זה קרה כמה ימים לפני יום הכיפורים, הייתי אז בירושלים, בסופו של יום צילום ארוך ומתיש, כל הצוות עבד ביחד, כולם קיפלו את הציוד באווירה כזאת שקטה וחרוצה, ובדיוק אז, דווקא אז, הטלפון שלי רטט לי בכיס. אז הוצאתי אותו, והסתכלתי על המסך כדי לראות מי מתקשר אליי פתאום, וכשראיתי את השם שהיה שָם על […]

עם פסוקים כמו "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם  בְּכָל עֲמָלוֹ" או "וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ", קהלת איננו נתפס כספר שעשוי למלא את האדם בתחושות שמחה ואופטימיות. בחיפוש מהיר של הערך "קהלת" בגוגל עולות כותרות כמו "הספר העצוב בתנ"ך" או "מה עושים עם קהלת", בנימה של ביקוש פשר למגילה החידתית. משכך, המנהג […]

חברים 1994-2004 שימו רגע בצד את המחלוקות הבוערות על האיכויות (או חוסר האיכויות) של מוניקה, רייצ'ל, צ'נדלר, ג'ואי וכל השאר, התעלמו לרגע מההשוואות לסיטקומים אחרים של אותה תקופה ודכאו לרגע את הרצון העז לספר קוריוז ממש־ממש מצחיק על הפרק שבו פיבי אומרת משהו קורע. אנחנו כאן כדי להבליט את התרומה הגדולה ביותר של הסדרה לעולם: […]

למרות הסוגה השונה, המדיום השונה, ובכלל העובדה שברוב ההיבטים היצירות האלה לא דומות אפילו קצת, "מפעל העננים של גברת לילנבלום" הזכיר לי יותר מכל את "נחמה" המופלאה (הוט, 2019). בסדרה יש מעין תרגיל שחוזר על עצמו: מדי פעם הגיבור (בגילומו של רשף לוי, שחתום גם על התסריט) חושב על רעיון לסדרה, ובזמן שאנחנו שומעים את […]

אחרי ששנים ארוכות עסקה במוזיקה מפוזיציה מסקרת – כחברת ועדת הפלייליסט, עורכת מוזיקלית, מראיינת, צופה, מקשיבה ומנתחת, לבנת בן־חמו (34), השדרנית שאת שמה אתם ודאי מכירים מגלגל"צ, חוצה את הקווים ובונה את הקריירה שלה כזמרת ויוצרת. ההחלטה "ללכת על זה" נולדה מתוך הצטברות נסיבות שהכריעו את הכף, היא מסבירה. "הרגשתי שאני בן אדם לא נעים […]

את רונית צין־קרסטני הכרתי לפני כשמונה שנים כשיצא ספרה הראשון ״כישופי סוכר״. התרגשתי מהסוכריות ומהמרמלדות היפהפיות שיצרה, ובכלל המקצוע ״מגדנאות״ היה ועדיין נשמע לי כמו קסם. כעת, לאחר שנים רבות בעולם הממתקים רונית מצאה אהבה חדשה שאותה תרגמה ליצירה חדשה: ספר המוקדש כל כולו למאפה האהוב: בייגלה. כמו את הספר על הממתקים, גם את הספר […]

מורי הדרך הם מן הקבוצות שפרנסתם נפגעה במיוחד בתקופת הקורונה. כזכור, גם בין סגר לסגר לא הייתה כמעט תיירות נכנסת. דב פרידמן, מורה דרך ותיק, החליט לנצל את הזמן. מה שלא ילך ברגליים, ייקרא בעיניים. ומה שמספרים לתיירים כאובי־רגליים בדקה, יוגש במלוא היריעה. ישב וחיבר ספר על חייו ומעשיו, הלא־מספיק מוכרים גם לישראלים, של אחרון […]