כולנו רגילים לעדכוני התוכנה הרבים שמגיעים לאחר שחרור גרסה חדשה של מערכת ההפעלה Windows, אבל אלו לא תמיד עונים במהירות הנכונה על צרכים בתיקון מיידי של באגים ותכונות שאינן פועלות כראוי וכמתוכנן. כעת מודיע מיקרוסופט (Microsoft) כי החלה בודקת תהליך חדש לאספקת שיפורי תכונות חדשים, חוץ מעדכוני התכונות העיקריים של Windows 10, או במילים אחרות – אפשרות לעדכון של טלאים ותיקונים קטנים באופן יעיל יותר. החברה הוציאה חבילה המכונה Windows Feature Experience Pack, ומבטיחה בפוסט שהעלתה לבלוג שלה כי באמצעותה "אנו יכולים לשפר תכונות וחוויות מסוימות שפותחו כעת ללא תלות במערכת ההפעלה". תיקוני באגים מהירים באופק? חלונות 10. צילום אילוסטרציה: BigStock עוד ציינה הענקית מרדמונד בפוסט ש-"נכון לעכשיו, רק מספר מצומצם של תכונות מפותחות בדרך זו, כך שאנחנו מתחילים בטווח גדול מאוד. על ידי בדיקת תהליך זה, תחילה עם Windows Insiders, אנו מקווים להרחיב את היקף ותדירות המהדורות בעתיד. בסופו של דבר, עדכוני Windows Feature Experience Pack 'יקופלו' לתוך תהליך השירות הקיים כבר עבור Windows 10 ויועברו ללקוחות בדרך זו דרך Windows Update". חבילת Windows Feature Experience Pack כבר שוחררה בגרסת בטא לבוחנים של החברה, השייכים לתכנית Windows Insiders, כשהעדכון המסוים כולל שיפורים בתכונת גזירת צילום המסך המובנית בחלונות (בקיצור WIN+SHIFT+S), וזו תאפשר כעת לחתוך רק קטע מהמסך, ולהדביק אותו ישירות לתיקיה על פי בחירתכם בסייר הקבצים; עוד מעודכן השימוש במקלדת המגע במכשירים מבוססי מגע. הגישה החדשה של מיקרוסופט נשמעת כדרך נוחה להציג עדכונים עקביים יותר עבור משתמשי Windows 10. מיקרוסופט משחררת בדרך כלל שני עדכוני Windows 10 גדולים בשנה. עדכונים מהירים ותכופים יותר ישמרו על חלונות 10 רעננה, וימשיכו לפתח את התוכנה לאורך כל השנה. כדאי לציין גם שהשנה הבאה עשויה להתגלות כמשמעותית בעבור מיקרוסופט. נוסף על חבילת Windows Feature Experience, דווח באחרונה כי Windows 10 צפויה להוסיף תמיכה באפליקציות אנדרואיד, שיש בה כדי לשנות את הדינמיקה של הפלטפורמה של מיקרוסופט. נמתין לגלות בשבועות ובחודשים הקרובים האם החדשות הללו אודות ה-OS של ענקית התוכנה האמריקנית אכן קורמות עור וגידים.

