איתי כהן מחדרה הוא איש פיתוח תוכנה העובד בחברת פינטק. ב-2021 הוא קיבל פנייה, יחסית שגרתית, בלינקדאין, ממתאמת משאבי אנוש בחברת היי-טק אחרת, המציעה תנאים משודרגים ומבקשת לגייס אותו לשורותיה. לאחר מספר התכתבויות ותשאולים הוא מקבל הזמנה למבחן, אשר במסגרתו יוערכו כישורי התכנות שלו ולפיו ייקבע האם הוא מתאים למשרה. התנאי לביצוע המבחן הוא שימוש במחשב 'חזק', כזה שיאפשר תנאים מיטביים ולא יכשיל אותו כמועמד, ועל כן, איתי השתכנע לבצע את המבחן על מחשבי החברה בה הוא עובד. מכאן הוא בעצם פתח את הדלת לתוקפים, אשר התחזו לחברה המגייסת, מערכות ההגנה הושבתו, החברה נפרצה, הפעילות הושבתה, המידע נגנב ונזק אדיר נגרם. אז אמנם איתי הוא שם בדוי, אבל הסיפור אמיתי לגמרי ואכן התרחש ב-2021 והוא ממחיש את רמת התחכום ההולכת וגוברת של מתקפות סייבר, בדגש על פישינג, המנצלות את החולשה של הגורם האנושי ומפילות בפח גם את המשתמשים המנוסים ביותר. מתקפות פישינג (דיוג בעברית) הן מסוג המתקפות היותר נפוצות ומוכרות על ידי הציבור הרחב ורובנו כבר יודעים להיזהר מההודעות המזויפות על חיוב חשבון החשמל הכפול, החבילה שמחכה לנו בדואר או פרטי החשבון שנתבקשנו לעדכן… אבל בעיה פחות מוכרת והרבה יותר מסוכנת היא מתקפות פישינג מתוחכמות שמפעילים האקרים על ארגונים, במטרה לייצר רווח פיננסי או בשל מוטיבציות אחרות כמו ריגול תעשייתי ומניעים אידיאולוגיים. מתקפות פישינג מתוחכמות הינן מתקפות מאורגנות ומכוונות, בהן התוקפים עושים שימוש במידע אישי, ייחודי, על מנת לייצר תחושה של ביטחון אצל הנמען ובכך לגרום לו לבצע פעולות אשר יסייעו לתוקפים להשיג את מבוקשם. למרות העובדה שמתקפות פישינג מתחכמות הופכות להיות יותר ויותר נפוצות, רוב הארגונים עדיין נוקטים בשיטות מאוד מצומצמות ומיושנות, אם בכלל, לחינוך המשתמשים שלהם ורמת המודעות של מרבית העובדים במשק לאיומי סייבר ולדרכים בהן ניתן להימנע מהם, פשוט לא גבוהה מספיק. לראייה, בתרגיל שקיים השנה מערך הסייבר הלאומי בקרב כעשרים ארגונים, לרגל שבוע הגנת הסייבר, קרוב ל-40% מהמשתתפים – בהם שוטרים, חיילי וקציני צה"ל ועובדים בחברות גדולות במשק – לחצו על קישור מתחזה. ארבעה מכל עשרה(!). Cofense, מיוצגת בישראל על ידי Wake-up Cyber, המספקת שירותי ייעוץ וניהול פרויקט בתחום הסייבר ואבטחת המידע. Cofense – הפלטפורמה המובילה בעולם להגברת מודעות עובדים לסייבר "כשהחלטנו להתמודד עם הבעיה ולספק מענה ללקוחות שלנו בתחום, גילינו שקיימים מגוון כלים טכנולוגיים המציעים לארגונים היום דרכים לרכוש מיומנות באמצעות תרגול העובדים למודעות בתחום הסייבר בכלל ולהתמודדות עם איומי פישינג בפרט", סיפר נתי לרר, סמנכ"ל השירותים המקצועיים ב-Wake-up Cyber, המספקת שירותי ייעוץ וניהול פרויקט בתחום הסייבר ואבטחת המידע ומי