מוטרדים בנוגע לאבטחת המידע הארגוני שלכם? יש לכם סיבה טובה. בעידן של תעשייה עילית, שמבוססת על טכנולוגיית מידע, נושא אבטחת הסייבר הוא אחד הגורמים המרכזיים אליהם נדרש כל ארגון לתת את הדעת. אז מה עושים כדי להבטיח שאתם בטוחים? נותנים למומחים לדאוג לכם. חברת קלאודאדג' (CloudEdge) מבית בזק בינלאומי, זוכת תואר "שותף השנה 2022" של מיקרוסופט (Microsoft) ומהחברות המובילות בעולם בתחום אבטחת הענן, מציעה לשורה של לקוחות נבחרים מעטפת שלמה של ניתוח מצב קיים וחשיפה לכלים מתקדמים לניהול אבטחת המידע בארגון. התהליך, שיינתן לכמה ארגונים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו מראש, במימון מלא של מיקרוסופט(!), ניתן במסגרת תוכנית MSSP – תואר יוקרתי נוסף שחברת מיקרוסופט העולמית העניקה לחברה מישראל. מדובר בהכרה בקלאודאדג' כ-Microsoft Managed Security Solution Provider, רף השירות הגבוה ביותר שמוענק על ידי ענקית הטכנולוגיה – הסמכה שבה זכו עשר חברות מובחרות בלבד בכל אזור MEA (המזרח התיכון ואפריקה). קלאודאדג' היא אחת מעשר החברות המובחרות הללו וכעת, כאמור, היא נרתמת לספק את השירות הייחודי וללוות את לקוחותיה באמצעות ההתמחות המתקדמת הזו. "אנחנו, בקלאודאדג', שואפים לעזור לארגונים לזהות ולצמצם מתקפות סייבר על ידי הטמעה של פתרונות אבטחת מידע מתקדמים", אומר אביחי חג'ג', סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) וממייסדי קלאודאדג', "אנחנו מצויים בעידן של טרנספורמציה, של מהפכה דיגיטלית. יותר ויותר ארגונים יוצאים כיום לטכנולוגיות ענן. זו תופעה מבורכת, שיש בה המון יתרונות, אבל אם לא נערכים נכון היא חושפת את הארגונים לאיומי סייבר". וכאן, מדגיש חג'ג', קלאודאדג' מספקת ערך מוסף שבודדים יכולים להתקרב אליו: "אנחנו מעוניינים לספק ללקוחות שלנו כלים, שיאפשרו להם לעמוד בצורה נכונה מול האיום הזה, כי בעזרת התנהלות נכונה, לצד שכבות הגנה נכונות והצטיידות בשירותי האבטחה הנכונים, ניתן להקטין את החשיפה למתקפות סייבר בצורה משמעותית". אבטחת סייבר בענן – צו השעה! צילום: BigStock חשופים כבר משלב הזהות של המשתמש הלקוחות הזכאים לשירות הייחודי במסגרת תוכנית ה-MSSP ייהנו ממעטפת מקצועית וממומנת שתועבר על ידי המומחים של קלאודאדג' ותיתן כלים מקצועיים,  שיאפשרו ללקוחות לנהל את מערך סיכוני הרשת שלהם בצורה מיטבית. "כשאין גבולות פיזיים שצריך להגן עליהם, ההיערכות הארגונית צריכה לשנות פאזה מקצה לקצה", מסביר אושרי דהן, מוביל תחום 365 בקלאודאדג'. "האקוסיסטם הארגוני מובנה על הטמעת טכנולוגיות ענן כחלק משגרות העבודה. כיום הרשת הארגונית מבוססת על ביזור, חיבוריות מרחוק והסתמכות על אפליקציות ענניות. מציאות זו משנה את אופי אבטחת המידע כבר בגורם הכי ראשוני – זהות המשתמש. בעבר זהות כל משתמש הייתה סגורה בארגון, אך היום היא חשופה לעולם, ולכן עלינו ללמוד כיצד להגן עליה. זה מצריך שינוי בסיסי בהתנהגות הארגונית, ולשם כך אנחנו כאן. כדי ללמד ולספק כלים להתנהגות ארגונית נכונה". מה עלינו ללמוד? "לצד מתקפות סייבר, שנובעות מגורמים עוינים, יש לא מעט פרצות אבטחה שנובעות מהיערכות לא נכונה. לדוגמה Misconfiguration – ארגונים שמשתמשים בהגדרות לא נכונות, וזה עלול להוביל לקטסטרופה. במקרה עבר, נקראנו לטפל בארגון שהעלה שירות מסוים לענן באופן חשוף לגמרי לעולם. במקרה הזה, הנזק היה חשיפת מידע רגיש וחסוי של מטופלים אשר היה צריך להישאר מאובטח בארגון. במקרים אחרים, הנזק יכול להיות