יחידת להב 433 של המשטרה פתחה היום (ב') בחקירה של המתקפה על שירביט, שבמסגרתה דלף מידע רב של לקוחות ועובדי החברה. החקירה החלה בעקבות תלונה שהגישה שירביט. הפריצה בוצעה על ידי קבוצת ההאקרים BlackShadow, שאיימה ביום ה' האחרון שאם שירביט לא תשלם לה דמי כופר – היא תפרסם עוד ועוד מסמכים, ובסופו של דבר תמכור אותו לצדדים שלישיים. הקבוצה איימה וקיימה – חלקית, עד כה: היא פרסמה מסמכים הנוגעים ללקוחות החברה, בהם, כך פורסם היום, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), לשעבר ראש השב"כ. כמו כן, היא פרסמה בטלגרם התכתבויות משא ומתן בינה לבין חברת הביטוח. לטענת חברי הקבוצה, גורמים שונים מעוניינים לרכוש את המידע שגנבה, בהם גורמים איראניים. לא ברור אם היא מכרה אותו או חלק ממנו. כך או כך, הקבוצה ממשיכה לדרוש משירביט את תשלום דמי הכופר, שעומד על מטבעות ביטקוין בסכום השווה לארבעה מיליון דולר – סכום שהחברה מסרבת נכון לעכשיו לשלם אותו. מוקדם יותר היום דנה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושאי הפרטיות ואבטחת המידע, על רקע המתקפה על שירביט. ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) תקפה את הפעילות של המדינה בנושא ואמרה כי "מערך הסייבר, שנמצא במשרד ראש הממשלה, הוא מעצמה תוך מדינתית. למה הוא לא יכול להשתלט על האירוע? מדובר בנושא שקשור גם לביטחון הלאומי, ולא יכול להיות שהוא לא מטופל מספיק טוב". מרבית הדיון עסק בנושא באופן כללי ויו"רית הוועדה, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), אמרה בו כי "הגנת הפרטיות לא נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה". עמית גל, נציג רשות ההון, הביטוח והחיסכון, ציין שאין מדיניות ממשלתית שמורה לארגונים כיצד להגיב למתקפות כופר, כמו זו שממנה סובלת שירביט.

אם הייתם צריכים עוד הוכחה עד כמה פופולריים הפכו אביזרים המיועדים לאפשר ביצוע קל של שיחות ועידה, בקול או בווידיאו, אז הנה פתרון של לנובו, שמביא מצלמת 360 מעלות, שכל מה שצריך לעשות הוא לחבר אותה למחשב בכבל – וכל גודלה כ-90 מ"מ לגובה וקצת יותר בקוטר, וכמובן שמשולב בה גם רמקולפון. כצפוי מהתקן שאמור להיות בר ניוד, Lenovo VoIP 360 Camera Speaker שוקלת כ-230 גרם בלבד, כך שאין בעיה לשאת אותה בתיק המחשב. כאמור, היא מיועדת לעבוד מיד, עם תמיכה ב-"הכנס והפעל", כשהכבלים שמגיעים עם המצלמה באריזה הם כל מה שצריך – מעבר לתוכנת הוועידה שבה משתמשים, כמובן. רשימת התוכנות ארוכה מאוד וכוללת את Zoom, את Skype for Business, את Google Hangouts ועוד רבות אחרות. המצלמה מציעה ארבעה מצבי צילום, שהראשון בהם הוא צילום פנורמי שמציג את כל מי שנמצא בחדר, וזה עבור שיחות שבהן מספר המשתמשים קצת גדול יותר מהכמות שנכנסת למרחב מפגש קטן בארגון, אם כי אפשר גם לבחור במצב רחב, שמציג חלק מוגדר של האנשים במפגש בכל פעם. מעבר לכך אפשר לבחור מצב שמציג זה לצד זה ארבעה משתתפים בחלונות משלהם, כל אחד בחלון משלו, ואם רוצים – אפשר להחליט לכבות את התמונה בכלל ולקיים שיחה קולית בלבד.  המיקרופונים הרגישים הם רב כיווניים וקולטים קולות ממרחק של עד שלושה מטרים, כשטכנולוגיה ייעודית אמורה לחסום רעשי רקע ולמנוע הדהוד, כמצופה בהתקנים מעין אלה. הרמקולים שמשולבים בהתקן משדרים גם הם ב-360 מעלות ונשמעים היטב בחדר ישיבות בגודל עד בינוני. על המצלמה עצמה יש כמה כפתורים לניהול, כולל מענה לשיחה וניתוקה, כניסה למצב פרטיות – קרי כיבוי מצלמת ה-360 מעלות ושינוי עוצמת קול. יש גם תאורה לד ירוקה, שמעידה על פעילות. יש גם עיצוב מיוחד משהו בדמות כדור, אולי כדי לרכז את המשתמשים במצלמה שהיא עיקר העניין כאן. המחיר בשוק נע כיום סביב ה-899 שקלים.