שמייצגת את חברת Cofense בישראל. "הבעיה הראשונה בחינוך למודעות ארגונית לסייבר בקרב העובדים היא מי יפתח ויוציא לפועל את התוכנית. הרי את הילדים שלנו אנחנו לא שולחים לבית ספר עם לומדות ומצפים שהם יסתדרו לבד נכון?" המשיך לרר. "לכן קיבלנו החלטה שלצד ההסתמכות על אמצעים טכנולוגיים נדרש גורם מקצועי ומנוסה, אשר יבצע את ההדרכות והשיחות האישיות, ימפה את האיומים המרכזיים ותהליכי הליבה, יפלח את סוגי האוכלוסייה בארגון, יחליט על אופי הקמפיין, דרכי הפצתו והמסרים העיקריים, והכי חשוב – יבקר ויפקח על ההתקדמות לאורך כל השנה". אליפז טנצמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי ב-Wake-up Cyber, ומומחה אבטחת סייבר בפני עצמו, הוסיף: הבעיה השנייה היא שרוב הכלים הטכנולוגיים מציעים מענה לבעיה נקודתית, אם זה סימולציות פישינג או לומדות בנפרד, ללא פתרון טכנולוגי משולב וב-Cofense מצאנו בדיוק את זה: עם LMS – מערכת להפצת תכנים לימודיים מצד אחד, המופעלת בתיאום עם מערכת להפעלת סימולציות פישינג לצורך זיהוי ואימון משתמשים 'חלשים' מצד שני, ובשילוב פונקציונליות מתקדמת לדוגמת, בין השאר, כפתור דיווח על מיילים חשודים. וכמובן, מערכת שתרכז את כל המידע ולמעשה תאפשר ויזביליות וניהול של כל כל האירוע הזה מקצה לקצה". Cofense היא חברה אמריקנית הנחשבת לחלוצת תחום ה-Cyber Awareness והפלטפורמה שהיא מספקת מוגדרת על ידי גרטנר כמובילת שוק. יש לה למעלה מ-30 מיליון משתמשים ברחבי העולם, המדווחים לה יום יום על מתקפות פישינג שונות ורוב חברות ה-Fortune 500, בין השאר, מיקרוסופט, פייסבוק ואמריקן איירליינס הן לקוחות שלה. לרר: "האתגר הגדול מבחינתנו היה לייצר שירות שנשען על פלטפורמה טכנולוגית, שיספק ערך מוסף גדול מספיק לארגונים כדי לעשות שינוי מהפתרונות הקיימים שלהם, ויחד עם זאת יהיה במחיר תחרותי שמתאים לשוק הישראלי. היה לנו קצת מזל מבחינת התזמון, כי Cofense בדיוק רכשה חברה ישראלית בשם Cyberfish והכוכבים הסתדרו…" כיום, Wake-up מספקת לארגונים חליפה מלאה, מצד אחד את הפתרון הטכנולוגי המתקדם בשוק, מצד שני CISO מוסמך שמנהל את האופרציה, כותב את תוכנית העבודה ומציג להנהלה את הממצאים וגם פועל במרחב הפיזי, במסגרת מבדקים טלפוניים וביקור באתרים. מה הלאה? מלבד תחום מודעות העובדים, Wake-up ממשיכה לפעול במטרה לפתח ולהרחיב את שירותי הסייבר שהיא מספקת ללקוחותיה, החל מניהול רוחבי של כל מערך הסייבר בארגון (CISO as a Service) וכלה בהתמחויות קטגוריאליות המשלימות את פעילות ה-CISO, לדוגמת: ניהול סיכוני שרשרת אספקה והתעדת ספקים, תכנון ויישום תוכנית המשכיות עסקית, עמידה בתקינה ורגולציה (GRC), סייבר התקפי (PT, Red & Purple Team) סקרי סיכונים, הגנה בענן ועוד. לפרטים נוספים – לחצו כאן