גניבת מידע שיסייע לארגון מתחרה ועוד סוגים רבים של נזקים נוספים". ליווי צמוד מותאם לכל ארגון במסגרת הסמכת ה-MSSP בנתה קלאודאדג' מתודולוגיות לעבודה ארגונית, שתצמצם למינימום את איומי הסייבר. דהן מסביר, כי "יש לנו סט של מידע וכלים שאיתם אנחנו יודעים להגיע לארגון ולהעביר בצורה נכונה את ה-Best Practices – יצירת מודעות, לצד שימוש אופטימלי בכלי אבטחת המידע של מיקרוסופט". הליווי נחלק לארבעה רבדים שונים: הגנת זהויות; הגנת מידע; הגנה על נכסי הארגון בענן (ובהקשר זה היחס הוא לכל העננים המשמעותיים – GCP, AWS ו-Azure); וכן הגנה על אפליקציות והגנה על תחנת הקצה. "חשוב להדגיש, שלא מדובר בכלים ותהליכים גנריים", מסכם חג'ג', "מדובר על תהליך של ליווי צמוד, מותאם לצרכים הספציפיים של כל ארגון. זהו תהליך משותף של המומחים שלנו יחד עם הארגון שאנחנו מלווים שמסתיים בשלב גיבוש התוצר שנותן מענה לצורכי הלקוח". וכמה זמן נמשך תהליך כזה? "כל ארגון והצרכים שלו ובהתאם למורכבויות של הארגון. אנחנו נכנסים לעומק הדברים ולמדים איך לבצע התייחסות רב שכבתית מקצה לקצה".  

משרד התקשורת ורשות החדשנות הודיעו היום (ג׳) על החלטות ועדת המחקר לאישור מתן מענקים לסבב הרביעי של ביצוע פיילוטים בסביבת דור 5 בסלולר, ועל שתי חברות נוספות שזכו באישור לביצוע הפיילוטים ובמענקים בגובה של עד 50% מעלות הפרויקט, שיסתכמו בכ-5.3 מיליון שקלים. החברות שזכו הן פרלל וויירלס (Parallel Wireless) – שתקיים פיילוט שיאפשר למפעילים סלולריים גמישות מרובה בפריסת הרשת הסלולרית ושדרוגה. מוצריה מכילים סט תכונות נרחב עם מימוש גמיש המבוסס ענן. בזכות המוצר המפעילים הסלולריים יוכלו לבחור את אופן מימוש הרשת שלהם בצורה קלה ופשוטה לפריסה ולשלב בצורה מודולרית רכיבי רשת מספקים שונים, ובכך ליהנות מטכנולוגיה עילאית יותר, בזמן קצר יותר ובמחיר נמוך יותר – והצפי הוא שיביא לירידת מחירים ושיפור השירות לצרכנים. בפיילוט יבואו לידי ביטוי היכולות המגוונות של החברה בפריסה חיה ובשיתוף פעולה עם סלקום, שיהיה ניסוי ה-Open RAN הראשון בישראל. פירסטפוינט (FirstPoint) תקיים פיילוט בשיתוף משרד הבריאות, וחממות תרביות רה״ן, שיכלול הקמה של רשתות סלולריות פרטיות מסוג דור-5 לניהול החיבוריות והאבטחה (CMP) של רכיבי קצה (IoT) בבית חולים ברזילי, במטרה לשפר את יכולות הניהול וההגנה של המכשור, סגמנטציית הרשת וייעול השירות הרפואי. התוכנית המשותפת העניקה עד כה תמיכות של יותר מ-23 מיליון שקלים לחברות ישראליות שמפתחות יישומים בטכנולוגית הדור החמישי. להערכת משרד התקשורת והרשות לחדשנות מדובר בטכנולוגיות שהצלחתן מהווה מהפכה דיגיטלית ומנוע צמיחה משמעותי לכלכלה הישראלית כולה. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסר, כי "רשות החדשנות החליטה לשתף פעולה עם משרד התקשורת עקב הפוטנציאל העסקי שטמון בפריסת 5G. מבחינת ההסתכלות הכוללת על המשק הישראלי – מחקר של הבנק העולמי מראה, כי גידול של 10% בחדירת תשתיות פס רחב יכול להגדיל את התמ"ג בכ-1.5%. כל העולם ישתנה בעקבות פריסת רשת 5G. מדובר לא רק בהתפתחות טכנולוגית, אלא במהפכה – במגזר הפרטי והממשלתי. הטכנולוגיה תאפשר לעסקים לפרוס יותר מכשירים וחיישנים במקומות רבים יותר וליישם את החזון של ערים חכמות עתידיות, תחבורה אוטונומית, בתי חולים עם יישומים חדשניים (AR), תעשייה 4.0 ועוד. אנו מקווים כי גם ב"קולות הקוראים" הבאים נמשיך לראות אתרי הרצה מגוונים בהם תוטמענה יכולות 5G מתקדמות".

