מגיל 3 ג'ואי ורוויי החלה לספר למשפחתה סיפורים יוצאי דופן. היו לה זיכרונות מוזרים שהיו כל כך מדויקים ולא שגרתיים…לא הייתה שום דרך בה היא יכלה ללמוד אותם בעצמה. כשהגיעה לגיל 5, היא החלה לפגוש פרופסורים פראפסיכולוגים ומומחים אחרים. זה הגיע עד למצב שעיתונאים חוקרים הגיעו לביתה. כל אחד מהחוקרים הגיע למסקנה שהילדה חוותה גלגול נשמות. בחיים הראשונים שלה היא טוענת שהיא התגוררה במערה לפני יותר מ 200 מיליון שנים! זיכרונות מטורפים אחרים כוללים דינוזאורים שרדפו אחריה, ושהיא השאירה כלים בתוך המערה. כל הזיכרונות הם פשוט מדהימים. צפו בסרטון כדי ללמוד עוד על הזיכרונות של ג'ואי מהחיים הקודמים שלה.

נריץ אחורה ל 1970, שלושה חברים נכנסו לרכב ונסעו למשחק פוטבול, מעולם לא ראו או שמעו מהם שוב. מקרי הנעדרים הללו היו תעלומה במשך עשרות שנים, עד עכשיו. בשנת 2013, במדינת אוקלהומה, שוטרים חשבו שהם גילו רכבים גנובים שנמצאו בתחתית אגם, אבל מה שהם באמת גילו היה גרוע בהרבה. ה 20 לנובמבר, 1970, היה היום המצער עבור שלושה נערים, ג'ימי אלן וויליאמס בן ה 16, ליאה גיל ג'ונסון בת ה 18, ותומאס מייקל ריוס, בן ה 18. זה היה היום האחרון בו הם נראו.  הם היו בדרכם למשחק פוטבול באלק סיטי, אוקלהומה, בקאמרו כחולה משנת 1969 כאשר הם נעלמו באופן מסתורי.  ואז, לפני שנתיים, ב 2013, שוטרים בחנו ציוד סונאר חדש כאשר הם מצאו שתי מכוניות גנובות בתחתית של אגם.  הם בדקו את לוחיות הרישוי ואחת המכוניות הייתה הקאמרו עם שלושת הגופות של הנערים. אבל הייתה מכונית נוספת עם שלוש גופות נוספות בפנים. מי הם היו?  במכונית השנייה, שברלוט ירוקה משנת 1952, היו שלוש גופות אלמוניות מסוף שנות ה 50 או תחילת שנות ה 60.  למרות שהגופות לא זוהו, תושבת אלק סיטי, דבי מקמנמן, אמרה שסבא שלה נעדר שנים רבות ושרכב השברולט שייך לו. לא רק שהמשטרה פענחה מקרה אחד של נעדרים, היא פתרה שישה מקרים. זה כמובן לא החדשות שאף משפחה רוצה לשמוע, אבל לפחות הם זכו לסגירת מעגל אחרי כל השנים הללו.

אחרי זה לעולם לא תסתכלו על קאפ קייק באותה הצורה. בני האדם נשארים תקועים בדרך שלהם, אז אספנו רשימה של דברים שיעיפו לכם את  המוח. הנה 16 דברים שעשיתם לא נכון כל החיים שלכם ואיך לעשות אותם נכון. למה להסתבך ולשטוף את הבלנד כשאפשר פשוט למלא אותו במים רותחים עם סבון וללחוץ כל הכפתור? 

האילוסטרציות של סטיב קאטס על העולם המודרני יגרמו לרוב האנשים להזדהות איתן. האילוסטרטור האנגלי מציג את העבודה של היום כ'מירוץ עכברים' אחר הכסף, כשעולם הצרכנות תופס אותנו והמדיה החברתית צורכת אותנו. על ידי העבודות שלו הוא גורם לנו לתהות לגבי המטרות שלנו. האם זאת מהות החיים שלנו?