שוו בנפשכם מצב שבן כל הסיסמאות שלכם – לג'ימייל, לבנק, לאמזון וכד' – פרוצות. זהו מצב של כאוס מוחלט באינטרנט אבל כנראה שבשנים הקרובות זה יהיה מנת חלקם של רבים. דבר זה יתאפשר בזכות פיתוחו של מחשב העל – קוואנטום (Quantum). מחשב הקוואנטום הוא מחשב עוצמתי במיוחד שמבוסס על תורת הקוונטים ושיחידת המידע הקטנה ביותר שלו נקראת qbit במקום bit (0 או1). המחשב הקוונטי מסוגל לפתור שלל בעיות, חישובים והצפנות ביעילות גבוהה משמעותית ממחשב רגיל. לכן, כיום מתקיים מרדף להשיג את אותה עליונות קוונטית. מצד אחד עומדים גופי ממשל, אקדמיה וחברות ענק כדוגמת אינטל, מיקרוסופט, גוגל ו-יבמ, ומנגד, גופי האבטחה נמצאים במרוץ נגד הזמן לפתח שיטות הצפנה ואלגוריתמים שיוכלו לעמוד גם בפני התקפות סייבר של כוחות זדוניים שיהיו מצויידים במחשבים קוונטים. במצב היום, השאלה היא כבר לא "האם", אלא רק שאלה של "מתי" ייווצר המחשב הקוונטי שיהיה מסוגל לפרוץ את שיטות ההצפנה המקובלות בהם משתמשים היום לתקשורת באינטרנט, הצפנות מידע, חתימות דיגיטליות, תחום ה-IOT ויישומים נוספים המבוססים על תשתית המפתח הציבורי – PKI. אם מידע מוצפן בשיטות הקיימות (PKI) נגנב, הוא עלול להיפרץ באמצעות מחשב קוונטי. חישובים שפעם היו אורכים שנים, עכשיו יתבצעו בשניות. "כדי לעזור לאבטח יישומים ונתונים, מובילי אבטחה וניהול סיכונים בארגון צריכים להתחיל את ההיערכות להצפנה הקוונטית כבר היום על ידי יצירת מרכז מצוינות בתחום הקריפטו לצורך תיאום מדיניות קריפטוגרפית בארגון ולצורך שמירת נתונים יקרי ערך" בשנת 2015, הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) פרסמה הצהרה שבה הכריזה כי יש להתכונן לקראת מעבר לאלגוריתם קוונטי. המניע הוא "הגעתם הממשמשת ובאה של מחשבים קוונטיים בקנה מידה גדול". בנוסף, חוק היוזמה הקוונטית שהתקבל בארה"ב (NQIA) נועד להבטיח שארה"ב ובעלות בריתה יהיו הראשונות להשיג מחשב קוואנטום. ברור לכל שמדינות אחרות כמו ישראל, סין, יפן ואולי גם איראן, משקיעות הרבה על מנת לקבל יתרון של מובילות בייצור מחשבים קוונטיים שימושיים. הם השקיעו גם בטכנולוגיות קוונטיות אחרות למסחר התקפי, הגנתי ולאומי. תוכניות למיגרציה לאלגוריתמים בטוחים בפני התקפות מחשבים קוונטים (Quantum-safe algorithms) כבר בביצוע על ידי חברות האבטחה. לכן, כדי לעזור לאבטח יישומים ונתונים, מובילי אבטחה וניהול סיכונים בארגון צריכים: להתכונן לשינויים באלגוריתמים קריפטוגרפיים על ידי בניית מלאי של MetaData עבור יישומים המשתמשים בקריפטוגרפיה. זה יעניק לארגון אפשרות להתכונן להשפעתה של קריפטוגרפיה חדשה, לקבוע את הסיכון ליישומים ספציפיים, ולתעדף תוכניות תגובה לאירועים בהתאם לכך. להתחיל את ההיערכות להצפנה הקוונטית כבר היום על ידי יצירת מרכז מצוינות בתחום הקריפטו לצורך תיאום מדיניות קריפטוגרפית