דיווח: גוגל (Google) שוקלת להסיר את תוסף IAC (הבעלים של Ask.com) עבור דפדפן כרום מהחנות שלה, לאחר שביקורת שערכה חשפה התנהלות שיווקית מטעה – כך לפי פרסום בוול סטריט ג'ורנל, שמתבסס על מסמכים שהגיעו לידיו ועל גורמים המקורבים לנושא. Interactivecorp) IAC), הנסחרת בנאסד"ק, היא הבעלים של כמה אתרים, בהם Ask.com, Investopedia, Vimeo, Daily Beast ועוד, והיו"ר שלה הוא בארי דילר, המשמש גם כיו"ר של קבוצת Expedia. לדברי גוגל, כך דווח, הביקורת העלתה כי תוסף IAC מרמה את המשתמשים ומוביל אותם להקליק על תכנים המובילים לפרסומות. בנוסף, היא טוענת כי דפי הבית של הדפדפן שונו, וכי סרגלי הכלים של Ask.com הותקנו אוטומטית מבלי שהמשתמש התכוון לכך. בתגובה לדיווח, הגיבה IAC וציינה, כי מוצריה אינם מפירים את המדיניות של גוגל וכי הצעדים נגדה יחסלו את עסקיה הקשורים לדפדפן. אמנם גוגל עדיין לא החליטה כיצד תנהג, בייחוד על רקע החשש כי היא תיראה כמי שפועלת לפגיעה בתחרות, ובייחוד על רקע תביעת הגבלים עסקיים שהוגשה נגדה באוקטובר האחרון על ידי משרד המשפטים האמריקני ודיווחים על תביעות נוספות שיוגשו נגדה.

"ישראל מחזיקה מעצמה סטארט-אפ ניישן וראש הממשלה מתהדר במערך הסייבר, אבל זה לא קורה. המקרה של תקיפת שירביט הוא דוגמה לכך. מערך הסייבר, שנמצא במשרד ראש הממשלה, הוא מעצמה תוך מדינתית. למה הוא לא יכול להשתלט על האירוע? מדובר בנושא שקשור גם לביטחון הלאומי, ולא יכול להיות שהוא לא מטופל מספיק טוב", אמרה-שאלה ח"כ מרב מיכאלי (העבודה). ח"כ מיכאלי אמרה את הדברים בדיון שקיימה היום (ב') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסק באבטחת המידע בממשלה ובמגזר הפרטי. הדיון התקיים בעקבות המתקפה שחווה בימים האחרונים חברת הביטוח שירביט, שבמסגרתה דלף מידע של אזרחי ישראל רבים. הבוקר פורסם שאחד מהם הוא ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), לשעבר ראש השב"כ. השאלה של ח"כ מיכאלי לא קיבלה מענה ישיר, כי נציג מערך הסייבר בדיון, עו"ד עמית אשכנזי, העדיף להתייחס לנושא באופן כללי ולא למתקפה על שירביט באופן ספציפי. עם זאת, הוא ציין את החקירה של המתקפה, שהרשות הודיעה עליה אתמול, ואמר כי "יש במקרה הזה שיתוף פעולה בין הארגונים הרלוונטיים". עו"ד אשכנזי פירט את הפעולות שמערך הסייבר עושה, באופן כללי, על מנת לשמור על המידע של האזרחים שנמצא במאגרים ממשלתיים ופרטיים כאחד, ואמר כי "האידיאל הוא שתקציבי אבטחת הסייבר יהווה בין 10% ל-20% מכלל תקציבי המחשוב של ארגונים". "אין מספיק רגולציה" הגם שהדיון התקיים בעקבות המתקפה על שירביט, הוא נוהל ברמה הכללית, והאירוע שבגינו הוא התכנס הוזכר פה ושם. מרבית הדוברים בדיון היו מהמגזר הציבורי, או מעמותות שעוסקות בנושא, והדובר היחיד מהמגזר הפרטי היה יוסי רחמן, מנהל המחקר של חברת אבטחת המידע סייבריזן. ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90 בדיון הועלו שלל סוגיות שונות באבטחת המידע בישראל, כולל נושאים שאי יישומם פוגע בהגנת המידע של כולנו. בין היתר, דובר על המחסור בכוח האדם בעולם הסייבר, המידע הרב על אודותינו שנמצא במאגרים השונים והצורך במזעור הכמות שלו, והטענה של יו"רית הוועדה, ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן), שלפיה "נושא הגנת הפרטיות לא נמצא במקום גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה". היא אמרה כי "עלינו להיות מודאגים מפריצת הסייבר הבאה" וקראה "לפעול כמה שיותר מהר על מנת שאירוע כמו שקרה בשירביט לא יחזור – לא הוא ולא דומה לו, ושהציבור ירגיש מוגן". "חשוב שארגונים יהיו מודעים לאבטחת מידע ולשמירת הפרטיות – הן עקב הצורך בשמירה על הציבור והן בגלל האינטרס שלהם", ציינה. ח"כ קאבלה קראה להדק את הרגולציה ואת האכיפה של נושא הגנת הפרטיות, כמו גם להעלות את הקנסות, ואמרה כי "אם זה לא יקרה – לא יהיה שינוי". הקריאה הזו עלתה לאחר שכמה מהדוברים ציינו שאכיפת תקנות הגנת הפרטיות לוקה בחסר ושחקיקת החוק שעוסק בנושא מתעכבת, עקב הבחירות החוזרות ונשנות שהיו בשנתיים האחרונות ושיתוקה של ועדת השרים לחקיקה – שם הוא תקוע בימים אלה. עו"ד עלי קלדרון מהרשות להגנת הפרטיות ציין כי "ההצעה כוללת הרחבה של סמכויות האכיפה ובמקום הטלה של קנסות מנהליים, יש בה מנגנון אחר של קנסות בסכומים משמעותיים הרבה יותר, שיכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים ואף ליותר מזה". עם זאת, הוא אמר שמספר ההפרות של הפרטיות שהרשות גילתה עד כה במסגרת מאמצי האכיפה שלה – קטן, וכי מדובר ב-"הפרות בודדות". גם עמית גל, נציג רשות ההון, הביטוח והחיסכון, לא התייחס ספציפית למקרה של שירביט, אם כי הוא אמר שהרשות חוקרת אותו, בהיותה הגוף הרגולטורי של חברות הביטוח, ובהן שירביט. הוא דיבר על הפעילות הרגולטורית שהרשות מבצעת בתחום הסייבר, בהם בדיקות חדירה ותרגילי המשכיות עסקית שהיא עורכת לגופים המפוקחים על ידה, ופרסום של המסקנות, כדי שגם ארגונים אחרים יוכלו לתקן את הדרוש תיקון. הוא נשאל האם יש מדיניות ממשלתית במקרים של מתקפות כופר, כמו זו שממנה סובלת שירביט, והשיב בשלילה. מה אפשר לעשות? דוברת נוספת בישיבה הייתה עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, שקראה לארגונים למנות ממונה על הגנת הפרטיות ולפעול למזעור מידע – בשיתוף פעולה בין אנשי הטכנולוגיה לגורמים נוספים בארגון, בעלי ידע ורלוונטיות לנושא. כמו כן, היא קראה ליצור תמריצים לארגונים לפעול יותר להגנת הפרטיות של הלקוחות. לדבריה, "הרגולציה צריכה לתת את הדעת גם על מה שהדירקטוריונים צריכים לעשות בנושא". עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה בתחום הדיגיטלי בכלל ובהגנת הפרטיות בפרט, קרא לכנסת לחוקק חוק שיחייב ארגונים למחוק מידע של אזרחים במקרים מסוימים, בפרט במקרים שבהם המידע מתיישן ושהאזרח אינו לקוח של החברה. "סביר להניח שאם שירביט הייתה מוחקת את המידע של אנשים שאינם לקוחות שלה ושעברה תקופת ההתיישנות שלו – היה דולף פחות מידע ומידת החומרה של האירוע הייתה קטנה יותר", ציין. כמו כן, עו"ד קלינגר הצטרף לקוראים להעלות את סכומי הקנסות, ולארגונים הוא קרא למנות ממונה על הגנת המידע בכל הטמעה של מערכת רלוונטית. ככלל, אמר, "ארגונים צריכים לעשות חשיבה מחדש על המידע שיש אצלם: האם הם חייבים לשמור את צילום תעודת הזהות או רק לאמת את הזהות? התהליך הזה צריך לבוא מהוועדה, כי השוק הפרטי לא מספיק מכוון את עצמו מספיק".

פעמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ושפע ההזדמנויות שהוא מביא אתו שימחו גם אותי ועוררו את סקרנותי. אני תמיד אוהב להגיע למקומות שלא הייתי בהם, לפגוש באנשים ושותפים חדשים, ולחוות תרבויות וטכנולוגיות בכל ומכל רחבי העולם. כנס הטכנולוגיות Gitex, שמתקיים השבוע בדובאי, סיפק לי ולרעייתי, הקוסמת דליה אסיא-פלד, הזדמנות מצוינת לכך. מדובר בכנס הטכנולוגי השלישי בגודלו בעולם, ועשרות אלפי המשתתפים בו מתארחים במרכז הכנסים הענק של דובאי – מרכז הסחר העולמי-מקומי. בניגוד לישראל ולרוב העולם, בדובאי מתירות הרשויות לקיים כנסים פיזיים, והמפגש פנים מול פנים מחליף את המפגש הווירטואלי, שגם הוא טוב, אבל הרבה פחות מאשר לראות בצורה בלתי אמצעית את עמיתיך ובני שיחך. כולם, יש לציין, שומרים כאן מכל משמר על הריחוק החברתי ועטיית המסכות. כ-20 חברות סטארט-אפ ישראליות מציגות כאן את מרכולתן, ועל זה תוכלו לקרוא יותר בהרחבה כאן. אלא שהנוכחות הישראלית לא מסתכמת בכך: נמצאים כאן בכירים רבים מהארץ, בהם יו"ר מכון היצוא, אדיב ברוך, שציין מעל בימת הכנס כי הוא משוכנע ש-1,000 ישראלים משתתפים בו. לא פחות. מדובר במספר הגדול פי 10 מזה של אלה שהשתתפו במשלחת שבראשה הוא עמד, שביקרה בדובאי לפני כחודש. יצוין כי מכון היצוא שותף עם בנק הפועלים בכנס מעבר לעסקים – Beyond Business, שמתנהל גם הוא בדובאי בימים אלה. לפני שבועיים המכון פרס את חסותו על משלחת של הבנק המתחרה – בנק לאומי. צילום: פלי הנמר כנס Gitex 2020 אמור היה להיערך באוקטובר – אותו החודש שבו נערך האירוע בשנה שעברה. אלא שהוא נדחה עקב הקורונה, על אף שדובאי נותרה ירוקה במשך רוב התקופה. עתה הבינו מארגני הכנס כי בשלו התנאים לקיימו, בהתאם להוראות "התו הסגול" המקומי. באירוע משתתפות מעל 1,200 חברות מציגות, כולל סטארט-אפים ורשויות ממשלתיות מכ-60 מדינות – בהן, כאמור, ישראל. הגיעו אליו גם יותר מ-200 משקיעים מסוגים שונים מ-30 מדינות. בשנה שעברה השתתפו באירוע יותר מ-100 אלף (!) מבקרים מ-140 מדינות. על אף שמדובר בצניחה של 60% במספר המבקרים השנה, יש כאן הישג משמעותי, שכן זהו האירוע הפיזי הגדול הראשון בעולם כולו מאז חודש מרץ השנה. צילום: פלי הנמר נצפו משמאל: דליה אסיא-פלד, ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ (BATM) וראש איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, וג'ורג' גיילס. גיילס הוא בעל MEA Consulting, המייצגת את Gitex בישראל וארגנה משלחת של מציגים לכנס. באטמ פעילה כבר כ-30 שנים באספקת מוצרים ופתרונות לתעשיית ההיי-טק בארץ ובחו"ל, בתחומי מערכות זמן אמת ורישות, כמו גם מערכות ביו-מדיקל. בין שני תפקידיו, שדורשים הרבה השקעה, ד"ר מרום מייעץ לארגונים ולחברות לא מעטות כיצד להגיע נכון לשוק, והוא גם מרצה מבוקש בתחומי התמחותו. עוד יש לציין שד"ר מרום הוא רופא וכן בעל תואר