רגע לפני שממשל ביידן מפנה את הדרך לממשל החדש של טראמפ, הוא הטיל עוד שורה של בקרות יצוא, שמכוונות למנוע מסין להתעצם מבחינת יכולות מחשוב ובינה מלאכותית. על פי הוראות חדשות של הממשל, אם במוצר או כלי כלשהו יש אפילו שבב אחד ויחיד תוצרת ארצות הברית, כדי להשתמש בו או לייצא אותו לסין תצטרך החברה לבקש אישור ספציפי. לפי הדיווחים מארצות הברית, הסיכוי לקבל את האישור הוא כמעט אפסי. מגבלות הייצוא החדשות מגבילות את היכולת של החברות לייצא לסין שבבי זיכרון מסוג HBM, שמציעים רוחב פס גבוה פי כמה מזיכרונות רגילים. שבבים אלה משמשים מערכות שרתים שמיועדות לאחסון והרצה של יישומי בינה מלאכותית מתקדמים. מעבר לכך, הרחיב משרד הסחר בוושינגטון את רשימת הכלים והתוכנות שלא ניתן לייצא לסין ללא אישור אמריקני. כמו כן, הוא הכניס לרשימה השחורה כלים שמיוצרים במדינות בדרום מזרח אסיה, כולל סינגפור ומלזיה, שגם בהם משתמשים היצרנים בשבבים תוצרת חברות שרשומות בארצות הברית, וכן הכניס אליה חברות סיניות שמייצרות מוליכים למחצה בסין. חלק גדול מאותן חברות עובדות עם וואווי, שעדיין נחשבת ל-"כוכבת" שבה ממקד המשרד מאמצים רבים. אחת החברות שהצו החדש יכול לפגוע בה באופן משמעותי היא סמסונג, שמייצרת זיכרונות HBM. לפי הדיווחים, לא פחות מ-30% מההכנסות שמניבה לה הפעילות הזו מגיעים מסין. עד כמה הסינים ייפגעו מהצו? נשאלת השאלה עד כמה המהלכים הללו יפגעו באמת ביכולת של סין להתקדם בשוק הבינה המלאכותית ובייצור מעבדים. לדעת אנליסטים רבים, הפעולות שמבצע משרד הסחר האמריקני מגיעות אחרי שחברות רבות בסין כבר הספיקו להצטייד במכונות ובתוכנות שמאפשרות להתקדם הלאה גם עכשיו, עם צווי הגבלת המסחר האמריקניים החדשים. בנוסף, כפי שהוכח עד עתה, לא מעט חברות מזהות חורים בצווים האלה, שמאפשרים להן למכור ציוד לסין – גם אם מעט מוחלש יותר. דוגמה לכך היא כרטיסי המסך של אנבידיה, שנמכרים בסין בעוצמה מעט חלשה יותר מהעוצמה המרבית שמורשית לפי הצווים, אך עדיין מאפשרים שימושי AI מתקדמים. הכניסה של טראמפ לבית הלבן לא צפויה להחליש את הלחץ האמריקני על סין. נהפוך הוא, בהחלט ייתכן שהלחץ הזה יגבר בתקופתו. כך או כך, בסין כבר שחררו הצהרות שלפיהן "הממשל ינקוט בצעדים שישמרו על הזכויות והאינטרסים של החברות במדינה".

היום (ג', ה-3 בדצמבר) מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בשנה החולפת, בשל המלחמה, נוספו למרבה הצער עוד ועוד חיילים ואזרחים עם מוגבלות. אורי ביטון ויאיר בן טולילה, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פיתחו מכשיר עזר לדפדוף בספרים, המיועד לסייע בפעולה זו לאנשים עם מוגבלות בגפיים העליונות. הפרויקט פותח בשיתוף עם TOM (ר"ת Tikun Olam Makers) – ארגון ללא מטרות רווח שפועל ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות – ובהנחייתה של נעמה אגסי, חברת סגל המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE. "קריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת" המערכת כוללת מעמד מודולרי ושלושה מנגנונים עיקריים: מנגנון להצמדת הספר למעמד, מנגנון להרמה ראשונית של דף הספר, ומנגנון להפיכת הדף. המכשיר יכול להתאים לנפגעי שבץ מוחי או תאונות, המתקשים או שאינם מסוגלים לתפקד במוטוריקה עדינה. "הרעיון לפיתוח המכשיר", מספרים ביטון ובן טולילה, "עלה מתוך צורך לסייע לאנשים עם מוגבלות בביצוע פעולה בסיסית של קריאת ספר באופן עצמאי". לדבריהם, "כיום, אין פתרון טוב המתאים לאוכלוסייה זו, מה שמחדד את הצורך בפתרון טכנולוגי מתקדם". "גם בעידן שבו קיימים ספרים דיגיטליים", הם אומרים, "ספרי קודש וספרי הגות, למשל, לא תמיד קיימים כספרים דיגיטליים, מה גם שקריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת, יש ערך לספר אמיתי יותר מאשר לספר דיגיטלי".

