ניחוש אחד לפחות לגבי Windows 11, מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט למחשבים אישיים, ירד מהפרק. החברה הכריזה באופן רשמי כי היא תשוחרר רשמית ב-5 באוקטובר, כלומר בעוד קצת יותר מחודש. עם זאת מדובר בהשקה הדרגתית, כך שיעבור זמן מה עד שכל המחשבים שיכולים לשדרג אל המערכת אכן יעשו זאת – וכזכור, כמו במקרה של Windows 10, השדרוג יהיה בחינם. עם זאת, כזכור, למערכת החדשה יש דרישות סף יחסית גבוהות לעומת הפעם הקודמת, כאלה שישאירו מחשבים לא מעטים מחוץ לתמונת השדרוג: מעבדי Coffee Lake שהושקו באוקטובר 2017 ולאחר מכן, כמו גם מעבדי סדרת Ryzen 2000 של AMD שהושקו ב-2018, ושבב TPM 2.0. בנוסף, יש דרישה ל-4 גיגה-בייט זיכרון RAM ו-64 גיגה-בייט זיכרון אחסון לכל הפחות. משתמשים אשר המחשב שלהם תואם את דרישות המערכת יקבלו הודעת שדרוג מתאימה במסגרת המנגנון הרגיל של Windows Update. משתמשים שהמחשב שלהם אינו עומד בתקן יוכלו בכל זאת להתקין את Windows 11, כפי שפרסמנו לאחרונה, אבל רק כגירסה נקייה ולא שדרוג, ורק לצורך התנסות אפשר לומר – מיקרוסופט לא תאפשר שדרוג או עדכון של גירסאות אלה בעדכוני אבטחה. כמו כן, ההשקה הראשונית של Windows 11 לא תציג את כל התכונות שעליהן דיברה החברה בהרחבה, והבולטת שבהן היא שיתוף הפעולה עם אינטל ועם אמזון שיאפשר התקנה של אפליקציות אנדרואיד, והיא כנראה לא תהיה זמינה לפחות עד אמצע 2022. באותו תאריך יוכלו גם יצרניות המחשבים להתחיל למכור מחשבים חדשים עם התקנה מלאה של Windows 11 במקום Windows 10, וכמעט כל היצרניות כבר הכריזו על כך.

בשנה האחרונה אנחנו עדים לחגיגת שכר בהיי-טק: כל הנתונים מראים שהמשכורות הממוצעות בענף קופצות, לעתים קרובות בשיעורים דו ספרתיים. יש מחסור כרוני בכוח אדם בענף והתחרות על כל עובד, ובמיוחד על כל טאלנט – קשה, מה שמביא את חברות ההיי-טק לשלם בהתאם. האם זה נכון גם לחברות ה-IT – שהוא תחום מרכזי בהיי-טק, אבל אחד מני רבים? תשפטו בעצמכם, בטבלה שלפניכם. ג'וב מאסטר אספה עבור אנשים ומחשבים נתוני שכר בשישה מקצועות IT מרכזיים, על פי הוותק של העובד.ת. הנתונים כולם מופיעים בטבלה, אבל בחרנו להדגיש שניים מהם: המקצוע הכי מכניס – וזה שהכי פחות מכניס. ובכן, המקצוע הכי רווחי לעובד.ת ה-IT, לפי ג'וב מאסטר, הוא זה של מנהל המערכות. הנתונים מראים שטווח השכר מתחיל מ-18 אלף שקלים לחודש למנמ"רים חסרי ניסיון ועד ל-35 אלף שקלים למנמ"רים בדרג ניהולי (בחרנו לקחת את טווחי הקצה). מנגד, מנתחי מערכות מרוויחים בין 12 אלף שקלים בחודשים הראשונים שלהם במקצוע ל-26 אלף שקלים לחודש, למנהלים שבהם. נתן לוי, מנכ"ל ג'וב מאסטר, אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו עדים כבר כמה שנים לצמיחה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, ואתה הדרישה לכוח אדם איכותי. זה נבע בין השאר מכניסתן של חברות גלובליות נוספות לישראל ומהחלטתן להקים כאן את מרכזי הפיתוח או השיווק שלהן. אך הקורונה העצימה עוד יותר את המגמות הללו. הרבה מההון שהיה מושקע עד כה בתעשיות יותר מסורתיות עבר לחברות טכנולוגיות. מספיק להסתכל על כמויות ההנפקות של חברות היי-טק בבורסה כדי להבין את העוצמה הפיננסית שהתעשייה הזאת מחזיקה". מקור: ג'וב מאסטר "תעשיית ה-IT באופן ספציפי התפתחה גם מתוך הצורך הגובר בפתרונות סייבר, לאור השכיחות של אירועי פריצה למאגרי מידע של חברות ולדרישות רגולטוריות חדשות", הוסיף לוי. "אולם", הוא ציין, "התחזקות הענף מביאה אתה גם אתגרי גיוס מורכבים. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים פערים הולכים וגדלים בין היקפי הביקוש וההיצע בעובדים. הפער הזה גורר אתו עליות שכר, אבל גם זה פתרון חלקי. חברות היי-טק מבינות רק עכשיו שגם היענות לדרישות שכר גבוהות לא תמיד מספיקה, והחוסרים עדיין נותרים מאוד גבוהים". "לחוסרים הללו יש גם השלכות ברמת המקרו, בדמות חברות היי-טק ישראליות שבוחרות להקים את מרכזי הפיתוח שלהן מחוץ לישראל, וידע חשוב שזולג החוצה ולא נשאר בארץ. אחד הפתרונות שנמצאו אפקטיביים הוא פיתוח של ערוצי הכשרה קצרים וממוקדים, לעתים בתוך החברות עצמן ולעתים במסגרות לימודיות אחרות, כדי להגדיל את היצע העובדים בטווח זמן קצר", אמר לוי. מה תהיה ההשפעה של הפתרון הזה ושל ההתפתחויות האחרות? את זה נגלה בחודשים הקרובים.

פשיעת הסקסטורינג – סחיטה על רקע מיני באמצעות הרשת – נמשכת: חוקרי ענקית האבטחה ESET דיווחו אתמול (ג') על קמפיין מיילים רחב היקף שנשלח לקורבנות מאז תחילת השבוע, ובו איום שאם הם.ן לא ישלמו להאקר סכום של 1,200 דולר בביטקוין, הוא יפיץ סרטון אינטימי של הקורבן.נית, שאותו הוא גנב לכאורה מהסמארטפון שלו.ה. בחברה אומרים כי הם קיבלו דיווחים רבים מקורבנות שאליהם נשלח המייל המאיים. נוסח ההודעה הוא: "המערכת שלך נפרצה. כל הנתונים מהמכשיר שלך הועתקו לשרתים שלנו… יש לי סרטון אינטימי שלך… אם לא תשלח לי 1,200 דולר בביטקוין – אפיץ אותו לכל אנשי הקשר בטלפון שלך". במייל האמור, התוקף מאיים על הקורבן.נית: "יש לך 50 שעות להשלים את התשלום. אני מאחל לך הצלחה ולא לעשות שום דבר טיפשי. חשוב.חשבי על המוניטין שלך". "לא לחשוש ולא לשלם" לפי חוקרי ענקית האבטחה, "ניסיונות העוקץ הללו של איום בהפצת סרטונים אינטימיים הם לא דבר חדש. מעת לעת אנחנו רואים גלים שמנסים להפחיד את הנמענים ולנצל את החשש שלהם לתועלת כספית. חשוב להיות מודעים וערניים לנושא, לא לחשוש ולא לשלם". "בפועל, אין באמת סיבה לדאגה", ציינו חוקרי ESET. "מדובר ב-'שיטת מצליח', שלמרבה הצער עובדת. המכשיר לא באמת נפרץ, למרות האיום של התוקפים, ואין לאיש סרטון שמתעד אתכם.ן". הם הוסיפו כי "מבחינת התוקפים, גם אם נמען אחד בלבד בחר לשלם את תשלום הכופר, מדובר בפעולה משתלמת, כך שסביר להניח שהם יעשו זאת שוב בעתיד, מול עוד קורבנות פוטנציאליים". מה אפשר לעשות אם קיבלתם את המייל? בענקית האבטחה ממליצים להתעלם מהודעות מהסוג הזה, לחסום את השולח, למחוק אותן וכאמור, בשום אופן לא לשלם את הסכום הנדרש. במידה שבמייל יש קישורים שמפנים אתכם.ן לאתרים נוספים – לא להקליק עליהם, כדי להימנע מפוטנציאל נזק. עוד הם מציינים כי "קיימים מקרים שבהם התוקף מאחורי המזימה מצרף למייל שלכם גם את הסיסמה שלכם, או סיסמה שבה השתמשתם בעבר. זה נעשה במטרה להלחיץ אתכם. את הסיסמה הזו הם ככל הנראה השיגו באמצעות מאגרי מידע שכבר דלפו בעבר, והם משתמשים בה על מנת להלחיץ אתכם. יש מקרים שבהם מייל הסחיטה אפילו יישלח אליכם מהכתובת מייל שלכם, אך גם כאן מדובר בהונאה". לסיכום ציינו החוקרים כי "המקרה הוא תזכורת חשובה לרענן סיסמאות אחת לתקופה ולא להשתמש באותה הסיסמה לכמה שירותים שונים".