"האתגר הגדול ביותר של מנמ"רים.יות כיום הוא כמה מהר הם יכולים לחדש. כל חברה היא חברת תוכנה, כי התוכנה היא הנותנת לארגון את הערך העסקי שלו. לכן, כל מנמ"ר נדרש להעצים את המפתחים. הבעיה עם בסיסי הנתונים המסורתיים היא, שהם פותחו ועוצבו בתקופה שבה אחסון הנתונים היה יקר והמידע אוחסן באופן רלציוני, בטבלאות. אורקל, למשל, קמה לפני יותר מארבעה עשורים. כיום, כשהאחסון נהיה זול, הזרקור הוא על התפוקתיות של המפתחים, כי ככה חדשנות מוזרקת לארגונים, וזה כבר לא יקרה כשבארגון יש בסיסי נתונים מסורתיים. אלה יגוועו אט-אט", כך אמר דייב איטיצ'ריה, נשיא ומנכ"ל מונגודיבי (MongoDB). איטיצ'ריה ביקר בארץ בשבוע שעבר ונפגש עם גורמי מפתח בתעשייה בישראל, כמו גם עם לקוחות ושותפים של החברה בישראל. בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים הוא אמר, כי "מונגודיבי קמה ב-2007, עוצבה על ידי מפתחים, וזה מקור כוחה – ולכן היא כה פופולרית בקהילת המפתחים. המפתחים נדמים להיות ה'הורים' של בסיס הנתונים שלנו, כי הם יודעים הכי טוב מה הילד רוצה, ובעיקר – מה הוא צריך. כיום היא בסיס הנתונים המוביל בעולם בקטגוריית NoSQL, ומדורגת בחמישייה הראשונה בין כלל בסיסי הנתונים. בסיס הנתונים שלנו הוא מוכוון-מסמך בניגוד לאלה המסורתיים, שהם טבלאיים. כיום, רוב הדטה בעולם נמצאת במערכות שנבנו בטכנולוגיה ישנה, בטרם האינטרנט והענן הגיחו לעולם. אלא שהיא מעכבת ומגבילה את הארגונים מלפתח אפליקציות מודרניות". לדבריו, "מבנה המסמכים שלנו עובד מעל מימוש של JSON, ובסיס הנתונים מבוסס תוכנה חופשית". הוא הוסיף כי "העבודה בדרך זו מאפשרת לבצע שינויים בקלות: בבסיסי נתונים רלציוניים, עריכת שינוי היא מהלך מורכב וגוזל זמן. עוד יתרון הוא, שבסיסי נתונים כמו שלנו עוצבו כמערכת מבוזרת, מה שמאפשר גם יכולת גידול מהירה ופשוטה, וגם יכולת להריץ נתונים תוך כדי ייצור וגידול, בלא לרכוש עוד מכונות יקרות – כי יש 3 עותקים ואם אחד מהם נפל, לא קרה דבר". איטיצ'ריה, יזם ומשקיע – שימש מנכ"ל של שלוש קרנות הון סיכון – ומאחוריו חמש הנפקות ושני אקזיטים. הוא הקים את החברה הראשונה שלו ב-1998. ב-2001 היה מייסד משותף ומנכ"ל BladeLogic, שנרכשה ב-2008 על ידי BMC תמורת 900 מיליון דולר, ולאחריה שימש כנשיא BMC. הוא הגיע למונגודיבי ב-2014, וב-2017 הוביל את ההנפקה שלה בנאסד"ק, בשווי שוק של 1.6 מיליארד דולר. הייתה זו ההנפקה הראשונה של חברת בסיסי נתונים לאחר יותר מרבע מאה שנים. כיום שווי החברה עומד על 13.9 מיליארד דולר. פלטפורמה למפתחים "כעת אנו בשלב הטכנולוגי הבא שלנו", אמר, "אנו הופכים מחברת בסיסי נתונים – לפלטפורמה לטובת מפתחים. על הפלטפורמה ניתן לבצע טרנזקציות, חיפוש, ניתוח בזמן אמת ותעבורת נתונים. היתרון הוא בכך, שכלל הפעולות נעשות באופן אחוד וזהה, וכך נמנע מצבים של מפתחים העובדים ב'עמודים' באיים נפרדים. העלויות של ההכשרה, הניהול והתמיכה הופכות לאסון כלכלי כאשר המפתחים פועלים כל אחד בסביבות IT ופיתוח שונות. בדרך זו, הפלטפורמה שלנו מעניקה לארגונים גמישות, יכולת גידול ומעבר חלק של עומסי עבודה בין עננים ציבוריים, ובינם לבין הדטה סנטר. מנמ"רים לא אוהבים להיות בני ערובה של ספקית IT יחידה, ואנו מאפשרים להם הרצת העומסים היכן שהם רוצים. ככה, מפתחים מריצים כבר כיום את האפליקציות החדשות שלהם עלינו, בשל ביצועים ומהירות הפיתוח". הוא הוסיף, כי "אטלס, פרי פיתוחנו מ-2016, היא פלטפורמת הנתונים הנפוצה ביותר בקרב מפתחים, ובמסגרתה אנו מציעים בסיס נתונים כשירות. כשהשקנו אותה היא היוותה 3% מהמחזור שלנו, ובתוך