כן, גם בינה מלאכותית יכולה לפעמים להטעות. זה מה שקרה לטים הנסן מהולנד, מומחה לבינה מלאכותית, שנהג ברכבו על אחד הכבישים שמותקנות בו מצלמות AI חכמות של המשטרה ההולנדית בשם Monocam. המצלמה, שנועדה לזהות נהגים שדעתם מוסחת על ידי המכשירים הניידים שלהם,  סימנה את הנסן כמי שהשתמש בטלפון הנייד שלו, והוא קיבל קנס של 380 אירו על שימוש בטלפון שלו לכאורה בזמן נהיגה. הנסן, כאמור מומחה AI, שעובד בחברת Nippur, מצא את התמונה שצולמה על ידי המצלמה החכמות, שבה נראה בבירור שהוא רק גירד בראשו בידו הפנויה. בפוסט בבלוג של החברה, הוא תיאר את המקרה ואף הסביר מה לדעתו השתבש עם ה-AI של המשטרה ההולנדית והמצלמה החכמה שבה השתמשו וכיצד ניתן לשפר אותה. הוא הדגיש את המגבלות של טכנולוגיית הבינה המלאכותית הנוכחית שבה משתמשת המשטרה ההולנדית. הניתוח של הנסן הצביע על פגם מכריע בפעולת הבינה המלאכותית: היא נוטה להניח בטעות, שכל תנועת יד ליד הראש מעידה על שימוש בטלפון. תקרית זו מעלה שאלות לגבי דיוק ה-AI ומדגישה את תפקידה של טעות אנוש, שכן הקנס אושר על ידי שוטר שבדק את העדויות המצולמות. למרות הכישלון שחווה הנסן, הולנד בדרך להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית בניטור תעבורה. המשטרה ההולנדית משתמשת ב-Monocam מאז 2021, עם הצלחה משמעותית בזיהוי נהגים שמסמסים בזמן נהיגה. על פי דיווח בערוץ חדשות הולנדי, הטכנולוגיה תפסה 116,000 נהגים בשנת 2022, עם ציפיות למספרים גבוהים יותר בשנת 2023. יתרה מכך, הולנד מתכננת להציג מצלמות ריסים של Focus עד סוף 2024. למערכות מתקדמות אלו תהיה יכולת להעריך לאן נהגים מסתכלים, לזהות הפרות של אור אדום ולבדוק אם הנוסעים חגורים בחגורות בטיחות. הנסן הביע את רצונו לסייע למשטרה בשיפור טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה כדי למנוע זיהוי שגוי עתידי. המקרה שלו עורר דיון רחב על שילוב בינה מלאכותית בכלי אכיפת חוק וההכרח בשיפור מתמיד כדי להבטיח את דיוקם ואמינותם.

ההצלחה של אנבידיה בזכות שבבי הבינה המלאכותית שלה מושכת, מן הסתם, תשומת לב רבה – גם של כאלה שרוצים להתחרות בה. אחד המתחרים האפשריים הוא מאסיושי סאן, המייסד של קבוצת האחזקות היפנית סופטבנק, שאחת האחזקות הידועות ביותר שלה, בהיבט הטכנולוגי, היא ARM. מפתחת השבבים הבריטית הונפקה באחרונה, וסאן רוצה לגייס באמצעותה, לצורך העניין, לא פחות מ-100 מיליארד דולר. לפי הדיווחים, סאן דוחף להקמת פרויקט שהכינוי שלו הוא "פרויקט איזאנגי" ושמטרתו תהיה לקדם את מה שכבר זכה לכינוי AGI – בינה מלאכותית כללית, או לשימוש כללי. הפרויקט נקרא על שם האל במיתולוגיה היפנית שאחראי ליצירה ולחיים, ובחירת השם מתאימה לגישה שלפיה ה-AGI יוכל לספק תובנות ותגובות טובות יותר ממוח אנושי. לא ברור האם מטרת הפרויקט היא לבנות שבבים מהבסיס, אך כנראה שסופטבנק תנסה למנף את ההובלה של ARM בפיתוח ארכיטקטורות של מעבדים, מתוך ניסיון להתחרות בשבבים שמוכרת אנבידיה. סאן אמר כי "AGI זה מה שכל מומחה בינה מלאכותית מחפש. אולם, כששואלים את אותם מומחים על הגדרה מפורטת, תזמון, כמה כוח מחשוב, כמה ה-AGI חכמה יותר מהאינטליגנציה האנושית – לרובם אין תשובה. לי יש תשובה משלי: אני משוכנע שה-AGI תהיה אמיתית בעוד 10 שנים".

