנועי החיפוש. "לכל מנועי החיפוש יש בעיות משמעותיות עם תוכן שעבר אופטימיזציה גבוהה (שותפים)… אנו גם רואים יחס הפוך בין השימוש בשיווק שותפים למורכבות התוכן", סיכמה רביעיית המומחים. במילים אחרות, ככל שהדף עמוס יותר בקישורי שותפים ובאסטרטגיות אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO), כך הוא נהיה גרוע יותר. הדפים האלה נמצאים בכל מקום, ולכן התוצאות בדרך כלל מחמירות. עם זאת, החוקרים קבעו שכל שלושת מנועי החיפוש מועדים להיות מושפעים מקמפייני ספאם רחבי היקף של קישורי שותפים, ולמאמצים שהם עושים כדי לבטל מניפולציה כזו באמצעות עדכוני אלגוריתמים יש, במקרה הטוב, "אפקט חיובי זמני". גוגל אפילו טענה ב-2022, שהיא מעדכנת את האלגוריתם שלה כדי לתת עדיפות ל"תוכן הראשון של האנשים", אך כפי שמצאו החוקרים, המאמצים הללו עלו בתוהו, שכן מומחי קידום אתרים ומפעלי ספאם פשוט הבינו כיצד לעקוף את השינויים. תוצאות הולכות ומחמירות הודות ל-GenAI כעת, עם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת, המסוגלת לשאוב עותק באיכות נמוכה תוך שנייה, האינטרנט רק נכנס יותר למסלול של הצפה בזבל. החוקרים מצאו שדומיינים של ספאם עדיין משתוללים בדפי תוצאות החיפוש, ושיש "מגמת ירידה כללית באיכות הטקסט בכל שלושת מנועי החיפוש", ובמקביל – "הגבול בין תוכן אמיתי לספאם הולך ומיטשטש – מצב שבוודאי יחמיר בעקבות הפריחה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית". "תוכני ספאם בצורה של תוכן מסחרי באיכות ירודה vמיוצרים בהמוניהם ראויים ליותר תשומת לב", טוענים החוקרים, אבל איך להילחם בכך – לא בהכרח ברור. בתגובה לפרסום, גוגל השיבה, כי "המחקר הספציפי הזה בחן באופן מצומצם תכנים של סקירת המוצר, והוא לא משקף את האיכות והשימושיות הכוללת של חיפוש אחר מיליארדי השאילתות שאנו רואים מדי יום. השקנו שיפורים ספציפיים כדי לטפל בבעיות הללו – והמחקר עצמו מצביע על כך שגוגל השתפרה בשנה האחרונה ומתפקדת טוב יותר ממנועי חיפוש אחרים. באופן רחב יותר, צדדים שלישיים רבים מדדו תוצאות של מנועי חיפוש עבור סוגים אחרים של שאילתות ומצאו שגוגל איכותית משמעותית מהשאר"

וואווי הודיעה באופן רשמי כי היא נוטשת את סביבת האנדרואיד. החברה בישרה במסיבת עיתונאים על האיטרציה הבאה של מערכת ההפעלה שלה, שבמקום HarmonyOS תקרא מעתה HarmonyOS Next. ב-וואווי מדגישים שלא מדובר בממשק מעל אנדרואיד של גוגל, כמו שיצרניות טלפונים רבות נוהגות לעשות, וכפי שה-HarmonyOS הייתה עד עתה, אלא במערכת הפעלה מלאה. למעשה, היא בכלל לא מבוססת יותר על קרנל של לינוקס, בדומה לאנדרואיד, אלא על קרנל חדש שהחברה פיתחה מאפס. ב-וואווי אף טוענים שהקרנל שהחברה פיתחה טוב, מדויק ומהיר יותר מהקרנל המתחרה של לינוקס. Yesterday, Huawei officially announced that HarmonyOS Next Galaxy is formally open for application to all developers. Currently, more than 380,000 developers have been certified. The first batch of 200+ partners is currently adapting to HarmonyOS. pic.twitter.com/fiJa66rWS0 — hello world (@hellowo63335565) January 19, 2024 השינוי: קשור במלחמת הסחר ארה"ב-סין לא ברור מה הסיבה שהובילה את וואווי לפתח מערכת חדשה מלאה, שכנראה גם לא תצא – בהתחלה לפחות – את גבולות סין, אבל ככל הנראה מדובר בתגובה להמשך הלחץ הטכנולוגי האמריקני, שהתמקד רבות ב-וואווי כמייצגת בכירה של טכנולוגיית הטלפוניה והתקשורת