שנים ספורות היא מהווה 63% מהמחזור שלנו. ספקיות הענן עובדות עמנו בשיתוף פעולה, כי כשאנו גדלים עם אטלס, גם הן גדלות. אנו הטכנולוגיה היחידה שקיימת בשלושת העננים הגדולים – גוגל מיקרוסופט ו-AWS". החברה החלה בפעילותה בישראל ב-2014, על ידי קובי ליף, ומאז מטריקס משמשת מפיצה שלה בארץ. "ישראל היא הזדמנות עצומה עבורנו", סיכם איטצ'ריה, "בחמש השנים האחרונות הכפלנו את מצבת כוח האדם שלנו פה, העומדת על עשרות עובדים. בניגוד לחברות אחרות, אנו לא מפטרים, אלא מגייסים עובדים נוספים. יש לנו עשרות לקוחות אנטרפרייז, בהם רוב הבנקים הגדולים, חברות ביטוח וחברות היי-טק. עם הלקוחות נמנים סיסקו, סיילספורס, זום אינפו, פייבר, גונג, אינטל, צ'ק פוינט, הראל ביטוח ו-טיפלתי. ישראל היא אומת הסטארט-אפים, ואנו אוהבים זאת – הם כדור הבדולח המספר לנו על צורכי העתיד של הלקוחות, וכך אנו נחשפים לחדשנות. אנו רואים בשוק פה יעד אסטרטגי. ישראל עשירה במתכנתים מוכשרים וסטארט-אפים חדשניים. השקענו עד כה 30 מיליון דולרים בשוק הישראלי, ונמשיך להשקיע ולגייס עובדים נוספים כאן בישראל, למרות מצב השוק העולמי. כשהשקנו מוקדם יותר השנה את קרן ההשקעות שלנו, MongoDB Ventures, אחת מההשקעות הראשונות שלנו הייתה BigID הישראלית. נמשיך לקיים שיתופי פעולה עם חברות הזנק מקומיות".

מאות רבות – עמיתים מצה"ל ומענף ה-IT המקומי, כמו גם חברים רבים – ליוו היום (ג') בצהריים למנוחת עולמים את תא"ל (מיל') אלי גונן, לשעבר מפקד ממר"ם, בבית העלמין בבני ציון. גונן ז"ל, בן 75 במותו, נפטר אתמול מדום לב. גונן (גולדשטיין) החל את דרכו הצבאית כלוחם ומפקד בחטיבת גולני, שם שימש בתפקיד מ"פ. בהמשך הוא ביצע הסבה לתחום המחשוב .ב-1986 יצא גונן מטעם צה"ל להשתלמות של שנה בחברת DEC (דיגיטל) בצרפת. תוך כדי ההשתלמות הוצע לו לשמש כמפקד ממר"ם והוא קיצר את שהותו בחו"ל. גונן מונה לתפקיד בנובמבר 1987 ושירת כמפקד ממר"ם במשך 4.5 שנים – עד מאי 1992. בטרם יצא להשתלמות, הוא שירת במחצית שנות ה-80' כמפקד יחל"ם – יחידת המחשבים של אגף המודיעין. לפני כן, ובמהלך שירותו, גונן מילא שורה של תפקידים במערך הטכנולוגי של צה"ל. האיש שאחראי להטמעת המיילים בצבא כמפקד ממר"ם, גונן ז"ל הוביל את הטמעת מערכת הדואר האלקטרוני של צה"ל, והיה אמון על פיתוח מערכת IT ששימשה לחלוקת ערכות המגן במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991. עוד הוא עסק בפיתוח מערכות IT למתאם פעולות הממשלה בשטחים. גונן קודם לדרגת תת אלוף, והוא היחיד שהיה בעל דרגה זו כאשר שירת כמפקד ממר"ם. לאחר שחרורו מצה"ל מילא גונן שורה של תפקידים בכירים בענף ההיי-טק הישראלי, בהם כמנכ"ל מג'יק מאז שהצטרף אליה ב-1992 ולמשך חמש שנים. אחר כך הוא שימש כמנהל בבינת, ובהמשך היה נשיא חטיבת הגבייה והתמיכה בלקוחות באמדוקס. עוד ברזומה שלו נמצאת שותפות בסיב"מ. במילניום הנוכחי גונן ליווה, בין היתר, את אופק – פרויקט המודרניזציה של בנק דיסקונט. לאחר מכן הוא ניהל מטעם החברות EDS ומטריקס את פרויקט המודרניזציה של בנק לאומי (פרויקט חרמ"ש), בתקופת כהונתו של איציק מלאך כמנמ"ר הבנק. בסיום הפרויקט, ב-2009, הטמיע הבנק את מערכת הביטחונות ואת מערכת ניהול פרטי הלקוחות לב. ב-2010 החל גונן לשמש כיועץ לבנק הפועלים. בין היתר, הוא סייע וייעץ לטיפול בתקלת התוכנה הגדולה שהשביתה את מערכות הבנק, היה ארכיטקט אפליקטיבי, וניהל את פרויקט פיתוח אתר האינטרנט ללקוחות הקמעונאיים ואת פיתוח האתר לאלה העסקיים. ב-2018 הוא הצטרף לצוות ההקמה של תוכנית המודרניזציה של מערכות הליבה של בנק