זה כבר לא בתיאוריה: מדינות "ציר הרשע בסייבר" – סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה – עובדות עם מודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לשפר את פעילות הסייבר ההתקפית שלהן; כך לפי מחקר חדש של מיקרוסופט (Microsoft) ו-OpenAI. לפי השתיים, "קבוצות איומים מתמשכים מתקדמים (APTs), הפועלות בחסות ובתיאום מדינות – משתמשות כולן ב-LLMs, כדי לשכלל את המתקפות שלהן. הן עושות שימושים בשירותי OpenAI כדי לחפש מידע בקוד פתוח, לתרגם טקסטים, למצוא שגיאות קידוד, להפעיל משימות קידוד בסיסיות, לסייע למסעות תקיפה בסייבר, ולאתר מיקומים וקורבנות פוטנציאליים". החוקרים חשפו חמישה שחקני איומים גדולים, שהשתמשו בתוכנת OpenAI לשיפור המתקפות בכלל, ולצורכי מחקר, הונאות ומטרות זדוניות אחרות – בפרט. OpenAI סגרה את כל החשבונות שלהם. לצד הממצאים המרתיעים, יש גם חדשות טובות: אף אחת מהמתקפות הללו, שהסתייעו ב-LLM – לא הייתה הרסנית במיוחד (עד כה). עושות שימוש ב-GenAI בפעילותן. מדינות ציר הרשע בסייבר – סין, איראן, צפון קוריאה ורוסיה. צילום: שאטרסטוק מי השתמש בשירותי OpenAI – וכיצד?  אחת המשתמשות בשירותי OpenAI שהתגלו היא קבוצת האקרים מרוסיה ששמה דוב מהודר (Fancy Bear), או APT28. מקורה ב-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי. כינויים נוספים שלה הם סופת שלגים ביער (Forest Blizzard), דמדומי ברזל (Iron Twilight), אגם קפוא (FROZENLAKE), וכן Sednit, Sofacy, TA422, ו-ITG05. חברי הקבוצה התפרסמו בעבר שלוש פעמים: בפריצה למטה ולמערכות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב ב-2016; בגניבות מידע על חיסוני קורונה בפיתוח, ב-2020; ובשורת מתקפות על חברות וארגוני ממשל באוקראינה, בזמן מאבקה בפלישת רוסיה. לפי החוקרים, "חברי הקבוצה משתמשים ב-LLM למשימות סקריפטים בסיסיות – מניפולציה של קבצים, בחירת נתונים, ריבוי עיבודים, איסוף מודיעין ועוד". הם ציינו כי ההאקרים התמקדו בחקר פרוטוקולי תקשורת לוויינים, ובטכנולוגיות הדמיית מכ"מים, כנראה בקשר למלחמה באוקראינה. גם שתי קבוצות האקרים הפועלות בחסות סין נצפו משלבות רכיבי ChatGPT באחרונה. האחת היא טייפון עשוי פחם (Charcoal Typhoon), הידועה גם בשמות ControlX, RedHotel, פנדה מימית (Aquatic Panda) ואוניברסיטת ברונזה. לפי החוקרים, חברי הקבוצה עשו "שימוש טוב" (להאקרים) ב-AI, לטובת ביצוע פעולות זדוניות לפני או אחרי הפריצה, לאיסוף מידע על טכנולוגיות, פלטפורמות ופגיעויות ספציפיות, ליצירת סקריפטים ולהפקת טקסטים מתורגמים לצורכי הנדסה חברתית. לאחר הפריצה הראשונית, הבינה המלאכותית סייעה להאקרים לשלוח פקודות שיבוש מתקדמות, להשיג גישה עמוקה יותר למערכת הקורבן ואז להשתלט על המערכות. הקבוצה הסינית השנייה היא סלמון טייפון, המכונה גם APT4 ופנדה תועה או פנדה עצמאית (Maverick Panda). חבריה התמקדו בעיקר בשימוש ב-LLMs ככלי מודיעיני, תוך מיקוד בהשגת מידע אודות אנשים בעלי פרופיל גבוה, סוכנויות מודיעין, פוליטיקה פנים-מדינתית ובינלאומית ועוד. חבריה גם ניסו, בהצלחה חלקית בלבד, לעשות שימוש לרעה ב-OpenAI לצורך עזרה בפיתוח נוזקות וחקר טקטיקות התגנבות. הקבוצה הרביעית פועלת בחסות איראן, ושמותיה הם סופת החול של ארגמן, שריון הצב (Tortoiseshell), חתלתול אימפריאליסטי ו-Yellow Liderc. חבריה משתמשים ב-OpenAI לכתיבת תכני פישינג – למשל כאימיילים מסוכנות פיתוח בינלאומית או מקבוצה פמיניסטית. הבינה המלאכותית גם עזרה להם לכתיבה של קטעי קוד ולביצוע משימות, כאשר המשתמשים נכנסים לאפליקציה.  