בתחום ההנדסי. מה שנקרא איש אשכולות. מה עושה דליה אסיא-פלד, מנכ"לית קבוצת אנשים ומחשבים בכנס – בנוסף להצטרפותה אליי, יזם ומנהיג הקבוצה? ובכן, יש לאסיא-פלד כובע נוסף, כחברת ועדת ההשקעות של מועדון המאה בישראל, שבראשו עומד יעקב נויברט-נוי. בכנס Gitex אסיא-פלד נפגשת עם אנשי עסקים מהאמירויות ומציגה להם את פעילות המועדון, על מנת לעניין אותם בהשקעות בתחומי ההיי-טק והתשתיות בישראל. צילום: פלי הנמר יחד עם דליה אסיא-פלד נצפה פיני כהן, מבכירי המנהלים והמשקיעים בישראל. בעשור האחרון, כהן משמש כשותף בקרן התשתיות נוי, שהשתתפה בפרויקטים מעניינים בישראל: עיר הבה"דים בנגב, הפעלת כביש 6, תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים עם שיכון ובינוי, ועוד. כהן, שניהל בעברו חברות ביטוח, הצליח לגייס למיזם את מיטב המשקיעים המוסדיים: החברות מנורה, הפניקס, מגדל, אלטשולר-שחם ודומותיהן.

כ-20 חברות סטארט-אפ ישראליות יציגו לראשונה בכנס GITEX – אירוע הטכנולוגיה השלישי בגודלו בעולם, אשר מתקיים על רקע הקורונה. הכנס נערך במרכז הסחר העולמי של דובאי (Dubai World Trade Center), בהשתתפות מעל 400 משקיעים, בכירים בגופים ממשלתיים וכלכליים מאיחוד אמירויות, וחברות הענק הגלובליות. חברות הסטארט-אפ הישראליות יציגו השבוע בכנס הטכנולוגיה של איחוד האמירויות ויצאו אל דובאי בהובלת MEA Consulting, המספקת שירותי ייעוץ שיווקי ופיתוח עסקי לקידום הפעילות העסקית בין ישראל ואיחוד האמירויות, שנבחרה לייצג את אירוע GITEX 2020 בישראל. לראשונה בהשתתפות ישראלים. אירוע GITEX בדובאי. צילום: פלי הנמר האירוע, שנפתח אתמול (א') ויימשך עד יום ה', מארח נציגים מיותר מ-60 מדינות. במהלכו יתקיימו עשרות סדנאות והרצאות של אישים מובילים בתעשיית הטכנולוגיה העולמית, וכן מפגשים עסקיים עם משקיעים, בכירים בגופים עסקיים, וגורמי ממשל מדובאי ומדינות ערב אחרות. מגלים את ישראל לראשונה בהשתתפות ישראלים. אירוע GITEX בדובאי. צילום: דליה פלד GITEX מעניק פלטפורמה ראשונה מסוגה, מאז חתימת הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, ליצירת נטוורקינג והזדמנויות עסקיות לשיתופי פעולה, השקעות ובחינת מהלכים משותפים עם גורמים בכירים במגזר העסקי והפיננסי, כמו גם עם משקיעים, מומחים ואנשי ממשל. האירוע כולל תחומים טכנולוגיים שונים וביניהם: סייבר, פינטק, ביו-מדיקל, אגרוטק, AI, ערים חכמות, תחבורה, מים, תשתיות, תקשורת, טלקומוניקציה, ועוד. במהלך הכנס יתקיים סמינר תחת הכותרת Israel Discovery Day. במהלכו יציגו היזמים הישראלים מגמות וחידושים במגוון תחומים. הסמינר יתקיים ביום ג', בין השעות 10:30-12:45. רוב החברות הישראליות בכנס יציגו במסגרת מתחם הסטארט-אפים Future Stars, בו יתקיימו אירועים שונים ומפגשים לאיתור משקיעים וחיבורים שונים, שותפויות, פיתוח עסקי ועוד. האירוע כולל תחרות SuperNova