כתב: פבל שיינקמן. במהלך המלחמה, אל על, שנמנית בין לקוחותינו ב-PwC Next, נדרשה להסתגל במהירות לשינויים בשוק ולשינויים התפעוליים שנכפו עקב המצב. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, היה עליה לבצע התאמות והתייעלות. ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע, ואלעד דגני, ה-CDO של חברת התעופה, הבינו שעל מנת לעמוד באתגר, עליהם להטמיע יכולות AI ו-GenAI בכל הארגון. יחד גיבשנו אסטרטגיית AI, אך בשל מגבלות הזמן לא עצרנו שם. לנו, ב-PwC Next, יש יותר מארבע שנות ניסיון בתכנון ובניית מפעל בינה מלאכותית ממוקד לשוק הישראלי. PwC הגלובלית השכילה להבין בשלב מוקדם שעולם ה-AI ישנה גם את אופן הפעולה של חברות כמותה. לכן, היא החליטה למקד מאמצים בהשקעה ובבנייה של פתרונות בינה מלאכותית, להתייחס לרגולציה ולסוגיות ההגנה בתחום מתפתח זה, ולמצוא את הכלים ושירותי הענן המתאימים ליישום אסטרטגיית ה-AI שלה. הפתרונות שבנינו בחברה מוטמעים לאורכה ולרוחבה, במדינות שונות, עם מעל 80 אלף משתמשים. את הניסיון שצברנו, לצד הלמידה מטעויות שעשינו בדרך, תרגמנו לשירות ומתודולוגיה שאנחנו חולקים עם הלקוחות שלנו, על מנת לעזור להם לקצר את המסע שלהם, ולהביא ערך עסקי מהר ורלוונטי לדרישות השוק שבו הם פועלים. הפרויקט באל על באשר לאל על – בשיתוף פעולה עם ה-CDO של החברה וצוותו המסור בנינו את מפעל המצוינות לבינה מלאכותית (AI Center of Excellence). הפרויקט כלל בניית תשתיות ענן ל-AI ול-GenAI, מסגרות פיתוח, עקרונות בינה מלאכותית אחראית, ארכיטקטורת אבטחה, תפקידים חדשים ומתודולוגיות עבודה. אחד האתגרים הראשונים שמרבית החברות מתמודדות אתו הוא בחירת המקרים העסקיים שבהם יש ערך מוסף משמעותי לשימוש ב-AI. במהלך נועז, החלטנו, ביחד עם אל על, לקיים האקתון ייחודי, שנמשך כמעט חודש, ובו השתתפו יותר מ-10 צוותים, שרובם הונחו על ידי מנהלי המחלקות העסקיות מכל רחבי החברה. הגישה הזו חיזקה את המחויבות ושיתוף הפעולה בין כל יחידות העסק. ההאקתון הסתיים בהצגת אבטיפוס של הרעיונות השונים בפני דינה בן טל גננסיה, מנכ”לית אל על, והנהלת החברה כולה. זה הוביל לגיבוש רשימת מקרים עסקיים, שבהם הבינה המלאכותית יכולה להוות פתרון אפקטיבי ורלוונטי לצרכיה של החברה. החלטנו לעבוד במקביל – פיתוח המקרים העסקיים בגישת MVP והקמת תשתיות מפעל ה-AI לצד למידה והפקת לקחים מהירה. בבחירת מקרים שכוללים בינה מלאכותית קלאסית תכננו ומימשנו ארכיטקטורת הגנה מקיפה וסביבת ענן לפרויקטי AI ודאטה עתידיים. כמה תובנות עיקריות מהפרויקט להלן כמה תובנות עיקריות שאנחנו רוצים לחלוק אתכם מהמסע שעברה אל על בפרויקט: אסטרטגיית AI היא חיונית, אך לא מספיקה – יש להקים מפעל AI כדי להתחיל ביישומה. אל תבזבזו זמן רב מדי על מציאת המקרה המושלם. פעלו מהר, הישארו אג’יליים ואל תפחדו מכישלונות. למדו מניסיון וטעויות