קבוצת ההאקרים החמישית היא קימסוקי מצפון קוריאה. היא מכונה גם גשם-שלג של ברקת (איזמרגד) וקטיפת קולימה (Velvet Chollima). חברי הקבוצה, כדומיהם, מנצלים את OpenAI לצורך משימות סקריפטים בסיסיות, יצירת תוכן לפישינג, איסוף מידע זמין על נקודות תורפה, מומחים, צוותי חשיבה, ארגונים ממשלתיים ותוכניות ההגנה שלהם בכלל והגנה גרעינית בפרט. "הוספת כלי ה-AI לא משפיעה באופן ניכר על הפעילות" "סביר להניח ששחקני איומים, שהם משפיעים ו'יעילים' מספיק כדי שחוקרי מיקרוסופט יעקבו אחריהם – הם כבר מיומנים בכתיבת תוכנה", אמר ג'וזף ת'אקר, מהנדס AI ראשי וחוקר אבטחה ב-AppOmni, "בינה מלאכותית יוצרת היא מדהימה, אבל היא בעיקר עוזרת לבני אדם להיות יעילים יותר מאשר לעשות פריצות דרך. אני מאמין ששחקני האיומים האלה משתמשים ב-LLMs כדי לכתוב קוד, כגון נוזקות – מהר יותר, אבל הוספת כלי ה-AI לא משפיעה באופן ניכר על פעילותם, כי גם קודם היו להם נוזקות. בסופו של יום, הם עדיין לא עושים דבר חדש". למרות זאת ת'אקר הזהיר כי "בינה מלאכותית עדיין מציעה יתרונות לתוקפים. סביר להניח ששחקנים רעים יוכלו לפרוס נוזקות בהיקף גדול יותר, או במערכות שלא הייתה להם בעבר תמיכה בהן. LLMs די טובים בתרגום קוד משפה, או ארכיטקטורה אחת – לאחרת. אז יש להניח כי הם יעשו זאת".

מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך, פורש מתפקידו לאחר שלוש שנים – כך נודע לאנשים ומחשבים. לא ידועה סיבת הפרישה. כממלאת מקומו מונתה מירב זרביב, מייסדת ומובילת המו"פ במשרד החינוך. פארס וארביב לא הגיבו לידיעה. פארס נחשב לאחד המנהלים המוערכים והמוכשרים במשרד החינוך. בטרם מונה לתפקיד הנוכחי, הוא ניהל תוכניות למצוינות מדעית וקידום המצוינות בפריפריה, ואף זכה בשורה של פרסים בתחום. בתקופת כוהנתו, הוביל פארס את יישום התוכנית להגברת לימודי המתמטיקה לבגרות ברמה של חמש יחידות, וסייע להביא לגידול משמעותי במספר התלמידים במקצועות הטכנולוגיים והמדעיים. בשנה האחרונה, פארס הוביל, יחד עם שר החינוך, יואב קיש, תוכניות ללימוד ולהטמעת בינה מלאכותית. בנוסף, הוא ניהל את התוכנית לקידום החינוך הטכנולוגי בפריפריה. כמו כן, בתקופתו פעלו תוכניות להטמעת המיומנויות של עולם התעסוקה. זאת, בעקבות הדו"ח שהגישה הוועדה בראשותו של דדי פרלמוטר, בעברו סגן נשיא אינטל, לבדיקת המשבר בכוח האדם בהיי-טק והדרכים לפתרונו. בתקופתו אף הוגברו שיתופי הפעולה של המשרד עם עולם ההיי-טק, האקדמיה וצה"ל. טרם ידוע מהו תפקידו הבא של פארס. הוא אמר למקורביו כי הוא ימשיך לעסוק בהנגשת החינוך ובצמצום הפער הדיגיטלי. זרביב, שגם היא מנהלת מוערכת במשרד החינוך, צברה במהלך הקריירה שלה ניסיון רב בהובלת תהליכי שינוי. היא בעלת רקע ניהולי וחינוכי במוסדות חינוך, באקדמיה ובמטה משרד החינוך, ומייצגת את ישראל בפרויקט OECD2030. במשרד החינוך צפויים להמשיך את התוכניות לחשיפת בני הנוער לטכנולוגיה. במסגרת זו אף יתקיימו תחרויות יזמות לכיתות ז'-י"ב.

