בשנת 1996 הגיעה משפחת תדהר לביקור בבית הדודים, משפחת סגל. הדוד שמוליק סגל היה שחקן תיאטרון "הבימה", כך שלא נדיר היה למצוא בביתו שחקנים מכובדים מהגברדייה הוותיקה בישראל. באותו יום הגיעה להתארח בביתו גם השחקנית גילה אלמגור, ואליאנה תדהר בת הארבע התיישבה לידה. "באיזשהו שלב", היא מספרת, "נעמדתי והתחלתי לזייף מולה את השיר של 'מלך […]

נעים מאוד, זו אני, רֶבי החדשה. החברות הטובות מנסות לשכנע אותי שמשהו השתנה בי. הרבה בזכות הקורונה וגם קצת בזכותן. ודאי הבנתם שלא באמת כיף להיות חברים שלי. כלומר של רבי הישנה. למשל, הייתי יכולה להגיע לארוחת צהריים בשבת, ובמקום להודות למארחים החביבים הייתי מתיישבת ומכריזה: בשלוש אני בבית. חייבת שנ"צ. מזל שכבר מכירים אותי […]

פעם נסעתי לשליחות עיתונאית בארצות־הברית והזדמן לי לשוחח עם פעיל מהקהילה היהודית במנהטן. "מי שרוצה להכיר את הישראלי האמיתי לא צריך להתאמץ", הוא אמר לי, "שעה אחת בכבישי ישראל תספיק לו, ושם הוא יראה את הכול – ההוא שצופר, ההוא שצועק, זה שעוצר בצד כדי לעזור לאישה עם פנצ'ר וההוא שרוקד מעל הרכב כדי לשמח […]

עונת המנגלים בפתח ואפשר להריח את העשן עד לכאן… וברצינות – אני ממש אוהבת את התקופה הזו, אין אצלנו בישראל אביב, אחרי החורף מיד מתחיל הקיץ, אבל אני לא מתלוננת, אני אוהבת ללבוש חולצות קצרות ולעשות פיקניקים בכל הזדמנות. הקיץ זו העונה שלי! לכבוד עונת העל־האש הקרבה כינסתי את מיטב מתכוניי, והאמת היא שהם נפלאים […]

כולם הכירו את ליאור, אבל רק היא, ליאת, הכירה בו. גם לה לקח זמן להכיר: אולי כך נראה כעס? אולי כך נשמעת שינה? אולי היא עצמה עכשיו באיזה שדה קרב ואמורה לנצח? למה אבא לא נרגע? בכל יום זיכרון היא מקללת את הזיכרון. מי צריך זיכרון. ואת יודעת, ימימה, היא אומרת לי, את יודעת מה […]