בשווי פרסים של מאות אלפי דולרים ל-Pitch הנבחר בתחומים שונים; זירת מפגש ונטוורקינג; ובכלל שלל אירועים ואפשרות ליצירת קשרים והזדמנויות. מלבד אירוע הסטארט-אפים יתקיימו תחת קורת גג אחת כמה אירועים עיקריים:  GITEX – כנס הטכנולוגיה והחדשנות המרכזי בו יציגו חברות היי-טק מכל העולם, וכן גורמים בכירים מאיחוד האמירויות, והוא מהווה מרכז תוסס ליצירת הזדמנויות עסקיות. בטרם עידן הקורונה, בשנת 2019 משך אליו האירוע מעל 100,000 משתתפים – 4,500 מציגים ממעל 140 מדינות. GISEC Cybersecurity – אירוע הסייבר ואבטחת המידע המרכזי של איחוד האמירויות, הכולל זירת מפגש בין טכנולוגיות סייבר מתקדמות לבין גופים עסקיים וממשלתיים. Future Blockchain – יעסוק במגמות ופיתוחים טכנולוגיים בעולם הבלוקצ'יין והפינטק. Marketing Mania – אירוע עולם השיווק, המרכז מומחים ואנשי מקצוע לצד חברות המספקות פתרונות בתחום השיווק והשיווק הדיגיטלי. מיהן החברות הישראליות שיציגו? הנציגות הישראלית בכנס בדובאי, כאמור, רחבה ומרשימה. אלו החברות שיציגו באירוע: בילד אפ ונצ'רס (BuiltUp Ventures) – קרן המשקיעה בסטארט-אפים בשלב הסיד בתחומי ה-Property Tech, (כולל construction and logistics). הסטארט-אפ יציג יחד עם שש חברות סטארט-אפ בפורטפוליו שלו, הכולל את – אוגימיינד (Augimind) – הפועלת בתחום יצירת Mixed Reality ואפליקציות לסלולר בתלת מימד, תוך שימוש בטכנולוגיות לימוד מכונה; מיי טאואר (mytower) – פלטפורמה חדשנית לניהול נכסים, הממוקדת מנקודת מבט של המשתמש, ומציעה פתרון מקיף לענף הנדל"ן; סוליד בלוק (SolidBlock) – מאפשרת נגישות לנכס לכל אחד, באמצעות מודל חדש המשלב את היציבות של שוק הנדל"ן עם היעילות של פתרונות פיננסיים מבוססי בלוקצ'יין; טראסטור (Trusstor) – מערכת פיקוד ובקרה באתרי בנייה מהדור הבא, המופעלת על ידי חיישני מיקום ומצב האתר בזמן אמת, וכך יוצרת סביבת עבודה בטוחה ופורה יותר לתעשיית הבנייה; SkySaver – מספקת פתרונות מחקר, פיתוח וייצור לפינוי חירום בטוח ואינטואיטיבי לשימוש תעשייתי, מסחרי ובמגורים, תוך שימוש בטכנולוגיית CDD; וחברת Everflow – המספקת פתרון כולל מבוסס DABS (ר"ת Digital Asset-backed Securities) לניהול נכסים באמצעות בלוקצ'יין. IGIN – פלטפורמת IGIN היא מערכת לבישת הכפפות האוטומטית הראשונה והיחידה בעולם, המשנה את שוק הכפפות החד-פעמיות המסורתיות באמצעות תהליך אוטומטי לחלוטין, הורדת עלויות ובעיקר הפחתת מספר הזיהומים בקרב המשתמשים. בי פרי אגרו (Beefree Agro) – מחוללת שינוי משמעותי בתחום החקלאות, עם מערכת רעייה האוטומטית הראשונה ושיפור הטיפול בבעלי חיים ברחבי העולם. מיי אייר (myAir) – סטארט-אפ בתחום הפודטק המפתח אוכל חכם מותאם אישית להפגת מתחים, תוך שילוב פתרונות AI להתאמה לפרופיל הפיזיולוגי של הצרכן והצרכים הקוגניטיביים שלו. ווטסלי (Whatsly) – מספקת פתרון