הפועלים, ושימש כיועץ למנהלת התוכנית וכשותף בצוות הניהולי הבכיר. גונן היה בעל תואר בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון. הפגישה האחרונה של בוגרי ממר"ם בהשתתפות גונן ז"ל – רק לפני ארבעה ימים בראיון לאנשים ומחשבים אמר אל"מ (מיל') איציק מלאך, שקדם לגונן בתפקיד מפקד ממר"ם, ולאחר מכן היה משנה למנכ"ל בנק לאומי וראש חטיבת המחשוב, הטכנולוגיה והתפעול בבנק, כי "הכרתי את אלי ז"ל בשנת 1970, כאשר הוא החליט להגיע, לאחר שירות בגולני, למערך המחשבים בצבא. בשל הרקע הזהה שלנו – קצינים קרביים מהשדה שעברו למערך המחשוב – נוצר בינינו קליק אמיתי, מרגע המפגש ועד, לצערי, ליום מותו אתמול. המפגש היה כאשר אני סיימתי קורס תכנות והוא טרם החל את הקורס, ונתתי לו טיפים בנושאי מחשוב". הוא סיפר כי "לפני ארבעה ימים, ביום ו' האחרון, נפגשנו, חבורה קטנה של בוגרי ממר"ם ובני ובנות זוגם. עשינו זאת כפי שעשינו פעמים רבות, זה עשרות בשנים. התבדחנו על העבר, על ההווה וגם מעט על עתיד המדינה. איש מהנוכחים, כמובן, לא ידע מה יילד יום.

נוטניקס אירחה באחרונה כ-100 משתתפים, נציגים של שותפיה ולקוחותיה בישראל, בכנס Cloud day Israel, שנערך בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף רד-האט, וים ו-HPE. הכנס, שהתקיים באולם האירועים קמילו (הבית הירוק) בתל אביב, הוא האחרון בסדרת כנסים שנוטניקס העולמית מקיימת ברחבי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. האירוע נפתח בדברים של ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל, אגן הים התיכון ואפריקה, שהציג את החזון של החברה. הוא התייחס למשבר העולמי ואמר כי "אנחנו נמצאים בימים של חוסר ודאות, ועוד לא ידוע איך זה ישפיע על חברות התוכנה. בעולם של ספקולציות וחוסר ודאות, אנחנו רוצים בחירה – שנוכל לעשות את מה שנרצה. נוטניקס עברה למודל של צריכה עננית מבוססת מנוי ב-2018. גמישות זו היא חוויית הצריכה של העולם המודרני". אחריו דיבר ירון כהן, מנהל הנדסה אזורי בנוטניקס, שהציג את שירות הענן של החברה, NC2 (ר"ת Nutanix Cloud Clusters). הוא ציין כי "אנחנו הופכים את הענן לשקוף ללקוחות, ויוצרים ענן אחוד שהוא היברידי – גם פרטי וגם ציבורי. יש כמה דרכים שבהן ארגונים מיישמים מדיניות של ענן, כאשר אנחנו נותנים לארגונים השונים את יכולת הבחירה והשילוב המלא בין ענן פרטי לציבורי". צוות רד-האט. מימין: שירן ויצמן, מנהלת שיווק שותפים; יעל איזנשטיין, מנהלת שותפים לאזור ישראל, יוון וקפריסין; אורטל קדוש, מנהלת השיווק לאזור ישראל, יוון וקפריסין; לימור אפיק, מנכ"לית לאזור ישראל, יוון וקפריסין; ומני צרפתי, מנהל ארכיטקטי פתרונות לאזורים אלה. צילום: ניב קנטור בהמשך התקיימו הרצאות נוספות – של שון פז, ארכיטקט פתרונות בכיר ברד-האט, ירון רפפורט, ארכיטקט פתרונות גרין לייק ב-HPE, ויוסי אשכנזי, מהנדס מערכות בכיר ב-וים, שהציגו את הפתרונות המשותפים לחברות אלה ולנוטניקס. עוד נערך באירוע פאנל אודות עתיד טכנולוגיות הענן. פז ואושרי אביטן, מהנדס מערכות בכיר בנוטניקס, הציגו בו חידושים במודרניזציה ליישומים ולאוטומציה. בתמונה למעלה: צוות נוטניקס ישראל. מימין: שי היימס, מנהל לקוחות בכיר; טל דורון, מנהל מכירות מגזר ציבורי; אושרי אביטן, מהנדס מערכות בכיר; ירון כהן, מנהל הנדסה אזורי; בן סמו, מנהל מערך המכירות למגזר העסקי-הפרטי; טליה צרפתי סטריט, מנהלת לקוחות מגזר ביטחון; לילך שמעוני, מנהלת לקוחות אנטרפרייז; וניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל, אגן הים התיכון ואפריקה. צילום: ניב קנטור.