בארגון, לצורך שמירת נתונים יקרי ערך, לצורך בירור איך נעשה שימוש באלגוריתמים כיום ובמטרה גם לספק מומחיות לצוותים העוסקים בהצפנות בארגון. תקן האבטחה האחרון שנוגע לקוואנטום פורסם בספטמבר 2022 על ידי הסוכנות לביטחון לאומי ואשר נקרא CNSA2.0, קובע אלגוריתמים חדשים לעידן הקוואנטום: להצפנה א-סימטרית – אלגוריתם Crystals (דיליטיום וקייבר) להצפנה סימטרית –AES ו-SHA (כמו היום) עדכוני תוכנה ותווכה (Firmware) –XMSS ו-LMS NSA קבעה שיצרניות תוכנה חייבות לעבור מיד לאלגוריתמים הללו. ה-NSA יעדיפו להשתמש בהם החל משנת 2025 ואחרי שנת 2020 לא יהיה אפשר להשתמש באלגוריתמים ישנים. יצרני דפדפנים ושרתים – תהיה העדפה החל מ-2025 ואיסור להמשיך עם אלגוריתמים ישנים החל מ-2033. ציודי תקשורת מחשבים – העדפה החל מ-2026 ואיסור שימוש באלגוריתמים ישנים החל מ-2030. מערכות הפעלה – העדפה החל מ-2027 ואיסור שימוש באלגוריתמים ישנים החל מ-2033. שחקני נישה כגון יצרני PKI וגורמים מאשרים – העדפה החל מ-2030 ואיסור שימוש באלגוריתמים ישנים החל מ-2033. אפליקציות מושפעות חייבות "להתיישר" לאלגוריתמים החדשים החל מ-2033.   הכותב הוא מנכ"ל ומייסד קומדע.

    סופוס (Sophos) הודיעה אתמול (ד') כי תצמצם את מצבת העובדים שלה ב-10% – משמע כ-450 עובדים. "אנו נדרשים לאזן בין צמיחה ורווחיות בסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת ולא ודאית", נמסר מענקית אבטחת המידע הבריטית. "קיצוצי המשרות יאפשרו לנו להקצות יותר משאבים ליחידת אבטחת סייבר כשירות, הצומחת במהירות". סופוס מונה כיום 4,663 עובדים, נתון המשקף גידול של 8% מ-4,308 עובדים בינואר 2022. הגידול הרב ביותר במספר העובדים בשנה האחרונה היה באגפי המכירות והתפעול, בעוד ההנדסה וה-IT צמחו לאט יותר. זהו סבב הפיטורים השני שסופוס מבצעת, מאז היא נרכשה במרץ 2020 על ידי קרן ההשקעות הפרטיות תומא בראבו (Thoma Bravo) תמורת 3.9 מיליארד דולרים. החברה מייצרת הכנסות שנתיות של יותר מ-175 מיליון דולרים – מעסקי השירותים המנוהלים שלה, שצומחים ביותר מ-50% מדי שנה. סל המוצרים שלה – הכולל אבטחת נקודות קצה, רשת, דואר אלקטרוני וענן – מניב מכירות של יותר ממיליארד דולרים. מסופוס נמסר  כי "המהלך נובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, כדי להבטיח שנשיג את האיזון האופטימלי של צמיחה ורווחיות כדי לתמוך בהצלחתה ארוכת הטווח של החברה, שהיא חשובה במיוחד בעיצומה של סביבת מאקרו מאתגרת וחסרת ודאות; ושנית, כדי להקצות את המשאבים שלנו לרוחב החברה, במטרה לתמוך בחזון האסטרטגי שלנו להיות מובילי שוק באספקת אבטחת סייבר כשירות.  שירותי זיהוי ותגובה מנוהלים (MDR) עומדים בליבת הפעילות שלנו ויהוו את הפלטפורמה האידיאלית להמשך הצמיחה שלנו וחיזוק סל המוצרים שלנו".

