10:40:23 | ◀︎ | מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל הסביבה? | |
13:03:02 | ◀︎ | "אוי, לא…" | |
14:06:33 | ◀︎ | מנפלאות ה-ChatGPT: ממציא מקרים משפטיים דמיוניים | |
14:35:30 | ◀︎ | אבי גנון מונה למנכ"ל IVN | |
14:37:48 | ◀︎ | לאחר שהוכנסה לרשימה השחורה – ל-NSO יש בעלים חדשים-ישנים | |
14:51:42 | ◀︎ | יונית לנדוי מונתה לסמנכ"לית משאבי האנוש של HP אינדיגו וסאייטקס | |
15:14:42 | ◀︎ | הייפר גלובל תפיץ ותתמוך במוצרי ושירותי קנוניקל | |
15:20:18 | ◀︎ | אחרי 12 שנים: אפל תסגור את שירות My Photo Stream | |
15:30:42 | ◀︎ | נשים ומחשבים: טלי הררי, MedOne | |
15:57:05 | ◀︎ | סטרטסיס מתמזגת עם דסקטופ מטאל בעסקה של 1.8 מיליארד דולר | |
16:31:43 | ◀︎ | המחוקקים לחצו – ופורד לא תסיר את האפשרות להאזין לרדיו ב-AM | |
17:22:58 | ◀︎ | מה אפשר ללמוד ממשבר המעבדים על התעשייה החכמה? | |
17:24:06 | ◀︎ | "האקרים יגנבו CPU ויפרצו לתשתיות לטובת פעולות AI" |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:01 | 17:13 |
תל אביב | 16:16 | 17:14 |
חיפה | 16:05 | 17:13 |
באר שבע | 16:20 | 17:17 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
28/05/23 13:03
11.54% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
6:30 בבוקר, נותרה עוד שעה לישון לפני שהשעון יצלצל. הודעת ווטסאפ קולנית ממנכ"ל XXX.com – "הטוויטר מלא בציוצים עלינו, מה עושים???" ברוכים הבאים לניהול משברים, גירסת 23.0.
אי שם בימים ההם, ניהול משברים היה "נינוח יותר", היה שפע של זמן לאסוף את העובדות, להכין תגובה, לתדרך את הארגון ולשתות קפה עד שהכתב הראשון מתקשר. יכולתם לזמן כמה ישיבות עם יועצים בכירים, וכאשר הרגשתם מוכנים, אפשר היה לפרסם הודעה או לזמן מסיבת עיתונאים, המסבירה בדיוק את מה שקרה באופן שאתם רוצים להסביר זאת.
היום, בתקופת האינסטנט, שבה עולם התקשורת פועל על סטרואידים זה כבר לא עובד כך. שמועות שמתפשטות במהירות בטוויטר, בפייסבוק, באינסטגרם ובלינקדאין – נכונות או לא נכונות – מסוגלות לחסל חברה תוך דקות. מידע (בדוק או מוטעה) יכול להתפשט ברחבי העולם תוך שניות.
אז מה עושים כדי לשרוד את שלב ה-"אוי לא"?
תגובת מגירה – כמו במשל הצרצר והנמלה, ארגון שהכין מראש תגובת מגירה למשבר אפשרי צפוי, יוכל לשלוף אותה במקרה הצורך, תוך עדכון הפרטים הרלוונטיים. כבר חסכנו את שלב הניסוחים והאישורים והרווחנו זמן יקר לעסוק במה שחשוב.
אף אחד לא מורשה לדבר – השיגו מיידית את כל חברי ההנהלה הבכירה והורו להם לא למסור שום מידע. אחת העובדות המצערות היא שמספר הדעות על מה שקרה או שלא קרה שווה בערך למספר עובדי החברה. תנו הנחיה דומה גם לכלל עובדי החברה.
דובר אחד – מסר אחד – לאחר שווידאתם שאיש אינו מדבר, עליכם לקבוע את מדיניות החברה ולוודא שכולם יפעלו לפיה. משמעות הדבר, שעליכם למנות אדם אחד, ואחד בלבד, שישמש כאיש הקשר עם אמצעי התקשורת. על פי רוב זהו משרד יחסי הציבור, שמשמש כדוברו של המנכ"ל/סמנכ"ל הכספים/מנהל ה-IT/סמנכ"ל HR וכד'. זכרו שאין דבר כזה "לא לציטוט". תמיד יש עיתונאים שיציעו לכם את ידידותם בימים אלה וישאלו אתכם, "וואו.. שמע, ביני לבינך, מה קרה באמת?" ולפני שתרגישו, זאת תהיה הכותרת הבאה.