"עולם הבינה המלאכותית עלה כיתה עם הופעת הבינה המלאכותית היוצרת. בתוך העולם החדש הזה, גוגל השיקה את ג'מיני – צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית, שמשמש גם כעוזר קולי. הוא מסוגל לסייע למשתמשים בשדות פעילות רבים, להגיב לפקודות קוליות ולפקודות טקסט, ולנתח צילומים שהם מעלים. באופן זה, הוא גם פותח דלתות לעולם חדש של אפשרויות בחיפוש תוכן", כך אמרה לאורה בועזיז, ארכיטקטית פתרונות ענן בגוגל קלאוד ישראל. בועזיז דיברה במפגש של E-Gov – פורום המנמ"רים והמנמ"ריות במגזר הממשלתי-ציבורי מבית אנשים ומחשבים, שהתכנס לפני ימים אחדים במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בדבריה ציינה בועזיז את המיתוג מחדש של הצ'טבוט בארד, ששינה את שמו לג'מיני. ג'מיני קרוי על שמו של מודל שפה גדול (LLM) שגוגל הציגה בסוף השנה החולפת. המודל יצא לשוק בשלושה גדלים – אולטרה, פרו וננו. אולטרה הוא הדגם הגדול ובעל היכולות הרבות ביותר, פרו נועד לטיפול במגוון רחב של משימות וננו ישולב במכשירי הטלפון של המשתמשים. "בעידן החדש של ג'מיני ניתן לבנות סוכנים חכמים יותר, כאלה שאפשר להטמיע בארגונים בכלל ובארגוני ממשל בפרט. הייחודיות של הצ'טבוט הזה הוא בהיותו מונחה נתונים", אמרה. ג'מיני. צילום: Shutterstock הובלה ב-30 מתוך 32 מדדי פעילות לדברי בועזיז, "מבחני ביצועים שונים שנעשו בתעשייה העלו שג'מיני מוביל ב-30 מתוך 32 מדדי פעילות, וכך הוא מביא לתוצאות הכי טובות עבור הלקוחות והמשתמשים. הוא עובד היטב מול בני אנוש". היא ציינה כי ג'מיני פותח מלכתחילה ובאופן טבעי לעבודה בסביבה מרובת מודלים. "אימנו אותו לטפל בכל סוגי החומרים – טקסט, תמונה ו-וידיאו", אמרה. "מההתחלה אימנו אותו על הכול ביחד, כך שהוא יוכל לפעול במהירות, תוך מעבר חלק ומהיר בין השדות השונים – למשל, לקפוץ לתמונה ומשם לווידיאו". בועזיז הוסיפה כי "יש לו יכולות הפקה מתקדמות, והוא פועל באופן מהיר. ככזה, הוא מעניק יתרונות למשתמשים מארגונים ממגזרי המדעים, המשפט והפיננסים, והופך אותו לכלי בעל ערך עבור המשתמשים". "כמו כן", הדגישה, "הוא בעל יכולות מתקדמות בהשלמת משימות מורכבות, כגון תכנות, הסקת מסקנות, ביצוע הוראות במדויק וסיוע בעבודה יצירתית. יש לו גם יכולת לפרש יותר טוב את ההקשר, מתוך הנחיות קודמות". בועזיז אמרה שג'מיני מבין עברית ושגוגל כבר מציעה את מנוע הבינה המלאכותית החדש הזה בפלטפורמת ה-Vertex AI שלה. "שם אפשר למצוא את כלל הרכיבים והכלים הנדרשים על מנת לפתח מערכות ויישומים בענן, וכך לסייע למפתחים לגלות מודלים חדשים", הסבירה. "כל זה קורה תוך כדי טיפול בהיבטי הגנת הפרטיות, ניהול נתונים מוצפן, בקרה על השירות וניהול זהויות".