של אחרים, כפי שעשתה אל על באמצעות ההדרכה והליווי של PwC Next ושותפים אחרים. שירותי הענן והבינה המלאכותית הם מספיק בשלים. עם גישה חיובית ופרו-אקטיבית, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול. יש לשתף ולהעצים בעלי עניין עסקיים, ואף כדאי לתת להם להוביל. פרויקטי AI ו-GenAI הם פרויקטים עסקיים, ולא רק פרויקטים טכנולוגיים. המעז מנצח. לסיכום, ארגונים בתעשייה הישראלית שמעוניינים לייצר לעצמם יתרון תחרותי ולשמר רלוונטיות בעולם העסקי, שמתפתח בקצב מסחרר הודות לפרמטרים משתנים בתחומים שונים, ובפרט אלה הטכנולוגיים, מחויבים להטמיע AI בעסקים. האסטרטגיה היא לא לתכנן רק לטווח הארוך, בצעדי ענק, אלא להתחיל בפתרונות לוקאליים, בעלי אימפקט לתמורות אפקטיביות בתקופה הנוכחית. פבל שיינקמן (סא"ל במיל'), בוגר ממר"ם, הוא בעל מעל 20 שנות ניסיון בטכנולוגיות IT. כיום הוא משמש כ-CTO ב-PwC Next, ומוביל את תחום ה-AI והענן בחברה בישראל.

בכנס AWS re:Invent המתקיים בימים אלה, מכריזה אמזון על שורה של שיפורים וחידושים בתשתית הדאטה סנטרים של AWS – זרוע מחשוב הענן שלה. השידרוגים הללו נועדו לתמוך בדרישות הגוברות של יישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) אשר גואים כיום. מה מתחדש במרכזי הנתונים? השיפורים עליהם הכריזה אמזון כוללים מספר היבטים מרכזיים ובהם – פישוט מערכות החשמל והקירור: אמזון ביצעה פישוט של מערכות החשמל והקירור במרכזי הנתונים, מה שמביא לדבריה לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. השיפורים הללו מפחיתים, כך עדכנה החברה, את מספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, ומבטיחים זמינות תשתית של מעל ל-99%. היערכות לשבבים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה: אמזון גם הודיעה כי בדאטה סנטרים שלה היא מתכוננת לשבבי Blackwell החדשים של אנבידיה (Nvidia), הידועים בצריכת החשמל הגבוהה שלהם, ועושה זאת על ידי התקנת מערכות קירור נוזלי במתקנים. קירור נוזלי, בדומה למערכת הרדיאטור במכונית, מאפשר קירור יעיל יותר של רכיבי מחשוב בעלי צריכת אנרגיה גבוהה. מערכות הקירור החדשות של AWS, לדבריה, יהיו גמישות ויתמכו גם בקירור אוויר וגם בקירור נוזלי, בהתאם לסוג החומרה. שיפור ניצולת האנרגיה: אמזון שמה דגש על שיפור היעילות האנרגטית הכוללת של מרכזי הנתונים שלה, מה שיאפשר לה להפיק ביצועים גבוהים יותר מאותה כמות אנרגיה שהיא צורכת כיום. לדברי פרסאד קליינארמן, סגן נשיא לשירותי תשתית ב-AWS, השיפורים הללו מביאים לשיפור של 46% ביעילות המכנית, מה שמביא לכך ש"יש יותר כוח שזמין בפועל לחישוב". "GenAI דורשת כמות משמעותית של כוח עבור השרתים והשבבים הללו" הסביר קליינארמן. לפיכך, לדבריו, "AWS ממשיכה לחדש ללא הרף את התשתית שלה כדי לבנות את הענן בעל הביצועים, החוסן, האבטחה והקיימות הטובים ביותר