אמינות… אמינות… אמינות – כאשר מדברים עם התקשורת, במיוחד במקרי משבר, אל תשקרו. אם אינכם יודעים או לא יכולים או רוצים לתת תשובה, אל תענו לשאלה. תמיד עדיף לומר "אני אחזור אליך בעניין הזה" מאשר להמציא תשובה. אם תשקרו ביחס לעניין מסוים ויצטטו אתכם באמצעי התקשורת, זה ירדוף אתכם בהמשך. פשוט אמרו, "שאלה טובה. אני אבדוק ואחזור אליך תוך 20 דקות", ואז, הקפידו לעשות את מה שאמרתם. אל תשאירו את העיתונאי ללא תשובה.
זוכרים שיש לחברה לקוחות ומשקיעים? – למרות הלחץ והצורך לטפל בדחיפות במשבר, יש לזכור ש"בצד השני של הקו" נמצאים הלקוחות והמשקיעים. הם רואים כל מה שמתפרסם וכדאי להיות הראשונים שמספרים להם מה בדיוק קרה, ובעיקר להרגיע אותם ולהבטיח שהנושא בטיפול.
זוכרים שיש לכם עובדים מודאגים? – כיוון שאתם לא רוצים שהעובדים ישמעו על המשבר מהשכנים שלהם, מומלץ לכנס אותם במשרדים ולהסביר פנים מול פנים. כדאי לא לשלוח שום דבר במייל, אם אתם לא רוצים שהטקסט ידלוף החוצה… מטרת השיחה היא להרים את המורל, לרתום אותם למשימה, להסביר בדיוק מה קרה ולהזכיר לעובדים שוב ושוב, שהם לא אמורים לשוחח עם אמצעי התקשורת.
ולסיום, מילת עידוד – אם תפעלו נכון כ"שהשמים נופלים" תעברו את המשבר, ומחר כבר יגיע תורה של חברה אחרת לעלות על המוקד. אז הקפידו להישאר מקצועיים, וחשוב מכל – עבדו על הבעיה ומצאו לה פתרון. התקרית כבר התרחשה. אין מה לבכות על חלב שנשפך. התמקדו במה שאתם יכולים לעשות כדי לתקן/למנוע/לשפר את המצב.
משבר הוא גם הזדמנות…ועל כך בפעם אחרת…
הכותבות הן שותפות במשרד ייעוץ התקשורת רימון כהן ומנהלות את מחלקת ההייטק במשרד. לאתר המשרד לחצו כאן.
28/05/23 17:24
11.54% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"תשתיות ה-IT, בקרקע ובענן – הן יקרות. אנו צופים כי לא ירחק היום שבו הרעים למיניהם יפרצו לתשתיות IT של ארגונים, יגנבו וינצלו כוח מחשוב, CPU וחשמל – כדי לנצל אותם לטובת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) – להפעלת יישומי AI. זאת, כי בעולם הבינה המלאכותית החשמל יהווה צוואר בקבוק. פשע שכזה דומה במידת מה לפעילות שהרעים ערכו בשנים האחרונות, של ניצול מחשבי קורבנות, בלא ידיעתם, לטובת כריית מטבעות קריפטו", כך אמר אופיר זילביגר, מוביל פעילות הסייבר הגלובלית של פירמת BDO.
זילביגר התראיין לאנשים ומחשבים על רקע השקת מרכז חדש להגנת סייבר של הפירמה בפארק המדע ברחובות. לדבריו, "תמונת האיומים של הארגון מושפעת מאופיו: אם מדובר בגוף תשתיות קריטי, אז תמונת האיום תכלול את גופי הסייבר המדינתיים של האויבים שלנו, המחפשים דרך ליצור חוסר יציבות במדינה ולתכנן מתקפות עתידיות, תוך כדי מלחמה או מערכות קצרות מועד. אלה ירצו לשבש פעילויות במדינה ולאסוף מודיעין על ישראל, או לגנוב מידע חדשני, ממצאי מו"פ, או קניין רוחני. תמונת האיום המרכזית של גופים עסקיים תורכב מפשעי סייבר שהמניע שלהם כספי – מגמה ההולכת ומתעצמת, ובראשה – מתקפות הכופרה, הכוללות גניבת מידע, השבתה ועוד. כך, הכופרות הפכו ל'מיינסטרים' של פשעי הסייבר".