הסינית. אולי כתגובת נגד, וואווי נהנת ממכירות טובות מאוד של טלפונים בשוק הסיני, להבדיל מכלל העולם, ואפל כנציגה אמריקנית אייקונית, סובלת ממכירות שהולכות ויורדות – שלא הפריעו לה לכבוש את הפסגה ב-2023 מידי סמסונג. בכל מקרה, זה גם אומר ש-וואווי תנתק לחלוטין מגוגל. כדי לספק מענה, החברה מתחייבת שעד ההשקה בפועל במהלך השנה כבר יהיו 200 אפליקציות ולצידן כ-70 משחקים, ובכל מקרה היא העבירה את כל כלי הפיתוח, כולל מודלים לבינה מלאכותית מובנים, לכל מפתח שרוצה בכך. למעשה, בחברה מעריכים שעד סוף 2024 יהיו כמה אלפי אפליקציות עבור HarmonyOS Next.

באחרונה נתפס ונעצר בלוס אנג'לס איש עסקים החשוד שמכר טכנולוגיית אבטחה רגישה לרוסיה. לחשוד, איליה (יאשה) קאהן, בן ה-66, יש קשר ישראלי, משום שהוא בעל אזרחות הן בארצות הברית, הן ברוסיה והן בישראל. קאהן, שמחזיק בתים בברוקלין, בניו יורק ובלוס אנג'לס, מעורב, כך לטענת רשויות אכיפת החוק האמריקניות, במבצע ארוך שנים לייצוא בלתי חוקי של טכנולוגיה רגישה מארה"ב למפעל המזוהה עם הצבא הרוסי. קאהן הוא הבעלים של שתי חברות: Senesys – שבסיסה בקליפורניה, ו-Sensor Design Assn – הפועלת מניו יורק. חברות אלה עוסקות ביצירת תוכנות אבטחה ושבבי סיליקון, בין השאר עבור תעופה צבאית וציוד חלל. התובעים הפדרליים טוענים נגדו כי שתי החברות של קאהן הן למעשה ישות אחת שייצאה יותר מ-290,000 שבבי מיקרו-אלקטרוניקה ופריטים אחרים מארה"ב לרוסיה בין השנים 2017 ל-2023. לאור אזרחותו הישראלית של קאהן והאופי הגלובלי של פעילותו, לכאורה, הפרשה כולה מקרינה גם על קשרי ישראל-ארה"ב. קאהן, על פי הדיווחים, שיתף פעולה עם חברת מוליכים למחצה רוסית ששמה אלוויס (Joint Stock Company Research and Development Center Elvees), שנגדה הפעיל הממשל האמריקני סנקציות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. לפי הדיוחים במדיה האמריקנית, אין זה סוד כי אלוויס מילאה תפקיד מרכזי בתמיכה בצבא הרוסי. הפרות הסנקציות וסיוע למעצמות עוינות – איום על הביטחון הלאומי רישומים פיננסיים חושפים שהעסקים של קאהן קיבלו יותר מ-37 מיליון דולר מ-אלוויס והישויות הקשורות אליה בין 2012 ל-2022, כולל יותר מ-2.1 מיליון דולר ב-2021 וב-2022 בלבד. קאהן עומד כעת בפני אישומים של קשירת קשר להפרת חוק הרפורמה בבקרת היצוא, המסדיר יצוא של סחורות, טכנולוגיה ותוכנה אל גופים צבאיים פוטנציאליים. התובעים טוענים כי קאהן ייצא מיקרו-בקרים מתוצרת ארה"ב אל אלוויס שברוסיה ב-2019, וכן ציוד אחר ב-2022, ועשה זאת באמצעות חברת שילוח מהונג קונג – כשכל פועלו זה בוצע ללא הרישיונות הנדרשים מטעם ממשלת ארה"ב. ציוד זה כלל בקרי ממשק רשת ומשדרי תדרי רדיו, שהיצוא שלהם מוגבל למטרות ביטחון לאומי ולוחמה בטרור. קאהן מואשם גם במספר פעולות אחרות לסיוע לאלוויס, כולל הסדרת המשך קבלת מוליכים למחצה שיוצרו בטייוואן לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, משלוח פריטים אלה באופן לא חוקי מטייוואן לארה"ב ולאחר מכן לרוסיה, אחרי שהחברה הטייוואנית סירבה לשלוח את המוליכים למחצה ישירות לרוסיה בעצמה. משרד המשפטים האמריקני הזהיר כי הפרות של הסנקציות של ארה"ב וחוקי בקרת יצוא המסייעים לרוסיה ולמעצמות עוינות אחרות מהוות איום על הביטחון הלאומי. אם יורשע, קאהן צפוי לעמוד בפני עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר. הופעתו בבית המשפט לוס אנג'לס נקבעה ליום ה' הקרוב. נמשיך לעקוב.