מטא ממשיכה להוסיף עוד תכונות לאפליקציית ההודעות המיידיות שלה ווטסאפ, ולפי הדיווחים בקרוב צפוי עדכון די מסיבי של האפליקציה, כולל תכונה אחת בלעדית שתהיה מיועדת למכשירים המבוססים על iOS של אפל. התכונה החדשה שאמורה להופיע באפליקציה בגרסת ה-iPhone שלה, וכאמור באופן בלעדי, היא הוספת תווית לתכונת הצילום המובנית באפליקציה עצמה. תווית זו תאפשר בחירה מהירה בין מצב צילום תמונות סטילס לבין צילום וידיאו, כך שהמשתמשים יוכלו לצלם וידיאו מבלי להחזיק את האצבע על המסך – יותר נוח ויותר פרקטי. בין התכונות שאמורות להשתלב באנדרואיד, ובהמשך גם ב-iOS ברוב המקרים, אפשר למצוא אפשרות חדשה והיא השארת סטטוס קולי. אפשרות זו כבר זמינה עבור חלק קטן מבוחני הבטא של ווטסאפ, ולא מדובר בהודעה קבועה, אלא כזו שתימחק לכל היותר לאחר 24 שעות, לפי הדיווח. בנוסף, ההודעות הללו יזכו להצפנה מקצה לקצה, והמשתמש יצטרך לקבוע עבור איזו קבוצה של משתמשים כל הודעה תהיה זמינה. השאר יראו את הודעת הסטטוס הטקסטואלית הרגילה. כן בוחנים אנשי מטא שיפור של תהליך העברת היסטוריית השימוש ממכשיר ישן לחדש, בלי להשתמש בגוף ביניים, קרי – בלי צורך קודם כל לבצע גיבוי, נכון להיום לענן של גוגל. ההעברה לטלפון החדש תתבצע באמצעות סריקה של ברקוד ייעודי, שיופק בטלפון הישן. תכונה זו בינתיים כן אמורה להיות בלעדית לאנדרואיד.

שנת 2023 אולי רק יצאה לדרך, אבל כבר עכשיו קבוצת המחקר של אתר שרשרת הייצור והטכנולוגיה הסיני המוביל דיגיטיימס מורידה את התחזיות שלו לגבי כלל המכירות ב-2023. לפי המחקר, הצפי החדש נמוך בכ-12 מיליון יחידות לעומת הצפי בסוף הרבעון הקודם, והוא עומד על 1.191 מיליארד יחידות באופן גלובלי. בדומה למחקרים אחרים של חברות מחקר שוק […]

צה"ל יוצא לפרויקט ענק, של בניית מערכת IT חדשה, אשר תטפל בכלל היבטי השכר של אנשיו – חיילי וחיילות סדיר, נשות ואנשי קבע, אזרחים עובדי צה"ל, גימלאים ואוכלוסיות נוספות, דוגמת מילואימניקים ושארים; כך נודע לאנשים ומחשבים. פרויקט בניית מערכת השכר החדשה צפוי להתחיל השנה והוא עתיד להימשך כחמש שנים. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק ה-IT המקומי העריכו אותו בעשרות מיליוני שקלים. על הפרויקט אמונים המפתחים אשר ביחידת שחר, בית התוכנה למערכות ארגוניות לניהול ותמיכת הלחימה של הצבא. יחידת שחר נמצאת תחת יחידת לוטם – החטיבה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי-מבצעי, אשר באגף התקשוב וההגנה בסייבר. תוכנית-אב לגריטת מערכות ישנות הפרויקט הוא חלק מסדרה של תוכנית-אב לגריטת מערכות ישנות, רבות מהן בנות עשרות שנים. במחצית העשור הקודם הבינו בלוטם שבאגף התקשוב, כי יש מערכות מנהלתיות רבות בצבא, היושבות על מערכות מורשת (מיינפריים). אז הוחלט לקחת את כלל מערכות המורשת הללו ולבצע להן הסבה בשנים הקרובות, כדי שהן לא יעלו לנגב. בכיר באגף התקשוב אמר אז לאנשים ומחשבים, כי "כמו רוב הארגונים במשק, מצאנו עצמנו בנקודה של חוסר התייעלות, והכורח בצמצום התקציבים יביא אותנו למקום טוב יותר. עצרנו את רוב הפיתוחים על גבי מערכות המורשת, ותוך כמה שנים נגרוט את כלל מערכות המורשת". בראיון לאנשים ומחשבים אמר תת-אלוף עומר דגן, מפקד לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, כי "במסגרת חידוש המערכות אנו בשלב אחרון של תחזוקת ורכישה של מערכות לגאסי". לדבריו, מערכת