"בשנים האחרונות", הסביר, "יש 'זליגה' של עולמות תוכן של חברות ייעוץ לעבר עולמות האינטגרציה – ולהפך. בעבר, עולם הייעוץ היה מגיע לארגונים ומסייע בכמה היבטים: הפצת מסמכים, שיטות ותהליכים ארגוניים, הערכה, תכנון, ביצוע והטמעה. אלא שכל השוק הלך ל'משהו כ-שירות' (XaaS). במקביל, גם עולם הייעוץ השתנה וכיום הוא מספק הרבה מהידע שבעבר הוא סיפק במסמכים – בתצורת שירותים מנוהלים. אנו, כיועצים, מגיעים עם ידע עסקי-ארגוני למהלך שהוא טכנולוגי, ואילו חברות האינטגרציה מגיעות לשם עם ידע טכנולוגי".
הגנת סייבר, הסביר, "דורשת ראייה רחבה, הבנה וניהול של הסיכונים באופן אפקטיבי. אנו מציעים לארגונים בנייה של מערך הגנה, שיכול להתמודד עם עמידות, חוסן הארגון לאירוע, יכולת להתאושש מהר וצמצום הנזק. לכן, אנו ממוקדים בהבנת הסיכון, כדי להגן טוב יותר על 'הכתר המלכותי', משמע הנכסים הקריטיים של הארגון. זה נעשה דרך השקעה בתהליכי חיקור, גילוי, זיהוי ותגובה בזמן קצר. אנו מצליחים לחשוף אירועים תוך שעות או ימים מעטים – נתון שונה מממוצע הגילוי של החדירה, העומד על יותר מ-100 ימים. לאחר טיפול בכל ההיבטים האלה, אנו עורכים את ניהול המשבר בדרג ההנהלה וחיבור להמשכיות עסקית".
זילביגר חובש שני כובעים: האחד, שותף בפירמה ומנהל צוות של 80 מגיני סייבר ונותני שירותים של הגנת סייבר ויועצים. השני, הוא מוביל את פעילות הסייבר הגלובלית של BDO, וככזה – הוא הסמכות העליונה לתחום בתאגיד, המונה יותר ממאה אלף עובדים, יותר מ-1,800 מהם – בישראל.
BDO השיקה מרכז חדש להגנת סייבר בפארק המדע ברחובות. המרכז יעניק שירותים לחברות ולתאגידים הגדולים והמובילים בארץ ובעולם. לדברי זילביגר, "הקמת המשרדים החדשים נובעת מגידול משמעותי בפעילות ובהיקף הלקוחות. זאת, לצד האסטרטגיה שלנו, להיות קרוב ללקוחות, לאקו-סיסטם של מכון ויצמן ולחברות הטכנולוגיה וההיי-טק באזור". לדבריו, "המרכז מספק כמה שירותים, בהם זיהוי אירוע סייבר ותגובה אליו, ניהול סיכון הסייבר בהקשר של שרשרת האספקה, טיפול בעולם ה-OT, משמע ייעוץ סייבר הגנתי ושירותים מנוהלים על תשתיות הייצור וטכנולוגיות הקשורות לאמצעים פיזיים, וכן Situational Awareness – המחבר בין עולמות ניהול תשתיות ה-IT, כולל הענן, להגנת הסייבר ומסייע לארגונים לסגור פרצות וחולשות אבטחת מידע".
המרכז בישראל, סיכם, "מהווה חלק מהותי מפעילות הגנת הסייבר של רשת BDO העולמית. זה אפשר לנו לצבור ניסיון וידע משמעותיים, שזמינים כעת בעברית ובישראל. הניסיון הזה מהותי, כי הוא מעניק לנו היכרות טובה יותר עם תרחישי המתקפות האפשריים ואמצעי המיגון המיטביים והמתאימים ביותר לכל אחד מהם. דו"ח שהפירמה ערכה באחרונה העלה, כי כתוצאה מהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית והכנסת טכנולוגיה מתקדמת למגזרים רבים בענף התעשייה והמסחר, כל ארגון צריך להביא בחשבון שמתקפת סייבר תגיע אליו – וזאת רק שאלה של זמן".
28/05/23 14:06
9.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עורך הדין סטיבן שוורץ, בעל ניסיון של שלושה עשורים, עשוי לשלם מחיר יקר מאוד רק בגלל שהשתמש במידע שקיבל באמצעות ChatGPT במסמכים משפטיים שהגיש לבית המשפט, שהסתבר כמומצא לחלוטין.