על אף מורכבות התקופה ותחושת אי הוודאות העוטפת את כולנו, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית, בהיי-טק הישראלי יש לא מעט חברות שממשיכות לגייס למגוון תפקידים גם בימים אלו. הנה כמה מהחברות הבולטות (לפי סדר ה-א'-ב') המגייסות לעשרות משרות פתוחות, וכן החרבה על האופן שבו ניתן להגיש מועמדות לגיוסים אלו. אפלייד מטיריאלס אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), חברה מובילה בתעשיית השבבים העולמית, היא מחברות ההיי-טק הגלובליות הגדולות הפועלות בישראל. החברה מעסיקה כיום כ-2,350 עובדים ועובדות – רובם במרכז הפיתוח והייצור בישראל בקריית המדע ברחובות – שהוא המרכז הגדול ביותר של אפלייד מחוץ לארה"ב.  ב-אפלייד ממשיכים לשים דגש על יעדי הארגון לגיוס מגוון בשנת 2024, ובמקביל מבצעים אופטימיזציה של תהליך הגיוס, בדגש על יעילות ושיפור חווית המועמד.ת באמצעות מגוון כלים שיאפשרו לתת מענה מהיר, מדויק ואישי יותר. כיום ישנן לחברה כ-35 משרות פתוחות בישראל, ביניהן גם משרות סטודנט במגוון תפקידים, בהם: ניהול פרויקטים, ובדגש על משרות הנדסה (כגון מהנדסי תוכנה, מהנדסי יישומים, מהנדסי חשמל ורבות נוספות). למשרות הפתוחות והגשת מועמדות: https://careers.appliedmaterials.com טאבולה טאבולה (Taboola) היא חברת המלצות תוכן אשר מגיעה לכ-חצי מיליארד אנשים ביום, נסחרת בנסדא"ק ומעסיקה כ-2,000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-700 בישראל. טאבולה ממשיכה לגייס בימים אלה, עם כ-25 משרות במגוון תחומים, בעיקר בתחום הפיתוח וניהול החשבונות (Account Management).  לפרטים נוספים: https://www.taboola.com/careers נאייקס בחברת הפינטק נאייקס (Nayax), שפיתחה פלטפורמת מסחר ותשלומים גלובלית ופועלת בעשרות מדינות בעולם, יש כ-30 משרות פתוחות, ובהן: מהנדסים, מנהלי פרויקטים, תפקידי שיווק ומכירות, ועוד. החברה מגייסת הן לתפקידים התחלתיים והן למשרות הדורשות ניסיון טכנולוגי רב. ב-נאייקס מדגישים את האפשרות להצטרף לארגון גדול ויציב אשר מתפתח וצומח. בחברה מציינים שבתקופה האחרונה ניכרת החשיבות שמועמדים מייחסים לביטחון התעסוקתי, ליציבות הארגון ולאפשרות להתפתח בתוכו לאורך זמן, עם מגוון אפשרויות קריירה. למשרות הפתוחות והגשת מועמדות https://www.nayax.com/careers/ נס נס (NESS), חברת טכנולוגיות המידע מהגדולות והמובילות בישראל, המעסיקה כ-4,000 מומחים טכנולוגיים ברחבי הארץ, ממשיכה לגייס בימים אלה בצל המלחמה. עובדות ועובדי החברה לוקחים חלק, מזה שנים, בפעילויות ופרויקטים ארוכי טווח מהמעניינים והחדשניים בשוק התעסוקה, במגוון תעשיות ובגופים המשמעותיים ביותר במשק הישראלי. עיקר המשרות אליהן מגייסים בימים אלה הן בעולמות ה-CLOUD, אבטחת המידע, הפיתוח וניתוח המערכות, יישום סאפ (SAP), בדיקות, תמיכה טכנית ועוד.  