השכר הצה"לית פותחה בשנות ה-60'-70' במאה ובאלף הקודמים, והיא מבוססת מיינפריים של יבמ (IBM). "המערכת רבת השנים", אמר תא"ל דגן, "פותחה ועבדה באמצעות PL/I". מדובר בשפת תכנות פרוצדורלית, שפותחה באמצע שנות ה-60' על ידי יבמ, ואשר נועדה להחליף את שתי השפות הנפוצות באותו זמן, FORTRAN ו-COBOL. "בשל השימוש במהדיר, הפרויקט יהיה מהיר וזול יותר" "כאשר החלטנו על פיתוח המערכת החדשה", הסביר מפקד לוטם, "גילינו שהאתגר העיקרי שלנו הוא לא בהבט ה-IT, כי אם בקובצי חוקים ונהלי תשלומים, המכונים 'חוקות שכר'. החלטנו שלא להתבסס בפיתוח המערכת החדשה על מערכות שכר אזרחיות, אלא לפתח מהדיר (compiler), אשר יטפל ב'תרגום' של מיליוני שורות הקוד, באופן שהן יוכלו לרוץ בשפת ג'אוה, החדשה יחסית. בשל השימוש במהדיר, הפרויקט יהיה מהיר וזול יותר". לדבריו הפרויקט חולק לשלבים, ובכל אחד מהם יטופל סוג אוכלוסיה שונה. עד סיום הפרויקט, ינוהלו במקביל שתי מערכות, המערכת הישנה שתלך ותגרט בשנים הקרובות, והמערכת החדשה, בעלת יכולות שונות ונוספות.  "אנשי יחידת שחר מספקים פתרונות דיגיטציה לעולמות התוכן הרלוונטים לשגרת היום של החיילים והחיילות", סיכם תא"ל דגן. "הקמת מערכת השכר החדשה תביא למימוש החזון שלנו, של שיפור השירות ל'לקוחות' – אנשי ונשות הצבא. אנו באגף התקשוב קשובים לצרכי החיילים והחיילות. מערכת השכר החדשה תביא לצמצום הבירוקרטיה בממשקים של החיילים עם מערכות צה"ליות". מאגף כוח אדם (אכ"א), נמסר כי "פיתוח מערכת השכר החדשה משמעותי לצה"ל. אכ"א ואגף התקשוב הקימו כוח משימה משותף וייעודי לטובת פרויקט זה. הפרויקט צפוי להביא לקיצור זמני חישוב השכר, יחד עם יכולת גיבוי של תהליכי החישוב, על בסיס תשתית מודרנית וחדשנית. הפרויקט מתאפיין ברמת מורכבות גבוהה מאוד, ויביא להתנהלות אפקטיבית ויעילה יותר".

נשיא ארה"ב לשעבר, דונאלד טראמפ, מצוי במגעים עם מטא לגבי חזרה אפשרית לפייסבוק ולאינטגרם – כך אמר טראמפ לפוקס ניוז דיגיטל. "אנחנו מדברים איתם, ונראה איך הכל יסתדר", אמר טראמפ לפי הדיווח, והוסיף: "אם היו לוקחים אותנו בחזרה, זה יעזור להם מאוד, וזה בסדר מבחינתי", אמר. "אבל הם צריכים אותנו יותר ממה שאנחנו צריכים אותם". כזכור, מטא השעתה את הגישה של טראמפ לחשבונותיו בפייסבוק ובאינסטגרם לפני כשנתיים בשל הסתה לאלימות,  לאחר שהסיר שניים מ מועצת הפיקוח הבלתי תלויה של החברה קבעה מאוחר יותר ב-2021,  כי ההשעיה מוצדקת, אך התנגדה לאופיה הבלתי מוגדר. בתגובה, מטא התחייבה לבחון את ההשעיה שנתיים לאחר תחילתה. לדברי ניק קלג, סמנכ"ל מטא לעניינים גלובליים, בעת ההשעיה, "אם נמצא שעדיין קיים סיכון רציני לבטיחות הציבור, נאריך את ההגבלה לתקופת זמן מוגדרת ונמשיך להעריך מחדש עד שהסיכון הזה יתפוגג". כעת, בחלוף שנתיים, נראה שחברת המדיה החברתית הגדולה בעולם אמורה לקבל החלטה שנויה במחלוקת לגבי עתיד החשבונות של טראמפ. לאחר שהשיק בחודש נובמבר האחרון את הקמפיין שלו לבחירות לנשיאות ב-2024, התנער טראמפ מטוויטר למרות החלטתה בנובמבר לשחזר את חשבונו, ואמר שהוא מעדיף את הרשת החברתית שלו Truth Social. ואולם כעת נראה, כי הרשת החברתית הפרטית שלו, לא מספקת את התוצאות המקוות של מנהלי הקמפיין שלו, ולדברי דובר מסע הבחירות של טראמפ, סטיבן צ'ונג, אמר ביום רביעי לפוקס ניוז דיגיטל שהחזרה לפייסבוק "תהווה כלי חשוב להגיע לבוחרים עבור קמפיין 2024".