הסיפור, שפורסם בניו יורק טיימס, מתחיל בתביעה שהגיש רוברטו מאטה נגד חברת התעופה אביאנקה (Avianca) לאחר שנפצע בברכו מעגלת שירות במהלך טיסה.
חברת התעופה ביקשה מבית המשפט לדחות את התיק, והתיק הועבר לבית המשפט הפדרלי במנהטן. בתגובתו לבקשת אביאנקה לדחיית התביעה, הגיש שוורץ תסקיר מפורט, שצוטטו בו שורה של מקרים דומים והחלטות של בית המשפט בעבר. אבל אליה וקוץ בה – הסתבר שהם הם לא קיימים…
הצוות המשפטי של אביאנקה והשופט שהוקצה לתיק הבינו עד מהרה שהם לא יכולים לאתר אף אחת מהחלטות בית המשפט הללו.
כאן נכנס לתמונה ChatGPT. שוורץ נאלץ להגיש לבית המשפט תצהיר עם הסבר על מה שקרה, שבו כתב כי נעזר בצ'אטבוט הפופולרי של OpenAI כדי "להשלים" את הממצאים. לדברי שוורץ, הוא "לא היה מודע לאפשרות שהתוכן שלו יכול להיות שקרי". עורך הדין אפילו סיפק לבית המשפט צילומי מסך של האינטראקציות שלו עם ChatGPT, שבמסגרתן אף שאל את הצ'אטבוט אם אחד המקרים אמיתי. ChatGPT הגיב שכן, ואף אישר שניתן למצוא את המקרים ב"מאגרי מידע משפטיים בעלי מוניטין". שוב, אף אחד מהם לא נמצא מכיוון שהמקרים נוצרו כולם על ידי הצ'אטבוט.
בינתיים הורה השופט על שימוע בחודש הבא, כדי "לדון בסנקציות פוטנציאליות" שיוטלו על שוורץ בתגובה ל"נסיבות חסרות תקדים אלה".
28/05/23 14:51
9.62% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
HP הודיעה היום (א') כי מינתה את יונית לנדוי לסמנכ"לית משאבי האנוש של אינדיגו וסאייטקס בישראל, וכחברת הנהלה. לנדוי תנהל את מערך משאבי האנוש של החברות, תוך קביעת אסטרטגיה, בניית תוכניות פיתוח, מנהיגות וקידום, שכוללות תוכניות לגיוון והכלה. היא בעלת ותק של מעל 25 שנים בתפקידי ניהול בכירים בתחום משאבי האנוש. בתפקידה האחרון שימשה לנדוי כמנהלת עסקית באמדוקס, ובמסגרתו היא ניהלה תהליכים לפיתוח ההון האנושי, ויזמה תוכנית לעידוד מנהיגות נשית בעולמות העסקים, כמו גם לעידוד ולחיזוק של תהליכי גיוון והכלה אסטרטגיים. היא בעלת תואר ראשון במנהל עסקים ממכללת דרבי, עם התמחות במשאבי אנוש.
28/05/23 14:35
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לאחר קדנציה סוערת כמשנה למנכ"ל משרד החינוך, עוזב אבי גנון את המגזר הציבורי ושב למחוזות האימפקט כמנכ"ל IVN – Israel Venture Network, רשת הון סיכוי לישראל, עמותה העוסקת בצמצום פערים בחברה הישראלית דרך כלי ניהול מתקדמים, סיוע, העצמה ותעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות.
גנון, שמאחוריו 25 שנות עשייה חינוכית, החל את דרכו במשרד ראש הממשלה כראש מחלקת חינוך של ארגון נתיב בברית המועצות לשעבר. בהמשך עבר לאורט העולמי (World ORT), ארגון החינוך היהודי הוותיק והגדול ביותר להפצת חינוך מדעי טכנולוגי והכשרה לנוער יהודי ברחבי העולם. לאורך שנותיו בארגון טיפס בסולם הדרגות דרך מנכ"ל הנציגות של הארגון בישראל קדימה מדע ועד לתפקיד מנכ"ל אורט העולמי. במסגרת זו עסק בקידום פרויקטים פורצי דרך בחינוך טכנולוגי, בהקמת תשתיות ענק לחינוך בישראל וב-40 מדינות נוספות, בגיוס משאבים ובשת"פ עם ארגוני החינוך והרווחה הגדולים בעולם.