יצרנית הסלולר שיאומי מצטרפת לחברות רבות בסין שמצמצמות את כוח העבודה שלהן על רקע המאבק בהתפרצויות הקורונה במדינה, ומפטרת עובדים מחטיבות הסלולר והאינטרנט שלה. דובר החברה אמר אתמול, כי פרקטיקת "מיטוב כוח האדם והייעול הארגוני" שלה "ישפיע על פחות מ-10% מכוח העבודה הכולל", והוסיף כי הנפגעים קיבלו פיצוי בהתאם לתקנות המקומיות. לפי הדיווחים, פלטפורמות המדיה החברתית של סין הוצפו השבוע בפוסטים על פיטורי המשרות. כלי תקשורת מקומיים בסין דיווחו לראשונה אתמול, כי קיצוץ המשרות ישפיע על 15% ממקבלי השכר בשיאומי, תוך ציטוט מקורות אנונימיים. חברות טכנולוגיה גדולות רבות בסין, בהן גם טנסנט וקבוצת עליבאבא פיטרו עובדים בחודשים האחרונים, כאשר סין שקעה במאבק ממושך עם התפרצויות חדשות של הקורונה, עם אסטרטגיה של מגבלות חמורות. לשיאומי היו 35,314 עובדים נכון ל-30 בספטמבר, לפי ה-South China Morning Post, עם יותר מ-32,000 עובדים בסין, והצעד האחרון עשוי להשפיע על אלפי עובדים, שרבים מהם הצטרפו זה עתה לחברה במהלך מסע גיוס שהחל בדצמבר בשנה שעברה. בנובמבר האחרון דיווחה שיאומי על ירידה של 9.7% בהכנסות ברבעון השלישי, שנפגעה מהגבלות הקורונה של סין וירידה בביקוש של הצרכנים. לפי דיווחיה, ההכנסות מסמארטפונים, המהווים כ-60% מסך המכירות שלה, ירדו ב-11% משנה לשנה.

המונדיאל הוא תמיד פרויקט אחד גדול. בוודאי זה שהסתיים לפני יומיים בקטאר, שנערך בהשקעה כספית של פי כמה וכמה ממונדיאלים אחרים, והעבודה והפרויקטים בו היו בהתאם. אלא שיש גם קישור מהמונדיאל והכדורגל לניהול פרויקטים, ולדברי שי שרגל, מנכ"ל RBS Projects, זה בא לידי ביטוי בתפיסת הטוטאל פוטבול, שקונה לה אחיזה בעולם הכדורגל, מצד אחד ובתפיסת ניהול הפרויקטים פוסט עידן הקורונה מהצד השני. שרגל, לשעבר נשיא PMI – העמותה לניהול פרויקטים בישראל, הציג את התפיסה המעניינת שלו בכנס השנתי של עמותה זו. לאחר שסקר בקצרה את ניסיונו העשיר, בן ארבעת העשורים, בניהול פרויקטים, הוא הציג סקר שהצביע על כך שכל מדדי עבודת הצוות בעידן האג'ילי השתפרו פלאים לאחר מגפת הקורונה. מה שמנהלי הפרויקטים יכולים ללמוד ממאמני ומשחקני הכדורגל תפיסת הטוטאל פוטבול גורסת שקבוצה בנויה על כל השחקנים ולא בעיקר על כוכב כמו מסי, רונאלדו או אמבפה, ושכל שחקן צריך להיות מסוגל למלא יותר מאשר תפקיד אחד. למשל, אם הוא בעיקר מגן – הוא צריך לדעת להיות גם חלוץ. כך צריך להיות, ובמקרים מסוימים גם קיים, בפרויקטים – לדברי שרגל: כל משתתף בו, בין אם הוא בדרגה ניהולית ובין אם הוא עובד, צריך לדעת למלא כמה תפקידים בפרויקט. כלומר, לא רק שנדרש מנהל פרויקט מעולה, אלא נדרש גם צוות אג'ילי ו-ורסטילי, שחבריו יודעים לבצע יותר מאשר משימה אחת. מהי התפיסה הפרויקטלית האג'ילית? שרגל סקר בדבריו גם את התפיסה הפרויקטלית האג'ילית, של תנועות בקצבים מהירים, עם תוצרים בסבבי פיתוח איכותיים, קצרים ומהירים, ובקרת איכות מהירה. גם כאן יש זיקה בין