עבור הלקוחות ברחבי העולם". גם איאן באק, סגן נשיא ל-Hyperscale ו-HPC ב-אנבידיה, נדרש לחידוש ואמר כי "מרכזי נתונים חייבים להתפתח כדי לעמוד בדרישות הטרנספורמטיביות של AI". טכנולוגיית ה-GenAI חייבת שינויים בו. הדאטה סנטר. צילום: ShutterStock ההשפעה הצפויה של השיפורים על שירותי הענן אמזון צופה כי השיפורים הללו יאפשרו לה להציע ללקוחותיה שירותי ענן טובים יותר, עם ביצועים, זמינות ויעילות אנרגטית גבוהים הרבה יותר. לדבריה, השיפורים בתשתית החשמל והקירור, יחד עם מערכות הקירור הנוזלי, יאפשרו לענקית מסיאטל להפעיל שרתים חזקים יותר ולתמוך בעומסי עבודה תובעניים יותר, כמו אלה הנדרשים עבור יישומי GenAI. החברה מאמינה שפישוט מערכות החשמל והקירור, יביא בתורו גם להפחתה משמעותית במספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, מה שיוביל לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. ולבסוף, באמזון סבורים כי השיפורים ביעילות האנרגטית של הדאטה סנטרים יאפשרו לחברה להציע שירותים זולים יותר ללקוחות, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית של פעילותה – נושא שאמזון מעורבת בו מאוד, עקב פעילות הבעלים והיו"ר שלה, ג'ף בזוס, בו, עם השקעות גדולות מצידו בפתרונות להפחתת פליטות פחמן ולריסון משבר האקלים העולמי, אותם הוא מקדם. יצוין כי מהלכים שכאלו מתבצעים באמצעות קרן כדור הארץ (Bezos Earth Fund) שהקים בזוס, ושהתחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בנושאים הקשורים במשבר האקלים עד סוף העשור. כך למשל הקרן בישרה השנה כי תשקיע 60 מיליון דולר בהקמת מרכזים אקדמיים למחקר נושא החלבונים בני הקיימא – בתקווה שפתרונות אלו יסייעו להפחית את הנזק הסביבתי שצריכת מזון מן החי מסבה לכדור הארץ. מאמצים לפתרון משבר האקלים גם דרכה. קרן כדור הארץ של בזוס. אמזון פועלת לסגור את הפער בתחום ה-GenAI ההשקעה של אמזון בשדרוג תשתיות הדאטה סנטרים שלה מגיעה לאחר שרבים בתעשייה עסקו באיחור היחסי של החברה בכניסה לתחום ה-GenAI, לעומת מתחרותיה גוגל ומיקרוסופט, והדבר היה תקף גם לשירותי הענן של החברה, עד כה. עם זאת, כפי שדיווחנו, לפי דיווח של The Information מיום ד' שעבר, שהתבסס על דברי מקור יודע דבר, ענקית הקמעונאות והטכנולוגיה פיתחה באחרונה מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש משלה, שיכול לעבד תמונות וסרטונים בנוסף לטקסט. אמזון, כך לדברי המקור, צפויה להכריז על הכלי שלה, שמכונה לעת עתה 'אולימפוס' (Olympus) בכנס הלקוחות השנתי AWS re:Invent. בין אם המידע הזה מדויק אם לאו – ניכר כי ההכרזה על השיפורים בתשתית הדאטה סנטרים, בשילוב עם שירותים כמו Amazon Bedrock, שמאפשרים ללקוחות לבנות יישומי GenAI משלהם – מצביעים ככל הנראה על כך שהענקית הטק נחושה להדביק את הפער בנושא הבינה המלאוכתית ואולי אף להוביל את התחום בעתיד.

