כשחלקה של Windows XP כבר עומד על כ-0.3% מכלל המחשבים המשתמשים ב-Windows כמערכת הפעלה, קצת קשה להאמין שיש מישהו שעוד משתמש באופן פעיל ב-Windows 3.1. אם מישהו כבר עושה את זה, כנראה שמדובר בסוג של שעשוע, או כדי לא לשכוח את מערכת ההפעלה המיתולוגית, שהכניסה את Windows באמת לתמונה מבחינת רוב המשתמשים. אבל עבור מפתח אנונימי זה לא ממש מהווה תירוץ. הוא הכין גרסה של ChatGPT, שמיועדת למערכת ההפעלה הנוסטלגית בגרסת 16 ו-32 ביט. הסיבה? "לא רציתי שה-Gateway 4DX2-66 שלי משנת 1993 יישאר מחוץ למהפכת הבינה המלאכותית, אז בניתי תוכנית סיוע עבור Windows 3.1, המבוססת על ה-API של OpenAI", הוא סיפר באתר שלו, ש בו הוא מתאר בפרטי פרטים כיצד הוא כתב את היישום וכיצד השתמש במהדר שפת C וב-API הבסיסיים של Windows בקישור כמובן, לשרת של OpenAI. אבל אפשר להירגע, מדובר בסופו של דבר בסוג של שעשוע. אחרי שהוא מתאר את היכולת של WinGPT לבצע מחקר עם שאילתות שקשורות לבישול ועד אירועים עדכניים, לקבל עצות לחיים ולספר בדיחות, וגם כדי להכין טיוטות למסמכים ושאר תוכנות עם אימון מוחלט, הוא דואג להסביר כי, " זו סאטירה. זה לא יכול לעשות אף אחד מהדברים האלה בצורה מהימנה. אל תסמכו על זה". המתכנת הזה, שכאמור בחר להיות אנונימי, אף יצר בעבר את Windle, גרסה של Wordle עבור Windows 3.1.

"קבוצות האקרים מאיראן פועלות לא רק נגד ישראל, אלא תוקפות מטרות אזרחיות במדינות רבות, בהן טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, מרוקו, הודו, בחריין, עומאן, כוויית ועוד. בשנה האחרונה איראן ניסתה לתקוף גופים נוספים בישראל, לרוב ללא הצלחה. מי שמבצע מתקפות סייבר נגד ישראל צריך לקחת בחשבון את המחיר שהוא ישלם על כך", אמר גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. פורטנוי דיבר היום (ג') בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב. הוא ציין את קבוצת התקיפה MuddyWater, המשויכת למשרד המודיעין והביטחון של איראן, שתקפה את הטכניון לפני כמה חודשים. "הקבוצה עובדת לא רק נגד ישראל, אלא תוקפת מטרות אזרחיות במדינות רבות במזרח התיכון", אמר. "קהילת הסייבר הישראלית מכירה את פעולות הסייבר של האיראנים מבפנים ומבחוץ, ועובדת לשבש אותה בדרכים שונות. אנשי משרד המודיעין האיראני, אנשים ממשמרות המהפכה והחיזבאללה שמעורבים במבצעי סייבר נגד ישראל יודעים בדיוק על מה אני מדבר", ציין. ואלה שמות פורטנוי חיזק את "פעילות ארצות הברית נגד האלימות האיראנית ואת הסנקציות שהיא השיתה על שני 'שחקנים' ממשרד המודיעין האיראני – פרזין כרימי ומג'תבא מצטפוי, שייסדו את אקדמיית ראווין. זו מאמנת האקרים למטרות זדוניות. כמו כן, עלי חידרי, שיושב בביירות, מתאם שיתוף פעולה בין איראן לחיזבאללה לשם גרימת נזק לאזרחי לבנון במרחב הסייבר". "עבור חלק מהאנשים במשרד המודיעין