להגשת מועמדות ניתן לשלוח קורות חיים למייל: Join-Ness@ness-tech.co.il למשרות נוספות ניתן לבקר באתר הקריירה: https://www.ness-tech.co.il/joinus  נובה נובה (Nova), המשחקת תפקיד מרכזי ומשמעותי בשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית, מגייסת עובדים חדשים. החברה מגייסת למגוון של משרות, בהן פיזיקאים ופיזיקאיות, חוקרים/ות אלגוריתמיקה לעיבוד תמונה, מהנדסים ומהנדסות לתחומי מערכת, DevOps, ואופטיקה, עובדי/ות ייצור, אינטגרציה ואנשי ונשות IT. 1,200 עובדי נובה פרוסים בעשרות אתרים ברחבי העולם, כולל במרכזי פיתוח וייצור מתקדמים בגרמניה ובעמק הסיליקון בקליפורניה. המטה כולל מרכז פיתוח וייצור, הממוקם בקמפוס יפהפה בפארק המדע ברחובות. עובדי החברה נהנים מסביבת עבודה נעימה, נגישה, ירוקה וממודל עבודה היברידי. לדף המשרות הפתוחות בישראל: https://www.novami.com/location_filter/israel/ סייברארק סייברארק (CyberArk) מגייסת כ-100 עובדים בישראל. החברה מתחשבת במועמדים מילואימניקים בתהליכי הגיוס, לצד תמיכה בעובדיה שחוזרים ממילואים. הגיוס מיועד לשני מרכזיה של סייברארק בישראל – בפתח תקווה ובבאר שבע. רוב המשרות הן במקצועות הפיתוח, המוצר, המחקר וה-IT. בשנה החולפת הצטרפו 108 עובדים חדשים לסייברארק בישראל, בה מועסקים כיום כ-950 עובדים. בסך הכל מעסיקה סייברארק מעל 3,000 עובדים ברחבי העולם. בין המשרות הפתוחות כרגע בחברה: מתכנתים, מהנדסי תוכנה, חוקרי סייבר, עובדי מו"פ למעבדות החדשנות בחברה, אנשי DevOps, אנשי ומנהלי מוצר, וכן עובדים למחלקות וה-IT והכספים. על רקע המלחמה, החברה מתחשבת, כאמור, בצרכים הייחודיים של מילואימניקים, הן מול מועמדים חדשים שפונים במהלך השירות או בסיומו, והן מול כאלה שהתחילו תהליכי גיוס שנקטעו בשל גיוסם למילואים. "צוות הגיוס שלנו מנהל רשימות של מילואימניקים שהתחילו תהליכי גיוס בחברה, ואנו מחדשים כעת את הקשר איתם ומזמינים את מי שפנוי להמשיך בתהליך", אומרת גילי שילוני, מנהלת משאבי אנוש של סייברארק בישראל. "במקביל, אנו משקיעים משאבים רבים בתמיכה בעובדינו שחוזרים ממילואים, כולל סדנאות לעובדים עצמם ולבני המשפחות בנושא חזרה לשגרה מדורגת, מתן תמיכה רגשית 24/7 למי שזקוק כולל שירות פסיכולוגי באמצעות אפליקציית ifeel, סדנאות הדרכה למנהלים כיצד לנהל חזרה לשגרה וכיצד להתייחס לעובדים שחזרו מהמלחמה". יצוין כי מתחילת המלחמה סייברארק מרכזת מאמצים רבים בסיוע במישור הלאומי, הן באמצעות תרומות והן באמצעות התנדבות משמעותית של עובדיה. כחברה ישראלית גאה, במטה החברה בארה"ב מתנוסס תמיד דגל ישראל לצד דגל ארה"ב. אל מפרט המשרות הפנויות לאיוש בישראל.