אפל אסרה על עובדיה ליצור ערוץ בנושאי שוויון והגינות בשכר בפלטפורמת Slack. לדברי נציג מצוות משאבי האנוש של החברה, על אף שהנושא מתואם עם התחייבותה של אפל לתשלום שכר הוגן, הוא אינו עומד בכללי השימוש של החברה ב-Slack. בהודעתו לעובדי החברה הוא ציין, כי "ערוצי Slack נועדו לצרכים עסקיים של אפל וחייבים לקדם את העבודה, משלוחים או משימות של המחלקות והצוותים של אפל". כללי החברה לשימוש באפליקציית צ'אט פנימית קובעים, כי "ערוצי Slack לפעילויות ולתחביבים לא מאושרים, כמו מועדון עובדי אפל או קבוצות גיוון  – אינם מותרים ואסור ליצור אותם". למרות הכללים המוגדרים, בנושאים אחרים אפל לא ממש הקפידה לאסור ערוצים. למשל, לעובדי החברה יש כמה ערוצים פופולריים שנוצרו לנושאים שבמובהק לא קשורים לענייני העסקים והעבודה, כמו "כלבי שעשוע", עם יותר מ-5,000 חברים, "גיימינג", עם יותר מ-3,000 חברים, או "בדיחות אבא" עם יותר מ-2,00 חברים. בחודש שעבר גם אישרה החברה ערוץ בנושא "פוסבול קהילתי". אי השוויון בשכר מעסיק באחרונה את עובדי אפל, שערכו סקר פנימי לא רשמי, ועלה ממנו, כי נשים בחברה מרוויחות 6% פחות מגברים. העובדים אף הקימו אתר ייעודי בשם AppleToo#, במטרה להתייצב יחד בדרישות מול מעסיקתם העצמתית, שלטענתם לא קשובה ולא מעניקה להם יחס שוויוני והוגן.