האיראני, להזיק לאזרחים מהשורה בעולם זה חלק מהשגרה", ציין. פורטנוי קרא לקהילה הבינלאומית "לעבוד יחד כדי לעצור אנשים כמו כרימי, מצטפוי וחידרי מפעילותם הזדונית נגד העולם". פרויקטים שמערך הסייבר מבצע לדברי פורטנוי, "מערך הסייבר פועל להעלאת החוסן וההגנה במשק, ועושה זאת עם כמה פרויקטים שהוא מקדם: כיפת הסייבר הישראלית, מרכז בקרה לאומי על בסיס טכנולוגיית ענן של גוגל, פורטל שירותי סייבר לארגונים ושירות PDNS לארגונים קריטיים. יש לנו פרויקט עם מיקרוסופט ואיחוד האמירויות לבניית פלטפורמה לשיתוף פעולה בחקירות סייבר ובניית ידע לשיתוף בין 40 מדינות. היוזמה היא חלק מפורום של הבית הלבן למאבק במתקפות כופרה. כמו כן, אנחנו עובדים עם מומחים בינלאומיים כדי לחקור מתקפות סייבר, ועם קהילת חוקרי הסייבר הישראלית כדי לגלות פגיעויות במערכות ממוחשבות ולטפל בהן". לסיכום הוא אמר כי "פעילות הגנת הסייבר נדמית למסע בין כוכבים, במובן של הגנת האומה, תוך חיפוש וחשיפת ציביליזציות חדשות, שאותן אדם טרם ראה. להצלחת המאמץ נדרש אומץ, כדי לפרוץ גבולות ולהגיע למחוזות חדשים. יחד נעוף מהר וגבוה יותר. כדי שזה יתאפשר, נדרשים שיתופי פעולה בינלאומיים, שיתופי ידע ומודיעין איומים. על הטובים בעולם להיות מסונכרנים. רק באמצעות שיתופי פעולה תוך ישראליים ועולמיים נצליח לבנות את 'כדור הבדולח' לחקירת אירועים ולהגנה מוכללת בסייבר. כולנו מתמודדים עם אתגרים דומים, וככל שנלמד ונדבר באותה השפה, כך ניטיב לשפר את ההגנה בסייבר. זו משימה שאינה נגמרת, זהו מסע אינסופי".

תואר "עמית כבוד" הוענק השבוע על ידי המרכז האקדמי רופין לד"ר זיאד חנא, המכהן כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח ומנהל אתרי הפיתוח של  קיידנס דיזיין סיסטמס ישראל. ד"ר חנא קיבל את תואר הכבוד בשל היותו יזם ומוביל שינוי בחברה הערבית. הוא פועל בהתנדבות למען קידום והנגשת צעירים וצעירות מהחברה הערבית לתעשיית ההיי-טק, מתוך תפיסת עולם, הרואה בהיי-טק גשר המחבר בין בני אדם מלאומים ותרבויות שונים. ד"ר חנא הוא יו"ר משותף במועצה לקידום ההיי-טק בחברה הערבית בצפון בארגון צופן. בשנות התשעים הצטרף ד"ר חנא לאינטל כמהנדס תוכנה, ובמהלך 17 שנות עבודתו שם כיהן בתפקידי ניהול בכירים, בין היתר בתחום פיתוח כלי תוכנה ואימות פורמלי של שבבי חומרה. ב-2007 עזב את אינטל, עבר לגור בעמק הסיליקון בקליפורניה, והצטרף כסגן נשיא בכיר לפיתוח וכמהנדס ראשי בסטארט-אפ Jasper Design Automation. ב-2014 נרכשה החברה על ידי קיידנס ומאז נמצא ד"ר חנא בחברה. ד"ר חנא הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. את התואר השלישי במדעי מחשב עשה באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, שבה הוא מכהן כפרופסור אורח במחלקה למדעי המחשב. ד"ר חנא פרסם מאמרים מדעיים ועל שמו רשומים פטנטים רבים.