בתקופת כהונתו כמשנה למנכ"ל במשרד החינוך כיהן כיו"ר הוועדה לחיים משותפים וכיו"ר הוועדה להסדרת פעילות אולפני העברית והיה אחראי על ביצוע פרויקטי תשתית נרחבים בכפרי הנוער. בנוסף הקים את הרשות ומינהלת ילדי הפזורה הבדואית, היה פרויקטור תהליך שילובם וקליטתם של 10,000 ילדים מאוקראינה, והיה אמון על הקשר עם החינוך היהודי בתפוצות.
לגנון (52) תואר שני בייעוץ ופיתוח ארגוני ותואר ראשון בכלכלה ומדעי ההתנהגות מאוניברסיטת בן גוריון. גנון ציין עם מינויו, כי "ל-IVN יש את הפוטנציאל להיות Game changer בעשייה חברתית וגשר לחיבור בין הפילנתרופיה הישראלית ליהודית. יש לנו ב-IVN את הזכות ואת היכולת לשנות ב-180 מעלות את מסלול חייהם של אזרחים רבים במדינה. אני רואה בתפקיד זה שליחות חברתית, ואדע לרתום את השותפים בכלל המגזרים בישראל כדי לייצר פתרונות מהירים ואפקטיביים לבעיות חברתיות וחינוכיות בקרב הדור הצעיר ולטובת האוכלוסיות המוחלשות במדינה".
28/05/23 14:37
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ל-NSO, חברת הסייבר ההתקפי הישראלית השנויה במחלוקת, יש בעלים חדשים, שהם בעצם ישנים. הבעלות נחשפה על ידי הוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע.
חברת הסייבר הישראלית הוכנסה לרשימה השחורה של הממשל האמריקני משום שעל פי וושינגטון, היא מוכרת כלי פריצה בסייבר למשטרים אוטוריטריים. הבעלות החדשה באה לאחר שחלק מהגופים שהשקיעו בה כספים כלווים וכנושים אילצו את החברה לשנות את השליטה בה, כחלק מתוכנית עסקית להמשך פעילותה.
הנושים, ביניהם קרדיט סוויס וסנאטור אינווסטמנט גרופ, החלו מוקדם יותר השנה במהלכים להשתלטות על החברה האם של NSO – נורת'פול, ששוכנת בלוקסמבורג; כך לפי גורמים המקורבים למהלכים הללו. ההשתלטות שלהם הביאה לסילוק הבעלים הקודמים של NSO, לרבות קרן הון-סיכון פרטית שהוקמה על ידי נובלפינה קפיטל. זו רכשה את החברה ב-2019, בעסקה המוערכת במיליארד דולר. הבעלים החדשים עבדו על המהלכים הללו יחד עם עומרי לביא, מייסד-שותף של NSO. חברת אחזקות מלוקסמבורג, שנמצאת בשליטת לביא, בשם Dufresne Holdings, רשומה כבעלת המניות היחידה של החברה האם של NSO – על פי מסמכי החברה, כפי שנחשפו בוול סטריט ג'ורנל.
חברת הסייבר ההתקפי הישראלית נמצאת במצוקה כלכלית מאז 2021, לאחר שממשל ביידן הכניס אותה לרשימה השחורה, בעקבות טענות ופרסומים שלפיהם נעשה "שימוש לא הולם" בפגסוס, רוגלת המעקב שהיא פיתחה.
הנושים מעוניינים להמשיך את פעילות החברה – ולא לסגור אותה
נושי החברה מאמינים שיש לה קניין רוחני יקר ערך, שמצדיק את המשך פעולתה – במקום להיסגר. זאת, למרות מצבה הכספי הבעייתי. הם הסכימו לא לפעול נגדה בשל אי תשלום החובות שלה אליהם, שהחלו להצטבר מאז שהיא הוכנסה לאותה רשימה שחורה. גורמים המקורבים לחברה אמרו לאתר הכלכלי שהחברה בבעלות לביא מעורבת בניהול שוטף של NSO, והיא אף פיטרה כמה דירקטורים ונושאי משרה.
מ-NSO נמסר בתגובה כי "החברה מנוהלת ישירות על ידי ירון שוחט, המנכ"ל שלה. הלווים נמצאים כעת בתהליך של ארגון מחדש של בעלי המניות".
האתגר של הבעלים החדשים
גורמים הבקיאים בהתנהלות העסקית של NSO אמרו כי הבעלים החדשים של חברת הסייבר ההתקפי הישראלית עומדים בפני אתגר: לסייע בשיקום העסק והתדמית שלה, לאחר שנים של ביקורת מצד מגני פרטיות, שטוענים שהיא וחברות דומות לה מוכרות כלים שמאפשרים לממשלות וללקוחות אחרים להתמקד ולפרוץ לטלפונים סלולריים ששייכים לפוליטיקאים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.