השיח הרווח בהיי-טק בחודשים האחרונים הוא של תקופת פריחה ושגשוג, על אף משבר הקורונה. זה נכון ובא לידי ביטוי בלא מעט תחומים: הטרנספורמציה הדיגיטלית, ובתוכה המעבר לענן, שזינקו בעקבות המעבר לעבודה מרחוק, גל הגיוסים הנרחבים וההנפקות של חברות טק ישראליות בנסדא"ק (שלהם נקדיש סקירה נפרדת), ועוד. אלא שהתמונה קצת פחות ורודה כשזה מגיע למדדי המניות הטכנולוגיות של חברות ה-IT שנסחרות בתל אביב: אלה אמנם עלו, כולל שתי חברות שרשמו קפיצה מרשימה – ובהמשך נגיע לכך, אבל בשיעור נמוך יותר מהמדדים הכלליים של הבורסה הישראלית וממדדים ענפיים אחרים. הנתונים המובאים לפניכם נכונים לתקופה שבין ה-15 בספטמבר 2020 ל-31 באוגוסט 2021. ניתוחם מראה שהמדדים הטכנולוגיים המובילים – הת"א טכנולוגיה והת"א בלו טק גלובל – רשמו עליות של כ-19% כל אחד. מדד הטכנולוגיה עלה ל-1,235 נקודות הבלו טק – ל-559 נקודות. עם זאת, כאמור, המדדים האחרים בבורסת תל אביב עלו בשיעורים ניכרים יותר: המדד המוביל, ת"א 35, זינק ב-33% ל-2,779 נקודות והת"א 125 – ב-34% ל-1819 נקודות. גם מדדי המניות הענפיים רשמו עליות חדות – הרבה יותר מהמדדים של חברות ההיי-טק. כך, מדד הנדל"ן צמח ב-73.7% ל-1,037 נקודות ומדד הבנקים טיפס ב-62.5% ל-2,779 נקודות. העליות הן תוצאה של סיבות שקשורות לכל אחד מהענפים, כמו גם להתאוששות הכלכלית בעקבות הירידה בתחלואה בקורונה וביטול של חלק מהתקנות שהגבילו את הפעילות הכלכלית. דוגמה בולטת לכך היא הרתיחה של שוק הנדל"ן, עם עליות חדות בביקושים לדירות (הרבה מזה מצד מתעשרי ההיי-טק החדשים), שבאו לידי ביטוי בעלייה החדה מאוד של המדד של ענף זה. העלייה החדה לא פחות במדד הבנקים היא תוצר של הזינוק ברווחים שלהם. איזו חברה רשמה את העלייה הגבוהה ביותר? כאמור, שתי חברות טכנולוגיות ותיקות רשמו עליות גדולות מאוד: המניה של מלם תים קפצה בתקופה הנדונה בכ-91% ל-5,135 נקודות וזו של וואן (One) זינקה ב-92% ל-5,135 נקודות. גם מג'יק רשמה עלייה חזקה – של 57%, והיא הגיעה ל-6,719 נקודות. המניות של החברות האחרות עלו גם הן, אך בשיעורים נמוכים יותר. כך, מניית מטריקס צמחה ב-12% בלבד ל-8,756 נקודות, זו של פורמולה עלתה בשיעור דומה ל-31,650 נקודות וזו של חילן – ב-19% ל-18,130 נקודות. חברות היי-טק נוספות שהמניות שלהן עלו בחדות בתשפ"א הן נייס וטאואר: נייס עלתה ב-30% ל-93,580 נקודות, עם שווי שוק של כמעט 60 מיליארד שקלים, וטאואר – ב-47.9% ל-9,442 נקודות.

המרכז לשלטון מקומי יציע לרשויות המקומיות שירותי ניהול שליטה ובקרה דיגיטליים, על בסיס מערכת שו"ב חכמה ודשבורד המבוסס על מערכת שועל של פיקוד העורף. המערכת משמשת כיום את הרשויות לשעת חירום במדינה ומאז פרוץ הקורונה הוטמעה ב-150 חמ"לים לצורך ניהול המאבק במגפה. היא תכלול שכבות של מידע על תחומי ניהול העיר החכמה, שיאפשרו מעקב וקבלת נתונים בזמן אמת בכל תחום ותחום, תוך שימוש ברכיבי GIS מתקדמים, כלי אנליטיקה וממשק משתמש ידידותי. מי שמוביל את המהלך הוא חיים ביבס, יו"ר המרכז לשלטון מקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות. בימים אלה נערך במודיעין פיילוט של הטמעת ותפעול המערכת, במסגרת מרכז החדשנות מודיעין-מכבים-רעות, שהוקם על ידי ביבס. לאחר שהפיילוט יסתיים היא תוצע לרשויות המקומיות במודל של קניית שירותים. בראיון לאנשים ומחשבים מפרט ביבס את תפיסת העולם שלו להמשך התפתחות העיר החכמה, וכיצד ניתן לקחת את הטכנולוגיות והמערכות שפותחו החל