"לפני ה-7 באוקטובר, החשבנו את ה-AI כסכנה הגדולה ביותר לעתיד האנושות. פחדנו שהבינה המלאכותית תהיה, ביום מן הימים, יותר מפותחת מהאנושות, שהיא תעקוף את המין האנושי. ה-7 באוקטובר הכניס אותנו לפרופורציה וגרם לנו להבין שזאת סכנה, אבל יש סכנות גדולות יותר", כך אמרה רות אליעזר, מנהלת מחלקת AI, BI וביג דאטה בקופת חולים מאוחדת. אליעזר דיברה בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בבורסה בתל אביב. מנחי האירוע היו בן פלד, מנכ"ל הכנס, ואמיר קרלין. היא סיפרה על הפעילות המחשובית של מאוחדת מהשבת השחורה של ה-7 באוקטובר, ועל ההתארגנות של הקופה לקראתה. "מערכת הבריאות היא המעגל השני שמתמודד עם המלחמה, אחרי צה"ל", אמרה. "ב-8 באוקטובר ירדנו לסניפים שלנו בדרום וראינו שכל המערכות המסורתיות שהוטמעו שם לא מתאימות לפעילות בזמן המלחמה, הם לא היו צריכים אותן. הם היו צריכים משהו אחר – את הטכנולוגיות הכי מתקדמות שמאפשרות מתן עזרה לאנשים. הצוותים שלנו שם היו צריכים את כל הנתונים על האוכלוסיות שהם מטפלים בהן ולהחליט, בהתבסס על טכנולוגיה, איזו עזרה הם צריכים. למשל, להאזין להקלטות של שיחות שירות לקוחות, על מנת להחליט מה צריכות אוכלוסיות כגון המפונים ואנשים מבוגרים, לאור האסון שקרה והמלחמה". "עם תחילת המלחמה, הבנו שנסגור חלק מהפרויקטים שעבדנו עליהם עד אז ונחליט איך עושים את הדברים אחרת, בצורה מותאמת למצב" ציינה אליעזר. "היינו צריכים לשבור קונספציות, כולל בעולמות ה-AI". אחד מאותם פרויקטים הוא הרובוט טמי, שמאוחדת ביצעה כחצי שנה לפני המלחמה פרויקט לשימוש בו בשעת חירום. "כל מה שלימדנו את טמי ירד לטמיון בפתיחת המלחמה, כי לא תיארנו לעצמנו שיהיו אירועים בקנה מידה כפי שקרו ב-7 באוקטובר", ציינה. "הדבר העיקרי שלימדנו את טמי הוא איך להגיע לממ"ד. לא דמיינו שנצטרך לבנות מודלים אחרים עבור המערכת הזאת". "המציאות היא מעל ומעבר למה שה-AI יכולה להביא" לדברי אליעזר, "אחת התובנות המרכזיות שלנו מהאירועים היא שחלק מהפעולות יכולות להיעשות רק על ידי בני אדם, ובחלק מהדברים, בני האדם יבואו לפני הטכנולוגיה. המציאות היא מעל ומעבר לכל הדברים שה-AI יכולה להביא". היא ציינה את Watson של יבמ, שמאוחדת עובדת איתו כבר יותר מעשור. "אחד היתרונות המרכזיים של Watson הוא ששפת האם שלו היא עברית, כי הוא נולד במעבדות של יבמ בחיפה. עבורנו, זה היתרון הכי גדול שיכול להיות", אמרה. אליעזר סיימה בציינה ש-"אנחנו מנסים את מודל ה-GenAI שהוא חלק ממנו על נשים בגיל המעבר. כשאישה שנמצאת בגיל המעבר מבינה שיש לה בעיה, למשל לא ישנה טוב בלילה ויש לה יותר מדי דפיקות לב, היא לא מספרת לכל רופא את התמונה המלאה. כך, למשל, לגניקולוג היא מספרת משהו אחד, לדיאטנית משהו אחר וכדומה. היא בונה סיפור לכל רופא. קשה להבין מזה שהיא נכנסה לגיל מעבר ואת המשמעויות הרפואיות של זה. מודל ה-GenAI מאגד את מה שהיא אמרה לכל אחד מהרופאים ל-'סיפור' אחד, שאנחנו שולחים אותו ל-Watson, והוא מחליט האם היא נמצאת בגיל המעבר או לא, ומספק המלצות איזה טיפול לתת לה. זה עוזר לנשים, ובעתיד זה יעזור גם לגברים".