בכנס שנערך באחרונה על ידי חברת CyFox (לשעבר PineApp) וחברת גטר הוצגו פתרונות להתמודדות עם התקפות סייבר ברשת והשימוש בבינה מלאכותית כדי למנוע אותi. צוות גטר ו-CyFox, שילוב מנצח. צילום: פינו חדד בעולם שבו הבינה המלאכותית הופכת להיות כלי עוצמתי בשירות הסייבר, אנו מצפים להכפלה בפשעי סייבר ברשת. עד סוף שנת 2023 צפויים המספרים להיות כ-11.3 מיליארד דולר ובשנת 2027 להגיע לסכום דמיוני של 23.8 מיליארד דולר. הנתונים הוצגו בכנס על ידי יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בדימוס. יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי בדימוס. צילום: פינו חדד לדברי אריה דנון, מנהל תחום אבטחת מידע ב-גטר: "שיתוף הפעולה בין גטר ל-CyFox הינו שילוב מנצח של פתרון XDR/EDR רחב מבית CyFox, עם ההתמחות של גטר בתחום אבטחת המידע וניהול שותפים. הפתרונות של חברת CyFox כוללים שימוש בבינה מלאכותית, כדי לנצח במלחמה הבלתי נגמרת בין פושעי הסייבר לבין המגינים. חברת CyFox מספקת ללקוחותיה גם שירותי SOC, הכוללים שירות תגובה מיידית (IR). השירות מסופק בשפה העברית על ידי צוות חוקרים מקומי בעל ניסיון עשיר בתחום". קובי זוהר, אריה דנון, ואיריס אגם, צוות גטר. צילום: פינו חדד הכירו את מנוע ה-Attack Hunter מבוסס ה-AI CyFox ו-גטר (המפיצה הבלעדית של CyFox בישראל) קיימו כנס שותפים במתחם מבשלת הבירה ג'ימס, בו הוצגו פתרונות חדשניים וייחודיים בתחומי ה-Cyber Security, המשלבים XDR/EDR ואבטחת הודעות אימייל, בשילוב יכולות בינה מלאכותית. ניר יהושע, החוקר הראשי של חברת CyFox, הציג את מנוע Attack Hunter – פתרון מתקדם המופעל על ידי בינה מלאכותית, שנועד לזהות תוכנות זדוניות והתקפות בזמן אמת. מנוע חדשני זה, שפותח על ידי צוות המומחים של CyFox, נועד לשפר את יכולות אבטחת הסייבר על ידי זיהוי ונטרול מהיר של מגוון איומים. עם היכולות החדשניות הללו, מנוע ה-Attack Hunter מספק לארגונים, כלי רב עוצמה להילחם ביעילות באיומים. רוני צארום, מנכ"ל CyFox. צילום: פינו חדד תוך שימוש באלגוריתמים מתוחכמים וטכניקות למידת מכונה, מנוע ה-Attack Hunter סורק באופן פעיל תעבורת רשת וקבצי מערכת, מזהה ומזהיר במהירות מפני איומים פוטנציאליים של תוכנות זדוניות והתקפות. מה שמייחד את המנוע הזה הוא יכולת הזיהוי שלו בזמן אמת, המאפשרת תגובה מיידית. נטר את כל משתמשי הקצה של CyFox בלוח אחד, נראות מלאה על התקפות סייבר. צילום: גטר ו-CyFox בכנס ניתנו כלים פשוטים ונוחים לשותפים עסקיים לניהול מערך הסייבר אצל לקוחותיהם, התקנה מהירה עם אפשרויות פריסה גמישות, תוך ניהול מערך הסייבר של מספר לקוחות מפלטפורמה אחת. המוצר של CyFox הינו מוצר יחיד עם התקנה אחת, ללא צורך באינטגרציות, דבר המפחית את עלויות ה-SOC בצורה משמעותית ומשפר את ה-ROI התפעולי. כמו כן, הממשק מציג יישום אחד לניהול וחיוב מספר רב של לקוחות.