מראשית משבר הקורונה ולהרחיב אותן לטובת ניהול חכם יותר של הרשויות. זאת, תוך מתן הזדמנויות שוות לרשויות קטנות וחלשות, שלא יכולות להשקיע כסף במערכות שכאלה. כיצד אתה רואה את המשך הטמעת החדשנות בשלטון המקומי בשנים הבאות? "אין ספק שהקורונה האיצה את תהליכי הדיגיטציה ברשויות המקומיות, והוטמעו תהליכים ששימשו לניהול המגפה – בעיקר מערכות שו"ב שונות ודשבורדים, שאפשרו אפידמיולוגיה באופן מקומי ומתן סיוע מהיר ונקודתי לתושבים. גם אם הקורונה תיעלם מחר – דבר שלא יקרה, לצערנו – הרשויות ימשיכו לעשות שימוש בטכנולוגיה, להקים על בסיסה מערכות נוספות ולנצל אותה לטובת העצמת תהליכי ערים חכמות, בכל רשות לפי האופי שלה". כיצד עושים זאת? "הקמתי במודיעין-מכבים-רעות בשנה האחרונה מרכז חדשנות עירוני ושם פועלת המערכת, שמבוססת בחלקה על רכיבים של מערכת שועל. בעזרת חברה חיצונית הפכנו אותה לכלי ניהולי חכם ויעיל, עם מערכות אנליטיקה חכמות, GIS וחיישנים חכמים, שמספקים תמונת מצב עדכנית בכל רגע נתון לגבי שורה של תחומים מרכזיים בניהול העיר. אחרי שנסיים לפתח, להטמיע ולבדוק את המערכת, נציע אותה ליתר הרשויות דרך מרכז החדשנות של השלטון המקומי, שהוקם בשנה שעברה. נמכור להן שירותים ונחסוך להן את ההשקעות היקרות בטכנולוגיה, שרק רשויות מעטות ועשירות יכולות להרשות לעצמן להשקיע". תן דוגמה בבקשה לשימוש במערכת בעיר שעליה אתה מופקד. "חיברנו בין המידע שמגיע מחיזוי מזג האוויר למערכת השקיית הגינות והשטחים הציבוריים במודיעין-מכבים-רעות. המערכת יודעת לנתב את זמני ההשקיה לתנאי מזג אוויר המאפשרים השקיה יעילה, בשעות שמתאימות לכך, וחוסכת מצבים של איבוד חלק ממי ההשקיה. רק מהפעילות הזו חסכנו כמה מיליוני שקלים בשנה. פעילות אחרת היא מעקב אחרי פינוי האשפה. חייבנו במכרז את כל הספקים שמפנים אשפה להתקין GPS במשאיות שלהם, ובעזרת המערכת שלנו אנחנו יודעים לעקוב אחרי פינוי האשפה ולדעת את הכמויות, שהמידע עליהן מועבר למערכות שלנו. או אז, הבקרה הרבה יותר הדוקה. עד כה נחסכו קרוב לשלושה מיליוני שקלים מפעילות זו, בעקבות הבקרה החכמה". מתי תציעו את המערכת לרשויות המקומיות האחרות? "אנחנו כרגע בשלבי בדיקה וסגירה. המערכת שלנו כוללת כיום 12 לוחות בקרה, והטכנולוגיה היא השלב הכי יקר וקריטי. אחרי שנוודא שזה עובד נקים קבוצת מיקוד של כ-30 ראשי רשויות, שיבואו להתנסות במערכת, ודרך החברה לחדשנות בשלטון המקומי נציע להם את השירותים השונים. אגב, חלק מהשירותים האלה יהיו בענן". באופן כללי, כיצד אתם נותנים מענה לנושא הסייבר, שמטריד גם את הרשויות המקומיות? "הקצינו לא מעט משאבים כדי לייצר תכלול והגנה מפני סייבר ברמה הכלל ארצית. יצא קול קורא למכרז למתן שירותי הגנה מסייבר שיינתן לכל הרשויות, על בסיס של תשלום עבור שירותים, ובכך ניתן מענה לבעיות של מחסור בכוח אדם ובתקציבים להקמת תשתיות אבטחה". הלמידה מרחוק תימשך גם השנה, במתכונת כזו או אחרת. האם לדעתך הופקו הלקחים? "השלטון המקומי דרש לפתוח את שנת הלימודים באופן פיזי, עם ביצוע כל המתווים. תלמידים שלא יוכלו ללמוד בכיתה – ילמדו מרחוק. אנחנו במצב שונה מאשר לפני שנה וחצי, עם פרוץ הקורונה. צריך לציין שבשנה שעברה, הממשלה הקודמת רכשה וחילקה 150 אלף מחשבים ניידים לילדים שלא היה להם מחשב, כדי שיוכלו ללמוד מרחוק. אלה תקציבים שהממשלה הקודמת העמידה לרשות החינוך מתוך ראייה שזה חשוב. לצערי, הממשלה הנוכחית עדיין לא תקצבה את הפעילויות האלה, מאחר שתקציב המדינה לא אושר".