כתבה: הלה שחר. מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על מגמה הולכת וגדלה של חברות מכל התחומים במשק לעבור מרכישת ציוד טכנולוגי באופן המסורתי להצטיידות באמצעות ליסינג. מה שמוכר כבר שנים בשוק הרכב צובר תאוצה גם בתחום הטכנולוגי, וארגונים מביעים לאחרונה יותר ויותר עניין בליסינג לציוד מחשוב. שני מודלים מרכזיים שכבר הוכיחו לארגונים רבים שלא חייבים לבצע רכישה אם אפשר לשכור הינם מיקור החוץ – שצובר תאוצה, ופתרונות במודל SaaS (תוכנה כשירות). למרות שארגונים רבים עדיין חשים כי אין תחליף לרכישת הציוד, הרי שלפי סקר IDC, במקרים רבים ליסינג בכלל, וליסינג של מערכות מחשוב בפרט, מניבים יתרונות גדולים מאלה של אסטרטגיית רכישה. ואכן, 85% מחברות הפורצ'ן 1000 בארצות הברית רוכשות חלק מציוד המחשוב שלהן או את כולו באמצעות ליסינג. טקליס, חברת מימון ותיקה, מתמחה במגוון פתרונות ליסינג להצטיידות במערכות מחשוב (IT). מילון מושגים ליסינג (Leasing) – שיטה להשכרה או החכרה של ציוד, הנהוגה כבר שנים בארה"ב, ובארץ התפרסמה בעיקר בענף הרכב, ובזכות התועלות הרבות לחוכר נכנסה בשנים האחרונות גם לעולם המחשוב. באמצעות ליסינג ניתן‎ להשתמש במחשב על פני אורך החיים הכלכלי שלו מבלי לשלם בבת אחת את מלוא עלותו. בפועל מתבצע תשלום חודשי נמוך וקבוע לחברת הליסינג. בתום תקופת הליסינג ניתן לבחור האם לרכוש את המחשב באופציה נקובה וידועה מראש או להחזירו ולהמשיך את ההתקשרות עם מחשב חדש. במהלך תקופת התשלומים נהנה החוכר מרמת שירות ואחריות גבוהה של יצרן הציוד. שני סוגים עיקריים לליסינג – תפעולי ומימוני. ליסינג תפעולי – השכרת ציוד לתקופה של 24 או 27 חודשים בריבית מאוד נמוכה עד אפסית, כאשר בסופה יכול המשתמש לרכוש את הציוד או להחזירו לחברת הליסינג. המסלול התפעולי מתאים לציוד מחשוב כגון תחנות עבודה, מסכים וניידים. היתרונות של הליסינג התפעולי הם בעיקר חשבונאיים – עסקה חוץ מאזנית, הנרשמת בדו"ח רווח והפסד של החברה כהוצאה, חוסכת התעסקות בפחת ומשפרת יחסים פיננסיים. ליסינג מימוני – החכרת ציוד לתקופה של 27-36 חודשים, כאשר בתחילת העסקה טקליס מוציאה חשבונית אחת על מלוא שווי הציוד, והחוכר משלם את המע"מ במלואו. הסכום הנקי ממע"מ נפרס על פני התקופה ונושא ריבית בהתאם למסלול הנבחר (צמוד/קבוע), ובסופה החוכר מקבל אופציה הזדמנותית ונמוכה מאד לרכישת הציוד. המסלול המימוני מתאים לכל ציוד מחשוב באשר הוא, והעסקה נרשמת במאזן החברה כנכס מול הלוואה. ניתן להתאים פתרון ליסינג שיענה באופן מדויק לצורכי ארגונך. המחשבונים שלנו באתר: רשום את סך העיסקה וגלה מה התשלום החודשי. לרשותך מחשבון ליסינג תפעולי או ליסינג מימוני. הכותבת היא מנהלת חטיבת המימון בטקליס.