צה"ל הוא אחד הצבאות המודרניים ביותר בעולם. לאורך כל שנות קיומו צה"ל נמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית ומתאים את עצמו לאתגרי שדה הקרב המודרני. בעשור האחרון צה"ל עבר תהליכי שינוי משמעותיים בזכות הובלת תוכנית מטכ"לית בשם "צה"ל רשתי". התוכנית מונהגת על ידי אגף התקשוב וההגנה בסייבר, כאשר תכליתה להוביל לכדי אופטימיזציה בכלל מערכות המידע של זרועות צה"ל, לצורך מיצוי המידע ושיפור הדיוק והאפקטיביות המבצעית של צה"ל. הטרנספורמציה הדיגיטלית שצה"ל עובר מכילה מספר שינויים משמעותיים. צה"ל מפתח ומאמץ טכנולוגיות חדשות, כדי לעמוד בחזית הטכנולוגיה הצבאית והאזרחית גם יחד, וזאת על מנת להשתמש בידע הקיים כדי לקבל החלטות מהירות ומדויקות. התרגיל המטכ"לי "אגרוף המחץ", שנערך בתחילת החודש, הוגדר כאבן דרך משמעותית להבניית כשירותו של המטה המבצעי באגף התקשוב. התרגיל, שסוכם בהצלחה, הוגדר כאחד המבחנים והיעדים של צה"ל למימוש חזון הקמת האגף. במהלך התרגיל צה"ל תרגל לראשונה פעילות נרחבת וממושכת בכלל החזיתות ובכלל הממדים לצד היתרונות הנרכשים באמצעות הטרנספורמציה הדיגיטלית, מתהווים איומים ואתגרים חדשים, אשר תורגמו לכדי פעולות אופרטיביות בצה"ל. אגף התקשוב וההגנה בסייבר הפך להיות זרוע מרכזית בתפישתו של צה"ל כמפעיל כוח במרחב הקברניטי-ספקטרלי. המשימה המרכזית היא שימור חופש מהפעולה של צה"ל, תוך ביסוס העליונות הספקטרלית של צה"ל בשדה הקרב. לפני כשנתיים התבקשתי על ידי ראש אגף התקשוב לעמוד בראש מנהלת התקשוב וההגנה בסייבר לקראת תרגיל מטכ"לי משמעותי. הבקשה באה בעקבות מספר שינויים משמעותיים שחלו בצה"ל בהקשרי הדיגיטציה והסייבר והנחיית הרמטכ"ל לבחון את המוכנות וההערכות של צה"ל לנושא. לאחר התרגיל התחדדה ההבנה העמוקה כי נדרש לקבע את המנהלת כמוקד ידע וכזיכרון ארגוני, ולשלבה כחלק אינטגרלי במנהלת המטכלית (יחידת איתמ"ר). התרגיל המטכ"לי "אגרוף המחץ", שנערך בתחילת החודש, הוגדר כאבן דרך משמעותית להבניית כשירותו של המטה המבצעי באגף התקשוב. התרגיל, שסוכם בהצלחה, הוגדר כאחד המבחנים והיעדים של צה"ל למימוש חזון הקמת האגף. במהלך התרגיל צה"ל תרגל לראשונה פעילות נרחבת וממושכת בכלל החזיתות ובכלל הממדים. אגף התקשוב וההגנה בסייבר   אמנה חמישה נושאים מרכזיים מנקודת מבטי כמפקד המנהלת, שהביאו להשגת יעדי התרגיל: חקר ביצועים ומודיעין מדויק – אחד מהשינויים העיקריים שאגף התקשוב וההגנה בסייבר עברו עם הקמת חטיבת ההגנה הוא הקמת מחלקת מודיעין ייעודית לצורכי איסוף, מחקר והערכה אל מול המערכה המתהווה מנגד. מדובר במודיעין ייעודי וייחודי, אשר מצריך מקצועיות ספציפית ומאוד מתוחכמת. ראשית, הצירים של המנהלת לגיבוש האסטרטגיה ועיקרי התרחישים למימוש במסגרת התרגיל הינה עיבוד, בהמשך מחקר וניתוח כלל הידיעות המודיעיניות ליידי גיבוש תמונת מודיעין אחידה וברורה. איכות תרחישים לעומת כמות – לקח משמעותי מהתרגילים הקודמים הוא זיהוי אזורים רב-זרועיים רגישים וסביבה גיבוש מספר מצומצם של תרחישי "דגל" מערכתיים ורוחביים, המתרגלים במקביל את כלל מערכי התקשוב בצה"ל, בארגונים ובחברות, אשר משפיעים על הרציפות המבצעית והתפקודית של צה"ל. אנשי המנהלת – כאמור, לפני כשנתיים התארגנו, כגרעין רעיוני של קצינים במילואים, לצורך תרגול האגף. במהלך השנתיים האחרונות המנהלת תוגברה באופן משמעתי בקציני מילואים בכירים ורלוונטיים, אשר שירתו בכלל מערכי התקשוב והסייבר בצה"ל. התמהיל