סלברייט, שמציעה פתרונות לחקירות דיגיטליות למגזרים הציבורי והפרטי, הודיעה היום (ג') על מינויו של חיים כהן לראש מחלקת GenAI בחברה. כהן יתמקד באיתור הזדמנויות לחדשנות בתחום ה-GenAI, תוך עבודה מול היחידות העסקיות השונות בחברה, עם קבוצת ה-AI המרכזית של סלברייט וגם ישירות מול לקוחות החברה, גופי אכיפת החוק. זאת, על מנת לזהות צרכים ואתגרים שאפשר לתת להם מענה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, ולהאיץ בניית מוצרים בתחום. הוא ידווח לרונן ערמון, סמנכ"ל טכנולוגיות ומוצר בסלברייט, ויהיה חבר בצוות הנהלת בית המוצרים בחברה. יש לציין שכהן הוא מומחה ל-AI ול-GenAI, והוא מביא עמו מעל שני עשורים של ניסיון בעולמות ניהול פיתוח התוכנה, כולל בטכנולוגיות ענן, בינה מלאכותית, בינה מלאכותית יוצרת וניתוח דאטה. הוא מילא תפקידים בכירים בתאגידים גדולים ובסטארט-אפים, בהם אמדוקס ו-נס. "מינוי זה משקף את המחוייבות של סלברייט להשקיע בטכנולוגיות העדכניות ביותר בעולמות ה-AI וה-GanAI, ולהבטיח את המשך החדשנות של החברה", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט, שהודיע באחרונה על פרישתו מהתפקיד בסוף השנה. "התחום המתפתח של GenAI פותח אפשרויות אינסופיות לחדש, להגדיל את היתרונות התחרותיים של מוצרי סלברייט ולספק חוויית משתמש טובה יותר ללקוחותינו". לדברי כהן, "אביא בסלברייט את הידע שלי ואת ניסיוני ב-GenAI, לטובת פיתוח מוצרים חכמים ומתקדמים יותר, שיסייעו לגופי אכיפת החוק בעבודתם. בעידן של הררי דאטה וראיות דיגיטליות, הבינה המלאכותית היוצרת יכולה לסייע לגופי האכיפה במרוץ לקיצור וייעול תהליכי חקירות, ובפענוח מהיר יותר של מקרי פשע ואירועים פליליים מורכבים". יצוין כי הבינה המלאכותית, ובכללה הבינה המלאכותית היוצרת, מביאה עימה שורה של סוגיות אתיות ושאלות בנוגע למידת החדירה לפרטיות שהטכנולוגיות הללו עלולות לגרום. זה נכון שבעתיים כשזה מגיע לגורמי אכיפת חוק. עם זאת, גורמי אכיפה בעולם כבר בירכו על הטכנולוגיות הללו וציינו את היתרונות שגלומים בהם לפעילותם. כך, קתרין דה בול, שעומדת בראש היורופול, אמרה בספטמבר האחרון שה-GenAI מביאה איתה "אוצר בלום של אפשרויות" לארגון האירופי. לדבריה, הטכנולוגיה הזו "מעצבת מחדש ובאופן עמוק את תחום אכיפת החוק".

"צה"ל עובר בחמש השנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את מימוש המהפכה הדיגיטלית. הדיגיטל נמצא היום בצבא בדמות שירותים נגישים, בעלי ממשק לליבה הארגונית, והוא פותח צוהר ענקי לפרט וליחידות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) בצה"ל.  המחלקה בראשות סטולר יושבת תחת מטה האגף, בכפיפות ישירה לראש מטה האגף. היא מונה יותר ממאה מקצועני IT, מנהלי.ות פרויקטים, מנהלי.ות מוצר וכן מומחי הדרכה והטמעה. "בכל פרק זמן נתון אנו מטפלים בעשרות פרויקטים מול גופי פיתוח", אמר ס"אל סטולר, "כך, אנו סוג של 'מתווך' הנמצא בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ובין ה'לקוח', אט"ל". "התובנה המרכזית שלי מה-7 באוקטובר", אמר, "היא שמה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. לכן, אנו מתמקדים במוצרים ובשירותים שיעבדו טוב יותר בשגרה -– אבל כוללים גם מענה לתהליכי החירום". לדברי סא"ל סטולר, "ב-8 באוקטובר 2023 נכנסנו למתכונת עבודה סביב השעון. הענקנו תמיכה בהפעלה 24/7 לכל המוצרים והיישומים, בהיקף נרחב ביותר, עם יותר משתמשים ויותר מידע משונע. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי רציפות התפקוד של היחידות. ניהלנו תעדוף תקלות מול גופי הפיתוח, ומימשנו מעטפת הטמעה ותמיכה בשטח, בכל התהליכים בהם המילואימניקים עושים שימוש: פיתחנו אפליקציה עבור אנשי המילואים, שמאפשרת ניהול יחידות ומרכזים לוגיסטיים ניידים שהוקמו בחירום. בעולם הרפואה קידמנו את הפיתוח של יכולת העברת נתונים רפואיים על פצועים – בין ואל הגורמים המטפלים, לצורך קיצור משך הטיפול". "עם בית התוכנה של זרוע היבשה", סיפר, "פיתחנו יכולת למיצוי מידע, המאפשרת למערך הלוגיסטי לקבל, באופן אוטומטי, את כלל נתוני הרק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין)  ממערכת צי"ד (מערכת השו"ב של זרוע היבשה – י"ה). למשל – מהו סדר הכוחות האפקטיבי ביחידה מסוימת, לה רשומים מאה טנקים, אבל רק 90 פעילים, כי 5 מושבתים וב-5 מהם רק חסר דלק". "לא מספיק לומר את מילות הקסם 'טרנספורמציה דיגיטלית', צריך שיתלווה לכך גם מעשה", ציין. "כך, אנו עוסקים בפרויקטים בהם יש היבטי מדידה, כדי להביא לשיפור המנגנונים ולמימוש ההתייעלות". לדבריו, "עד אוקטובר 2023 עסקנו בכמה תחומים. האחד, פרויקטים ארגוניים רוחביים בעולמות ה-ERP של סאפ (SAP), המהווים את הליבה האינטגרטיבית של הארגון. אלה כללו התאמות של המערכות הקיימות לעבודה, עם כלל המודולים – רכש, מימון וכספים, לוגיסטיקה, ניהול מלאי, שרשראות אחזקה ואספקה, ועוד. מעבר להטמעת המערכת, אנו רוצים לייצר תהליכים מבוססי נתונים". "עולם התוכן השני", אמר, "הוא חיזוי ועיתוד: היכולת לדעת טוב יותר כמה ומה לרכוש, למשל כמה שקי שינה, מכל סוג". פרויקט העל השלישי הוא מערכת קיטלוג, MDG, מבוססת סאפ, רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, עליה דיווחנו באחרונה. "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים" "ברובד האפליקטיבי", אמר סא"ל סטולר, "העלנו כמה יישומים: זוזו, אפליקציית היסעים; מערכת לניהול וזימון תורים במערך הרפואה; TAP – ה'מקבילה' הצה"לית של אמזון, להזמנת רכש למוצרים; מערכת 'בסיס חכם', המנגישה את השירותים הבסיסיים לפרט דרך הנייד; מערכת לטיפול מהיר בתקלות בינוי, הכוללת הסכם רמת שירות, SLA; אפליקציית 'קיטבג', המאפשרת לחייל לחתום על הציוד בלא נייר".  לדבריו, "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים. שימוש בדאטה וניתוח שלו מאפשר לנו לבנות תהליכים ארגוניים באופן חכם יותר, ולהביא למצב בו המפקדים מקבלים החלטות מושכלות יותר, מבוססות דאטה. אנו יכולים למדוד את עצמנו, ולראות, למשל, אם הזמנת פריט ציוד כלשהוא הייתה מדויקת, בלא חוסרים או עודפים, או האם קוּצר זמן ההמתנה לתורי מפגש עם רופאים מומחים". "אנו עושים את הצעדים הראשונים בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI", אמר סא"ל סטולר, "התחלנו בעולמות העיתוד: גיבשנו מנגנון המלצה למפקדים האחראים על משקים שונים. פיתחנו מודלים המתבססים על ההיסטוריה, כדי לראות מה מהבקשות נכון יותר לאשר. כבר יש לנו צ'טבוטים, חיישנים וסייענים לעולם התמלולים, והדרך עוד ארוכה". סא"ל סטולר, בן 41, משמש שנתיים בתפקידו. את כל שירותו עבר באט"ל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "ב-2025", סיכם, "נמשיך להתמקד בעולמות המוכנות, ההתייעלות וחוויית השירות".