קבוצת מולטיפוינט, מפיצה מובילה של פתרונות Cyber Strong, הכריזה על השקת קמפיין בישראל לקידום פתרון Tensor של הספקית מובילת השוק של פלטפורמות לשיתוף פעולה ותמיכה, TeamViewer. הקמפיין מגיע בעקבות תקופה של ביקושי שיא לפתרונות ה-SMB של TeamViewer בעקבות מגיפת הקורונה, כאשר פתרונות החברה אפשרו לעובדים לגשת ולנהל משאבים ארגוניים באופן מאובטח וידידותי מהבית, בעוד מחלקות ה-IT ממשיכות לשמור על היכולת לתמוך ולנהל נקודות קצה בכל מקום שבו הן נמצאות. כיצד מגיפת הקרוונה השפיעה על הביקוש לפתרונות TeamViewer? ריקרדו רסניק, מנכ"ל קבוצת מולטיפוינט: "TeamViewer היא מובילת השוק הברורה מזה שנים רבות. זהו הפתרון הראשון שארגונים חושבים עליו כאשר הם מעוניינים להפעיל תמיכה מרחוק – והביקוש אליה זינק מאז התפרצות מגיפת הקורונה, כאשר צוותי IT רבים חיפשו את הפתרון הטוב ביותר כדי לספק תמיכה לעובדים הנמצאים הרחק מהמשרד וכדי לנהל משאבים מכל מקום. עם רמת אבטחה ללא תחרות, TeamViewer הייתה שם בשביל צוותי ה-IT, שנדרשו למצוא פתרונות יעילים ואמינים. הקמפיין החדש שלנו לפתרון  האנטרפרייז של TeamViewer מתבסס על ההצלחה שנצברה לאורך התקופה, והוא נועד לבסס את TeamViewer כפתרון ליבה לבניית סביבה מקיפה וכוללת יותר של קישוריות מרחוק". אילו יתרונות מספקת פלפורמת Tensor לארגונים על פני הפתרון המוכר ל-SMB? "הפלטפורמה  מביאה לארגונים את הגמישות, האבטחה והאמינות הנדרשות כדי לנהל פעילות תמיכה וניהול IT נרחבת – אל מול עובדים ולקוחות. TeamViewer Tensor משלבת את היכולות המוכרות של TeamViewer לקישוריות מרחוק, עם יכולות ניהול מתקדמות, כלים לתיעוד ושליטה ברמה ארגונית ויכולות מתקדמות, כגון AR. הפתרון מייצר עבור ארגונים מערכת כוללת לפעילות תמיכה בהיקפים גדולים – בכל מקום וזמן שנדרש. "כך, לדוגמה, פלטפורמת Tensor החזקה מאפשרת לצוותי תמיכה ב-IT ובלקוחות קצה להגיע לפתרון בעיות במהירות הגבוהה ביותר ובדרך החלקה ביותר שניתן, מכל מקום ועל בסיס תקשורת מאובטחת – ההשפעה החיובית על  שביעות רצון עובדים והלקוחות מיתרגמת מהר מאוד לשורת הרווח. TeamViewer Tensor גם מאפשר שליטה מרחוק על שרתים ומכשירי IoT לרוחב הארגון. הדברים חיוניים בארגון מבוזר, שבו לא תמיד נמצא מישהו מומחה שינהל שרתים או מכונות אחרות בארגון. הפלטפורמה גם מאפשרת לכוח העבודה להתחבר מרחוק למחשבים ולמכשירים ניידים בארגון, מכל מקום ובכל זמן, ללא VPN. בעידן של עבודה היברידית, יש לכך יתרונות עצומים של זמן ורציפות עבודה". כיצד יכולות מציאות מועשרת (AR) משתלבות בפתרון? "מציאות מועשרת היא טכנולוגיה שבאמצעותה ארגונים יכולים להעלות את פעילות התמיכה לרמות חדשות. הטכנולוגיה מספקת דרך חדשה להביא ידע של מומחים בארגון לכל אתר ברחבי העולם. הטכנולוגיה משפרת את שיעור פתרון הבעיות בניסיון הראשון, חוסכת נסיעות מיותרות לאתרים ומקטינה עלויות. לדוגמה, מומחה במכשור רפואי יכול להסביר למשתמש בדיוק איך לפתור בעיה במכשיר הנמצא במדינה אחרת, תוך שהוא מראה לו דרך ממשק ה-AR היכן בדיוק ללחוץ, איזה חלק לנתק ועוד". לפרטים נוספים בקרו באתר מולטיפוינט.