ניהול פרויקטים למונדיאל, משום שגם בגביע העולם בכדורגל ראינו תכנון אדפטיבי של מאמנים, ערנות גבוהה לסביבה הדינמית ולשינויים שמבצעת הקבוצה / הנבחרת היריבה, צורך בגמישות ברמה מאוד גבוהה – הן בקרב המאמנים והן בקרב השחקנים, היערכות מהירה לשינויים בפריסתם על המגרש, תוך כדי משחק. הוא הקביל בין זה לבין תפיסת ה-7P של ה-SAS ותפיסת ה-5P של אריות הים (Navy Seals). הדובר המליץ למנהלי פרויקטים ובכלל לארגונים להעמיק את יכולות התכנון, ההתמדה והחשיבה החיובית שלהם, לבנות צוות מנצח ולהיות נחושים ללכת קדימה (Never Give Up and Always Move Forward – אף פעם אל תוותר.י ותמיד תלך.כי קדימה). "זה שנכשלת באירוע מסוים לא אומר שאתה כשלון, זה רק אומר שיש לבצע פעילויות לתיקון ולהמשיך לשעוט", אמר. כמו כן, שרגל דיבר על חשיבותה הגבוהה של עבודת הצוות: "חוק הטרמפולינה אומר שכדי לייצב אותה, עליך להקיף את עצמך בשישה אנשים שאיתם תדע.י לעבוד בצוות ושעליהם תסמוך.תסמכי. זה נכון מאוד לגבי ניהול פרויקטים".

סקר של MaxHub מצא כי 59% מהעובדים שמתנהלים בתוך עולם העבודה ההיברידי בבריטניה מבזבזים זמן יקר לפני שיחות מרוחקות. הנתון הזה מעלה שאלה: אם בבריטניה השמרנית יחסית האחוז הזה כל כך גבוה, מעניין מה קורה אצלנו, בישראל. במאמר זה אני פוצח בסדרת מאמרים לקראת ועידת AVTLV-5 הקרבה של אנשים ומחשבים ופורטל AVMaster, שחלק לא מבוטל ממנה יעסוק בשינויים שעוברות שגרות הניהול והפעילות הארגונית בעצם ימים אלה. עולם העבודה ההיברידי אמור לחסוך לנו לא מעט זמן – של הנסיעה והפקקים בדרך לעבודה וממנה, אינסוף דקות קפיטריה בזבזניות ועוד פעולות שעבור חלקנו נעלמו, גם אם חלקית. אלא שמסתבר שההתנהלות האנושית האישית היא בזבזנית זמן לא קטנה. נסו להיזכר בפגישת הווידיאו האחרונה שבה השתתפתם… יש סיכוי שהיו בה עיכובים, כי אחת או יותר מהמשתתפים.ות לא הצליח.ה להתחבר, לשני המצלמה לא עובדת ולשלישית האוזניות ללא סוללה. מהו הזמן הממוצע שמתבזבז בתחילת פגישה ממוצעת אצלנו? בבריטניה מדובר על קרוב ל-10 דקות. עוד נתון מעניין מאותו מחקר הוא שעל פי חלוקה לקבוצות גיל, כ-78% מבני 18-24 העידו על קושי משמעותי להתחיל בזמן, ואילו בקבוצת הגיל המבוגרת יותר, בני 55-64, כ-57% העידו על אותו קושי. אם נבצע סימולציה פשוטה, שמניחה שלכשליש מהעובדים הבריטים – שם, כאמור, בוצע הסקר – יש חמש פגישות היברידיות בשבוע, מדובר בבזבוז פוטנציאלי של כמעט 3.5 שעות בחודש (200 דקות) או קרוב ל-42 שעות בשנה. וזה רק לפני תחילת הפגישה… פגישה וירטואלית? רבים מאתנו "לא ממש שם" חשבתם שזהו? טעות בידכם – האתגרים רק מתחילים: כ-23% מהנשאלים בכללותם, ו-27% בקבוצת הגיל הצעירה, אמרו שהם לא מרגישים "ממש שם" כשהם נוכחים בפגישה וירטואלית. הטענה היא שזה כתוצאה משימוש בטכנולוגיה הישנה וה-"לא מזמינה" המיושמת באתרים רבים. טוני מקול, מנהל המוצר של MaxHub בבריטניה ובאירלנד, מסביר שמעסיקים רבים עדיין משתמשים בציוד AV מיושן, שלא מצליח לעמוד בקצב של עולם העבודה ההיברידי ומספק חוויה נחותה, שמקשה על הטמעת השימוש בכלים שהם לא יותר מסטנדרט בסיסי בעידן הזה. האם ניתן להסיק, ולו בזהירות, שייתכן שהעובדים הוותיקים פשוט מכירים את המערכות הישנות והפחות נוחות עם כל הסרבול שלהן טוב יותר מהצעירים, שרגילים לעולם שבו טכנולוגיה היא כלי שעובד בצורה חלקה, ואחרת לא משתמשים בו? אולי. מאיפה אתם.