החיכוכים בין ענקיות הטכנולוגיה אפל (Apple) האמריקנית וספוטיפיי (Spotify) השוודית בנוגע לפעילות החברות באירופה עומדים להגיע לכדי פעולה של הנציבות האירופית נגד אפל. לפי דיווח של הפייננשל טיימס מאתמול (א'), שהתבסס על מקורות אנונימיים אך יודעי דבר, הנציבות החליטה להטיל על יצרנית ה-iPhone קנס של 500 מיליון יורו (539 מיליון דולר), בשל מה שהיא טוענת שהוא חנק, לכאורה, של תחרות, שאפל אחראית לו בתחום הזרמת המוזיקה באיחוד האירופי. הודעה רשמית על הקנס צפויה להתפרסם בתחילת החודש הבא, כך לפי הדיווח ב-טיימס. חמש שנים של חקירה – וחנק תחרות החלטה זו מסמנת את שיאה של חקירה בת שנים, שהחלה בתלונה של ספוטיפיי שהוגשה כבר ב-2019 לוועדת ההגבלים של האיחוד. התלונה האשימה את אפל בפרקטיקות אנטי-תחרותיות בתוך המערכת האקולוגית שלה בחנותה, ה-App Store. ספוטיפיי טענה במקור כי אפל חורגת מכללי המסחר ההוגן, מכיוון שהיא דורשת את מה שהחברה השוודית הגדירה כ'מס' של 30%, עבור הרכישות המתבצעות בחנות האפליקציות שלה, כולל בעת שדרוג מהתוכנית החינמית – המבוססת על השמעת מודעות למנוי חודשי כספי. לטענת ספוטיפיי, שעומדת מאחורי אפליקציית הזרמת המוזיקה וההסכתים, זהו סכום גדול מדי אשר מאלץ אותה להעלות מחירים. מעבר לכך טענה ספוטיפיי כי אפל מטילה מגבלות שונות ביצירת התקשורת שלה עם הלקוחות, כדוגמת מניעת האפשרות לפרסם שהיא מציעה שלושה חודשי מנוי פרימיום במחיר זול במיוחד. לדבריה, מדובר במגבלות שאינן קיימות עבור שירות הזרמת המוזיקה של אפל עצמה, אפל מיוזיק. ספוטיפיי טענה כי התנהלות זו פגעה ופוגעת בסופו של דבר, לכאורה, בצרכנים, שניצבו בפני בחירה מוגבלת ועלויות גבוהות יותר לשווא. מתחרות בתחום הזרמות המוזיקה, שניהלו מאבק הגבלים עסקיים באירופה. ספוטיפיי. צילום: BigStock מיד עם הגשת התלונה לפני כחמש שנים מיהרו באפל לצאת למתקפה משלהם, שבמסגרתה החברה טענה נגד ספוטיפיי שהיא משתמשת ברטוריקה מטעה בכוונה, כדי להסתיר את המוטיבציות הכספיות שעומדות מאחורי הגשת הקובלנה שלה. "צריך להבהיר מיד, אישרנו והפצנו כמעט 200 עדכוני אפליקציה בשמה של ספוטיפיי", ציינה אז אפל, "והסיכום הוא למעלה מ-300 מיליון הורדות של האפליקציה שלה. הפעם היחידה שבה ביקשנו התאמות היא בעת שספוטיפיי ניסתה להתחמק מאותם כללים שכל אפליקציה צריכה לעקוב אחריהם". הנציבות – שהיא הזרוע הביצועית של האיחוד האירופי – פתחה בחקירה רשמית של התלונה, כאמור, כבר עם קבלתה ב-2019. בתחילה נשקלו מגוון נרחב של תלונות מטעם ספוטיפיי כנגד אפל, אך לבסוף המיקוד הצטמצם לעיסוק בשאלה אודות כללי ה"אנטי-היגוי" (Anti-steering rules) של אפל, שהנציבות, על פי הדיווחים החדשים, אכן מצאה כי הם מיותרים ומזיקים לצרכנים. בתגובה לחקירת האיחוד אפל נאלצה לבצע התאמות קטנות במדיניותה, ועשתה זאת בשנת 2022. היא אפשרה לשירותי מוזיקה כמו ספוטיפיי להפנות משתמשים להרשמות מבוססות אינטרנט, תוך עקיפת החובה לתשלום העמלה של חנותה. אבל למרות זאת המתלוננת נותרה לא מרוצה, וטענה כי מדובר בשינויים "שטחיים" בלבד. במקום 40 מיליארד יורו – "רק" חצי מיליארד הקנס בגובה