בשנה שעברה דווח כי NSO ניהלה דיונים לרכישתה עם כמה גורמים וגופים בעולם הביטחון. בעבר הוערך השווי של NSO במיליארד דולר, אולם ההסתבכויות שלה שפורסמו, לצד הכנסתה לרשימה השחורה של ממשל ביידן, הביאו לירידה בשוויה.
לצד כל אלה, NSO נתבעה על ידי מטא. בתביעה טוענת מטא שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשי ווטסאפ הותקפו באמצעות פגסוס, בהם יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים. ואולם, הרוגלה נמצאת הלכה למעשה בשימוש ממשלות ומדינות (שאינן מזוהות באופן פורמלי).
NSO טוענת להגנתה מזה זמן רב כי פגסוס עוזרת לרשויות אכיפת החוק ולסוכנויות הביון להילחם בפשע ולהגן על הביטחון הלאומי. אלא שהיא הותקנה, ככל הנראה, גם על המכשירים של גורמי ממשל בכירים במדינות שונות.
שמה של החברה צוין, ובהבלטה, גם בסדרת תחקירים שערך העיתון כלכליסט, ובה נטען שהמשטרה משתמשת בפגסוס (ליתר דיוק, בגרסה משונמכת של התוכנה – סייפן) והפעילה רוגלות להאזנת סתר ללא צווים שיפוטיים. בחודש שעבר הוקמה ועדת משנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על מנת לחקור את פעילות צוות מררי, שבחן את טענות התחקירים בכלכליסט.
באוגוסט האחרון פורסם דו"ח ועדת הבדיקה לפרשה, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי. הוועדה מצאה ליקויים בעבודת המשטרה בכל הנוגע להפעלת מערכות טכנולוגיות לביצוע האזנות סתר. צוות הבדיקה מונה על ידי ממשלת בנט בינואר 2022, לאור טענות שעלו בכלכליסט ובאמצעי תקשורת נוספים, שלפיהן משטרת ישראל מבצעת מעקב טכנולוגי אחרי אנשים באמצעות הרוגלה על מנת לקבל מידע מודיעיני – גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות, ומבלי שהתקבל צו שיפוטי שמתיר זאת. עוד נטען בפרסומים שבעת ביצוע האזנת הסתר, המשטרה קיבלה מידע שחורג מהמותר על פי חוק האזנות סתר. על פי בדיקת צוות מררי, לגבי מרבית האנשים – הפרסום לא היה נכון. יצוין בנוסף שכחודש לאחר הפרסומים, NSO הגישה תביעה נגד כלכליסט.
28/05/23 16:31
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לפניכם אייטם שעוסק בטכנולוגיה, אבל כזאת ישנה, שלא לומר ישנה מאוד: שידורי רדיו ב-AM. עד כדי כך ישנה, שהטכנולוגיה הזאת הייתה הראשונה שבאמצעותה השתמשו להעברת שידורי רדיו – עוד בתחילת המאה הקודמת. מדוע אנחנו נדרשים לה עכשיו? משום שפורד החליטה להוריד את האפשרות להאזין לשידורים אלה ברכבים חדשים שלה – ואחר כך חזרה בה, בלחץ מחוקקים אמריקניים, משתי המפלגות.
האפשרות להאזין לרדיו ב-AM אמנם עדיין קיימת, אבל כבר לא ממש רלוונטית, בפרט לא לדור הצעיר, שאם הוא כבר מאזין לרדיו – הוא עושה זאת בדיגיטל, או מקסימום ב-FM. ואמנם, פורד גילתה שפחות מ-5% ממשתמשי הרכבים שלה מאזינים לרדיו בשיטה זו. כמו ביצרניות רכב אחרות, גם בפורד רואים את ה-AM כטכנולוגיה מיושנת, שניתן להחליפה ולהאזין לרדיו באמצעות טכנולוגיות חדשות יותר, כגון סטרימינג באינטרנט. לכן, החברה החליטה להסיר את ה-AM מדגמי 2024 של רכבי ה-Mustang Much-E וה-F-150.