ייחודי המחבר בין ווטסאפ (WhatsApp) למערכות סיילספורס (Salesforce) ובכך מסייע לחברות לשפר את חווית הלקוח, ומייעל את הפעילות עם גורמים שונים. סינרג'י (Cynergy) – מספקת פלטפורמה בצורה פשוטה ואינטואיטיבית למיפוי אבטחה אוטומטי, ניטור נכסים ארגוניים וניהול פרויקטים. פורסייט (Foresight) – מספקת פתרונות תוכנה חזותיים המבוססים על ניתוח וידיאו בתלת-מימד, אלגוריתמים מתקדמים לעיבוד תמונה וחיישנים, כדי לאתר כל מכשול גם בתנאי תאורה ומזג אוויר קשים על מנת לשפר בטיחות של מערכות רכב. מובאקס (Moovex) – מספקת את הדור הבא של טכנולוגיית ניהול ציי רכב, ומעניקה אופטימיזציה ואוטומציה לתחבורה חכמה וניידות. רדיקס (Radix) – מספקת פתרון לאיחוד כל הפעילות הארגונית תחת פלטפורמה אחת קלה ופשוטה לשימוש. הכותב הינו שליח אנשים ומחשבים לכנס בדובאי

באחרונה המדינה נסערה עקב פרשיית דלף המידע ותביעת הכופר שחוותה, ועדיין חווה, חברת הביטוח שירביט. האירוע החמור כלל אוסף מסמכים אישיים של לקוחות החברה שהודלף במשך הימים האחרונים לרשת על ידי ההאקרים מקבוצת BlackShadow – לאחר שמועד תשלום דמי הכופר שדרשו, ביטקוין בשווי מיליון דולר, חלף. האירוע עורר רבים מהתחושה שהם מוגנים בסייבר, ואף נטע בחלק מאיתנו מחשבה שאין מה לעשות באמת לצורך הגנה שלמה ומושלמת על הארגונים שלנו. האמנם? הצורך באבטחת מידע והגנות מפני התקפות סייבר ברור לכולנו, רובנו נקטנו ונוקטים במגוון אמצעי הגנה ונוהלי התנהגות מתאימים. ואולם לאחרונה, הן לאור החשיפה הגוברת (בשנת הקורונה והפעילות המקוונת הרחבה) והן לאור הדרישות הרגולטוריות – הערנות לנושא גברה, המשאבים שמוקצים להגנה גדלו, וגם תשומת הלב והזהירות גברו. למרות כל אלה, אנו עדים בימים אלה לטייפון (יותר מסערה) של מתקפות על ארגונים קטנים ועל ארגונים גדולים. בחודש נובמבר בלבד, כך לפי צ'ק פוינט, הותקפו 141 ארגונים וחברות ישראליות במתקפות כופרה. הנזקים בארגונים גדולים אחדים פורסמו לאחרונה – מדובר בארגונים מקצועיים, אחראיים ורציניים, שללא ספק נקטו באמצעים מגוונים להגנה. למרות זאת זה קרה. פירושו של דבר שצריך עוד משהו. האם אפשר למזער את הסכנה? כן, ללא ספק! שאלה כזו נשאלה לפני שנים, בקשר לגניבות רכב, יושם פתרון והגניבות פחתו. להגנת סייבר יש פתרון בדמות ניטור והגנה רציפים, תוך יצירת תמונת מודיעין רחבה ומפורטת – זהו פתרון קיים ונכון, הן לארגוני SMB והן לגדולים. יישומו יכול היה לצמצם משמעותית את האירועים שקרו ובסיכוי גבוה למנוע אותם, ובנוסף יישום הפתרון הזה יצמצם משמעותית גם אירועים שכאלה בעתיד, עם סיכויים גבוהים למנוע אותם. הענפים הרלוונטיים (בעדיפות) ליישום של הפתרון הם ביטוח, בתי השקעות, תעשייה אזרחית של מוצרים, שירותים לציבור הרחב, בריאות, מפעלים ביטחוניים – מוצרים, רשויות  מקומיות ואזוריות, יצרני מזון, רשתות שיווק ועוד. הכותב הוא יו"ר קבוצת אמנת