חצי מיליארד יורו, אם אכן יינתן כפי שהטיימס טוען, אמור להוות מכה משמעותית לאפל. זאת למרות שהוא נמוך משמעותית מהעונש ההתחלתי של 40 מיליארד יורו (43.8 מיליארד דולר), שהרגולטורים של האיחוד שקלו להשית על ענקית הטק האמריקנית בתחילה – סכום המייצג 10% מהמחזור השנתי העולמי של אפל. בתגובה לפניות בנוגע לקנס הממשמש ובא, נציגת אפל, אמה ווילסון, הפנתה את הכתבים להצהרות קודמות של דוברת חברה אחרת, האנה סמית', שחזרה על עמדתה של אפל לפיה החקירה של הנציבות האירופית בתיק חסרת טעם והביעה תקווה שהעניין ייפתר באופן חיובי עבור אפל. להחלטה יש השלכות רחבות יותר מעבר למקרה הספציפי – היא משקפת את הכבדת היד האירופית וההתמקדות ההולכת וגוברת של האיחוד בוויסות השוק הדיגיטלי ובבלימת הדומיננטיות של ענקיות הטכנולוגיה. חוק השווקים הדיגיטליים (ה-DMA), שנכנס לתוקף בראשית מאי 2023 באירופה, יהווה אמצעי שישמש את האיחוד להמשיך לאכוף תקנות ורגולציות על דומיננטיות ענקיות הטק ביבשת, ויאסור על חברות כמו אפל להעדיף את השירותים שלהן על פני מתחרות. הקרב המסוים בין ספוטיפיי לאפל, בו מסתמן כי האחרונה הפסידה, מדגיש את המתחים המתמשכים סביב תחרות וזכויות צרכנים בעידן הדיגיטלי. לפי ההנחה, בזמנים שבהם הגופים הרגולטוריים, כמו אלו של האיחוד, נוקטים בצעדים מחמירים יותר, חברות הטכנולוגיה העצומות יצטרכו להתאים את הפרקטיקות שלהן למצב החדש, כדי לעמוד בסטנדרטים המתפתחים ולצמצם קנסות ומגבלות שיוטלו עליהן אם לא יעשו כך.

מטא הודיעה כי עסקים שרוכשים קידום לפוסטים שלהם בגירסאות ה-iOS של אפליקציות המדיה החברתית שלה פייסבוק ואינסטגרם יצטרכו לשלם תוספת של 30% דמי שירות למפעילת ה-App Store, אפל. מפרסמים יוכלו לקדם את התוכן שלהם באינסטגרם ובפייסבוק באמצעות דפדפן מבלי לשלם את דמי השירות של אפל, אמרה ענקית המדיה החברתית. אפל הכריזה על הנחיות ה-App Store המעודכנות בשנת 2022. מטא מסרה שהיא תתחיל ליישם את השינויים החודש בארצות הברית ובהמשך השנה יהיו כפופים לעמלה זו שווקים נוספים "אנו נדרשים לציית להנחיות של אפל, או להסיר פוסטים מקודמים מהאפליקציות שלנו", נכתב בהצהרה של מטא. "אנחנו לא רוצים להסיר את היכולת לקדם את כחלק מהשינוי, מפרסמים שמקדמים פוסטים ב-iOS יחויבו על ידי אפל, לא מטא, ויידרשו לשלם מראש ולא לאחר הצגת המודעות. "פוסטים מקודמים" (Boosted posts) הוא מוצר שמציעה מטא לעסקים המעוניינים לקדם את התוכן שלהם באפליקציות כמו פייסבוק או אינסטגרם, ללא צורך בקמפיין דרך Ads Manager, כלי הפרסום של מטא, המאפשר למותגים לקנות וליצור מודעות. "קידום, המאפשר לאדם או לארגון לשלם כדי להגדיל את טווח ההגעה של פוסט או פרופיל, הוא שירות דיגיטלי – אז כמובן נדרשת רכישה בתוך האפליקציה", אמרה אפל בהצהרה. "זה תמיד היה המצב ויש דוגמאות רבות לאפליקציות שעושות זאת בהצלחה". עם זאת, אפל אמרה שלקוחות מטא עדיין יכולים להשתמש באפליקציה עצמאית נפרדת בשם "Meta Ads Manager" כדי לשלם עבור מסעות הפרסום שלהם מבלי לשלם עמלות לאפל, מכיוון שהאפליקציה הנפרדת הזאת נופלת תחת פטור עבור אפליקציות לניהול מסעות פרסום.