את הכנס פתח רון גלב, מנכ"ל החברה, אשר סקר את המרכיבים בדרכם של ארגונים כיום למסע הדיגיטלי: הבינה המלאכותית (AI), תחום אבטחת הסייבר והענן הציבורי. "התעשייה משתנה וארגונים שיידעו לנווט את עצמם במסע הדיגיטלי באופן הנכון – ידעו לקטוף את הפירות", אמר גלב. לאחר מכן, תא"ל במיל. רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר – שליווה את דובר צה"ל הנוכחי, תא"ל דניאל הגרי, בתחילת המלחמה – העביר הרצאה רלוונטית מתמיד על איך מנהלים משברים ומגבשים אסטרטגיות בעולם משתנה. בצהריים יצאו הלקוחות לסיור טעימות יין ביקבי כרמל בזיכרון יעקב ולארוחת צהריים בביסטרו דה כרמל. בערב זכו האורחים לחגיגת צחוק עם הסטנדאפיסט אמירם טובים במתחם ה-White בפרדס חנה. בין לבין, נהנו המשתתפים מתערוכת שותפים מיוחדת, בה הוצגו מיטב הפתרונות שבזק בינלאומי מספקת ללקוחותיה, כדוגמת שירותי הענן של מיקרוסופט, שירות התקשורת Cisco Webex, עליו זכתה בזק בינלאומי בפרס החדשנות העולמית מטעם סיסקו, ואת חברות הבת בתחום הענן Cloud Edge, שמתמחה בענן של מיקרוסופט ו-Cloudojo שמתמחה בשירותי הענן של AWS. היום השני של הכנס, בהנחיית ד"ר לירז מרגלית, נפתח בהרצאה של שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, אודות האופן בו טכנולוגיות חדשות מסייעות לארגונים ולקוחות הקצה, לצד החוסן הקהילתי איתו כולנו מתמודדים מאז השבעה באוקטובר 2023. לאחר מכן סקרו השותפים העסקיים של בזק בינלאומי את פתרונותיהם בתחום הסייבר, הענן וה-AI. בין המרצים: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים בסיסקו ישראל; שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע בסיסקו ישראל; אושרי מויאל – מייסד משותף ו-CTO של Atera; ורז נויהוז – מייסד ומנכ"ל FlowSec. בתום הכנס נערכה הרצאה של ד"ר לירז מרגלית על הפסיכולוגיה של התמודדות עם שינוי, ועוד הרצאה מרגשת במיוחד של אורין גנץ – אמה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה ממסיבת הנובה, תחת הכותרת "לעוף עם כנפיים שבורות". דיילי ציפי הייתה, נהנתה, התרגשה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן שגיא – מנכ"ל סיסקו ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע, סיסקו ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים סיסקו; דורון לסרי – מנהל מכירות מחלקת מחשוב ענן ושירותים מנוהלים בבזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: ארז ברכר – סמנכ"ל מכירות קלאודוג'ו; אבי אנטבי – סמנכ"ל טכנולוגיות קלאודוג'ו; קובי מזרחי – מנהל מחלקת שיווק, בזק בינלאומי; ירדן פריד – מנהלת שיווק תחום ענן בבזק בינלאומי; חיים חזק – מנכ"ל קלאודוג'ו; ואדר שומרון – מנכ"ל BIyond. צילום: נדב כהן יונתן אושרי מויאל – CTO ומייסד משותף ב-Atera. צילום: נדב כהן יונתן

מאת: הילל יוסף "עולם הגיבוי התרחב: כיום הגיבוי לכשעצמו אינו מספיק, ויש להוסיף לו יכולות אבטחת מידע. אנו עונים לאתגר ומאחדים את הגיבוי עם מעטפת אבטחה, ושימוש בכלים מודרניים של AI ו-ML, לטובת שחזור מהיר וגרנולרי. מימוש תפישת ההמשכיות העסקית חייב לבוא בשילוב יכולות התאוששות מאסון יחד עם הגיבוי", כך אמר מארק ליטבין, מהנדס פתרונות בכיר, אקרוניס ישראל. ליטבין דיבר באחרונה בוובינר, שנערך בשיתוף אנשים ומחשבים, שדן במגמות החדשות בתחום. אקרוניס (Acronis) הוקמה ב-2003, והתמקדה בשחזור וגיבוי