שם ותפקיד: בר קורקוס, מהנדסת תוכנה בחברת הסטארט-אפ פרוטאנטקס (proteanTecs). ותק בתפקיד: ארבע וחצי שנים. תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי המקצועית במשרת סטודנט, כמתכנתת בצוות שפיתח כלי אוטומציה לבדיקת המעבדים החדשים באינטל. לאחר שנתיים וחצי המשכתי באותו התפקיד במשרה מלאה ועשיתי זאת כשנה. השכלה ושירות צבאי: שירתתי בצבא כתצפיתנית ומפקדת בחמ״ל. כשנה לאחר השחרור נרשמתי ללימודים אקדמאיים, והשלמתי תואר בהנדסת תוכנה במכללה להנדסה אורט בראודה. משפחה: רווקה, ויש לי 2 אחיות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? עם סיום חטיבת הביניים נתבקשנו לבחור תחומים אותם נרצה להרחיב בתיכון. ידעתי שאני רוצה להרחיב ולהתנסות בתחום מדעי-טכנולוגי, אבל לא הייתי בטוחה מה. לבסוף החלטתי לבחור במדעי המחשב, מבלי לדעת הרבה במה מדובר. כבר מהשיעורים הראשונים בתיכון הרגשתי שזה מה שאני אוהבת ורוצה לעסוק בו בעתיד, ומשם המסלול היה ישיר. בצבא בחנתי אפשרות להשתלב ביחידות טכנולוגיות, אך לבסוף שירתתי בתחום אחר. כשהשתחררתי היה לי ברור שאני רוצה להמשיך בלימודים לתואר בתחום מדעי המחשב. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בתקופה הקצרה שלי בתעשייה הייתה לי חוויה טובה ומהחוויה שלי המצב הוא הפוך. ברוב החברות ומוסדות הלימוד מעודדים נשים להיכנס לתחומים טכנולוגים ושמחים לראות עוד נשים בוחרות במסלול זה. כשהתחלתי ללמוד הופתעתי לטובה מכמות הנשים בפקולטה, הפוך ממה שציפיתי. בעבודה הנוכחית שלי, במחלקה שבה אני עובדת, בפרט ובחברה בכלל, מעודדים גיוס של נשים, ומשלבים נשים בתפקדי מפתח בחברה. כולם מקבלים מקום להתבטא, מקבלים תפקידים ומשימות המתאימים ליכולות שלהם ומאתגרים אותם, ויש להם את היכולת להשפיע על החלטות משמעותיות ללא שום הבדל. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? על אף המגמה החיובית, בעולם הטכנולוגי עדיין ניתן לראות רוב גברי וכך היה בשני המקומות שיצא לי לעבוד בתעשייה (אינטל ופרוטאנטקס). יחד עם זאת, אף פעם לא הרגשתי שונות, או קיבלתי יחס אחר על היותי אישה. תמיד נתנו לי את המקום להתבטא, להשמיע את דעתי ולקבל אחריות כמו כל עובד אחר בצוות.