ן מעדיפים.ות לעבוד? צילום: BigStock עבודה מהבית או מהמשרד? בארץ, ולא רק בה, מתקיים מאז הקורונה דיון עמוק ומתיש על עבודה מהבית – כן או לא? הדעות חלוקות לכאן ולכאן, מסיבות שונות ומגוונות. רבים טוענים שמדובר באיזון בית-עבודה חשוב ומעלים כנימוק בעד העבודה מהבית גם את אותו חיסכון שהזכרתי קודם לכן. לעומת זאת, אחרים לא מסוגלים לעבוד מהבית. הדיון הזה משעשע, מאחר שהוא כל כך פרסונלי, ותלוי במנעד עצום של פרמטרים אישיים ועסקיים. כלומר, אין אמת אחת. על כל אחת ואחד מאיתנו לאמן את עצמו במטרה להעמיק את השימוש בכלים לקיום פגישות כדבר שבשגרה, מאחר שאופיין של סוגים רבים של פגישות משתנה, והתפישה שלנו חייבת להשתנות גם כן יש מומחים וחברות שטענו ש-"עידן המשרד הסתיים". אחד מהם הוא מנכ"ל לייבפרסון, שהכריז כך עם פרוץ הקורונה – לפחות לגבי החברה שהוא מנהל. באותה התקופה אכן היה כיוון מובהק לשינוי שגרות ארגוניות – מה שיצר בלבול אדיר. באוויר הייתה תחושה שהדבר הזה שנקרא "משרד" יתפייד מחיינו, אבל בשטח, גם בתקופת הקורונה לא הפסיקו לצוץ מגדלים בקווי הרקיע של תל אביב, הרצליה ושאר מרכזי ההיי-טק, וגם של ערים אחרות. כיום די קשה ומאוד יקר לאתר ולו 20 מ"ר פנויים במשרדים שממוקמים באזורים נחשקים. אגב, לימים לייבפרסון שינתה את החלטתה. פשוט להביא את הלפטופ מהבית – רק שזה עדיין לא פשוט כאשר העובדים הבריטים מאותו סקר שמוזכר כאן כחוט השני נשאלו בנוגע לדבר החשוב להם ביותר בטכנולוגיה המשמשת לעבודה היברידית, 48% ציינו את קלות השימוש, 37% את איכות המיקרופון והיכולת של אחרים בחדר לשמוע אותם ו-37% – את היכולת לחבר את הלפטופ שלהם ולהתחיל באופן מיידי בשיחה. במילים אחרות, קיים פער ביכולת ליישם את הקונספט של BYOD (ר"ת Bring Your Own Device). כשנשאלו על הדרישות הכלליות שלהם ממקום העבודה, הנתונים הראו באופן ברור שהעובדים לא מתנגדים לקונספט ההיברידי עצמו: 54% העדיפו מקום עבודה עם טכנולוגיה מודרנית. בקבוצת הגיל הצעירה – 18-24, הנתון הגיע ל-74% (מעניין מה חשבו 26 האחוז הנותרים). ובכל זאת, לפני שממהרים להסיק מסקנות חותכות, חשוב לזכור שהסקר נערך בבריטניה, שבה תרבות העבודה, ובמידה מסוימת גם אימוץ טכנולוגיות חדשות, לא זהים לאלה שבשאר מדינות המערב, כולל כאן, בישראל. מה שבטוח הוא שעל כל אחת ואחד מאיתנו לאמן את עצמו במטרה להעמיק את השימוש בכלים הללו כדבר שבשגרה, מאחר שאופיין של סוגים רבים של פגישות משתנה, והתפישה שלנו חייבת להשתנות גם כן. הכותב הוא מנהל פורטל המולטימדיה AVMaster.