"ענף ההיי-טק, ככל ענף, בנוי משלושה עמודים: ידע, משאבים והון אנושי. לנו אין מחסור במשאבים ובידע, יש מחסור רק בהון אנושי. הדיבורים שאנו שומעים באחרונה על ייבוא עובדי היי-טק – הם חסרי משמעות, והם לא יביאו לפתרון הבעיה. זאת, כי קל יותר להפעיל מודל של מיקור חוץ של עובדים, עם קבלן משנה, מאוקראינה, למשל" – כך אמר דוד גל, יו"ר מועצת התעשיינים באיגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. גל דיבר ברב שיח לסיכום השנה בענף. רב השיח נערך השבוע (ב') במערכת אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. גל, יו"ר ובעלים של סקאנמסטר סיסטמס, ציין כי החברה עוסקת בפיתוח מערכות אולטרה-סוניות לבקרת מתכות, וכי "שנת 2020 הייתה מצוינת וגם השנה תהיה טובה". לדבריו, "אחד החסמים לקידום הענף הוא ריבוי הרגולציות. מאוד קשה להתמודד מול ביורוקרטיה. כך, למשל, ניסינו להביא ארצה מומחה הנדסי לתחום ספציפי, והמשימה, הפשוטה לכאורה, הפכה לקשה כקריעת ים סוף. כל רגולציה שכזו מקשה ומיותרת". על פי גל, "יש לבחון היכן ניתן להשפיע על הבעיה במהירות. במקרה של הענף שלנו, יש להתמקד בקהילת החרדים. זו קהילה הנתונה באנומליה, שבמסגרתה הנשים הן המפרנסות את המשפחה. על מנת שזה יקרה, נדרש לשנות את הלך החשיבה על השוויון בנטל, וללכת לכיוון הפרקטי, של הורדת הגיל שבו מותר לעבוד גם עבור מי שלא התגייס לצבא. יש לוותר על הרצון בשוויון בנטל ולהתבונן על הבעיה דרך משקפיים שיצביעו על הדרך שבה אפשר להביא לשילובם של החרדים בשוק העבודה. לצד זאת, יש לדאוג לבנייה של מסלול הכשרה במקום מרכזי, על מנת לצייד את האוכלוסייה החרדית שאנו רוצים לשלב בענף – בארגז כלים מקצועי". לדבריו, "התפקיד שלנו באיגוד הוא לנסות ולבנות עבור אותה אוכלוסייה את התנאים המיטביים לכך שזה יקרה. למשל, שילוב של הכשרה מקצועית עם לימודי תורה". בדרך זו, הסביר גל, "ניתן יהיה לפנות בהצעות לגיוסים לענף ההיי-טק גם עבור אוכלוסיות נוספות, לא חרדים. אם נצליח לבנות תשתית הכשרה ראויה – אחת ומרכזית – ניתן יהיה לשלב בה עוד קהלים, כגון נשים ובני מיעוטים". "בעיית המחסור בהון האנושי לא תיפתר בדיבורים", סיכם גל, "יש כעת הזדמנות לשילוב של אוכלוסיות נוספות בענף. אף שמדובר בפתרון אשר אינו עונה על כלל הבעיה, עדיין ניתן לפעול באופן ממוקד – ולעשות זאת היכן שניתן להשפיע על המצב הקיים. מדובר בפתרון לטווח הבינוני – כי לטווח הארוך יש לפעול דרך מערכת החינוך".