והשילוב של קצינים בסדיר, אשר בקיאים ומעורבים בצירי בניין הכוח העכשווי, עם קציני מילואים אשר מביאים ניסיון וידע עדכני מהנעשה באזרחות, מביא לידי ביטוי איכות וחשיבה יצירתית ומאתגרת עבור המתורגל. מסגרת ההכנות לתרגיל – אחת התובנות והמסקנות מהתרגילים הקודמים הינה מערכת הכנות מקדימה. החיבור שלנו כמנהלת לתרגיל, נערך סדר גודל של שישה חודשים לפני התרגיל. מעבר לרענון התובנות והפקת הלקחים מהתרגיל הקודם, אנשי המנהלת מתכנסים מראש למספר ימי למידה מעמיקים של המודיעין העדכני, התוכניות האופרטיביות, תפישת ההפעלה הרלוונטית והמערכות העיקריות של צה"ל בהיבטים המערכתיים. לאחר גיבוש ובירור המטרה וההישגים הנדרשים לתרגיל, מתקיימים מספר מופעים משלמים לגיבוש המהלכים המרכזיים עם שותפי סוד מהצד המתרגל. חודשיים לפני התרגיל אנו מתכנסים ל"פנימייה" מקצועית, עם כלל מפקדי הצירים, ומזינים את התרחישים לתוך מערכות המנהלת, לצורך תיאום וסנכרון כלל הגורמים המתרגלים. רצינות המתורגל – יצוין כי איכות התרגיל נובעת ממקצועיות המנהלת, אך לא פחות חשוב מכך היא רצינות המתורגל. אגף התקשוב ראה בתרגיל "אגרוף המחץ" הזדמנות לתרגול משמעותי. ההכנה המקצועית, בהובלת מפקד אגף התקשוב ואנשיו, הביאה למערכת הכנות ענפה של דרג ראשי המחלקות וראשי הענפים באגף. תפישות הפעלה עודכנו ופק"לים רועננו. זאת ועוד, התחדדה ההבנה כי התרגיל הינו חלק מתהליך כניסת כניסה לתפקיד של שדרת הפיקוד ובעלי תפקיד מרכזיים, שנכנסו זה עתה לתפקיד, כגון מפקדת לוטם, מפקדת ממר"ם ומפקדת חושן. מפקדים אלו ראו בתרגיל פלטפורמה חשובה כחלק מתהליך כניסתם לתפקיד, והשפיעו באופן אישי על איכות התרחישים ועל המענה האיכותי במהלך התרגיל. לסיכום, צה"ל ואגף התקשוב בתוכו הוביל בשנים האחרונות תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, אשר שיפרו באופן ניכר את האפקטיביות המבצעית והתפקודית של צה"ל. בעקבות כך גובשה תפישת הפעלה מעודכנת, במסגרתה אגף התקשוב וההגנה בסייבר מהווה מפקדה להפעלת כוח במרחב הקיברנטי, על מנת להבטיח את העליונות הספקטרלית בשדה הקרב המודרני. לאור הנקודות שציינתי במאמר זה, תרגיל "אגרוף המחץ" היווה אבן דרך משמעותי להבנות ואמצעי לבחון את הכשירות של צה"ל ביכולתו להבטיח את הרציפות התפקודית של צה"ל בכלל מתארי הלחימה. בימים אלו צה"ל ובתוכו אגף התקשוב נמצא בתהליך עמוק של סיכומים, תחקורים והפקת לקחים. במקביל, בימים אלו שוקד צה"ל על גיבוש תוכניות העבודה לשנת 2024 ולתר"ש. אין בליבי ספק כי ליבת התובנות מתוך תהליך התחקירים והסיכומים יהיו בבסיס תהליכי בניין הכוח של צה"ל כחלק מתוכניות העבודה.  הכותב הוא יו"ר CyberIL ו-IBC ומשרת כמפקד מנהלת התקשוב במרכז לאימונים המטכ"לי של צה"ל בעבר שירת כקצין הקשר והתקשוב הראשי וכמנכ"ל משרד התקשורת. כהן יוביל פאנל בנושא תרגול מערכי התקשוב בצה"ל כחלק מוועידת הפסגה השנתית לתקשוב לצבא ולביטחון שתתקיים מחר (ד', 28.6) – לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן

חברת בזק חשפה לרגל הקמפיין החדש שלה לבזק ביפייבר – רשת הסיבים הביתית שמוצעת לקהל הלקוחות בישראל – עלייה שחלה במתקפות הסייבר בחציון הראשון של 2023 (בהשוואה לנתוני החציון הראשון של 2022), על מכשירים שמחוברים לרשת הביתית, כמו מחשבים, טלוויזיות חכמות, מדפסות, קונסולות משחקים, מצלמות ועוד. על פי הנתונים שאספה החברה, במחצית הראשונה של 2023 חל זינוק של כ-84% במספר הדומיינים הממוצע שנחסמו ביום, מ-6,903 בחציון הראשון של 2022 ל-12,678 בחציון הראשון של 2023. במבט שבועי מדובר על עלייה של לא פחות מכ-123% במספר הדומיינים שנחסמו, מ-18,324 בחציון הראשון של 2022 ל-40,901 בחציון הראשון של 2023. גם במתקפות ה-DDos נגרם גידול משמעותי. מתקפות אלו, שהפכו פופולריות מאוד בחודשים האחרונים  ומספר חברות גדולות במשק סבלו מהן, נועדו למנוע שירות (Denial-of-service attack) ובעצם להשבית את אתר האינטרנט של אותה חברה באמצעות הזרמת נתונים בכמות אדירה בזמן קצר מאוד. בחציון הראשון של 2022 נרשמו בממוצע 2.2 מיליון מתקפות על הנתב ביום, לעומת 2.54 מיליון מתקפות ביום בחציון הראשון של 2023 – עלייה של כ-15%. אבל המתקפות שגדלו הכי הרבה, ובאופן לא מפתיע, הן דווקא מתקפות הפישינג – עם עלייה של כ-214%!!! בחציון הראשון של 2022 נחסמו בממוצע כ-3.31 מיליון ניסיונות פישינג ביום, ונכון להיום בחציון השני של 2023 נמנעות כ-10.38 מיליון מתקפות פישינג ביום. ממשיכות לצמוח. מתקפות פישינג. אילוסטרציה. צילום: BigStock גם הלקוחות הפרטיים הם יעד "רבים לא מודעים לכך, אבל מיליוני ניסיונות תקיפה מתבצעים מדי יום לא רק על שרתים ודומיינים של גופים מסחריים וממשלתיים, אלא גם על מכשירים של לקוחות פרטיים", הסבירה טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק. "כמות המתקפות גדלה בקצב מסחרר, ואופי התקיפות רק הולך ומשתכלל. בזק ערוכה לכך ופועלת כדי למנוע מהתוקפים גם לשבש את הגלישה באינטרנט וגם לגנוב פרטים אישיים". הקמפיין החדש של בזק הושק בפרסומת בכיכובם של נס & סטילה, תחת המסר שמבקש להדגיש שכל אחד מאיתנו צריך סיב מוגן. הצמד שכבש את המדינה עם המגה להיט "תיק קטן", ושנחשב כפריצת השנה במוזיקה הישראלית, זוכה בקמפיין לשיתוף פעולה עם הפרזנטור הותיק של החברה, גידי גוב. השיר "תיק קטן" כבש את הישראלים, הגיע ל-1.3 מיליון צפיות בפחות משבועיים, וכיכב במקום הראשון במיטבי הפלייליסטים בתחנות הרדיו במשך שבועות ארוכים. את השיר כתבו, הלחינו ומבצעים נס ו-סטילה, שגם הפיק מוזיקלית את הסינגל.

כשחלקה של Windows XP כבר עומד על כ-0.3% מכלל המחשבים המשתמשים ב-Windows כמערכת הפעלה, קצת קשה להאמין שיש מישהו שעוד משתמש באופן פעיל ב-Windows 3.1. אם מישהו כבר עושה את זה, כנראה שמדובר בסוג של שעשוע, או כדי לא לשכוח את מערכת ההפעלה המיתולוגית, שהכניסה את Windows באמת לתמונה מבחינת רוב המשתמשים. אבל עבור מפתח אנונימי זה לא ממש מהווה תירוץ. הוא הכין גרסה של ChatGPT, שמיועדת למערכת ההפעלה הנוסטלגית בגרסת 16 ו-32 ביט. הסיבה? "לא רציתי שה-Gateway 4DX2-66 שלי משנת 1993 יישאר מחוץ למהפכת הבינה המלאכותית, אז בניתי תוכנית סיוע עבור Windows 3.1, המבוססת על ה-API של OpenAI", הוא סיפר באתר שלו, שבו הוא מתאר בפרטי פרטים כיצד הוא כתב את היישום וכיצד השתמש במהדר שפת C וב-API הבסיסיים של Windows בקישור כמובן, לשרת של OpenAI. אבל אפשר להירגע, מדובר בסופו של דבר בסוג של שעשוע. אחרי שהוא מתאר את היכולת של WinGPT לבצע מחקר עם שאילתות שקשורות לבישול ועד אירועים עדכניים, לקבל עצות לחיים ולספר בדיחות, וגם כדי להכין טיוטות למסמכים ושאר תוכנות עם אימון מוחלט, הוא דואג להסביר כי, " זו סאטירה. זה לא יכול לעשות אף אחד מהדברים האלה בצורה מהימנה. אל תסמכו על זה". המתכנת הזה, שכאמור בחר להיות אנונימי, אף יצר בעבר את Windle, גרסה של Wordle עבור Windows 3.1.