"ענף ההיי-טק חווה רצף לא הגיוני של 'ברבורים שחורים' – המצב הגיאו-פוליטי העולמי, הריביות, המהפכה המשפטית – והמלחמה. למרות ריבוי 'הברבורים השחורים', אני אופטימי: לענף ההיי-טק המקומי יש המון כוח, אנרגיה ויכולת לספוג אותם", כך אמר שחר אפעל, מנכ"ל נס. אפעל דיבר בוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שהתקיימה היום (א') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מבכירי הענף. מנחת הכנס הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי אפעל, "ההפעלה של כלל החברות בענף שעובדות בישראל – נפגעה פחות במלחמה. ניתן לציין כאן לחיוב את המגזר הממשלתי: אחרי מגפת הקורונה, כלל המגזר הזה עשה קפיצת מדרגה משמעותית – הן בתהליכי הדיגיטציה והן בהשקעות הרבות בטכנולוגיות, לרבות ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס". "מלחמה היא לא רק 'אגם הברבורים השחורים'" הוא ציין ש-"מלחמה היא לא רק רצף הופעות של 'ברבורים שחורים' – או, אם תרצו, 'אגם הברבורים השחורים'. מלחמה משנה מצבים ולעתים עושה טוב, כי היא מייצרת הנבטות של לא מעט פיתוחים, שירותים ומוצרים חדשים. יש לוודא שענף ההיי-טק ילך בכיוון זה וידאג לעשות את מה שנדרש ממנו – ובצורה הנכונה". "יש פה הזדמנות להגדלת הכמות של השירותים הדיגיטליים בכלל המדינה, ובמגזר הממשלתי בפרט. אלה יכולים לסייע להאצת השינוי, כך שהוא יהיה נכון ומדויק יותר, עם הטמעת טכנולוגיות חדשניות", אמר אפעל. כך, ציין, "ניתן לקבל כיום החלטות שעשויות להשפיע במשך שנים רבות לחיוב על הענף ועל המדינה – החלטות שתומכות בצמיחה. בקורונה, תפקיד ה-IT והטכנולוגיה בארגונים – במיוחד במגזרים הציבורי, הפיננסי והבריאות – השתנה והתעצם, ומנהלי ה-IT עלו לקומות של ההנהלות הבכירות. גם כעת ניתן לבצע האצה של חדשנות מבוססת טכנולוגיה, עם הענן, שמאפשר זאת. מדובר בתהליך דו שלבי – לעשות זאת הן פנימה, בארגונים, לטובת העובדים, והן אל מול הלקוחות הסופיים". "עוד תחום שבו ניתן לצאת נשכרים מהמלחמה הוא עולם הגנת הסייבר. גם שם ניתן להאיץ תהליכים, ולתת מענה טוב ומקיף יותר למתקפות הרבות", אמר. לסיכום, אפעל ציין כי "ה-IT המשיך את המומנטום של הקורונה, וארגונים הוסיפו לצרוך טכנולוגיה גם אחריה, כדי לשפר את חוויות העובד והלקוח. הם הטמיעו טכנולוגיות כדי להתייעל ולשפר את איכות השירות ועוד. הטכנולוגיה תומכת באופן מלא, גם בחודשים אלה, בצרכים ובתהליכים העסקיים והתפעוליים של גופי הביטחון, משרדי הממשלה ומערכות הבריאות. לצד כלל התהליכים הללו, יש לשים לב לעסקים הקטנים יותר במשק, שעבורם מדובר בתקופה קשה ביותר".

