בעת השקת ספרו של אלי עמיר “מפריח היונים”, ביריד הספרות הבינלאומי בפרנקפורט (1996), התקיים עימות נוקב בינו ובין זיאד אבו־זיאד, שר ההסברה הפלסטיני. כך השיב שם עמיר לטענות על נישולם של הפליטים הפלסטינים: “גם אנחנו פליטים שגורשנו מארץ הולדתם… יצאנו ממנה רק בבגדינו ואת הכול השארנו אחרינו, כמו הפלסטינים, ואין לנו ממי לתבוע פיצויים”. על […]

כולם אוכלים קינואה (טוב, כמעט כולם) גם הקרניבורים הגדולים וכאלה שאינם חסידים של אוכל בריא מוצאים את עצמם מדי פעם מזמינים סלט קינואה. ולמה? כי היא פשוט בכל מקום, מככבת בכל מסעדה בגאווה לצד האורז והפסטה, והפכה לבת־בית במטבח הישראלי. אבל למרות שהיא בכל פינה עליה נאמר: היא טעימה פשוט צריך לדעת איך להכין אותה. […]

שם הקוד "הפרעות קשב וריכוז" כבר הפך להיות נפוץ ומוכר בפי כל. נדמה שהסובלים מהפרעות אלו כבר לא מתביישים בהן, וגם בני נוער מנופפים די בקלות בכדורים שהם לוקחים או בהקלות שהם מקבלים במבחנים בעקבות הפרעות אלו. ועם זאת, עדיין קשה למי שלא מכיר באופן אישי להבין את מי שמרגיש מבוקר ועד ערב מוסח, מוטרד […]

בכל ההספדים והידיעות שבישרו על מותו של יהונתן גפן כיכבה באופן טבעי המילה "משורר". נכון, גפן היה גם מחזאי, עיתונאי, סופר, פובליציסט, ויש כאלו שיגידו אפילו הראפר העברי הראשון, מפקפקים? לכו להאזין שוב לשיר "היורה" (1976). אבל כמו שגפן העיד על עצמו, הוא בעיקר "יושב וכותב שירים". אחת מיצירותיו המוערכות של גפן, היא ספר שירי […]

ובכן, הוציאו דפים ורִשמו מתכון: "מחבר שלוש מילים/ מחמם על אש קטנה/ ורץ מהר להביא/ בצל מהשכנה/ מוסיף שני חרוזים/ קצת פלפל, קצת מלח/ מערבב שלושה כבשים/ וזורק קובייה של קרח". המשורר והסופר יהונתן גפן הגה וחילק בנדיבות את המתכון לכתיבת שירים. בשבוע שעבר הוא הפתיע ונעלם מפה באחת, וקול הנפילה מעולם לא נשמע בגלל […]

רעננה נהנית מתדמית של עיר צפונבונית, והרמה הסוציו־אקונומית של תושביה בהחלט מצדיקה אותה. לכן ברור שכאשר מסעדה הופכת למוסד קולינרי בעיר, היא תהיה של הביוקר. "קזן" אומנם נקראת כך על שם הרחוב שאיתו היא מצטלבת, אבל אין יותר "אחוזה" (הרחוב שעליו בפועל היא מתפרשׂת) ממנה. רוצה לומר: זה המקום לראות ולהיראות. היא פתוחה כבר עשור, […]