בארץ אמנם יש עדיין כמה תחנות רדיו שמשדרות ב-AM – של קול ישראל (אפילו גלי צה"ל עברה לשדר רק ב-FM ובדיגיטל), אלא שבארצות הברית השיטה הזאת משמשת ללא מעט תחנות של טוק שואוז ותוכניות אקטואליה, רבות מהן של מגישים המזוהים עם הימין האמריקני. לכן, ההחלטה של פורד עוררה מחוקקים בארצות הברית – כאמור, הן רפובליקנים והן דמוקרטים – להגיש הצעת חוק שלפיה יצרניות הרכב יחויבו לשלב את האפשרות לקלוט ברכבים החדשים שהן ייצרו רדיו בתדרי AM. הם הסבירו זאת בכך שתדרי ה-AM משמשים להעברת הודעות בשעת חירום לציבור. יצוין שהצעות חוק חוצות מפלגות הן דבר שקורה בארצות הברית, אבל לא מאוד שכיח.
גם ההיספאנים מחו על ההחלטה
פורד ספגה מחאה גם מקבוצות היספאניות, שקראו לה לשנות את ההחלטה, בטענה שהיא פוגעת תרבותית בציבור זה, שרבות מהתחנות הפונות אליו משודרות ב-AM. בקואליציית המדיה ההיספאנית הלאומית אמרו ש-"רדיו ב-AM מציע גיוון ושער לייצוג שווה לקבוצות האוכלוסייה. לכן, אנחנו, בהסכמה מלאה עם המחוקקים שלנו, מפצירים ביצרניות הרכב לשקול מחדש את הסרת השילוב של רדיו ב-AM ברכביהן".
בפורד האזינו (…) לקולות והחליטו לשנות את ההחלטה, לפני שהמחוקקים האמריקניים ייכנסו לפעולה. מנכ"ל החברה, ג'ים פיירלי, צייץ לפני ימים אחדים בחשבון הטוויטר שלו כי "לאחר ששוחחתי עם קובעי מדיניות על החשיבות של שידורי AM כחלק מהמערכת לאזהרת הציבור, החלטנו לכלול את האפשרות (לקלוט אותם – י"ה) בכל מודלי 2024 של הרכבים של פורד ולינקולן. לכל בעלי הרכבים של פורד שאין להם יכולת לקלוט שידורי AM, נציע תוכנה מתאימה".
28/05/23 17:22
7.69% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מהנדס האלקטרוניקה המודרני צריך לתקף את בחירת הרכיבים מול הזמינות, העלות ומחזור החיים ביחד, והוא גם צריך לבנות אל תוך עץ המוצר גמישות שתבוא לידי ביטוי בבחירת רכיבים חלופיים, אם תהיה בעיה. עליו לזהות סיכונים וליזום שינויים הנדסיים, כדי לשמור על יכולת האספקה עבור המוצרים של החברה. אלה דברים שלמדנו מתעשיית המעבדים, שמבוססת על שרשרת אספקה מאוד שברירית, שהתרסקה בקורונה, ולא לגמרי התאוששה מאז – אם היא בכלל תתאושש אי פעם", טען גיא עירון, מנכ"ל אייקידו.
עירון דיבר על תכנון הנדסי מונחה שרשרת אספקה בכנס השביעי של Industry 4.0 – תעשייה חכמה, שאירע באחרונה במרכז הכנסים והאירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים.
לדברי עירון, תעשיית הרכב הייתה אחת הניזוקות הגדולות ביותר כתוצאה מהמחסור בשבבים, עם הערכה של אובדן הכנסות בשיעור של עד 200 מיליארד דולר.
"עם כל ההכנות", ציין, "יש תקלות בלתי צפויות ולכן, המהנדס והחברה צריכים להיות פרו-אקטיביים ולא להגיב, לא להגיע למצב שבו נתקלים בבעיות עם האף. יש הרבה מידע לאסוף, וזה קשה לבן אדם להכיל את הכול. זה מה שאייקידו מציעה – זיהוי נקודות תורפה בעץ המוצר, זיהוי של רכיבים שכבר בעייתיים או עומדים להפוך לבעיה. בנוסף, החברה יודעת לזהות פתרונות, כולל מקורות חלופיים ורכיבים אחרים, כדי להעמיד עץ מוצר שהוא בר שימוש, והיא עושה זאת לאורך כל חיי המוצר. כמו כן, אייקידו עוזרת בכל זמן נתון להחליט מהו הרכש הרצוי לרכיבים, ובאופן חכם".