קשה היה שלא להתרגש הבוקר (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. המקום, שאירח את ועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, היה גדוש ומלא מפה לפה בבכירים ומומחים מהענף, שבאו לשמוע על ההתפתחויות האחרונות, ובעיקר על השפעת המלחמה על ההיי-טק, האתגרים שהיא מביאה איתה והיציאה הצפויה מהמשבר, מתישהו (בתקווה שקרוב ככל האפשר), ביום שאחרי. יותר משלושה חודשים אחרי פתיחת המלחמה, מתרבים הדיבורים על היום שאחרי. אמנם לא בממשלה, אבל כן בכלכלה ובהיי-טק – וזה היה ניכר כמעט מכל נאום, הרצאה ופאנל בוועידה. ראשי ובכירי הענף רואים את עצמם כנהגים של הקטר של המשק, זה שיוציא אותו מהמשבר ויחזיר אותו לצמיחה. השאלה הגדולה היא: איך עושים זאת? איך אותם "נהגים", יחד עם ה-"נוסעים" שלהם (העובדים), ינהגו על ה-"כביש" של מדינת ישראל? הבון טון בין הדוברים בוועידה היה שהדרך לחזור לצמיחה היא התייעלות, שתהיה מבוססת בעיקר על טכנולוגיה, אוטומציה של תהליכים, בינה מלאכותית, טרנספורמציה דיגיטלית ומעורבות פעילה של הממשלה. כל אלה הם לא רק מילים מפוצצות, אלא כאלה שמיתרגמות למעשים, או לפחות יכולות להיתרגם. עצם קיומה של ועידת הפסגה היום היא אירוע בפני עצמו. אירוע שמסמל אופטימיות – שהקטר של המשק יוביל אותו ליציאה מהמשבר ולניצול ההזדמנויות שהוא מעלה, ושעוד יעלו בעתיד חלק מאותו תרגום למעשים מצוי בממשלה: היא, שתפקידה הוא לסייע לענף (יותר מהמידה המוגבלת שבה היא מסייעת כעת), צריכה בעצמה לבצע פעולות רבות של התייעלות. למשל, סגירת משרדים מיותרים. אלא שיש כאן אתגר: איך מתייעלים מבלי לפגוע בשירות לאזרח? יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, היטיב להשיב: הוא אמר שהתייעלות לשם התייעלות, צמצום שירותים וסגירת משרדים תפגע באזרחים ובשירותים, והדרך להתייעל היא השקעה מתמשכת בדיגיטציה ובאוטומציה של תהליכים. ולא רק: רוטנברג ציין דבר שעד כה שמענו עליו בעיקר במגזר העסקי – שלא מעטים מעובדי המדינה עברו לעבוד מהבית, מה שיוצר הזדמנות לצמצם בשטחי נדל"ן, ולמקסם עלויות מחשוב ושרתים. מעבר לזה, ואתגרים אלה צוינו בפאנל מנמ"רי הממשלה, שהיה חלק מהאירוע – על החברים בשלטון לממש מכרזים, ולעשות את כל מה שצריך כדי שבעידן אי הוודאות הנוכחי תהיה לפחות ודאות אחת: שהרציפות התפקודית של הממשלה תישמר, ותתאפשר בכל מצב. כמו כן, עליהם לוודא שהענן הממשלתי, נימבוס, יעמוד באחד היעדים המרכזיים שלו – להיות מנוע לשיפור השירותים של הממשלה. מה שבממשלה צריכים להבין היבט אחר, ולא פחות חשוב, של הממשלה הוא תפקידה לסייע להחזרת המשק לצמיחה. הדוברים בפאנלים השונים הדגישו שבקריית הממשלה בירושלים צריכים להפנים שהזרמת תקציבים להיי-טק היא לא עוד סעיף הוצאות, אלא השקעה מניבה, שמייצרת את היכולת לחזור לצמיחה. ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה כי הגדלת תקציב רשות החדשנות במיליארד שקלים, שלפחות חלקם יופנו לסטארט-אפים, זה חשוב, אבל הממשלה לא מקדמת נושאים לא פחות חשובים, כמו מדע, חינוך טכנולוגי והשקעה בחברות גדולות, שמייצרות את מרבית ההכנסות של ההיי-טק, את מרבית היצוא שלו ואת מרבית מקומות העבודה בענף. לצורך כך צריכים בממשלה להפנים שענף ההיי-טק אינו מקשה אחת. עוד צריכים להפנים בממשלה שאחד המרכיבים החשובים של ענף ההיי-טק הוא ה-IT, אבל זה דבר יותר כללי, ולא קשור בהכרח למלחמה ולהתאוששות ממנה. המלחמה לא פגעה בצורה דרמטית בחברות ה-IT. אמנם, הייתה ירידה במכירות, אבל העובדה שהמלחמה פרצה ברבעון האחרון של השנה, ושבדצמבר 2023 החלה התאוששות, איזנה אותה במשהו. ועידת הפסגה של ההיי-טק, היום (א'). צילום: יניב הלפרין השאלה היא מה יהיה ב-2024, והתשובה תלויה, במידה רבה, באירועים חיצוניים – המשך המלחמה, מצב חוסר הוודאות – האם הוא יימשך כפי שהוא, יצטמצם עד כדי ודאות מלאה, או, חלילה, יעלה? המסקנה מהוועידה היא אופטימית – שאפשר להפוך את "הברבור השחור", המשבר, להזדמנויות חדשות, לצמיחה, ליצירת שווקים ופתרונות חדשים. השורה התחתונה: ועידת הפסגה שנערכה היום היא האירוע הפיזי הענק הראשון שאנחנו, באנשים ומחשבים, עורכים מאז תחילת המלחמה (קדמה לו ועידה גדולה, אך קטנה יותר, שעסקה בסייבר). הוועידה הייתה אמורה להתקיים ב-15 באוקטובר, אבל אז באו האירועים הנוראיים של ה-7 באוקטובר וטרפו את הקלפים. לכן, עצם קיומו של האירוע היום הוא אירוע בפני עצמו. אירוע שמסמל אופטימיות – שהקטר של המשק יוביל אותו ליציאה מהמשבר ולניצול ההזדמנויות שהוא מעלה, ושעוד יעלו בעתיד.

"ההתייעלות חשובה בכלל, ובמגזר ההמשלתי בפרט. אלא שהתייעלות שתיעשה ללא הטמעת כלי טכנולוגיה וחדשנות רק תפגע במשרדי הממשלה. רק חדשנות ותרבות טכנולוגית תוכלנה להבטיח התייעלות ארוכת טווח, שתביא לשיפור השירות לאזרחים. זה ייעשה לא עם הוספת מנגנונים, אלא עם אג'יליות ואדפטיביות. נדרשות יותר אוטומציה ויותר דיגיטליזציה של תהליכים, עם כמה שפחות התערבות ידנית, לטובת מיקוד בפעילויות הליבה. התייעלות שכזו היא שתניב יותר ערכים כספיים ותביא לניצול טוב יותר של כספי משלמי המיסים", כך אמר יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר. רוטנברג דיבר בוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שהתקיימה היום (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מבכירי הענף. מנחת האירוע הייתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי רוטנברג, "אף שאנחנו נמצאים, אחרי ה-7 באוקטובר, במציאות אחרת, מה שלא השתנה הוא הצורך שלנו לחשוב טכנולוגית. הצורך ברתימת הטכנולוגיה לטובת האזרחים. זאת, על רקע הגידול הדרמטי בהוצאות והפחתת ההכנסות ממסים, בשל המלחמה. מצב זה מחייב אותנו לנקוט בצעדים ממשיים – להתייעל, לחסוך ולשדר למשק יציבות". "משרדי הממשלה לא תמיד