שם ותפקיד: עו"ד יעל נאמן בן-ארי, קצינת ציות בחברת Bits of Gold.  השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במשפטים LLM מהמכללה למינהל בראשון לציון, עורכת דין משנת 2009. בעלת ניסיון של עשור במערכת הבנקאית בישראל מהן כשש שנים כקצינת ציות ראשית. חברת הנהלת האגודה הישראלית לציות ואכיפה. בצבא שימשתי כמש״קית חינוך. מה הביא אותך לתחום? לתחום הקריפטו התוודעתי לראשונה עת מנכ״ל Bits of Gold, יובל רואש – חברה שעיסוקה קנייה, מכירה ושמירה של מטבעות דיגיטליים, שהגיע לפגישה בבנק ירושלים. אני שימשתי כקצינת הציות הראשית של הבנק כשש שנים ולקחתי חלק בפגישות מהסוג הזה. נחשפתי לתחום חדש שמעולם לא שמעתי עליו – עולם המטבעות הדיגיטליים – והתחלתי ללמוד את התחום באופן אישי. האפשרות להעביר ערך בין בני אדם מבלי שיש גורם ששולט במטבע מאוד סקרנה אותי. בנוסף, הרגשתי שזה השלב בחיים שבו אני צריכה להתרחק מאזור הנוחות שלי ועשיתי את הקפיצה מקצינת ציות של בנק לקצינת ציות של חברת קריפטו, שכנראה זו הקפיצה הכי גדולה שאפשר לדמיין. סקרנה אותי הטכנולוגיה, והבנתי עד כמה התחום יצטרך אסדרה רגולטורית ואימוץ כללי איסור הלבנת הון שיתכתבו עם הטכנולוגיה, על מנת להיות לגיטימי בפני הגופים הפיננסיים המסורתיים. קיבלתי את ההחלטה להצטרף ל-Bits of Gold ולמעשה להקים את התשתית הבנקאית בתוך החברה, עם ההתאמות המתבקשות לעולם הקריפטוגרפיה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אני לא חושבת שיש אפליה מכוונת נגד נשים בתעשייה. אני חושבת שיש הימנעות של נשים להיכנס לתעשייה. התחום מאופיין בהרבה טסטוסטרון, ונשים בדרך כלל ידועות כיותר שמרניות בכל הנוגע להשקעות בכספים, וייכנסו לתחום לאחר שבחנו אותו מכל הכיוונים. אמנם בשנים האחרונות אני עדה לכך שיותר ויותר נשים נכנסות לתחום, אם כחלק מהמקצוע ואם כמשקיעות בתחום ברמה הפיננסית, אך עדיין קיימת רתיעה מסוימת של נשים לעומת גברים, שמרגישים יותר ביטחון להיכנס לתחום שהוא מאוד תנודתי. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? מעולם לא נתקלתי באפליה באופן אישי. Bits of Gold מקדמת נשים בכל הזדמנות וחרתה על דגלה את אמנת השוויון המגדרי ומנסה לעודד נשים להיכנס לתחום עד כמה שניתן. בחברה מאמינים בחשיבות עידוד נשים להיכנס לתעשייה. אני סבורה כי בכל הנוגע לכנסים והרצאות יש אפליה שאולי אינה מכוונת, אך יש לתת עליה את הדעת. אני סבורה שבכל פורום או כנס יש להקפיד לוודא שיש ייצוג נשי הולם. אמנם זהו תחום שעדיין ברובו גברי, אך יש נשים טובות מאוד בתחום ויש לוודא שנותנים להן מקום וביטוי בפורומים וכנסים שונים. לעיתים מאוד צורם שישנו כנס בתחום ואין אפילו אישה אחת בקרב המרצים, זו נקודה שכל מארגן כנס או פורום צריך לקחת לתשומת ליבו. ייאמר לזכות איגוד הביטקוין, שעומדת בראשו נעה משיח, שהוא מאוד מעודד נשים להיכנס לתחום.