נתונים. בחלוף השנים החברה הפכה לספקית שירותים, הכוללים הגנה רציפה על נתונים, אבטחת ענן, הגנה על נקודות קצה, ניהול תיקונים, תוכנות למניעת נוזקות ועוד. הפתרונות שלה מוטמעים בקרב 20,000 ספקי שירות ויותר מ-750,000 לקוחות ארגוניים, ולה 2,000 עובדים – כ-50 בישראל. החברה פתחה ב-2021 מרכז מחקר ופיתוח בהרצליה. לדברי ליטבין, "על מנת לענות לצרכי הלקוחות הארגוניים, בדגש על אבטחה, אנו מציעים מעטפת שירותים גמישה, המספקת הגנה ברמת הדיסק והקובץ. זאת, לטובת יכולות גיבוי גרנולריות. כך מתקבלת יכולת 'שחזור אוניברסלי' – שחזור נתונים ממכונה אחרת, עם הגירה לטובת שחזור כלל הסביבות, הפיזיות והווירטואליות". ליטבין ציין ש-"אנו מציעים שלושה סוגי ארכיטקטורות – פתרון לסביבת און פרם, בסביבה סגורה ומוקשחת; גיבוי היברידי, כשהלקוח מתארח אצל שותף; וגיבוי ענני לחלוטין, בענן של אקרוניס – ב-50 אתרים בעולם, או אצל ספקיות הענן הציבורי. כך אנו מציעים יכולות לגיבוי אחד, כפול או משולש, תוך תמיכה במגוון מערכות הפעלה ויכולת לגיבוי אפליקטיבי". 'סל מחזור' – לשחזור נתונים בלא שניתן יהיה לשנותם "הנתונים נמחקים – לעתים בטעות ולעתים בזדון", אמר, "התוקפים מחפשים את הגיבוי כדי למנוע שחזור בעת מתקפת כופרה. אנו מציעים 'סל מחזור', לשחזור נתונים בלא שניתן יהיה לשנותם. ניתן להגדיר את משך זמן הגיבוי, לפי הצורך או ההלימה לרגולציה המגזרית". "לכן", הסביר, "אנו מאפשרים מקום נוסף ומאובטח, למקרה שהגיבויים נמחקו, כדי לשחזר. אנו דוגלים בתפישה שהגיבוי והאבטחה צריכים להיות משולבים, ומציעים מערכת עם גיבוי מאובטח, להגנה מפני כופרות, תוך שימוש ברכיבי AI ו-ML, בלא סוכן". "כך", הדגיש, "אקרוניס דורגה באחרונה במבחנים בינלאומיים כראשונה בהיצע של מעטפת מאובטחת בשילוב גיבוי, עם תוכנית הגנה. זו כוללת זיהוי ועצירת איומים, מניעת שימוש חשאי במחשבי הקורבנות, המנוצלים לכריית מטבעות קריפטו, ומניעת מתקפות כופרה". מעטפת הגנה הכוללת סוגי שירותים שונים – לפי הנדרש "בעריכת פרויקט גיבוי מאובטח", ציין, "יש להביט על שלושה ממדים: הגנת סייבר נגד מתקפות ידועות וחדשות, עם יכולות שליטה מרחוק, זיהוי וניתוח מתקפות; הגנת מידע המשלבת גיבוי ושחזור לסביבות הלקוח, והתאוששות מאסון משולבת בתפישה; מענה כולל להגנת מידע, תחת אותו ממשק. זה מפשט את העבודה והתהליכים ומקצר את הזמן של הלימוד ויירוט הבעיות. כך, אנו מציעים גמישות באספקת השירותים וקבלתם והגדרתם לפי הצורך, בממשק אחד כשהכל בא מאותו יצרן". הוא הוסיף כי "מעטפת ההגנה כוללת סוגי שירותים שונים – לפי הנדרש – גיבוי, מניעת נוזקות, שליטה מרחוק, חיקור נתונים, איתור האיומים ומיקומם, שימוש בכלי ההגנה דפנדר של מיקרוסופט (Microsoft), פתרון DR וכן הגנת קצה עם תגובה. היתרון שלנו בא לידי ביטוי כשהכל נמצא תחת אותה מעטפת, וכל רכיביה 'מדברים' באותה שפה. כך אנו עונים לאתגר מצוקת כוח האדם המקצועי, משאב בחוסר, לצד היכולת לדלג בין המערכות באופן פשוט". "DR אינו גיבוי", הסביר ליטבין. "הגיבוי נועד לשחזור בעת תקלה. כדי לקבל את המידע, נדרש לשחזרו. זמן ההשבתה הוא קריטי לארגונים רבים ויש להקצות משאבים כדי להעלות את הסביבה – במקום לחכות לשחזור". "עם הכמות והעוצמה של איומי הסייבר הגדלים ללא הרף, אקרוניס ממוקמת באופן ייחודי עם הפלטפורמה הטובה ביותר לספקיות שירותים ולכלל הלקוחות, להגנת ה-IT שלהם ושל לקוחותיהם", סיכם ליטבין.