אמיר בהלול, דירקטור לחדשנות מתקדמת באוגורי. צילום: עצמי
אמיר בהלול, דירקטור לחדשנות מתקדמת באוגורי, אמר שהחזון של החברה הוא עולם שבו אנשים יכולים לסמוך על המכונות שחשובות להם. "אנחנו מבינים שרוב המוצרים שאנחנו צורכים כיום מיוצרים בידי מכונות. סכום כל ההשבתות של המכונות האלה יכול להגיע לכמעט 1.5 טריליון דולר, וזה רק בארצות הברית. אם היה אפשר לדעת מה המצב האינדיבידואלי של כל מכונה ומכונה ניתן היה לחסוך עד 40% מעלויות התחזוקה ולחסוך כמעט את כל ההשבתות הלא מתוכננות, ובוודאי את אלה המתוכננות", הוסיף.
אוגורי מוכרת שירות שמוגדר "בריאות מכונות". "אנחנו יכולים לחזות תקלות קריטיות חדשות לפני השבתה. מדובר בבריאות מכונות כמוצר. אנחנו מציעים גם ביטוח שמבוסס על בינה מלאכותית. אנחנו מתקינים חיישנים אלחוטיים על המכונות הקריטיות. אם נתקלים בבעיה, הם לא רק אומרים ללקוחות שהמכונה עומדת להתקלקל, אלא גם מה האנומליה, באיזה חלק, מה לעשות, שלב אחר שלב, ומהן ההמלצות שלנו כדי לתקן את התקלה – חודשים מראש", אמר בהלול.
הוא הוסיף וציין שהחברה מנטרת מעל 100 אלף מכונות ברחבי העולם. "שיעור ההיענות להמלצות שלנו עומד על 90%, זה אומר שהחברות משנות את התהליכים שלהן בעקבות מה שאנחנו ממליצים", אמר.
רז רודיטי, יזם ומנכ"ל רייזור לאבס. צילום: עמית אלפונטה
דובר נוסף באירוע היה רז רודיטי, יזם ומנכ"ל רייזור לאבס. הוא דיבר על מיתוסים מול מציאות בהיבט של תחזוקה חזויה ובינה מלאכותית. "התחלנו לעבוד עם בינה מלאכותית באופן כללי כשהיא עוד הייתה בחיתולים – כבר לפני שבע שנים, באמצעות רשת עצבית", אמר. "עבדנו עם כמה גופים גדולים והגענו לרווחיות. די במקרה בחרנו בחיבור של הבינה המלאכותית לתעשייה 4.0 ולרשת. למה זה מעניין? כי יותר מ-70% מפרויקטי התחזוקה נכשלים מראש. הסיבה העיקרית לכך היא שהמציאות הייתה שונה מהמיתוסים, לדוגמה: כמה שהביג דאטה יהיה יותר גדול ככה זה יעזור לפתור את הבעיות שלנו".
"המציאות היא שרוב הדאטה שהמפעלים מחזיקים היא די בסיסית", ציין רודיטי. "רוב הדאטה מהחיישנים נועדה לתפעול המכונה, והיא לא מדויקת וחסרה, ולכן אי אפשר להגיע לפתרון גם אם מכניסים אותה לרשת עצבית. הנה מיתוס שצריך להיזהר ממנו: לעשות דאטה זה לא מספיק, אלא צריך לשאול לאן זה יוביל אותנו. אז שאלנו את עצמנו מה בני אדם עושים כדי לחשוף תקלות. ואז הכנסנו את הכול לבינה מלאכותית ולימדנו אותה לזהות את הדברים הללו. זה לא ביג דאטה, זה הדאטה הנכון".
עתניאל רונן, מנהל שיווק וקהילה במכון לייצור מתקדם. צילום: עמית אלפונטה
עתניאל רונן, מנהל שיווק וקהילה במכון לייצור מתקדם, סיפר כי המעבר לייצור מתקדם הוא מסע שיכול לקחת גם כמה שנים. "לכן", אמר, "כדאי לא לעשות את התהליך הזה לבד. בשלוש שנות פעילות עזרנו לבנות מעל 300 מפות דרכים ויש קרוב ל-200 מפעלים בהמתנה. כבר השקענו כמה עשרות מילונים בפרויקטים שונים. אנחנו תומכים בכל הערוצים שלנו עם קהילת ידע של אנשי טכנולוגיה ומחקר, ועם השתלמויות".
רונן ציין שבקיץ הקרוב המכון יפתח בכרמיאל מרכז ידע והדגמה, שמציג טכנולוגיות של תעשייה 4.0 עבור כל אורך החיים של המוצר, כולל פתרונות.
"המוצר בקרב המפעלים שעזרנו להם גדל, ובסופו של דבר הנתונים הללו נמדדו ב-81 מפעלים שביצעו תהליכי הטמעה. יש תזוזה בתעשייה והווקטור חיובי מאוד", סיכם רונן.