טובים בהתייעלות" הוא ציין כי "משרדי הממשלה יכולים וצריכים להתייעל, אבל זה לא פשוט, כי הם לא תמיד טובים בכך. זה קשה ולא מתגמל, אולם זו הזדמנות לשינויים. חשוב שזו תהיה התייעלות מספקת, בת קיימא ואמיתית – ולא קוסמטית, התייעלות שתענה לאתגר כוח האדם, שתהיה לא רק כמותית אלא גם איכותית, ושתביא לשינויים בתהליכים. יש לשנות את המצב שבו חלק מהמשרדים לא 'מדברים' ביניהם, צריך לנווט ביתר יעילות בשדה הביורוקרטיה, לצמצם את חוסר היעילות ולהגדיל את השקיפות. הליכי קבלת ההחלטות נדרשים להיות מתואמים. כמו כן, יש לסלק את כל אבני הנגף, לטובת שירות טוב ויעיל". "משרדי הממשלה, בסיוע מערך הדיגיטל הלאומי", אמר החשכ"ל, "מנסים לשפר ועושים זאת, אבל אנחנו עדיין רחוקים מלהשיג את היעד באופן מלא. הממשלה היא ספינה כבדה ומורכבת – ונדרשת השקעה בשינוי, עם נחישות, עד להגעה לנקודת פיתול, שתביא להזדמנות ולצמיחה מהמשבר". "מהפכות" התשלומים והענן בממשלה רוטנברג אמר כי "יש להביא לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות על ידי הממשלה, כולל יכולות ניתוח מעמיק של ביג דאטה ובינה מלאכותית. אלה כלים שיכולים להגדיל את התפוקה של העובדים. ה-AI מסייעת בפרט בתחומי הכספים". "בשנים האחרונות, הממשלה עוברת מהפכה בעולם התשלומים", אמר. "אנחנו, במשרד האוצר, פועלים על מנת לטפל ביעילות רבה יותר בניהול נכסי המדינה. עשינו קפיצת מדרגה בתחום הסליקה והתשלומים – וזה נושא מורכב. אנחנו מאפשרים סליקה מתקדמת, עם ארנקים דיגיטליים, לטובת עצמאות ומהירות בביצוע התשלומים, מבלי לאבד שקיפות וגמישות". הוא הוסיף כי "אנחנו מצויים בעיצומה של מהפכה נוספת, בתחום התשתיות בענן. ה-IT מסייע לנו בצמצום ההוצאות התפעוליות. מדובר בכסף רב, למשל, אנחנו ממטבים את האכלוס של החדרים, על רקע העובדה שרבים מעובדי המדינה עברו לעבוד מהבית. עלינו לעבור לעולם דיגיטלי מדיד ומנותח. היעד הוא לרתום את ה-IT למיטוב התפעול, להבנת המשמעויות התפעוליות, על מנת להניב חסכון ולאפשר הסטה של משאבים לתחומי החינוך, הבריאות והרווחה". רוטנברג התייחס בהקשר זה לפרויקט הענן הממשלתי, נימבוס. "זהו פרויקט דגל רב שנתי שלנו, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי", ציין. "ספקיות הענן הגלובליות כבר הקימו בישראל דאטה סנטרים מקומיים ייעודיים לתחום, בהשקעה כוללת של 15 מיליארד דולר. התשתית הטכנולוגית אדירה, והיא תניב מענה כספי מהיר, ותקדם תרבות של נתונים וחישוב עתיר ביצועים. בימים אלה אנחנו עובדים להקמת אגם נתונים ממשלתי, שאליו יוזרמו כלל הנתונים. נטמיע כלי בקרה ונקבל עוד יכולות לזיהוי הונאות". לסיכום, רוטנברג אמר ש-"משרד האוצר, ואגף החשב הכללי בתוכו, הוא גורם ומעודד של חדשנות מבוססת טכנולוגיות מתקדמות. הדרך ארוכה ומורכבת, יהיו עליות ולצערנו גם מורדות – אבל אנחנו לא יכולים לפספס את ההזדמנות הזו. אין לנו ברירה אחרת".